Episodes
-
ביוני 2024 דיווח משרד הבריאות על התפרצות של קדחת הנילוס המערבי. נכון לרגע כתיבת שורות אלו קיימים מספר מקרי מוות מהמחלה ומאות נדבקים בישראל.
בעקבות אירועים אלה, החלטנו לעשות קצת סדר:
מה קורה בגוף מרגע עקיצת היתושה? מדוע לוירוס אין אינטרס להדביק דווקא בני אדם? איך מדינת ישראל הצעירה קשורה להיסטוריה של הנגיף?
וגם, כמה אנחנו צריכים להיות מודאגים? -
Missing episodes?
-
היא היתה תקועה על אי בודד במשך כמעט 20 שנה, איבדה את היכולת לתקשר עם הסביבה, איש לא ידע את שמה והיא שבה אל חיק הסיוויליזציה במקרה. אה, כן, וזה פשוט לא נכון. סיפורה המוזר של איך־שלא־קראו־לה.
-
הפודקאסט "פורצים דרך" בפרק מיוחד שהוקלט בלייב באירוע השנתי של סיילספורס ישראל. ברוך גסול, מנהל אגף המוצרים בחטיבה הקמעונאית של בנק הפועלים, מסביר לנו על השינוי הגדול שעושה הבנק, על מנת לעמוד בסטנדרט החדש שנוצר עקב השינוי בציפיות הלקוח, תוך התחשבות ברגולציה, והתמודדות עם התחרות הגוברת בשוק.
האם ארגון בנקאי גדול כבר לא הכרחי בימינו? איך בנק הפועלים, שמהווה גוף גדול, ותיק ומבוסס, מבצע טרנספורמציה מהותית בתחומי הדיגיטל, השירות, והארגון? איך רותמים את הארגון כולו לשינויים הנדרשים, כולל רתימת הפוליטיקה הארגונית ליצירת הצלחה? ולמה צריך להימנע מהימנעות כאשר ניגשים לכזה אתגר? -
אם אין לגברים שום דבר לעשות עם הפטמות שלהם, למה הן שם?!התשובה כוללת צבעים בעיניים, שרירים באזניים, אצבעות רגליים של פילים ואת צבטן הפטמות הסיבירי. שידור מעודכן לאחד הפרקים הראשונים של התשובה
-
לנורדים יש את ת'ור, האמריקאים המציאו את סופרמן, והפנתר השחור מגיע מאפריקה. ומה איתנו? אז ניחשתם נכון - גם לנו, ואפילו הרבה לפני כולם, היה גיבור על: שמשון הגיבור!
רובנו מכירים את הסיפור על הגבר הכל יכול, ארוך השיער, עם השרירים, אשר הייתה לו חולשה לנשים בכלל ולדלילה אחת בפרט. אבל, כשבוחנים את הסיפור לעומק, בכלים ביקורתיים, מגלים שלא מדובר רק בתסריט של סרט אקשן-גיבורי על בלבד. יש בסיפורו של שמשון רבדים נוספים, רבדים אשר נסתרים מן העין בקריאה ראשונה.
מה אנו יודעים על לידתו הפלאית של שמשון ולאיזו סצנת דפוס היא מתאימה? מה ניתן ללמוד מכך? מדוע לאימו של שמשון אין בכלל שם? מה האם חסרת השם מסתירה מבעלה (שלו דוקא יש שם...) ומדוע? האם ייתכן שמדובר בגיבור מיתי תרתי משמע - גם בן ילוד האלים, וגם גיבור שסיפורו מתכתב עם סיפורי מיתולוגיות קדומות אחרות מהמזרח הקדום? מה אנו באמת יודעים על גיבור העל שלנו שנולד וגדל בין צרעה ובין אשתאול?
על כך ועוד בפרק זה בו מתארח ד"ר בעז סתוי מסמינר הקיבוצים.
האזנה נעימה,
יותם -
פרק לקט!
אספנו את הביקורות שאנחנו הכי אהבנו לאורך העונה. מקווים שיש לכם נסיעה ארוכה באוטו -
משימת החילוץ שאיתה היה צריך להתמודד נדב בהט ב -8 בינואר 2024 במסדרון נצרים, הייתה קשה מנשוא. לחלץ במהירות שיא את אחיו יונתי -פצוע קשה מאד עד כדי סכנה אמיתית לחייו.הביקורת הנוקבת שמשמיעים בני המשפחה האבא דן ושני האחים יונתי ונדב , לא תמנע מהם ומשאר בני המשפחה להתייצב מיד למשימה כל פעם שיידרש. ככה הם גדלו. ככה הם חונכו.
-
מוזיקה תמיד הצליחה לדייק רגשות, לתת פרשנות לתחושות, להעביר מסרים ולתווך מציאות. מתי בפעם האחרונה התעמקתם במוזיקה שאליה אתם מאזינים? מה יש לה, למוזיקה, ללמד אותנו? איך היא מצאה את דרכה לעמקי נשמתנו? ובאיזו צורה נכון להשתמש בה? הפעם רוני קרביץ מאחר את הזמר ויוצר, יהונתן ניצן, לשיח על האיכויות של המוזיקה והצורה בה הוא משתמש בה.
-
עושים חשבון מארחים את ד"ר צחי רז לפרק נוסף על תרבות. בין היתר: על שיטות חקלאיות היסטוריות והשפעתן עד היום על תפיסות מגדריות, על צמיחה כלכלית ומדיניות רווחה והשפעתם על נורמות הילודה ועל השקעת ההורים בחינוך, איך חקיקה משפיעה על נישואי קרובים, איך רכבות וגישה לשווקים יוצרים ערכים אינדיווידואליסטים, ואפילו על הגורמים הכלכליים שמשפיעים על בחירת שמות לילדים.
-
שוב הילד לא מוכן להיכנס לשחות, שוב הילדה "מבזבזת" זמן מהשיעור ובוחרת לשחק מחוץ למים- למה חשוב שהילדים שלנו ילמדו לשחות? איך נכון ללמד שחייה? מה אתם בתור הורים יכולים לעשות כדי לעזור להם ללמוד ומה כדאי לא לעשות? הפעם בן סלע מארח את אורי סלע על כל מה שצריך לדעת על שחייה לפני הקיץ הקרוב.
-
תמיד אמרו לכם שאתם ביישנים אבל תחושת הבטן אומרת לכם שזה קצת מעבר לביישנות. אתם נכנסים לחדר מלא באנשים והבטן מתהפכת. יש תחושה שכל העיניים אליכם ומהפחד שתענו משהו מביך אתם נתקעים בשולחן. יש לכם המון מה לתרום לשיחה אבל הפחד משתלט ואתם נשארים בשקט. אלו רק חלק מהסימנים לחרדה חברתית. הפעם ד"ר מרים לבין גורן, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בשיטת הCBT, מסבירה איך חרדה חברתית באה ליידי ביטוי וכיצד ניתן להתמודד איתה.
-
לקראת מפגש המאזינים הקרב ובא בעוד קצת פחות מחודש, בחרתי להשמיע לכם פרק שהוקלט במפגש מאזינים קודם שנערך בתאטרון צוותא.
בנובמבר 1957 הדהימה ברית המועצות את העולם כאשר שיגרה, בפעם השנייה בתוך כחודש, לווין לחלל. על ספוטניק 2 הייתה נוסעת: כלבה קטנה (וחמודה) בשם 'לייקה' ('נבחנית', ברוסית). אבל התגובה לשיגורה המוצלח של לייקה לא הייתה התגובה לה ציפתה ברית המועצות הסערה התקשורתית שעוררה לייקה לא דעכה מאז ועד ימינו, והייתה לה השפעה קריטית על האתיקה של ניסויים מדעיים בכמעט כל תחום, ולא רק בחלל. תודה לנתן פוזיאק שערך את התחקיר לפרק, ולניר סייג שהקליט אותו.
מפגש המאזינים הקרוב יערך ב-18.7.24, בשעה 2130, במועדון הגריי שבתל-אביב. קישור לרכישת כרטיסים - בעמוד של עושים היסטוריה באתר הבית שלנו, osimhistoria.com
האזנה נעימה, רן -
אחת הבעיות הגדולות עם מערכות הבינה המלאכותית החדשות היא שקשה לסמוך עליהן ויש לכך שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שאנחנו לא יודעים למה הן פועלות בדרך שבה הן פועלות, למה הן נתנו לנו תשובה א' ולא תשובה ב' והשנייה היא שלא רק שאנחנו לא יודעים מה קורה בתוכן, לפעמים הן מנפיצות תשובות, ממציאות תשובות שאין בינן ובין המציאות שום קשר.
אבל למה זה קורה? למה אנחנו לא מבינים מה קורה בתוך המערכות האלו ולמה הבוטים מתקשים לומר "אני לא יודע"? ובכן אפילו על השאלות האלו קשה לענות ובכל זאת זה מה שאני אנסה לעשות: אנסה גם להסביר את בעיית "אני לא יודע" וגם אספר על התקדמות מעניינת באחת הגזרות, התקדמות ששופכת אור על האופן שבו המערכות האלו פועלות מה שאולי יאפשר לנו קצת יותר לסמוך עליהן. אולי.
קישורים:
אנת'רופיק מסבירה מה קורה בתוך המודל שלה
https://www.anthropic.com/research/mapping-mind-language-model
בעיית ההזיות: הסבר
https://masterofcode.com/blog/hallucinations-in-llms-what-you-need-to-know-before-integration
הבלוג של קובוס גריילינג
https://cobusgreyling.medium.com
ᐧ -
פרק לקט!
אספנו את הביקורות שאנחנו הכי אהבנו לאורך העונה. מקווים שיש לכם נסיעה ארוכה באוטו -
בעשור האחרון המודעות לטיפולים אצל גברים גברה ובהתאם לכך התפתח ענף הקוסמטיקה לגברים. האם גברים צריכים ללכת לקומסטיקאית? האם יש צורך לבצע התאמות במכון? ובמה בדיוק שונה טיפול בגברים בטיפול בנשים?
האזנה נעימה -
המשך החיפוש אחרי מי שחילק לראשונה את השעה ל-60 דקות, ואחרי שמה הנכון של החיה המוזרה הזאת שלא קוראים לה חסילון גמל שלמה
-
בפרק זה המסכם את סדרתנו עד כה, נתבונן בספרי עזרא, נחמיה ודברי הימים בהם יש הרבה חומרים היסטוריוגרפיים, תוך כדי חזרה לזמן האפשרי של חיבורי הטקסטים הללו.
האם הטקסטים מהווים תיאור היסטורי נאמן? האם ייתכן והחומרים ההיסטוריוגרפים הללו משקפים את התקופה הפרסית וההלניסטית המוקדמת? אילו עדויות יכולה לספק לנו הארכיאולוגיה אודות הסוגיה? האם יש בכלל עדות לכתיבה משמעותית בעברית בפרק הזמן בו מדובר? ואם כבר בעברית עסקינן- מתי התרחש המעבר בין העברית הקדומה לעברית היותר מאוחרת? מה משמעות העובדה כי קיימת תקופה של מאות שנים בה אין עדות ממשית לכתיבה משמעותית בירושלים וביהודה?
עוד נשאל בפרק - מדוע בספר נחמיה קיים פרק בו מסופר אודות בניית חומת ירושלים ומאידך אין שום סימנים לביצורים מהתקופה הפרסית?
עד כמה ספר דברי הימים מאוחר להיסטוריה הדויטרונומיסטית? למה יש תיאורים מעניינים ביותר על ממלכת יהודה בהקשרי בנייה, מלחמות, והתפשטות טריטוריאלית אשר מופיעים רק בספר דברי הימים ולא מוזכרים למשל בספרי מלכים ושמואל? האם וכיצד כל זאת יכול להצביע אודות זמן חיבור הספר?
על כך ועוד בפרק זה בו מתארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' חיפה ומאונ' ת"א.
האזנה נעימה,
יותם -
איך משפיעה הבחירה בשפת תכנות על העולם שלנו? מתי קוד מתומצת מדי הופך לבלתי מובן? ומהו הקשר העמוק בין כתיבת שירה לכתיבת תוכנה?
לרגל שבוע הספר, התארח ב"עושים תוכנה" ערן הדס – תוכניתן, משורר ואמן מדיה. ערן עבר בתעשייה דרך של תוכניתן, ראש צוות, מנהל פיתוח ולתקופה קצרה גם היה מנכ"ל. הוא מלמד במסלול מדיה דיגיטלית באוניברסיטת תל-אביב ובביה"ס למדעי המילה בירושלים, וחוקר יצירתיות בתחום החינוך. הוא פרסם תשעה ספרי שירה, השתתף בפרויקטים כמו מערכת שכותבת שירה על סמך גלי המוח, רובוטית שמראיינת אנשים לסרט תיעודי, ואוצר דיגיטלי של יצירות אמנות.
שוחחנו על שפות תכנות ועל שפות טבעיות, על קרבות היסטוריים בין פרדיגמות בכתיבת קוד, על תכנות בתור כישוף ועל ריבונותן של המכונות, ועל למה הוספה של הערות בתוך הקוד, היא לאו דווקא עניין מומלץ.
האזנה נעימה,
בועז לביא -
לחברות ולקוחות המשתמשים בשירותי CRM, יש אתגר גדול במיוחד - הם "עובדים בשביל המערכת". החל מיצירת תהליכים ועד תיעוד - מדוע זה קורה והאם המערכת תוכל בעתיד "לעבוד אצלנו"? הפעם שוחחנו עם אמיר חונגה, סגן נשיא בכיר בחברת AllCloud המתמחה בשירותי ענן, שינסה להסביר על החזון בהתאם להתפתחות הבינה המלאכותית והאוטומציה.אמיר ממליץ: לקרוא את הספרים "גלגל התנופה – מטוב למצוין" מאת ג'יימס קולינס ואת הספר "כוחו של הרגע הזה" מאת אקהרט טול, שמדבר על להנות מהרגע. בנוסף, הוא ממליץ לעקוב אחר אסתר פרל, פסיכולוגית, מומחית ליחסים.
- Show more