Episodit
-
Ransomware is the most common cyber attack causing OT outages - all Windows machines encrypted. What if we could "press a button" and have everything working again in seconds or minutes? Alex Yevtushenko of Salvador Technologies joins us to look at new technology for rapid recovery.
-
איך בונים מודלי שפה בעברית? למה זה כל כך מורכב, יקר, ודורש כל כך הרבה מתנדבים? והאם מודלים מקומיים בקוד פתוח יכולים באמת להתחרות במפלצות הבינה המלאכותית של OpenAI וגוגל?
בפרק הזה של "עושים תוכנה" מתארח, שוב, ים פלג. לים יש רקורד עשיר מאוד בפיתוח ומחקר סביב AI. הוא מדורג בין המובילים בעולם במדע נתונים תחרותי והחזיק לאורך השנים בכמה שיאי עולם בקטגוריות השונות בתחום. הוא אחד ממפתחיה הראשונים של ספריית הבינה המלאכותית הפופולרית: Keras, ומשמש כמנכ"ל חברת סטארט-אפ שאותה הקים, Deep Trading Ltd, חברת מסחר פיננסי גלובלית, שנשענת על ניסיונו במדעי הנתונים, תכנות ואלגוריתמים.
אבל ל-"עושים תוכנה" הוא הגיע הפעם בעיקר כדי לדבר על פרויקט מיוחד, מקומי, שבו הוא מעורב: Ivrit.AI. מיזם ללא מטרות רווח שמטרתו לאפשר תמיכה איכותית בעברית בכלי בינה מלאכותית. אלפי מתנדבים בפרויקט אוספים ומתייגים מאגרי מידע בעברית שלבסוף משוחררים לקהל הרחב ברישיון נוח לשימוש המאפשר לפתח מודלים ושירותי בינה מלאכותית בעברית. המיזם הושק לפני כשנה ואחד היישומים הראשונים שלו הוא מודל תמלול ראשון בעברית, שלפי הדיווחים מתעלה על ביצועי כל המודלים האחרים הקיימים כיום.
תפקידו של ים הוא אימון המודל, ויש לו המון דברים מרתקים לספר עליו, על עתיד מודלי השפה, ועל הדרך קדימה עבור הבינה המלאכותית בכלל.
האזנה נעימה,
בועז לביא
לפרק הקודם עם ים:https://www.osimhistoria.com/software/ep123-machine-language
לאתר הפרויקט של Ivrit.AIhttps://www.ivrit.ai/en/ivrit-ai-2/ -
תודעה מעסיקה את האנושות מאז ומעולם, אך האם ייתכן שאי פעם נמצא תשובה להיכן היא נמצאת? האם היא נמצאת במוח או מהות רוחנית בלי התגלמות פיזית כפי שטענו הדואליסטים? האם לבעלי חיים יש מודעות? והאם למחשבים תהיה מודעות? הפעם פרופ' למדעי המוח בבית-הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ליד מודריק, עונה על כל השאלות הקשות בנושא תודעה ומודעות.
-
השבועות האחרונים בעולם הבינה המלאכותית היו די משוגעים ולרגע יש תחושה שהדברים מתקדמים במהירות כל כך גדולה עד שקשה לתפוס אותם. קייסי ניוטון, העורך של הניוזלטר Platformer ואחד המגישים של הפודקסט Hard Fork של "הניו-יורק טיימס", קורא לזה בשם "AI Vertigo". זה שם לא רע בגלל ש"וטריגו" מתאר מצב שבו למרות שאנחנו עומדים במקום ולמרות שהסביבה שלנו לא זזה, אנחנו מרגישים שכל מה שסביבנו נמצא בתנועה, שהכל מסתחרר במהירות.
אני בדרך כלל נמנע מלדווח על "החידושים האחרונים" אבל לפעמים יש הצטברות של כל כך הרבה חדשות שאין ברירה אלא לעצור לרגע על מנת לנסות ולעשות סדר.
החזיקו חזק, זה פרק שעושה סחרחורת.
קישורים:
הרובוטית סופיה נושאת את הנאום המרכזי בטקס הסיום
https://www.nytimes.com/2024/05/15/nyregion/dyouville-university-commencement-robot-speaker.html
למה הצוות שאחראי על הבטיחות ב-OpenAI התפרק
https://www.vox.com/future-perfect/2024/5/17/24158403/openai-resignations-ai-safety-ilya-sutskever-jan-leike-artificial-intelligence
סקרלט ג'והנסן כועסת על OpenAI
https://www.theverge.com/2024/5/20/24161253/scarlett-johansson-openai-altman-legal-action -
איך נשמעת פרסומת כנה עם קריצה? כמה סוגים של רוסים יש? ומה עמרי מצא בשאלות ותשובות שהשאיר אותנו בלי אוויר?
-
אחת המטרות החשובות של מותגים בעולם היא לגרום ללקוחות לבצע רכישה נוספת של המוצר שלהם, אבל איך עושים את זה? ולמה זה לא כל כך פשוט כמו שאנחנו חושבים? בפרק הזה צביקה וישנייבסקי, SVP Marketing בחברת Yotpo מספר לנו כיצד החברה עוזרת למותגים להפוך את הלקוחות שלהם ל-lifetime shoppers, איך הם מתאימים את המוצר ללקוח על בסיס דאטה, והאם data driven company היא סיסמא או מהות? צביקה ממליץ: לקרוא את הספר "Amp It Up" מאת פרנק סלוטמן, ספר טוב לאופרטורים ולעקוב אחר הבלוג של תומאס טונגוז שמדבר על טרנדים עכשוויים גם בעולמות הדאטה.
-
רפואה אינה מורכבת רק מרופאים ורופאות, אלא גם מכל הצוות המטפל, שדואג למטופלים בין אם בבתי החולים ובין אם בקהילה.
אתי רוזנברג, מנהלת המחלקה לפיתוח ולחדשנות באֲחָיוּת בשירותי בריאות כללית, מספרת על חשיבות הקשב במקצוע, שזה עתה שינה את שמו מ"סיעוד" ל"אֲחָיוּת", על היכולת להמציא, לאלתר ולתת מענה ועל הובלת חידושים בעולם שנדמה עד כה כשמרני. -
יום לאחר הכרזת העצמאות החלה פלישת הצבאות הסדירים של מדינות ערב. מקלעי הסטן והמרגמות של 'ההגנה' לא יספיקו מול המטוסים והטנקים של צבאות מצרים וסוריה, אבל אמברגו נשק מונע ממדינת ישראל הצטיידות שתגשר על הפער. אז איך משיגים נשק בכמות, באיכות ובמהירות? ומי בדיוק ישלם עליו?
בסדרה החדשה של 'כשבגרוש היה חור' נדבר על מלחמת העצמאות ועסקת הנשק שתעזור לנצח אותה. -
למרות שכבר לפני ארבעת אלפים וחמש מאות שנה נחשבה ירושלים לעיר חשובה ורבת השפעה במרחב - היא הייתה קטנה יחסית וכנראה שגם לא מרשימה במיוחד. אבל אלף וארבע מאות שנה מאוחר יותר, בשלהי בית שני שני, ירושלים כבר שונה לגמרי: ההיסטוריון הרומאי פליניוס הזקן - אחד מחשובי הסופרים וחוקרי הטבע של תקופתו - מתאר אותה כאחת הערים היפות במזרח כולו. כיצד, אם כן, הפכה ירושלים מהעיר הצנועה של תקופת בית ראשון, לעיר הנפלאה ועוצרת הנשימה שתיארו פליניוס הזקן ואחרים, בשלהי בית שני?
-
למה בשעה יש דווקא 60 דקות, ובדקה - 60 שניות? למה לא 100, או 42? זאת שאלה שקל מאוד למצוא לה תשובות - אבל אלה לא תשובות טובות מספיק. אין ברירה, צריך לברר עניינים בנוגע לבבלים, ליוונים ולדרכים שונות לחלק מעגלים.
-
בעשרה ביולי, 1943, אחרי חמישה ימי לחימה - כבר היה ברור לפיקוד הגרמני הבכיר שמבצע "מצודה" לכיבושה של בליטת קורסק לא מתנהל כמתוכנן. בצפון ובדרום הבליטה נתקלו הכוחות בהתנגדות עיקשת של המגנים הרוסים וספגו אבידות כבדות.
גורלו של מבצע מצודה, אם כן, היה מונח כעת על כתפיה של הארמיה הגרמנית הרביעית, שכוחותיה הצליחו לחדור לעומק השטח הרוסי ולהבקיע את שתי רצועות ההגנה הראשונות. הרוסים לא עמדו מנגד, כמובן. העיר קורסק הייתה אחד המרכזים התעשייתיים החשובים בדרומה של רוסיה: אריך פון מאנשטיין, הוגה תוכנית מצודה ומפקד החזית הדרומית, העריך כי כיבושה של קורסק יאלץ את ברית המועצות לחתום על הפסקת אש, ויאפשר לגרמניה הנאצית להתמקד בהדיפת כוחותיהן של בעלות הברית במערב אירופה ובים התיכון. אם כן, שתי ארמיות סובייטיות שעד כה הוחזקו בעתודה, דהרו כעת מערבה כדי לפגוש את הכוח הפולש ליד העיירה פרוחורובקה.
האזנה נעימה,
רן -
בפרקים הקודמים שוחחנו אודות מלכות ישראל ויהודה והגענו לנקודה בה יהודה נחרבת, סביב שנת 586 שנת לפנה"ס. הפעם, נבחן את התקופה שלאחר החורבן וננסה לכסות משך זמן די ארוך, של כ-450 שנה, תקופה שייתכן ומשתקפת בספרות המקראית המאוחרת – ובעיקר בספרי עזרא, נחמיה, ודברי הימים.מה קרה בדיוק בירושלים, ביהודה, ובישראל בהקשרים הארכיאולוגיים והמקראיים לאחר החורבן?
מדוע מקובל כיום במחקר שזו התקופה שהובילה לצמיחת היהדות כפי שאנו מכירים אותה היום, היהדות המונותאיסטית? מה מתרחש במה שמכונה "התקופה הבבלית", מיד לאחר חורבן יהודה? מה מאפיין את התקופה הפרסית שמתרחשת 50 שנה לאחר חורבן יהודה? למה אנו לא מוצאים ביצורים בפרק הזמן הארוך של התקופה הפרסית בירושלים? כיצד הארכיאולוגיה שופכת אור על הכתובים ומלמדת אותנו כיצד ומתי עוצב הטקסט המקראי? איזו בעיה עקרונית יש לארכיאולוגיה עם מקורות כתובים ומדוע קשה מאוד לתארך את הטקסטים של ספרי עזרא נחמיה ודברי הימים?
מירושלים נעבור אל השטח של חבל ההר שבעבר היה ממלכת יהודה - ועכשיו הינו הפחווה הפרסית יהד.
האם וכיצד ניתן לשחזר את היקף פחוות יהד של התקופה הפרסית בהיסטוריה של ארץ ישראל? מהו השינוי הדרמטי והמהיר שהתחולל במאה השנייה גם בירושלים וגם באותם אזורים שהיו בעבר ליבת ממלכת יהודה?
על זאת ועוד בפרק זה בו התארח פרופ' ישראל פינקלשטיין מאונ' ת"א ואונ' חיפה.
האזנה נעימה,
יותם -
מיכאל דביר נדרש לכוחות נפש וגוף יוצאי דופן, כדי להינצל, אחרי שמטוס הפנטום שלו, הופל ביום ב 9 באוקטובר 1973- בעיצומה של מלחמת יוה"כ. המסע בדיונות בסיני יחד עם הנווט שבתאי בן שוע עד שחולצו כנגד כל הסיכויים, לא מרפה מאז ואפילו ניכר בעקבות הקטסטרופה של 7 באוקטובר 2023.
-
לאן נעלמים הכפכפים? איזה עונש מחלקים למתפרעים? והאם מדובר בחזית של המאפיה?
-
איך אירוע אחד בהיסטוריה שינה את המציאות ואת העולם לעד, למה זה קרה וקורה כל הזמן, ומה הקשר בין דינוזאור וכנפיים של פרפר?
-
האם חלמתם לשחות, לצלול או אפילו רק להיכנס למים ולא הצלחתם להשתחרר מהפחד? הפעם אורי סלע מארח את קרן סלע, פסיכולוגית קלינית ומנחת קבוצות לגוף ונפש, בשיח על פחד מים וההתמודדות עימו. מסתבר שלא מעט אנשים שמנסים לעשות את הצעד, רוכשים קורס על התמודדות עם פחד מים ולא מגיעים. אז אילו כלים יש להתמודדות מפחד המים? איך ניתן להימנע מהעברת הטראומות לילדים שלנו? מה זה "טאפינג" ואיך בליעת רוק יכולה לעזור לנו?
-
שירה והפרופסור מארחים את פרופסור איתי אטר שמספר על המחקר שלו לסיבות ליוקר המחייה בישראל
-
בשני הפרקים הבאים נדבר על אחת ההמצאות ששינו את פני הרפואה והשפיעו על האנושות בכלל - המצאת האנטיביוטיקה. נדבר על אנשים וחיידקים ועל ההבדלים ביניהם, נסביר כיצד עובדת האנטיביוטיקה, נספר את ההיסטוריה הידועה יותר והידועה פחות של גילוי התרופות האנטיביוטיות, וגם נענה על שאלה בת 2000 שנה: האם יכול להיות שתושבי פומפיי טיפלו בעצמם באנטיביוטיקה כבר בשנת 79 לספירה?
-
בשנים האחרונות מתנהלת בין ארצות הברית לסין מלחמה קרה וב"עושים טכנולוגיה" סיקרנו כמה פנים שלה: הצבענו על החשש של ארה"ב מטיקטוק, סיפרנו על המאבק בין המעצמות סביב פיתוח שבבים וגם סביב הנחת כבלים תת-ימיים. בפרק הזה, הרביעי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", אנחנו עוסקים בטכנולוגיה שצפויה לפרוץ את כל ההצפנות שבהן כולנו משתמשים: מחשוב קוואנטי.
הדבר הזה, שרק מעטים מסוגלים להסביר אותו, ועוד יותר מעטים מסוגלים להבין אותו, מתקרב אלינו בצעדי ענק והוא מוביל למרוץ אדיר וחסר רחמים בין המעצמות, שמנסות להגיע ראשונות לקו היעד.
האם אכן כל ההצפנות יפרצו ועד כמה אנחנו קרובים לשם?
ספוילר: כמעט כל ההצפנות יפרצו ואנחנו ממש ממש קרובים.
קישורים:
סרטון: פרויקט וינונה
סרטון: איך מחשב קוואנטי יפרוץ הצפנות
המרוץ הקוואנטי בין ארה"ב לסין
ארה"ב וסין ממהרות להגן על הסודות שלהן - Näytä enemmän