Bölümler

  • ההצלחה הגדולה של אלון מאסק, היא לא טוויטר ואפילו לא טסלה. מה שהופך את מאסק לדמות חשובה ומשפיעה היא SpaceX.
    החל משנת 2006 מאסק וחברת החלל שלו זכו בשורה של מכרזים של נאס"א ושל הממשל האמריקאי, מכרזים שמטרתם לפתח חלליות מסוגים שונים וטילים מסוגים שונים. במסגרת הפעילות של החברה, SpaceX משגרת אינספור דברים לחלל, חלקם מתפוצצים על כן השיגור וחלקם מתפוצצים כאשר הם מנסים לחזור ולכן מאסק החל לחפש אתר ניסויים שיהיה בבעלותו. הפתרון שלו היה להשתלט על כפר קטן בטקסס ואז לנסות ולקנות אותו ואת תושביו.
    המהלך האגרסיבי הזה הוא רק אחד בשורה של מהלכים שחלקם, כך נדמה, מבקשים להחיות קונספט שזכה לפופולריות במאה ה-19, קונספט של "עיירת חברה" שבו התאגיד לא רק מעסיק אותך, הוא גם בעל הבית שלך. אז מה אתם אומרים, הייתם רוצים שהאדם העשיר בעולם יהיה בעל הבית שלכם?


    קישורים:
    שיר: Sixteen Tons

    התחקיר של "מאד'ר ג'ונס"

    כתבה מצולמת: מאסק מנסה להשתלט על עיירה

    וול-סטריט ג'ורנל: מאסק בונה עיירה בטקסס

    הסרטון של צ'אפ אמברוז

  • אני מגיש את "עושים טכנולוגיה" ממארס 2019 ועד היום, חמש שנים רצופות; כמעט מאתיים פרקים שמכילים יותר מחצי מיליון מילים. לאורך השנים נשאלתי כל מיני שאלות (חלקן מוזרות) ולמדתי כמה דברים על האופן שבו אפשר לספר סיפורים על טכנולוגיה, על מרואיינים, על מאזינים ועל התגובות שלהם. לרגל המאורע החגיגי החלטתי לעצור לרגע ולהעלות פרק אחר, שונה ואישי שבו אני מספר סיפורים שבדרך כלל לא שומעים, נותן כמה טיפים ליוצרים מתחילים וגם בוחר את הפרק האהוב עליי בכל אחת מחמש השנים האחרונות.

  • Eksik bölüm mü var?

    Akışı yenilemek için buraya tıklayın.

  • באמצע פברואר 2024, חברת OpenAI חשפה פיתוח חדש, Sora או "שמיים" ביפנית, מודל בינה מלאכותית שמאפשר ליצור סרטוני וידאו באורך של עד כדקה. כל שצריך לעשות הוא לתאר סצנה, נניח, "איש מבוגר לבוש חליפה מדבר עם הנכדה שלו בבית קפה", לשלוח את הפרומפט, ו-Sora תייצר סרטון.
    הטכנולוגיה היכתה את העולם בתדהמה והיא כל כך מרשימה שכבר אפשר לראות לאן זה הולך. זה עניין של שנה, שנתיים אולי שלוש, עד שיופיעו סרטונים שכולנו נשאל את עצמנו "האם אדם צילם אותם או שמא זו יצירה של מכונה, האם האדם שמופיע בהם הוא אמיתי או שגם הוא המצאה של המכונה?". זו אותה השאלה שאנחנו שואלים את כיום כאשר אנחנו נתקלים בטקסט או בתמונה.
    זה יהיה הרגע שבו הטכנולוגיה תגיע לתחנתה האחרונה, הרגע שידחוף אותנו לשאול: "הלו? אפשר לקבל את המציאות, בבקשה?". האם אנחנו צריכים לייחל לרגע הזה או לחשוש מבואו ואיך כל זה קשור לשאלה שנהגתי לשאול את הסטודנטים שלי?

    קישורים:

    OpenAI חושפת את Sora

    תיאוריית השיגור לעולמות נרטיביים

    מי צפה בפרסומות הסופרבול באקס?

    כמה יפנים מתמודדים עם היקיקומורי?

    ז'רון לנייר: לאן המציאות המדומה תיקח אותנו

  • האם אוכל להגיש את הפודקאסט שלי באנגלית? באמצעות שיבוט הקול שלי זה אפשרי. למרות שיש שימושים לגיטימיים לטכנולוגיית ה-Voice Cloning, היא מטרידה פוליטיקאים, חוקרים ואנשים מרחבי העולם, כולם מזהירים מההשלכות שלה: אם ניתן לחקות בצורה מושלמת קולות של אנשים, הרי שלא יהיה ניתן לסמוך על אף הקלטה. אבל הפעם אני מבקש להציג תזה שתוקפת את הסוגיה מזווית אחרת לגמרי: אם שיבוט קול היא טכנולוגיה לגיטימית, הרי שבאופן תיאורטי, אנחנו יכולים ללכת עד הסוף ולשבט בני האדם.

    קישורים:
    הריאיון של ברוס ריד לאתר פוליטיקו
    כיצד זיוף ניצח את הבחירות בסלובקיה
    הדיבידנד של השקרן
    הפרסומת של פורד
    החלטת האו"ם על איסור שיבוט אנושי

  • לפני יותר מ-50 שנה, נערכה ועידה בה השתתפו עשרות אסטרונומים ואסטרופיזיקאים מארה"ב ורוסיה. נושא הוועידה היה "תקשורת עם חייזרים". מדען אמריקאי צעיר, קרל סייגן, אמר אז "יש קשר בין לוויתנים לדיון שלנו. היונקים הימיים האלו הם ללא ספק יצורים אינטליגנטיים והם חיים בכוכב הלכת שלנו. לא פעם נטען שאם שאנחנו לא מסוגלים לתקשר איתם לא נוכל לתקשר עם ישויות אינטליגנטיות חוצניות".
    על פני כדור הארץ יש כ-90 מינים שונים של לוויתנים ואין ספק שאחד המוזרים, הגדולים והמעניינים שבהם הוא הראשתן גדול-ראש או לוויתן זרע. מחקר חדש טוען שלא רק שהלווייתנים האלו מדברים, טכנולוגיה חדשה/ישנה עשויה לספק תשובה לשאלה "מה הם אומרים?", וכן, ברור שהיא נשענת על בינה מלאכותית, אלא מה.

    קישורים:
    מחקר: פריצת דרך בהבנת שפת לוויתני הזרע
    פריצת דרך בהבנת שפת הלווייתנים
    מחקר: האם הלווייתנים למדו להתגונן מציידים?
    האם נוכל לדבר עם לוויתנים?


  • עצים הם טכנולוגיה מדהימה. לא רק שאפשר להפיק אינסוף מוצרים מעצים, הם מצוידים בטכנולוגיה שמסוגלת לקחת מהאטמוספירה דו-תחמוצת הפחמן ולהחזיר אליה חמצן שזה בדיוק ההפך מאיתנו: אנחנו לוקחים, כלומר נושמים, חמצן ופולטים דו-תחמוצת הפחמן. הם אפילו מסוגלים לאחסן בתוכם דו-תחמוצת הפחמן.
    הייטק, שמייטק, עצים! עצים יכולים לפתור את בעיית ההתחממות הגלובלית. זו הטענה של יוזמה שקוראת לטעת טריליון עצים עד לסוף העשור, עצים שיוכלו להוציא מהאטמוספירה כשני-שליש מכלל הפחמן הדו-חמצני ובכך יאטו את השינוי האקלימי המהיר שמכה בנו. הבעיה נפתרה: עצים!
    אז זהו, שזה לא כל כך פשוט.
    התכנית שודרה לראשונה בפברואר 2020. היא הוקלטה מחדש ועודכנה עם מידע שהצטבר בשנים האחרונות.

    קישורים:
    המחקר בכתב העת סיינס
    אתר יוזמת טריליון עצים
    האם טריליון עצים יכולים לפתור את בעיית התחממות כדור הארץ?
    טריליון עצים – מה עומד מאחורי המספרים?

  • מחקר מסקרן שפורסם בנובמבר 2023 ניסה לבחון האם כאשר מוסיפים "גירויים פסיכולוגיים רגשיים" להנחיות ולבקשות שאנחנו מפנים למודלי השפה באופן שהופך את ה-Prompt ל-EmotionPrompt, לבקשה רגשית, האם התוספת הזו משפיעה על איכות התשובה של המודלים? במלים אחרות, החוקרים ניסו להבין האם פנייה לרגש של מודלי השפה הגדולים הופכת את התשובות שלהם למוצלחות יותר?
    הם פיתחו פניות מסוגים שונים, חלקן מצחיקות וחלקן הזויות וגילו ש... כן, זה עוזר!
    המחקר, והתוצאות המורכבות שהוא מספק, מהווים עדות נוספת לכך שניתן לחלץ מהאינטליגנציה המלאכותית שאנחנו מפתחים תשובות מוצלחות יותר אם רק יודעים לפנות אל האינטליגנציה הרגשית שלהם.
    רגע, מה?!

    קישורים:
    מחקר: על הקשר בין שיח רגשי למודלי שפה גדולים
    https://arxiv.org/abs/2307.11760

    מחקר: אופטימיזציה של מודלים בהתבסס על שפה
    https://arxiv.org/abs/2309.03409

    שרשור: הצעתי ל-ChatGPT טיפ וזה מה שקרה
    https://twitter.com/voooooogel/status/1730726744314069190

  • אמנם ChatGPT הושקה בסוף 2022, ודאלי הושקה חצי שנה קודם אבל זו היתה 2023 שהמחישה שמהפכת הבינה המלאכותית היא כאן כדי להישאר. בבת אחת קמו חברות סטארט-אפ שפיתחו ושעדיין מפתחות אינספור מוצרים שמבוססים על פתרונות בינה מלאכותית. חלק מהחברות וחלק מהפתרונות הם לא יותר מהייפ שיווקי, אבל אחרות מפתחות מוצרים אמיתיים שמספקים מענה אמיתי ללקוחות אמיתיים. לצד פריצות הדרך החלו לצוץ גם האתגרים ובעיות שמטרידות את כל מי שפועל בתחום.
    בתכנית האחרונה לשנת 2023 ננסה לכנס חלק מהאתגרים והשאלות שמעלה הטכנולוגיה החדשה סביב תמה משותפת שמבהירה למה המהפכה הזו כל כך מרשימה וגם למה היא כל כך מטרידה.

    קישורים:
    הריאיון של ג'פרי הינטון לניו-יורקר מגזין
    https://www.newyorker.com/magazine/2023/11/20/geoffrey-hinton-profile-ai

    הריאיון של ג'פרי הניטון לניו-יורק טיימס
    https://www.nytimes.com/2023/05/01/technology/ai-google-chatbot-engineer-quits-hinton.html

    הטעות של איליה סוצקבר
    https://www.theatlantic.com/technology/archive/2023/11/openai-ilya-sutskever-sam-altman-fired/676072

    סין משקיעה בוואווי
    https://www.bloomberg.com/graphics/2023-china-huawei-semiconductor

    ג'פרי הינטון בסרטון של אוניברסיטת טורונטו
    https://www.youtube.com/watch?v=-9cW4Gcn5WY

  • מה משותף למזג אוויר, אלצהיימר, ממותות, ספינות אוויר ועכברושים? הדבר היחיד שמשותף להם הוא שהם כולם חלק מידיעות שמספרות על פיתוחים חדשים שעשויים לשפר קצת את העולם כי בתקופה הזו, כך נדמה לי, כולנו צמאים לקצת חדשות טובות לשם שינוי. זו תוכנית מעט משונה, תוכנית שמוקדשות לקצת חדשות טובות (לשם שינוי) וגם לעדכון קצר על השבוע המשוגע שעבר על סם אלטמן וחברת OpenAI.

    קישורים:
    מודל החיזוי של גוגל
    https://www.wired.com/story/google-deepmind-ai-weather-forecast

    בינה מלאכותית תעזור באיתור אלצהיימר
    https://www.nature.com/articles/d41586-023-03482-9

    ספינת אוויר חדשה
    https://techcrunch.com/2023/11/08/the-worlds-largest-aircraft-breaks-cover-in-silicon-valley

    כדורגל הייטק
    https://www.uefa.com/euro2024/news/0287-1976884bce43-5afb2e73f7af-1000--official-euro-2024-match-ball-unveiled/

    עכברושים נגד מוקשים
    https://www.thenation.com/article/world/cambodia-land-mine-clearance

    להחזיר את הממותה הצמרית לחיים
    https://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-12759177/Colossal-Biosciences-woolly-mammoth-brought-extinction.html


  • מנכ"ל חברת OpenAI, סם אלטמן פוטר במפתיע ודוח בו נטען שפרסומות של חברות ענק הופיעו לצד ציוצים אנטישמיים, גרם לחברות רבות להודיע שיפסיקו לפרסם בטוויטר או באקס או באיך-שלא-קוראים לרשת של מאסק שמיהר להצהיר: אתבע את מפרסמי הדוח!
    האיום של מאסק לפנות לבית המשפט מגיע במקביל לתביעות משפטיות אחרות שעשויות להשפיע על הנוף הטכנולוגי של העולם. חלק מהתביעות רק הוגשו, חלק אחר מתברר בימים אלו ולפחות בתביעה אחת, תביעה גדולה, יש כבר הכרעה.
    סיפור על סערות ותביעות בארבע מערכות.

    קישורים:
    מטא נתבעת על ידי 42 מדינות
    https://www.nytimes.com/2023/10/24/technology/states-lawsuit-children-instagram-facebook.html

    תשע שאלות סביב התביעה נגד אמזון
    https://www.vox.com/technology/2023/9/29/23894832/amazon-antitrust-lawsuit-questions-answered-ftc-lina-khan

    אפיק נגד גוגל – על מה המהומה?
    https://www.theverge.com/23944251/epic-google-antitrust-trial-explainer-monopoly

    עלייתו ונפילתו של סם בנקמן-פריד
    https://www.nytimes.com/2023/11/02/technology/sam-bankman-fried-rise-crash.html

  • רשת העצבים האמיתית של העולם הדיגיטלי, זו שמעבירה במהירות מידע מנקודה לנקודה, מבוססת על כבלים תת-ימיים. אנחנו לא מקדישים לכך הרבה מחשבה אבל באוקיינוסים מותקנים כבלי תקשורת שבלעדיהם אין אינטרנט, אין מסחר אלקטרוני, אין עולם דיגיטלי.
    כבלי התקשורת האלו הם תשתית אסטרטגית שיש לה מטרות אזרחיות אבל גם מטרות צבאיות, מה שהופך אותם למטרה נחשקת בזמן קונפליקט: ניתן לשתק את התשתית הזו וניתן גם לחדור אליה, להתחבר אליה, לצותת למידע שעובר דרכה ולכן היא נמצאת במרכזם של עימותים בין מעצמות.
    זה החלק השלישי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", זו שמתנהלת בין ארה"ב לסין והוא עוסק בזירה חשאית ואסטרטגית, כזו שמבוססת על הנדסה אבל גם על יצרים, על כסף גדול אבל גם על טכנולוגיה מתקדמת, תקשורת סופר-מהירה ומאבקים שמתרחשים מאחורי הקלעים ומתחת לגלים.

    קישורים:
    מפה אינטראקטיבית – כבלי תקשורת תת-ימיים
    https://www.submarinecablemap.com

    איך מתקנים כבלים תת-ימיים?
    https://www.youtube.com/watch?v=l1knCR6xAzo

    מלחמת ארה"ב-סין מתחת למים
    https://ig.ft.com/subsea-cables

    התחקיר של רויטרס על מלחמת הכבלים בין ארה"ב וסין
    https://www.reuters.com/investigates/special-report/us-china-tech-subcom

  • בעבר העולם היה פשוט: קנית משהו ואז היית הבעלים שלו. קנית ספר והוא היה שלך, קנית תקליט והוא היה שלך, קנית תקליטור שיש עליו סרט ועכשיו התקליטור הזה שלך.
    אבל בשנים האחרונות פחות ופחות אנשים קונים מוצרים פיזיים. נכון, אנשים עדיין קונים ספרים מנייר אבל המכירות של ספרים דיגיטליים לא מפגרות הרבה מאחור. אבל ההבדל בין ספר מנייר לספר דיגיטלי הוא לא רק בפורמט. כאשר אתם קונים ספר דיגיטלי אתם בעצם קונים רישיון שמאפשר לכם לקרוא אותו ואם יש משהו שאנחנו יודעים הוא שאם יש "רישיון" יש גם "תנאי רישיון", ואם יש תנאי רישיון יש אותיות קטנות בתוך תנאי הרישיון שבהן לפעמים כתוב שלבעלים האמיתיים של התכנים יש כל מיני אפשרויות מעניינות כמו למשל, לעדכן את הטקסט שמופיע בספר הדיגיטלי שקניתם ואפילו למחוק את כולו מהמכשיר שלכם. נשמע תיאורטי? זה כבר קרה - זה קורה ממש עכשיו.
    לכאורה זה אירוע נקודתי ומוגבל אבל הסיפור הזה מצביע על משהו גדול יותר, על מגמה שהולכת ומתפשטת לשדות נוספים.

    קישורים:
    רשימת השינויים בספרי דאל:
    https://en.wikipedia.org/wiki/Roald_Dahl_revision_controversy

    הביקורת על השינויים:
    https://www.theguardian.com/books/2023/feb/20/roald-dahl-books-rewrites-criticism-language-altered

    ספר: The End of Ownership:
    https://www.amazon.com/End-Ownership-Personal-Property-Information/dp/0262035014

  • בימים אלו מתנהל בארה"ב משפט הגבלים עסקיים בו הממשל האמריקאי תובע את גוגל. המשפט מושך הרבה מאוד תשומת לב כי במובנים רבים זה כמעט לא משנה מה תהיה התוצאה שלו: להחלטה עצמה צפויה להיות השפעה לא מבוטלת על האופן שבו ענקיות הטכנולוגיה ימשיכו לפעול ואולי אפילו על האופן שבו האינטרנט עצמה תתפתח.
    במרכז המשפט, גם אם לא באופן ישיר, מתנהל דיון סביב שאלה די משונה: מהו הכוח של ברירות מחדל. גוגל טוענת שברירת מחדל של דפדפן לשלוח את השאילתות של הגולשים למנוע החיפוש של גוגל היא בדיוק זו, בסך הכל ברירת מחדל. העובדה שהמשתמשים לא משנים אותה היא עדות לכך שהם מרוצים ממנה, ואם יש מישהו שלא מרוצה ממנה הוא יכול לשנות אותה בקלות.
    מול הטיעון הזה מעמיד משרד המשפטים האמריקאי טיעון לא רע: בגלל שגוגל יודעת שהכוח של ברירת המחדל הוא לא טריוויאלי אלא דווקא עצום, היא מוכנה לשלם סכומי עתק כדי לשמר אותו. על פי ההערכות בשנת 2022 היא שילמה לאפל לבדה סכום של 15 עד 20 מיליארד דולר כדי לשמור על ברירת המחדל הזו.
    אם זו "רק ברירת מחדל", כפי שגוגל טוענת היא לא היתה מוציאה סכום עתק שכזה. היא מוציאה אותו, טוענים התובעים, בגלל שהיא מבינה שרוב המשתמשים לא משנים אותה לעולם. אבל למה? מה כל כך יוצא דופן בברירות מחדל?
    כדי לענות על השאלה הזו אנחנו צריכים להיכנס לבר שבו יושבים עיצוב, טכנולוגיה ופסיכולוגיה התנהגותית.

    קישורים:
    גוגל משלמת 20 מיליארד דולר לאפל כדי לשמור על ברירת המחדל
    https://macdailynews.com/2023/02/21/google-pays-apple-20-billion-annually-to-be-safaris-default-search-engine/

    נפתח משפט ההגבלים העסקיים נגד גוגל
    https://www.nytimes.com/2023/09/06/technology/modern-internet-first-monopoly-trial-us-google-dominance.html

    הספר Nudge – הגרסה האחרונה
    https://www.amazon.com/Nudge-Improving-Decisions-Health-Environment/dp/B097NJJ4PY/

    הספר Code and other laws of cyberspace – גרסה 2.0
    https://lessig.org/product/codev2

  • האם מהפכת הבינה המלאכותית היא ברכה או קללה עבור מערכת החינוך? האם השינויים הטכנולוגיים שסוחפים את הרשת יובילו בפועל דווקא להחרפת הפערים הדיגיטליים והחינוכיים? האם טכנולוגיות AI ו-AR הן בשורה לתלמידים - או איום וחדשות רעות עבור מורים ועבור החברה כולה? ואיך מערכת החינוך צריכה להערך לקראתם?
    בפרק מיוחד זה נארח את ד״ר עמיר גפן, חוקר יישומי בינה מלאכותית באגף המחקר והפיתוח במשרד החינוך.


    פרק מתוך "נקודה IL" הפודקאסט של איגוד האינטרנט הישראלי.

  • לפני קצת יותר מעשור האינטרנט היתה מלאה באנשים שקבעו שהדבר הכי חשוב זה ללמוד "איך צריך להשתמש ברשתות חברתיות". היום מסתובבים אנשים – לפעמים אלו אותם אנשים ממש – שקובעים שהדבר הכי חשוב הוא ללמוד איך צריך להשתמש במערכות בינה מלאכותית.
    על אף שחשוב להתנסות בכלים האלו כדי להבין מה הם היתרונות שלהם, איך הם יכולים לעזור לנו וגם מה המגבלות שלהם, השאלה הזו – "איך צריך להשתמש" – מסתירה שאלה הרבה יותר מעניינת וגם הרבה יותר חשובה: איך מערכות הבינה המלאכותית ישתמשו בנו ומה יקרה מהרגע שזה יקרה.

    קישורים:
    שקופית הפאוורפוינט ומעבורת החלל קולומביה
    https://medium.com/@JoachimLasoen/the-powerpoint-slide-that-crashed-a-space-shuttle-c820c907d0ae


    ספר: "כסף: סיפור על המצאה"
    https://www.amazon.com/Money-True-Story-Made-Up-Thing/dp/031641719X


    ספר: "בידור עד מוות"
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%93_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA


    פייסבוק פיטרה את עובדי צוות מחלקת הטרנדינג
    https://slate.com/technology/2016/08/how-facebooks-trending-news-feature-went-from-messy-to-disastrous.html


  • האם האופן שבו אנחנו מבינים את הטכנולוגיה, את האופן שבו היא פועלת ואת האופן שבו היא משפיעה עלינו, קשור לדרכים השונות שבהן טכנולוגיה מוצגת בסרטי המדע הבדיוני? את ההשראה לשאלה המשונה הזו קיבלתי מפרק ששודר בפודקסט של מלקולם גלדוול שבו הוא הראה כיצד ז'אנר הספרים שעוסקים בשוטרים משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים את עבודת המשטרה. האם אותו הדבר קורה עם טכנולוגיה? יצאתי למשימה לקטלג ולסווג את הז'אנרים המרכזיים של סרטי וספרי המדע הבדיוני שבמרכזם עומדת טכנולוגיה ומצאתי שז'אנר אחד הפך לפופולארי במיוחד - וכן, יכול להיות שהוא משפיע על האופן שבו אנחנו מבינים - ובעיקר לא מבינים - טכנולוגיה.

    קישורים:
    הפרק של מלקולם גלדוול
    https://www.pushkin.fm/podcasts/revisionist-history/taxonomy-of-the-modern-mystery-story

    קווין רוס כותב על חברת אנת'רופיק
    https://www.nytimes.com/2023/07/11/technology/anthropic-ai-claude-chatbot.html

  • בשבועות האחרונים הוליווד נעצרה לאחר שאל התסריטאים ששובתים הצטרפו גם השחקנים. חלפו 60 שנה מאז שהתרחשה בהוליווד שביתה משותפת שכזו. בהתחלה חשבתי, "מה אכפת לי, צרות של אמריקאים", אבל בהדרגה אני מבין שמה שקורה שם צריך לעניין אותנו, צריך לעניין את כולנו.
    התסריטים והשחקנים נאבקים בשתי טכנולוגיות ובשינויים שהן הביאו לתעשייה שלהם. הראשונה היא טכנולוגיית הסטרימינג שהובילה לשינוי קיצוני במודל העסקי של התעשייה וכיום היא מעמידה בסכנה את היכולת של אלפי אנשים להתפרנס מעבודתם ככותבים. השניה היא הבינה המלאכותית, שלמרות שהיא נמצאת רק בחיתוליה, ברור שההשלכות שלה עשויות להיות רחבות, משמעותיות ודרמטיות אפילו יותר מהטכנולוגיה הראשונה.
    בהוליווד טוענים שמה שקורה שם הוא רק הפרומו לסרט שמחכה לרבים מאיתנו: לעורכי דין ולרואי חשבון, למתכנתים ולאנשי השיווק, למעצבים גרפיים, למנהלים ולאנשי הפיננסים. גם אלו עשויים יום אחד לעלות על במה ולקרוא לחבריהם: "אנחנו חייבים לשבות עכשיו אחרת מכונות יחליפו אותנו!". האם הם צודקים?

    קישורים:
    הפרק הראשון בעונה השישית של "מראה שחורה"
    https://www.dexerto.com/tv-movies/black-mirror-season-6-joan-is-awful-episode-1-explained-2177609

    המודל של הסטרימינג שבור
    https://www.vulture.com/2023/06/streaming-industry-netflix-max-disney-hulu-apple-tv-prime-video-peacock-paramount.html

    Elevenlabs
    https://elevenlabs.io

    "מלחמת הזרמים", פרק ב"עושים היסטוריה"
    https://www.osimhistoria.com/osimhistoria/oh_ep_300

  • בקיץ 2023 נשברו שיאי חום ברחבי העולם ורבים נזכרים באפוקליפסה האקלימית שמוצגת בסרטים כמו כמו "עולם המים", "היום שאחרי מחר" או "רכבת הקרח". בסרטים האלו וברבים אחרים, הסביבה לא דומה בשום דבר לסביבה הדינאמית והירוקה שאנחנו מכירים: או שהיא מוצפת במים בגלל הפשרת הקטבים או שהיא מדבר שממה, מקום חם ובוער שאין בשמיים שלו ענן אחד לרפואה.
    אל מול העתיד השחור והמפחיד הזה מבקשת תנועת הסולארפאנק להציב אלטרנטיבה. הסולארפאנק היא תנועה אופטימית – אולי אופטימית מדי – שאנשיה מאמינים שלמרות הנזקים האיומים שהסבנו לכדור הארץ, עדיין ניתן לבנות עתיד אחר, עתיד שבו בני האדם לא מנסים לנצל ולשעבד את הטבע לצורכיהם אלא כזה שבו בני האדם חיים בהרמוניה עם הטבע בין השאר בגלל שהם משתמשים בטכנולוגיות שלא מנסות לשדוד את הטבע, לפרק או להמית אותו. למעשה, בעתיד שהתנועה מדמיינת, הטכנולוגיות יהיו מתקדמות ומועילות לא פחות מהטכנולוגיות שיש לנו היום.
    האם זה אפשרי?

    קישורים:
    ביל גייטס מסביר את הבעיה עם הסוללות
    https://www.gatesnotes.com/It-Is-Surprisingly-Hard-to-Store-Energy

    עתידיים אפשריים ולא עתידים חלופיים
    https://solarpunkmagazine.com/what-sets-solarpunk-apart-alternative-vs-possible-futures

    בווקנדה אין פרברים
    https://time.com/5889324/movies-climate-change

    מניפסט סולארפאנק בעברית
    https://solarpunkisrael.com/manifest

    האם סולארפאנק יכולה להציל את העולם?
    https://www.publicbooks.org/can-solarpunk-save-the-world

    סולארפאנק – תקווה רדיקלית
    https://www.resilience.org/stories/2022-12-20/solarpunk-radical-hope

  • אחד היתרונות הגדולים של מערכות הבינה המלאכותית הג'נרטיביות הוא שהן מייצרות תוצרים במהירות, ביעילות וללא הפסקה אבל צריך להודות על האמת שלפחות בשלב הזה, חלק לא מבוטל מהתוצרים שלהן הוא בינוני.
    חלק ניכר מהטקסטים שמייצרות מערכות כמו ChatGPT, Bard ודומיהן הם חיוורים, משעממים ומנוסחים בשפה תאגידית אפורה ומתישה – וזה עוד לפני שהזכרנו את ההזיות של המערכות האלו שגורמות לכך שחלק מהטקסטים שהן מייצרות הם פשוט שקרים מוחלטים.
    אז מה קורה כאשר נותנים למיליארדי גולשים גישה לכלים שבאמצעותם הם יכולים לייצר תכנים שמצד אחד הם בינוניים ומצד שני, אתם יודעים, הם איכשהו עוברים?
    התשובה לשאלה הזו ניתנת בימים אלו ממש: האינטרנט מתמלאת במהירות בפרופילים מזויפים, אתרי תוכן, טקסטים, כתבות, ספרים וביקורות ואפילו במוצרים שנמכרים באתרי מסחר אלקטרוני, כולם מיוצרים על ידי מערכות בינה מלאכותית. התוכן הזה, אם להיות עדין, הוא Junk, הוא זבל, זבל שבהתחלה ירעיל אותנו ואז ירעיל את המערכות שבהן אנחנו משתמשים.

    קישורים:
    מתי ייגמר הטקסט לאימון מערכות הבינה המלאכותית? מחקר
    https://arxiv.org/pdf/2211.04325.pdf

    המחקר של אתר NewsGuard
    https://www.newsguardtech.com/special-reports/ai-tracking-center/

    ספרים שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית משתלטים על אמזון
    https://www.vice.com/en/article/v7b774/ai-generated-books-of-nonsense-are-all-over-amazons-bestseller-lists

    זבל מבוסס בינה מלאכותית מציף את Etsy
    https://www.theatlantic.com/technology/archive/2023/06/ai-chatgpt-side-hustle/674415/

    בנק ההשקעות JP Morgan תובע את מנכ"לית Frank
    https://www.forbes.com/sites/alexandralevine/2023/01/11/jp-morgan-fake-customers-frank-charlie-javice/?sh=3b95363014d4


    בינג דיווח שבארד סגור
    https://www.theverge.com/2023/3/22/23651564/google-microsoft-bard-bing-chatbots-misinformation


  • לשני מייסדי חברת "זום", לא זו שכולנו מכירים, "זום פיצה", היה חזון: להקים חברה שבה רובוטים יכינו פיצות שהחלק האחרון של אפייתן יבוצע בדרכים, בתוך המכונית שמובילה את הפיצה כך שהיא תגיע אל הלקוח כשהיא חמה ולוהטת. הכל יש כאן: מייסדים כריזמטיים, טכנולוגיה חדשנית, רובוטיקה, בינה מלאכותית ואפילו סכום עתק של קרוב לחצי מיליארד דולר שגויס, בין השאר, מהמשקיע האגדי, מאסיושי (מאסה) סון. רק דבר אחד חסר: פיצה.

    קישורים:
    פורבס: פגשו את הסטארט-אפ שעשוי להפוך לאמזון של המזון
    https://www.forbes.com/sites/brittainladd/2018/08/11/the-amazon-of-food/?sh=3d1044c67d3f

    מדוע המודל של זום פיצה גאוני
    https://www.inc.com/wanda-thibodeaux/heres-why-pizza-company-zumes-cook-en-route-model-is-genius-but-might-not-be-the.html

    זום פיצה – כתבת הווידאו של אתר Engadget
    https://www.youtube.com/watch?v=TkhWonFm-Lw

    ההשקעה של סופטבנק בזום פיצה השתבשה
    https://www.bloomberg.com/news/articles/2020-02-13/inside-the-firings-at-softbank-s-robot-pizza-startup

    מה השתבש בזום-פיצה?
    https://www.businessinsider.com/inside-story-what-went-wrong-softbank-backed-zume-pizza-2020-1