Episoder
-
התוכן
מעלת הימים האחרונים דחג הפסח מצד הענין ד"הכל הולך אחר החיתום", וכן עפ"י הידוע שההדגשה בימים האחרונים דחה"פ היא על הגאולה העתידה, וכמו שמודגש בהפטרות של ימים אלו וכן בקריאת התורה דשביעי של פסח – השירה ד"אז ישיר וגו'", ובמילא יש להוסיף בפעולות טובות בימים האחרונים דחה"פ ביתר שאת עוד יותר מבימים הראשונים, ובמיוחד פעולות הקשורות עם ילדי ישראל, כי הרי הענין ד"הם הכירוהו תחלה" הי' בשביעי של פסח! וענין זה ד"הם הכירוהו תחילה" הוא בכל ילדי ישראל בכל מקום ובכל זמן והם פועלים גם על הוריהם – "והשיב לב אבות (להקב"ה) על (ידי) בנים".
משיחת יום ד' דחוה"מ פסח, ערב ימים האחרונים דחג הפסח ה'תש"מ, אחרי תפילת שחרית
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2024
SynopsisThe emphasis during the second days of Pesach is on the coming Redemption, as seen in the Haftoros of the second days as well as in the Torah reading of the seventh day of Pesach – the song of Az yashir etc. Therefore, one should increase in positive deeds during the last days of Pesach, even more so than during the first days, especially activities involving Jewish children, because [at Kerias Yam Suf, which took place] on the seventh day of Pesach, “They recognized Him first.” The idea that “They recognized Him first” applies to all Jewish children in every time and place, and they also influence their parents – “He will turn the hearts of the fathers to [Hashem, through] the children.”
Excerpt from sichah of the 4th day of Chol Hamoed Pesach 5740
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2024
לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסח
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותלע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת ר' מאיר שי' זקלס -
התוכן
חג הפסח נק' בתורה "חג המצות". החילוק בין חמץ למצה הוא, שבצק של "חמץ" הולך ותופח ומגביה א"ע, ואילו בצק של "מצה" שומרים עליו שלא יתפח. ובעבודה: "חמץ" מורה על רגש של גאוה והתנשאות, ו"מצה" - על רגש של ביטול וענווה. וההוראה: הנהגתו של יהודי צ"ל באופן של "מצה" - לא בתנועה של גאוה אלא של ביטול. ובנוגע לכאו"א מ"צבאות ה'" שזכו להיות בצבא שהרמטכ"ל שלו הוא ממה"מ הקב"ה, זקוקים הם לאזהרה מיוחדת שידיעת דבר זה לא תביא אותם לידי גאווה ח"ו כ"א לתוקף במילוי הוראותיו של ה'.
משיחת יום ועש"ק, ג' דחול המועד פסח, ח"י ניסן ה'תשמ"ג, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2024
SynopsisPesach is called Chag Hamatzos; the difference between chametz and matzah is that chametz rises, whereas matzah is guarded so that it doesn’t rise. In terms of divine service: chametz represents haughtiness and arrogance, and matzah represents humility and bittul. A Jew must behave like “matzah” – with bittul and humility. Every member of Tzivos Hashem, who has merited to be in the army whose Commander-in-Chief is Hashem, must make sure that despite having this great privilege and quality, he doesn’t let it lead to arrogance, chas v’shalom, but rather that it gives him strength for fulfilling Hashem’s instructions.
Excerpt from sichah of Friday, 3rd day of Chol Hamo’ed Pesach, 18 Nissan 5743, to members of Tzivos Hashem
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2024
לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'לזכות שמעון נצח בן קרן ברכה לבנה שי' ליום ההולדת שלו י"ט ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו גוזלן
-
Manglende episoder?
-
התוכן
כיון ש"תורת אמת" דורשת "בכל יום יום חייב אדם לראות עצמו כאלו הוא יצא ממצרים" מובן שישנו הענין ד"יציאת מצרים" בכל אחד בכל יום! והביאור: הרי ענינו של יציאת מצרים הוא הנסים גלויים שהיו אז, הנה כאשר כל אחד יתבונן בעצמו יראה שקורים אצלו נסים בכל יום ויום! לפעמים נסים גלויים, לפעמים הוא רואה השגחה פרטית גלוי' ולפעמים הנסים מלובשים בטבע, עד שאפי' הפרנסה של יהודי תלוי' באמת בנסים (רק הם מלובשים בטבע), כמסופר על ר' המנונא שגם כשהי' לו האוכל על השולחן הי' מתפלל לה' למזונות! וזהו גם הענין דברכת האוכל שעי"ז נעשה האוכל ברשותו של המברך ואז מותר לו ליהנות מזה, והרי אין נס גדול מזה שע"י בקשתו מממה"מ הקב"ה ה"ה מקבל מיד לחם ברשותו!
משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2024
SynopsisSince the Torah of Truth demands that “Every single day a person is obligated to view himself as though he went out from Egypt,” it is understood that the Exodus occurs every single day. Being that the Exodus involved open miracles, this means that a person experiences miracles every day, and when he contemplates this, he will see it. Sometimes open miracles, sometimes open displays of Hashgacha Pratis, and sometimes miracles clothed in the ways of nature; indeed, a Jew’s livelihood is entirely miraculous (just that it is clothed in nature). In this vein, the Gemara tells the story of Rav Hamnuna, who would daven to Hashem for food even when he already had food on his table. This is also the significance of the brachos made before eating food – the brachah places the food in the person’s domain, giving him permission to enjoy it. And there is no greater miracle than this: that by asking the King of Kings, the Holy One, blessed be He for food, one is immediately given food that belongs to him.
Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2024
-
התוכן
נמצאים אנו בערב חג הפסח - ה"ראשון לרגלים", ובו מתחילים כבר עניני הפסח - קרבן פסח ומצות "תשביתו שאור"; היום הוא יום הולדת של הרמב"ם [ולהעיר שבדרך כלל לא מפורסם ימי ההולדת של גדולי ישראל] ויש לנצלו לעורר עוה"פ אודות השיעורים בלימוד הרמב"ם; יש להזכיר גם אודות ההוספה בלימוד תורתו של הצ"צ - בעל יום ההילולא די"ג ניסן; כאן המקום לעורר ע"ד ההשתדלות בנתינת צרכי החג, שיהיו "מצה ומרור מונחים לפניך" - לפני כאו"א מישראל; ויה"ר שתיכף ומיד ממש תבוא הגאולה האמיתית והשלימה ובאים "עם ענני שמיא" לארצנו הקדושה "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" וכו'. ועוד.
ב' חלקים משיחת ערב חג הפסח ה'תש"נ
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2024
SynopsisToday is Erev Pesach, the “first of the festivals”; it is the time of the final preparations for the holiday, including the Korban Pesach and the mitzvah to obliterate chametz. Today is also the Rambam’s birthday (and notably, we don’t know the birthdays of most great Jewish leaders), and therefore it’s an opportunity to once again emphasize the study of the daily Rambam. It is also an opportunity to encourage more study of the teachings of the Tzemach Tzedek, whose yom hilulah is on 13 Nissan, and the efforts toward providing every Jew with all their holiday needs, in such a way that everything is “placed before you.” May it be Hashem’s will that we merit the true and complete Redemption immediately, and go “with heavenly clouds” to our Holy Land, “and eat there from the sacrifices and from the Pesach sacrifices.”
2 excerpts from sichah of Erev Pesach 5750
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2024
-
התוכן
בזמנו של הצ"צ הי' פשוט שבימיו "תושע יהודה וגו'" כיון שהוא נשיא השלישי שענינו ספי' הדעת שכולל הכל וכו'. ב) אין להסתפק רק ב"אחכה לו" לביאת המשיח..., ה"אחכה לו" צריך לבא במעשה בפועל – שכשיתעורר בבוקר ויראה את משיח עומד בחדרו, ימצא משיח אותו באופן המתאים לקבלת פני משיח צדקנו! וכיון ש"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" ו"הקב"ה עוזרו" הרי כאו"א שייך לזה! ג) הצ"צ התעסק במס"נ עם ילדי ישראל שהלכו ל"שקאָלע'ס" (בתי ספר עממים) ועם ה"קאַנטאָניסטין" שניתקו אותם מיהדות בגיל צעיר כו'. וההוראה: להתעסק עם ילדים כאלו ולהכניסם ל"צבאות ה'".
משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"א
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2024
Synopsis(1) In the times of the Tzemach Tzedek, it was considered obvious that “In those days, Yehudah would be saved,” because he was the third nasi, the sefirah of Da’as, which encompasses everything etc. (2) One should not be satisfied with merely “awaiting” Moshiach’s coming; rather, it must actually happen – that when wakes up in the morning he will find Moshiach standing in his room, and he will be in a state fitting for greeting Moshiach Tzidkeinu. And since “He asks only according to their ability,” surely “Hashem helps him,” and this applies to every Jew. (3) The Tzemach Tzedek devoted himself with mesiras-nefesh to the plight of Jewish children who attended the government schools, as well as that of the Cantonists, children who were torn away from Yiddishkeit at a young age, etc. The lesson is that we must likewise get involved with the plight of such children, and bring them in to “Tzivos Hashem.”
Excerpt from sichah of 13 Nissan 5741
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2024
לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק -
התוכן
ב' חלקים ממאמר ד"ה ביום עשתי עשר יום, י"א ניסן ה'תשל"א [המשך].
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2024
Synopsis2 excerpts from Maamar B’yom Ashtei Asar Yom, 11 Nissan 5731 (continued).
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2024
-
התוכן
חלק ממאמר ד"ה ביום עשתי עשר יום, י"א ניסן ה'תשל"א.
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2024
SynopsisExcerpt from Maamar B’yom Ashtei Asar Yom, 11 Nissan 5731
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2024
-
התוכן
עה"פ [ברביעי דפ' מצורע, בנוגע לנגעי בתים] "וצוה הכהן ופנו את הבית גו' ולא יטמא כל אשר בבית וגו'" מביא רש"י "על מה חסה תורה אם על כלי שטף (כלי מתכות) יטבילום ויטהרו... הא לא חסה תורה אלא על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה". ומכאן רואים עד כמה יקר ונוגע דבר גשמי, אפי' דבר שערכו פחות ביותר ככלי חרס, של כ"א מישראל, אפי' של יהודי שנמצא במעמד ומצב שיש מקום לחשוד שמגיע לו עונש של טומאה שיש בה חומר מיוחד ש"בדד ישב מחוץ למחנה"!!; ויש לקשר זה עם ביאת משיח צדקנו שנק' "מנוגע, דכתיב והוא מחולל מפשעינו וגו'", והגאולה תהי' באופן ש"כספם וזהבם אתם"!
ב' חלקים משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשמ"ו
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2024
SynopsisOn the verse [in revi’i of Parashas Metzora, regarding tzara’as on houses], “The kohen shall order that they clear out the house…so that everything in the house should not become unclean,” Rashi states: “For what objects did the Torah have consideration? If it was upon [metal] vessels, let him immerse them, and they will become clean…Hence, the Torah has consideration only for earthenware vessels, which cannot be cleansed in a mikvah.” From here we see the preciousness and importance of a Jew’s physical objects, even something of very little value like earthenware vessels, and even when it belongs to a Jew whose level is such that there’s a possibility that he deserves tzara’as, a particularly severe form of impurity requiring one to “live alone; outside the camp.” This can be tied to the coming of Moshiach Tzidkeinu: Moshiach is called “afflicted, as it is written, ‘But he was pained because of our transgressions, etc.’” and additionally, the Redemption will be in a manner of “their silver and their gold with them.”
Two excerpts from sichah of 29 Elul 5746
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2024
לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' -
התוכן
על האדם לנצל את הכחות שניתנו לו לטובת הבריאה כולה וכמ"ש "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". החל מקיום ציווי זה כפשוטו. ובקשר לטענה אודות הוצאות הפרנסה וכו' – אומרת התורה שכל יהודי הוא "עולם מלא" בדוגמת אדם הראשון ש"נברא בערב שבת . . כדי שיכנס לסעודה מיד", שהכל מוכן בשבילו!; ביחד עם לידת הילד נולדה עמו פרנסתו; על ההורים לחנך את הילדים באופן שגם הם "יכבשו" את ארציות העולם ולנצלו לקדושה; כללות ענין החינוך קשור עם יציאת מצרים שענינו הוא לידת עם ישראל שמיד התחיל ענין החינוך כמ"ש "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים וגו'" [וכן בנוגע לילדים כפשוטו – הרי הם "הכירוהו תחילה" וכן קרבן פסח הי' צ"ל באופן ד"שה לבית אבות...", "למשפחותיכם", כולל אפי' הקטנים וכו']. וכמו שאת ענין החינוך מתחיל באמת (לפני ש"הגיע לחינוך" כפשוטו) מרגע הלידה, שכבר אז נחקק בזכרונו כל מה שרואה ושומע (ואפילו לפנ"ז וכו').
משיחת אור ליום ועש"ק, שבת הגדול, י"א ניסן ה'תשד"מ
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2024
SynopsisA person must utilize the abilities Hashem gives him for the benefit of the entire world, as it says, “Be fruitful and multiply, and fill the earth and conquer it,” beginning with the mitzvah of “be fruitful and multiple” in the literal sense. As to those who are concerned about livelihood and expenses etc. – the Torah says that every Jew is a “full world” like Adam Harishon, who “was created on Erev Shabbos…in order that he enter into a feast immediately,” with everything prepared for him. When a child is born, his sustenance is born with him. Parents must educate their children in such a way that they, too, will “conquer” the materiality of the world and utilize it for holiness. Jewish education is connected to the Exodus from Egypt, which was the birth of the Jewish nation. Just like the “education” of the Jewish people began immediately at “birth” (“When you bring this people out of Egypt, you shall serve G-d etc.”), so, too, a child’s Jewish education begins long before the formal age of chinuch; it begins immediately upon birth (and even before that), because already then, a child absorbs everything they see and hear.
Excerpt from sichah of Thursday night, 11 Nissan 5744
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2024
-
התוכן
עפ"י המבואר בנבואת יחזקאל שיציאת מצרים נמשלה ללידת עם ישראל – מובן שאז מודגש כללות ענין החינוך [יש את ענין החינוך גם לפני הזמן המסויים עבור חינוך לקיום המצוות בפועל – להעמיד את הבית באופן כזה שמרגע שנולד יהי' הילד באויר של תומ"צ], וכמודגש בליל הסדר – הציווי של "והגדת לבנך", ו"כנגד ארבעה בנים דברה תורה", וגם זה דורש "הכנה" בימים שלפני הפסח, כמו כל עניני ה"סדר". בנוגע לגודל החשיבות דענין החינוך וההכרח להעניק לילדים חינוך יהודי כשר – כבר דובר כמ"פ. לדאבוננו ישנם עשרות אלפים מילדי ישראל שמתחנכים בבתי-ספר עממיים, ועד שיצליחו לפעול על הוריהם להעבירם לבתי ספר שמתחנכים עפ"י התורה – יש להשתדל עכ"פ להנהיג בבתי-ספר עממיים שיתחילו את היום עם "רגע של שתיקה", שבו יתבונן הילד בדבר שנוגע אליו – מחשבה אודות בורא עולם ומנהיגו. שזהו "יסוד" לכללות ענין החינוך של הילדים.
משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2024
SynopsisYechezkel describes the Exodus from Egypt as the birth of the Jewish people as a nation, which indicates the centrality to Pesach of Jewish education (which begins even before the child’s formal education, by establishing an atmosphere in the home of Torah and mitzvos etc.). Therefore, the Seder is designed for the children (“And you shall tell your son…”; “The Torah speaks of four sons…”). Just as the physical aspects of the Seder require preparation before Pesach, so, too, the spiritual aspects. We’ve discussed many times the importance and necessity of providing Jewish children with a proper Jewish education; unfortunately there are tens of thousands of Jewish children who are educated in secular schools; until such time as their parents can be persuaded to transfer them to schools offering a Jewish education – effort should at least be made that public schools should begin the day with a moment of silence, during which the child can reflect on the Creator and Ruler of the world – this is the foundation of education, and it will continue to affect the child “even when he grows old.”
Excerpt from sichah of 11 Nissan 5743
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2024
-
התוכן
חג הפסח הוא זמן לידת עם ישראל (כמ"ש ביחזקאל). כמו בלידה בגשמיות מתחיל ענין החינוך הרבה לפני לידת הולד – אופיו של הילד תלוי בהנהגת ההורים בזמן שלפני התחלת העיבור, והיום כולם מודים בזה וכו', ועד"ז ברוחניות, שעוד בימים שלפני חה"פ, לידת עם ישראל, יש לשים דגש על ענין החינוך. נוסף לזה שנקודה העיקרית של ה"סדר" היא הענין ד"והגדת לבנך" – ענין החינוך. בפועל רואים "אַ ווילדע זאַך": דוקא בימים שנוגע במיוחד ענין החינוך להכין את הילדים לליל הסדר וכו' – סוגרים את החדרים ות"ת שבוע, והמהדרים – עשרה ימים, לפני פסח, והילדים מסתובבים ברחובות וכו'!! יש להשתדל למצוא מדריכים ומדריכות, של כל השנה או "פנים חדשות", שיאספו את הילדים ולהכין אותם לחג!
ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשל"ה
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2024
SynopsisPesach is the time of the birth of the Jewish people (as described in Yechezkel); just as when it comes to the birth of a child, the child’s education begins even before he is born, and before the mother conceives etc., so, too, regarding Pesach: there must be an emphasis on education in the days leading up to Pesach. Indeed, the main focus of the whole Seder is the children, as the Torah says, “And you shall tell your son….” But in practice, we find that specifically in the days before Pesach – when it is so important to prepare the children for the Seder etc. – the schools are closed and the children roam the streets, etc. Instead, efforts should be made to find teachers to gather the children during this time and prepare them for the holiday.
Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5735
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2024
לזכות זעלדא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה ו' ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר
-
התוכן
[המשך] כאשר יהודי עוסק ב"מבצעים" ומדבר עם הזולת בדברים היוצאים מן הלב שנכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, בהכרח שיפעלו פעולה מסויימת גם על (זה שהתברר כ) הגוי. ובפשטות: כאשר הגוי רואה שאדם שהי' יכול לעסוק בעניניו האישיים לוקח מזמנו ומתהלך ברחוב כדי לעשות טובה לאדם זר ללא שום תמורה – הרי זה יפעל אצלו שגם הוא ישתדל בעשיית טובה לזולת. וברור הדבר שכן יהי' בפועל – עפ"י הפי' במארז"ל "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" – שה' עוזר שמחשבה טובה של יהודי תבוא לידי מעשה. ועוד: מכיון ש"אין הקב"ה מקפח שכר כל ברי'", ושכרו האמיתי של יהודי זה שרצה להשפיע על האדם שיניח תפילין הוא – "שכר מצוה מצוה", הרי בודאי יסייע ה' שהגוי יתעניין אף הוא בטובת הזולת, ועד שבמשך הזמן זה יפעל על הגוי גם את תוכן מצות תפילין גופא – "שעבוד המוח והלב" שיסייע לו בקיום הז' מצוות דבני-נח.
משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2024
Synopsis[Continuation.] When a Jew goes on Mivtzoim and speaks from the heart, in which case his words enter the heart and have their effect, it is inevitable that he will also have an effect on someone who turned out to be a non-Jew: when the non-Jew sees that a person gives up of his time and goes in the street to help a stranger, without expecting anything in return – he will likewise be inspired to do good for others. This is clear from the teaching of our Sages, “The Holy One, blessed be He, attaches a good though to an action” – that is, the Jew’s positive thought will lead to action. Moreover: since “The Holy One, blessed be He, does not withhold the reward of any creature” – and, “The reward for a mitzvah is the mitzvah itself” – Hashem will certainly cause the non-Jew to likewise take an interest in the welfare of others, and with time, he will come to be influenced in the same vein as the mitzvah of tefillin itself – “the subjugation of the mind and the heart” to Hashem, which will help him fulfill his seven Noachide laws.
Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5735
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2024
-
התוכן
מענה לאלו ש"נטפלים" עם כל מיני שאלות בנוגע לענין ה"מבצעים". השאלה מהי התועלת ב"מבצע תפילין" כאשר פועלים על יהודי להניח תפילין באופן חד-פעמי, ומי יודע כיצד יתנהג מחר?! – היא שאלת "עם הארץ", שהרי ע"י הנחת תפילין אפי' באופן חד-פעמי יוצא הוא מהכלל ד"קרקפתא דלא מנח תפילין" (נוסף לזה שפעולת כל מצוה היא נצחית וכו')! עוד טוענים: כאשר ניגשים לאדם ושואלים אותו אם הוא יהודי ומתברר שהוא גוי – הרי מלבד שאין תועלת בדבר, ישנו גם ענין של בזיון וכו'?! הנה: אפי' אם האמת הי' כדבריהם – פשיטא שאין לדחות הצלת כו"כ מבנ"י מפני חשש זו. אבל באמת: א) בנוגע לענין הבזיון – הלואי הי' ה"טוען" מדבר אודות ה"מבצעים" באותו יחס של כבוד והערצה שמתייחס אליהם אותו גוי! ב) בנוגע לענין של "דברים בטלים": נוסף לזה שה"טוען" הנ"ל מדבר "דברים בטלים" ממש בעוד שבנדו"ד ה"ז מתוך כוונה רצוי', הרי באמת פעולה זו לא תלך לבטלה כי תהי' לה השפעה על הגוי. [המשך יבוא]
משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2024
SynopsisA response to those who come with all kinds of questions regarding the Mivtzaim – the question of what benefit there is in Mivtza Tefillin when one gets a Jew to put on Tefillin one time, and who knows what he will be doing tomorrow – only an am ha’aretz could ask such a question, because we know that by putting on tefillin even once, a Jew is removed from the category of “a skull that has never donned tefillin” and earns a portion in the World to Come (in addition to the fact that every mitzvah connects one to Hashem and has an eternal effect etc.) They also argue: When one asks someone if he’s Jewish and it turns out that’s he’s not Jewish – in that case, not only is there no benefit, but one also embarrass himself etc.? Even if this was true – it is obvious that saving many Jewish lives should not be pushed aside because of this concern. But really: (a) as to the embarrassment argument – if only the people making this argument had the degree of respect and admiration for Mivtzaim that this non-Jew has for the one asking him if he’s Jewish; (b) as to the argument of “idle words” – in addition to the fact that the one making this argument is actually speaking idle words, while the one asking someone if he’s Jewish is doing “idle words” with a good intention, the truth is that asking someone if he’s Jewish will not be in vain because it will have a positive influence on the non-Jew. [To be continued.]
Excerpt from sichah of 11 Nissan 5743
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2024
-
התוכן
ב' ניסן הוא יום ההסתלקות דכ"ק אדמו"ר מהורש"ב והתחלת הנשיאות דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ביחס של הנשיא והמלך לעם – ב' קצוות: תנועה של רוממות והבדלה מהעם – "שתהא אימתו עליך", ולאידך – תכלית הקירוב לעם, כי המלך הוא "לב כל קהל ישראל", ואין לך קירוב גדול יותר מקירוב הלב לאיברי הגוף, שבו תלוי' החיות של כל איברי הגוף, ע"י הדם, ש"הוא הנפש", המתפשט מהלב בתנועה של רצוא ושוב לכל איברי הגוף (משא"כ המוח "שולט" על איברי הגוף ואין לו תנועה המורה על חיות). ויתירה מזו: מציאותו של המלך תלוי בעם – "אין מלך בלא עם", וכמודגש בהכתרת המלך שהיא ע"י הכרזת העם "יחי המלך"! וזהו גם תוכן ה"שטורעם" לאחרונה שמוכרחים להכריז ולתבוע "עד מתי"! – הרי כבר הגיע הזמן לביאת משיח צדקנו! ובפרט בחודש ניסן וכו'; השייכות לנשיא דיום זה "נתנא-ל בן צוער".
ג' חלקים משיחת יום א' פ' צו, ב' ניסן ה'תשמ"ח
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2024
SynopsisThe 2nd of Nissan marks the yom histalkus of the Rebbe Rashab, and the beginning of the nesi’us of the my father-in-law, the Rebbe, the nasi of our generation. Regarding a nasi and king of the people, we find two opposites: on the one hand, the king is exalted above and aloof from the people – “the fear of him should be upon you,” and on the other hand – he has the ultimate closeness to the people, for the king is “the heart of all the congregation of the Jewish people,” upon which the body’s life depends, through the blood, which “is the soul,” spreading forth to all the limbs (unlike the brain, which rules over the body’s limbs and lacks movement, which is the sign of life). Moreover: the king’s existence depends on the people – “There is no king without a people,” as emphasized at the king’s coronation when the people proclaim, “Long live the king!” This is also the basis for the emphasis lately on the need to proclaim and demand, “Ad mosai” – it is already time for the coming of Moshiach Tzidkeinu! Especially in the month of Nissan etc.
Three excerpts from sichah of Sunday, Parashas Tzav, 2 Nissan 5748
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2024
-
התוכן
[המשך] ולכן [מכיון שהרגש החירות תלוי באדם ולא במצב שנמצא בו, כנ"ל], מצינו אנשים שנמצאו במצב מאויים הרגישו א"ע במצב של "חירות", ולהיפך – מי שלכאו' לא היו עליו שום הגבלות ובכ"ז חי כעבד שאין כמוהו. ולדוגמא: לאחרונה התפרסם שמת גביר גדול א' בשם "יוז", שלו הי' 2 ביליון דולר, הי' לו עסק עם ממשלות שפחדו ממנו וכו', ובכל זאת, בחייו הפרטיים הי' מוגבל ביותר – הוא חי בפחד תמידי שמא יחטפו אותו או יסממו את האוכל שלו וכו' וכו'! כלומר, ה-2 בליון דולר שלו לא נתנו לו חירות אלא עבדות שאין כמוה! ולבסוף – הכסף נשאר מונח בלי לנצל אותו! וההוראה לכאו"א בקשר ל"זמן חירותנו": נוסף על ההוראה שאם יש לו כסף, אפי' "רק" מליון דולר, אין להשאיר אותו בבנק וכו' אלא לנצלו לדבר טוב לעשות את העולם דירה לו ית' – הנה, אפי' כאשר נודע ליהודי שמחר צריך להתקיים באו"ם לחשוב "על ה' ועל משיחו" וכיו"ב – אין להתפעל מזה כלל מכיון שנמצא בחודש הגאולה, ובו תלוי הדבר להרגיש חירות אמיתית! ומתי שיהודי מחליט כך, שגם כאשר נמצא בגלות ה"ה מכין א"ע ואחרים ל"חג הפסח כשר ושמח", "זמן חירותנו" – אז יראה בעצמו שהנסיונות מתמעטים, ומשתחרר לגמרי (ברוחניות) מהגלות, עד לחירות מהגלות כפשוטו של כלל ישראל.
ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2024
Synopsis[Continued.] Therefore, (since a sense of freedom depends on the person, not the circumstances in which he finds himself, as mentioned), we find that there were people in terrible situations who felt free, and conversely, people who apparently had no limits to what they could do, but still lived a life of unparalleled slavery. For example: it was recently in the news that a wealthy man by the name Hughes died. He had two billion dollars and tremendous influence; even governments had to reckon with his opinions etc., but in his personal life he was extremely confined, living in constant fear of being kidnapped or poisoned etc. etc. Meaning, his two billion dollars gave him not freedom but slavery. And ultimately, his money sat without being used. The lesson for every individual, for the time of our freedom (in addition to the lesson that if one has money it shouldn’t sit in the bank, but should be used for good things and making the world a dwelling for Hashem): even when a Jew knows that the United Nations is convening tomorrow, “nations gather and kingdoms think vain things” etc. “against Hashem and against His anointed ones” etc. – one should not be fazed at all. It is the month of redemption, and one’s sense of true freedom depends on himself. When a Jew decides that even in exile, he will make sure to prepare himself and others for a “happy and kosher Pesach holiday,” the “time of our freedom” – then he will see in his own life that the challenges will diminish, and he will be totally freed from exile (spiritually), and ultimately he will see the freedom of the entire Jewish people from the exile in the literal sense.
Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5736
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2024
-
התוכן
כאשר שמעו בנ"י בר"ח ניסן את "בשורת הגאולה" ממשה רבינו, היו כ"כ בטוחים בקיום הדבר, ולכן כבר אז, כאשר עוד היו במצרים תחת ממשלת פרעה וכו', הי' זה עבורם כאילו קויים הדבר בפועל! עד שכבר בר"ח ניסן נק' החודש – חודש הגאולה! ועד"ז בנוגע הגאולה האמיתית והשלימה. ולכן, אפי' יהודי שיודע שנמצאים בגלות חושך כפול ומכופל ניתן לתבוע ממנו שירגיש שמחה אמיתית מזה שנמצא ב"חודש הגאולה", כי עיקר ענין גלות וגאולה תלוי ברגש האדם ויכול להרגיש בחירות גם בגלות. יהודי שיודע ש"פרעה" אינו אלא "גרזן ביד החוצב בו" – ה' הכניס אותו לגלות כדי לנסותו וכו', ובידו להגאל מיד ע"י "בקולו תשמעו" ו"מיד הן נגאלין" – הנה עבורו אי"ז גלות אמיתי! ועוד: כיון ש"הנשמה מעולם לא הלכה לגלות", הרי אם הנשמה אצלו היא העיקר ה"ה מלכתחילה במצב של חירות!
ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2024
SynopsisOn Rosh Chodesh Nissan, when the Jewish people heard the “tidings of the redemption,” they were so certain it would be fulfilled that already then, while still in Egypt, it was as though it was fulfilled in practice. To the extent that already on Rosh Chodesh Nissan the month was called the “month of redemption.” The same applies to the true and complete Redemption: even when a Jew knows that we are in an exile of double and redoubled darkness, he can be expected to feel true joy from the fact that it’s the month of redemption – because the state of exile or redemption depends primarily on a person’s mindset, and one can feel freedom even in exile. When a Jew knows that Pharaoh is merely “the axe in the hand of the woodchopper” – and that Hashem put him into exile in order to test him etc., and that it is within his power, by “listening to My voice,” to be immediately redeemed” – for him, it is not a true exile. Moreover: since “the soul never went into exile,” if one makes his soul primary and his body secondary – he is in a state of freedom in the first place.
Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5736
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2024
-
התוכן
ידוע המנהג לתלות בבית היולדת פתקאות עם שמות ופסוקים, "שיר המעלות" וכיו"ב, כסגולה לשמירה וכו' ליולדת ולולד, הן בנוגע ללידה עצמה והן בנוגע לימים שלאחרי הלידה לאיוש"ט. בימינו אלו יולדות הנשים בבית הרפואה ולא שמים לב להקפיד ע"ז כ"א לאחרי שחוזרים מבית הרפואה, ולכן מצוה לעורר בכ"מ שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ו(ליד) הולד "שיר המעלות" וכיו"ב. בודאי שבהשתדלות קלה יקבלו רשיון ע"ז מהנהלת בית הרפואה, כי גם עפ"י חכמת הרפואה קשורה הצלחת הטיפול הרפואי במצב הנפשי של החולה, וכשיסבירו שפתקאות אלו התלויות בחדר היולדת מרגיעות אותה – בודאי יסכימו בשמחה; ע"ד הזהירות שהבעל לא יהי' בחדר הלידה וכו' בעת הלידה.
משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ז
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2024
SynopsisIt is customary to hang Shir Hamaalos’s and the like as a segulah for the protection of the mother and newborn, during birth and afterwards. Nowadays, for whatever reason, when women give birth in the hospital, many aren’t careful to do so in the hospital, and do so only when they come home; it is therefore a mitzvah to raise awareness about the importance of doing so in the hospital itself. And certainly, with even the slightest effort, this can be implemented with the permission of the hospital. Because even medically speaking, successful treatment is linked to the emotional state of the patient; therefore, when it is explained to the doctors that these slips of paper hanging in the delivery room serve to make the mother calm, they will gladly agree to it. Relatedly, it is important to take care that the husband not be in the delivery room during birth etc.
Excerpt from sichah of 19 Kislev 5747
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2024
-
התוכן
"החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". וצ"ל הטעם דבמנין החדשים חודש ניסן הוא ראש חדשים, ובמנין השנים חודש תשרי הוא ראש השנה. וביותר אינו מובן עפ"י מ"ש בת"י שלפני מ"ת הי' חודש תשרי (גם) חודש הראשון, וא"כ, מדוע זה נשתנה לאחר מ"ת? ובפרט שגם הגאולה ממצרים עצמה התחילה "בר"ה (כאשר) בטלה עבודה מאבותינו"? והביאור: ההבדל בין לפני מ"ת ללאחרי מ"ת הוא, דאף שלפני מ"ת הי' נראה ש"יש בעה"ב לבירה זו", אבל כ"ז הי' רק הגילוי דשם אלקים ועבודת הנבראים הגיעה רק עד שרש הנבראים, כי היתה ה"גזירה" ש"עליונים לא ירדו למטה וכו'", אבל במ"ת, כשנתבטלה הגזירה, הי' גילוי דשם הוי'. וזהו הבדל בין חודש תשרי, שאז (רק) "בטלה עבודה מאבותינו", בחי' סור מרע – שלימות העבודה כפי שהיא לאחר הצמצום (עד לשרש הנבראים), אבל הגאולה דחודש ניסן היא חירות לגמרי מכל הצמצומים. ולכן לפני מ"ת הי' חודש תשרי (שבו נברא העולם) "חודש הראשון", ולאחר מ"ת – חודש ניסן.
ב' חלקים מד"ה החודש הזה לכם, מוצאי ש"פ ויק"פ, פרשת החודש, מבה"ח ניסן ה'תשל"ט
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2024
SynopsisThe verse states, “This month shall be to you the head of the months; it shall be to you the first of the months of the year.” Why is Nissan considered first in counting the months, while Tishrei is considered Rosh Hashanah with regard to years? Moreover, Targum Yonasan states that before the Torah was given, Tishrei was also the first month; so why did it change after the Torah was given? Especially considering that the first stage of the Exodus from Egypt itself began on Rosh Hashanah, when “our forefathers’ labor in Egypt ceased”? The explanation is: the difference between before and after the Torah was given is that, although it was evident even before the Torah was given that “This palace has a Master,” the revelation was only from name Elokim, and man’s service could only reach as high as the root of created beings – due to the decree that “The upper beings shall not descend below, etc.” However, when the Torah was given and the decree was nullified, the name Havayah was revealed. This is the difference between the months of Tishrei and Nissan: In Tishrei, “our forefathers’ labor in Egypt ceased” – but that’s only the level of “turning away from evil” – the highest level of service after the tzimtzum (which reaches up to the root of the created beings). But the redemption of the month of Nissan is one of complete freedom from all tzimtzum. Therefore, before the Torah was given, Tishrei (when the world was created) was “the first month,” and after the Torah was given it became the month of Nissan.
Two excerpts from Maamar Hachodesh Hazeh Lachem, Motza’ei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas Hachodesh, Mevarchim Nisan 5739
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2024
לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדר
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות -
התוכן
הרמב"ם כותב "צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה, כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם . . עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות וגרם להן תשועה והצלה". א' יכול לטעון הרי ידע איניש בנפשי' שאינו "חציו זכאי", ואיך יכולה פעולה שלו להכריע את כל העולם? הרי זה יובן עפ"י האמור לעיל שכל רגע כשלעצמו (ולא משנה מה הי' בעבר) או כל דבר שאדם עושה כשלעצמו – ה"ז פרט בכוונה הכללית של כל הבריאה כולה, ובמילא נוגע כל פעולה שלו לכל העולם כולו! ואם טוען הרי נברא בכחות מדודים ואיך יצליח? והמענה ע"ז היא – "יציאת מצרים". אכן הוא נמצא במיצרים וגבולים, וכך רוצה הקב"ה, אבל כשם שאז גם הוציא ה' אלקינו אותנו משם, עד"ז ביציאת האדם ממצרים "בכל יום ויום" (בשעת קריאת-שמע) – שאי"ז עבודתו. האדם רק צריך להחליט שהוא רוצה, ואז יוציא אותו הקב"ה ממצרים.
משיחת אור ליום ו' פ' מצורע, י"א ניסן ה'תשל"ג – סיום שנת השבעים לכ"ק אדמו"ר שליט"א
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2024
SynopsisThe Rambam writes, “Every person must see himself all year round as equally balanced between merit and sin; and so, too, the entire world…If he performs one mitzvah, he tips his balance and that of the entire world to the side of merit and brings deliverance and salvation to himself and others.” One might argue that he knows that he is not “equally balanced,” and if so, how can his one deed tip the balance and affect the entire world? This can be understood based on the explanation earlier, that every single moment (no matter what one’s past may be) is a detail in the overall purpose of all of creation, and therefore, his every deed affects the entire world. And if he argues that he’s a limited being with limited abilities, and if so, how can he succeed? The answer lies in the Exodus from Egypt (which one relives every day during Kerias Shema): Although one may be in the constraints of Egypt and exile, that is how Hashem wanted it, and the same G-d who put him into this situation will be the One to take him out – “And Hashem our G-d took us out from there...” For his part, a person must only decide that he wants it, and then Hashem will do His part and take him out of Egypt.
Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Metzora, 11 Nissan 5733
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2024
-
התוכן
איתא בגמ' "איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה בכל דרכיך דעהו וגו'", ובשו"ע או"ח ישנו סימן שלם בענין "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו" – שכן צ"ל באכילה ושתי' ושינה וטיול וכו' [כמ"ש ברמב"ם בשיעור היומי]. וצ"ל מדוע לא מספיק המס"נ בשעת ק"ש ותפילה או לימוד התורה, ומדוע צ"ל "דעהו" בכל פרט ורגע של כל היום כולו של כל ימי חייו?! ויובן זה עפ"י מאחז"ל "לא ברא הקב"ה בעולמו דבר אחד לבטלה". וזה מובן אפי' לפשוט שבפשוטים שמבין ש"בעל-הבית" טוב הוא לא רק מי שבביתו לא חסר דבר, אלא שגם אין דבר מיותר – לכל דבר יש תכלית. ואם זה כך אצל בשר-ודם עאכו"כ שכ"ה אצל ה'. וא"כ מובן מדוע אסור שאפי' פרט א' בחייו ובזמנו וכו' יהי' "לבטלה" בלי לנצלו עבור התכלית – "לשמש את קונו". ואם ח"ו עובר רגע א' בלי לנצלו – לא רק שהפסיד את הרגע, אלא בזה "הזיק" כללות כוונת הבריאה (ר"ל)!
משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג
ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2024
SynopsisThe Gemara states: “Which is a small passage upon which all fundamentals of Torah are dependent? ‘Know Him in all your ways…’” Shulchan Aruch Orach Chaim contains an entire siman concerning “All your deeds being for the sake of Heaven” and “Knowing Him in all your ways” – in eating, drinking, sleeping, walking, etc. [as discussed in today’s Rambam]. But why it is not enough to have intent to give up one’s soul during Kerias Shema and davening or Torah study; why must one “know Him” in every aspect of life and every moment of the day, all the days of his life? This can be understood based on our Sages’ teaching, “The Holy One, blessed be He, did not create a single thing in His world for naught.” Even the simplest person understands that a good homemaker is one whose home not only has nothing lacking, but also nothing superfluous and unnecessary – everything must have a purpose. And if this applies to flesh and blood, how much more so when it comes to Hashem. Therefore, we can understand why it’s forbidden to allow even one detail or moment in one’s life to be “in vain,” without being utilized for a purpose – “to serve one’s Maker.” And if, chas v’shalom, one passes even a moment without utilizing it – not only has he lost that moment, but he has harmed the purpose of all of creation (Rachmana litzlan).
Excerpt from sichah of 11 Nssan 5733
For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2024
לע”נ ר' שמעון ב"ר יהודה ע"ה גוזלן ליום היארצייט שלו כ"ד אדר שני. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' יהודה שי' גוזלן
לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדר
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות - Vis mere
