Episodes

  • אני מודה, לא קל לי לשחרר את הפרק הזה. ואם זה הפרק הראשון שלכם, אז זה פרק לא שגרתי.

    ביקשתם פרק שאלות ותשובות אישיות (!) לפודקאסט, ביקשתם להכיר אותי עוד, את מי שעומדת מאחורי ״חושבים טוב״. שלחתם עשרות שאלות על הכל הכל; מקצועי, אישי, פדיחות, הצלחות, על הספר, על התהליכים האישיים, הרצאות, הפודקאסט, ילדים וחתולים (לאו דווקא בסדר הזה).

    הזמנתי את יעל ורסנו, אחת החברות הכי טובות שלי, כדי להנחות את המאורע המביך ולשאול את השאלות הסקרניות שלכם. מה עלה? איך אני בוחרת את האורחים לפודקאסט? דת, פסיכולוגיה חיובית ואני. מה הייתי עושה עם מנדט של עשר דקות במערכת החינוך כל יום? האם כדאי לכל אחד ללכת לטיפול פסיכולוגי? ומה החלומות שלי לשנה הקרובה?

    שלכם,

    יהודית

    וגם דיסקליימרים: סליחה, הספקנו לענות רק על חלק קטן מהשאלות. אם יהיה ביקוש לפרק המשך, הרימו דגל! (גם על השאלות המקצועיות ששלחתם). וגם - הרבה שאלות עלו גם בפרק השאלות והתשובות הקודם.

  • הפעם הראשונה שישבתם במטוס. הנשיקה הראשונה. היום הראשון בעבודה. דמיינו שלכל אירוע בחיים, יש תמונה אחת שנשמרה על הכונן של הלב. ביחד, התמונות יוצרות את אלבום החיים, את הסיפור שלנו על עצמנו. אם תדפדפו בו, תשימו לב לתופעה משונה: בתחילתו, התמונות צפופות ומגוונות, אירועים, חוגים, אנשים, מקומות. אבל ככל שהשנים חולפות, התמונות מתמעטות; העבודה שנעבוד בה שנים תקבל תמונה… אחת. הזוגיות תתגאה בתמונה מהחתונה, מהלידה, וכמה תמונות עוד יתווספו שם? אם השגרה שלנו כל...יום..אותו..דבר.. היא תסתכם בתמונה אחת. ופתאום אנחנו לא זוכרים, מה בכלל עשיתי היום? השבוע?

    אבל למי יש זמן לחדש? או כוח? גם ככה החיים עמוסים. יחשבו שהשתגעתי אם אתחיל לרקוד סלסה, או פתאום אחליט שאני לומדת לתכנת? ובינינו, מי רוצה להיות עוד פעם האדם שיודע הכי פחות בחדר? למרות כל זה, פגשתי את מלי אלקובי, בעלה חברת דינמיקס לאיזון בית עבודה (בפעם השלישית!), כדי לברר למה, למען השם, כדאי בכל זאת לנסות דברים חדשים?

    מדוע עולם העבודה העתידי לא משאיר לנו ברירה? רמז: הרובוטים הבאים. רמז 2: אנחנו חיים יותר ויותר שנים. למה אנחנו לא מנסים יותר דברים חדשים ואיך זה קשור לדפוסי החשיבה שלנו? איזה ניסוי אמיץ מלי לקחה על עצמה? בפרק מיוחד, גם אני לקחתי על עצמי ניסוי, וגם אתם קיבלתם אתגר (והזדמנות להיות חלק מפרק ההמשך!). אז תגידו כן לחוסר נוחות, לשינוי, לחידוש, ושלום לעוד הרבה תמונות חדשות באלבום.

    איך מאמנים את שרירי האפשר? תגידו כן. לפעמים שווה להסתכן.

    עריכה: אור לוי

    לינקים נלווים:

    לאתר דינמיקס - https://www.dynamix.co.il/

    לקריאה נוספת:

    להמציא מחדש - על הורות יצירתית במאה ה-21 - http://www.judithkatz.me/post/__221

    איך סקרנות עוזרת לשנות הרגלים? - http://www.judithkatz.me/articles/__118

    טעיתם טעות, וגם אני - http://www.judithkatz.me/articles/___82

    פודקאסטים רלוונטיים:

    חושבים טוב 20 - טיפוח החוזקות או תיקון החולשות, מה יעשה אותנו מצליחים ומאושרים יותר? עם פרופ' הדסה ליטמן עובדיה

    https://judithkatzpodcast.simplecast.com/episodes/20

    חושבים טוב 52 - נכנסים לפלואו - מתי לאחרונה זרמתם לתוך החוויה? עם פרופ' אורן קפלן

    https://judithkatzpodcast.simplecast.com/episodes/52

    חושבים טוב 35 - איך להפסיק לפחד מהפחד ולחיות באומץ? עם ד"ר קרן בן יצחק

    https://judithkatzpodcast.simplecast.com/episodes/35

    ההרצאות הקרובות:

    תל אביב: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-16/2/20 http://bit.ly/2R3mmRR

    תל אביב: תעשו לכם הרגל – על יצירה ושינוי הרגלים: ב-26/2/20 https://bit.ly/2QWPZoY

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • Missing episodes?

    Click here to refresh the feed.

  • עד לא מזמן הכל היה דיי ברור - הורה הוא גדול ומחליט ושולט, הילד הוא קטן ולומד ו...צייתן.

    ההורים ידעו הכל, הם היו ראש ענף צנזורה, האנציקלופדיה בכבודה ובעצמה. היום? הילד לומד מד"ר גוגל ופרופסור יוטיוב, הפיתויים והגירויים מחכים לו בכל מקום (אפילו בשירותים!), ובגיל 16 תופתעו לגלות שהם מרוויחים לא מעט ממשהו שאתם אפילו לא יודעים להסביר. להורים פעם היה דיסטנס, הם שלטו, ולא היססו גם לתת איזה פליק בטוסיק. היום, אנחנו לא מוכנים יותר לפליקים, ״תעשה כי אבא אמר״, או צעקות. אנחנו בכלל לא רוצים את הילד שלנו צייתן, אנחנו רוצים שיהיה לו אופי, שידע מה *הוא* רוצה.

    אומרים שדרוש כפר שלם כדי לגדל ילד, אבל מעולם לא גידלנו את הילדים שלנו כל כך כל כך...לבד.

    בתוך מאזן הכוחות החדש חלקנו חווים משבר הורי. איפה הסמכות שלי כהורה? חיים עומר הוא פסיכולוג, פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת תל אביב, ומפתח גישת "הסמכות החדשה" בתחום ההורות. נפגשנו כדי לדבר על מקורות חדשים לסמכות, כאלו שיכולים לעבוד היום; מדוע נוכחות הורית היא כל כך חשובה? מה בין השגחה לבין בילוש? למה צריך להכות בברזל דווקא כשהוא קר? ואיך השכנה, הדודה או הסבתא יכולה להציל אתכם במקום שהכי לא ציפיתם לו (ספוילר: הקראש של חיים על השכנה שלו אולגה).

    אז, ילד 2.5 שלא מוכן ללבוש מעיל, ילדה בת 9 שעוד ישנה עם ההורים, ילד בן 15 שדוחף ומקלל את אמא שלו, וילד בן 30 שההורים צריכים לשרת אותו.

    מאיפה מתחילים?

    לוחצים פליי.

    עריכה: אור לוי

    לקריאה נוספת:

    להמציא מחדש - על הורות יצירתית במאה ה-21 - http://www.judithkatz.me/post/__221

    איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו -http://www.judithkatz.me/post/__152

    לינקים נלווים:

    לאתר של פרופ' עומר : https://www.haimomer-nvr.com/home-heb

    מבין ספריו של פרופ' עומר:

    שיקום הסמכות ההורית: https://bit.ly/2Nr0KOf

    הסמכות החדשה: במשפחה בבית הספר ובקהילה: https://bit.ly/2NkF0Uf

  • 'אני מפסיק מחר אם אני רוצה!'.

    הדודה שמעשנת קופסה ביום.

    החבר שסוגר כל ערב עם ג'וינט.

    האנונימי שמבלה שעות מול פורנו.

    וקפה ואלכוהול וסמים. ומשחקי מחשב וקניות ואוכל ומסכים ו-מה לא?

    נראה שאנחנו מתמכרים לכל מה שעושה לנו נעים. לכל אחד מאיתנו יש את ה-Guilty Pleasure הפרטי שלו, אבל מתי נחצה הגבול והחטא הקטן שלנו הופך להתמכרות? איך התלות משתלטת עלינו? למה אחד מתמכר והשני משתמש מידי פעם להנאתו?

    אם עברה לכם בראש מחשבת 'לי זה לא יקרה' שכזאת - אז הנה נתון חשוב: 1 מכל 10 מבוגרים סובל מהתמכרות מוגדרת ורשמית על פי ארגון הבריאות העולמי. אה, וזה לא כולל סיגריות (אהמ אהמ 15% מהאוכלוסייה), אחרת הסטטיסטיקה באינפלציה. בשביל להבין ל-מה אנחנו מתמכרים ולמה נפגשתי עם פרופ' שאולי לב-רן - מייסד שותף של המרכז הישראלי להתמכרויות, וראש החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות (או כפי שהגדיר את עצמו, מכור להתמכרויות). בשיחה שנעה בין נבכי המוח, קוקאין, וסטטיסטיקות פוערות פה שאלנו מהי התמכרות, איך קרה שדווקא מהמחלה הזאת (כן, מחלה) סובלים כל כך בשקט, אילו מחירים משלם האדם המכור (לא רק בכסף, אלא בחיים); ולבסוף, איך אפשר לעזור לחבר שנקלע להתמכרות, וכמובן לעצמנו.

    1 מ-10. כנראה שאתם מכירים לפחות מכור אחד. לפחות.

    עריכה: אור לוי

    רוצים לברך את הפודקאסט לכבוד יום הולדת 3? לשתף בפרק אהוב או משהו שאימצת ליום יום שלכם? מוזמנים לשלוח סרטון או הקלטה למספר 050-7666121.

    לינקים נלווים:

    המרכז הישראלי להתמכרויות: https://ica.org.il/

    לקריאה נוספת:

    בשישה שלבים - כך תייצרו שינוי שמחזיק http://www.judithkatz.me/post/__121

    מבט לתוך המוח - איך נראה ההרגל? http://www.judithkatz.me/articles/___62

    ההרצאות הקרובות:

    תל אביב: דחיינות - איך להפסיק לדחות למחר: ב-5/1/20 http://bit.ly/2Ln9XGg

    רעננה: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-16/1/20 http://bit.ly/34OB2Kd

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • "שיחה אמיתית, תמיד מכילה בה הזמנה", אומר המשורר האנגלי דייויד וייט; "הזמנה לאדם השני לחשוף את עצמו אליך, לומר לך מי הוא ומה הוא באמת רוצה". והלוואי, אנחנו חושבים, שהיו לנו יותר שיחות כאלה באמת. אבל קל לומר, קשה לעשות. לפתח שיחה כנה ואמיתית היא לא פחות מאמנות - היא דורשות מאיתנו להיות חשופים, קשובים ולהסכים להניח את המסכות בצד. היינו שמחים שאנשים יאהבו אותנו, ויבחרו לפתוח בפנינו את ליבם, אבל אנחנו לא לגמרי רוצים לקחת את הסיכון שאולי הם לא יאהבו. ככה העסק נהיה מסובך. אז אנחנו מוצאים את עצמנו מדברים על חיים של אחרים, על מזג האוויר או פשוט ״מתעדכנים״. ובסופו של דבר - כולם בטוחים, אבל אף אחד לא לגמרי מרוצה.

    כדי ללמוד קצת יותר על שיחות קרובות וכנות, נפגשנו רוני ואני לערב אינטימי מול קהל (וחגגנו 70 לפודקאסט!). יחד, עם הסיפורים המרגשים של רוני, ניסינו להבין את סוד הקסם שיש בשיחה אינטימית, בשיחה שמתגלה בה עולם. מה הופך שיחה לכזאת? איך מדברים על מה שמעניין באמת ואיך זה קשור לשריון שאנחנו מסתובבים איתו?

    עריכה: אור לוי

    לקריאה נוספת:

    שיחת נפש - כך תייצרו שיחות יותר טובות - http://www.judithkatz.me/post/__212

    תקשיבו, זה ישפיע עליכם לפני שתספיקו להגיב - http://www.judithkatz.me/post/__111

    חברות טובה מאריכה חיים ומגבירה אושר - http://www.judithkatz.me/post/__174

    לינקים נלווים:

    התכנית פגישה, תאגיד השידור: https://www.kan.org.il/program/?catid=1189

    סדרת סרטונים על המחקר על התאהבות -

    https://www.youtube.com/watch?v=GeSzLqqyNgs

  • ״לפני מאה שנים כשהתחילו למדוד את רמת החיים, היו אנשים שלא היו להם מקררים בבית, אז ברור שאם מישהו קנה מקרר רמת החיים שלו עלתה. לעומת זאת, היום לרוב האנשים יש 2 מקררים בבית - אבל לפעמים יש מקרר ואין אוכל, אז לא יתכן שנחשוב שרמת החיים עלתה. הרעיון של צריכה כמשפרת רמת החיים צריך להיעקר מן השורש. צריך לדבר על רמת חיים בהקשר של כמה שעות פנאי יש לי החודש? כמה ספרים קראתי? כמה שעות ביליתי עם אשתי, חברים, ילדים?"

    סקר שנערך ב-2014 ובדק 16,000 נשאלים מצא כי קצת יותר ממחציתם היו רוצים "להאט את קצב חייהם". זה נחמד לדמיין את עצמנו מסתפקים במועט ומוצאים ריגוש בפשטות. רק שבינינו, אנחנו אוהבים את המגוון, שיש לנו את האופציה, את הסייל בזארה והריח של החדש. בשביל "להאט" את החיים עלינו להאט עוד כמה דברים - את שיירת החבילות מחו"ל, ההזמנה של הרכב החדש, עדכון הגרסה של הפלאפון ואת ארוחת הערב במסעדת גורמה-מישלן-תמונה-לאינסטוש.

    כדי לשוחח על המתח שבין רצון לעוד לבין הסתפקות במועט הזמנתי את עמית נויפלד, עורך אתר תנועת ההאטה וכותב הספר "היסטוריה של מהירות", לשיחה על מינימליזם. מדוע אנחנו מתחברים באופן רגשי לחפצים? האם החופש האמיתי נמצא בקניה בלי גבול? איך התבלבלנו בין רמת חיים לאיכות חיים? ואיך מתחילים תהליך של שחרור חומרי?

    עריכה: אור לוי

    לינקים נלווים:

    לספר 'ההיסטוריה של המהירות' - https://bit.ly/37aTJcP

    אולי יעניינו אותך גם הפרקים:

    חושבים טוב 51 - עידן העומס הקוגניטיבי - איך ניתן למוח קצת מנוחה? עם ד״ר תומר בקלש: https://bit.ly/353djpe

    חושבים טוב 47 - תביא קצת דינרוס! למה אנחנו קונים עוד ועוד (ועוד)? עם ד״ר טלי תאני הררי: https://bit.ly/2CLUomI

    לקריאה נוספת:

    עידן העומס הקוגניטיבי - איך תפסיקו להאביס את המוח? - http://bit.ly/2BiZLtA

    בשם אלוהי המבצעים והסייל, למה אנחנו קונים כל כך הרבה?! - http://bit.ly/2PYcqIg

    איך תשימו לב למה שאתם מרגישים? - http://bit.ly/2BUT7dB

  • שותף ושותף בדירה: אתה כזה אגואיסט, למה אני תמיד צריך להוריד את הפח?

    בעל לאישה: את לא יכולה פשוט לסמוך עלי? לא משנה מה אני עושה אני לא בסדר.

    אמא לילד: ביקשתי ממך כבר עשר פעמים לסדר את החדר, אתה מתעלם ממני והופך אותי לשקופה.

    מנהל לעובד: כל מה שמעניין אותך זה תנאים, העבודה הזו משמעותית לך?

    נערה לבויפרינד: אם היית אוהב אותי כבר מזמן היית חושב על זה לבד.

    תקשורת. היא יכולה להיות הדבר הכי יפה שקרה לך, וגם הכי מכוער. היא יכולה לקרב בינינו ויכולה גם להשאיר צלקות ארוכות שנים. היא כל כך דליקה וכל כך רגישה, שאנחנו מפחדים. רוצים להיות אותנטיים אבל לא מידי, שלא להעליב. רוצים שהצד השני ייקח אחריות על מעשיו, אבל ממשיכים להרגיש אחראיים על איך הוא יגיב. אנחנו מתעסקים בכותרות, האשמות, קביעות נחרצות ושיפוטים, ושוכחים להקשיב. להקשיב באמת. שוכחים שאנחנו אחראים על הרגשות שלנו, ושגם הצד השני אחראי על שלו. שוכחים שגם כשיש קונפליקט, אפשר להמשיך לדבר. לא חייבים לסגת. שוכחים שהמטרה של תקשורת, היא להתקרב.

    פגשתי את שאנייה בן חיים, מטפלת, מנחה ומומחית לתקשורת מקרבת כדי להקליט פרק בנושא. ״תקשורת מקרבת״ היא גישה לניהול מערכות יחסים מספקות ומקרבות, על ידי, איך לא - תקשורת. בשיחה קרובה במיוחד, שאלנו מה מאפיין דיאלוגים שהופכים לפיצוץ בין אנשים; ניסינו להבין כיצד לנהל אותם אחרת; למדנו כיצד אפשר להיעזר בתקשורת המקרבת כדי לפתור קונפליקטים, להעמיק אמון וחיבור ובעיקר, עשינו סדר בין צרכים, רצונות ורגשות. הם נוטים להתבלבל לנו.

    עריכה: אור לוי

    לינקים נלווים:

    לסדנאות תקשורת מקרבת: https://www.masalev.co.il/events

    לאתר של שאניה - מסע לב: https://www.masalev.co.il/

    לקריאה נוספת:

    שמונה המופלאות - שאלות שיהפכו כל שיחה קשה לקשה פחות: http://bit.ly/2GLuCnD

    שיחות קשות שרציתם להימנע מהן: http://bit.ly/2QysSSr

    ההרצאות הקרובות:

    רעננה: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-27/10/19 http://bit.ly/34kcyc4

    תל אביב: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-30/10/19 http://bit.ly/32Dowvz

    תל אביב: מדברים טוב - יהודית כץ מארחת את רוני קובן לשיחה אינטימית: ב-21/11/19 https://bit.ly/33K25Wj

    רמת השרון: דחיינות - איך להפסיק לדחות למחר? ב-27/11/19 http://bit.ly/32HqviX

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • "אני רוצה שאנשים יבינו שלבריאות אין מראה, אסתטיקה או משקל. בריאות זה דבר מאוד אישי בינך לבין הרופא שלך. אני בחדר כושר כל יום, אבל אנשים לא מאמינים בגלל שיש לי משקל עודף ותחת גדול".

    ליזו היא זמרת וראפרית, קוראים לה גם ״יורשת העצר של הפופ בארה"ב״ וגם ״אהבת עצמית בכל משקל״. בניגוד לרב הזמרות, שחקניות ודוגמניות שמסביב, היא שמנה, ואפילו גאה בכל גרם (היוש נטע ברזילי). האם העולם באמת מוכן ומחבק את המסר של יופי בכל מידה? אפשר להתערב שעברת לפחות דיאטה אחת בחיים, ומי לא ישמח להוריד כמה ק"ג כדי להיכנס לג'ינס מהתיכון? עבור רובינו, חלה היא לא רק חלה ושוקולד הוא לא רק שוקולד - אנחנו מקיימים איתם שיחות קשות, האשמות, מצפון וחישובים.

    אז כדי שנפסיק לאכול את הלב, הזמנתי את איילת קלטר, מנהלת את מרכז "שפת האכילה" לטיפול וללימוד התנהגויות אכילה ותפיסת הגוף. "אם יש לי ילד שנולד עם נטיה להיות עגלגל, ואגדל אותו בתוך תפיסה עצמית חזקה של אכילה בריאה, חיים פעילים, אהבה עצמית וכבוד לגוף - אולי הוא לא יהיה רזה, אבל הוא יהיה בריא, בנפשו וגופו", אומרת קלטר ואפילו מכריזה על מצב חירום: ״מדינה בהפרעת אכילה״. השיחה שלפניכם מנפצת את כל מה שחשבתם על דיאטות עד היום. יחד שוחננו על חלום הרזון, על התקווה שהדיאטה הבאה תביא את הישועה, ושאולי הפעם, זה יצליח; נגענו בקשר (הלא צפוי) בין משקל לבריאות; ואיך במאמץ רב, זמן וכסף, אנחנו משיגים בדיוק את ההפך ממה שבאמת רצינו.

    אז רדו מהמשקל וחממו לכם צלחת פסטה, מתחילים.

    עריכה: אור לוי

    לינקים נלווים:

    אתר מרכז שפת האכילה - https://www.eatingdialog.com/

    לספרים של איילת קלטר - https://www.eatingdialog.com/books

    לעמוד הפייסבוק של איילת קלטר - https://www.facebook.com/eatingdialog/?ref=bookmarks

    לקריאה נוספת:

    איך סקרנות תעזור לכם לשנות הרגלים? http://www.judithkatz.me/post/__118

    ״שמנופוביה היא ההומופוביה החדשה״ - על מלחמת הרצון והרזון מול בריאות ואהבה עצמית
    http://www.judithkatz.me/post/__222

    ההרצאות הקרובות:

    רעננה: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-27/10/19 http://bit.ly/34kcyc4

    תל אביב: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-30/10/19 http://bit.ly/32Dowvz

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • האם אתם ממציאים את עצמכם כל יום מחדש?

    דמיינו חתונה. מה יש באירוע הזה? אולם, חופה, בופה עשיר ושרידי אודם על הלחי מהנשיקות של הדודות. ועכשיו נחשוב שוב, על כמה דרכים שונות לחגוג חתונה תוכלו לחשוב? האם הדרך שבה התחתנתם ייצגה את האנשים שאתם?

    מה לגבי דילמות שגרתיות יותר? הבוקר בו הילד מכריז שהוא עוזב את בית הספר? הריב הקבוע עם בן הזוג על מי זורק את הזבל? ומה שלום הלקוח הזה בעבודה שמוציא אותנו מדעתנו? אולי יש אפשרות לאמץ קו מחשבה שונה ויצירתי שיעזור לנו להתמודד אחרת עם הבעיות ביום יום?

    בשביל זה הזמנתי את ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית. שאלנו יחד מהי חשיבה יצירתית ומה הופך אותה לכל כך חשובה במאה ה-21; שוחחנו על הסיכונים והמחירים שעלולים להגיע לצידה; איך כל זה משפיע על עולם העבודה ומערכת החינוך של הילדים שלנו; ולבסוף, ניסינו להבין האם יש מקום לחדשנות בתפקיד העתיק בעולם - הורות. רמז: אייל בחר לעבוד דירה כל ארבע שנים.

    לינקים נלווים:

    לעמוד הפייסבוק של ד"ר אייל דורון: https://www.facebook.com/Dr.EyalDoron/

    לספר של ד"ר אייל דורון: https://bit.ly/2WUD8E0

    לאתר של ד"ר אייל דורון: https://www.eyaldoron.co.il/

    לקריאה נוספת:

    כך נראה רעיון - מדע שמאחורי היצירתיות - http://bit.ly/2L6ye1Y

    איך סקרנות עוזרת לשנות הרגלים? - http://bit.ly/2BZv8dm

    ההרצאות הקרובות:

    תל אביב: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-18/9/19 https://bit.ly/2YuN5gz

    רעננה: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-27/10/19 http://bit.ly/34kcyc4

    תל אביב: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-30/10/19 http://bit.ly/32Dowvz

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • דמיינו שהייתה לכם חברה אחת, נקרא לה בקי, שמינתה את עצמה להיות המפקחת הבלעדית על חייכם. לבקי יש עין חדה, מהירות תפיסה והיא ביקורתית מאוד. היא תאמר לכם שהפרזנטציה בלימודים הייתה בינונית, שאינכם מהווים דמויות מחנכות טובות מספיק לילדים שלכם ושאתם לא מקפידים על אורח חיים בריא. היא גם לא מניחה, החברה הזאת. היא תסמס לכם על תפקוד לקוי בבוקר, תתקשר בצהריים לדווח על מחדל, ולפני השינה תקפיד למנות בפניכם את כל כישלונות היום הקטנים כדי שתוכלו להירדם בתחושה חמוצה. בקי, עושה זאת כמובן מתוך רגשות עזים של אהבה ורצון לשיפור.

    לו הייתה לכם חברה כמו בקי, אני מניחה שהחברות איתה לא הייתה מאריכה ימים. אבל האמת היא שלרבים מאיתנו יש בקי קטנה בחלקו האחורי של הראש. ביקורת עצמית טורדנית, שגורמת לנו להאמין שלא התאמצנו מספיק, שלא השקענו מספיק מחשבה ושאנחנו לא מוכשרים.

    אז מה ההשפעה של אותה ביקורת על החיים שלנו? הרסנית, לא פחות. פרופ' גולן שחר, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, מכנה את התופעה "וירוס אישיותי". כדי להבין את כיצד מתמודדים הזמנתי את פרופ' שחר לשיחה משותפת ויחד שאלנו - מה ההבדל בין מודעות עצמית בריאה להלקאה מזיקה? ואיך היא קשורה לתסמונת המתחזה? מדוע האנשים שניראים הכי מצליחים הם לפעמים הפגיעים ביותר לתופעה? כיצד משפיעה ביקורת עצמית על מערכות היחסים שלנו? ואיך עונים לבקי הזאת בכל פעם שהיא לוחשת לנו באוזן? (רמז: לא מתחילים להתווכח)

    אז כל אחד הוא קצת אפס, וכל אחד זקוק לאהבה, לחצו פליי לקצת יותר אהבה.

    עריכה: אור לוי

    לינקים נלווים:

    לספר של פרופ' שחר: https://bit.ly/2MplxD0

    לקריאה נוספת:

    תרגיל מועיל בחמלה עצמית - http://bit.ly/2EcL79w

    3 צעדים שיעזרו לכם להתמודד עם ביקורת מבלי לצאת מהכלים - http://bit.ly/2RNNJyy

    לא הייתי עוד מתבייש כשביקשתי סליחה - למה קשה לנו לסלוח לעצמנו? - http://bit.ly/2QLUAvF

    ההרצאות הקרובות:

    תל אביב: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-9/9/19 https://bit.ly/2Mxa9UY

    תל אביב: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-18/9/19 https://bit.ly/2YuN5gz

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • "משמעות היא לעולם משהו שמחוץ לך. משמעות היא העקבות שלך בעולם. זו הדרך הסמויה להתגבר על המוות, לעקבות שלי יש סיכוי להדהד בעולם אחרי מותי. אדם מוכן למות למען העקבות שלו הרבה יותר מאשר למען עצמו. תשאלי כל הורה סביר אם יעדיף שיקרה לו משהו ולא לילדיו".

    אלו מילותיו של ד"ר שמעון אזולאי, שמבקש (וזה די מרגש) להציג את עצמו בתור הבן של של מארי אזולאי ז"ל. אזולאי הוא פילוסוף ואיש חינוך שחוקר את תחום המשמעות, תוך כדי ששוזר את המרוקאית בפילוסופיה כאילו הייתה זו שפתם של אריסטו ואפלטון.

    לשמעון חיכיתי, יחד אתכם, זמן רב. טענתם שדעותינו מתנגשות, טענתם גם שרב המוסכם על הבלתי מוסכם. אז נפגשנו. ראש בראש ולב אל לב, כדי לפתוח את אחת השאלות המורכבות בחיי האדם - משמעות החיים; האם המשמעות היא יצור אובייקטיבי? מה בין משמעות וסבל ומה הייתה דעתו של איוב התנכ"י על כל זה? כיצד מתקיים המתח שבין חופש ומשמעות, ולמה שמעון כל כך יוצא נגד רעיון ה"אושר"? חשבתי שנצטרך להתווכח הרבה יותר, אבל יצאנו חברים ממש טובים, עם שיחה, שבתקווה, תמשיך להדהד אצלכם.

    עריכה: אור לוי

    לינקים נלווים:

    לפרופיל הפייסבוק של ד"ר אזולאי: https://bit.ly/2KbyQVe

    לספר של ד"ר אזולאי: https://bit.ly/2MD1boS

    לקריאה נוספת:

    לחפש עבודה עם משמעות או משמעות בעבודה? http://bit.ly/2G3sCa0

    איך מייצרים השראה? http://bit.ly/2zOUFVc

    ההרצאות הקרובות:

    תל אביב: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-9/9/19 https://bit.ly/2Mxa9UY

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • ״שיר עושה לי טוב על הנשמה״, שרות האחיות יוספי, וכן - זה מוכח מדעית, כן כן, שיר עושה לשמוח ולרקוד ואפילו יכול להתחרות בתרופות לפי המחקרים. כשאנחנו שומעים מוזיקה אנחנו מרגישים טוב, ממש טוב - מרכזי העונג במוח שלנו מגיבים, דופמין משתחרר וגורם לנו לתחושות חיוביות ולמצב רוח מרומם. חוץ ממרכז העונג, אזורים נוספים במוח שלנו מגיבים למוזיקה, וקורים עוד כמה דברים נפלאים - לחץ וחרדה פוחתים, ביצועים גופניים משתפרים, ואפילו המערכת החיסונית מתחזקת. מוזיקה היא לא רק בידור - היא ממש יכולה לשפר את הבריאות הנפשית והגופנית שלנו.

    לפרק מוזיקלי ופתוח במיוחד פגשתי את עמית אברון – מרצה וחוקר שעוסק בקשר המופלא שבין המוח, הפסיכולוגיה והמוזיקה. בשיחה שעסקה בחיבור שבין צלילים ורגשות שאלנו איך המוזיקה יכולה לשפר את איכות חיינו; איך מוזיקה עוזרת לנו להתגבר על דיכאון? מה הקשר בין מוזיקה להומור, והתרנגולות של נטע ברזילי; איזה פלייליסט עמית שומע בזמן הספונג׳ה? ומה, לעזאזל, סטטיק ובן אל הצליחו לעשות שכל השאר לא הצליחו?

    ״מתנועע, מתפרע,
    את כולנו משגע,
    מתעקש ומשכנע.
    אז תגידו לי - זה לא (פרק) שיגעון?״

    עורך: ניר סייג

    לינקים נלווים:

    לפרופיל של עמית אברון - https://www.facebook.com/amitavron

    הספר "מוזיקופיליה" - https://bit.ly/2xM2NE8

    הסרט Alive Inside - https://imdb.to/2JvbDgo

    כתבות נוספות:

    תרופה ללא תופעות לוואי: מוזיקה http://bit.ly/2UnpLeX

    ההרצאות הקרובות:

    תל אביב: מלכודות המוח - איך תקבלו החלטות מאושרות והגיוניות יותר: ב-28/7/19 https://bit.ly/2wXI7c4

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • מגיעים אליכם אורחים הערב.
    אתם יודעים איך הם - האורחים האלו - לפעמים רצויים. לפעמים - לא.
    זה מתחיל ממש נחמד איתם, עד שהם נשארים קצת יותר מדי.
    לפעמים - הם נוהגים בנימוס מעושה, ולפעמים - מרגישים יותר מדי בבית.
    לפעמים אנחנו מבינים --- אנחנו פשוט לא רוצים עכשיו אורחים.
    אנחנו רוצים שקט.
    אז אפשר להודיע להם, בלי דרמה, עם חיוך נחמד - שהגיע הזמן לעזוב.

    הבודהה דיבר על חמישה ״אורחים״ לא מיטיבים של התודעה, כאלו שעשויים להפריע לראייה הצלולה שלנו; השתוקקות, דחייה, עייפות, חוסר שקט וספק.

    בשיחה בודהיסטית במיוחד עם ד"ר קרן ארבל, סופרת וחוקרת בודהיזם, מיינדפולנס ומדיטציה, שוחחנו על אותם כוחות פנימיים שמפעילים אותנו; על מצבי התודעה השונים שיכולים לשבש לנו את ההסתכלות על העולם; מה קורה לנו כשאנחנו כל הזמן רוצים להיות במקום אחר? איך חוסר שקט מוביל לעיתים לעשייה מוגברת? האם אפשר להביא סקרנות לתוך שעמום וכיצד הספק עוצר אותנו מלפעול?

    הבודהה כתב פעם "העולם נבנה באמצעות המחשבה". אם כך, איך יראה העולם אם נחשוב אחרת?

    בקשו מהאורחים לעזוב היום מוקדם מהרגיל, ולחצו פליי.

    עריכה: נעמי שניידר

    לינקים נלווים:

    לאתר של ד"ר קרן ארבל: http://kerenarbel.com/about/

    לרכישת הספר של ד"ר קרן ארבל: http://bit.ly/2IuVuXZ

    למידע על ריטריטים קרובים בקיץ, יולי: https://www.tovana.org.il/event/22772

    למידע על ריטריטים קרובים בקיץ, אוגוסט: https://www.tovana.org.il/event/22784

    ההרצאות הקרובות:

    כפר סבא: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-26/6/19 http://bit.ly/2JF0H0d

    תל אביב: מלכודות המוח - איך תקבלו החלטות מאושרות והגיוניות יותר: ב-28/7/19 https://bit.ly/2wXI7c4

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • גברים ונשים - שני עולמות שונים.
    באופן בו אנחנו מתקשרים, באיך שאנחנו נשמעים ובצורה בה אנחנו מדברים.
    רגע לפני שאתם מרימים גבה (כי בכל זאת, אנחנו ב-2019 ולא במאה ה-19), תחשבו על זה רגע - בזמן שגברים ירצו לדבר על הפתרון לבעיה, נשים יבקשו רגע להבין מה היו הפערים שהובילו אליה. גבר יסיק מסקנה בזמן שאישה תשאל מה דעתו. הוא יכתוב "להביא חלב" והיא תשלח "מאמי, תוכל בבקשה לעצור בדרך, ולקנות חלב 3% של תנובה?"
    ההבדלים האלה משפיעים על האופן שבו אנחנו - גבר או אישה - רואים את העולם, ומתקשרות דרכו.

    בשיחה עם תמיר אשמן, מנהל הפורום ללימודי גברים באוניברסיטת תל אביב, ניסינו להבין מה יעזור לנו לתקשר בצורה מיטבית עם בני המין השני? איך נוכל להבין את הרעיון שמאחורי המילים? ומה לקחת בחשבון כשמעבירים מסר?

    הפעם מדובר בפרק חגיגי במיוחד - פרק לייב עם קהל שהשתתף ושאל שאלות בזמן אמת. האווירה הייתה אינטימית, ואפילו יצרה תחושה של משפחה קטנה- שהתחברו נתוני האזנות לפרצופים וסיפורים. תודה שבאתם, אתם חלק בלתי נפרד מהפודקאסט הזה.

    עורכת: ענת כהן

    לינקים נלווים:

    לאתר של תמיר אשמן: https://www.tamirashman.co.il/

    חושבים טוב 49 - למה גברים לא מביעים רגשות? עם תמיר אשמן https://judithkatzpodcast.simplecast.fm/49

    Jason Headley - Not About The Nail - https://www.youtube.com/watch?v=-4EDhdAHrOg

    Friends - Ross kissed me - https://www.youtube.com/watch?v=1-BbnaspcbI

    לקריאה נוספת:

    האם עתידכם להתגרש או להתרגש? http://www.judithkatz.me/articles/__119

    מפחדים לריב בזוגיות? http://www.judithkatz.me/articles/___11

    המחקר שישפר את חיי המין שלכם http://www.judithkatz.me/articles/__124

    ההרצאות הקרובות:

    כפר סבא: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-26/6/19 http://bit.ly/2JF0H0d

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • הערכה עצמית גבוהה יותר - נשמע כמו משהו שלא יכול להזיק. מלאי כוונה טובה, אנחנו רוצים לעזור לחברים או לילדים שלנו להגביר את ההערכה העצמית שלהם בעזרת מחמאות ועידודים. כשאנחנו מחפשים באינטרנט ״איך להגביר הערכה עצמית״ אנחנו נתקלים בעצות כמו - לפתוח את הבוקר בכמה דקות של ״אני מיוחדת, יפה ומדהימה״ מול המראה, או "תלחשו מחמאות לילד מדי לילה לפני השינה".

    אבל אם אתם זוכרים את עצמכם, אי שם בגן חובה כבר קלטתם שהגננת אומרת לכל הילדים שהם הילד הכי מיוחד. ודי מהר למדתם להתעלם מהחנופה הזו, שלפיה אתם הכי והכי והכי הכל. זה לא מרגיש כנה וזה עובר לידינו.

    הפעם נפגשתי עם עינת נתן, מדריכת הורים מובילה וסופרת, ועבורי היא אדם שגורם לי לחשוב ויותר מזה, היא גורמת לי להתרגש. בעזרת סיפורים, שאלות רבות וכנות מרשימה היא מעוררת בי תהיות לגבי הדבר החשוב ביותר שיש לי - המשפחה שלי.

    השיחה בינינו מגלמת ככל הנראה את משאלת הלב של כל הורה, והיא ביטחון והערכה עצמית לילד שלנו. דיברנו על הקשר בין ביטחון להצלחות, על הרצון ההורי להטמיע בילדים שלנו תחושת בטחון שאינה מותנית בדבר; איך נותנים לילד להתמודד עם העולם, עם כשלון ופחדים; תהינו מה היה קורה אם היינו חיים בעולם ללא מראות, ואיך כל זה קשור למשוב והקשבה, לשיח בין אנשים, ליחסים וקשר משפחתי, ואיך בסוף הוא הבסיס להכל.

    עורכת: ענת כהן

    קישורים נלווים:

    חושבים טוב פרק 23 - איך לתקשר טוב עם הילדים? עם עינת נתן: https://judithkatzpodcast.simplecast.fm/23

    חושבים טוב פרק 38 - איך להיות אותנטיים? עם דוד כץ: https://judithkatzpodcast.simplecast.fm/38

    הפודקאסט "אמא אמא" של עינת נתן והילה קורח: https://www.rlive.co.il/podcast/ema

    הספר "חיימשלי" לרכישה: http://bit.ly/2WbCSUn

    לקריאה נוספת:

    איך לדבר כך שילדים יקשיבו ולהקשיב כך שילדים ידברו: http://bit.ly/2rPnWKM

    הטיות על הערכה עצמית: http://bit.ly/2GfPCCT

    ההרצאות הקרובות:

    תל אביב: "חושבים טוב" בלייב - כשגבר ואישה מנסים לדבר - עם תמיר אשמן: ב-19.5.19 https://bit.ly/2P86bRU

    תל אביב: דחיינות - איך להפסיק לדחות למחר: ב-27.5.19 http://bit.ly/2XXW0mf

    כפר סבא: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-26/6 http://bit.ly/2JF0H0d

    תל אביב: כוחו של הרגל - איך לעשות שינוי שמחזיק: ב-30/6 http://bit.ly/2w1AO2K

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • ביהדות יש משל נחמד שמדבר על להיות מלך.
    מיהו מלך אתם שואלים? אז קודם כל אדייק שמדובר במל"ך. ראשי תיבות של מוח, לב וכליות.
    מוח מייצג את ההשכלה והעבודה שלנו, לב מייצג את עולם הרגשות שלנו, וכליות – את הבריאות הפיזית של האדם.

    לפי המשל, אדם שידע לאזן ולדאוג לשלושת המישורים האלה – הוא ייחשב למלך בחייו.
    נשמע הגיוני, לא? אבל עושה רושם שחכמינו הגו את המשל הנחמד לפני עידן העבודה וההישגיות.
    נראה אותם מדברים על איזון אחרי שהם עובדים 10 שעות במשרד, עומדים בפקק באיילון ומגיעים הביתה מהעבודה כשהילדים כבר מנומנמים במיטה.. פתאום המתח בין הקריירה והמוח לבין הלב והבית מרגיש הרבה יותר מורכב.

    הפעם נפגשתי עם מלי אלקובי, מייסדת חברת דינמיקס שמתמחה בייעוץ בתחום האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים. שוחחנו על איך אנחנו מזהים חוסר איזון בחיינו (לפני השבר הגדול) וכיצד מונעים אותו; האם הצורך באיזון תלוי בסוג העבודה בה אנחנו עובדים; איך נראית עבודה במשרה מלאה במדינות אחרות בעולם; מה קרה לתחביבים ולפנאי שלנו; ואילו יתרונות מפתיעים מתגלים לנו כשאנחנו עובדים פחות?

    עורכת: ענת כהן

    לינקים נלווים:

    לפרק הקודם עם מלי, על הפחד מהחמצה: https://judithkatzpodcast.simplecast.fm/5

    פרק 32 - איך לישון יותר טוב בלילה ולהיות ערים יותר ביום? עם ד"ר יוסי חלמיש: https://judithkatzpodcast.simplecast.fm/32

    אתר דינמיקס: https://www.dynamix.co.il/

    לרכישת הספר של מלי, "גיבורי על והורמונים": http://bit.ly/2H1qEpa

    לקריאה נוספת:

    עידן העומס הקוגניטיבי - איך תפסיקו להאביס את המוח? http://www.judithkatz.me/articles/__206

    סטנדרטים יפנים - כך תעבדו במשהו שאתם אוהבים באמת http://www.judithkatz.me/articles/__155

    ההרצאות הבאות:

    תל אביב: "חושבים טוב" בלייב - כשגבר ואישה מנסים לדבר - עם תמיר אשמן: ב-19.5.19 https://bit.ly/2P86bRU

    תל אביב: דחיינות - איך להפסיק לדחות למחר?: ב-27.5.19 http://bit.ly/2XXW0mf

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • כאב-ראש-כאב-ראש-כאב-ראש.

    או כאב בטן, גב, ואפילו כאב כרוני, כזה שלא הולך בכלל. למרות שאולי כואב לכם ה___ (השלם את החסר), נגלה שתחושת הכאב בכלל לא קיימת באיבר הפצוע, אלא במוח שלנו. לא תמצאו בדיקת דם, מודד חום, או מדד כלשהו שיוכל להעיד כמה כואב לכם והיכן, מבלי לשאול את האדם את השאלה הסובייקטיבית כל כך - ״כואב לך?״

    כאב הוא חידה פסיכולוגיה מסתורית; הודי אחד הולך על גחלים, השני ישן על מסמרים. אך לא כואב להם דבר. אחד בארץ מפתח כאב בחזה וביד שמאל לאחר התקף לב של אביו, ואחרת סובלת מפיברומיאלגיה מבלי שמוצאים שום סיבה ביולוגית לכאב.

    במטרה להבין קצת יותר על למה לנו לכאוב, הזמנתי את עדי דוידוביץ לפרק שלפניכם. עדי היא פיזיותרפיסטית ומשחררת מכאב, ויחד שוחחנו על המפגש שבין הגוף, המוח, הנפש והכאב. ניסינו להבין האם יש דרך להתמודד עם הכאב בעזרת המחשבה; למה עדיין צריך כאב בעידן המודרני; האם יש דבר כזה כאב פסיכוסומטי? והאם באמת הכל בראש, או שזאת רק קלישאה ורודה מידי?

    עורכת: ענת כהן

    לינקים נלווים לפרק:

    חושבים טוב עם יוסי גינזברג: https://judithkatzpodcast.simplecast.fm/40

    חיים בריא עם פרופ' רפי קרסו - טיפול בכאב: http://bit.ly/2VO7Oqs

    היבטים פסיכולוגים של כאב כרוני: כאב כתופעה פסיכופיזית - פרופ' רפי קרסו: http://bit.ly/2GkwtME

    דף הפייסבוק של עדי: http://bit.ly/2UlUCHL

    לקריאה נוספת:

    ההבדל בין כאב וסבל - האם תתחמקו מהחץ השני? http://bit.ly/2VNUdPM

    איך תשימו לב למה שאתם מרגישים? http://bit.ly/2BUT7dB

    ההרצאות הקרובות:

    תל אביב: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-29.4 http://bit.ly/2FU1ZlE

    תל אביב: "חושבים טוב" בלייב - כשגבר ואישה מנסים לדבר - עם תמיר אשמן: ב-19.5 https://bit.ly/2P86bRU

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • "במשך תקופה ראיתי הידרדרות איטית אך קבועה בקשר שלנו, למרות שהיה בינינו חיבור אמיתי - לא סתם התחתנו. היה עצוב לראות את זה. אני הייתי מודאג מזה שנמשיך לנסות ונמשיך לנסות, ומתישהו נשנא אחד את השניה.."

    למעלה מ-10,500 זוגות מתגרשים בשנה בישראל. יותר מ-30 זוגות שמתגרשים מדי יום ובוחרים, ממגוון סיבות, לפרק את הזוגיות ולשנות את המבנה המשפחתי שלהם. זה לא פשוט, ובתוך סיר הלחץ של עורכי דין, רבנות ומזונות, קל מאוד להידרדר אל מאבקי כוח וסגירת חשבונות. פתאום הזוג ההוא מהתמונה עם החליפה והשמלה הלבנה - לא נשאר ממנו יותר מזכרונות.

    לא קל, אבל אולי אפשר אחרת? רגע לפני שאתם מוצאים את עצמכם על סף מדרון חלקלק, כדאי שתקשיבו לסיפור של איתן לויט. איתן הוא יזם בנפשו, חבר יקר ושותף בחברת Mixtiles, אבל הפעם שמנו את התארים המרשימים בצד. איתן בא לספר את סיפור האישי שלו, סיפור על אדם שהצליח להתגרש בצורה נעימה ואפילו יפה. לפעמים אנחנו צריכים פשוט לשמוע סיפור, להתמלא בתחושה של ״אפשר אחרת״ כדי לדעת שזה קיים.

    בשיחה שמתקיימת במתח הזה שבין ביחד ללחוד, ניסינו להבין איך עושים את זה "נכון" ומה זה בכלל אומר; מה עזר לאיתן בתהליך הגירושים; ואיך מהבטחה שאומרת לנצח נצחים, מתמודדים עם אהבה שפג תוקפה. אני מניחה שרובכם לא מנהלים משא ומתן על חלוקת רכוש בימים אלה, אבל משהו בסיפור של איתן יכול לגעת בכל אחד מאיתנו - בשאלות על פרידה מאנשים שאהבנו, על ניגוד אינטרסים ועל לזכור את הטוב שבצד השני.

    עורכת: ענת כהן

    לינקים נלווים לפרק:

    לינק לאתר של מיקסטיילס: https://www.mixtiles.com/

    לינק לפודקאסט "השבוע": http://www.shavua.net/

    לקריאה נוספת:

    מפחדים לריב בזוגיות? http://bit.ly/2zKbyQP

    חווים משבר? אל תתנו לו להתבזבז http://bit.ly/2rnROxJ

    שמונה המופלאות - שאלות שיהפכו כל שיחה קשה לקשה פחות http://bit.ly/2GLuCnD

    ההרצאות הקרובות:

    תל אביב: מפסיקים לחכות לאושר: ב -10.4 https://goo.gl/jGKpYn

    רעננה: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-14.4 http://bit.ly/2ElvMCQ

    תל אביב: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-29.4 http://bit.ly/2FU1ZlE

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • דמיינו שבפעם הבאה שאתם ממלאים טופס כלשהו (אלקטרוני, בטאבלט כמובן) אתם מגלים כמה סעיפים מפתיעים: במקום שם מלא - שואלים מה הכינוי שלכם בטוויטר; במקום סטטוס משפחתי - כמה עוקבים יש לכם באינסטגרם; במקום גיל - כמה זמן יש לכם חשבון פייסבוק.

    עתיד רחוק? לא בטוח. היום פוחתת החשיבות של גיל או מצב חשבון בנק, ובמקומם נכנסת לזירה שחקנית חדשה בדמות המעמד הוירטואלי - מעמד חברתי שלא הכרנו לפני עידן הפייסבוק. זה נראה לנו כמעט טבעי שהאזרח הפשוט יפנה בפוסט כועס לשר בכיר, או שקצין מילואים יצייץ תלונה ויתייג את הרמטכ"ל.

    נעם מנלה, מרצה וחוקר רשתות חברתיות וחדשנות, מכנה את זה "תודעה דיגיטלית". חדשנות היא לא רק הטאבלט שהחליף את הנייר, אלא תפיסת מציאות אחרת לחלוטין שעלינו להבין. הפעם, שמנו בצד את החיפוש אחר כלים יומיומיים שיעזרו לנו וניסינו לפתוח את הראש, להבין מה קורה לנו ומה קורה לעולם תחת מהפכת הרשת. מה קורה לתודעה שלנו ואילו אפשרויות חדשות נוצרות כך? שוחחנו על המשמעויות הפסיכולוגיות של המעמד החברתי-וירטואלי שלנו; על הפער שהוא מייצר בינינו לבין הדור הצעיר; שאלנו מה זה אומר להיות אינטלקטואל בימינו, ואיך זה משפיע על האקדמיה, שעד לא מזמן הייתה הסמכות העיקרית לידע; ואיך, למען השם, אנחנו רואים את עצמינו שייכים לקהילה וירטואלית, פעילה ומשפיעה בחיינו, לפעמים מבלי להכיר אף אדם בתוכה.

    אני מצייץ משמע אני קיים? מציאות וירטואלית גרסת 2020.

    עורכת: ענת כהן

    לינקים נלווים לפרק:

    לתקציר ההרצאה של נעם: http://bit.ly/2U70j0g

    לעמוד הפייסבוק של נעם: http://bit.ly/2OhOnDk

    לפודקאסט של נעם: https://manella.podbean.com/

    ההרצאות הקרובות:

    תל אביב: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-31.3 http://bit.ly/2HFTpdm

    מודיעין: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-8.4 http://bit.ly/2Elazcw

    תל אביב: מפסיקים לחכות לאושר: ב -10.4 https://goo.gl/jGKpYn

    רעננה: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-14.4 http://bit.ly/2ElvMCQ

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events

  • הדלאי לאמה טען, ״אם אתה רוצה שאנשים יהיו מאושרים - עליך לתרגל חמלה, ואם אתה רוצה להיות מאושר - תרגל גם כן חמלה״. חמלה אמיתית היא כמו אדווה במים, היא עוברת הלאה לילדים, לחברים, אל הקולגות, ולאנשים אקראיים שאנחנו בכלל לא מכירים. היזכרו בתקופה מאתגרת שהייתה לכם, כשהרגשות איימו להטביע אתכם, וממש חששתם מעוצמת הכאב. כמה חופשי ומשחרר לדעת שתקבלו תמיכה שלא תלויה בדבר? לדעת שהקושי שלכם יוכר ללא שיפוטיות? כמה נהדר זה להרגיש חלק מאותה אומה אנושית - די דומה בסך הכל? חמלה, אגב, היא ממש לא רק ליטוף על הראש, היא יכולה לעודד לעשייה אקטיבית, למאמץ משותף ולמציאת פתרונות ממשיים לבעיה. כל זה "בגובה העיניים", ובלי שמץ של שיפוטיות.

    לשיחה חומלת במיוחד, הזמנתי את מתי ליבליך, ממקימי התכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס באוניברסיטת בר אילן, וחברה בצוות ההקמה של המרכז לחינוך קשוב ואמפתי באוניברסיטת ת"א. יחד ביררנו מה ההבדל בין הגברת חמלה לאדון רחמים, סיירנו על הגבול שבין תיקון עצמי לבין התאכזרות עצמית בלתי פוסקת ושאלנו כיצד הראייה הצלולה והחמלה תומכות זו בזו כשתי אחיות ותיקות.

    מחמלה עצמית לחמלה עולמית. מתחילים.

    עורכת: ענת כהן

    חומרי קריאה נוספים:

    אל תהיו כל כך קשים עם עצמכם - תרגיל מועיל בחמלה עצמית: http://bit.ly/2EcL79w

    לא הייתי עוד מתבייש כשביקשתי סליחה - למה קשה לנו לסלוח לעצמנו?: http://bit.ly/2UuLbH1

    איתך גם ברגעים הקשים - או בעברית: חמלה: http://bit.ly/2MPlwWl

    איך לתרגל את המוח להיות מאושר בעזרת מיינדפולנס ומדיטציה? עם לילה קמחי: https://judithkatzpodcast.simplecast.fm/25

    לינקים נלווים לפרק:

    המדד של כריסטין נף לחמלה: http://bit.ly/2EQj8fC

    לאתר של מתי: http://maty-lieblich.com/

    לאתר המכון לתרפיה מבוססת מיינדפולנס: www.mindful.co.il

    לאתר של המכון לחינוך קשוב ואכפתי: www.educare.co.il

    ההרצאות הקרובות:

    תל אביב: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-31.3 http://bit.ly/2HFTpdm

    מודיעין: מיינדפולנס - לתרגל את המוח להיות מאושר: ב-8.4 http://bit.ly/2Elazcw

    תל אביב: מפסיקים לחכות לאושר: ב -10.4 https://goo.gl/jGKpYn

    רעננה: לא רציונלי ולא מקדם - על מחשבות מעכבות ושקט נפשי: ב-14.4 http://bit.ly/2ElvMCQ

    להרצאות הבאות: http://www.judithkatz.me/events