Episodit
-
רציחתו של הקיסר סוורוס אלכסנדר בידי חייליו בשנת 235 לספירה סימנה את התפרקותו המוחלטת של מנגנון הירושה של הקיסרות הרומית, והייתה יריית הפתיחה לחמישים שנים של כאוס שמכונים 'המשבר של המאה השלישית'. בסיומו של המשבר, רומא היתה מפוררת ומפולגת - ורק סדרה של קיסרים קשוחים ורפורמות קשות וכואבות היתה מסוגלת להחזיר את האימפריה החולה לתפקוד, ולו הבסיסי ביותר. את המחיר של היציבות הזו שילמו אזרחי האימפריה עצמם.
האזנה נעימה, רן -
אלף וחמש שנה לאחר שנעלמה - האימפריה הרומית עדיין נמצאת סביבנו, בכל מקום כמעט באגן הים התיכון ובאירופה: הן בשרידים ועתיקות מרשימים, והן במורשת התרבותית שהותירה. רומא שגשגה ופרחה במשך תקופה ארוכה להדהים - מאות שנים - עובדה שמרמזת על כך שהיו לה יסודות איתנים להשען עליהן. אבל אם כך - מה פורר את היסודות האיתנים האלה? מה הוביל לנפילתה של האימפריה הגדולה והמפוארת ביותר שידע העולם?
האזנה נעימה,
רן -
Puuttuva jakso?
-
העברית היא מקרה מיוחד ויוצא דופן בתולדות השפות כולן: שורשיה בימים שבהם הכתב עצמו עוד היה המצאה טרייה - אבל היא חיה ובועטת גם במאה העשרים ואחת. מה היו הארועים ההיסטוריים שעיצבו את השפה השניה באלף הראשון לפני הספירה, כיצד שרדה העברית במשך שלושת אלפים שנה - וכיצד חזרה לחיים במאתיים השנים האחרונות?
האזנה נעימה :-)
רן -
לפני מיליארד ושלוש מאות מיליון שנה שני חורים שחורים ענקיים שהתקרבו זה לזה קצת יותר מדי, הסתחררו זה סביב זה במהירות עצומה, תוך שהמאסה העצומה שלהם מעוותת את המרחב שסביבם ושולחת גלי כבידה אימתניים לכל הכיוונים. ב-2015, מדען איטלקי שעמד לצאת לארוחת צהריים קיבל הודעת דואר אלקטרוני מפתיעה - שעתידה לחולל מהפכה מהותית באופן שבו אנחנו חוקרים את היקום.
אורח בפרק: פרופ' עילם גרוס מהמחלקה לפיזיקת חלקיקים ואסטרופיזיקה במכון ויצמן.
האזנה נעימה :-)
רן -
לפני קצת יותר מחמישה מיליוני שנים, משהו איום קרה לים התיכון. שינויי אקלים גלובליים הובילו לחסימתו של מיצר גיברלטר, ומים מהאוקיינוס האטלנטי לא יכלו עוד להחליף את המים שהתאדו מאגן הים התיכון. בתוך פחות מאלף שנה, הים רחב הידיים התייבש ונעלם - ואת מקומו תפס מדבר כה לוהט, מלוח ושומם עד שים המלח שלנו נראה, לעומתו, כמו נווה מדבר נעים...
חמישה מיליוני שנים לאחר מכן החליט אדריכל גרמני בשם הרמן סוגל לנסות ולייבש *שוב* את הים התיכון - אבל הפעם בצורה יזומה.
האזנה נעימה,
רן -
באמצע שנות השבעים ערך ה-
CIA האמריקני
מבצע ראשון מסוגו בהיסטוריה: שלייתה של צוללת גרעינית סובייטית מעומק של חמישה קילומטרים במרכז האוקיינוס השקט. כדי למנוע מבריה"מ לגלות את המבצע הסודי, שיתף ה - CIA פעולה
עם גאון אקסנטרי שדמותו היוותה את ההשראה לאיירון מן. ואת כל המבצע היקר והמתוחכם הזה סיכנה פריצה אקראית
למשרד בלוס אנג'לס.
האזנה נעימה :-)
רן -
כשיצא לאור הכרך הראשון של 'שר הטבעות', מבקרים רבים קטלו את סגנונו הספרותי של ג'.ר.ר. טולקין. ואכן, המהדורה הראשונה של הסדרה נמכרה בכמה אלפי עותקים בלבד, ונחלה כשלון חרוץ. אבל אז, דווקא הוצאת ספרים שניסתה לרמות את טולקין - נתנה לסדרה פרסום מעולה, והפכה את 'שר הטבעות' ליצירה הפופולרית והאלמותית שהיא היום.
האזנה נעימה,
רן -
בשנת 1982 עלה שר הכלכלה יעקב מרידור לראיון ברשת ב', וזרק פצצה: הוא וצוות סודי של מהנדסים ומדענים עובדים על פיתוחה של המצאה חדשה, פרי מוחו של גאון מסתורי, אשר תוזיל את עלות ייצור החשמל בשמונים אחוזים ותהפוך את מדינת ישראל למעצמה כלכלית אדירה. 'ההמצאה הגדולה ביותר מאז הגלגל,' טען השר הנכבד, וכל המדינה נכנסה לסחרור...
מה הייתה אותה המצאה מדהימה, מי היה דני ברמן, הממציא המסתורי - ולמה אנחנו עדיין משלמים לא מעט עבור חשבון החשמל?...
הפרק הוקלט במפגש המאזינים השישי של עושים היסטוריה לפני מספר שבועות.
האזנה נעימה,
רן -
אני בטוח שלא אפתיע אתכם אם אספר על הסכנה שמציבה בפנינו ההתחממות הגלובלית: מומחי אקלים מזהירים מזה שנים מפני ההשלכות ההרסניות שתהיה להתחממות הזו בעשורים הקרובים.
אבל הנה משהו שאולי כן יפתיע אתכם. גם אם היינו מצליחים, בדרך נס, לעצור לחלוטין את כל פליטות הפחמן הדו-חמצני בעולם כבר מחר בבוקר - עדיין לא היה בכך די בכדי לבלום את ההתחממות הגלובלית.
מדוע? זו השאלה שתעמוד במרכז הפרק.
האזנה נעימה,
רן -
לקראת מפגש המאזינים הקרב ובא בעוד קצת פחות מחודש, בחרתי להשמיע לכם פרק שהוקלט במפגש מאזינים קודם שנערך בתאטרון צוותא.
בנובמבר 1957 הדהימה ברית המועצות את העולם כאשר שיגרה, בפעם השנייה בתוך כחודש, לווין לחלל. על ספוטניק 2 הייתה נוסעת: כלבה קטנה (וחמודה) בשם 'לייקה' ('נבחנית', ברוסית). אבל התגובה לשיגורה המוצלח של לייקה לא הייתה התגובה לה ציפתה ברית המועצות הסערה התקשורתית שעוררה לייקה לא דעכה מאז ועד ימינו, והייתה לה השפעה קריטית על האתיקה של ניסויים מדעיים בכמעט כל תחום, ולא רק בחלל. תודה לנתן פוזיאק שערך את התחקיר לפרק, ולניר סייג שהקליט אותו.
מפגש המאזינים הקרוב יערך ב-18.7.24, בשעה 2130, במועדון הגריי שבתל-אביב. קישור לרכישת כרטיסים - בעמוד של עושים היסטוריה באתר הבית שלנו, osimhistoria.com
האזנה נעימה, רן -
חשבתם שפסיכולוגים טובים רק בלהקשיב? תחשבו שוב. כשזה מגיע לניסוי מעבדה, יש פסיכולוגים שידעו גם לבצע. סיפורם של כמה מהניסויים הדרמטיים והמשפיעים ביותר בפסיכולוגיה: על הכלבים של איוון פאבלוב, על ניסוי אלברט הקטן של ג'ון ווטסון, האירוע האכזרי במקדולנד'ס - וכמובן, הניסוי המפורסם והמטריד של סטנלי מילגרם.
האזנה נעימה,
רן -
בעשרה ביולי, 1943, אחרי חמישה ימי לחימה - כבר היה ברור לפיקוד הגרמני הבכיר שמבצע "מצודה" לכיבושה של בליטת קורסק לא מתנהל כמתוכנן. בצפון ובדרום הבליטה נתקלו הכוחות בהתנגדות עיקשת של המגנים הרוסים וספגו אבידות כבדות.
גורלו של מבצע מצודה, אם כן, היה מונח כעת על כתפיה של הארמיה הגרמנית הרביעית, שכוחותיה הצליחו לחדור לעומק השטח הרוסי ולהבקיע את שתי רצועות ההגנה הראשונות. הרוסים לא עמדו מנגד, כמובן. העיר קורסק הייתה אחד המרכזים התעשייתיים החשובים בדרומה של רוסיה: אריך פון מאנשטיין, הוגה תוכנית מצודה ומפקד החזית הדרומית, העריך כי כיבושה של קורסק יאלץ את ברית המועצות לחתום על הפסקת אש, ויאפשר לגרמניה הנאצית להתמקד בהדיפת כוחותיהן של בעלות הברית במערב אירופה ובים התיכון. אם כן, שתי ארמיות סובייטיות שעד כה הוחזקו בעתודה, דהרו כעת מערבה כדי לפגוש את הכוח הפולש ליד העיירה פרוחורובקה.
האזנה נעימה,
רן -
בערבו של הארבעה ביולי, 1943, שקט מתוח שרר במבלט קורסק. משני צידי החזית ערכו שלושה מיליון לוחמים הכנות אחרונות לקראת יציאה לקרב. למעלה משמונת אלפים צוותי טנקים תדלקו את כלי הרכב המשוריינים שלהם וטענו אותם בפגזים. עשרות אלפי קציני ארטילריה בדקו את טבלאות הירי שלהם.
סביר להניח שהפיקוד הסובייטי לא הופתע יתר על המידה: הרוסים ידעו כבר מאז חודש מאי על כוונתם של הגרמנים לתקוף את בליטת קורסק. הדחיות החוזרות ונשנות של מבצע "מצודה" - נתנה בידיהם די זמן להכין במבלט שלושה מערכי הגנה מבוצרים באורך כולל של אלפי קילומטרים. אבל לגרמנים היו שני קלפים משמעותיים בידם. הראשון היו שני דגמי טנקים חדשים, והשני היה גנרל-פילדמרשל אריך פון מאנשטָיין, מי שנחשב למפקד ולאסטרטג הטוב ביותר של הצבא הגרמני במלחמת העולם השניה. -
ביולי 1943, גורלה של החזית המזרחית - ולמעשה גורלה של מלחמת העולם השניה כולה - היו על כף המאזניים, כששניים מהצבאות הגדולים ביותר שידעה האנושות מאז ומעולם התייצבו זה מול זה בקורסק: גרמניה הנאצית, שהטנקים שלה היו הטובים ביותר בעולם, וברית המועצות עם כמעט שני מיליון חיילים ושלושים אלף קני ארטילריה. ולגרמנים היה אס נוסף בשרוול: הגנרל שהיה מופקד על שדה הקרב היה אריך פון מאנשטיין, שהיסטוריונים רבים רואים בו את המפקד הצבאי הטוב ביותר של הצבא הגרמני במלחמה כולה.
תודה רבה מיוחדת לאלי גולוסובסקי, שלא רק הציע את הנושא לפרק אלא גם סיפק לי כמה סיפורים מעניין בשבילו כחלק מפרויקט מדהים שהוא לקח על עצמו לראיין וטרנים רוסים שלקחו חלק במלחמת העולם השניה ועלו לישראל. בקרו בעמוד הפייסבוק של הפרויקט:
https://www.facebook.com/veteransww2
האזנה נעימה,
רן -
עד לפני מאות שנים ספורות, עוני היה נחשב פגם מוסרי ואפילו עבירה פלילית: על קצבאות לשם חיים בכבוד לאחר הפרישה מהעבודה - לא היה אפילו על מה לדבר. סדרה של מחקרים פורצי דרך על תוחלת החיים הממוצעת של בני האדם, ועלייתו של הסוציאליזם באירופה בראשית המאה העשרים חוללו מהפכה דרמטית ואפשרו את הקמתן של קרנות הפנסיה המודרנית. אבל שינויים דמוגרפיים בקנה מידה גלובלי מאיימים על העתיד של הפנסיה שלנו ומחייבים אותנו לחשוב קדימה.
האזנה נעימה,
רן -
קפה הוא לא רק משקה פופולרי - הוא גם חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית: אנחנו עושים הפסקת קפה בעבודה, נפגשים עם לקוח בבית קפה, יושבים על קפה עם החברה הכי טובה ואורזים פק"ל קפה למילואים.
קפה הוא לא המשקה היחיד, כמובן, שתופס מקום משמעותי כל כך בתרבות שלנו: בירה ויין, למשל, הם משמעותיים לא פחות ואולי אפילו יותר. אבל הבירה והיין מלווים את בני האדם מזה אלפי שנים, בעוד ששתיית קפה היא עניין חדש יחסית: כמשקה, הקפה נכנס לחיינו לפני כארבע מאות שנה בסך הכל. אז, איך בכל זאת הצליח הקפה להפוך לחלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית בכל כך הרבה מדינות ותרבויות ברחבי העולם, בפרק זמן קצר כל כך?
האזנה נעימה :-)
רן -
בשנות השלושים של המאה העשרים האמינו הפיזיקאים כי יש בידיהם תמונה ברורה ומושלמת למדי של מבנה האטום ושל אבני הבניין היסודיות של הטבע: הפרוטון, הניוטרון והאלקטרון הסבירו היטב תופעות פיזיקליות וכימיות רבות. אך כשפיתח ארנסט לורנס את מאיץ החלקיקים פורץ-הדרך שלו, הופתעו המדענים לגלות שטף של מאות חלקיקים חדשים ובלתי צפויים שהתעופפו לכל עבר בכל ניסוי: 'גן חיות של חלקיקים'. מורי גל-מן, יובל נאמן ואחרים נאלצו לחשוב 'מחוץ לקופסא' כדי לפענח את צפונותיהם של אבני-הבניין היסודיות של הטבע, ולהבין מה מתרחש בעולם המוזר והצבעוני של הקוורקים.
בסוף הפרק, שיחה עם חן אביגדורי, שאשתו ובתו נחטפו לעזה ושוחררו בעסקת השבויים הראשונה, על הלחץ הציבורי שמפעילות משפחות החטופים על הממשלה.
האזנה נעימה,
רן -
בפרק זה נלווה את גיבורי הפרק שלנו - ליאור, מורן ונורוז - כשהם פוגשים בפעם הראשונה את התורמת האלטרואיסטית שלהם: נעה, מהר ברכה שבשומרון. לאחר מכן, ניכנס לחדר הניתוח ונצטרף לניתוח הסרת הכליה מהתורמת והשתלתה בליאור, וגם נשמע על סיפורו של ד"ר ג'וזף מורי, הפלסטיקאי שעסק בהשתלות איברים כתחביב - וזכה בפרס נובל.
תודה רבה לצוות מחלקת ההשתלות ולמחלקת הדוברות של בית החולים בילינסון, לפרופ' רותי רחמימוב, וכמובן לארבעת גיבורי הסדרה שלנו.
האזנה נעימה,
רן -
כשהפסיקו כליותיהם של ליאור ונורוז לתפקד, חייהם התהפכו במאה ושמונים מעלות. בפרק זה נעקוב אחר המסע המורכב והכואב שעוברים חולי הכליות הנזקקים להשתלה - החל מטיפולי הדיאליזה הקשים וכלה בקושי למצוא תורם מתאים - ונכיר גם את פניה היפות של החברה הישראלית, בדמותם של תורמי הכליה האלטרואיסטים והעמותות שמסייעות לתורמים ולמושתלים.
תודה למרואיינים שלי בפרק: ליאור ומורן הרציאנו, נורוז חלבי, פז מוסקוביץ גן-זך ופרופ' רותי רחמימוב. תודה גם לכל צוות מחלקת ההשתלות של בית החולים בילינסון על שאיפשרו לי את ההצצה הנדירה הזו להליך השתלת הכליה, רבה לדוברות בית החולים בילינסון על הסיוע בתיאום ההקלטה ועל הליווי הצמוד לאורך היום הארוך הזה, ולבסוף תודה רבה ללימור רייך, מנהלת מחלקת השירות וחווית הלקוח של בית החולים, שעשתה את החיבור הראשוני בינינו.
האזנה נעימה,
רן -
בעשור האחרון מתחוללת מהפכה דרמטית מעל ראשינו: המזעור הטכנולוגי והוזלת עלות השיגור חברו יחד להגדיל את מספר הלווינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ מכמה אלפים - לעשרות אלפי לווינים מכל סוג, שחלקם לא גדולים יותר מכרטיס אשראי. המהפכה זו מביאה עימה אתגרים מורכבים, כדוגמת פיקוח ובקרה למניעת התנגשויות, שהאופן שבו נתמודד עימם יקבע כיצד תוכל לנצל האנושות את המשאב הזה, החלל, במאה השנים הבאות.
עוד בפרק: סיפורו של 'דוכיפת-1', הלווין הישראלי הראשון ששוגר על ידי תלמידי בית ספר - וקבע שיא עולמי מרגש. אורחת בפרק: שנהב לייזרוביץ'.
בסוף הפרק: פינת חסות של אורביט מערכות תקשורת, על החוליה הקריטית אך פחות מוכרת של מהפכת הלווינות הזעירה: זו של תחנות הקרקע, שמנהלות את התקשורת עם כל אותם עשרות אלפי לווינים.
האזנה נעימה!
רן - Näytä enemmän
![434: נפילתה של רומא, חלק ב' [עושים היסטוריה]](https://is5-ssl.mzstatic.com/image/thumb/Podcasts122/v4/14/fe/2a/14fe2a5e-8d0a-fadb-9d9c-a99d15e420d8/mza_17263500297766031036.jpg/80x80bb.jpg)