Episoder
-
בתקופת הקורונה, כארבעים אחוזים (!) מהעובדים שקלו להחליף את מקום עבודתם. שוק העבודה ספג, אם כן, זעזוע משמעותי - ועושה רושם שהזעזועים האלה רק בראשיתם.
כיצד השפיעה העבודה מהבית על ארגונים, מנהלים ועובדים?איזו השפעה יש לכלי בינה מלאכותית על הפרודוקטיביות של עובדים?כיצד משתנה עולם המחקר המדעי בעקבות חדירתם של כלי בינה מלאכותית,ולבסוף, האם ואיך אפשר לשלב כלי בינה מלאכותית במערכת החינוך הישראלית, ומה צריך לעשות כדי לעזור למורים לנצל את הכלים החדשים האלה?אחרי הפרק הזה, עושים עתיד יוצאת לפגרה לתקופה לא ידועה ובשאיפה לא ארוכה מדי. זה לא שנגמרו לי אנשים מעניינים לשוחח איתם - להיפך, יש לי רשימה של עשרות אורחים פוטנציאליים, כולל כאלה שאתם המאזינים המלצתם עליהם - אבל התקופה הנוכחית היא תקופה מאתגרת בכל מיני מובנים, ואני מרגיש שאני צריך להתמקד על כמה תחומים חשובים לחברה ולרשת הפודקאסטים. אז בינתיים אפסיק להוציא פרקים חדשים של הפודקאסט (אגב, למקרה וחששתם - עושים היסטוריה ממשיכה כרגיל), ואחזור להעלות פרקים ברגע שהתנאים יאפשרו זאת.
האזנה נעימה,
רן -
דן אריאלי הוא פרופ' לפסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית בבית הספר למנהל עסקים של אוניב' דיוק בארה"ב. השיחה שלנו תופסת את אריאלי בתקופה לא קלה בחייו: הוא ספג התקפות ואיומים מצד מתנגדי החיסונים בתקופת הקורונה, ולאחרונה אף הואשם בזיוף מחקרים מדעיים. בראיון שוחחנו על ההאשמות האלה, ועד האופן שבו שימשו ההתקפות נגדו כהשראה לספרו החדש - Misbelief.
על הסכנה שנשקפת לחברה משיח הזהויות ברשתות החברתיות, שבא לידי ביטוי בתופעה שמכונה 'אפקט שיבולת',מהי הסיבה האבולוציונית שבגללה בני אדם מניחים, כברירת מחדל, שמה שהם שומעים מאחרים הוא אמת ואיך זה יכול להסביר את גל האנטישמיות שאנחנו רואים באוניברסיטאות בארצות הברית,איך כדאי לדבר עם תומכי קונספירציות ואוהדי חמאס ברשתות החברתיות,מה זו 'דולת מוות' - 'דולה', כמו דולה של הריון - מדוע רופאים וטרינרים מבינים טוב יותר מה זה 'מוות' מרופאים של בני אדם, ומה מביא את אריאלי לעסוק בנושא סוף החיים,ולבסוף, על הפעילות של דן בסיוע למפונים ולמורים בעקבות אירועי השבת השחורה.האזנה נעימה,
רן -
Manglende episoder?
-
בשנת 2017 נתגלה עצם שמיימי חריג ומיוחד במינו: גוף שטוח ומוארך שמסלולו ומהירות תנועתו העידו עליו שמדובר, למעשה, במבקר שמגיע אלינו מחוץ למערכת השמש. בעקבות אותו הגילוי פרסם פרופ' אבי לייב, אחד האסטרופיזיקאים הבכירים בעולם, מאמר מפתיע ובו הציע את האפשרות שהעצם המדובר - 'אמוהמוה', שמו - הוא למעשה גוף מלאכותי, ואולי עדות ראשונה לקיומה של תרבות תבונית מחוץ לכדור הארץ.
כפי שאתם ודאי יכולים לשער, הצעתו של פרופ' לייב עשתה המון גלים בקהילה המדעית, ועוררה ויכוח סוער - ויכוח שיעמוד במרכז השיחה שלי עם אבי.
מהי הטעות המחקרית שהביאה את פרופ' לייב להתעניין באומוהמוה ופשרו?מה דעתו על הסכנה הפוטנציאלית שנשקפת לנו ממפגש עם תרבות חוצנית מתקדמת בהרבה מזו שלנו?על פרויקט "גלילאו" שבראשו עומד פרופ' לייב, שמטרתו למצוא עדויות לקיומן של תרבויות חוצניות אחרות - גם על קרקעית האוקיינוס השקט,ולבסוף, על ביקור מפתיע ממיליונר שהוביל להקמתו של פרוייקט Starshot, שאבי מקווה שיאפשר לנו להגיע לכוכב המרוחק מאיתנו ארבע שנות אור - בתוך עשרים שנה בלבד.האזנה נעימה,
רן -
ד"ר ליהיא פלד-אברון חוקרת סמים פסיכדליים: פעם נחלתם של היפים ובליינים במסיבות טבע, והיום נושא מחקר מרתק בהקשר של טיפול במחלות נפש מאתגרות.
מהו מגע חברתי, ומה תפקידו במסגרת התקשורת האנושית - ובמיוחד בתקשורת של רגשות.מה קורה כשתינוקות לא זוכים למספיק מגע בינקותם.מהו אותו רצפטור מסתורי במוח שלנו, שאליו נקשרים כמעט כל הסמים הפסיכדליים שמוכרים לנו?מה זה אומר 'לעשן קרפדה', והאם 'טריפ טוב' הוא תמיד דבר רצוי?מה הקשר בין סמים פסיכדליים לבין מערכת החיסון שלנו, ומה הפוטנציאל של החומרים האלה בטיפול במחלות אוטו-אימוניות?האזנה נעימה,
רן -
אנחנו רגילים לשמוע ללא הרף על השפעותיו המזיקות של פיצוץ האוכלוסין האנושי: שלא נוכל להאכיל כל כך הרבה בני אדם, להתמודד עם כמות הזיהום וכדומה.
אבל לחוקר העתידים פרופ' דוד פסיג יש חדשות עבורנו: לא רק שהאיום של פיצוץ אוכלוסין לא עומד להתממש - אנחנו למעשה צועדים לקראת תופעה הפוכה: חורף דמוגרפי גלובלי - קריסה של אוכלוסיית העולם בחזרה לשישה או שבעה מיליארד בני אדם בלבד.
מהם הגורמים לחורף הדמוגרפי הגלובלי, וכיצד ישפיע על החברה שלנו?מדוע תתרחש בישראל התופעה ההפוכה - גדילה של האוכלוסיה, עד כדי 24 מיליון איש בעוד מספר עשוריםמדוע החברה החרדית עומדת להצמטמם במידה משמעותית (ולא, זה לא קשור לטלפונים סלולריים או לאינטרנט)מהי תודעה, ומה הקשר שלה לטכנולוגיה שלנו?מוזמנים להציע לי אורחים מעניינים נוספים לפרקים עתידיים של 'עושים עתיד' - כאן, ובמייל: [email protected]
האזנה נעימה,
רן -
במשך למעלה ממאה שנה התרכזה הרפואה בניסיון להשמיד את תאי הסרטן באמצעות תרופות רעילות, כימותרפיה - אבל בעשור האחרון מתחוללת רעידת אדמה של ממש בתחום הזה. חוקרים כדוגמת האונקולוג פרופ' מרקל חושפים את הדינמיקה המרתקת של מאבק האיתנים שמתחולל בתוך גופו של כל אחד ואחד מאיתנו, גם ברגע זה ממש, בין מערכת החיסון שלנו לבין תאים סרטניים שצצים בגופנו בכל רגע. טיפולים חדשניים המכונים טיפולים אימונולוגיים מאפשרים לרופאים, בפעם הראשונה בהיסטוריה, לעזור למערכת החיסון שלנו לנצח במאבק הזה - והתוצאות המסתמנות הן לא פחות ממדהימות.
מה הופך את הסרטן למחלה מרתקת וייחודית כל כך?מהו טיפול אימונולוגי ובמה הוא שונה מכימותרפיה מסורתיתמהם הסיכונים שעלולים להיווצר כשמשחררים את הברקסים של מע' החיסון ונותנים לה להתפרע על הגידול הסרטני בכל הכוח,כיצד עשויות דיאטה קיטוגנית והשתלת צואה להגביר את האפקטיביות של טיפולים אימונולגים בעשרות אחוזים
האזנה נעימה,
רן -
רוב היישומים הרפואיים של בינה מלאכותית שאנחנו שומעים עליהם נולדים מלמעלה למטה - מהאקדמיה או התעשיה. בבילינסון מתרחשת התופעה ההפוכה: יוזמות יצירתיות שמגיעות מהשטח ומנסות לבחון כבר עכשיו כיצד ניתן להשתמש במודלי שפה גדולים כדי לסייע למטופלים.
מי שאחראי במסגרת בית החולים על בחינת הרעיונות האלה ויישומם הוא האורח שלנו היום: נדב לבל, מנהל המרכז לבינה מלאכותית של בילינסון. .
איזו סוג של בקרה צריך הרגולטור להשית על מודלי השפה בעולם הרפואה,האם השליטה של חברות הבינה המלאכותית על הטכנולוגיה הזו נותנת בידיהן כוח גדול מדי על חיינו,מהי פסיכיאטריה חישובית, וכיצד יכולים מודלי שפה לעזור לנו לאבחן בזמן אמת מצבים כמו אובדנות, חרדה או התדרדרות מנטלית של החולה,האם ייתכן שנצטרך לפתח בינות מלאכותיות קצת "משוגעות" כדי לשמר את היצירתיות שלהן,ולבסוף, איזו השפעה עשויה להיות לטכנולוגיה המרתקת הזו על המוח האנושי בעוד אלפי שנים?האזנה נעימה.
רן -
ד"ר רועי צזנה הוא חוקר עתידים במרכז למחקר סייבר בינתחומי באוני' תל-אביב, יועץ מדעי בכיר באגודה לעתיד העולם וחוקר בכיר בארגון X-Prize שמארגן תחרויות נושאות פרסים בנושאים קריטיים לעתיד האנושות. הבאתי את רועי לתכנית כדי לשוחח על העתיד הרחוק באמת: מה יקרה - אולי - בעוד מאות ואף אלפי שנים בעתיד.
על מחזור ההייפ של חברת המחקר גרטנר,כיצד נעזרים (כבר היום!) משטרים שונים ב"תאומים דיגיטליים" של אזרחיהם כדי לדכא מחאות ציבוריות,האם יהיה בעתיד מדינות?מדוע מאמין רועי שבינה מלאכותית יכולה לנהל מדינה טוב יותר מפוליטיקאים אנושיים,מה יקרה לדת בעתיד,וכיצד תראה החברה האנושית כשהנדסה גנטית תאפשר לכל אחד לשנות את גופו כרצונו.האזנה נעימה :-)
רן -
כמו כמעט כל תחום של חיינו בשנים האחרונות, עושם רושם שגם עולם הבנקאות עובר שינוים וזעזועים עמוקים, שנובעים במידה לא מבוטלת מהופעתו של "מטבע" חדש בזירה: דאטא, מידע. כפי שיסביר לנו האורח שלי בפרק זה, היזם ואיש הפיננסים טל עקרוני, עד היום המידע אודות נכסיו והתחייבויותיו של הלקוח היה שייך לבנק - אבל מודל חדש בשם 'בנקאות פתוחה' שתופס אחיזה בכל מדינות העולם משנה את הפרדיגמה הזו, ומעביר את השליטה על הדאטא אל הלקוח עצמו. ולמהלך הזה, מסתבר - בשילוב ההתקדמות הטכנולוגית המואצת של העשורים האחרונים - יש השפעה עמוקה על עצם התשובה לשאלה 'מה זה בנק', אילו שירותים הוא מספק - ומי הם בכלל הלקוחות שלו.
מהי "בנקאות כשירות" ואילו הזדמנויות היא נותנת בידיהם של סטארטאפים שרוצים לשנות את עולם הפיננסים?כיצד תשפיע וכבר משפיעה יוזמת הבנקאות הפתוחה על ההשקעות שלנו, ההלוואות, הפנסיה, הביטוח והמיסים,ומה יהיה תפקידו של הבנקאי האנושי בעולם של בנקאות מבוססת בינה מלאכותית?
[הפרק בחסות בטר, שירות טכנולוגי שחותך לכם את העמלות בפנסיה, במשכנתא, בבנק, בפקדונות ובהלוואות, ודואג שתמיד תשלמו את התעריפים הכי טובים בשוק.
לתיאום פגישת הכרות ללא עלות וללא התחייבות לחצו כאן] -
יזהר אשדות נמצא על התפר שבין טכנולוגיה ומוזיקה כבר מאז ימי תיסלם העליזים בשנות השמונים, ומאז ומתיד היה חלוץ בשימוש בסינתיסייזרים, מכונות תופים ותוכנות מתקדמות. כשהופיע ChatGPT על בימת הטכנולוגיה, אשדות מיהר לנסות גם את יכולותיו - בעיקר בשילוב עם בקרי ארדואינו זעירים שאותם הוא מחבר לשאר הציוד האולפני שלו.
בין הנושאים שעלו בשיחה שלנו:
הקשר עתיק היומן בין טכנולוגיה ומוזיקה,
עד כמה באמת יצירתיים כלי הבינה המלאכותית הנוכחיים,וכיצד יכולים המוזיקאים להעזר בכלים החדשים האלה בתהליך היצירה שלהם,איך יגיב יזהר אם מישהו יאמן את הבינה המלאכותית על הקול והסגנון המוזיקלי שלו ויפיק בעזרתם מוזיקה חדשה,והאם ייתכן שביום מן הימים בנו של אשדות, שהוא מוזיקאי בעצמו, יתגעגע יום אחד ל ChatGPT הישן והטוב?...האזנה נעימה,
רן -
הנה שאלה בשבילכם: במונחים של מסה, קילוגרים, מה יש יותר בכדור הארץ - צמחים או בקטריות? בעלי חיים על היבשה - או בים? יותר תרנגולות בלול - או ציפורים שעפות בשמיים?
השאלות האלה נשמעות אולי כמו חידות משעשעות ותו לא - אבל לדידו של האורח שלי בפרק זה, פרופ' רון מילוא מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן, התשובות לשאלות האלה עשויות להיות המפתח להמשך קיומה של האנושות.
איך אפשר לספור את כל היצורים החיים בכדור הארץ?מהו קיבוע פחמן, ומדוע כדאי להשתמש בחיידקים כדי לבצע אותו?איך עושים הנדסה גנטית באמצעות אבולוציה?מהן היתרונות והסכנות שבהנדסה גנטית?האזנה נעימה,
רן -
יש לא מעט שיגידו שההייטק הישראלי הוא נס, אבל הנס הזה טוען רן בר זיק - אחד הדוברים המוכרים והמשפיעים בתעשיית ההייטק הישראלית - נמצא בסכנה, אפילו מבלי לקחת בחשבון את השלכותיה של ההפיכה המשפטית שמתחוללת בימים אלה.
- על הסכנה שמציבה בפנינו הזנחת הפריפריה החברתית, במיוחד בכל מה שנוגע לשליטה בשפה האנגלית ולאוריינות טכנולוגית.
- האם יחליפו כלי תוכנה מבוססי AI את המפתחים, או יפגעו ביצירתיות שלהם?
- הקרבות הפומביים שמנהל בר זיק עם פוליטיקאים שמנסים לקדם צנזורה של האינטרנט בישראל
האזנה נעימה,
רן -
אחד התחומים שבהם הבינה המלאכותית מסוגלת לחולל שינוי עמוק ולהביא את התועלת הרבה ביותר הוא ככל הנראה עולם הרפואה - אבל בו בזמן, זהו גם אחד התחומים שבהם הכי קשה להכניס את הבינה המלאכותית, ומסיבות ברורות: כשמדובר ברפואה, הבטיחות היא מעל לכל ואין הרבה מקום לטעויות. אבל מצד, העולם משווע לרופאים: יש מחסור חמור באנשי רפואה במעט כל התחומים, והחוסר הזה עולה לנו בחיי אדם ובסבל מיותר לחולים. איך פותרים את הבעיה הזו?
המרואיין שלי הפעם הוא אולי אחד האנשים המתאימים ביותר בעולם לענות על השאלות הקשות האלה. פרופ' יוסי מטיאס הוא לא רק סגן-נשיא להנדסה ומחקר בגוגל ומנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של החברה בישראל - הוא גם זה שמוביל בגוגל את הנושא של שילוב בינה מלאכותית בעולם הבריאות. שוחחתי עם יוסי על פיתוחי ה-AI של גוגל בתחומים כמו דימות רפואי, הפוטנציאל של טלפונים סלולריים לאפשר לנו אבחון מדויק מרחוק - אפילו עד כדי סריקות אולטראסאונד דרך הטלפון - ועל החשיבות הקריטית של שיתופי פעולה בעולם הרפואה.
האזנה נעימה,
רן -
את השיחה עם ד"ר עמרי דרורי - חוקר בתחום הביולוגיה המולקולרית, ויזם (Genome Compiler, Renewal.Bio) - פתחנו עם טכנולוגיה שכאילו לקוחה מתוך ספרי המדע הבדיוני: עוברים מלאכותיים, לא פחות ולא יותר. משם המשכנו לרצף של נושאים שכל אחד מהם מדהים ועוצר נשימה:
הנדסה גנטית של צמחים זוהרים בחושךדנ"א מלאכותיקריספרבינה מלאכותית בשירות הביולוגיהחינוך ליזמותגיימיפיקציה בחינוךמשבר הקיטון באוכלוסיהועוד ועוד. שיחה יוצאת דופן עם אדם יוצא דופן.
האזנה נעימה,
רן -
פרופ' דן שכטמן מוכר בעיקר בזכות פרס הנובל בו זכה בשנת 2011 - אבל שכטמן הוא לא רק מדען: הוא גם מהנדס מצטיין, ואחד המרצים הטובים והאהובים בתולדות הטכניון. כמי שהוראה וחינוך תספו חלק חשוב ביותר בחייו הבוגרים, לשכטמן יש דיעות מוצקות מאוד בשאלה כיצד עלינו לשנות את מערכת החינוך הישראלית כדי להתאים אותה לאתגרים שניצבים בפני המדינה במאה העשרים ואחת.
על ההשפעה האדירה שיש לכל מורה על הכלכלה של המדינה כולה,מדוע מאמין פרופ' שטכמן ששר החינוך הוא השר החשוב ביותר בממשלה,מה צריך לעשות כדי לעודד את המכללות להוציא משעריהן מורים מצטיינים,על התרומה שעשויה להיות למציאות המדומה בתחום ההוראה,הסכנה שמציבה מערכת החינוך החרדית לעתיד המדינה,תפקידה של האקראיות בקביעת גורלו של אדם,על האיזון העדין שבין חדשנות ושמרנות,ועל היריבות המפורסמת על לינוס פאוליג, אחד המדענים הגדולים של המאה העשרים.
האזנה נעימה,
רן -
כשנכנסו המחשבים האישיים למשרדים לפני ארבעים שנה, הם חוללו מהפכה דרמטית בעולם העסקים והעלו את הפרודוקטיביות של ארגונים בסדרי גודל: דמיינו איך יכולים כלים כגון chatGPT להשפיע על הפרודקטיביות של ארגונים כאלה - ואיך השפעה כזו עשויה להתגלגל גם אלינו, הצרכנים, בדמות אינספור שירותים ומוצרים טובים יותר, יעילים יותר וזולים יותר.
אז הפעם הבאתי לאולפן אל ערן יריב, מנהל מחקר ופיתוח בקבוצת תשתיות ה-AI עבור אופיס 365 במיקרוסופט ישראל, ומי שבעבר הוביל את קבוצת הפיתוח שהייתה האחראית על פיתוחה של קורטנה, העוזרת האישית של מיקרוסופט. שוחחתי עם ערן על-
שילוב של בינה מלאכותית בארגונים
מה למדה מיקרוסופט מכשלונה של קורטונה ושאר העוזרות הקוליות
האם כדאי לתת לבינה המלאכותית ללמוד גם את הצדדים האפלים של האנושות?
מתי נגיע לבינה על-אנושית, וכיצד יכולים להיראות החיים לצד ישות מלאכותית שכזו?
האזנה נעימה,
רן -
כמעט מיד מהרגע שבו פלשו כוחותיו של פוטין לשטחה של אוקריאינה - היה ברור שהמלחמה הזו לא מתנהלת כמו המלחמות שקדמו לה. לא רק בגלל שהרוסים לא זכו לניצחון המהיר לו קיוו, אלא גם בגלל שורה של טכנולוגיות חדשות שנכנסו לשדה הקרב. מה מלמדת אותנו המלחמה באוקראינה על עתיד המלחמות?
על ההפתעה שספגו כוחות האוויר והשריון של רוסיהכיצד הפכו הרחפנים את הארטילריה לקטלנית ביותראיך השפיעו התקשורת הסלולרית וסטארלינק של אילון מאסק על שדה הקרבמתי נראה לייזרים מחליפים טיליםהאם הוכיחה את עצמה לוחמת הסייבר, כפי שרבים ציפו שתוכיח?לבסוף - האם בזכות הבינה המלאכותית יהיו במלחמות הבאות יותר או פחות נפגעים?
האזנה נעימה :-)
רן -
הפעם אני מארח את הפיזיקאי פרופ' עילם גרוס, איש מכון ויצמן למדע, שהוביל את הניסוי שבו נתגלה בוזון היגס המפורסם ("החלקיק האלוהי"). השיחה שלנו נסובה בעיקר סביב התעלומות הגדולות שניצבות לפיתחה של הפיזיקה המודרנית במאה העשרים ואחת - ומהם הכלים החדשים והניסויים המתוכננים שאולי יאפשרו להם לענות על השאלות האלה.
על תורת המיתרים, וכיצד ניתן (אולי) להוכיח אותה,על גלי כבידה ומה הם מגלים לנו על היקום,האם אנחנו חיים בהולוגרמה, או לחילופין - בסימולציה?כיצד משנה הבינה המלאכותית את הפיזיקה המודרנית,האם יש אלוהים, ומה הקשר בינו לבין תאוריות היקומים המרובים?ועל פרס הנובל בפיזיקה לשנת 2022 שהוענק על תגלית שמשנה לחלוטין את האופן שבו אנחנו מבינים את היקום.האזנה נעימה,
רן -
פרופ' אבינתן חסידים הוא ראש קבוצת המחקר של גוגל בישראל, בוגר 8200 שעבודתו זיכתה אותו בכמה וכמה פרסים יוקרתיים בתחום מדעי המחשב. ב-2018 בחר בו דה מארקר לרשימת ארבעים הצעירים המבטיחים ביותר מתחת לגיל 40.
בשיחה עם פרופ' חסידים שוחחנו על:
חיזוי שטפונות באמצעות למידת מכונהכיצד יכולה בינה מלאכותית לסייע למורים ולתמידיםזיהוי דיבור בשירותם של אנשים בעלי פגמי דיבורהאם תחליף בינה מלאכותית את המתכנתים?מה קרה ל'גוגל דופלקס', הבינה המלאכותית שהציגה גוגל לפני ארבע שנים?מה עלינו לעשות כדי לסייע לבינה המלאכותית להסביר את החלטותיה טוב יותרהאזנה נעימה :-)
רן -
עושים עתיד מארח את פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ומכון המחקר של שירותי בריאות כללית.
דיברנו על:
- ChatGPT עבר מבחן הסמכה ברפואה
- השלכות ההוזלה הדרמטית בעלות ריצוף (קריאה) דנ"א
- כיצד יכולה הנדסה גנטית באמצעות CRISPR לרפא מחלות גנטיות?
- ביו-האקינג
- מחקר על התפשטות מגיפות באמצעות משחקים מרובי משתתפים המוניים
- מדפסות תרופות ביתיות
- פיתוח תרופות בעזרת AlphaFold
- האם נוכל בעתיד לחיות לנצח?...
תודה ללימור רייך (קופ"ח כללית ומגישת הפודקאסט 'סליחה, זה לא מה שהזדמנתי) שסייעה בחיבור עם פרופ' בליצר.
האזנה נעימה
רן - Vis mere
![השינוי הגדול של עולם העבודה: תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח [עושים עתיד]](https://is2-ssl.mzstatic.com/image/thumb/Podcasts126/v4/22/0c/5c/220c5cda-763c-c4da-77d7-e599a75200ee/mza_13922334198619078163.jpg/80x80bb.jpg)