Episoder
-
תיאוריות הקונספירציה נוטות להתפשט בתקופות של חרדה וחוסר ודאות, כמו מלחמות, אסונות טבע ומגפות. בשיחה עם ד"ר אדם קלין אורון, אנתרופולוג של הדת, בעל התמחות בחקר מערכות אמונה ומנהל תחום שיח ציבורי במכון ון-ליר, עסקנו בגורמים שהביאו להתפשטות של תיאוריות קונספירציה בזמן הקורונה ולאחר ה-7 באוקטובר. ניסינו להבין: האם יש דבר כזה שנקרא "מנטליות קונספירטיבית"? מהם המניעים הפסיכולוגיים לאמונות אלו? היכן עובר הגבול בין אמונה בקונספירציה לבין ספקנות בריאה? איזה קשר יש בין אמונה בקונספירציות לבין אמונות דתיות או אידיאולוגיות פוליטיות? איך פוליטיקאים משתמשים בקונספירציות כדי לתמרן את ההמון? באיזו דרך תיאוריות אלו מפוררות את החברה מבפנים? איך הרשתות החברתיות תורמות להתפשטות תיאוריות קונספירציה והאם החיים בעידן המודרני מגבירים את הדחף לאמונה בקונספירציות?
לתגובות ותכנים נוספים: dralfasi@ בפייסבוק ובאינסטגרם
-
בספרו "מעבר לעקרון העונג" רשם זיגמונד פרויד: "קיימים שני דחפים בסיסיים באדם: דחף החיים ודחף המוות. המטרה של הדחף הראשון היא לקשור ולאחד דברים, המטרה של השני היא להרוס ולהשמיד דברים". אירועי ה-7.10 הפגישו אותנו, ולא בפעם הראשונה בהיסטוריה של העם היהודי, עם הרוע והאכזריות שמתפרצים כאשר דחף המוות מקבל ביטוי. בשיחה עם ד"ר עמית ורשיצקי, היסטוריון וסופר, עמית מחקר באונ' הטכנית בברלין ובמרכז לחקר אנטישמיות באונ' העברית. שמתמחה, בין היתר, בחקר ההיסטוריה האינטלקטואלית והתרבותית של הנאציזם, ניסינו להבין: האם הרוע הוא תוצר של נסיבות ספציפיות או שיש לו גם יסוד תרבותי? כיצד תיאוריות מדעיות, לכאורה, יכולות לספק הצדקה לביטוי קמאי של רועי אנושי? האם יש דמיון בין האידיאולוגיה של החמאס לזו של הנאצים? מדוע דווקא אלו במערב שאמורים לייצג ערכים של הומניות וליברליזם כושלים בעת הזו בהבחנה המוסרית ובין טוב לרע? מהו הבסיס הרגשי המשותף לקצוות האידיאולוגיים בימין ובשמאל העולמי? ועל אלו צרכים פסיכולוגיים עונה פונדמנטליזם דתי?
לתגובות והערות: [email protected] 'ד"ר יצחק אלפסי -פסיכולוג חברתי' בפייסבוק ובאינסטגרם
-
Manglende episoder?
-
"ביחסים בין אזרח למדינה זו חוויה שמקבילה לנטישה הורית בשעת סכנה. מי שהיה אמור להיות שם, להגן ולהציל, הפקיר את ילדיו והסתלק". פרק מיוחד שהוקלט במהלך מלחמת חרבות ברזל, ובו אירחתי לשיחה את ד"ר אמיר מנדל, פסיכיאטר, פסיכותרפיסט, מטפל זוגי, יועץ ארגוני ועיתונאי תרבות, על המשמעויות הפסיכולוגית של המלחמה ושל מתקפת הפתע שהובילה לפתיחתה ברמה האישית והלאומית. שוחחנו על קריסת תחושת "הבסיס הבטוח" של אזרחי ישראל וכיצד ניתן לשקם אותה. על מנגנוני החוסן הנפשי האישיים והלאומיים שניתן לגייס בעת הזו - כיצד נכון להתנהל ברמה המעשית באופן אישי על-מנת לנהל את החרדה באופן אפקטיבי? כיצד אנו יכולים לסייע לאנשים סביבנו גם אם איננו אנשי טיפול? איך מסייעים לילדים להתמודד ומתווכים להם את האירועים? וכיצד לא מאבדים את האמון באנושיות בעת שכזו.
-
על-אף הלהט הגדול שבו אנו מסוגלים להגן על עמדותינו הפוליטיות, המקור לעמדות האלה פעמים רבות איננו מודע. הבחירות הפוליטיות שלנו נובעות ממוטיבציות רגשיות, שרק בדיעבד אנו עושים להן רציונליזציות מורכבות. בשיחה עם ד"ר ברוך כהנא, פסיכולוג קליני, סופר, מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, חבר המכון היונגיאני וממייסדי מכון רוטנברג לפסיכולוגיה יהודית, ניסינו להבין, מה המקור הרגשי לנטייה פוליטית לימין או לשמאל? מה מאפיין מבחינה פסיכולוגית ימנים ושמאלנים? האם לאנשים יש מבנה אישיותי מסוים שגורם להם לאמץ בקיצוניות עמדה פוליטית? מה ההיגיון הפסיכולוגי של תפיסת העולם הפרוגרסיבית המפרקת כל מסגרת שמעניקה משמעות זהות ומשמעות? מהו הבסיס הפסיכולוגי למחלוקת החריפה בישראל בימים אלה סביב מערכת המשפט? ומדוע בנימין נתניהו הוא דמות עליה משליכים אנשים את הפנטזיות או החרדות הכמוסות ביותר שלהם?
-
בהקדמה לספרו "המקף והאליפסה" רושם הרב פרופ' יהודה ברנדס: "החיים בתוך מורכבות נתפסים כגורם שלילי, הקושי להחליט ולבחור נחשב תכונה מגונה. הנטייה למצוא דרך ביניים נתפסת כפשרנות". אולם, החיים מכריחים אותנו פעם אחר פעם דווקא לא לבחור, אלא לאזן בין מסגרות זהות ועולמות ערכים שונים, ולעתים אף מנוגדים, מהם אנו ניזונים.
בשיחה עם הרב פרופ' ברנדס, מחנך, חוקר ומרצה לתלמוד, נשיא המכללה האקדמית הרצוג ומנהל ביה"ס התיכון הימלפרב לשעבר, ניסינו להבין, איך חיים עם מורכבות ומדוע מורכבות היא תפיסת עולם מגובשת וקשיחה ולא פשרנות? כיצד ניתן ליישב בין הזדהות עם ערכים כמו יהודית ודמוקרטית, לאומית וליברלית, מקומי וגלובלי? באיזה אופן אמונה ואורח חיים דתי יכולים לדור בכפיפה אחת עם פמיניזם ולהטב"יות, ומדוע הפוסט מדורניזם, שמטיל בהגדרה ספק בכל אמת, דווקא יכול להועיל לאמונה, והאם מסורתיות ודתיות רצף הן חלק מהדת או גישות חיצוניות לו?
-
באחת מאמרותיו המפורסמות קבע ניטשה ש"מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'". על בסיס הטענה הזו, פיתח הפסיכיאטר היהודי ויקטור פראנקל, משנה פסיכולוגית וטיפולית שבמרכזה תפיסת המשמעות בחיים: "לוגותרפיה". בשיחה עם נעמי (יפה) עיני, פסיכולוגית חינוכית, לוגותרפיסטית, דוקטורנטית באונ' בר-אילן ומרצה בכירה במכון ויקטור פראנקל ללוגותרפיה בישראל, ניסינו להבין כיצד ומדוע אדם צריך למצוא משמעות בחייו? האם אני חייב להיות אדם דתי כדי שתהיה לי משמעות בחיים? איך מוצאים משמעות בסבל וכיצד צומחים ממשבר וטראומה בעזרת משמעות? מדוע אנשים בעת הנוכחית חווים משבר משמעות שבא לידי ביטוי ב"ריק קיומי"? וכיצד יכולה הלוגותרפיה לסייע לאדם להתמודד עם הכאב שיש בחיים, כמו גם עם היופי שטמון בהם.
-
כבר מראשית ימיה של הפסיכולוגיה המודרנית, עמד זיגמונד פרויד על הקשר המורכב שבין גוף ונפש. בשיחה עם ד"ר עינת שופר-אנגלהרד, פסיכותרפיסטית ומטפלת בתנועה, מרצה בכירה וראש התואר השני בטיפול בתנועה באוניברסיטת חיפה, ומחברת הספר "בגוף ידיעותינו: סוד הריקוד הזוגי", ניסינו להבין כיצד מהווה הגוף פתח ללא מודע? איזה מידע סמוי על היחסים נחשף בטיפול בתנועה? מדוע אנשים משחזרים במערכות יחסים רומנטיות קונפליקטים בלתי פתורים מהעבר? כיצד באים לידי ביטוי בגוף משאלות של כוח, תלות ותשוקה? ואיך משיגים איזון בין תלות לעצמאות, בקשר ובטיפול?
-
מתי בדיוק ולמה זה קרה שהתחלנו "לנהל שיח" במקום לדבר? "להציף" במקום פשוט לומר? שבמקום להגיד 'לא' אנחנו אומרים "פחות", ושיום קשה ומתיש בעבודה הפך ליום "קשוח" או "מאתגר"?
אלון עידן, עיתונאי ועורך בכיר ב'הארץ' מנתח זה מספר שנים בטורו השבועי, 'רשימה שחורה' את האופן שבו השפה העכשווית שבה אנו משתמשים משקפת את המצב הפסיכולוגי והחברתי שבו אנו מצויים. בשיחה עם אלון, ניסינו להבין, האם מה שאנחנו עושים הוא בעצם סטריליזציה של השפה? מדוע אנו מבקשים לחטא את המציאות, והאם זה קשור לחוסר היכולת שלנו להתמודד עם המורכבויות הקיימות ביחסים בינאישיים? האם הפכנו לאנשים רגישים, שנפגעים בקלות, או שאולי להיפך, בגלל שאנחנו שונאים, וכועסים ומתוסכלים, אנחנו עושים סובלימציה (עידון) לשיח, בכדי שנוכל להמשיך לתפקד כחברה? ואיך העובדה שהכול הפך לסובייקטיבי ("האמת שלי", "בחוויה שלי") קשור לעובדה שאנו חיים בדור שבו אנשים מבקשים לעצמם סמכות, אבל מתרחקים כמה שניתן מלקחת אחריות ("רק אומר/ת")?
-
בספרו "משחק ומציאות" כותב הפסיכואנליטיקאי האנגלי דונלד ויניקוט: "במשחק, הילד או המבוגר מסוגלים להיות יצירתיים ולהשתמש באישיות כולה, ורק בהיותו יצירתי מגלה היחיד את העצמי". בשיחה עם נלי תגר, שחקנית, קומיקאית וסטנדאפיסטית, זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר לשנת 2016, שנבחרה ב-2014 לאחת מעשרים התגליות הקולנועיות הגדולות בעולם, ניסינו להבין האם דווקא דרך גילום דמות אחרת, אתה בעצם יכול לתת ביטוי לצדדים השונים באני הפנימי שלך? כיצד המשחק מאפשר לשחקן להביע את עצמו בתוך מרחב בטוח, להשיג מטרות תרפויטיות ולממש את עצמו, ואיך מתמודדים עם ביקורת, הצלחה וכישלון, תהילה והרצון לזכות, מול החשש לאבד, את אהבת הקהל.
-
משנתו הפסיכולוגית של הרב קוק שזורה בכתביו שפורסמו לפני למעלה ממאה שנים, אולם נדמה שהיא רלוונטית לחיינו כיום יותר מתמיד. היא מתכתבת עם רעיונות מהפסיכואנליזה, הפסיכולוגיה האקזיסטנציאליסטית, ההומניסטית, ועם רעיונות עדכניים מהפסיכולוגיה החיובית. בשיחה עם יובל פרוינד, סופר ומנחה קבוצות לימוד, העוסק בכתיבה בתחומי הרוח והיהדות, צללנו לעומק רעיונותיו של הרב קוק, ועסקנו בתפיסת העצמי, במימוש עצמי, בהתמודדות עם דיכאון וחרדה, בתכונות אישיות, נרקיסיזם ופרפקציוניזם, אהבה, הורות והתקשרות.
-
"עבודה זה כמו קשר זוגי, אנחנו משחזרים דפוסים רגשיים" טוענת הפסיכולוגית התעסוקתית גל שי. בשיחה עם גל, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני בפסיכולוגיה עם התמחות בתעסוקה מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו, ניסינו להבין, כיצד ההתנהלות שלנו בעולם העבודה מזכירה את ההתנהלות שלנו ביחסים בינאישיים? מדוע חיפוש עבודה זה בעצם כמו דייטינג? מהן המוטיבציות שמניעות אנשים בבחירת תעסוקה? כיצד העבודה, שבעבר סיפקה צרכים הישרדותיים, הפכה עבורנו לחלק מרכזי בזהות העצמית, ולכלי שמממש את הצורך שלנו בהערכה, שייכות ומימוש עצמי? מדוע תחושות של סיפוק ומשמעות הן כל-כך חיוניות במה שאנחנו עושים? כיצד משפיעים עלינו השינויים בשוק התעסוקה שמביאים איתם חוסר יציבות וחוסר ביטחון תעסוקתי? מדוע אנשים מחליפים עבודות באופן תדיר והאם יש FOMO תעסוקתי? כיצד השפיע המעבר לעבודה מהבית בקורונה מבחינה רגשית-חברתית? איך מנהלים את הקריירה ולא "מתגלגלים"? ושאלת השאלות... האם לעשות את מה שאני אוהב או מה שמכניס כסף?
-
אהדת כדורגל היא אחת התופעות התרבותיות הרחבות והמשמעותיות ביותר בעולם. היא מערבת מוטיבציות פסיכולוגיות בסיסיות, כמו זהות, שייכות והתקשרות. בשיחה עם ד"ר טלי פרידמן, סוציולוגית של החינוך שחקרה את תופעת האהדה בכדורגל במסגרת עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטה העברית, ניסינו להבין, כיצד נלמדת הפרקטיקה של אהדה ("התאהדות")? ומדוע היא נלמדת דווקא דרך הגוף? איך משפיעה הסמכות ההורית על בחירת הקבוצה? וכיצד בא לידי ביטוי הקשר החזק בין אב לבן באהדת כדורגל? האם יש הבדל בין חוויית האהדה של גברים ונשים? כיצד באה לידי ביטוי גבריות במגרשי הכדורגל ומדוע גברים מרגישים שם יותר בנוח לבטא רגשות? מהי הדינמיקה הרגשית המתרחשת במגרשים? כיצד אהדה נבנית דרך אכזבות? ומה יכול לגרום לאוהדים לעזוב את הקבוצה אותה אהדו מילדות ולהקים קבוצה חדשה?
-
טיפול פסיכודינמי הוא כמו יצירת אומנות, מלאכת מחשבת. יש לטוות ולארוג אותו לאט, בעדינות ובסובלנות. בשיחה עם ד"ר רמי טולמץ', פסיכולוג קליני, ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית באונ' בר-אילן בעבר, וכיום חוקר ומרצה בביה"ס לפסיכולוגיה באונ' רייכמן, ביקשתי להבין, מהם היסודות התאורטיים והפרקטיים של הגישה הדינמית לטיפול פסיכולוגי? עד כמה היא יונקת את שורשיה מהגישה הפסיכואנליטית של פרויד? מדוע חשוב כל-כך להבין את הדינמיקה של היחסים שלנו עם הדמויות המטפלות בעבר? באיזו מידה סוג טיפול כזה עדיין רלוונטי בעידן שבו מחפשים פתרונות מהירים? מה ההבדל בין טיפול פסיכולוגי מסורתי לגישות חדשות כמו קואצ'ינג ו-NLP? ומה הופך מטפל פסיכולוגי למטפל טוב?
-
רז הנדלר, סופר, מרצה וחוקר דתות, התארח לשיחה על הפסיכולוגיה של דת, אמונה ורוחניות. ביחד ניסנו להבין: מדוע אנשים מאמינים? איזה צורך פסיכולוגי זה מספק? כיצד דתות שונות מספקות צרכים פסיכולוגיים שונים? אלו סוגים של אנשים יוצרים קשר אינטימי עם האל ואלו קשר אינסטרומנטלי? כיצד דת מרחיבה ומרסנת את האגו? האם דת היא חוויה אינדיבידואלית או עניין של זהות ושייכות שמחבר בין אנשים? והאם היא מאבדת מהרלוונטיות שלה בעידן המדע?
-
ד"ר גדי טאוב - עיתונאי, פובליציסט, תסריטאי וסופר; ד"ר להיסטוריה של ארצות הברית, מרצה בכיר באוניברסיטה העברית, הוא אחד המנתחים המבריקים, החדים והמדויקים ביותר של המציאות החברתית בה אנו חיים, כבר למעלה מ-25 שנה.
בשיחה אתו ניסיתי להבין מדוע הוא מכנה את התרבות שהתפתחה בישראל משנות ה-90' כ"תרבות של פסימיזם וייאוש"? כיצד המפעל הפוסטמודרני הפך את פירוק המשמעות לאידיאולוגיה? איזה אינטרס משרתת המתקפה של הפוליטיקלי קורקט על האמת המשותפת? האם עומדת מוטיבציה פסיכולוגית מאחורי המאמץ הפרוגרסיבי המתמיד לחשוף דיכוי סמוי בחברה? מהי "האידיאולוגיה של הייאוש", איזה מנגנון פסיכולוגי היא מבטאת וכיצד היא מתקשרת לפוסט ציונות? כיצד התפתחה תרבות של תלונה והיתקעות בעמדה פאסיבית של קורבנות בקרב אוכלוסיות שונות? האם לאינדיבידואליזם הקיצוני בחברה המודרנית יש קשר לתחושת אובדן המשמעות והניכור כלפי החברה? מדוע קשר הוא הצורך המשמעותי ביותר של אדם ולא עונג כפי שסבר פרויד, וכיצד זה מתקשר לתיאוריית "הניידים והנייחים" שלו על השבר האידיאולוגי שמפצל כיום את החברה הדמוקרטית המערבית?
-
הרשתות החברתיות הן התופעה התרבותית המשמעותית ביותר של המאה ה-21' עד כה. בשיחה עם רועי סמנה, פסיכולוג קליני מומחה, מרצה ומדריך בתוכניות לפסיכותרפיה באוניברסיטת בר-אילן ומרכז וויניקוט, ניסינו להבין אלו צרכים נפשיים הרשתות החברתיות ממלאות? האם ניתן לייחס להן את העלייה הנצפית בשיעורי הדיכאון והחרדה? כיצד הן משפיעות על האופן בו אנו יוצרים ומנהלים קשרים? האם אנחנו בודדים יותר בגללן? כיצד הן השפיעו על עולם הדייטינג? האם הן הופכות אותנו ליותר נרקיסיסטיים? ומהי ההשפעה שלהן על ההקצנה בשיח והעמדות הפוליטיות?
-
תהליכים חברתיים ותרבותיים אשר התרחשו בעשורים האחרונים בחברה המערבית, בניהם תהליכי אינדיבידואציה ועלייה בחשיבות ערכים כמו מימוש עצמי, הובילו לכך שצעירים רבים נותרים רווקים במשך תקופת חיים ממושכת. ד"ר ארי אנגלברג, סוציולוג ואנתרופולוג, חוקר ומרצה במכללה האקדמית הדסה ובאונ' ת"א, חקר את נושא הרווקות המתמשכת, בציונות הדתית ובכלל. בשיחה שקיימנו ניסינו להבין מניין צצה התופעה של רווקות מתמשכת, וכיצד היא קשורה לתהליכים חברתיים ותרבותיים ב"מודרנה המאוחרת"? האם יש הבדל בין רווקות מתמשכת בציונות הדתית לתופעה הזו בכלל החברה? האם ישנה רווקות מבחירה והאם 'לבד' בהכרח שווה 'בדידות'? מהן ההשפעות של הרווקות המתמשכת על תפיסת העצמי והרווחה הנפשית? כיצד מתמודדים צעירים בציונות הדתית עם קונפליקטים לגבי מיניות ברווקות מתמשכת? מהו תפקידה של "הביצה" עבור רווקים בציונות הדתית? והאם קשר אינטימי עם האל מהווה תחליף למערכות יחסים עבור צעירות וצעירים דתיים?
דיון ותגובות בקבוצת הפייסבוק "סטייט אוף מיינד - פסיכולוגיה אקטואלית"
-
פרופ' מריו מיקולינסר הוא אחד החוקרים החשובים בעולם בתחום של אישיות ופסיכולוגיה חברתית. הוא פרסם מעל חמש מאות מאמרים ופרקים בספרים, כיהן כראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וייסד את ביה"ס לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי. בשיחה אתו ניסית לרדת לעומקה של תיאוריית ההתקשרות - אחת התיאוריות הנחקרות והמשפיעות ביותר בפסיכולוגיה בחצי המאה האחרונה – ולהבין מדוע התקשרות לדמויות משמעותיות לאורך החיים מעניקה לנו תחושת ביטחון שמאפשרת לנו התפתחות, חקירה ויצירה? האם דמות ההתקשרות בילדות חייבת להיות האמא? מהי התקשרות רומנטית וכיצד היא מתרחשת? האם דפוסי ההתקשרות יכולים להשתנות לאורך החיים? איך אפשר "לשבור" את המעגל הבין דורי של התקשרות לא בטוחה? איך דפוס ההתקשרות משפיע על ההתנהגות שלנו מחוץ למערכות יחסים - בעבודה, בלימודים וכד'? האם אנחנו יכולים להתקשר גם לדמויות לא אנושיות - אלים, קבוצות, חפצים, בעלי חיים? ומה אנחנו יודעים ממחקרים עדכניים על ההשפעה של יחסי התקשרות על המוח?
לדיון ותגובות - קבוצת הפייסבוק של הפודקאסט: "סטייט אוף מיינד – פסיכולוגיה אקטואלית"
-
הסטטיסטיקה מראה שגברים מתאבדים פי ארבעה מנשים, אולם פונים בשיעורים נמוכים לעזרה נפשית. בשיחה עם ד"ר רונית דרור - עובדת סוציאלית המתמחה בטיפול בגברים, מרצה באונ' חיפה ומכללת ספיר ומסיידת עמותת "לצדכם" המסייעת לגברים נפגעי אלימות במשפחה וניכור הורי - ניסינו להבין, מה הסיבות לכך? מה מייחד עבודה טיפולית עם גברים? האם באמת גברים לא רגישים? מהי הדילמה של "הגבר החדש" ומדוע גברים חווים כיום משבר זהות? מה מאפיין את חוויית האבהות והאם גברים יכולים להיות הדמות המטפלת העיקרית? איזה סוג של אלימות מופנית נגד גברים במערכות יחסים? מה מאפיין גברים הנוטים להיקלע למערכות יחסים מתעללות ואיך גורמים להם לפנות לעזרה?
לדיון ותגובות - קבוצת הפייסבוק של הפודקאסט: "סטייט אוף מיינד – פסיכולוגיה אקטואלית".
-
ד"ר דריה מעוז, סופרת, סוציולוגית ואנתרופולוגית, מרצה במכללה האקדמית הדסה, חוקרת את נושא הזוגיות במשך למעלה מעשור. בשיחה איתה ניסיתי להבין מהו סוד ההצלחה של זוגות מאושרים? האם אפשר לשפר מסוגלות זוגית? האם תשוקה וחברות סותרים אחד את השני? האם מונוגמיה מנוגדת לאופי האנושי והאם יש אנשים שזוגיות לא מתאימה להם? כיצד אנחנו מנסים לתקן בזוגיות פצעים מהיחסים עם הדמויות ההוריות? מהו הצורך הבסיסי שאנו מבקשים לספק באמצעות מערכות יחסים והאם יש ההבדל בין צרכים של גברים ושל נשים בזוגיות?
לדיון ותגובות הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של הפודקאסט: "סטייט אוף מיינד – פסיכולוגיה אקטואלית".
- Vis mere
