Episoder
-
חכמים למדו כי ישנה קדושה בעצי הסוכה. על איזה חלק בסוכה חלה הקדושה, ומה אופיה של קדושה זו? האם קדושת הגוף יש כאן, או קדושה מיוחדת , קדושת המצווה? ומדוע דווקא בסוכה אנו מוצאים מושג של קדושה, שאינו קיים בחפצי מצווה אחרים כמו מצה או שופר?
-
סוכה שנבנתה מבעוד מועד שלא לשם סוכות, האם ניתן לשבת בה? ומה דין סוכה העשויה מראש במקום שבו ידוע שבמשך חלק משעות היום לא תהיה ראויה לישיבה? על שתי השאלות הללו, ועל הקשר האפשרי ביניהן, בפרק זה.
-
Manglende episoder?
-
רבותינו האחרונים דייקו ממקורות שונים כי ישנה מצווה עצמית לבנות סוכה - מעבר לחובת הישיבה בה. מנין יכולה לנבוע חובה כזו, ומה הוא הערך העצמי שיכול להיות לעצם בניית הסוכה, מעבר להיותה הכשר עבור מצוות הישיבה בה במהלך החג? האם ישנו חיסרון אצל יהודי שעם כניסת החג מוצא סוכה לשבת בה, מבלי שטרח לבנותה מבעוד יום?
-
חכמים למדו שבליל יו"ט ראשון של חג ישנו חיוב אכילה מיוחד בסוכה. מה אופיו של חיוב זה? כיצד הוא מתחבר אל מצוות הישיבה בסוכה שבמשך כל שבעת הימים?
-
כיצד יש להתייחס למצוות הישיבה בסוכה: האם מדובר על מצווה חיובית או קיומית? האם כל פעולה ופעולה שעושה האדם בסוכה נחשבת למצווה בפני עצמה, או שיש כאן יחידה ארוכה של מצווה המתמשכת לאורכם של שבעת הימים?
-
בית שמאי ובית הלל נחלקו האם שיעור הסוכה אמור לכלול מקום לשולחן. נתבונן ונראה כי מחלוקת זו מעמידה לפנינו שתי תפיסות יסוד לגבי עניינה של מצוות הישיבה בסוכה.
-
שיטת כמה וכמה תנאים היא כי סוכה דירת קבע דווקא. ננסה להבין מה עומד מאחורי שיטה זו מבחינת תפיסת מצוות הישיבה בסוכה, ואופיו של המבנה.
-
שיטת רבים מן התנאים, וכן השיטה העיקרית להלכה, היא כי סוכה דירת ארעי. מה משמעותה החיובית של הגדרה זו, מבחינה הלכתית, וכיצד נוכל ללמוד ממנה על עניינה של מצוות הישיבה בסוכה בכלל.
-
מבנה הסוכה מוכר לנו, וכביכול מובן לנו מאליו. אולם אם נתבונן, תעלה מאליה השאלה הפשוטה: מה היא הסוכה, במה היא נבדלת מהבית, מהן הן הנקודות המהותיות המאפיינות את המבנה ככלל, מעבר לפרטים ההלכתיים הרבים הנדרשים עבורו. על כך בפרק זה ובפרקים הבאים של הסדרה.
-
על יסודותיו ההלכתיים של תשעה באב: אנינות, אבלות ותשובה, שנלקחו גם מדיני אבלות וגם מדיני יום הכיפורים. ובנוסף, על ביאור מחודש ונפלא לאיסור תספורת וכיבוס בשבוע שחל בו תשעה באב, שלחלק מהשיטות ממשיך גם לאחר תשעה באב, ומוביל אותנו אל התקווה והחלום.
-
מנהג קהילות ישראל להפטיר בשלוש הפטרות מיוחדות בימי בין המצרים. מה מקורו של מנהג זה ומה יחסו להלכה המובאת בבבלי ביחס לר"ח אב שחל בשבת? מדוע אצל התימנים מתחלקת הפטרת חזון לשני חלקים ומה סופו של הסיפור על הנער המפטיר במגנצא?
-
מה הוא תוקפם של צומות החורבן בזמן הזה? האם הם חובה גמורה? מה ההבדל בעניין הזה בין תשעה באב לשאר צומות החורבן? והאם ייתכן שבבית שני צמו בתשעה באב? על שיטתו המיוחדת של הרמב"ם בנושא זה, הקשורה גם לשיטתו בעניינם של צומות החורבן בכלל, והרלוונטיות שלה לדורנו נדבר בפרק הקרוב.
-
ימי בין המצרים מתאפיינים בניהוגים מעשיים שונים. מה היא התכלית של הדינים השונים ושל זיכרון ימי החורבן? נעמוד על שלושה קיומים הלכתיים שונים שאפשר להגיע אליהם, מעבר לקיום הפרטני של הדינים השונים, ועל משמעותם הרוחנית בחיינו.
-
בפרק האחרון של 'מפסח לעצרת' נתבונן מלמעלה על התהליך אותו אנו עוברים במהלך שבעת שבועות הספירה, מקרבן העומר עד למצוות מתנות עניים, החותמות את פרשיית העומר והקציר בפרשת אמור. האם מתנות עניים הן מצוות צדקה 'רגילות'? מה הקשר העמוק בינן לבין שבועות הקציר, ואיך כל זה מתחבר לימים הלאומיים במדינת ישראל שנקבעו כולם במסגרת התקופה שבין פסח לעצרת?
-
לקראת חלקה האחרון של הספירה, נחל להתבונן בעניינו של חג שבועות, שקרבן שתי הלחם עומד במרכזו. מה משמעותו של הקרבן? מה היחס בינו לבין קרבן העומר ומדוע רק לאחריו מותר להקריב מנחות מהתבואה החדשה?
-
האם ספירת העומר היא מצווה אחת רצופה, או שהספירה בכל יום נחשבת למצווה בפני עצמה? על השיטות השונות בהבנת דעת בה"ג, קטן שהגדיל במהלך ימי העומר ומנהג התימנים בנוסח הספירה ביום האחרון.
-
בפרק זה נצלול לדיונים שונים הנוגעים למהותה של מצוות הספירה: האם הספירה היא אמירת נוסח בעלמא או מעשה של מנין וחשבון? מה דינו של האדם הסופר בלי להבין את תוכן הספירה, והאם ניתן לספור 'ספירת ספק' במקרה בו לא יודעים באיזה יום נמצאים? נעמיק בשאלות אלו ושאלות נוספות מתוך זיקה לתפיסות היסודות שהעלינו בפרקים הקודמים בנוגע למהותה של המצווה.
-
בפרק שלנו נחל לעיין ביסודות ההלכתיים של מצוות ספירת העומר: מדוע קבע הרמב"ם את דיני ספירת העומר בספר עבודה ולא בספר זמנים והאם מצוות ספירת העומר בזמן הזה היא מן התורה? מדוע חייב הרמב"ן נשים במצוות ספירת העומר ומה נקודת המחלוקת שלו עם הרמב"ם בנושא?
-
פסוקי התורה המצווים על ספירת העומר מעלים כמה שאלות יסודיות: מה משמעותה של הספירה ולאן היא מובילה? מה היחס בין הספירה בפרשת אמור לספירה בפרשת ראה, ומה ניתן ללמוד מהדמיון, וגם מהשוני, בין מצוות ספירת העומר למצוות ספירת שנות השמיטה והיובל בפרשת בהר?
-
את מנחת מהעומר מביאים דווקא מתבואת ארץ ישראל. מדוע נקטה המשנה בכלים דווקא דוגמא זו כדי לאפיין את קדושתה של ארץ ישראל? מה משמעותו של איסור חדש בחו"ל על פי זה, ומה עומד מאחורי טענתו של הב"ח בנוגע לתבואת נכרי בחו"ל? וגם, האם קרבן העומר הוא קרבן השייך למערכת הקרבנות של חג המצות, או שהוא קרבן של ט"ז ניסן, בלי שום קשר לפסח?
- Vis mere
