Episoder
-
והפעם ב "עושים תנ"ך" אנחנו חוזרים להתחלה. אבל ממש להתחלה...בצמד הפרקים הבאים נחזור למעשה הבריאה שמופיע בתחילתו של ספר בראשית. הסיפור שלפנינו הוא אולי הסיפור הכי מפורסם בתנ"ך, בריאה בשישה ימים, אור, רקיע, מאורות, כל החיות וכל ה"ויהי ערב ויהי בוקר"...מכירים לא? הסיפור כל כך מוכר נכון?
אז....זהו שלא ממש
וותיקי הפודקאסט יודעים לספר כי ישנם שני סיפורי הבריאה שמופיעים בפרקים א' ו-ב' והם שני סיפורים שונים בתכלית האחד מהשני אבל האם יש בתנ"ך עוד סיפורי בריאה מלבד השניים שמופיעים בפרקים א ו-ב? מה מאפיין סיפורי בריאה אחרים אשר היו נפוצים ומוכרים בעולם העתיק? והאם ניתן לזהות שרידים שלהם גם בסיפורי הבריאה שבתנ"ך? מה הקשר של אותן מסורות לאוגרית ולהר חרמון? מה הייתה,על פי המיתולוגיות העתיקות, הבעיה הגדולה ביותר של העולם טרם הבריאה? מה תפקידם של המים במיתולוגיות המסופוטמיות? ובתנ"ך? איך נבראו בני האדם? איך ניתן להסביר את הביטוי הבעייתי "בצלם אלוהים"? האם לאל יש דמות וגוף כמו לבני האדם?
ולמה, לכל הרוחות התהומות והאנומה-אלישים, סיפור הבריאה שבפרק א' בתנ"ך מתעקש להזכיר דווקא את התנינים הגדולים?
האזנה נעימה,
יותם -
בפרק זה נצלול לשאלה הבוערת: כיצד ראוי ללמד תנ"ך בבתי הספר בימינו?אחת התגובות הנפוצות של מאזינינו במהלך השנים היא: "ואללה, אם היו מלמדים אותנו תנ"ך בבית הספר בצורה הזאת - לא היינו שונאים את לימודי המקרא בזמנו". רבים מוצאים עניין בתנ"ך רק כאנשים בוגרים, אבל ה"טראומה" מלימודי התנ"ך בתיכון מלווה רבים שאינם זוכרים חסד נעורים, בלשון המעטה, למקצוע הזה ובוחרים להתרחק מספר הספרים בבגרותם.
בפרק זה אם כן, נדון בחינוך - נשוחח על הפער בין לימודי התנ"ך המסורתיים לבין גישות מודרניות המשלבות מסורת בצד היסטוריה, חקר המזרח הקדום בצד פרשנות מסורתית, קריאה ביקורתית של הטקסט בצד ניתוח ספרותי מפוקח. נבחן האם יש מקום ללימודי תנ"ך במערכת החינוך המודרנית, הממלכתית, ואם כן - באיזה אופן יש ללמד תנ"ך כדי? מהי הדרך הנכונה ללמד תנ"ך בעידן המודרני? מה לא עובד בשיטות הלימוד הנוכחיות? כיצד ניתן לשפר את חווית לימודי התנ"ך עבור התלמידים? עד כמה הדבר תלוי במורה ואהבתו את המקצוע?
על כל זאת ועוד נשוחח עם פרופ' נילי וזאנה מהחוג למקרא באונ' העברית ובחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, וראשת תכנית רביבים, עד לאחרונה יו"ר ועדת המקצוע בתנ"ך בחינוך הממלכתי.
האזנה נעימה,
יותם -
Manglende episoder?
-
מהי אמת היסטורית? אפשר בכלל לדעת מה זו "אמת היסטורית" בהקשר של הארכיאולוגיה המקראית? האם הסופר הכיר את התקופה מבפנים או שהוא כותב את הדברים ממרחק הזמן? מה יותר חשוב בארכיאולוגיה– ה"אמת" או "ההקשר"?האם ניתן בכלל לבקש מהארכיאולוגיה לנסות ולהוכיח סיפור וסיפור מקראי בפרט? האם ניתן, בעזרת הארכיאולוגיה, לצייר סיפור אלטרנטיבי למה שהמקורות הכתובים, ביניהם גם המקרא,מספרים לנו?בפרק זה אנו משוחחים עם ד"ר חגי משגב, מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודנים בנושאים שחלקם שנויים במחלוקת גם בין החוקרים עצמם כמו למשל:האם יציאת מצרים התרחשה או לא? מה בין הסיפור המקראי לממצאי הארכיאולוגיה בשטח? האם הסופר המקראי הינו חיצוני לסיפור או שהוא "מדבר מצרית" מבחינה תרבותית?מה לגבי משה? האם מדובר בדמות ספרותית בלבד או שימור של זיכרון היסטורי?
מה לגבי כתובת תל דן- מדוע מציאתה הייתה רעידת אדמה ארכיאולוגית, בעיקר מול הגישה הסקנדינבית? מה משמעות הכתובת מבחינת הבנתנו את האירועים ההיסטוריים שעליהם אנו קוראים גם במקרא? מי "באמת" הרג את יהורם ואחזיה? האם היה זה חזאל מלך ארם ככתוב בכתובת או יהוא כפי שמספר התנ"ך? איך אפשר להעריך את האמינות של שני הטקסטים?
מה לגבי חרבת קיאפה? אילו רבדים יכולים ממצאי קיאפה לתרום לדיון הנוקב אודות "הממלכה המאוחדת"? מדוע התיארוכים של הממצאים מהאתר קריטיים להבנת ואולי אף לפתרון המחלוקת? האם גם סביב הממצאים עצמם, ולא רק על ניתוחם, הייתה מחלוק בין הארכיאולוגים?
על כך ועוד בפרק שלפניכם
האזנה נעימה,
יותם -
הפעם נעסוק בספר חנוך שהוא אחד מהספרים החיצוניים, ספר שלא השתמר בעברית, כיוון שחז"ל ניסו לדחוק אותו ככל יכולתם ולהשכיח אותו. מדוע? מפני שיש בו תפיסות שמנוגדות לדעתם לחלוטין לזרם המחשבה היהודי של זמנם. הספר מכיל את הסיפורים הכי מסמרי שיער, הכי יצירתיים, הכי מפתיעים...שחז"ל לא רצו שתדעו עליהם. אבל בדיוק בשביל זה אנחנו פה!
מתי חובר הספר? מדוע ניתן לומר שספר חנוך גם מפורש מאוד מצד אחד, ומנגד גם חידתי ואלגורי? האם הספר היה פופולרי בימי הבית השני? מה על דמותו של חנוך? האם מדובר בדמות שולית או באחת הדמויות המרכזיות ביותר בחייהם של היהודים, גם ביהודה וגם במצרים?מה כתוב בספר אודות גן העדן והגיהנום? על מלאכים ושדים ונפילים? על המשיח ועל תחיית המתים? על יום הדין ועל ההיכל של אלוהים והרקיעים השמימיים? האם ניתן למצוא בספר חומרים מדעיים שהם אינם מיסטיים-מיתולוגיים? מה יודע לספר מחבר חנוך אודות מערכות קלנדריות, גיאוגרפיה, קוסמולוגיה, אסטרונומיה, על מטאורולוגיה ועל המון חומרים נוספים?
בפרק זה מתארח חוקר המקרא שחר ענבר שיכניס אותנו לעולמם של היהודים במאות השלישית והשנייה לפנה"ס, מה הם סיפרו שקרה בימי קדם, מה הם סיפרו שיקרה באחרית הימים, ואיך הם תפסו את העולם שסביבם, כפי שעולה מספר חנוך.
האזנה נעימה,
יותם -
זעקו כותרות העיתונים" – כך כתוב בשיר הנודע. אבל אצלנו ב"עושים תנ"ך" אנחנו בד"כ לא מתעסקים בחדשות. טוב, אולי בחדשות- אבל של העולם העתיק. חדשות שיהיו נכונות כנראה גם עוד שנה, שנתיים ואולי אף יותר. אבל הפעם, בפרק זה, נחרוג ממנהגינו. לאחרונה התפרסמו כתבות רבות שתפסו כותרות ראשיות בעיתונים ובאתרי החדשות המובילים: "חומת העיר שבעיר דוד בירושלים, לא נבנתה בימי חזקיהו, אלא מוקדם יותר, אולי כבר בימי המלך עוזיהו". הכתבות הציעו כי מחקר חדש ופורץ דרך טוען כי בניגוד להנחה שחומת העיר מהצד המזרחי נבנתה ע"י חזקיהו מלך יהודה, יש להקדים את זמן בנייתה." הכותרת מהווה כמובן רעידת אדמה ארכיאולוגית.
אבל...האם כצעקתה? אז כאמור כדי לנסות ולהכריע בסוגייה זימנו לאולפן שניים- פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ומאונ' חיפה, וכן את אחד מצוות כותבי המחקר פורץ הדרך – פרופ' יובל גדות מאונ' ת"א. שני האורחים המכובדים משתתפים בפרק זה בדיון דחוף שזימנו אודות הממצאים של המחקר הרחב שפורסם לאחרונה בכתב העת המכובד PNAS, מחקר שהתרחש "מתחת לרדאר" מעל 6 שנים וכאמור לאחרונה, עם פרסומו, עלה לכותרות.
ובצדק.
מה חשיבות המדעים המדויקים בחזית המחקר הארכיאולוגית של אזורנו? מה פריצת הדרך המתודולוגית בנושא בדיקות פחמן 14 שהוביל המחקר? מה משמעות הממצאים שעלו במחקר? מהי הכרונולוגיה שמציע פרופ' גדות להתפתחותה של ירושלים, כרונולוגיה השונה מתפיסתו של פרופ' פינקלשטיין? מה הממצאים שהתגלו לגבי זמן בניית החומה ומה משמעותם, שייתכן שהם באמת דרמטיים, בראייה רחבה? מה תגובתו של פרופ' פינקלשטיין לנקודות אשר עלו במאמר ואיך הוא תופס את הממצאים? ומה תגובתו של פרופ' גדות לתגובה של פינקלשטיין. האם ניתן לקבוע נחרצות מי בנה את החומה המזרחית בימי הבית הראשון?
האם אחרי הכל הפרופסורים יגיעו להסכמה אודות משמעות הממצאים? האם מדובר ברעידת אדמה שמקריסה תפיסות עבר או בתחילתה של דרך חדשה בחקר ישראל הקדום, שמי יידע לאן היא תוביל בהמשך?
האזנה נעימה,
יותם -
לנורדים יש את ת'ור, האמריקאים המציאו את סופרמן, והפנתר השחור מגיע מאפריקה. ומה איתנו? אז ניחשתם נכון - גם לנו, ואפילו הרבה לפני כולם, היה גיבור על: שמשון הגיבור!
רובנו מכירים את הסיפור על הגבר הכל יכול, ארוך השיער, עם השרירים, אשר הייתה לו חולשה לנשים בכלל ולדלילה אחת בפרט. אבל, כשבוחנים את הסיפור לעומק, בכלים ביקורתיים, מגלים שלא מדובר רק בתסריט של סרט אקשן-גיבורי על בלבד. יש בסיפורו של שמשון רבדים נוספים, רבדים אשר נסתרים מן העין בקריאה ראשונה.
מה אנו יודעים על לידתו הפלאית של שמשון ולאיזו סצנת דפוס היא מתאימה? מה ניתן ללמוד מכך? מדוע לאימו של שמשון אין בכלל שם? מה האם חסרת השם מסתירה מבעלה (שלו דוקא יש שם...) ומדוע? האם ייתכן שמדובר בגיבור מיתי תרתי משמע - גם בן ילוד האלים, וגם גיבור שסיפורו מתכתב עם סיפורי מיתולוגיות קדומות אחרות מהמזרח הקדום? מה אנו באמת יודעים על גיבור העל שלנו שנולד וגדל בין צרעה ובין אשתאול?
על כך ועוד בפרק זה בו מתארח ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.
האזנה נעימה,
יותם -
בפרק זה המסכם את סדרתנו עד כה, נתבונן בספרי עזרא, נחמיה ודברי הימים בהם יש הרבה חומרים היסטוריוגרפיים, תוך כדי חזרה לזמן האפשרי של חיבורי הטקסטים הללו.
האם הטקסטים מהווים תיאור היסטורי נאמן? האם ייתכן והחומרים ההיסטוריוגרפים הללו משקפים את התקופה הפרסית וההלניסטית המוקדמת? אילו עדויות יכולה לספק לנו הארכיאולוגיה אודות הסוגיה? האם יש בכלל עדות לכתיבה משמעותית בעברית בפרק הזמן בו מדובר? ואם כבר בעברית עסקינן- מתי התרחש המעבר בין העברית הקדומה לעברית היותר מאוחרת? מה משמעות העובדה כי קיימת תקופה של מאות שנים בה אין עדות ממשית לכתיבה משמעותית בירושלים וביהודה?
עוד נשאל בפרק - מדוע בספר נחמיה קיים פרק בו מסופר אודות בניית חומת ירושלים ומאידך אין שום סימנים לביצורים מהתקופה הפרסית?
עד כמה ספר דברי הימים מאוחר להיסטוריה הדויטרונומיסטית? למה יש תיאורים מעניינים ביותר על ממלכת יהודה בהקשרי בנייה, מלחמות, והתפשטות טריטוריאלית אשר מופיעים רק בספר דברי הימים ולא מוזכרים למשל בספרי מלכים ושמואל? האם וכיצד כל זאת יכול להצביע אודות זמן חיבור הספר?
על כך ועוד בפרק זה בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' חיפה ומאונ' ת"א.
האזנה נעימה,
יותם -
לקראת סוף ספר דברים, שני פרקים לפני שמשה מת ומסתיימת התורה, נקטע הרצף הסיפורי לטובת "שירת האזינו" : שירה קדומה מאוד, מסתורית, חריגה, מסובכת ויפה, אשר מתארת את תולדות העולם ותולדות עם ישראל בצורה סלקטיבית וחידתית.
לצורך פיצוח השירה וחידותיה מתארח באולפן חוקר המקרא שחר ענבר, שלוקח אותנו למסע בעקבות האמונות הקדומות והחריגות המשתקפות מהשירה ומלמדות אותנו לא מעט על האמונה שייתכן ורווחה בקרב ישראל הקדום:
מיהו אל האמיתי? מיהו עליון? מי הם בני האלים ועל מה הם שולטים? מיהו קטב-מרירי? (כן, כן זה שעל שמו נקרא השר הרשע מטרילוגיית הפנטזיה "רומח הדרקון") מתי התרחשה הפגישה הראשונה של ישראל ואלוהיו? מה הייתה התפיסה לגבי מיקומו של אלוהי ישראל בהיררכיה השמיימית? האם התנ״ך מכיר בקיומם של שדים ומזיקים? היכן ניתן למצוא בשירה דוגמאות לצנזורה בנוסח המסורה? והאם ייתכן שהטקסט הזה כל כך קדום, עד שניתן להגדיר אותו בכלל שירה כנענית?
האזנה נעימה,
יותם -
בפרקים הקודמים שוחחנו אודות מלכות ישראל ויהודה והגענו לנקודה בה יהודה נחרבת, סביב שנת 586 שנת לפנה"ס. הפעם, נבחן את התקופה שלאחר החורבן וננסה לכסות משך זמן די ארוך, של כ-450 שנה, תקופה שייתכן ומשתקפת בספרות המקראית המאוחרת – ובעיקר בספרי עזרא, נחמיה, ודברי הימים.מה קרה בדיוק בירושלים, ביהודה, ובישראל בהקשרים הארכיאולוגיים והמקראיים לאחר החורבן?
מדוע מקובל כיום במחקר שזו התקופה שהובילה לצמיחת היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום, היהדות המונותאיסטית? מה מתרחש במה שמכונה "התקופה הבבלית", מיד לאחר חורבן יהודה? מה מאפיין את התקופה הפרסית שמתרחשת 50 שנה לאחר חורבן יהודה? למה אנו לא מוצאים ביצורים בפרק הזמן הארוך של התקופה הפרסית בירושלים? כיצד הארכיאולוגיה שופכת אור על הכתובים ומלמדת אותנו כיצד ומתי עוצב הטקסט המקראי? איזו בעיה עקרונית יש לארכיאולוגיה עם מקורות כתובים ומדוע קשה מאוד לתארך את הטקסטים של ספרי עזרא נחמיה ודברי הימים?
מירושלים נעבור אל השטח של חבל ההר שבעבר היה ממלכת יהודה - ועכשיו הינו הפחווה הפרסית יהד.
האם וכיצד ניתן לשחזר את היקף פחוות יהד של התקופה הפרסית בהיסטוריה של ארץ ישראל? מהו השינוי הדרמטי והמהיר שהתחולל במאה השנייה גם בירושלים וגם באותם אזורים שהיו בעבר ליבת ממלכת יהודה?
על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה.
האזנה נעימה,
יותם -
באחד הפרקים הקודמים דיברנו על מה שכינינו "המאה האשורית", מאה בה אשור מפגינה את כוחה העצום מול כל המזרח הקדום, מאה שבסופה ביהודה עולה לשלטון המלך יאשיהו.
בפרק זה נסקור את השינויים הדרמטיים שהתרחשו בתקופתו, שינויים אשר במידה לא מבוטלת אפילו מכתיבים את חיינו עד היום הזה.
אבל מדוע? ובכן - בתקופת הזמן עליה נשוחח בפרק זה, ייתכן ומתרחשת דרמה תיאולוגית (לפחות תחילתה...) של הכתיבה המכונה "ההיסטוריה הדויטרונומיסטית", ההיסטוריה על פי ספר דברים.
מהי ההיסטוריה הדויטרונומיסטית? מהי הטעות הנפוצה בדיבור הפופולארי אודות החלקים במקרא בהם מספר לנו המקרא אודות מונותאיזם בימי יאשיהו? האם מדובר בסופר-היסטוריון אחד? עורכים מרובים? או אולי באסכולה שלמה שאנשיה "תפרו" את המקורות השונים של המסורות העתיקות לכדי סיפור אחד? כמה רבדים יש בהיסטוריה הדויטרונומיסטית והאם אפשר לתארם, ע"י היעזרות בארכיאולוגיה? מה לגבי ההצעה כי הכתיבה הדויטרונומיסטית מתחילה בימי המלך יאשיהו ושהמקור של כתיבה ותפיסות אלו הינה ישראל של המאה השמינית לפנה"ס? האם ניתן למצוא לכך סימוכין בשטח?
על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה.
האזנה נעימה,
יותם -
אחד הסיפורים האהובים והמוכרים בתורה, הוא סיפור יעקב שחולם את חלום הסולם. לסיפור קצר זה ניתנו לאורך הדורות פרשנויות רבות. אם מבינים אותו בהקשרו ההיסטורי המתאים, נוכחים לדעת כי הוא מתכתב עם הקונטקסט התרבותי שבתוכו חובר והוא מכיל זיקות חוץ מקראיות רבות. בפרק נעמוד על חלק מהן, בין השאר:
מה משמעות המילה "סולם" בסיפור, וכיצד הוא מתקשר למקדשים מסופוטמיים בימי קדם? מדוע נכתב שמלאכי אלוהים עולים ויורדים בסולם? מה הקשר בין הסיפור לסיפור מגדל בבל מחד ולמיתוס הבריאה הבבלי מאידך?
מהם שלושת סוגי החלומות בז'אנר הספרותי של חלומות בעולם העתיק, וכיצד, באופן חריג, שלושתם באים לידי ביטוי בחלומו של יעקב?
מדוע לאחר יקיצתו יעקב מציב לאלוהים תנאים? מה פשר ההבטחה של אלוהים ליעקב ומה פשר תגובתו של יעקב? וכיצד הסיפור עומד בצומת מרכזית בהקבלה בין יעקב, אברהם ובני ישראל השבים מהגלות?
על זאת ועוד בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.
האזנה נעימה,
יותם -
הממלכות העבריות ישראל ויהודה התקיימו זו לצד זו כשהן מנהלות מערכת של יחסים מורכבים. על פי המחקר, ברוב הזמן ממלכת ישראל הייתה הממלכה הגדולה והחזקה.בפרקים הקודמים שוחחנו על מלכות מנחם, המלחמה הסורו-אפריימית והפעם נעסוק בחורבן ישראל וגם בנושא בונוס, שאתם המאזינים ביקשתם - השומרונים, בהתייחסות לסיפור הגדול יותר של הפרק הנוכחי- חורבנה של ממלכת ישראל.
קפיצה קטנה לעבר של העבר- כשלושים שנה לפני החורבן, ממלכת ישראל נמצאת בשיאה. כיצד ייתכן ובתקופה כה קצרה הורע מצבה של הממלכה העברית הצפונית עד כדי חורבן? מהי הסיבה הישירה לחורבן? מדוע הכותב של ספר מלכים "מרחם" על המלך הושע, מלכה האחרון של ישראל ומקטין את "אשמתו" ביחס למלכי ישראל שקדמו לו? מה גרם להושע, שהיה "וסל אשורי טוב" להחליט למרוד?
מה אנו יודעים על המלך האשורי שלמנאסר החמישי? מדוע יורשו, סרגון השני, טוען שהוא הוא היה זה שכבש את שומרון ולא שלמנאסר? מה באמת קרה שם? מדוע לאחר כליאתו של הושע ע"י האשורים, הם נאלצו לצור עוד שלוש שנים תמימות על הבירה שומרון לפני שהצליחו לכבוש אותה? מהו ההסבר הריאלי וההיסטוריוסופי לחורבן? מדוע כותבי ספר מלכים כמעט ובכלל לא מוטרדים מחטאים מוסריים? מי הם השומרונים? מבחינה ארכיאולוגית - מה הטקסטים האשוריים מספרים לנו? האם אפשר למצוא עדויות לעמים הזרים שיושבו בארץ ולגולים שהועברו אחר כבוד לאשור? והאם ייתכן שבעצם הלעג והבוז של העורך המקראי המאוחר לשומרונים הוא הנושא האמיתי של הפרק המתעסק בחורבן ישראל?על כל זאת ועוד נשוחח עם ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.
האזנה נעימה,
יותם -
חוקים הם לכאורה נושא משעמם וטכני...האמנם? בפרק זה של עושים תנ"ך ננסה לשכנע אתכם שלא כך הדבר.
חוק, נוצר פעמים רבות כתגובה למציאות בשטח, להתנהגות אנושית, למצב חברתי קיים - ולכן בדיוק החוק יכול לתת לנו הצצה מרתקת על העבר.
נפתח במקום בו לא היינו מצפים למצוא "חוק" כלל: בספר תהילים. מה ניתן ללמוד מחוקים שנכתבו במזמור תהילים? מה המשורר המקראי מאחל למלך האידיאלי? מדוע המזמור הזה היה יכול להיכתב על כל מלך מהעולם העתיק? אילו חוקים מופיעים בשאר התנ"ך?
נמשיך בדיון על חוק בכלל וחוק מקראי בפרט: מהו "ספר הברית" ועל איזה רקע נכתבו החוקים שבו? בספר הברית עדיין מוסד המלוכה אינו קיים ולכן עולה גם השאלה מי כתב ומי אכף את אותם חוקים? למה ספר הברית שעוסק הרבה בענייני כלכלה ונזיקין, אינו מציין אף מילה על גורם האכיפה של החוקים הכתובים בו? ולבסוף מה דעתו של פרופ' יונתן בן דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, על שימוש לרעה בכוח ומדוע בתחום הצדק החברתי והכלכלה, התנ"ך מהווה מסמך מופת היסטורי?
על כך ועוד בפרק שלפנינו.
האזנה נעימה,
יותם -
בפרק זה של עושים תנ"ך אנו חוזרים למחזור סיפורי יוסף ונדבר על סיפור עסיסי ומעניין - יוסף ואשת פוטיפר.
בפרק, נדון בטקסט המופיע בספר בראשית בפרק ל"ח, אך ננצל את סיפור המעשה המרתק, בכדי לנתח ולבחון את הטקסט המקראי בכלים בהם לא השתמשנו עד היום - בחינת הפרק תוך התייחסות לתולדת הפרשנות של הטקסט במהלך הדורות.
לאחר שיוסף גיבורנו יפה התואר הפך לעבד והגיע לביתו של פוטיפר, סריס פרעה ושר הטבחים, הוא עושה חיל בביתו של המצרי. יוסף בולט ומצטיין במעשיו והוא אף מושך את תשומת ליבה של אשתו של פוטיפר המנסה לפתות את יוסף. מה קרה לאחר מכן? האם יוסף אכן מתלבט מה עליו לעשות ואיך עליו לנהוג? מה בין פירושם של בעלי המסורה לטקסט עצמו? איזו מסורת מצרית עתיקה מזכירה באופן חשוד למדי את סיפורו של יוסף? מה לגבי השוואה בין הסיפור שלנו לסיפורים מקראיים אחרים? האם יש מוטיבים דומים וחוזרים בסיפורים הללו? מה עשתה אשת פוטיפר בכדי "להגן" על עצמה? למה פוטיפר לא שפט את יוסף לחומרה ולא הענישו באופן חמור על מעשיו שכביכול אין להם כפרה? איך מופיע הסיפור אודות יוסף ואשת פוטיפר בספר "צוואת השבטים"? ומה בין הטקסט המקראי לקוראן המוסלמי?
על כל זאת ועוד בפרק שלפניכם בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.
האזנה נעימה,
יותם -
נפתח בשני וידויים: קהלת מעולם לא היה מהגיבורים החביבים עלי במקרא. הוא זכה מצידי ליחס שנע בין התעלמות לבין "המגילה הזאת שאוהבים לצטט ממנה ולהישמע עמוקים". וידוי שני- במסגרת לימודי נאלצתי, משיקולי לו"ז, ללמוד קורס אודות קהלת, פשוט כי...הוא הסתדר לי במערכת השעות. ואז...לאחר כמה חודשים מסיום הקורס מצאתי עצמי מצטט את קהלת, מתייחס לקהלת ואפילו מלמד אודותיו.
מי שאחראית לקסם הזה שהתרחש, היא פרופ' נילי סמט מאונ' בר אילן, שגם מתארחת בפרק זה של "עושים תנ"ך", היא אשר הסיטה עבורי את נקודת המבט על המגילה מעולמות ה"אולפנא פינת מחשבות טובות וסיסמאות ריקות" אל עבר העולם המחקרי-היסטורי.
אז מי היה קהלת? האם באמת מדובר בשלמה המלך? מה בין היסטוריה למסורת בעניין הזה? מתי חי הסופר הפילוסוף ומדוע פרופ' סמט מאחרת את זמן חיבור המגילה? היכן מקומו בקאנון? מהי השפה המיוחדת של קהלת השופכת אור חדש - היסטורי הלניסטי ופילוסופי על הטקסט? מה מתכוון קהלת כשהוא אומר "מקרה"? מה דעתו על החיים שאחרי המוות ואיך, מבין השורות ניתן ללמוד על ההיסטוריה של תקופתו המשתקפת בדעותיו אודות נושא זה?על כך ועוד בפרק שלפנינו.
האזנה נעימה,
יותם -
שוחחנו בעבר ב"עושים תנ"ך" אודות משה, ונגענו בשתי אפיזודות המגדירות את דמותו המרתקת של גדול הנביאים - לידתו ומותו. הפעם נעסוק באחד האירועים המפורסמים בחייו של משה, ואולי בתורה בכלל- סיפור הסנה הבוער.
היכן קורה האירוע המדובר? מה בין הר האלוהים בחורב והר סיני? מהי המשמעות של התגלות האל באש? מדוע מתחלף שוב ושוב שמו של כהן מדין? האם ניתן למצוא הקבלות בין הסיפור הזה לסיפור מתן תורה? איך משה מנסה להימנע מהשליחות ומתי נמאס לאל מנסיונות ההתחמקות האלה? ואיך, בסופו של דבר ואחרי הכל, הכל חוזר להשערת התעודות?
על כל אלה ועוד בפרק שבסופו נס גדול עם מטה שהופך לנחש (ובחזרה) בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.
האזנה נעימה,
יותם -
מפגש המאזינים שערכנו לא מזמן בנאות קדומים עסק בסיפורי שלמה, ובמהלכו בין היתר, הקלטנו את הפרק שלפניכם, אודות סיפור משפט שלמה. פרק מיוחד בהשתתפותכם- קהל המאזינים. במרכז הסיפור נמצאת החידה הבלשית המפורסמת ביותר בתנ"ך, בה שתי נשים, שזה עתה ילדו, עומדות לפני שלמה המלך. כל אחת מהנשים טוענת שהיא האמא של התינוק החי ושהאישה השניה- היא האם של התינוק המת! עד כאן הסיפור המוכר. רק מה? בשום מקום בטקסט לא נאמר במפורש מי מבין שתיהן היא האמא האמיתית, אף על פי שניכר כי הטקסט עושה הכל כדי לרמוז לנו שהאמא האמיתית היא התובעת.
מדוע למרות שנראה כי מדובר בסיפור פשוט, מדובר באחד הטקסטים הכי מורכבים ויוצאי דופן בכל התנ"ך? מה הם הראיות לכך שהתובעת היא האמא האמיתית? האם ניתן לסתור טענות אלה? מה הראיות לכך שדווקא הנתבעת היא האמא האמיתית? איך פתרו פרשני ימי הביניים את החידה? איך פותרים אותה חוקרים מודרניים?
על כל זאת ועוד, נשוחח עם חוקר המקרא שחר ענבר, שישמיע באוזנינו פתרון חדש ומפתיע לחידה הבלשית שלפנינו. וכן, יש פתרון לתעלומה…
האזנה נעימה,
יותם -
הפעם נדבר על מה שמכונה "המאה האשורית". האשורים הם שתפסו את מקומם של המצרים ששלטו בחלקים נרחבים מכנען בתקופת הברונזה המאוחרת עולים על במת האזור. כן- אותה ממלכה אדירה שהחריבה כזכור את ישראל וגם שלטה באזור במשך כמאה שנים היא נקודת המבט שלנו על ממלכת יהודה בפרק זה.
מתי החלו להתגבש היסודות של התפיסה הדויטרונומיסטית ביהודה? מהי "המאה האשורית"? האם המקרא מכיר את מלכי אשור, מכיבוש שומרון ועד השליטה ביהודה? מה בין תגלת פלאסר סרגון השני וסנחריב? מה בין אחז, חזקיהו ומנשה ובין השלושה הללו - לארכיאולוגיה בשטח? איך ייתכן שרק שלושה מלכים שלטו ביהודה בתקופה המדוברת? ומצד שני- מה התנ"ך יודע לספר לנו על מלכי אשור? האם הטקסט המקראי מתאר ריאליה נכונה של התקופה, כפי שמשתקף מהארכיאולוגיה? מה הבעייה התיאולוגית העולה מהפער בין הארכיאולוגיה לתיאור המקראי של מלכי יהודה? מדוע אשור מחליטה לא להסיר את ממלכת יהודה מן המפה והאם ייתכן שחוזקתה של יהודה היה דווקא בחולשתה? מה משמעותן של תביעות החותמות שנמצאו ביהודה? מה משמעות התפשטות האוריינות ביהודה? ומה בדבר הרפורמה הדתית של חזקיהו?
על זאת ועוד בפרק זה בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה.
האזנה נעימה,
יותם -
בפרקים הקודמים של עושים תנ"ך בהם שוחחנו על ישראל הקדום, העמקנו בדיון אודות ממלכת ישראל, עד לחורבנה.
הפעם נכנס שוב למכונת הזמן הוירטואלית שלנו, נעזוב את ממלכת ישראל החרבה ונחזור "אחורה" לממלכת יהודה, הממלכה הדרומית, בראשית ימיה, המתקיימת לצד ממלכת ישראל הצפונית. ימים בהם שתי ממלכות עבריות מתקיימות האחת ליד השנייה.
נתחיל את המסע שלנו בממלכת יהודה במאה העשירית לפני הספירה, תקופה מעורפלת יחסית מבחינה ארכיאולוגית, שהיא תקופת ייסודה וצמיחתה של הממלכה ונמשיך עד חורבן ממלכת ישראל, הפעם מנקודת המבט של יהודה, לאורך כ-200 שנה.
איך תפיסת "המשך הארוך" ותקופת אל-עמארנה יכולות לתרום להבנתנו את צמיחתה של ממלכת יהודה? האם בראשיתה "יהודה" היא בכלל עיר מדינה ותו לא? מה אנחנו יודעים על ירושלים ממכתבי אל עמארנה מבחינה טריטוריאלית? מה מעמדה מול שכם? מהן השאיפות הטריטוריאליות של ירושלים בראשית דרכה כעיר מדינה עברית? איך קרה ששתי ממלכות עבריות צמחו פחות או יותר באותה תקופה? האם דוד ושלמה הן דמויות היסטוריות ובהנחה שכן- מה משמעות העובדה שבימיהם, במאה העשירית לפנה"ס הממלכה אינה שולטת ככה"נ בחבלי שפלת יהודה? ומה בדבר תיאור ביצורי רחבעם בספר דה"י ואיך הוא מתכתב עם הממצא בשטח? איך מסע שישק המופיע בתנ"ך לאחר מות שלמה ומגובה גם בטקסט חוץ מקראי, קשור לכל זה? אילו ממלכות ומעצמות זרות שלטו ביהודה? ולבסוף- מה עמדתו של פרופ' ישראל פינקלשטיין המתארח בפרק זה בשאלת חרבת קייאפה?
האזנה נעימה,
יותם -
אנו מניחים כי התנ"ך העברי כפי שהוא לפנינו היום הוא העתק זהה של התנ"ך המקורי הקדום, ושהנוסח שלו נשמר בצורה מדויקת מהזמן שבו חובר לראשונה ועד ימינו. יחד עם זאת, ניכרים הבדלים רבים בין התנ"ך שלנו, לבין טקסטים עבריים מזמנים קדומים, כמו למשל מגילות מדבר יהודה. בנוסף, אנו מכירים בכך כי גם מבחינה צורנית התנ"ך עבר שינויים רבים מימי קדם ועד היום: הוא חולק לספרים, לפרשות ולפרקים ונוספו לו ניקוד, טעמים והערות שונות.אז איך ומתי נעשו השינויים אלו? מה זה "נוסח המסורה" ולמה הוא נקרא ככה? עד כמה הטקסט של התנ"ך כצורתו לפנינו כיום, זהה לטקסט העברי הקדום? באילו טקסטים מפורסמים נפלו טעויות ואיך אפשר לדעת זאת? ומה זה הומויוטלאוטון? באיזה שלב הוחלט שהנוסח המקראי סופי, ושאין לגעת בו ולשנות אותו יותר?
ולסיום ממתק: מהו הסיפור הבלשי הסבוך סביב כתב היד המקראי החשוב בהיסטוריה- כתר ארם צובא, ולמה יש אנשים שמקדישים את חייהם לפתרון תעלומת הכתר?
על כל זאת ועוד, בפרק זה בו מתארח חוקר המקרא שחר ענבר.
האזנה נעימה,
יותם - Vis mere
