Episodes

  • אנחנו מנסות בכל כוחנו לג׳נגל
    בתוך הרבה מאוד מרחבים-
    האמהות שלנו, הזוגיות שלנו,
    העבודה שלנו, מרחב הפנאי שלנו,
    הגוף שלנו, מערכות היחסים שלנו.

    הרבה מאוד כדורים.
    חלקם מצליחים להישאר באויר,
    חלקם נופלים בקול תרועה.

    ודווקא בגלל ריבוי הכדורים,
    כדאי שנעצור לשאול רגע- מה זו הצלחה?

    רבים וטובים ניסו להגדיר אותה,
    חלק מההגדרות שמצאתי היו מקיפות ומקסימות,
    אבל עליהן *לא* דיברתי בפרק שלפניכן.

    בפרק הזה אני מדברת על מהי הצלחה כפי שאני רואה אותה,
    מהן אבני הדרך שחשוב להגדיר לעצמנו כדי להצליח,
    מהן אמות המידה שלנו ואיך נוכל להתחבר אל קול ההצלחה הפנימי, אל הבסיס הפנימי שלנו,

    ואחרי שההגדרה ברורה לנו- מה הצעדים הפרקטיים הבאים כדי להצליח. בדרך שלנו.

    ואני שמה כאן לינק לפרק שקשור בעיניי על קינאה-
    https://soundcloud.com/user-770838497/13a

    ועוד פרק שקשור- על איך למצוא את התשוקות שלנו, החוזקות ומה שביניהן-
    https://soundcloud.com/user-770838497/10a

  • אנחנו חיות בעולם רועש, רועש מאוד.
    בכל רגע נכנסים אלינו מאות גירויים מכל מקום אפשרי- אנשים, המדיה הדיגיטלי, קולות מן העבר ומן העתיד, פחדים שלנו, צורך לג׳נגל הרבה מאוד משימות.
    בעידן שלנו, כנשים שהן אמהות, יש צורך למצוא את השקט הפנימי עוד יותר מתמיד.
    בפרק הזה אני מדברת על איך לעשות את זה, ומציינת הבחנה סופר חשובה בעיניי על אנשים מוחצנים לעומת מופנמים עפ״י הספר המומלץ ״שקט-כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר״ ואיך למצוא את האמצע בתוך הרצף הזה.

  • Missing episodes?

    Click here to refresh the feed.

  • פיתוח דימוי גוף חיובי בתקופה המודרנית הוא קצת דון קישוטי.
    אנחנו מג׳נגלות בהרבה מרחבים, מוצפות בהמון מידע על מהו הגוף הבריא, היפה ומה צריך לעשות כדי להגיע אליו.
    ככל שהעולם מתקדם, אנחנו פוגשות את זה מולנו ביתר שאת.
    והנושא הזה של להרגיש טוב בתוך המעטפת שלנו, הגוף שנושא אותנו,
    ומכאן הגופנפש, משמעותי מאוד וקשור קשר הדוק לחמלה עצמית.

    לכן הבאתי את ורד יפה חאיק- דיאטנית קלינית, פסיכודרמטיסטית, אמא ל-4 ילדים, מטפלת בהשמנת ילדים ובעלת התכנית ״מסתכלים לילדים בעיניים במקום על הבטן״.

    דיברנו על אתגרי דימוי הגוף בעידן שלנו, העברה בינדורית, איך אפשר להסתכל בעיניים של עצמנו (ושל הילדים שלנו) במקום על הבטן ועל הפגמים,
    איך אפשר לתת מקום לקושי ולרצון להתפתח ולעבור שינוי, ובמקביל לראות מה כן יש, והכי חשוב- איך כמה שיותר להרחיב את נקודת המבט שקשורה לגופנפש שלנו.

    יצרנו ארגז כלים פרקטי לאיך לעשות צעד לכיוון דימוי גוף חיובי.
    היה מרתק :-).

    לאתר של ורד: https://www.vered-dietkids.co.il/
    לקבוצת הפייסבוק של ורד:https://www.facebook.com/groups/841612875971645/?ref=share
    לעמוד תכנית הליווי של ורד: https://veredyaffehaik.ravpage.co.il/mistaklim

  • ״ריצוי הוא עוד סוג של שליטה״.
    כך אמרה לי אחת המורות המופלאות שלי לאימון לפני 9 שנים, כשלמדתי.
    בהתחלה לא הבנתי על מה היא מדברת, ואחר כך נפל לי אסימון גדול על הקשר שבין ריצוי לשליטה,
    על מנגנון הריצוי ואיך הוא בעצם קשור בצורך בשליטה.
    הפרק הזה עוסק בדיוק בקשר הזה,
    ואיך לאט לאט אפשר להתיר את הפלונטר סביבו וגם, ולא פחות חשוב, לתת לו כבוד.

  • אומרים לנו לאזן בית הבית לעבודה,
    אומרים לנו שצריכה להיות הרמוניה בין כל מרחבי החיים.
    אומרים לנו לנוח, שהקצב שלנו יהיה איטי יותר,
    לשחרר, להאט.
    כל מי שאומר את זה כנראה לא פגש את פצצת האנרגיה המוכשרת הגר אשחר ניר,
    אישה צבעונית שישנה מעט, עושה הרבה, אופטימית נצחית.

    הגר היא השראה בעיניי לאופטימיות ויצירתיות בתוך האמהות, לתשוקה ולחדוות חיים.
    התכנסנו לשיחה מלב אל לב (צהוב, כמובן 💛)
    כדי לדבר על אמהות בקצב גבוה-
    חיים אינטנסיביים, בחירה מודעת, איך להכניס פנימה מה שרוצים,
    ומה שלא- לשחרר באהבה.
    ואיך לא- על הסודות של הגר לאופטימיות הנצחית הזו.
    היא יודעת מילדות מה שחלקנו לומדות כל חיינו.

    פרק חדש בפודקאסט בתדר גבוה במיוחד לפניכן, תיהנו!

    הנה הלינק לבלוג הכה מהמם של הגר: http://onscribbling.com

    והנה הלינק לקורס פיתוח מותגים למעצבות/ים: https://takingnotes.ravpage.co.il/notes5

  • אנחנו חיות בעולם משתנה.
    יש בו הרבה חלקים קבועים, ועוד יותר חלקים משתנים, תזזיתיים, שנעים במהירות ונדמה ששומטים את הקרקע תחת רגלינו.
    בתוך האמהות יש הרבה מאוד סיטואציות יומיומיות ופשוטות שבהן אני מרגישה שהקרקע נשמטת תחת רגליי, שאני לא יציבה, שאני מטולטלת.
    בין אם מדובר בחילופי דברים עם חברה, עם המנהל שלי בעבודה, עם בן הזוג שלי או עם הילדים, יש כאן טלטלה למערכת, והצוהר ליציאה מהטלטלה יוכל להגיע באיזון של המערכת.
    איך למצוא את האיזון הזה, איך להתקרקע באמצעות תרגילים פשוטים שדורשים מעט מאוד זמן והשקעה?
    הכל בפרק שלפניכן.

  • עוד מאז התנ״ך אנחנו מתמודדים עם סוגיית הקינאה.
    קין הרג את הבל בגללה, נסיכות דיסני רבות וטובות היו מושא לקינאה של דמות מכשפית כזו או אחרת.
    כך או כך אפשר לומר שהקינאה הפכה לרגש ידוע לשמצה.
    לא מדברים עליה, מרגישים אשמה להרגיש אותה.
    ודווקא בגלל זה, אני רוצה לדבר עליה- על ההיבטים ההרסניים שלה, וגם על ההיבטים מעוררי ההשראה שבה (וכן, יש כאלה).
    כל זאת ועוד בפרק שלפניכן.

  • החיים שלנו רוויים במעברים.
    מהלילה לבוקר, מהבית לעבודה,
    משבת ליום חול, חגים, מחזוריות האישה, איסוף הילדים.
    משהו בתרבות בה אנחנו חיות קורא לנו לעבור מהר בתוך המעברים.
    ומה אם הקצב שלנו אחר? ומה אם המעבר מבקש משהו אחר?
    בפרק הזה נדבר לעומק על מהו מעבר, על איך נכון להתנהל בתוכו ואחריו. אני מתבססת בו על מגוון חומרים שלמדתי, ובמיוחד על הספר ״מעברים והתחלות חדשות״ של וויליאם ברידג׳ס.

  • בפרק 5 דיברנו על איך להתייחס אל עצמנו כמו מישהי שאיכפת לנו ממנה.
    הבסיס הוא השופטת הפנימית שלנו, שמנקרת במוחנו ללא הרף, ממתינה לנו בפינה ואומרת את משנתה בצורה ברורה ובקול רם.
    הפרק הזה עוסק בקוים לדמותה של השופטת הפנימית הזו, למה חשוב לנהל איתה דיאלוג ואיך ניתן לעשות את זה בצורה שתעזור לנו לחיות עם עצמנו יותר בשלום.

  • האמהות מעלה בנו שאלות גדולות, שאלות זהות.
    אנחנו שואלות את עצמנו במה אנחנו טובות, ממה אנחנו נהנות, מי אנחנו בכלל.
    אולי היה לנו מקצוע, ידענו מה נרצה לעשות כשנהיה גדולות, ואז המפץ הגדול הגיע וטרף את כל הקלפים,
    ואולי אנחנו כבר לא נהנות מאותם הדברים, ואולי ההגשמה שלנו נמצאת במקום אחר.
    יש תחושה שהאדמה רועדת ואנחנו נדרשות לחפש את הקרקע הזו, את הכיוון הזה.
    הפרק הזה עוסק בחיבור שבין תשוקות, חוזקות והגשמה בתקופה הכי לא מדוברת, תקופת ה״אמאמהעכשיו״, שבה אנחנו שואלות את כל השאלות הללו.
    יהיו בו שאלות פתוחות רבות שאמורות לתת השראה לחקירה פנימית, אז קחו לכן מחברת ויאללה בלאגן :-). מקווה שתיהנו.

  • מערכות יחסים יכולות להיות פתח, הזדמנות לעבודה עצמית ויחד עם זאת מעלות צרכים, משאלות ונושאים עמוקים ולעתים כואבים של כל אחת מאיתנו.
    בכל אינטראקציה עם האחר משתקפים אלינו חלקים מעצמנו, וזה לעתים מאתגר, מלחיץ, מעצים.
    בפרק הזה נעסוק במודל המראה שמדבר על השיקופים האלה, נדבר על שיח עמדות אל מול שיח צרכים, מהם הצרכים העמוקים של כל אחת מאיתנו,
    איך מתקשרים אותם, איך ניתן להתווכח ולהתדיין בצורה מיטיבה, מכבדת ואמפתית בלי לוותר על המקום והמסר שלנו.

  • תמיד ידעתי שאני פרפקציוניסטית,
    זה אף פעם לא היה שנוי במחלוקת אצלי.
    התכונה הזו שלי, כך חשבתי, שיש לי איתה יחסי אהבה-שינאה מימים ימימה,
    הניעה אותי להיות תלמידה טובה מאוד ועובדת טובה מאוד.
    היא גם הניעה אותי לרצות להצליח בכל מחיר, להפחית כמה שיותר את אי הוודאות, להיות בשליטה.
    ואז הפכתי להיות אמא. ורציתי להיות האמא הכי טובה שיכלתי להיות.
    וכידוע... הרגשתי האמא הגרועה ביותר. לא ידעתי לקרוא את הבכי של עדי שלי.
    לא ידעתי מה היא רוצה, משחקי הניחושים הללו התישו אותי.
    למרות שיש רשימה קצרה יחסית של מענים לתת לתינוקת בוכה,
    הרגשתי שהמענה ניתן תמיד באיחור, תמיד זו האפשרות האחרונה באלימינציה.
    ואז... מחשבות יתר.
    אני לא טובה, אני לא מספיק.
    בניתי לי סיפור עליי ועל כל אחת שעברה בסביבה.
    כולן היו טובות יותר ממני. והרגשתי לא בסדר, והרגשתי לבד.
    אני והפרפקציוניזם, שזקף את פרצופו המכוער ביותר בתקופה שלאחר הלידה.
    ובשנים האחרונות הבנתי משהו על פרפקציוניזם.
    הבנתי שהוא גישה, הרגל מנטלי שנמצא במרחבים מסוימים,
    והבנתי איך אפשר להתמודד עם ההשלכות ההרסניות שלו עבורי.
    הפרק הזה עוסק בדיוק במה למדתי על פרפקציוניזם,
    ובמיוחד מבוסס על ספר נהדר בנושא שנקרא ״אושר אפשרי״ של ד״ר טל בן-שחר.

  • הקשר בין אושר ואמהות.
    מחקרים מראים שהורות בעידן המודרני דווקא מפחיתה את רמת האושר.
    בחרנו להיות הורים, אז איך נוכל ליצור לעצמנו אמהות מאושרת?
    איך נוכל להכניס חמלה, דיוק פנימי, לקבל את עצמנו על צרכינו ועל השונות שלנו כאמהות בעידן הזה שדורש מאיתנו כל כך הרבה?

    לצורך השיח הזה, הזמנתי חברה יקרה, כרמל גליציאנו, מפיצת אושר, אמא לארבעה (כן, ארבעה) ילדים, מתקשרת, ואישתו המאוהבת של יוני.

    בחוויה שלי, כרמל היא התגלמות האושר האותנטי, המאוזן. לא רק נצנצים ופרפרים, אלא גם כאב ורגשות מורכבים שעטופים בשפע של חמלה ואהבה עצמית.
    איך היא עושה את זה? בפרק שלפניכם.

    ואם תרצו לעקוב אחריה (ובוודאי שתרצו אחרי שתקשיבו לה)-
    לעמוד הפייסבוק שלה, היכנסו לכאן-
    https://www.facebook.com/carmel.dreamer

    לאתר שלה, היכנסו לכאן-
    http://www.carmel-gallitziano.com/

    ולקבוצת הפייסבוק שלה,״איך להתאשר בקלות״, היכנסו לכאן-
    https://www.facebook.com/groups/thisisahappyplace/

  • התקופה שאחרי הלידה היא תקופה מטלטלת, מבלבלת שטומנת בחובה הרבה מאוד תחושות, רגשות ומחשבות.
    עם כל לידה, יחד עם תינוק/ת נולדת גם אמא, וזו חוויה משמעותית ועוצמתית ביותר.
    בפרק הזה נבין מכמה זוויות מה עובר עלינו אחרי הלידה פיזית ורגשית, ואיך נוכל להקל על עצמנו קצת ולבדוק מה נכון ומה מדויק.

  • Good Enough ME
    בכל אחת מאיתנו נמצאת שופטת פנימית עסוקה מאוד.
    השופטת הזו עמלה במרץ על איסוף ראיות מפלילות לבית המשפט הפנימי, ראיות שיוכיחו לנו מעבר לכל ספק שאנחנו אשמות.
    היא עירנית ודייקנית, ויודעת בדיוק על אילו כפתורים ללחוץ כדי לעודד שיח פנימי דוקר ובלתי מכבד שלנו עם עצמנו.
    היא יוצרת רגשות אשמה, הלקאה עצמית, חרדות, בושה.
    היא יוצרת דריכות, חלל בבטן, מתח. היא ממקדת את המבט שלנו עלינו מתוך עדשת ביקורת ושיפוטיות.

    וכאמהות, יש בנו משהו כל כך חשוף, שכל כך נוגע בבטן הרכה.
    גם כך, עם כל בחירה שנעשה תהיה ביקורת חיצונית, אלא שהביקורת הפנימית תמיד הרבה יותר דוקרת, מכאיבה ועוצמתית.

    הביקורת העצמית היא כמו אש בשדה קוצים.
    בסופו של הדיון, המסקנה תהיה אחת: אני לא מספיק טובה.

    ומה אם תוכלי לדבר עם עצמך בחמלה, להיות נדיבה יותר ורכה יותר כלפי עצמך?
    מה אם תוכלי ליצור מצע לשיח מכבד עם עצמך, שיח אמפתי בדיוק כמו השיח שלך עם חברותייך או עם אהובייך?
    מה אם תוכלי ליצור סוג של סניגורית פנימית שתתמודד עם השופטת בעוז ותאמר לה מה את כן, תצביע לה על המקומות הרכים והחומלים?

    בפרק הזה נעסוק בכמה מכלי החמלה העצמית שאני אוהבת במיוחד.

    כדי להעמיק, אתן מוזמנות להרצאה שלי בנושא ביום שישי 13.7.
    ההרצאה תעבור דרך 10 תחנות מסע בדרך לחמלה עצמית, ותכלול את מגוון הכלים שלמדתי בשנים האחרונות ממחקרי החמלה העצמית.
    לפרטים ולהרשמה היכנסי לכאן-
    https://lp.vp4.me/8tpi

  • כולנו ילדות של החיים,
    ילדות בגופים של נשים בוגרות.
    כשאנחנו ילדות, יש בנו מהות של חיבור לעצמנו,
    מהות טבעית, לא מתאמצת, של חיבור לתשוקות ולחוזקות שלנו,
    של חיבור להנאות הפשוטות ולכל קשת הרגשות באשר היא.
    יש לנו הרבה מה ללמוד מהילדות שהיינו ומהילדים שלנו.
    הפרק הזה עוסק בנו כילדות שמגיעות אל האמהות,
    וגם בילדים שלנו, ומה נוכל ללמוד מהמנגנונים הטבעיים שלהם על חיינו שלנו ועל חיבור לעצמנו ולבסיס האם שלנו.

  • מי שמכיר אותי יודע שאני חובבת סדר מושבעת.
    אני אוהבת שמסודר לי בעין, אני אוהבת שמסודר לי בראש.
    מחקרים מצביעים על כך שסדר במרחב מייצר סדר פנימי, ובפרק הזה נדבר על הסדר הפנימי עצמו.
    נדבר על למה בכלל צריך סדר פנימי, מה זה מאפשר לעיבוד החוויה הפנימית ואשתף אתכן בכלים פרקטיים שיסייעו לכן לעשות סדר ברגשות ובמחשבות שלכן.

  • ״עם כל שק הריון נולד שק של רגשות אשמה״.
    מכירות את המשפט הזה?
    יש משהו באמהות שנוגע בנו בבטן הרכה, מכרסם בנו, וגם אם אין לנו הסטוריה מפוארת של רגשות אשמה, האמהות יוצרת מפגש בלתי אמצעי איתם.
    בפרק הזה נסקור את רגשות האשמה מכמה זוויות,
    נבין למה הם טבעיים ואפילו מועילים לפעמים,
    נבין מה ההבדל בין אשמה לבושה,
    נראה איך לעתים האשמה הוא רגש משני, אציע לכן דרכים לעבד את רגש האשמה בעת הצפה וכלים לקיום דיאלוג מיטיב והתמודדות איתו.

    כדי לקרוא עוד על היבטים שונים של רגשות אשמה, אתן מוזמנות לאתר שלי-
    https://www.motherbasis.com/

  • ברוכות הבאות אל הפודקאסט ״בסיס האם״!

    הפודקאסט יעסוק בעולם הרגשי של נשים שהן אמהות ממגוון זוויות- הזהות הנשית והאמהית שלנו, רגשות אשמה אמהיים, מה קורה לנו כשאנחנו הופכות להיות אמהות, איך מתמודדים עם לופים מחשבתיים ורגעי משבר, איך עושים סדר בכל הבלאגן המחשבתי וברעש מבחוץ ועוד ועוד.

    אשתף אתכן בחומרים משובחים מתחומי הדעת שלמדתי ואני לומדת- פסיכותרפיה גופנית, אימון, פסיכולוגיה חיובית וחמלה עצמית.

    בפרק 1 אספר לכן על עצמי ועל סיפור הלידה של הפודקאסט הזה, ואשתף אתכן ב-3 כלים שמאוד חביבים עליי לחיבור והתקרבות אל עצמנו.

    האזנה נעימה :-).



    כדי לקרוא עליי עוד, אתן מוזמנות באהבה לאתר שלי- http://www.motherbasis.com/
    לינק להצטרפות אל קבוצת הפייסבוק שלי, ״נולדות״- https://www.facebook.com/groups/1609473605931633/