Episoder
-
אם יש משהו שלמדתי על בשרי בשנה האחרונה זה התמודדות עם שינויים.
🔻בטווח של שנה מצאתי את עצמי פעמיים מחוסר עבודה למשך יותר מחודש, במעבר בין תפקידים. פעמיים במהלך שנה.כל חודש כזה הכניס אותי לייסורי מצפון עזים. אני בן אדם של עשייה, ולא התאים לי להיות חסר מעש, דואג ומוטרד מאוד לגבי העתיד.
🎤ואם לא די בשינויים, באה הקורונה ואיתה החלטתי לעצור את הפודקאסט שלי - MindED חינוך בעולם החדש
🤔רגע, מה? למה שתעצור פרוייקט שעבדת עליו כל כך הרבה, שהכרת באמצעותו אנשים מדהימים? שקיבלת עליו פידבקים טובים? לא חבל על כל ההשקעה?
אז זהו, שזה אפילו לא כאב לי. אפילו לא קצת. אני בוחר להסתכל על הרווח מכל חוויה שלנו, גם אלה שיישארו כזיכרון רע. מכל תפקיד כושל שלי למדתי, וגם מהפקת הפודקאסט.
זה לא כאב לי כי הפודקאסט כבר לא הרגיש לי אני. לא הרגשתי שאני נותן ערך מוסף על פני יוצרי תוכן אחרים, בשיא התקופה ובשיא השיח על חינוך. זה לא עניין אותי, לא הרגשתי שאני יכול להביא תובנה חדשה, ואינני נשאר במקום שהוא לא אני.
זה לא כאב לי כי במשך שנה אני עובד על מיומנוית, ועל התמודדות עם שינויים. אז בתקופת הקורונה שיניתי את עצמי (עוד פעם) מבפנים, הבנתי איזה ערך מוסף אני יכול להביא לעולם (לפחות עכשיו) והגעתי למסקנה שאני רוצה לדבר על זה - על סקילס.
🎧אני מזמין אתכם לפודקאסט החדש שלי, "SKILLS" - מיומנויות העולם החדש וכיצד ללמוד אותן. בכל פרק אשוחח עם מומח.ית למיומנות אחרת ויחד נלמד איך אפשר לסגל מיומנויות שיסייעו לנו בצמיחה ובפיתוח האישי, כי אני מאמין שהלמידה בימינו אנו חייבת להתחיל במיומנויות. זה מה שאני עושה :)
הטריילר כבר כאן, והפרק הראשון יעלה ממש ממש בקרוב 🤩
להאזנה לסקילס:ספוטיפיי https://spoti.fi/2Sk0uTw
אפל https://apple.co/2KHThJ1
גוגל https://bit.ly/skillsGoogle
לאפליקציות נוספות והרשמה לעדכונים לפני כל פרק https://bit.ly/podskills
-
עצרת פעם לחשוב האם עדיין תחומי הספורט מקוטלגים תחת הגדרות מצמצמות ומגבילות? האם בלט הוא של נשים וכדורגל זה של גברים? למה ספורטאים נהנים משכר גבוה, חסויות רבות, חשיפה תקשורתית רחבה, אך מעטים מאיתנו נחשפים לספורטאיות באופן הזה? מאיפה כל זה התחיל בכלל?
כדי לדון על כל השאלות הללו הזמנתי את קים חביב. היא גדלה כל חייה כספורטאית, התאמנה יחד עם גברים בכושר קרבי, ועל הדרך מצאה שהייעוד שלה הוא לעזור לנשים להכיר את עצמן דרך ספורט. היא עוסקת בהעצמה נשית ומאמינה שספורט הוא תמונת מראה של החיים עצמם.
בפרק דיברנו גם על תפיסות חברתיות בין גברים ונשים מעבר לספורט, שוחחנו על ההיסטוריה של הספורט הנשי באולימפיאדה, על מחקרים הקשורים לאהדת ספורט ועל הקשר של כל זה לחינוך, חברה והעצמה נשית.
פתיח וסיום: "עד הסוף"/ הדג נחש ויהודית רביץ, Music by scottholmesmusic.com.
מוזמנים לקבוצת הפייסבוק "חינוך בעולם החדש" ולרשת הפודקאסטים BGU Radio
לדף הפייסבוק של קים חביב
המשחקים האולימפיים בלונדון -ניצחון נשי
הבדלי מגדר בעיסוק בספורט בישראל
להאזנה באתר
-
Manglende episoder?
-
חינוך לא בכותרות לקראת הבחירות. קצת טיקטוק, קצת התבטאויות של שר החינוך, קצת פיז"ה, שום דבר רציני. כל המפלגות מציעות סיסמאות במצע שלהם בנושא החינוך, שהן לרוב ריקות מתוכן.
המפלגה היחידה שהתייחסה ברצינות יחסית לנושא החינוך הייתה מפלגת "זהות", שהציעה רעיון שאפתני- יישום שיטת הוואוצ'רים בחינוך. ברשת החברתית התפתח דיון על השיטה, ואני הבנתי שדווקא פה יש הרבה מעבר לכותרת, והעיסוק בסוגיה הזו מתקשר לסוגיה אחרת שנשמעת בקבוצות רבות של מורים ומנהלים - החוסר באוטונומיה.
במטרה ליצור שיח אמיתי, עמוק ופחות כותרתי,בחרתי לעסוק בקשר בין אוטונומיה בחינוך לשיטת הוואוצ'רים. למה מתכוונים כשמדברים על אוטונומיה בחינוך? האם וואוצ'רים היא הדרך היחידה? האם תחרות בין בתי ספר היא דבר חיובי? איך יוצרים אותה בישראל, תחת מערכת כל כך ריכוזית? האם ניתן לקיים אוטונומיה ללא וואוצ'רים? האם אוטונומיה מנוגדת לשיוויון?
בפרק התארחו פרופ' יוסי יונה מאוניברסיטת בן גוריון, אברום תומר מהקואליצייה לאוטונומיה בחינוך ועמנואל זילברמן ממנח"י - מנהל חינוך ירושלים.
פתיח וסיום - "עד הסוף" / הדג נחש ויהודית רביץ
מוזמנים לקבוצת הפייסבוק "חינוך בעולם החדש" ולרשת הפודקאסטים BGU Radio
המנהלים נגד משרד החינוך: על ריכוזיות במגזין "המקום הכי חם בגיהנום"
הקואליציה לאוטונומיה בחינוך
ההפרטה במערכת החינוך בישראל, ניר מיכאלי
-
כולנו רוצים להשתייך. בין אם למקום עבודה, לקבוצה, כולנו יצורים חברתיים. ההשתייכות לאוכלוסייה העובדת, לאוכלוסייה שיש לה סיבה לקום בבוקר היא לא מובנת מאליה עבור אנשים עם קשיים פיזיים ורגשיים שונים.
אביטל ירדני נגעה בכמעט כל מה שאפשר בעולמות ההייטק. היא ניהלה פרוייקטים וצוותים, תיכנתה, ובנתה לעצמה קריירה בת שנים רבות. בו זמנית אביטל פיתחה חוש חברתי שהתחיל בהתנדבויות בעמותות שונות, ובער בה הרצון לעשות משהו גם בשביל החברה.
לפני מספר שנים הקימה אביטל את TechJump, חברה לבניית אתרים שעובדיה הם אנשים עם קשיים פיזיים ורגשיים, להם אביטל משמשת כמקפצה לעולם התעסוקה, להשתייכות לאוכלוסייה העובדת. עד להקמת העסק אביטל לא ידעה כיצד לבנות אתרים וכיצד לנהל אנשים עם מורכבויות אלה, ומדובר במגה יציאה מאיזור הנוחות שלה.
בפרק דיברנו על המורכבות והשוני בין TechJump לעסקים אחרים, על המיומנויות האישיות והחברתיות שהיא עוזרת לעובדים לרכוש, על הקושי והפער בין המחויבות הנדרשת לבין מה שקורה בפועל.
מדהים לראות כי בעסק כזה מתקיימים עקרונות כל כך חינוכיים של תהליך, של רכישת ידע, מיומנויות וערכים. דנו גם בשאלה האם אביטל היא אשת חינוך? האם עסקים חברתיים מחנכים? ואת מי?
פתיח וסיום: "עד הסוף" / הדג נחש ויהודית רביץ
music by scottholmesmusic.com
הופך כחלק מ BGU Radio - רשת הפודקאסטים של אוניברסיטת בן גוריון
לאתר TechJump
להאזנה באתר
-
תמיד בירושלים עושים דברים אחרת. מערכת החינוך בה, הגדולה והמאתגרת ביותר בארץ, מבורכת ברוח חדשנות, בקהילה משפחתית של יזמים, ובגופים עירוניים שמאפשרים ומעודדים את כל זה.
ההיילייט של מערכת החינוך הירושלמית בשנים האחרונות הוא הדאטתון, האקתון שעוסק בחדשנות חינוכית. הוא מאפשר לצוות החינוכי ולתלמידים לחלום, ליזום וגם להגשים. השנה הדאטתון מתפצל ל-3 מסלולים, שביחד מרכיבים את עידן הלמידה - Life Long Learning.
עליתי אל הדאטתון בירושלים כדי לנסות ולהבין איך כל זה קורה דווקא שם, איך ניתן לסחוף ערים ויישובים נוספים להצלחה, ובמיוחד כדי לשמוע רעיונות חדשים וליישם הלכה למעשה את עידן הלמידה.
הפרק הופק ע"י BGU Radio - רשת הפודקאסטים של אוניברסיטת בן גוריון
פתיח וסיום: "עד הסוף" / הדג נחש ויהודית רביץ
music by SCOTTHOLMESMUSIC.COM
להאזנה באתר
לאתר "ביתא מחנכים" - מנהל חינוך ירושלים
-
האם תהיתם פעם מדוע אנשים או ילדים עם יכולות דומות מגיעים להישגים שונים? או מדוע יש כאלה שממשיכים להתמיד ולהשקיע, ואילו אחרים מרימים ידיים ומוותרים?
מסתבר שיש לדפוס החשיבה שלנו חלק מרכזי ביותר. זה מתחיל מלמידה על איך עובד המוח, ועל השינוי שהוא עובר כשאנחנו לומדים.
במה כדאי לנו להתמקד? בתוצאה? בתהליך? בעבר או בעתיד? איך השפה יכולה ליצור מציאות? אילו שאלות אנחנו לא מספיק שואלים את עצמנו? ומה המחיר של כישלונות?על כל השאלות האלה, ועל הקשר ביניהן לפיתוח דפוס החשיבה שלנו, ענינו בשיחה פורה, מעניינת ורוויה בהמלצות לספרים ומחקרים.
טל כפיר, מייסד "ספירלה", מעביר סדנאות צמיחה על בסיס חקר המוח לילדים ומבוגרים, ואבישי זילכה חקר את תחום דפוס החשיבה באופן ספציפי אצל מורים.
לטל סיפור חיים מעורר השראה שמשתלב כמו כפפה לשיחה, ואבישי מוכיח שלמורים ומנהלים יש השפעה מכרעת על הילדים, ושלמידה מתרחשת בכל גיל ובכל סביבה.אם מישהו חשב שחינוך זה רק לילדים - זה אחד הפרקים שישנה לכם את המיינדסט.
הפרק הופק בשיתוף BGU Radio - רשת הפודקאסטים של אוניברסיטת בן גוריון
פתיח וסיום: "עד הסוף" / הדג נחש ויהודית רביץ
music by scottholmesmusic.com
"המדריך למשתמש במוח" - מבית ספירלה
להאזנה באתר
-
יש כאלה שחושבים שחינוך זו רק שליחות, אך היום יש גם כאלה שחושבים אחרת. הם מבינים את המשמעות של חינוך לקריירה, שמתחיל בהכרה של חינוך כקריירה בפני עצמה.
זו הדרך שבה התלמידים יצליחו להתמודד עם אי הוודאות של עולם התעסוקה. זה מתחיל קודם כל ממודלינג נכון ודוגמה אישית.
יובל שפיר ומיטל פיננסר מ-iDecide כבר עובדים בשטח עם מורים ומנהלים. יחד הם מפתחים מודלים שעיקרם לתת לתלמידים כלים להתמודד עם אי הוודאות, דרך הצוותים החינוכיים.
בשיחה מעוררת השראה שקיימתי איתם למדתי מה זה חינוך לקריירה, למה זה כל כך חשוב, איך עושים זאת בפועל, איך מכשירים לכך צוותי חינוך. הבנתי שטיפוח ופיתוח קריירה יכול להיות לצד תחושת שליחות.
דיברנו גם על הרעיון של הסבה להוראה כקריירה שנייה, שאלנו את עצמנו איפה ואיך אפשר לעשות את זה? מה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו לפני? ומה הסיכוי שצעד זה יצליח?
הפודקאסט הופק תחת BGU Radio - רשת הפודקאסטים של אוניברסיטת בן גוריון
פתיח וסיום: "עד הסוף" / הדג נחש ויהודית רביץ
לאתר iDecide
להאזנה באתר
-
ביום חמישי 19/11/19 הזדמן לי ללמוד איך יוצרים למידה חדשנית. דווקא לא מהמומחים והמלומדים בתחום ששימשו כמנטורים, אלא דווקא מהלקוחות שהכי צריכים את זה - הסטודנטים.
שיתוף פעולה בין המרכז לחדשנות בלמידה TAU Online, מרכז היזמות אוניברסיטת תל אביב ואגודת הסטודנטים והסטודנטיות, יצר האקתון ייחודי וראשון מסוגו, בו הסטודנטים מפתחים רעיונות ללמידה חדשנית, מותאמת וטובה יותר - למענם.
מה שהיה הכי מעניין הוא דווקא לא הרעיונות, אלא המוטיבציה של הסטודנטים לקחת חופש מהלימודים ולהגיע למשהו אחר, ליצור משהו למענם ולמען הדורות הבאים.
בפרק הזה נשמע קצת מהרעיונות שעלו בהאקתון, אני ספגתי מלא השראה. מקווה שגם אתם.
הפרק הופק בשיתוף BGU Radio - רשת הפודקאסטים של אוניברסיטת בן גוריון
פתיח וסיום: "עד הסוף" / הדג נחש ויהודית רביץ
music by scottholmesmusic.com
להאזנה באתר
-
אין מי שמכיר את פרויקט "נחשון" של המרכז לטכנולוגיה חינוכית ולא התאהב.
פרויקט "נחשון" הוא פרויקט חונכות וירטואלית, שתחתיו עוברים בכל שנה אלפי תלמידים מהפריפריה ומהמגזר הערבי. הם שמו לעצמם מטרה להתמודד עם המקצועות שהכי קשים להם לבגרות. המטרה היא מצוינות, הצלחה, ולהוכיח לכל אחד שהכל אפשרי.
בפרק נשאל מה הערך המוסף של הפרויקט? מי אלו אותם חונכים וחניכים? איך משתפים פעולה עם בית הספר? למה אונליין דווקא מקרב בין אנשים? ולמה וואטספ הוא אחד הכלים החשובים ללמידה?
למרות שבכל שנה הפרויקט גדל ומגיע לעוד בתי ספר, בשנת תש"פ הפרויקט לא התחיל, ואף שיעור לא התקיים. בפרק ננסה להבין איך אפשר להפסיק באמצע פרויקט שהצלחתו מוכחת כבר יותר מעשור.
התארחו בפרק: סיגל עצמון - מנהלת פרויקט "נחשון", שחף חלבי- חניכה בפרויקט, יאנה קוברסקי - חונכת בפרויקט.
להאזנה באתר
הסיפור של נחשון - חונכות עם משמעות
אתר פרויקט "נחשון"
-
אז מהי תחושת כישלון? למה אנחנו מפחדים להיכשל? מפחדים לנסות? למה מעטים כל כך מדברים על הכישלונות שלהם?
מלי ואני יצאנו למסע בעקבות הכישלון. חגיגה של ממש שהתחילה בשני פוסטים שכתבנו.
שאלנו את עצמנו האם למידה וצמיחה מכישלון היא מיומנות? למה הכרחי ללמוד את המיומנות הזו? איך דווקא האנשים הכי מצליחים, ובפרט ספורטאים, הם אלה שנכשלים הכי הרבה? ואיך כל זה קשור ליציאה מאיזור הנוחות?
חשבנו גם על איך לומדים להתמודד עם כישלון. איך ניתן לעשות את זה כהורים או מנחים, איך ללמד את עצמך. השתדלנו לגעת גם בפרקטיקה ולתת הרבה טיפים שאפשר ליישם מחר בבוקר.
חברים, תחגגו את הכישלונות שלכם, דברו על הכישלונות שלכם. בכל כישלון מתחבאת לה גם הצלחה גדולה - ההתקדמות האישית שלכם והלמידה שהפקתם ממנו.
פתיח וסיום: "עד הסוף" / הדג נחש ויהודית רביץ
להאזנה באתר
לפוסט של מלי בבלוג "אמא רבודה"
על הכישלון האישי שלי בבלוג MindED
-
פודקאסטים נהפכו ממש לנחלת הכלל. הדור הצעיר לא יודע שפודקאסטים התחילו לפני יותר מ-15 שנה, ובהתחלה היו צורבים פרקים לדיסקים כדי לשמוע במכונית. איזו פרימיטיביות.
החלוץ בתחום הפודקאסטים בארץ הוא רן לוי, שהפודקאסט שלו "עושים הסטוריה" באוויר כבר מ-2007, ושרשת הפודקאסטים שהוא עומד בראשה היא העסק הראשון של פודקאסטים בארץ.דיברתי עם רן על העבר, ההווה והעתיד של הפודקאסטים, שמשולב יד ביד, איך לא, עם סיפור רשת "עושים הסטוריה".
האם דור ה-Z יצא מהיוטיוב וישמע גם הוא פודקאסט? האם פודקאסטר יהפוך למקצוע? מה קורה כיום באמריקה בתחום, ועד כמה השוק הישראלי והשפה העברית מגבילים?דיברנו רבות על פודקאסטים כפלטפורמה ללמידה. האם פודקאסט הוא אמצעי בידורי? לימודי? או שאולי גם וגם? איך ניתן להשתמש בפלטפורמה כדי לקדם למידה איכותית יותר בבית הספר ובארגון? האם זה הכרחי? עד כמה זה מורכב? האם ניתן ללמוד רק מהאזנה? או גם מההנחייה וההגשה עצמה?
פתיח וסיום: "עד הסוף"/הדג נחש ויהודית רביץ
להאזנה באתר
לכל הפודקאסטים של רשת "עושים הסטוריה"
-
כולנו התמודדנו בחיינו הצעירים עם אתגרים שונים. חלק הרגישו בדידות עמוקה, חשבו שאף אחד לא מבין אותם. חלק היו צריכים להשמיע קול, למחות, כי רק ככה קיבלו את מה שהיו צריכים. יש אנשים שלהם ההתמודדות עם אתגרים קשה יותר מהרגיל, חלק מהאנשים האלה הם בעלי מוגבלויות.
מישל, רק בת 21, כבר עומדת מאחורי קמפיין הדסטאקרט מוצלח ביותר של ספרה "מה אנשים מאושרים מבינים שאנחנו לא". הספר מכיל שירים שכתבה מישל לאורך חייה, שירים שמספרים על בדידות, על קשיים, על הצלחות, על אהבה, ובעיקר מספרים על ההתמודדות שלה ככבדת שמיעה מושתלת.
פלטפורמת הפודקאסטים לא מאפשרת למישל להנות ממנה ומהפרק שהיא משתתפת בו. תמלול הפרק באמצעות Speech to text יצא קצת משובש, והיינו רוצים להיעזר בכם, המאזינים השומעים, על מנת לתקן אותו - כדי שמישל וקהילת כבדי השמיעה יהנו גם הם מהמסרים הכל כך חשובים הללו.
שאלתי את מישל שאלות קשות. ביקשתי ממנה להסביר לנו מה שאנחנו לא יודעים, מה שלפעמים אנחנו מעדיפים לא לדעת. מישל סיפרה איך היא חיה עם המגבלות שלה בכל תחנות חייה - הגן, בית הספר, הצבא, ומהי בעצם ההתמודדות של כבדת שמיעה בעולמנו. הסיפור שלה הוא סיפור של ניצחון, של הגשמת חלומות, של הצלחה, של אושר מאוד גדול.
לא פחות חשוב, מישל לימדה אותי מונחים נכונים - כבדי שמיעה ולא לקויי שמיעה, בעלי מוגבלות או אנשים עם מוגבלות ולא מוגבלים. למדתי שלפעמים אנחנו מתייגים את כל כבדי השמיעה ביחד, אבל הקשיים של כל אחד מאוד שונים ומתבטאים אחרת, ולכן גם צריכים עזרה קצת אחרת.
פתיח וסיום : "עד הסוף"/הדג נחש ויהודית רביץ
להאזנה באתר
עיזרו לנו בתימלול הפרק
לקמפיין ההדסטארט של מישל
-
כולנו שמענו על הדבר המגניב הזה- הרצאות על הבר. נראה לנו שאלכוהול ולמידה תמיד נועדו להיות זה ליד זה.
אבל האם הדבר הזה באמת עובד? האם באמת ניתן ללמוד ככה? האם כל הפרויקטים הללו הם זמניים? ומה יוצא לכל מי שמוביל את הדבר הזה?
אז טל חזי, מנכ"ל Blitz, הרבה יותר אופטימי ממני. הוא מנהל ארגון של עשרות מתנדבים, למען הפצה של ידע, חינוך, למען ההנאה מלמידה והנעה ללמידה (וזה לא אותו דבר). בליץ מביאים ומנגישים ידע לברים, למסעדות וקניונים.
טל סיפר לנו איך כל הדבר הזה קורה מאחורי הקלעים, איך אף אחד מהם לא מקבל שכר אבל פועל עם לב ענקי, מה חשוב לטל כשהוא מגייס מתנדבים, למה הוא בעצם התחיל עם כל הדבר הזה, לאן הוא שואף להגיע, ומה התפקיד של הרצאות על הבר בחיינו
אני מברך על כל מיזם שחורט על דגלו את ההנאה מלמידה. למיזמים כאלה יש השפעה אדירה על חינוך, על ידע, ועל העולם שלנו ככלל.
פתיח וסיום - "עד הסוף" / הדג נחש ויהודית רביץ
להאזנה באתר
אתר Blitz
עמוד הפייסבוק של Blitz
-
נעים מאוד לכולם, אני טל, בוגר תואר ראשון עם ממוצע על הפנים.
יש לי הסבר ממש טוב לגבי זה שהממוצע שלי על הפנים. כל כך הרבה שאלו אותי – איך זה ייתכן? למה זה קרה? איך יהיה לך עתיד עם כזה ממוצע? איך תעשה תואר שני? אבל אני רוצה רגע להתעלם מכל השאלות האלה.ב11/9 רלי בריל, הסטודנטית הנצחית, אירחה אותי בתוכניתה קול האקדמיה ברדיו החברתי.
דיברנו על תואר שני, נושא קרוב לליבי, דווקא מכיוון שלקח לי הרבה זמן להחליט אם ללמוד תואר שני, דווקא בגלל שהחלטתי ללמוד בתחום החינוך באופן פורמלי, דווקא בגלל שלא עמדתי בשום תנאי סף לשום תואר שני, לא רק בחינוך.
למרות שהריאיון הזה עוסק בי, אני חושב שיש בו מסר חשוב- תמיד יש דרך להגיע לאן שאתם מכוונים, גם כשהתנאי סף רחוקים מכם. בסופו של דבר יש מאחורי כל מערכת אנשים, ולפעמים אנחנו שוכחים מזה.
הריאיון הזה הוא הצצה קטנה איך אני משלב את תחום החינוך בחיי, למה החלטתי להתמקד בחינוך, ואיך הגעתי לעסוק בזה.
בשל זכויות יוצרים, הסרתי כמה שירים ששולבו בתוכנית. ניתן לצפות בריאיון המלא, עם כל השירים והחוויה בקישור הזה
כתבתי גם את כל מה שצריך לדעת בפוסט בבלוג MindED
-
לרלי, "הסטודנטית הנצחית", יש סיפור שלא מבייש אף סדרת מתח. היא בכלל לא ידעה מה היא רוצה ללמוד, עזבה תואר באמצע, ובסופו של דבר התגלגלה לכמעט דוקטורט בכיוון אחר לגמרי. למה כמעט? בשביל זה תצטרכו להאזין :)
כיום רלי מכווינה ומייעצת באופן עצמאי בעיקר בנושא אמהות והורים באקדמיה, תארים מתקדמים - אבל לא רק. היא מובילה קהילת סטודנטים ענפה, מעבירה סדנאות לעידוד תואר שני, ובעיקר מאמינה שאסור לנו להפסיק ללמוד.
דיברנו בעיקר על הקשר ההדוק-רופף בין האקדמיה לחיים האמיתיים. האם החיים האמיתיים הם האקדמיה בעצמה? האם עדיין כדאי וצריך ללמוד היום והאם האוניברסיטה היא הדרך היחידה לכך? עד כמה האוניברסיטה היא כמו בית הספר? האם המטרה של רלי היא שכולנו נהיה משכילים יותר? ולמה בשנים האחרונות ממש יש צניחה בביקוש ללמוד באוניברסיטה? הזכרנו בפרק גם את פרויקט "ללמוד או לא" של ליאור פרנקל - שמנסה לענות על השאלה בעלת אינסוף התשובות.
רלי מלמדת אותנו שהחיים הם דינמיים, אפשר ורצוי לשאול את עצמנו האם אנחנו במקום שהוא טוב לנו, וחובה עלינו לשנות בהתאם. רלי גם הוכיחה שכוחותינו נסתרים, וניתן להתמודד בתארים מדעיים גם כבן משפחה ראשון שלומד באקדמיה, וגם כשאתה סובל מדיסקלקוליה.
להאזנה באתר
פתיח וסיום: "עד הסוף" / הדג נחש ויהודית רביץ
"ללמוד או לא" - ליאור פרנקל
הסיפור המלא של רלי באתרה "סטודנטים שיודעים"
קהילת "סטודנטים שיודעים"
"האמת על לימודים שאנחנו לא מספרים לעצמנו" - פוסט בבלוג MindED
-
אסף, תוכניתן, פתח עם שני חברים את Hackend, מיזם שנועד לפתח מיומנויות של תכנות בקרב ילדים ונוער, סביב פרויקטים נפוצים מהתעשייה.
למה הוא עשה את זה? כי הוא מאוד אוהב טכנולוגיה. וגם חינוך. הוא לקח את שני הדברים שהוא אוהב לעשות, ויצר מיזם שמאחד את שניהם.
שאלתי אותו למה זה בכלל חשוב ללמד תכנות מגיל צעיר? אילו יכולות שלהם באו לידי ביטוי במפגש עם ילדים? האם כל אחד יכול לעשות את זה?
דיברנו גם רבות על המפגש בין חינוך וטכנולוגיה בפרט, והמפגש בין ריאלי להומני בכלל. האם באמת ניתן לשלב את התחומים הללו? האם באמת יש הפרדה בין ריאלי והומני? או שהכל בעצם אותו דבר?
מה שלמדתי מאסף הוא היכולת להתמודד עם מציאות מעורבת, שהיא גם וגם, ואיך ליצור חיבורים מיוחדים עם תחומי עניין שונים.
פתיח וסיום: "עד הסוף"/הדג נחש ויהודית רביץ
להאזנה באתר
לפוסט בבלוג על ריאלי והומני
אתר Hackend
-
לאורך כל חייה גן פעלה למען האנשים והסביבה שלה. החל מהחינוך בבית, דרך תפקידים משמעותיים בתחום משאבי אנוש בצבא, הדרכה בסדנת מהות ועד לפרויקט העכשיווי שלה - הדגשת היתרונות באורח חיים בריא לילדים ונוער.
דיברנו על האופי של תפקיד משאבי האנוש בצה"ל ומחוצה לו, האתגרים במילוי התפקיד בעולם החדש ואיך האופי המיוחד של גן עזר לה להפוך את התפקיד לשם דבר, ואת משרדה למוקד עלייה לרגל.
הדגשנו את הפערים ביחסי עובד מעסיק, את התפקיד של משאבי האנוש בפיתוח הההון האנושי וקידומו בארגון, ואיך חינוך קשור לכל זה
דיברנו גם על סדנת מהות, סדנת העצמה מבית הומניקיישן - למי היא מתאימה? מה ניתן להרוויח ממנה? ולמה גן חזרה להדריך בה לאחר שעברה אותה בעצמה?
היופי בגן הוא שהיא לא רודפת אחרי טייטלים, היא עושה את המקסימום במקום שבו היא נמצאת כדי לקדם את האנשים סביבה ע"י הענקת ביטחון, אוזן קשבת, ובעיקר המון המון אכפתיות. היא לוקחת את כל זה גם לתפקיד החדש שלה, מנהלת פרויקט מטעם עתיד פלוס - Keep It Fresh
פתיח וסיום: "עד הסוף"/הדג נחש ויהודית רביץ
להאזנה באתר
Keep It Fresh באינסטגרם
סדנת מהות
-
אביב עזב קריירה מבטיחה כמהנדס מכונות כדי להתפנות לדבר האמיתי שמסב לו אושר - הוראה והדרכה. הוא מלמד מתמטיקה, פיסיקה, ומרכז את כל איזור הדרום של רשת promatic.
בפרק דיברנו על ההחלטה להצטרף למערך ההדרכה של הרשת, על הדרך הייחודית בה אביב מאמין שצריך ללמד ילדים, איך הוא הצליח לגבש את האני מאמין שלו בלי הכשרה פורמלית, וכן מה התפקיד של מתמטיקה היום? האם כל אחד צריך ללמוד מתמטיקה? לאילו תחומים נוספים היא מתחברת?
אביב גם שיתף בהחלטות לא פשוטות וקשיים שחווה, והציע לנו דרך מדהימה איך לתכנן קדימה ולקבוע יעדים להמשך - שרק השיחה עליה שווה פרק נוסף. דיברנו רבות על איך מסנכרנים בין תפקיד חיינו לחיים האישיים? מהן המטרות של אביב להמשך? לאן שואף להתקדם?
המסקנה שלי מהפרק היא שאפשר למצוא את המסגרת המתאימה לך ללמד ולהעביר ידע, וגם להתקדם בה
להאזנה באתר
לאתר promatic
פתיח וסיום : "עד הסוף"/הדג נחש ויהודית רביץ
-
כשבוגרי תנועת "הצופים" נתקלים בחברים שלהם שממשיכים לתפקידי בוגר בתנועה, הם שואלים אותם חצי-בצחוק וחצי-ברצינות: "מה, אתה עדיין בחוג הזה של הצופים?"
אז כזו היא נוי פיננסר-נהרדע, שלא רק שבמשך שנתיים ריכזה שבט צופים של מאות חניכים, היא עשתה את זה בשליחות לארצות הברית מטעם הסוכנות היהודית.
לאחר שהבנו כמה משפיעה תנועת הצופים הישראלית בנוף הישראלי-אמריקאי, נוי ואני דיברנו על ההחלטה שלה ליסוע לשליחות, על התפקיד שעשתה וכמובן אתגרים, הצלחות וקשיים.
חלק גדול מהקשיים נובע מן הפער בין הפעולות בצופים למשיכה הטבעית של הילדים לטכנולוגיה. האם בעולם החדש תנועות נוער וחינוך בלתי פורמלי עדיין רלוונטים באותה המידה? איך מתאימים את ההדרכה לדור הסמארטפון?
להאזנה באתר
פתיח וסיום : "עד הסוף"/הדג נחש ויהודית רביץ
