Episodi
-
*את הטקסט הבא כתבנו כמעט לפני 4 חודשים, כשהרפורמה המשפטית הייתה הנושא העיקרי שהעסיק את החברה הישראלית, ותכננו במוצאי שבת של ה-7 באוקטובר להעלות אותו. שנינו (ענבר ועמית) כאבנו וכואבים מאוד את האירועים האחרונים, והתקשינו לעסוק בכל דבר אחר. היה לנו כבד בגרון ובנשמה והתלבטנו מתי ואיך לפרסם את הפרק ואם בכלל מישהו יהיה פנוי לכך. עכשיו כשלצד אירועי המלחמה אנחנו מנסים לנהל או למצוא עוגנים בשגרה שלנו, החלטנו לחזור לשגרה מסוימת גם בהסכת. במקרה או לא, הפרק שהקלטנו עם פרופ' אחמד אבו-עקל מדבר על אמפתיה בניהול סכסוכים והיכולת הפוטנציאלית שלה לאחד אותנו ולא לפלג.
בשנת 1990 הוציאה משינה את האלבום הרביעי שלה שאת רובו כתב והלחין שלומי ברכה, וכולל את השיר 'אז למה לי פוליטיקה עכשיו'. באותו השיר כותב ברכה ש - "שמיר ופטרוזיליה נפגשים באפילה, לפתור את המצב הנוכחי", כאילו הויכוח שלהם עם כוסברה הסתיים. במילים אחרות, שמיר ופטרוזיליה בקונפליקט, ייתכן בשל הטעמים השונים. אותו ויכוח הוביל אותם למאבק ארוך שנים ולמלחמה עקובה מקובה סלק, שגבתה קורבנות רבים כמו אמנון ודניס. המאבק לא הסתיים שם וגרר את הקהילה הבינלאומית לדון בטיעוני הצדדים השונים ואף התקיימה ועידת 'סולתם' בה ניסו לפייס את הסכסוך. ניסיונות אלה כמו שאתם יודעים ויודעות, לא צלחו, ו-33 שנה לאחר שיר הייאוש של להקת משינה, הסכסוך בין שמיר ופטרוזיליה עדיין מבעבע ומהביל ולא נראה כי בעתיד הקרוב הם יוכלו לחיות בסיר אחד.
בקווים משותפים, בשנה האחרונה מתנהל בחברה הישראלית ויכוח ער סביב הרפורמה המשפטית. נדמה שהויכוח הזה חוצה את הטיעונים לשניים, אנשי השמיר ואנשי הפטרוזיליה. אנשי השמיר אומרים שצריך, ואנשי הפטרוזיליה אומרים שלא כדאי, ואפשר להרגיש שהקלחת החברתית מבעבעת. התנגחויות פוליטיות ברשתות, השד העדתי יוצא שוב מהבקבוק וארוחות שישי הופכות למלחמת גוג ומגוג תוך-משפחתיות. אם נשים את תוכן הטיעונים בצד, על פניו נראה שכמעט ולא מתקיים שיח אמיתי בין הצדדים. גם כאשר ניגש צד שלישי ניטרלי (נשיא המדינה) לפתוח בשיחות איחוי, אלו לא צלחו, והובילו אותנו לסחרור מתמשך עד היום נכון לכתיבת שורות אלו.
אז לאן הולכים מכאן? בפרק הנוכחי אנחנו מדברים על היכולת שלנו להבין את האחר, לזהות את הרגשות והמחשבות שלו כאמצעי לקירוב בין שני צדדים שמצויים בקונפליקט. יחד עם פרופ' אבו-עקל, ניסינו לחבר ממצאים ממחקרים פסיכולוגיים לחיי היומיום שלנו, בצורה רלוונטית וישירה. דיברנו על רכישה ותרגול של היכולת האמפתית, על הקיבולת של האמפתיה שלנו, על שחיקה ביכולת הזו ואיך היא יכולה לסייע לנו להתגבר על הטיות קוגניטיביות כמו קבוצת הפנים-חוץ. עוד הדגמנו למה השיחות בבית הנשיא לא צלחו (התראת ספוילר - בגלל שהוא לא נתפס כניטרלי), ואיך המחקר מגבה את זה. לבסוף, ניסינו לחשוב על כלים מעשיים גם ברמה המנהלית וברמה האישית לפיתוח היכולת שלנו להקשיב לאחר, כדי לנסות להבין אותו מעט יותר ולראות שהוא גם כמונו, עשב תיבול מוצלח שמנסה לפלס את דרכו בסיר.
00:00-02:45 נעליים, ומקרר שיקרר לי את המוח (פתיח)
02:45-04:00 פרופ' אחמד אבו-עקל
04:00-07:25 תאורייה של המיינד - חיזוי מחשבות של אחרים
07:25-10:00 התחלה של יכולת אמפתית, דרך הבנת האחר וחיפושי שוקולד
10:00-12:30 אמפתיה 101
12:30-14:15 למה חלקינו אמפתים וחלק פחות?
14:15-15:30 אמפתיה קוגניטיבית ורגשית
15:30-18:00 יש קיבולת ליכולת האמפתית?
18:00-22:15 למה לי אמפתיה עכשיו? להתחבר, להרגיש טוב בעצמי, לפתור קונפליקטים ועוד אלמנטים של קשת בענן
22:15-23:50 אמפתיה מרככת קונפלינקטים?
23:50-25:40 האם על החזק מוטלת האחריות לגלות אמפתיה לצד החלש?
25:40-30:00 תעודדו אמפתיה בסכסוכים - מדיניות מקרבת
30:00-32:00 הסכסוך סביב הרפורמה כמרקחה - הקשחת עמדות כנגד קבוצת החוץ
32:00-33:00 סיכום ביניים
33:00-35:00 שימור עקרונות ומטרות - רע לאמפתיה!
35:00-38:00 אז מה המחקר אומר על קירוב בין צדדים באמצעות אמפתיה?
38:00-40:00 אנחנו מקשים על אחמד, והפתרון הוא מכנה משותף!
40:00-42:00 נשיא המדינה - מנוע לעידוד אמפתיה. האמנם? רק אם הוא נייטרלי
42:00-44:10 לקיחת הפרספקטיבה של האחר
44:10-48:00 מחקרים של אחמד - מפורסמים ואמפתיה
48:00-54:10 עידוד אמפתיה כמדיניות מקרבת #2
54:10- בונוס!
-
לפני כחודשיים נתקלנו בסרטון של המנטליסט נמרוד הראל מבצע תרגיל עם נבחרת השחייה האומנותית של ישראל, ונמצא בתגובה הראשונה. בסרטון אפשר לראות את נמרוד מבקש מאחת הבנות לחשוב על קלף ולא לספר לשאר. בעזרת יתר הנבחרת הוא מנסה שהן יגיעו לסנכרון מיטבי - כמו שנדרש מהן בשחייה אומנותית - כדי שיבינו איזה קלף עלה בראש אחת הבנות. בסוף הסרטון הן אכן מצליחות לעשות זאת ולשלוף את הקלף הרלוונטי, 8 לב אדום. לצד הפרגון שיש לנו לנמרוד הראל, אנחנו מעוניינים בדבר מסוים שהוא עושה בסרטון הזה ונוגע לקשב של הצופה.
באופן מאוד פשטני*, קשב הוא היכולת שלנו להתמקד בגירוי מסוים לאורך זמן. הוא היכולת שעוזרת לנו לבצע שתי משימות במקביל כמו לנהוג ולדבר בטלפון (ברמקול כמובן), או היכולת שעוזרת לנו למקד את המבט וההאזנה למי שננהל איתו שיחה בתוך חדר רועש ומלא בהסחות. נסו לחשוב על סיטואציה שבה אתם אכן בחדר כזה, ותנסו להקשיב לכל השיחות במקביל. זה יהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי כי הקשב שלנו הוא כמו מיכל שיש לו כמות משאבים סופית. אנחנו זקוקים לעשות בחירה למה אנחנו מקשיבים ולמה לא. לכן, הקשב שלנו חשוב מאוד כי הוא עוזר לנו באופן יומיומי להתמודד עם כמות אדירה של מידע בעולם שסביבנו ולחלץ ממנו מה רלוונטי.
אחרי שדיברנו קצת על קשב, נוכל לחזור לדוגמת המנטליסט שמציג לכם חפיסת קלפים. כשאנחנו צופים בסרטונים האלו אנחנו מרגישים שאנחנו מעט נדרכים. העיניים שלנו מנסות להבין מאיפה יגיע הטריק. שלא נאבד את הקשב ויעבדו עלינו בעיניים. במילים אחרות, אנחנו ממקדים את הקשב שלנו בכל מיני גירויים ומנסים לא להיות מוסחים מדברים שקורים מסביב. הבשורה הכואבת היא שלפעמים זה מה שמכשיל אותנו. בחרנו למקד את הקשב בעבודת הידיים שלו, וכאשר אנחנו ממוקדים באיזור מסוים אנחנו מגדילים את הסבירות שנאבד חלק מהמידע שמונח מולנו. למשל, אנו נבקש מכן להסתכל על כמות השחייניות בנבחרת. אחרי שראיתן שהן 8, נבקש מכן להסיט את הקשב עכשיו לצורות שנמרוד מייצר לפעמים עם ידיו. יכול להיות שעד כה לא מיקדתן את הקשב באלו, אך עכשיו זה נראה ברור מאליו.
ומה לגבי שאר הדברים שנמרוד עושה בסרטון? את זה תצטרכו לשאול אותו, אנחנו מתעניינים בפסיכולוגיה. בגלל זה, אירחנו בפרק 19 את פרופ' יפה ישורון, חוקרת קשב מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה לשיחה צפופה על קשב ו-2 טלוויזיות בסלון. נסענו בנתיבי איילון כדי להדגים עומס תפיסתי, עצרנו להתרעננות כדי להבין מהו קשב סמוי וקיבלנו דוגמאות יישומיות מהשטח. נסיעה טובה.
*ההגדרה של קשב נעשתה בצורה פשטנית לצורכי הפרסום בלבד. אזורים רבים ורשתות מבוזרות במוחנו מעורבות בתהליכים קשביים, דבר שמראה את המורכבות שיש ל"קשב" בפועל.
קישורים חשובים:
נמרוד הראל ונבחרת השחייה האומנותית של ישראל- https://www.youtube.com/watch?v=kvzVJ7v4UqY קבלו את זה, דוגמה לקשב סלקטיבי - https://www.youtube.com/watch?v=FWSxSQsspiQ דוגמה חינוכית מתוך מחשבה יפה של עיריית לונדון, שרצתה להגדיל את הקשב שמפנים התושבים כלפי רוכבי האופניים במטרה להקטין את התאונות - https://www.youtube.com/watch?v=ubNF9QNEQLA&t=2s התוכנה לאימון ספורטאים שעליה דיברנו פותחה בטכניון ע"י פרופ' דניאל גופר - https://www.intelligym.com/ האיבחון של פרופיל לקויות קשב על סמך משימות קשביות בסיסיות, פותח על ידי פרופ' לילך שלו מאוניבריסטת תל-אביב - http://attention.tau.ac.il/ תוכנית הניסוי שמתאר שימוש בשינויים בגודל האישון כדי לפענח משפטים בוצעה לראשונה על ידי קבוצת חוקרים מצרפת והולנד - https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0148805 ואחרון בהחלט - אמנות ההטעייה, שמתרכזת בהבדל בין קשב פנימי לקשב חיצוני - https://www.ted.com/talks/apollo_robbins_the_art_of_misdirection -
Episodi mancanti?
-
לפני כשבוע קיבלתי עצה מגוגל שכדאי לי לבדוק את חוזק הסיסמאות שלי. לטענתו של הנציב העליון, כבר תקופה לא שיניתי אותן וייתכן שלאחרים תהיה גישה אליהן. סך הכל הצעה הגיונית לרענן את האבטחה האישית, אבל ניסיתי להגיד לו שזו אותה סיסמה שקיימת איתי מילדות ואין מצב שאני מתבגר עכשיו ומתחיל לנהל פנקס סיסמאות כמו בשנות ה-90. לאט לאט הבנתי שאני יותר מתעצבן מההצעה שלו והרמתי את הקול ואמרתי לו שהסיסמה שלי חזקה מאוד ומה קרה בכלל שהוא נזכר אחרי עשרים שנים. יאלללהה. את התגובה לכעס שלי לא קיבלתי ממנו כי הוא אלגוריתם (חה חה), אבל הבנתי שזו בסך הכל עצה לא מוצלחת, ואני לא חייב לקבל אותה. למעשה, זו עצה אחת מיני רבים שאנחנו מקבלים באופן יומיומי: להחליש את עוצמת האוזניות מחשש לפגיעה לטווח הארוך, יוטיוב שמציע לנו שיר לפי סגנון המוזיקה ששמענו, ואחת האהובות עלינו, שגורמת לתוצאה ההפוכה מכוונתה - 'נסה להירגע'.
למען ההגינות, עצות אלו לא תמיד הופכות אותנו לענק הירוק, אבל הן כן תלויות בהרבה מאוד משתנים שיכולים להשפיע על האופן שבו אנו מקבלים החלטות. משתנים אלו כוללים את המומחיות של המייעץ, תזמון העצה, מידת הקרבה, אופן הניסוח, מצב הרוח הנוכחי, הסביבה החברתית ועוד. למשל, במידה ונקבל המלצה מדיאטנית על שינוי תזונתי קטן, יש סבירות גדולה יותר שהיא תתקבל בחיוב מאשר אם נקבל אותה מאחד ההורים (אמא, קורנפלקס כריות זה לנשמה). רמת המומחיות מייצרת אצל שומע העצה אמון ראשוני על סמך הכשרה קודמת, נייטרליות לעומת עצות מקרובים, ובחלק מהמקרים העצה תינתן לאחר חיפוש אקטיבי של השומע - דבר שמציב אותו ברמת פתיחות גבוהה יותר לקבל אותה מלכתחילה.
ישנו דבר מעניין נוסף בעצות שעוד לא דיברנו עליו בכלל - למה אנחנו לעזאזל נותנים עצה? אם כבר שאלתם, אז עצה היא דרך נוספת לתקשורת חברתית. לפעמים כשאנחנו רואים מישהו שנמצא לפני חוויה שעברנו בעבר, יש לנו מוטיבציה לייעץ לו מתוך הניסיון שלנו (דבר שלא תמיד נעשה באופן מותאם לאחר, למרות הכוונה הטובה). העצה שאנו מגישים לצד השני יכולה לעתים לשמש כדרך להתחבר ואף לקדם את המעמד החברתי שלנו כנותני עצות מעולים, ולהפוך אותנו למוקד עלייה לרגל עבור נחיל מאמינים שתרים אחר מנת הפלאפל הטובה בעיר. במילים אחרות, עצה טובה יכולה להגדיל את המוניטין שלנו, האופן שבו אחרים תופסים אותנו, ולהגדיל את הסבירות שיקשיבו לעצה שלנו גם בפעם הבאה.
לפני מספר חודשים אירחנו את ד"ר אוּרי הרץ הנפלא לשיחה מרתקת על ייעוץ וקבלת החלטות (נסו לנחש מתי הקלטנו לפי הרפרנסים בפרק; למשל, "ברידג'רטון" ו"הממלכה האחרונה" בדיוק היו בראש הסדרות החמות של נטפליקס), ואנחנו עדיין מנסים להבין מה היה יותר מעניין - ההבדל בין עצה מאלגוריתם או אדם, הדב פדינגטון, איך עצות קשורות לפסיכופתולוגיה ואפילו המלצות לייעוץ מיטבי. בגלל הקושי להחליט, אולי תייעצו לנו אתםן?
-
כיום, הגדרה של הפרעה פסיכיאטרית כלשהי נעשית בהתבססות על ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי (ה-DSM), שנועד לסווג את ההפרעות הנפשיות על סמך התסמינים שלהן. הספר הידוע אכן עוזר לנו ליצור שפה אחידה בין המאבחנים כדי לתקשר מקצועית ובעיקר לטפל בהתאם. למרות הרצון להפריד בין ההפרעות השונות באופן מוחלט, המצב לא כל כך פשוט. במידה ואדם מאובחן בהפרעת חרדה, יש לו סיכוי של 40% להיות מאובחן גם בדיכאון. האחוזים הגבוהים של התחלואה הנלווית נובעים בין היתר מתוך התסמינים המשותפים שיש לחרדה ודיכאון (למשל, חוסר תיאבון או קשיי שינה) ולסבירות הגבוהה שמצב אחד יגרור את השני.
בעיה נוספת שהיא תוצר לוואי של החפיפה החלקית בין ההפרעות היא הטיפול התרופתי הלא מדויק. כדי להמחיש את הבעיה נסו לדמיין סלט לא טעים עם עשרות אלפי מרכיבים, שבו אתם צריכים להבין מה המרכיב או המרכיבים שצריך להוציא ממנו. אם זה לא מספיק, אז הסלט הזה משתנה כל פעם שאתם טועמים ממנו. נשמע קשה, נכון? מכיוון שאין "גן ספציפי" להתפתחות הפרעות, קשה לנו מאוד להגיד מה המקור הפיזיולוגי היחיד אליהן. אנחנו לא יודעים אם היא מתבטאת בעודף של מוליך עצבי בודד או בחוסר של אחרים, ובאיזה אזור במוח סביר שנראה זאת אצל אנשים שונים. מעבר לזה, חרדה כללית אצל אדם אחד תיראה באופן אחר לגמרי אצל אדם אחר.
הקושי הגדול הזה יוצר מורכבות עבורנו בהתאמת הטיפול התרופתי לאדם הסובל מההפרעה. לכן, כמו בדוגמת הסלט, נעשה תהליך של ניסוי וטעייה. בהתחלה מנסים תרופה אחת, עוברים לשנייה או שמעלים מינון. המשפט האחרון נרשם בקיצור רב, אך נטילה או החלפת תרופה לוקחת זמן (בין 3-6 שבועות). התהליך הזה לעתים רבות גורם לאנשים לאבד אמון במערכת הרפואית והפסיכיאטרית שתיתן מענה מתאים, ואף במחקרים נמצא כי התנסויות חוזרות ונשנות של תרופות מורידות את הסיכוי של תרופה חדשה כלשהי לעבוד. לכן, בפרק הקרוב פרופ' גל ריכטר-לוין מציע לנו ולכםן לחבוש משקפיים חדשים, כאלו שיסתכלו על הצד הביולוגי וינסו לענות על השאלות האלו מזווית חדשה. בהמשך לאנלוגיה - המשקפיים האלו חידדו גם עבורנו כמה דברים מובנים מאליהם.
האזנה נעימה!
פירוט הפרק לנוחיותכםן:
00:00 -00:45 - פתיח גנרי, אפשר לדלג בתכלס
00:45 - 05:15 - פתיח ממש לא גנרי, תאזינו!
05:15 - 09:20 - הדרך של פרופ' גל ריכטר-לוין, ומהי פסיכיאטריה ביולוגית
09:20 - 11:20 - ההישענות המסורתית של הפסיכיאטריה על ההתנהגות
11:20 - 13:10 - הדרכים החדשות להבנת ההפרעות
13:10 - 19:00 - למה בכלל חשוב לנו להסתכל על הצד הביולוגי של ההתנהגות?
19:00 - 24:00 - הפתרון #1 - להתאים תרופות לפי מאפייני האדם
24:00 - 27:00 - הפתרון #2 - רפואה מותאמת אישית
27:00 - 29:00 - הפתרון #3 - הסתכלות על ביטוי הגנים והשפעתם על ההתנהגות שלנו, ולהיפך
29:00 - 31:00 - זהירות בהסקה שלנו על סיבתיות פשוטה של גנים-התנהגות
31:00 - 33:20 - הגענו לדוגמאות סופסוף!
33:20 - 36:00 - חשיבות המתודולוגיה המתאימה ביותר, שתאפשר לנו לגזור מסקנות נכונות
36:00 - 41:00 - ולא נשאיר אתכםן בלי דוגמה מתודולוגית
41:00 - 47:35 - חזרה למודלים - איך עובד מודל בבעלי חיים?
47:35 - 49:40 - מדוע לא כולם משתמשים בשיטה הזו?
49:40 - 51:00 - הבדלים מגדריים בגורמי הסיכון
51:00 - 57:30 - אפשר להכליל תהליכים ביולוגיים קטנים מאוד? מה כן נוכל להגיד שאנחנו "יודעים"
57:30 - הסוף - שאלת בונוס!
-
כמעט עשור עבר מאז פרסום הסרטון האלמותי של רועי כפרי, 'תור ליאור'. למי שלא הספיק.ה לראותו, ממליצים מאוד לחפש ביוטיוב. הסרטון הוא מעין תיעוד דוקומנטרי יומיומי של ליאור, אחייניתו של כפרי. מעבר לתיאורים שובי הלב והצצה לראש של ילדה בת(!) 3.5, אפשר להבחין במספר לא מועט של טעויות לשוניות ומיעוט בתיאור שפתי. למשל, חודש נובמבר הופך לחודש נוברדר. שיר האלף-בית מקבל משמעות אחרת בפיה. בנוסף, כשנשאלת ליאור מה היא חושבת על מה שאחותה אמרה, היא עונה "חושבת מאוד!", תשובה המראה שהיא מסכימה איתה. על פניו זו תשובה חמודה להפליא, אך ליאור לא משתמשת במגוון של מילים לבטא את התחושה שלה כדי שתהיה מובנת עבור מי ששומע.ת אותה.
שפה אצל ילדים מקושרת להצלחה אקדמית. ילדים עם שפה עשירה יותר יצליחו יותר בהמשך. לעומת זאת, ילדים עם שפה פחות עשירה מחזיקים באוצר המילים מצומצם, לא מצליחים להביע את עצמם ואף מתקשים להבין את מה שנאמר סביבם. המצב הזה מעורר אצלם תסכול גבוה וחרדה בגלל החוויה שהם מרגישים לא מובנים או מבינים.
לפרק ה-16 אירחנו את ד"ר נעמי הברון, חוקרת בתחום השפה בבית הספר במדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. דיברנו עם נעמי על בלוטים וספלולים, מה המשמעות של אחיות גדולות בפיתוח שפה וגם על הבדלים בין תרבותיים.
רצינו לרשום שהיה כיף, אך כיאה לפרק שעוסק בעושר לשוני, נרשום שהשיחה עם נעמי הרחיבה לנו את האופקים, גרמה לנו להביט באופן שונה על קשיים שפתיים בילדות. בקיצור, גועל נשפ.
-
במשך 14 פרקים של ההסכת "אינטרוספקציה" הספקנו להעמיק בסכסוכים עיקשים, הפרעות חרדה בקרב מתבגרים ובאידיאל היופי ובהפרעות אכילה. כל אלו נושאים חשובים כשלעצמם, אך שמנו לב שלא דיברנו על פרט מאוד טריוויאלי - איך בכלל מבצעים מחקר בפסיכולוגיה?
לטובת מענה על השאלה הזו פרופ' עידן אדרקה והדוקטורנטית הלל שץ הכניסו אותנו ואתכםן למעבדה לחקר חרדה חברתית. אנחנו מאמינים שהמחקר צריך להיות מונגש בצורה טובה יותר, ולכן בפעם הראשונה צילמנו פרק כדי להראות איך זה נעשה בפועל, עם תוספת כתוביות כדי להקל על זיכרון העבודה בזמן הצפייה.
במעבדה ביצענו בדיקת סנכרון כדי לבדוק את טיב התקשורת בינינו, ולאחר מכן תוכנת מחשב ניתחה את דמיון התנועה שלנו כמדד לכך. בעבר נמצא שאנשים עם חרדה חברתית מסתנכרנים באופן שונה מאשר אנשים בלי חרדה חברתית. למשל, הם מחקים יתר על המידה את הצד השני בשיחות חולין אך בשיחות אינטימיות מראים סנכרון נמוך יותר. ההסבר הנוכחי מתאר ממש על קצה המזלג איך אפשר לקחת תאוריה ולמדוד אותה בעזרת כלים מוחשיים, אבל זה ממש מחקר על רגל אחת.
יש לכםן ניחוש כמה טוב אנחנו היינו מסונכרנים?
למה לנחש בעצם, צפו בפרק וגלו!
https://www.youtube.com/watch?v=ZKw_jWWMWvk
-
ברוח החגים, גללתי בפייסבוק באמצע הארוחה והוא הציע לי אפליקציית כושר. אין ספק שיודעים להכות על הברזל בעודו חם, אבל זה פוסט לפרק אחר. בסרטון הפרסומת של האפליקציה ראיתי ספורטאי מחוטב למשעי שכדאי לו לשקול הסבת מקצוע לשחק ברמבו 7 במקום סילבסטר סטאלון המתבגר.
את כל זה השיג, כמובן, באמצעות האפליקציה החדשנית פורצת הדרך שלא נראתה אי פעם במחוזות האינטרנט. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מצידי עשיתי את הדבר ההגיוני ביותר באותו רגע, והורדתי את האפליקציה (אנחנו אוהבים להתבדח. לכו להקשיב לפרק 5). בתוך האפליקציה התבקשתי להזין מדדים אישיים שיש בהם צורך משום שבעזרתם האפליקציה תדע להתאים עבורי את האימון המיטבי. במילים אחרות, היא תדע לא לקרוע אותי על ההתחלה אבל לא לתת לי הרגשה קלילה מדי.
תארו לכם.ן שתהיה אפליקציה כזו לא רק בתחום הבריאות הגופנית, אלא גם בתחום הבריאות הנפשית. תוכלו להזין או לעבור מבחנים שיחלצו את המדדים הרלוונטיים כמו רמות החרדה, נוכחות הטייה מחשבתית ועוד. מעבר לשיתוף המידע הרגיש, ודאי תבינו שיש צורך בכך משום שהיא תדע להתאים עבורכם.ן את האימון או הטיפול המיטבי. במילים אחרות, היא תדע לטפל ספציפית במה שעולה בשלב הראשוני ובצורך של המשתמש, ולא בדברים אחרים שאינם מוקד הבעיה.
בפרק 14 עם פרופ' הדס אוקון-זינגר לבשנו מכנסי כושר ודיברנו מדוע זה כה קריטי להתאים מראש טיפול, אילו סוגי אימונים יהיו באפליקציה העתידית ועל אילו מנגנונים היא מנסה לעבוד. מוכניםות? היכון - צא!
00:00-02:22 פתיח ומתחילים
02:22-04:30 פסיכולוגיה מותאמת אישית דרך אבחון מדויק ומותאם יותר - יש חיה כזאת?
04:30-08:00 עצירת ביניים לדרכה של הדס למחקר
08:00-11:30 מהי חרדה ואיך היא נראית?
11:30-14:50 הטיות קוגניטיביות בהפרעות חרדה (קשב, פרשנות, זיכרון)
14:50-16:27 יש שוני בין אנשים בהטיות קוגניטיביות! כן כן, אנחנו שונים!
16:27-18:00 החשיבות בייצור אבחון וטיפול מותאם אישית
18:00-20:00 דוגמה לטיפול קוגניטיבי מותאם אישית
20:00-24:35 איך אימון קוגניטיבי עשוי להשפיע על המוח ולהיות ממוקד בהטיית קשב?
24:35-31:45 הטיית פרשנות מהי ומהו אימון קוגניטיבי בה?
31:45-33:30 האם יש הטיות ללא הפרעות חרדה?
33:30-35:00 רגע של פילוסופיה (הדליינר1?)
35:00-36:30 מנפצי המיתוסים: אימון מותאם אישית לא ידרוש יותר משאבים
36:30-38:45 לפני האימון צריך לאבחן במדויק מה מתאים לכל אחד ואחת
38:45-43:10 בעיית ההישנות המשותפת (קומורבידיות) - חרדה בדר"כ מגיעה עם דיכאון (הדליינר2?)
43:10-44:50 לפעמים האימון הקוגניטיבי יותר קל וכיפי בהשוואה לטיפול פסיכולוגי
44:50-49:35 האם אימון קוגניטיבי מחזיק זמן? Brain 12
49:35-57:20 השוני של דיכאון מהפרעות חרדה בהטיות קוגניטיביות
57:20- שאלת בונוס~
-
אי-וודאות הוא בין הנושאים המאתגרים ביותר שאנו מתמודדים איתו בשגרה שלנו. אנחנו לרוב לא יודעים מה נאכל בצהריים (אם כי זה לא מטריד את חלקנו), אנחנו דואגים האם נצליח לעמוד בציוני הקבלה לתואר ומעניין מה יקרה למחשב שלי עם כל הזיכרונות שנשאר לרפואה דחופה בידיו של איש שפגשתי לפני 3 דקות בדיוק. יותר מזה, אף אחד גם לא מבטיח לנו שכל יום יהיה שגרתי וזהה לקודמו, הרי לכו תדעו אם תפרוץ מגיפה עולמית בהפסקת הקפה או בהפסקת האוכל.
התמודדות עם אי-וודאות היא למעשה התמודדות עם תחושת חוסר שליטה על המתרחש. קשה לחשוב על האופציה שאסונות גדולים וקטנים מחכים לנו מעבר לפינה, ולנו פשוט אין מה לעשות עם זה. המחשבה הזו לפעמים עלולה לייצר סטרס (דְּחָק או עָקָה בעברית צחה), ואם הוא מספיק מתמשך וחזק הוא עלול לגרום ל....יתרון גנטי, קוגניטיבי והתנהגותי עבור הילדים שלנו. כן, חזרתםן שוב על השורה האחרונה ולא טעיתםן. בניגוד למחשבה האינטואיטיבית, ייתכן מאוד שמה שאנחנו חווים כטראומה תפגוש את היכולת שלנו לפתח עמידות בפניה, ואף "תיצרב" לנו בדיסק הקשיח עד כדי כך שנעביר את זה הלאה לדורות הבאים.
לעומת זאת, יכול לקרות בדיוק המצב ההפוך. מקרה שבו אדם מתמודד עם אי-וודאות כלכלית גבוהה לאורך זמן ממושך בגלל משבר הקורונה יכול לגרום ללחץ כה גדול, עד כדי העברת הלחץ לצאצאיו. מה יקרה לילדים? לפי מחקרים, ככל הנראה הם יהיו פחות עמידים בפני לחץ כשזה יגיע ויהיו בסבירות גבוהה יותר לפתח הפרעות פסיכיאטריות. אם תרצו להוסיף עוד קושיה, בוודאי תשאלו למה יש אנשים שמצב כזה משפיע עליהם באופן הזה ויש כאלו שלא?
כאן בדיוק טמונה החשיבות של הבנת המנגנון של העברה בין-דורית. אנחנו רוצים לדעת איך אנשים מעבירים את התנסות העבר לצאצאיהם, למה זה בכלל קורה בשונות כל כך גדולה באוכלוסייה, האם אפשר לאבחן אנשים בסיכון גבוה יותר לפני ואף לנסות להתאים טיפול לאנשים שונים. פרופ' אינה גייזלר-סלומון אומרת שכאן בדיוק טמונה החשיבות של הבנת המנגנון של העברה בין-דורית ולכן הפכה את השאלה הזו ועוד רבות למשימת המחקר העיקרית שלה. בנחישות, סבלנות, התמדה ולא מעט צחוק אינה משתפת אותנו בקשיים ובשאלות מהותיות העולות מתחום המחקר שלה. את הידע הזה אנחנו נעביר הלאה, ואתםן?
פירוט הפרק:
00:00-02:00 - פתיח ומתחילים
02:00-04:00 תחום המחקר - העברה בין דורית
04:00-05:00 מאיפה הכל התחיל?
05:00-07:40 דוגמה של ממש - השפעת החוויות הטראומתיות
07:40-10:00 מנגנון הפעולה של העברה בין דורית, אי ודאות וסטרס
10:00-12:30 איך בכלל אפשר לבדוק את זה?
12:30-15:15 מולקולות שבאמצעותן המידע הגנטי עובר
15:25-17:20 סטרס יכול להיות מועיל?
17:20-22:00 תקופת ההתבגרות כתקופה של שינויים קריטיים והתפתחות
22:00-23:47 האם אפשר להקביל מחקר בחולדות לבני אדם?
23:47-29:40 למה זה חשוב לדעת מה עובר בין הדורות?
29:40-32:30 ההבדל בין זכרים לנקבות בעמידות לתקופת דחק חזקה
32:30-35:10 גורמים נוספים שיכולים להשפיע על העמידות שלנו לסטרס
35:10-39:10 איך אנחנו יודעים שסטרס עובר את הסף?
39:10-44:10 האתגרים שבמחקר של אינה
44:10-46:45 שאלות מחקריות!
46:45-53:32 שאלת בונוס!
-
חשבו על הסיטואציות המביכות והלא נעימות בחייכםן: אולי זה לעמוד מול קהל, להכיר אנשים חדשים במסגרת חברתית, לשאול אדם זר ברחוב כיצד להגיע לנקודת היעד, לצאת לדייט ועוד. כבר בדקות הראשונות של הפרק, תבינו מעידן שזו הרגשה לגיטימית ואנושית לגמרי. אז מה זו חרדה חברתית? דמיינו שלקחתםן את העוצמה של הדוגמאות הקודמות, וכמו בסטריאו סובבתםן אותה למקסימום. דמיינו שכל החיים זה דייט אחד מתמשך. דמיינו שכל שיחת מסדרון עם קולגה בעבודה או בלימודים היא עצם בגרון.
אם המחשבה על הקושי בהתמודדות עם חרדה חברתית לא התישה אתכםן, אז קחו את הנתון המפוקפק הבא: בממוצע, הסובלים והסובלות מהפרעה זו ייפנו לטיפול פסיכולוגי לאחר 15 שנים מרגע הופעתה. זה בהחלט לא מפתיע שקיימת רתיעה מכל מפגש אנושי, ובוודאי מטיפול פסיכולוגי שיפגיש את האדם עם אותה חרדה. כדי להתמודד עם הקושי המתואר, המעבדה של פרופ' עידן אדרקה מציעה טיפול שמועבר כולו דרך טקסט באינטרנט וכאן שוכנים חידושו של המחקר וחשיבותו הטיפולית.
בנוסף לשיח המרתק על חרדה חברתית, עידן שיתף אותנו בממצאים מעניינים על שיפורים פתאומיים בטיפול - מצב שבו רואים שיפור חד במצבו/ה של המטופל.ת בהפרש בין שתי פגישות בודדות. אנחנו רגיליםות לחשוב על הטיפול הפסיכולוגי כתהליך איטי שנעשה עקב בצד אגודל, אז מה זה אומר כשלפתע דברים מקבלים בּוּסְט חיצוני, חיובי ומהיר? האם זה שינוי שיכול להחזיק לאורך זמן? לחצו "נגן" ותנו לעידן להפתיע אתכםן.
00:00-01:30 - פתיח ומתחילים
01:30-02:40 - חרדה חברתית מהי?
02:40-07:00 - אז איך מתחילים טיפול כשיש קושי בפגישות עם אנשים?
07:00-09:00 - המנגנון שבבסיס החרדה החברתית הוא אדפטיבי? הקשר של הימנעות מחרדה
09:00-14:45 - למידה על עצמי באמצעות חשיפה הדרגתית - אבל בטקסט!
14:45-19:00 - האתגר בטיפול אינטרנטי
19:00-24:00 - חשיפה הדרגתית כחלק מהטיפול האינטרנטי
24:00-28:40 - איך מתניעים את תהליך החשיפה? עידן מספק הצצה טיפולית
28:40-31:20 - טיפים מעשיים לתקשורת יומיומית בטקסט לאחר התנסות בטיפול אינטרנטי
31:20-36:00 מהם שיפורים פתאומיים בטיפול
36:00-39:00 - הם קורים לכולם? מתי? למה? מי אני מה אני? אני שרקן? אני קביה?
39:00-42:40 - האפקט של השינוי הפתאומי
42:40-46:00 - חשיבות התייחסות טיפולית לשינוי הפתאומי
46:00-48:30 - האם להיפרד אחרי שיפור בטיפול?
48:30-52:00 - המשיכה של עידן לתחום
52:00-01:05:30 - המחקר העדכני על חרדה חברתית, כדאי להגיע עד לכאן
01:05:30-01:13:20 - שאלת בונוס: לחיות ביער או ברחוב?
-
לפני שנה טל הקימה את העמוד babysteps_psychology@ באינסטגרם. בתור אמא צעירה, טל שוטטה ברחבי המרשתת ונתקלה במספר לא מבוטל של ברי סמכא שמספקים מידע בתחום גידול הזאטוטים שלנו, ובמספר לא מבוטל של הורים שצורכים את אותו המידע. אממה? הפסיכולוגיה לא נמצאה בין קלינאי התקשורת, מדריכות ההורים ומפראות בעיסוק.
אם כך, הבעיה העלתה בפני טל שאלה: אם הידע שנצבר בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית כה רחב, מדוע הוא לא זמין לציבור? לכן, בראש ובראשונה, טל פתחה עמוד שמטרתו היא להנגיש את המידע הפסיכולוגי בתחום ההתפתחותי (בדומה להפליא להסכת שלנו). מכיוון שהשנים הראשונות הן קריטיות להמשך חיינו, העמוד מספק התבוננות במה שידוע מתוך הפסיכולוגיה על התפתחות הקטנטנים ומייצר חשיבה פעילה לכל הורה.
חשוב לציין שהפתיחות של המידע שקיים בימינו הוא לעתים אליה וקוץ בה (דבר שיש בו גם פגם לצד הדברים הטובים). זה מצוין שאפשר לגשת לכמות הידע שנצבר בלחיצת כפתור ואפילו מבורך לקיים סביבו דיון מפרה ברשת עם מומחים מתחומים שונים. עם זאת, אנחנו צריכים להיות ביקורתיים בנוגע למקור המידע, ואם להיות ישרים - הביקורת לא צריכה לפסוח גם על העמוד של טל וההסכת הנוכחי. מבחינתנו כעמוד יש מידה עצומה של אחריות כשזה נוגע להעברת מידע אמין מבלי לדעת מי צורך אותו בצד השני, וחשיבות רבה לכך שהוא לא יהיה שגוי.
אז יאללה, לחצו "play" ובקרו אותנו! ;)
וכמובן, איך אפשר בלי העמוד של טל באינסטגרם - /https://www.instagram.com/babysteps_psychology
לוח הזמנים:
00:00-01:20- פתיח ומתחילים
01:20-08:15- מה פה קורה פה? על הצורך והחוסר שטל זיהתה
08:15-11:45- דוגמה לתוכן שעובר בעמוד, הזנה של התינוק גם בפן הקשר הרגשי
11:45-15:30- האפשרות בחשיבה משותפת והזדמנות לרפלקציה בעמוד האינסטגרם, בחירה חופשית מתוך התוכן
15:30-20:30- אם טובה דיה, חוסר שיפוטיות וגמישות בגידול הקטנטנים, האם יש עשה ואל תעשה?
20:30-25:25- איך לוקחים את המורכבות הפסיכולוגית ומנגישים אותו באינסטגרם?
25:35-34:00- השלכות של מידע מהימן באינסטגרם
34:00-35:20- חשיבות משחקיות בעמדה הורית וחשיפה לתכנים פסיכולוגיים
35:20-39:00- השלכות של מידע סותר ולא מהימן באינסטגרם, אחריות אישית
39:00-49:28- טיפים לזיהוי מקורות מידע אמינים ולא אמינים, ביקורתיות בקריאה
49:28-57:50 - שאלת בונוס - לזניה אחת או שתיים?
-
סכסוך הוא מצב של חוסר הסכמה בין שני צדדים או יותר. בניגוד למחשבה האינטואיטיבית, לעתים סכסוך הוא נקודת ציון בדרך למצוא את עמק השווה ולכן הוא אדפטיבי במובן מסוים. לצד זה, סכסוך שמסלים והופך לאלים נתפס על ידי כל הצדדים המעורבים כמשחק שבו ההפסד גדול מהרווח. מכאן מתבקשת השאלה - למה לצד ההבנה הזו שאף אחד לא מרוויח, עדיין ממשיכים להתקיים סכסוכים אלימים? האם אפשר לצאת מהלופ האינסופי של הסכסוך? אם כן, אז איך?
כדי לנסות לענות על השאלות האלו, נפגשנו עם ד"ר קרן שרביט, ראש התכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים וחוקרת פסיכולוגיה חברתית בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה. דיברנו בין היתר על הפרדוקס שמלווה את רוב הסכסוכים העיקשים, על מחקרים שנעשים בבית הספר כדי לנסות ולהבין כיצד ניתן לצאת מהסכסוכים האלו או למנוע אותם (אפשר אחרת!), וגם הרמנו לאמינות המדע באשר הוא.
עלתה לכםן שאלה בעקבות הפרק? כתבו לנו בקבוצת הפייסבוק "אינטרוספקציה" - https://www.facebook.com/groups/introspectionpod
או בטופס האנונימי - https://forms.gle/azEEXCGjr95gKJ8fA
רוציםות לקבל תוכן מיוחד לעוקביםות? הצטרפו לניוזלטר שלנו - https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/newsletter
וכמובן - צאו לבחור ולהשפיע!
-
כשהייתי בבית הספר היסודי יצאתי לשחק במגרש השכונתי ברחוב תל מאנה ממש מאחורי 'כניסת הספקים' של בית חולים כרמל. הכניסה אל המגרש דרשה ירידה תלולה בכביש אספלט סלול למחצה בין בניינים שמוחזקים בנס אדריכלי על עמודים דקיקים שנראו כמו בדידים.
פעם אחת, בזמן שהכדור התגלגל איתי בירידה המדוברת, הפתיע אותי כלב שנבח עליי מחצר הבניין הסמוך. למרות שהייתי מוגן בעזרת גדר תיל, הכלב שפרוותו הייתה שחורה חלקה ודומה לזו של סוס גזעי הפחיד אותי לאללה. הוא נבח כמו שניתן לראות בסרטים שמציגים קרבות כלבים, תוך שהוא פולט כמות ריר שיכולה לסייע לכנרת להגיע לקו האדום. בתגובה ישר נדרכתי, הרגשתי את הלב שלי פועם ברגל וברחתי מהר מאוד לחברים שחיכו במגרש.
בדיעבד, הפחד שלי ושל חלקכם שחוו תרחיש קרוב היה מסתגל: הפחד מזהיר אותנו מסיטואציות שעלולות לפגוע בנו. חיוני שהגוף שלנו יתכונן לסכנה גם מהבחינה ההורמונלית ושהדופק ברגליים יזיז אותן לכיוון בריחה למקום מבטחים. לעומת זאת, אם הגעתי הביתה ולא יכלתי לצאת אי פעם שוב למגרש בגלל החשש שאפגוש כלב כלשהוא בדרך, זה לא מסתגל ויכול לפגוע בשגרה שלי. אם אחרי המקרה התחלתי לחשוש מכל כלב, קטן או גדול, למעשה הכללתי את הפחד למקרים שלא בהכרח יסכנו אותי, כמו שיצו אימתני חסר רחמים שעשוי ללקק אותי בייסורים.
בפרק הקרוב עם פרופ' תומר שכנר דיברנו על ההבדל בין הפחד המסתגל לחרדה הפתולוגית. הבנו איך תהליכי למידה קשורים לתהליך, איך במעבדה מנסים לנבא בעזרת מדדים פיזיולוגיים התפתחות של הפרעות חרדה והספקנו גם לדבר על סושי ללא תחתית.
00:00-01:45- פתיח עם מקס בארץ יצורי הפרא
01:45-06:30 פחד, חרדה ומה שביניהם
06:30-09:10 שלושת ההיבטים של פחד ומה מהם מתבטא בחרדה (מחשבות, תחושות גופניות והתנהגות)
09:15-11:10 מהם הגורמים שמשנים את המסלול של הפחד מאדפטיבי לפתולוגי (מפחד לחרדה)
11:15-15:40 וזה הכל עד לכאן: הדרך של תומר לתחום
15:45-18:50 פחד וחרדה במבט התפתחותי
18:50-22:50 מה זה נורמלי בכלל?
22:50-26:40 הגורמים שנקשרו לפיתוח הפרעות חרדה (מזג, ביישנות קיצונית וגנטיקה)
26:40-30:30 סגנון הורות והקשר לפיתוח הפרעות חרדה דרך מנגנוני למידה
30:30-35:20 יתר הכללה, למידת הפחד והקושי בהכחדתו בהפרעות חרדה
35:20-37:00- סיכום ביניים, נשימה וממשיכים
37:00-40:50 למידה והכחדת פחד במוח שלנו או במדדים היקפיים
40:50-44:10 איך בודקים את זה במחקר? דוגמאות מהמעבדה
44:10-49:00 קורס במתודולוגיה: איך יודעים שהניסוי באמת גורם לפחד?
49:00-54:40 ממצאי המעבדה ושאלות המחקר המרכזיות
54:45-56:10 העתיד כבר כאן: אמצעים טכנולוגיים שיתנו תמונה על המצב האובייקטיבי
56:10-01:05:10- CBT על רגל אחת בטיפול בהפרעות חרדה - חשיפה הדרגתית, גמישות מחשבתית ועוד
01:05:10-01:08:00 חשוב מאוד שנלמד מזה!
01:08:00-01:14:10 למה זה חשוב לדעת את כל הדברים האלו בכלל?
01:14:10-01:19:24 שאלת בונוס: פיצה או סושי ללא תחתית?
-
"התקשרות היא צורך קיומי. הטיפול הטוב (עבור הילד) הוא כמו אוויר נקי לנשימה. תחשבו שאתם נמצאים במקום בו האוויר נקי וזה בריא עבור הגוף שלך. אם לעומת זאת האוויר מזוהם בכל מיני דברים לא טובים אתה לא יכול להגיד לעצמך לא לנשום, נעבור דירה, נחכה כמה שנים וכשאעבור למקום אחר אתחיל לנשום. התוצאה היא שאתה נושם אוויר מזוהם, אתה משלם מחירים בריאותיים ומשהו עובד אצלך פחות טוב, אבל אתה חייב להמשיך לנשום. התקשרות זה בדיוק אותו הדבר: אם יש לך הורות שתומכת בהתקשרות בטוחה, הרווחת כמו אוויר נקי. אם יש לך הורות שהיא אפילו פוגענית, אתה לא יכול להפסיק לרצות להתקשר (כמו שאי אפשר להמשיך לנשום) ואתה מתקשר לאמא או לאבא גם אם הם פוגעים בך ואתה משלם מחירים כמו אוויר מזוהם וזה מעין יחס שיכול להיות שיפגע בך בהמשך ההתפתחות."
תאוריית ההתקשרות אומרת שבכל אחד מאיתנו טבוע הצורך ליצור קשר עם מטפל מרכזי אחד לפחות, ושקשר זה חיוני להתפתחות חברתית ורגשית תקינה של הפעוט. אם הצורך הקיומי נענה, הילד יפתח במערכת הציפיות הפנימית שיש מישהו שיוכל ללכת אליו כשרע לו וזה ינסוך בו תחושת בטחון. לצד זה, לא מספיקה ההתקשרות בלבד אלא גם שהמטפלת העיקרית תקרא את המצוקה שלו ותגיב בהתאם.
האם הצורך בהתקשרות טבוע בכל אחד מאיתנו ובאופן ספציפי בילדים על הספקטרום האוטיסטי? כן בענק. בניגוד למחשבה שאומרת שילדים על הרצף לא מעוניינים בקשר, הם כן מחפשים את ההתקשרות עם המטפל העיקרי אך מבטאים את זה בצורה קצת אחרת. אם ילד 'טיפיקלי' יושיט ידיים ויחפש את המגע החם שמרגיע, ילד על הרצף לפעמים יסובב את גבו בועד הוא יתקרב לעבר המטפל ויציג התנהגות דו משמעית ולא מובנת. ההבדל הזה ממחיש כי יש כאן תקשורת לא מובנת ולא בהיעדר התקשרות או אי צורך בתקשורת.
פרופ' דוד אופנהיים עוסק בשאלה הזו כבר שלושה עשורים במרכז המחקר להתפתחות הילד, והאש שבו עדיין בוערת. היא שומרת על חומה משום שעדיין קיימת התפיסה המוטעית לפיה ילדים על הספקטרום אינם מתקשרים להוריהם, ודוד פועל לשנות אותה דרך המחקר. כיצד עוזרים להורים לקרוא את הסימנים של ילדיהם? מהי החשיבות בקריאת הסימנים הללו והאם יש עוד גורמים סביבתיים שיכולים לתרום בהמשך החיים?
הצטרפו אלינו לפרק, וחפשו אותנו גם בקבוצת הפייסבוק "אינטרוספקציה"
ובאתר התכנית, בו תוכלו להירשם גם לניוזלטר - https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/newsletter
-
30 אנשים יושבים באוטובוס וקורית תאונת דרכים קלה. לשם הדוגמה, כל הנוסעים לא נפגעו מבחינה גופנית, אך מבחינה נפשית הסיפור נהיה מורכב. אחת מהנוסעות נבהלה ברגע התאונה, אך לאחריה הצליחה להירגע בעזרת דיבור עצמי מווסת. נוסעת אחרת לא נבהלה בכלל ואף הייתה אפאתית ואדישה למצב. נוסע נוסף נלחץ ודופק הלב שלו זינק בזמן התאונה; הוא החל להזיע והיה לו קשה מאוד לחזור למצב רגיעה. אותו נוסע גם התקשה להירדם בלילה, רעשים פתאומיים הקפיצו אותו והוא סירב לעלות לאוטובוס בדרך לעבודה כי הוא הזכיר לו את אותו המקרה.
תיאור התאונה מעלה את השאלה שבה עוסק ד"ר רואי אדמון: איך אנו כבני אדם עוברים לעיתים חוויות סטרסוגניות זהות, אך מגיבים אליהן באופן שונה? אנחנו בטח לא נתיימר לענות על השאלה משום שהיא ע-נ-קית, אבל כן ניתן ללמוד עליה מספר דברים מתוך עולם המחקר.
ראשית, לפעמים טוב להיכנס לפאניקה (חדשות מרעישות, ללא מידה של ציניות במשפט). תגובת הסטרס (דחק) היא חיונית להישרדות הפרט ולשמירה על איזון, ונרצה להכניס את הגוף שלנו למצב של כוננות בעת רעידת אדמה או סכנה קרובה. כמובן שהתגובה תלויה בגודל האירוע, שהרי כניסה לכוננות גופנית בעקבות אורז שלא צלח אינה תואמת את ההגדרה של סכנה ממשית לפרט ואילו רעידת אדמה כן. יחד עם זאת, נרצה להיכנס למצב של כוננות לא גבוה מדי (שעלול להביא לחווית סטרס מועצם שלא ניתן להתמודד איתו ולהשפיע עלינו נפשית) או נמוך מדי (שעלול להצביע על אפאתיות יתר וחוסר תגובה, שהיא לא אדפטיבית לעיבוד אירועים סטרסוריים ונמצאה בקשר עם הפרעות פסיכולוגיות). שנית, תצטרכו להאזין כדי לשמוע על ההמשך 😉
אז איך מדחיקים אנשים במעבדה? האם רואי הצליח להכניס אותנו לסטרס? איך אפשר לשפר חוסן? כל התשובות בפרק!
האתר שלנו ממש לא מלחיץ - https://introspectionpod.wixsite.com/podcast
בניוזלטר תקבלו תוכן מרגיע ובלעדי - https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/newsletter
-
שימוש במושגים ששמורים להפרעות נפשיות קיים בתוך השפה היומיומית שלנו, ומי מאיתנו לא שמע/אמר את המשפטים 'אני בדיכאון' או 'יש לי או.סי.די. קל'. לפעמים בהקשר שבו אנחנו תוהים ומתחבטים אם נעלנו את הרכב או בעת סידור סימטרי להפליא של החדר וערימת הספרים שבפינה. אבל, האם כל מי שאומר את המשפט הזה יודע מהי הפרעה טורדנית-כפייתית וכיצד היא פוגעת באורח החיים של אלו הסובלים ממנה? למה כל כך קשה להתמודד איתה? ולאילו מנגנונים מוחיים היא קשורה?
אנחנו מצטערים לבשר, אבל המציאות הפשוטה היא שעדיין אין הסכמה או הבנה נרחבת על מה קורה מבחינה מוחית לאלו שסובלים מהפרעה זו. לצד האמירה הכנה והכואבת לפעמים, אי אפשר להגיד שלא התקדמנו בכלל. התחום הפסיכו-ביולוגי יוצא מנקודת הנחה כי ההתנהגות שלנו קשורה באופן הדוק לשינוי מוחי, ונמצאו קשרים כאלו למשל עם התנהגויות טיפוסיות להפרעה כמו למידת הרגלים. שלומי חבושה נמצא בדיוק בצומת הקריטית הזו - יש צורך להבין בדיוק מה הבעיה, כדי לא לירות באפילה. יחד עם שלומי נכנסו מטאפורית לרכב שעומד בצומת הקריטית, וניסינו להבין לאן הגענו. הדקו חגורות, מתחילים בנסיעה.
לאתר ההסכת~ https://introspectionpod.wixsite.com/podcast
להרשמה לניוזלטר שלנו שבו מתפרסם תוכן בלעדי בו אנחנו מביכים את עצמנו~ https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/newsletter
אל הפרק הקרוב מתלווה פרק בונוס מיוחד לחברי הניוזלטר, ונשתדל להסביר למה. ישנה מורכבות בהסכת שעוסק במחקר אקדמי בגובה העיניים: מצד אחד, מחקר אקדמי דורש בסיס מאוד רחב להבנת השפה והמושגים המדוברים ומצד שני מטרת ההסכת היא לפשט ולקצר את התהליך הארוך הזה. כדי להביא את התוכן לאוזניים יותר מנוסות או כאלו שרוצות להעמיק וללמוד, נולד פרק הבונוס כהשלמה לפרק שעשינו יחד עם שלומי חבושה מהמעבדה למעגלים מוחיים של התנהגות. פרק הבונוס נכנס יותר לפן המחקרי - מהו שמם של המעגלים שעליהם דיברנו, כיצד מלמדים התנהגות מוכוונת מטרה במודלים של בעלי חיים ועוד.
פירוט הפרק -
00:00-01:30 פתיח ומתחילים + עמית וענבר מהעתיד קופצים לבקר
01:30-06:50 המרחב הפסיכו-ביולוגי והחיבור בין מוח להתנהגות
07:00-11:30 התנהגות מכוונת מטרה שהופכת להתנהגות הרגלית
11:30-13:00 מעבר בין סוגי ההתנהגויות שנזכרו לעיל (איזו עברית יא באבא #1)
13:00-16:30 הפרעה טורדנית כפייתית ואיך היא קשורה לקושי במעבר בין סוגי ההתנהגויות שנזכרו לעיל (איזו עברית יא באבא #2)
17:00-20:30 מעגלים מוחיים שונים לכל התנהגות?
21:00-21:45 איך יודעים להבדיל בין פעילות של אזור לבין ההתנהגות?
21:40 אנחנו מהעתיד!
22:45-24:00 הבנת הקשר בין מוח להתנהגות עבור הניבוי כי יש צורך
24:00-26:30 משנתו של שלומי על התחום ותרומתו הייחודית
26:30-28:00 גילוי נאות
28:00-29:45 רב הנסתר על הגלוי: שינוי קטן במוח יכול ליצור שינוי התנהגותי גדול?
30:00-34:15 דוגמאות לסוגי ההתנהגויות אצל אנשים 'בריאים'
34:15-35:00 מנפצי המיתוסים
35:00-39:07 בונוס ~ נוטלה או השחר? השחר או נוטלה?
-
המילה אידיאל היא רעיון שמייצג מופת שעלינו לרצות ולחתור להשיגו. אנשים רוצים להיות העובדים האידיאליים כדי להתקדם בעבודה, לחיות בעולם אידיאלי בלי רעב או מלחמה, ולהיות בעלי מראה גוף שעונה על הגדרות אידיאל היופי (או כמו שמכנה אותו ד"ר נועם ויינבך - אידיאל הרזון).
"אידיאל הרזון היא מגפה שהתחילה הרבה לפני הקורונה, והיא פה כדי להישאר. לא נראה לי שפייזר או מודרנה ימצאו לה חיסון".
חשוב להעלות את המודעות לאידיאל הלא ריאלי שקיים סביבנו. קחו את 3 השעות הקרובות (במידה ואתן לא קוראות לפני השינה) כניסוי, ובדקו כמה מסרים שקשורים לאידיאל הרזון אתן מצליחות לזהות בסביבתכן. זה יכול להיות אמא שרואה צילום אולטרסאונד של "השמנמן שלי", החבר שמתאר את השחקן מהסרט כ"מקרר" ועוד ועוד. המודעות יכולה לגרום לסף העוררות שלכן להיות יותר נמוך וכך לייצר תגובת נגד, גם על עצמכן. כלומר, ככל שאנחנו מודעות/ים וביקורתיות/ים יותר כלפי האידיאל - כך יתכן שיהיה לנו קל יותר להתנגד לו.
תקשיבו לפרק. נועם הוא פסיכולוג קליני שמטפל בהפרעות אכילה, והבנת ההתפתחות של הפרעות אלו יכול להוביל זיהוי מוקדם ומדויק יותר. מעבר לזה, המחקרים של נועם מתעסקים במציאת שיטות התערבות אפקטיביות שעשויות לסייע להתנגד למנגנון שמשמר את ההפרעה בלופ אינסופי (בלי ספוילרים לפרק - תצטרכו להאזין). זה מה שמוביל אותנו לנקודה האחרונה -
תפיצו את הפרק. לא רק בגלל שזה הפודקאסט שלנו, אלא כי הוא יכול ליפול על האוזניים שזקוקות לו כרגע. קיימים בו בין היתר טיפים מעשיים, תובנות מעניינות על איפה זה פוגש את כולנו בחיים, איך נראה אידיאל היופי אצל גברים, וגם קצת צחוקים בתוך כל הנושא.
להרשמה לניוזלטר שלנו- https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/newsletter
פירוט הפרק:
00:00-01:30 פתיח ומתחילים
01:40-06:30 הדרך של נועם לתחום
06:40-08:40 על אידיאל הרזון/היופי
08:45-10:30 התפתחות דימוי גוף, עוד לפני שנולדנו!
10:30- תרגיל בהתעוררות
10:50-13:30 אידיאל הרזון אצל גברים לעומת נשים
13:40-16:20 איך הגענו עד לכאן? גלגולי אידיאל הרזון
16:20-18:30 איך עומדים אל מול תהליך חזק שמושך לכיוון אידיאל מסוים?
18:40-21:45 על הפרעות אכילה: מאפיינים ואיך הן נראות
21:50-23:00 מדוע מתקיימת התנהגות מפצה
23:00-25:00 הקושי בטיפול בהפרעות אכילה
25:00-27:50 לרוב זה מתחיל בדיאטה
27:50-31:00 התנהגויות אכילה - הקשר הרגשי או פיזי
31:00-37:30 מנגנון ההרעבה העצמית באנורקסיה: יכולת עצירת תגובות אוטומטיות
37:30-38:30 השפעת חווית רגש שלילי על התנהגויות אכילה והיכולת לעצור תגובה למזון
38:30-43:40 אם מכירים את המנגנון, איך משפיעים עליו בטיפול קליני?
43:40-49:30 התרומה של השוואה חברתית על קשיים בדימוי גוף
49:30-53:30 שאלות המאזינות
53:30-55:45 טיפים לניסיון בבית
55:45-60:35 שאלת בונוס: בלי מקלחת או אינטרנט למשך חודש?
-
לפי ויקיפדיה, סנכרון (תיאום בעברית צחה) הוא יצירה של קואורדינציה בין אירועים לצורך הפעלת מערכת באופן אחיד.
לפי מילוג, סנכרון הוא תזמון של פעולות בעיתוי הנכון כמו טניסאי שמכה חבטת פתיחה בשיא גובהו של הכדור בשביל לעבור את הרשת בהצלחה.
לפי פרופ' סימון שמאי-צורי, סנכרון הוא תהליך מוחי שקורה בין אנשים ואצל רובנו הוא קורה בצורה אינטואיטיבית.בפרק הרביעי (!) שמחנו לארח את פרופ' סימון שמאי-צורי, וצללנו לתוך השאלה כיצד המוח שלנו כל כך טוב בהבנת רגשות של אחרים?
הרי כשאנחנו שומעים על קול האחר עלייה או ירידה בטון אנחנו מזהים שהוא מצוברח או שמח, וזהו תהליך שרובנו מומחים בו מבלי לשים לב.
אם נקרא לילד בשמו, לתהליך הזה קוראים אמפתיה והוא נמצא בבסיס הסנכרון בין א.נשים. אל המסע לעבר נבכי האמפתיה סימון יצאה לפני כ-20 שנים, ואנחנו הצטרפנו קצת יותר מאוחר כדי לשמוע ממנה מה חדש היום שלא ידעה אז.
גילינו שסנכרון קודם כל מתרחש בתדרים זהים ברמה המוחית. גילינו שהוא יכול לעזור בתפקוד בין נגנים, להפחית כאב בין בני זוג רומנטיים וגם להיות לא רצוי בין בני זוג רומנטיים במקרים מסוימים. גילינו שאפשר לעשות פודקאסט דרך הזום, ועוד גילינו שהמילה הזו נלעסה מספיק בפוסט והיא גם נהפכה למוזרה אחרי כמה שימושים (אל תנסו את זה בבית).
רגע של רצינות: גילינו שאנחנו מורכבים הרבה יותר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו. מה שקורה לנו בקופסה השחורה מדי יום מגובה ברשתות כל כך מורכבות ברמה המוחית, ולרוב אנחנו לא מפנים לעובדה הזו את הקשב, ולו רק בכדי להודות על הקלות שבה הדברים מתרחשים בפועל. לנסות להבין איך זה קורה זו משימת חיים ארוכה שדורשת בדרך כמה רגעי תיאום במקום הנכון, בזמן הנכון.
פירוט הפרק:
00:00-1:00 - תודה לשחר בר~
01:00-03:00 - והיום על הפרק, סנכרון בין אישי ברמה המוחית
03:00-05:00 - אמפתיה 101
05:00-07:46 תחילת דרכה של סימון במחקר אמפתיה דרך פגיעות מוחיות
07:46-09:50 - אמפתיה 102: אמפתיה קוגניטיבית, רגשית, סימפתיה ומה שביניהם
09:50-10:20 - כיצד נפגעת אמפתיה רגשית? איך היא נראית כפגיעה באזור מוחי?
10:20-13:20 - נוירוני מראה, כן כן יש כזה דבר וזה גם קשור ליכולת האמפתית שלנו
13:10-13:47 - דיסוציאציה (הפרדה בין אזורים) בתפקוד מוחי
14:00-14:50 - התקדמות המחקר מפגיעות מוחיות לכלי הדמייה
14:50-16:28 - סנכרון בין בני זוג רומנטיים ברמה המוחית (!)
16:30-17:15 - תהיה קיומית ללא פואנטה
17:20-21:00 - האם שימוש בכלים מדמה בצורה מיטבית את המציאות? התגברות על הקשיים
21:05-23:20 - הרמוניה מוחית גם בזמן נגינה, גישת שני המוחות כרשת רחבה
23:30-28:50 - האם סנכרון תורם לתפקוד מסוים? סנכרון רומנטי מפחית כאב?
28:50-30:50 - סנכרון משפיע על פעילות הורמונלית, אוקסיטוצין למשל
30:50-33:50 - הסנכרון משתפר, נרכש או משתנה עם הזמן
33:50-35:40 - הקשר בין מה שאנחנו עושים לבין מה שאנחנו חווים/הקשר בין סנכרון מוטורי לסנכרון רגשי
35:40-36:20 - סנכרון רב מוביל לאיבוד הזהות של הפרט?
36:20-38:35 - תמיד נרצה לשאוף להסתנכרן עם אנשים? יצירתיות וסכסוכים
38:35-46:05 - שאלות שלכםן המאזינים והמאזינות! קנאה מול סנכרון, פוליטיקה, קורונה וחיות אחרות
46:10-48:20 - מדגם לא מייצג: שאלת בונוס
48:20 - דה אנד
לקבוצת הפייסבוק שלנו: https://www.facebook.com/groups/introspectionpod
לאתר התכנית: https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/episodes
יאללה, נשתמע!
-
בפרק המיוחד הזה זכינו לארח פאנל של חוקרות בתחום התפתחות הילד:
• ד"ר אפרת שר-צנזור - ראש התכנית הבינתחומית לתואר שני בהתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה.
• ד"ר שירלי שויער - חוקרת בפקולטה לחינוך במכללת אורנים, ומלווה את פרויקט עבודות הגמר בתכנית הבינתחומית בהתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה.
• גב' פאולה ברומיגר-מיכלין - בוגרת התכנית ומומחית תחום אוטיזם במתי"א ראש העין, אורנית ואלקנה. מחברת חוברת ההדרכה "יחד בכיתה אחת" בנושא שילוב.
יחד דיברנו על התכנית הבינתחומית בהתפתחות הילד בכלל (היחידה מסוגה בארץ) ועל שילוב ילדים על הספקטרום האוטיסטי במסגרות חינוך רגילות בפרט.
ב-14.10.20 יתקיים וובינר (בחינם!) בנושא שילוב ילדים על הספקטרום האוטיסטי במסגרות חינוך רגילות, בו ירצו חוקרות מובילות בתחום (וגם האורחות המוכשרות שתשמעו בפרק הזה!) ולבסוף ייערך פאנל עם מנהלת, מחנכת, אמא וילד משולב - שיספרו על השילוב מנקודת המבט שלהם. לחצו כאן כדי לקרוא עוד על הוובינר ולהירשם!
כמו כן, המעוניינות.ים בחוברת ההדרכה "יחד בכיתה אחת" מוזמנות ומוזמנים ליצור קשר עם פאולה במייל: [email protected]
האזנה נעימה!
פירוט הפרק:
00:00-02:15 - פתיח מרגש והצגת הפאנל המורחב 02:20-06:30 - החזון של התכנית בהתפתחות הילד 06:30-11:30 - שילוב בין אנשי מקצוע שונים - איך זה מסתדר בפועל אל מול הקשיים? 11:40-18:30 - מהי התפתחות, התפתחות תקינה אצל ילדים ומה יכול לסייע בתהליך 18:30-20:00 - על החוברת לשילוב ילדים עם אוטיזם - ממחשבה למעשה 20:20-25:00 - מהן כיתות שילוב בחינוך המיוחד, אילו אתגרים עולים בעקבות השילוב 25:00-26:50 היעזרות בכלים חיצוניים כדי לשפר את השילוב 26:50-27:30 - כמה שאלות יש לנו איףף! 27:30-30:00 - מדוע הגיעה שינוי נקודת המבט הרוחבית בשילוב ילדים עם אוטיזם 30:00-35:10 - נקודת מבט רוחבית או ירידה לפרטים - המורכבות מוסיפה או גורעת? 35:40-38:50 - איך נראה שילוב של ילד על הספקטרום בשטח 39:10-45:30 - אוטיזם מהו, ספקטרום ואיך זה נראה בגיל הגן ובית הספר 45:40-49:30 - תקשורת לתיווך השיח בכיתת שילוב - פתרונות כתלות במצב 49:30-52:40 - אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד 53:00-56:20 - מקרה בוחן של קושי בתקשורת 56:30-57:20 - כולם יכולים לרכוש את החוברת לשילוב ילדים עם אוטיזם! 57:20-59:20 - יש גם וובינר פתוח לציבור הרחב חינם אין כסף! 59:30-62:30 - על הדברים החשובים באמת (שאלת בונוס) -
איזה כיף היה לנו יחד עם ד"ר עודד קלויר מהמעבדה לחקר מעגלים מוחיים של התנהגות. דיברנו על מה עדיף - לבדוק פעילות של תאים בודדים או של מערכת שלמה? מה זה אופטוגנטיקה? איך מקשיבים לדיבור בין נוירונים? ומה הקשר של זה לאקדמיה ללשון?
לפי התפיסה הפסיכו-ביולוגית ממנה מגיע עודד, לא עשינו רק 'כיף', אלא גם עבר עלינו שינוי מוחי שהשפיע על החוויה שלנו - למשל דרך שחרור כימיקלים מציתי הנאה. גם אתם רוצים כימיקלים 'חיוביים'? קישורים ופירוט הפרק ממש כאן 👇
https://introspectionpod.wixsite.com/podcast/episodes
המאזין היקר תומר קרן - זה בזכותך, ועבור רווחת הציבור:
00:00-01:35 - הקדמה
01:35-05:32 - מהו המחקר הפסיכו-ביולוגי
05:32-07:44 - תפיסת הקשר שבין מוח להתנהגות
07:45-10:30 - התרומה הייחודית של התחום, והמורכבות שבו
10:35-14:50 - מהם נוירונים? כיצד הם מעבירים מידע ומה הקשר שלהם להתנהגות?
15:00-15:15 - רגע של עברית עם האקדמיה ללשון
15:30-16:30 - סיכום ביניים
17:00-20:15 - גם אם מסתכלים על רמת התא הבודד, האם אנחנו יכולים להסיק על פעילות מערכתית? ואם כן, אז איך?
20:45-22:45 - איך מקשיבים לדיבור בין נוירונים?
22:45-26:10 - הסקה על התנהגות אנושית ממודלים בבעלי חיים, אזורים 'נמוכים' ו'גבוהים' במוח
26:25-29:45 - בעיית הסיבתיות במחקר המוחי, כיצד מתגברים עליה?
30:00-37:30 - המהפכה במחקר- אופטוגנטיקה
37:50-39:45 - המחקר במעבדה למעגלים מוחיים של התנהגות- טראומה
40:30- משפט פילוסופי #1
40:31-43:00 - כיצד נוצרת טראומה מבחינה מוחית, חווית הפחד העוצמתית
43:01-47:20 - למידת הרגלים, התניית פחד
47:20-51:10 - על איזה צורך עונה המחקר הפסיכו-ביולוגי?
51:12 - משפט פילוסופי #2
52:00-53:30 - דוגמה להצלחת מחקר פסיכו-ביולוגי- פרקינסון
53:30-54:45 - איך מטפלים בבעיה התנהגותית אחרי שמצאנו את המקור הביולוגי שלה? -
השינויים וההתאמות שאנחנו נאלצים לעשות בהתאם לתקופת הקורונה ולהנחיות, משפיעים עלינו כאנשים פרטיים, וגם על מטפלים ומטפלות רבים שנתקלים כיום באתגרים חדשים משלהם מבחינה מקצועית.
איך נראה קשר טוב בין מטפל.ת למטופל.ת? מה היא "הברית הטיפולית" ומה הם "שברים" בברית הזו? כיצד משפיע היעדר המגע האנושי על א.נשים בכלל ועל הטיפול בפרט? ומה עדיף - טיפול בזום או פנים-אל-פנים?
כדי לענות על השאלות האלו, אירחנו בפרק הזה את טוהר דולב-עמית, דוקטורנטית במעבדה לפסיכותרפיה של פרופ' סיגל זלכה-מנו ומתמחה בפסיכולוגיה קלינית, שפרסמה לאחרונה מאמר בנושא. למרות שהברית הטיפולית מדברת על הקשר בין המטפל למטופל, אפשר בהחלט ללמוד מכך על חשיבות התקשורת ביום-יום בנושאים לא נעימים והשפעתם החיובית על הקשרים האישיים של כולנו.
מוזמנים להצטרף לקהילת הפייסבוק שלנו ולקרוא עוד באתר:
https://www.facebook.com/groups/291063738813537/
http://www.introspectionpod.wixsite.com/podcast
- Mostra di più
