Episodes
-
פחות משבוע אחרי הפסקת האש בין ישראל לאיראן, אין עוד דרך לדעת בוודאות ובמפורט את היקף הנזק שנגרם למתקני הגרעין של איראן ולתוכנית כולה. אין ספק שהייתה פגיעה משמעותית, אבל שאלת הזמן - בכמה זמן הורחקה איראן מנשק גרעיני - תלויה בעיקרון בשאלת המוטיבציה של המשטר להשיג כזה. וזאת, במידה רבה, בדיוק כפי שהיה לפני שממשלת ישראל החליטה לצאת ל"מלחמת מנע". האם ישראל באמת עמדה בפני איום קיומי מיידי והאם האיום הזה הוסר? האם המשטר האיראני מצא את עצמו רועד עד לכדי סכנת נפילה במהלך המלחמה הזאת ואיפה עומד העם האיראני, שסולד ממשטרו, ביחסו לישראל? האם מלחמת ישראל-איראן תישאר חד פעמית וכיצד היא עלולה דווקא להאיץ את משטר האייתוללות לעבר נשק גרעיני?
בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון ומנהל תוכנית המחקר "איראן והציר השיעי", ודני סיטרינוביץ, חוקר בכיר באותה תוכנית, יעשו סדר בהישגי המלחמה ובהשלכותיה. -
בוקר 25 ביוני 2025 הוא הבוקר הראשון מזה 12 ימים שישראלים רבים ישנו לילה שלם, בלי אזעקות ובלי טילים איראניים המשוגרים לעברם. אבל בעבור שבע משפחות ישראליות, הוא בוקר נורא שבו נודע להן על נפילת בנם ברצועה. המלחמה בעזה לא עצרה בזמן המלחמה שהתנהלה מול איראן. היא גם לא התקדמה. היא מדשדשת, לכל הדעות.
בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחת, ובעיקר מקשיבה, לשניים עם עמדות מנוגדות בבסיסן על אודות המהלכים שממשלת ישראל צריכה לעשות לדעתם ברצועת עזה, מול חמאס.
כיצד להתמודד עם ארגון טרור זה, כיצד להחזיר את החטופים, כיצד להתייחס לעתיד האזרחים הפלסטינים שמדי יום נהרגים סמוך למרכזי סיוע הומניטרי, ומה עם כיבוש הרצועה, חלקי או מלא? תא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, ופרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון, הביאו טיעונים הפוכים ומנוגדים, תוך כדי שיחה מכבדת והקשבה אחד לשני. -
Missing episodes?
-
תגובתה של איראן להפצצות מתקני הגרעין שלה ע"י ארה"ב הייתה לעבר בסיס אל-עודייד האמריקני שנמצא בשטח קטר. ירי הטילים הזה, כך דווח בכלי תקשורת בינלאומיים, היה מתואם מראש בין שתי המדינות. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף טען שאיראן הודיעה מראש לארה"ב על המתקפה והוא החליט להכיל אותה. כמה שעות לאחר מכן, הנשיא טראמפ הודיע על הפסקת אש בין איראן לישראל, בתיווך קטר.
מדינת המפרץ הקטנה חוששת מאיראן יותר מכל מדינה אחרת וכך גם השכנות שלה, שרואות באיראן גרעינית איום ממשי. המלחמה שיזמה ישראל נגד המדינה הפרסית הענקית האירה באור מעניין את תפקידן של מדינות המפרץ באזור, שמצד אחת גינו בחריפות את המהלך הישראלי ומהצד השני, בחדרים סגורים, מברכות עליו.
בפרק הזה של "משדרים ביטחון", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, טוען ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון וראש תוכנית המפרץ, שבתום המלחמה ההיסטורית, מדינות ערב והמפרץ נותרו חלשות ושהסיכויים לנורמליזציה גברו, אך רק מעט. -
דונלד טראמפ לא היה זקוק לשבועיים. בלילה שבין שבת לראשון, ב-22 ביוני, טייסי חיל האוויר האמריקני הטילו פצצה אחר פצצה על מתקני הגרעין של איראן בנתנז, בפורדו ובאספהאן. נשיא ארה"ב וראש הממשלה הכתירו את הפעולה בהצלחה גדולה והודו זה לזה.
מה הושג בתקיפה? האם הוסר האיום הקיומי שמהווה תוכנית הגרעין של איראן על ישראל? האם למעשה מולאו מטרות המלחמה? בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירים ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, ופרופ' צ'ק פרייליך, לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי וחוקר בכיר במכון, שהכדור כעת במגרש האיראנים. -
כמעט שבוע למלחמת ישראל-איראן, והערכות וניחושים בנוגע לשרידות משטר האייתוללות משתלטים על השיח התקשורתי והציבורי בישראל. ומה באיראן? איך רואים שם את הדברים מבפנים? ואם חמינאי אכן יפול, בדרך זו או אחרת, האם כל חלופה עדיפה או שעלולה להיות אחת אף גרועה יותר? וגם, כיצד מתייחסים בתוך איראן לתעמולה של שופרות המשטר? האם זה משכנע?
בפרק הזה של "משדרים ביטחון", בני סבטי, מומחה איראן במכון (והחל מהערב גם דמות ב"ארץ נהדרת"), טוען בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס שהקרב על הנרטיב היא זירת מלחמה לכל דבר. -
בפרק זה של משדרים [אקסטרה] ביטחון - הרצועה השבועית למיטיבי לכת - חוקר המכון ד"ר יהושע קליסקי משוחח עם ד"ר ירון שניידר על מערכות הנשק של ישראל, של איראן, ושל ארה״ב, שבאמצעותן מתנהלת מלחמת ישראל-איראן.
מה המשמעות של "הגנה רב שכבתית" ואיך היא באה לידי ביטוי? אילו כלי נשק נותרו ברשות איראן ומה היה קורה אם לא היו משמידים מראש מערכות הגנ״א מתקדמות של משטר האייתולות?
אילו טילים איראניים מאיימים עלינו כעת, כיצד מנסה איראן לאתגר את מערכות ההגנה של ישראל - ומהן המגבלות של הטילים האיראניים? מהן הפצצות ״המככבות״ במלחמה של חיל האוויר הישראלי? איך מבצעים סיכול ממוקד ממטוס? ומהי ״אם כל הפצצות״ הנמצאת רק בידי ארה״ב?
וגם: האם ישראל כבר עוברת מיירוט קינטי ללייזר? -
בוקר קשה בתום הלילה הרביעי של מבצע "עם כלביא", מלחמת ישראל-איראן. שמונה אנשים נוספים נהרגו במתקפת טילים בליסטיים איראנים נוספת. כמה זמן זה יימשך? מה הם יעדי המלחמה בדיוק ומתי ניתן יהיה לדעת שאלה הושגו? מה זה אומר "להסיר את האיום הגרעיני של איראן" ולמה התכוון צחי הנגבי, ראש המל"ל, כשאמר שלא ניתן יהיה לעשות זאת רק באמצעות פעילות צבאית? וגם, למה מחכה טראמפ כדי להיכנס למערכה?
פרק זה של "משדרים ביטחון" מוקלט מרחוק, בהתאם להנחיות החירום של פיקוד העורף שלא מאפשרות להתכנס באולפן. סימה שיין, חוקרת בכירה במכון בתוכנית איראן והציר השיעי, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד וסגנית ראש המל"ל, יחד עם אלוף משנה במילואים אלדד שביט, חוקר בכיר, ראש תחום ארה"ב ולשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד, ועפר שלח, מנהל תוכנית המחקר "מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל", עונים לשאלות של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, שמביאה גם את השאלות שעולות בשיחות שלכם במקלטים. -
רוסיה, איראן וארגוני הטרור מנסים כל הזמן לחדור לשיח הישראלי וגם לשדה הפוליטי, לערער את החברה ואת הדמוקרטיה בכלל. מדי פעם, יותר מדי פעמים, בהצלחה. לעיתים, גורמים מקומיים, ביודעין או בתמימות, ממשיכים את העבודה ומתרגמים את הקמפיינים הדיגיטליים למעשים במרחב הציבורי. לממשלה יש כמובן אחריות לפעול נגד האתגר האסטרטגי והמודיעיני שעלול לאיים גם על הבחירות שעתידות להתקיים במוקדם או במאוחר, אבל בהיעדר הבנה עמוקה של הדחיפות, על החברה האזרחית להגן על עצמה כבר עכשיו. בהקשר הזה, יש לחינוך, בבית ובמוסדות השונים, תפקיד חיוני.
בפרק זה של "משדרים ביטחון", סגן אלוף במילואים דודי סימן טוב, חוקר בכיר במכון העוסק בתחום התודעה, ועידן רינג, סמנכ"ל קהילה וחברה באיגוד האינטרנט הישראלי, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הדרך שבה ניתן להתמודד עם האיום. -
לרגל יציאת מזכר המכון "בין מרות, סמכות ואחריות: הצעה לרפורמה במשרד הביטחון ובתפקיד שר הביטחון", התכנסו מחבר המזכר הח"כ לשעבר עפר שלח וראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, כדי לדון בשאלה: מדוע וכיצד יש לבצע שינויים במשרד הביטחון ובהגדרת תפקיד שר הביטחון?
מהן הבעיות במצב הקיים במשרד הביטחון ואיך הן באות לידי ביטוי בשטח? מה יכולים הדוברים לספר מניסיונם על הגורמים שהביאו אותם להמליץ על שינויים הכרחיים במשרד הביטחון? ואילו רפורמות יש לבצע על מנת לשנות את המצב?
לקריאת המזכר המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/ministry-of-defense/ -
כמה מהישראלים סבורים שמבצע "מרכבות גדעון" מונע משיקולים פוליטיים? וכמה מאותם אנשים בכל זאת תומכים בלחימה? איך מסבירים את הנתון לפיו יותר מ-60% מהישראלים לא מתעניינים במצב ההומניטרי בעזה, אבל הולך וגדל מספר הישראלים שמוטרדים מבידוד בינלאומי?
בפרק זה של "משדרים ביטחון" מתארחת ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון ואחראית על תחום צבא וחברה. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, היא מסבירה אילו מגמות משתקפות מהסקרים שנעשים במכון באופן תדיר וקבוע לאורך כל המלחמה, ומדגישה: ההתנגדות למדיניות הממשלה בסוגיות ליבה אמנם חוצה מחנות פוליטיים, אך אין להסיק מכך על תוצאות הבחירות עתידיות. -
ירי הח'ותים לעבר ישראל הפך לשגרה. הם יורים, מיליוני ישראלים וישראליות יורדים למקלטים, הטיל לרוב מיורט, ואחרי יום יומיים כל זה חוזר על עצמו. "טפטוף" מסוכן שהפך להישג אסטרטגי של מיליציה שיעית שישראל לא הכירה די כשנאלצה להתמודד איתה. עד כמה הארגון תלוי באיראן ומקבל פקודות ישירות ממשטר האייתולות לפני שהוא מחליט לירות, איזה תפקיד משחקת האידאולוגיה בפעולותיו ומדוע לא מחסלים את העומד בראשו?
דני (דניס) סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, עונה לכל השאלות של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הארגון שמאוד מציק ואף מזיק יותר ממה שנדמה, ולא נראה שניתן יהיה להיפטר ממנו בזמן הקרוב. -
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות שלושה אירועים מרכזיים שהתרחשו השבוע בעזה: חלוקת הסיוע החדשה בדרום הרצועה, הביזה של מחסני הקמח של חמאס ע״י הציבור במרכז וצפון הרצועה, ״וטיהור הצפון״ - 100 בניינים ב-48 שעות - השטחת קו הרקיע של העיר עזה כאשר עשרות משפחות נותרו ברחובות. שלושת מקרי הבוחן הללו מאפשרים לנו ללמוד על מצבה של חמאס ומדוע העזתים מכריזים על תבוסה, ובנוסף מראים כיצד נראית עזה כשמחסום הפחד נפרץ.
בחלק הראשון סוקרת פרלוב את השיח הציבורי והחמאסי סביב נקודות חלוקת האוכל החדשות. מדוע הציבור מעדיף לקחת אוכל מהאמריקאים ולא מחמאס ומה חמאס עושה כדי לסכל את ניסיונות חיסולה? האם הצלחת הפרויקט בסכנה או שישראל תצליח הפעם לחתוך את צינור החמצן של חמאס? כמו כן נכיר דמות חדשה, יאסר אבו שהאב, ונלמד על תפקידה בגיבוש הסדר חדש בדרום הרצועה.
בחלק השני דנה פרלוב בתופעת הביזה במרכז ובצפון הרצועה. נבין כיצד התהפכו היוצרות: אם עד כה חמאס בזז את משאיות הסיוע כעת הציבור העזתי בוזז את מחסני חמאס, ונבין האם זה נתפס כבגידה או לאו.
בחלק השלישי מנסה פרלוב להבין מה עומד בבסיס המגמה החדשה בעיר עזה, כאשר חיה״א שיטח בסוף השבוע למעלה מ-100 בניינים ב-48 שעות, אירוע שמכונה ברשת ״טיהור הצפון״ והכנה לגירוש מאות אלפי עזתים לדרום הרצועה. האם המהלך הזה יצליח? האם העזתים יסכימו לעבור דרומה? והאם החיבור בין חמאס לאוכלוסייה ינותק באופן סופי ? -
מצבה ומעמדה בעולם של מדינת ישראל משתנה, ברקע הביקורת החריפה של ממשלות אירופה על ממשלת ישראל וניהול המלחמה בעזה. כך לדוגמא, הולנד, בעלת ברית של ישראל, יוזמת בחינה מחדש של הסכם האסוציאציה, החיוני לכלכלה הישראלית ונשיא צרפת וראש הממשלה מחליפים מהלומות למרות היחסים ההיסטוריים בין מדינותיהם.
מה ההשלכות של התרחקות בין ישראל למדינות אירופה ולאיחוד האירופי בפרט? כיצד מערכת היחסים המשתנה גם עם ארה"ב משפיעה על שאר הדינמיקות הבינלאומיות והאם אירופה באמת מוכנה לוותר על הקשרים שלה עם ישראל? עו"ד אל"מ פנינה שרביט ברוך, מנהלת תוכנית המחקר "ישראל בזירה הגלובלית", וד"ר רמי דניאל, רכז תוכנית אירופה במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על היחסים המסובכים - והאם עוד ניתן לתקן. -
פרק חדש של משדרים [אקסטרה] ביטחון – רצועה שבועית נוספת למיטיבי לכת. בתוכנית זו תדון חוקרת טורקיה והכורדים במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, עם חוקר המכון ירון שניידר על סיפורם של הכורדים ומאבקם לעצמאות במזרח התיכון: ממקורותיו והתיישבותו באזור של העם הכורדי - הגדול ביותר שאין לו מדינה עצמאית כיום, המאבק הכורדי ארוך השנים לעצמאות והסיבות לכשלונו, הפנייה לפעילות טרור והמעורבות במלחמות נגד מדינות וארגוני טרור שניסו להשתלט על השטחים שבהם הוא יושב, לצד ההצלחה להשיג הכרה בינ״ל, דרך קשרים חובקי עולם, במיוחד עם ארה״ב, ולהפיכה לשחקן משפיע בזירת המזרח התיכון. עוד נדבר על קשרי הנפט, הלחימה בדאע״ש בסוריה שהביאה לידי ביטוי את שילובן של לוחמות כורדיות נועזות בחזית, ולבסוף גם על הזיקה לישראל והשינויים שחלו בנושא זה לאורך השנים: מאז ברית הפריפריה של בן גוריון, הקשרים עם המוסד בצפון עיראק והצהרת המנהיג הצבאי של הכורדים בסוריה על השאיפה לשיתוף פעולה עם ישראל.
-
תכנית חלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה יוצאת לדרך באמצעות חברות פרטיות, ואמורה למנוע מחמאס לשים יד על המוצרים. מנכ"ל קרן הסיוע, ג'ייק ווד, התפטר בטענה כי "לא ניתן ליישם את התוכנית תוך עמידה בעקרונות ההומניטריים של אנושיות, ניטרליות והוגנות". כמוהו, גורמים בינלאומיים וגם ישראלים רבים מזהירים לא רק כי התוכנית הזאת לא תוכיח את עצמה מבחינת יעילות, אלא גם אינה עומדת בדרישות הדין הבינלאומי.
אז איך זה אמור לעבוד בדיוק? מה הקשר בין התוכנית לבין מבצע "מרכבות גדעון" ואיך כל זה קשור לכיבוש כל שטחי הרצועה המתוכנן על ידי ממשלת ישראל? בפרק זה של "משדרים ביטחון", ד"ר תמי קנר, מנהלת תחום משפט וביטחון לאומי במכון, מתארת לעיתונאית עמנואל אלבז-פלפס את כל מה שידוע על התוכנית השנויה במחלוקת, מסבירה את המגבלות שלה וגם את המשמעויות שלה בפועל, המשליכות על החברה הישראלית כולה. -
השבוע אנו מציינים 600 יום למלחמת חרבות ברזל, אשר נפתחה במתקפת הטרור של חמאס ב-7.10.23. 58 חטופים עוד בשבי חמאס בעזה, בהם 25 שנקבע מותם. 20 חיים בוודאות לפי ראש הממשלה נתניהו. לפני כעשרה ימים, הלחימה אף עלתה שלב עם פתיחת מבצע "מרכבות גדעון".
איך כל זה נראה בשטח? מה באמת נותר מחמאס בשלב הזה ומה היחס אליו מצד האוכלוסייה האזרחית בעזה? האם יש סיכוי שחמאס ייכנע כפי שדורשת הממשלה? וגם, אילו אופציות מוחשיות נמצאות עכשיו על השולחן כדי לסיים את המלחמה ולנצח את חמאס?
אורית פרלוב, חוקרת מגמות ושיח ברשת במדינות ערביות במכון, ותא"ל (מיל') אודי דקל, מנהל התוכנית 'מסכסוך להסדרים' במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על החלופות הקיימות לניהול המלחמה ויציאה ממנה, ועל המחירים שלהן. -
איך יתכן שפוטין - האיש שבנה את תדמיתו על מאבק בלתי מתפשר בטרור - מודה בגלוי לחמאס לעיני מי שחזר מהשבי בעזה? באילו תנאים ארגון טרור יכול להפוך להיות 'שותף מכובד' במוסקבה?
הפעם במשדרים [אקסטרה] ביטחון, פרק נוסף של 'מגרש הרוסים' - על תפיסת הטרור ברוסיה המודרנית. -
עד לא מזמן, "מכסים" הייתה מילה השגורה בעיקר בפיהם של אנשי מקצוע - יבואנים, כלכלנים, עובדי מכס - אבל מאז שהמדיניות הכלכלית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נכנסה להילוך מהיר, פתאום כולנו מתעסקים בכך, שכן מדובר בסוגיה שלא יורדת מסדר היום, וחשוב יותר - נוגעת לנו ישירות לכיס.
בדיוק בגלל זה הזמנו לפודקאסט את ד"ר תומר פדלון, חוקר עמית בתוכנית לכלכלה וביטחון לאומי במכון ובמרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס מסביר פדלון את ההתפתחויות האחרונות בתחום הטלת המכסים ובמלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, ומבהיר איך הסערה הנוכחית משפיעה על ישראל, ואיך ירושלים יכולה לתמרן בתוך הזירה הכלכלית העולמית. -
בערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטר, טראמפ החליף את הערכים בדילים עסקיים כמרכיב מוביל במדיניות החוץ של ארה"ב. כפועל יוצא, מוקד האינטרסים במזה"ת זז ממקומו המסורתי. את הדברים חובה יהיה לבחון בטווח הבינוני-ארוך, אבל כבר עכשיו ניתן לזהות את האתגרים - ולא פחות חשוב - את ההזדמנויות, שעומדים בפני ישראל במציאות החדשה שיוצר נשיא ארה"ב.
בפרק החמישי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף משנה במילואים אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, והדס לורבר, מנהלת פרויקט ישראל-ארה"ב, משוחחים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס ומציעים שורה של מסקנות מעניינות לביקור של טראמפ במדינות המפרץ. -
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חוזר על הרצון שלו להגיע להסכם מדיני עם איראן, באמצעות השיחות המתנהלות בין ממשלו לבין משטר הרפובליקה האסלאמית. הוא מזכיר את האופציה הצבאית, "האלימה", אבל מעדיף להימנע ממנה, "בניגוד לאחרים" הוא אומר. את האחרים האלה ניתן ללא ספק למצוא בקרב חברי ממשלת ישראל. אבל האם ישראל יכולה לתקוף בלי ארה"ב? האם היא יכולה שלא לתקוף בכלל ומה חלון הזמן הקריטי שחייבים לקחת בחשבון במכלול השיקולים?
בפרק הרביעי של הפודקאסט "משדרים ביטחון", אלוף (מיל') תמיר היימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, וד"ר רז צימט, מנהל תכנית המחקר "איראן והציר השיעי" במכון, מדברים עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על האופציות שנותרו על השולחנות האיראני, האמריקאי והישראלי. - Show more
