Episodios
-
מהו הסוד הגדול ביותר בעולם?
האדמו"ר מודה שאינו מסוגל להגיע למדרגה עליה דיבר הבעל שם טוב, שבהסתכלות על העולם רואים בעליל את ה', אך שבהסתכלות על כך שהעולם הוא סוד, הוא חש בליבו ובנפשו את אור ה', ולא רק את ההיעדר. אולם, כל ניסיון להבין זאת משאיר אותנו עם הסתר. לאור זאת פונה האדמו"ר לעולם שיסיר את המסך, אך במקביל מבין שרק עבודה יחד עם העולם תוביל להרגשת קירבת ה'.
!מועדים לשמחה
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
מדוע האדם מפחד להתפלל?
האדמו"ר מציג שתי אפשרויות של מפגש עם ה' - שתיהן אפשריות לכל איש ישראל. אחת על ידי השכל והדמיון של האדם, מפגש בהשתלשלות של ה' בעולם הזה, והשנייה על ידי הנשמה מעבר ללבושים ולגבולות של העולם הזה. שתיהן מובילות את האדם לפחד ויראה, אך הדרך להבחין ביניהם היא האם היראה של האדם היא עמוקה כל כך, עד שהוא מתבטל לגמרי, לא מסוגל אפילו לאהוב, לירא ולהתפלל. מסתבר שמה שמחזיק את האדם ברגעים אלו הוא עצם רצונו יתברך, עצם המפגש עם ה'.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
¿Faltan episodios?
-
מדוע האדמו"ר עשה גלגול (התהפכות) בחנוכת ספר התורה?
לפי האדמו"ר, כאשר האדם חש תשוקה למסור את הנפש אך אין לו את הכלים הרוחניים להביא זאת לידי ביטוי, הוא יכול ליצור מעשה שייחשב כקדוש לשעה. נדמה, כי דווקא העובדה שמצבו הרוחני של האדם ירוד, הוא מה שגורם ליצור מעשה שמבטא את השפלות שלו, כגלגול (התהפכות) שהאדמו"ר עשה בזמן חנוכת ספר התורה, ושורשיו אצל דוד המלך מול ארון ברית ה'. פעולה זו מביאה לידי ביטוי את הרצון הפנימי, משפיעה על הגוף, ומראה את אמונתו של האדמו"ר בכך שכל יהודי מסוגל ליצור ולחוש את הקדושה.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
מדוע האדמו"ר מפיאסצ'נה נשבר דווקא בסעודה שלישית?
האדמו"ר מפיאסצ'נה משווה את סעודה שלישית לתפילת כל נדרי הפותחת את יום הכיפורים. זאת, לאור חוויותיו האישיות בסעודה זו, כפי שמתוארות בקטע - תחושת משבר, בושה, יגון וצער שנובעים מעמידה לפני ה', פניה לקב"ה בכל מקרה למרות הקושי, והתחזקות ושמחה לאחר מכן. באופן מרתק, הדברים מתכתבים אך שונים מהתיאור שלו כיצד נראית סעודה שלישית אצל החסידים (לדוגמה, בהכשרת האברכים פרק ד').
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
מה היחס הנכון לאנשים שלא אכפת להם מעצמם?
האדמו"ר משווה בין התגובה של אנשים כלפי אדם המתאבד, לבין אי תגובתם כלפי אדם ש"מת מבפנים". אדם שלא אכפת לו אם ימות, יחיה, גן עדן או גיהנם, הוא במצב של חוסר הכרה בעצמיות שלו, הדומה למצב של השפלות המרומה בחובת התלמידים. נדמה שהפתרון שהאדמו"ר מפיאסצ'נה מציג פה מתחיל באכפתיות והדאגה של אנשים אחרים לאותו בן אדם, דבר שיכול לעורר בו את ערך עצמו.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
איך אפשר לקפוץ מעבר למדרגה הרוחנית שלי?
באותיות כ"ב ו-כ"ד מציע האדמו"ר שתי עצות מעשיות מאוד להתקדמות רוחנית מעבר למקום שהאדם נמצא בו: באות כ"ב מציין האדמו"ר שהיכולת לקפוץ מדרגה נעוצה ביכולת להצליח, לשעה קלה, לצאת מדאגות העולם, ובאות כ"ד מציע האדמו"ר לאדם שלא מצליח לעורר את נשמתו, ל"צייר בעצמך שאתה צדיק". כפי שנראה, עצות אלו מסייעות לאדם להאמין שהדבר אפשרי, לשאוף אליו, ואולי גם לגלות שהוא כבר, במידה מסוימת, נמצא במקום הגבוה הזה.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
מה הדבר שעורר אימה באדמו"ר מפיאסצ'נה?
באות כ' דן האדמו"ר מפיאסצ'נה באותה תופעה בה דן באות ד' - אדם שכל ימיו שלט ביצרו, ופתאום בזקנותו התפרץ עליו יצר הרע. בניגוד לאות ד', שם הפתרון היה תיקון עצמי יסודי על ידי מציאת עצות בעצמו ושיח עם ה', ובניגוד לפרק השלישי בהכשרת האברכים שם הפתרון הוא עבודה על ההתרגשות, אצלנו מרחיב האדמו"ר מפיאסצ'נה בחשיבות מידת הגבורה של האדם, שיהיה מושל בעצמו. הדבר מתחבר גם לנימה האישית שהאדמו"ר שוזר בקטע.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
כאשר המשבר הכלכלי והתרחבות הישיבה פגשו את תודעת המשבר של האדמו"ר מפיאסצנ'ה.
שנת 1929 מסתמנת כשנת מפנה בעולמו של האדמו"ר מפיאסצ'נה: המשבר הכלכלי שהוביל ללחץ על הישיבות ולעזיבת תלמידים התפרץ במקביל לצמיחה חסרת תקדים של ישיבת דעת משה, שנחשפה לקהלים חדשים. אירועים אלו, יחד עם תודעת משבר פנימיית וחיצונית של האדמו"ר מפיאסצ'נה, הובילו לכתיבת הספר חובת התלמידים ולהצבת העיקרון לפיו "עיקר המחנך של האדם הוא האדם עצמו" בטבורו.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
איך נשמע משבר גיל ה-40 של האדמו"ר מפיאסצ'נה.
בעקבות הגעתו של האדמו"ר לגיל 40 הוא עובר משבר של יראה ופחד המובילים לרצון להתחזקות, אך זכר הזמנים המוקדמים בחייו בהם ניסה להתקרב ל-ה' ולא הצליח להתמיד מרפים את ידיו. בכל זאת הוא מחליט לנסות להתקרב ולהתקשר ל-ה', ובכך שיתף אותנו, הלומדים את דבריו, במעמקי התחבטויות הנפש של האדמו"ר.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
התבודדות היא הדרך ללמוד איך לבכות בתפילה.
על פי האדמו"ר, אם האדם רק חווה תפילה שהיא בקשה, אז הבכי שלו בתפילה נחשב ילדותי. לכן, המטרה היא לטעום תפילה שאין בה בקשות, בכי הנובע מעצם המפגש עם ה' בדיבורי השבח עליו. מתוך כך, גם תפילה של בקשה תהיה ממוקדת במפגש עם ה', כפי שאפשר לראות במשל הסנדלר בחובת התלמידים (פרק ד'). נקודה זו מתקשרת ליסוד על נשמת האדם הרואה את ה' ומשתוקקת אליו, גם כשהאדם לא יודע ומבין זאת.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
מה גורם הדמיון של סוף החיים לאדמו"ר מפיאסצ'נה?
האדמו"ר מפיאסצ'נה מתאר חוויה שחווה בסעודה שלישית, בה דמיין מה קורה אם הוא הולך למות. דמיון סוף החיים, שהיא טכניקה שהאריך בה האדמו"ר בפרק השמיני בהכשרת האברכים, גורמת לו עצמו ליראה ופחד גדול מאיך יעמוד בפני ה' - וכן לחשוב גם על עמידה בפני ה' ביום יום, ולזעקה אליו לעזרה. בכך, שוב אנו זוכים שהאדמו"ר מפיאסצ'נה ישתף אותנו בחוויות האישיות שלו בעבודת ה', ובטכניקות שאינן רק תיאוריה אלא חוויות חייים ממשיות אצלו.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
ההתקדמות של האדם לא תלויה במה שאני מתקדם בפועל או במה שאני מקווה שיקרה.
האדמו"ר מפאיסצ'נה מגדיר את המושג "רצון", המעיד על ההתקדמות של האדם, לא כמה שהאדם שואף אליו, אלא כמה שהאדם פועל לקראת מימושו. עובדה זו מוכיחה שיש קשר בין הרצון לבין מי שהאדם, ומראה שהדבר בוער בו. כך האדם יכול "להגיה" את עצמו, זאת אומרת לברר בתוכו מי הוא באמת בנקודה זו. במקביל, ניתן להשפיע על הרצון על ידי שינוי התפיסה העצמית של האדם.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
מהן הראיות למציאות ה' בעולם?
כהמשך לשאיפתו ודחיפתו של האדמו"ר לאדם שיהיה "איש נפרד לעצמו", עוסק האדמו"ר בהוכחת מציאות ה'. לדבריו, אין צורך בראיות מהעולם על מציאות ה', כיוון שהנשמה כל כך בטוחה בראייתה את ה'. אם האדם לא רואה ושומע את זה, כנראה שאין לו לב, או שהוא לא מסוגל לשמוע אותו. לכאורה הדברים בניגוד לגישתו של הרמב"ם שאפשר להגיע לאהבת ה' ויראתו דרך התבוננות בחכמתו ומעשיו של ה', אך ניתן להבין שהסתכלות על העולם חיובית כאשר היא מעוררת את הקשר הנשמתי בתוכנו ל-ה'.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
מה צריך להיות כדי שתהיה לך בחירה חופשית?
על מנת להסביר כיצד האדם יגיע ליכולת לבחור באופן עצמאי, גם מול תאוות העולם הזה, מגיע האדמו"ר מפיאסצ'נה לעסוק באחד מיסודות השקפתו, ההבנה שכל אחד ואחד הוא איש פרטי לעצמו. זו הדרך להתמודד מול תאוות העולם הזה, זו הדרך למצוא את דרכי בעבודת ה', וכפי שמבואר באות י"ב, כך אני אתרום לעולם. הדברים משתלבים עם גישתו החינוכית, כפי שבאה לידי ביטוי בחובת התלמידים.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
מה קורה לבן אדם שלא מרגיש את הנשמה שלו?
האדמו"ר מפיאסצ'נה קובע שיש חוק וצורך בנפשו של האדם להרגיש, וממילא יש צורך לאדם למצוא את ההתרגשות שלו בעבודת ה'. מכאן גם נובעת חשיבות עליונה בתשומת לב להתרגשות של האדם, לנשמתו הקוראת לו, בין כאשר קשה לה ובין כאשר טוב לה.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
מתי חרטה על כשלון טובה ומתי לא?
באות ו' טוען האדמו"ר שחרטה על כשלון טובה רק כשבפועל עושה איתה משהו, בין השאר משום שעצם העשיה היא מה שמקבע את ההרגשה באדם. באות ח' מסביר האדמו"ר שהאדם צריך להיות לוחם מלחמת ה', ושאדם שמתרץ שהיצר הרע שלו מגיע מנסיון מ-ה' צריך לדעת שבידו לקבוע זאת.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
אין באמת דרך להסתגר מפני השפעות החיצוניות - אז מה כן?
האדמו"ר מציג מציאות, שבה יש זרם של דעות בדור הסוחף את האדם, גם אם הוא אומר לעצמו שאין זה כך. ההסתגרות מפני השפעות העולם, גם אם תיאורטית הייתה רעיון נכון, בפועל איננה אפשרית. לכן, הפתרון היחיד הוא לפעול, לזוז, ואז אתה לא חלק מהזרם ואינך מושפע ממנו. מתוך כך אפשר ללמוד על ההשפעה הגדולה שאפשר להשפיע אחד על השני, וגם על החשיבות של להיות פעיל מבחינה רוחנית.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
שני הדברים הכי חשובים בתיקון פנימיות הנפש.
לאחר שראינו את חשיבות תיקון הנפש, סוקר האדמו"ר שתי עצות חשובות כיצד לעשות זאת: ראשית, יש ליצור ולחפש בעצמנו דרכים. שנית, מציע האדמו"ר לשתף את ידיד הנפש אב הרחמן, ה'. שני הדברים מציפים את משימת תיקון הנפש, הנשמעת רחוקה מהחיים שלנו, לתוך המציאות שלנו.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
ההבדל בין רופא מומחה לרופא אויל - בעולם הנפש.
האדמו"ר מפיאסצ'נה מדגיש את החשיבות של תיקון הנפש. לא רק 'ניקוי' הלב והמח מתאוות ומחשבות לא טובות, אלא תיקון הנפש, המקור ממנו מגיעים המחשבות הלא טובות. על פי האדמו"ר, אם האדם לא מרפא את הנפש, הוא מסתכן שבזקנותו התאוות יתפרצו בו, דבר המוכיח שאין זה תיקון מהותי. ציפייתו של האדמו"ר מכל אדם לעבודה פנימית זו מתחברת לתפיסתו הכללית, את היכולת של כל איש ישראל לעבודה ברמה הגבוהה ביותר.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
-
אפילו אם הלב של האדם נשבר בגלל חוסר בתאוות, אפשר להשתמש בזה לתיקון הלב!
לא משנה מדוע האדם מרגיש שהלב שלו נשבר, הדבר המשמעותי הוא האם הוא מנצל את הפתח בלב בשביל להיכנס פנימה. היכולת לנצל רגעים של משבר, גם אם אינה נובעת מרצון לחזור בתשובה, לעבודה פנימית, היא יסוד חשוב אצל האדמו"ר, המדגיש פעם אחר פעם את חשיבות ההתעוררות ועבודת ה' לא רק בשכל אלא גם בלב ובנפש.
אשמח מאוד לתגובות ומחשבות - [email protected]
- Mostrar más
