Episodios
-
ראיון עם ד"ר אורנה קרן-כרמל, על המאמר "האמת האפורה: הצלת יהודי דנמרק בשואה בתרבות הזיכרון בישראל" שהתפרסם בגיליון זמנים 141. תיאור המאמר בגיליון זמנים: סיפור הצלתם של אלפי יהודי דנמרק באוקטובר 1943 הוא אחד המיתוסים היציבים בזיכרון השואה הציבורי בישראל, ואתו סירת הדיג שהפכה לסמל של אותה הצלה מאורגנת, שבמהלכה הוברחו היהודים לשוודיה השכנה. עם להמשיך לקרוא את 24 – הצלת יהודי דנמרק בשואה →
-
ראיון עם ד"ר שלי זר-ציון, על המאמר "התאטרון הארצישארלי (התא"י): תנועה בין פריפריות תרבותיות" שהתפרסם בגיליון זמנים 99. תיאור המאמר בגיליון זמנים: החלוצים של התאטרון העברי, שהחל מתגבש בארץ ישראל בשנות העשרים של המאה הקודמת, פעלו על-פי תפישות תרבותיות שונות ולמען מטרות מגוונות. מתוך התבוננות קרובה בביוגרפיות ובהשקפות של כמה מהדמויות המרכזיות בשלבים המוקדמים של להמשיך לקרוא את 23 – תאטרון שוליים בארץ ישראל →
-
¿Faltan episodios?
-
ראיון עם פרופ' אהרן שי, על המאמר "היוזמה ליישוב פליטים יהודים בירכתי סין" שהתפרסם בגיליון זמנים 139. תיאור המאמר בגיליון זמנים: ההתיישבות היהודית בסין מוזכרת כבר בכתביו של הנוסע הוונציאני מרקו פולו בסוף המאה השלוש-עשרה. ראשיתה בסוחרים יהודים שהגיעו מאירופה בדרך המשי כבר במאה התשיעית. בשלהי שנות ה-30 של המאה העשרים, כאשר הקהילות היהודיות בגרמניה להמשיך לקרוא את 22 – התכנית ליישוב יהודים בפריפריה הסינית →
-
ראיון עם פרופ' תמר הרציג, על המאמר "רפורמציות, נזירוֹת ומנזרים בעת החדשה המוקדמת" שהתפרסם בגיליון זמנים 140. תיאור המאמר בגיליון זמנים: הרפורמציות פתחו פתח לתמורות ניכרות ביחסי המגדר. תמר הרציג מתמקדת באחת המרכזיות שבהן: השפעתו המורכבת של ביטול הנזירוּת בידי מרטין לותר על אפשרויות הפעולה הפתוחות לפני נשים לעומת אלה העומדות לפני גברים. המאמר בוחן להמשיך לקרוא את 21 – נזירות ומנזרים אחרי הרפורמציה →
-
ראיון עם ד"ר עידו יזרעלוביץ', על המאמר "האם הרומית: מבט חברתי, משפטי ורפואי" שהתפרסם בגיליון זמנים 139. תיאור המאמר בגיליון זמנים: כאשר גבר טוען בבית-המשפט כי אשתו לשעבר בהיריון ממנו חרף הכחשותיה – כיצד אפשר לבדוק זאת, ומי אחראי לכך שזכותו ליורש לא תישלל ממנו? בית-המשפט הרומי נדרש לסוגיה זו במחצית השנייה של המאה השנייה להמשיך לקרוא את 20 – מיילדות בעולם הרומי →
-
ראיון עם ד"ר אבישי בן דרור, על המאמר "אסלאם ומודרניזציה: הרר תחת הכיבוש המצרי" שהתפרסם בגיליון זמנים 92. תיאור המאמר בגיליון זמנים: בהרר, עיר עתיקה ומבוצרת באתיופיה של ימינו, נוצר בשלהי המאה התשע-עשרה עימות מיוחד במינו בין חברה אסלאמית עממית-מסורתית לבין המודרניזציה שהביא עמו הכיבוש המצרי של העיר וסביבתה. לא היה זה פרק בעימות הקלסי להמשיך לקרוא את 19 – הרר, עיר אתיופית תחת כיבוש מצרי →
-
ראיון עם ד"ר אלכס קרנר, על המאמר "מילים ובגדים במפגש בין האירופאים לילידי העולם החדש במאה השש-עשרה" שהתפרסם בגיליון זמנים 133-134. תיאור המאמר בגיליון זמנים: כיצד נוצרת תקשורת בין שני עולמות זרים זה לזה? על־פי כריסטופר קולומבוס, "באמצעות מחוות וסימנים, או באמצעות מילים". כך, לפחות, תיאר המגלה הנודע את הניסיונות הראשונים לנהל דו־שיח עם ילידי העולם להמשיך לקרוא את 18 – אירופאים פוגשים את ילידי העולם החדש במאה ה-16 →
-
ראיון עם ד"ר איילת כרמי, על המאמר "דורותיאה לאנג וסאלי מאן: לאומיות, גזע ומגדר בצילום הנוף האמריקני" שהתפרסם בגיליון זמנים 139. תיאור המאמר בגיליון זמנים: הצלמות דורותיאה לאנג וסאלי מאן יצרו בשנות ה־30 (לאנג) ובשנות ה־90 (מאן) של המאה העשרים גוף עבודות מרשים, שמייצג את נופי ארצות־הברית. עם זאת, עבודותיהן לא הוכנסו לקנון צילום הנוף האמריקני, להמשיך לקרוא את 17 – דורותיאה לאנג וסאלי מאן: צלמות אמריקאיות →
-
ראיון עם ד"ר יונתן רובין, על המאמר "פעילות אינטלקטואלית בממלכת ירושלים הצלבנית" שהופיע בגיליון זמנים 124. תיאור המאמר בגיליון זמנים: רבים מההיסטוריונים שחקרו את ממלכת ירושלים הצלבנית הדגישו את מיעוטם של המגעים התרבותיים וההשפעות ההדדיות בין המתיישבים האירופאים בלבנט לעולם האסלאם, בניגוד בולט למה שהתרחש בנקודות מפגש אחרות בין שתי הציביליזציות – חצי־האי האיברי וסיציליה. להמשיך לקרוא את 16 – חיים אינטלקטואליים בממלכת ירושלים הצלבנית →
-
ראיון עם ד"ר דפנה אורן-מגידור, על המאמר "הכמיהה לילדים באנגליה בעת החדשה המוקדמת" שהתפרסם בגיליון זמנים 139. תיאור המאמר בגיליון זמנים: "מאה לירות הייתי נותנת, כדי שיהיה לי ילד. / להחזיק ילד שמח, שנשאתי בגופי" – כך נכתב בבלדה אנגלית משנת 1663, שבמרכזה זוג חשוך ילדים. חוקרי משפחה שעסקו בילודה בעת החדשה המוקדמת נטו להדגיש שיקולים להמשיך לקרוא את 15 – כמיהה לילדים באנגליה במאה ה-17 →
-
ראיון עם פרופ' רענן ריין, על המאמר "ברצלונה 1936: האולימפיאדה העממית שלא הייתה", שהופיע בגיליון זמנים 137. תיאור המאמר בגיליון זמנים: קולות הנפץ והיריות שנשמעו בברצלונה בלילה שבין 18 ל־19 ביולי 1936 סימנו את פתיחתה של מלחמת האזרחים הספרדית, אך גם חרצו את גורלה של האולימפיאדה העממית שהייתה צפויה להיפתח בעיר למחרת היום. האולימפיאדה העממית הייתה אמורה לקרוא להמשיך לקרוא את 14 – האולימפיאדה העממית שבוטלה ברגע האחרון →
-
ראיון עם פרופ' איריס רחמימוב, על המאמר "סעודות, הפגנות והתפכחות: רדיקליזם לסבי בירושלים, 1989-1972" שהופיע בגיליון זמנים 131. תיאור המאמר בגיליון זמנים: האקטיביזם הלסבי בישראל התחיל במרכזים הפמיניסטיים שנוסדו בראשית שנות ה־70 בשלוש הערים הגדולות, ובקבוצות שמאל רדיקליות כגון "מצפן" ו"שס"י" (שמאל סוציאליסטי ישראלי). בירושלים התפתחה הקבוצה הפמיניסטית הרדיקלית ביותר – קבוצה שקשרה מהפכה מינית ומגדרית להמשיך לקרוא את 13 – לסביות פמיניסטיות רדיקליות בירושלים, בשנות ה-70 וה-80 →
-
חלק שני מתוך שניים של ראיון עם עידן בריר, על המאמר "ממסעות ההרג העות'מאניים לפלישת "המדינה האסלאמית": תחנות בזיכרון הקולקטיבי של היזידים ובהבניית זהותם", שהופיע בגיליון זמנים 132: תיאור המאמר בגיליון זמנים: אירועי הדמים באוגוסט 2014 ,שהובילו לגירושן של מרבית הקהילות היֶזידיות ממקום מושבן בצפון עיראק, האיצו את הבנייתה של זהות יזידית חדשה, המבקשת להיבדל ולהתרחק במודע להמשיך לקרוא את 12-ב'- יזידים: רדיפות, זיכרון וכתיבת היסטוריה – חלק 2 מתוך 2 →
-
חלק ראשון מתוך שניים של ראיון עם עידן בריר, על המאמר "ממסעות ההרג העות'מאניים לפלישת "המדינה האסלאמית": תחנות בזיכרון הקולקטיבי של היזידים ובהבניית זהותם", שהופיע בגיליון זמנים 132: תיאור המאמר בגיליון זמנים: אירועי הדמים באוגוסט 2014 ,שהובילו לגירושן של מרבית הקהילות היֶזידיות ממקום מושבן בצפון עיראק, האיצו את הבנייתה של זהות יזידית חדשה, המבקשת להיבדל ולהתרחק במודע להמשיך לקרוא את 12-א'- יזידים: רדיפות, זיכרון וכתיבת היסטוריה – חלק 1 מתוך 2 →
-
ראיון עם ד"ר רות אמיר, על המאמר "ג'נוסייד ללא הרג: העברה בכפייה של ילדים בארצות־הברית, בקנדה ובאוסטרליה", שמופיע בימים אלה בגיליון זמנים 138. תיאור המאמר בגיליון זמנים: השמדה פיזית של עם או של קבוצה איננה תנאי הכרחי לג'נוסייד, שכן ג'נוסייד יכול לבוא לידי ביטוי גם בצורת השמדתה השיטתית של תרבות הקורבנות. זה היה תפקידם של בתי־ספר פנימייתיים להמשיך לקרוא את 11 – העברה בכפייה של ילדים בארצות-הברית, בקנדה ובאוסטרליה במאות ה-19 וה-20 →
-
ראיון עם ד"ר עודד רבינוביץ', על המאמר "בין העיר לחצר: משפחת פרו בוורסאי", שהופיע בגיליון זמנים 132. תיאור המאמר בגיליון זמנים: היסטוריונים לרוב נוהגים לבחון את חצר המלוכה בוורסאי כמקור של טעם ואסתטיקה, או לחקור את מערכות היחסים שהתקיימו בין יושבי החצר. עודד רבינוביץ' מתבונן בוורסאי מזווית אחרת ובודק את האופן שבו בני משפחת פֶּרוֹ (Perrault), אנשי להמשיך לקרוא את 10 – בין העיר לחצר: הון-שלטון בצרפת במאה ה-17 →
-
ראיון עם פרופ' אורית רוזין, על המאמר "תאוות בשרים: התשוקה לבשר בישראל בתקופת הצנע, 1953-1947", שהופיע בגיליון זמנים, 128. תיאור המאמר בגיליון זמנים: לבשר יש מעמד ייחודי בתזונה האנושית. הצמצום החד באספקת בשר לאוכלוסייה האזרחית במהלך מלחמת העצמאות ובשנות הצנע שלאחריה,הוליד מגוון תגובות אזרחיות ובהן צמיחתו של שוק שחור, התפתחות ענף חקלאי משגשג לגידול וממכר של בשר להמשיך לקרוא את 9 – תאווה וצנע: בשר בישראל בשנים הראשונות →
-
ראיון עם ד"ר ירון ג'אן, על המאמר "שייכות מנוירת: יהודים ותעודות מסע באירופה בין שתי מלחמות העולם", שהופיע בגיליון זמנים 133-134. תיאור המאמר בגיליון זמנים: פתגם שגור מימי המהפכה ברוסיה קבע ששלושה דברים דרושים לו לאדם על מנת לשרוד: גוף, נשמה ודרכון. העדר דרכון היה הרה אסון במיוחד למאות אלפי בני־אדם שנמלטו מאזורי מגוריהם בעקבות קריסת הסדר הישן להמשיך לקרוא את 8 – דרכונים ותעודות מסע באירופה במאה ה-20 →
-
ראיון עם פרופ' מירי שפר-מוסנזון, על המאמר "קולינריה ובריאות באימפריה העות'מאנית בעת החדשה המוקדמת", שהופיע בגיליון זמנים 128. מתוך תיאור המאמר באתר זמנים: השילוב בין מזון לבריאות הוא חוויה אנושית אוניברסלית, אך אופני השילוב והמשמעויות שיוחסו לו השתנו ממקום למקום ומזמן לזמן. מירי שפר־מוסנזון מציגה כמה מההקשרים הללו בעולם העירוני העות’מאני של העת החדשה המוקדמת להמשיך לקרוא את 7 – בריאות ואוכל באימפריה העות'מאנית בעת החדשה המוקדמת →
-
ראיון עם עידו הררי, על המאמר "אשכנזים ערבים? קרבה והתבדלות ב"יישוב הישן" בירושלים", שהופיע בגיליון זמנים 135. תיאור המאמר בגיליון זמנים: במשך מאות שנים הייתה קהילת היהודים האשכנזים חלק אינטגרלי ממרקם החיים המשותפים בירושלים, מרקם שכלל מוסלמים, יהודים ונוצרים מרקע מגוון. למרות זאת, ההיסטוריוגרפיה היהודית החדשה לא הקדישה תשומת לב רבה לקהילה זו, אם משום שייצגה עולם להמשיך לקרוא את 6 – אשכנזים ערבים? →
- Mostrar más
