Episodit
-
מצד אחד, ללא התמיכה הגורפת והמסיבית של ארה"ב בישראל מאז ה-7 באוקטובר, לא היה לישראל שום סיכוי לנהל את המלחמה שאינה נגמרת מול מדינת החמאס הקיקיונית בגבולה הדרומי ולא כל שכן מול האיום מצפון ובעיקר ממזרח (ע"ע הסיוע המסיבי מול מתקפת הטילים והכטב"מים של איראן); מצד שני, ישראל (נתניהו) מחציפה פנים ונושכת את היד שמאכילה אותה ומזלזלת באינטרסים הגלובליים של האחות הגדולה. אפילו לאלון פנקס שמבין דבר או שניים באמריקה, בדיפלומטיה ובמדיניות, אין תשובה ברורה בשאלה שלא נשאלה: איך זה ייתכן? כיצד מוכנה המעצמה הכמעט יחידה בעולם שבעלת ברית (לא ממש) או בת חסות נסמכת (יותר משהיא מוכנה להודות בינה לבינה) - מדינה קטנה וכמעט זניחה בצד השני של העולם - לספוג פגיעה מתמשכת ומכוונת באינטרסים ובדימוי העולמי שלה. מנופי הלחץ שהממשל מנסה להפעיל על נתניהו נכשלים בזה אחר זה והשיא (הריק מתוכן) יגיע בחודש הבא בזירת הקונגרס בנאום הראווה המיותר (אם אכן ייצא לפועל) | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
אחרי שנים בעיתונות המקומית בצפון (רדיו, מקומונים, עיתונות עצמאית, כתבת הארץ בצפון) החליטה נעה שפיגל לעבור למגרש הארצי ולפני שלוש שנים מונתה לכתבת הפרלמנטרית של העיתון. היא נכנסה לתפקידה ערב השבעת ממשלת השינוי ומאז העולם התגלגל עלינו ועליה ברצף בלתי נתפס של רוחות שינוי לכאורה (ממשלת לפיד-בנט), רדיפות פוליטיות (אירועי סילמן-שיקלי ושות'), הפלת הממשלה ההיא, הבחירות שהעלו את ממשלת הזוועות, השנה של ההפיכה המשטרית, המלחמה שפרצה וכל מה שהיא הביאה בעקבותיה, היחס לקורבנות, היחס לחטופים ומשפחותיהם, הפקרת הדרום והצפון, הביזה חסרת הבושה ומה לא. שלוש שנים של שכרון חושים. שיחה על הציבור ונבחריו, על מה שקורה כשהמצלמות פועלות וגם כשהן כבויות, על המעטים שמבינים את שליחותם הציבורית והרבים שלא | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
Puuttuva jakso?
-
למרות שהסלטיקס היו הקבוצה הטובה ביותר בעונה הרגילה (18-64) ובפלייאוף (3-16) - עדיין היו כאלה שפקפקו בה. שיחת סיכום העונה עם ציפי שמילוביץ' סוקרת את סדרת הגמר (שבסופו של דבר הייתה חד צדדית למדי, למרות פציעתו של פורזינגיס) ועוסקת בעקרונות בניית הקבוצה מבוסטון; החתמת השחקנים הנכונים; התבגרותו של ג'ו מזולה - המאמן הכי מושמץ בשנתיים האחרונות; והניהול המופתי של ברד סטיבנס. וגם: המורשת של טייטום ובראון, התרומה האדירה של דרק ווייט, ג'רו הולידיי ואל הורפורד וגם על הצד המפסיד: ההווה והעתיד של לוקה דונצ'יץ', קיירי איירווינג והצוות המסייע. לסיכום: נכון שסדרת הגמר הייתה מעט מאכזבת, אבל הליגה עמוקה ועמוסה בכישרונות אדירים, והכוחות החדשים ישתלטו על הפרקט רגע אחרי שהדור הישן (לברון, קרי, דוראנט) יפנה את הבמה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
ד"ר עוזי ארד, מי שהיה יועצו הקרוב של בנימין נתניהו, ראש המל"ל ובעבר ראש אגף המחקר במוסד, לא חוסך במילים כשהוא מתאר את הנזקים שנתניהו וממשלתו גורמים למדינת ישראל: מניסיון ההפיכה המשטרית להפקרות המדינית והחברתית ועד למחדל הבלתי נתפס של המלחמה הנוכחית. בשיחה בהשתתפות אסתי סגל הוא מדבר על מדדים שעל פיהם ניתן למדוד את הידרדרותה של ישראל בכל תחומי החיים: מהביטחון לכלכלה, מהמחקר למדע, מהחינוך לתרבות לאמנות ומעל הכל - המינויים האיומים והשחיתות האישית והציבורית. הוא מבקש לשים לב במיוחד לתופעת ההגירה ("ירידה") המתרחבת, בעיקר של כוחות איכותיים בחברה ועל הוצאה מסיבית מהארץ של הון, וטוען שהתופעות האלה מסכנות את עצם קיומה של המדינה, שע"פ מדדים בינלאומיים של גוף מחקרי שבודק דירוג מדינתי, נמצאת יחד עם אוקראינה בסכנת התפרקות ממשית. ועדיין, הוא מאמין שעוד לא עברנו את נקודת האל-חזור | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
למרות שזו מגמה שנמשכת כבר לא מעט שנים, הבחירות לפרלמנט האירופי שהתקיימו בשבוע שעבר היו קריאת השכמה לכמה מהמדינות המובילות באיחוד. יאיר נבות מסביר את מבנה הפרלמנט האירופי, כיצד הוא מורכב; איך נבחרים נציגי המדינות וע"פ איזה מפתח, שמעיד על כוחן היחסי של המדינות שמרכיבות אותו - מהגדולות והחזקות ביותר ועד לקטנות והזניחות יחסית; הטכניקה של הבחירות במדינות השונות וכיצד הן מרכיבות את הפרלמנט; על מפלגות הימין שהתחזקו - בעיקר בקרב נציגי צרפת, גרמניה ואוסטריה; ועל המשבר הפוליטי שהתרגש על צרפת עם החלטתו של הנשיא מקרון לפזר את האסיפה המכוננת ואולי (ע"פ דיווחים מסוימים) גם להוביל להתפטרותו מהנשיאות. ואי אפשר בלי דיווח על מצב המלחמה בין רוסיה לאוקראינה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
חמישה חודשים לפני שאזרחי ארה"ב יבחרו את הנשיא הבא שלהם, מערכת הבחירות הזו מסתמנת כאחת הגורליות אבל גם המוזרות, המסובכות והכי קשות לניבוי מזה שנות דור. אלה בחירות שבהן נשיא לשעבר מתמודד (שוב) נגד מי שניצח אותו בפעם הקודמת - מה שאומר שמי שייבחר בעצם יחזור לבית הלבן; ושוב מדובר בצמד המועמדים המבוגר אי פעם בהיסטוריה האמריקאית; וגם - לא ייאמן - הטוען מחדש לכתר הוא מי שרגע לפני הבחירות הורשע בפלילים ואפילו עלול לקבל זמן בכלא (למרות שברור שלא ייכלא); וכל זה קורה רק ארבע שנים אחרי שהוא (לכאורה) ניצח על ניסיון להפיכה אלימה בידי תומכיו המופקרים, ימים לפני השבעת מחליפו. גבע קרא-עוז סוקר ומנתח את הנתונים, הסקרים והמספרים; ציפי שמילוביץ' מנסה לשרטט את הנרטיבים. פרק ראשון בסדרה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
שיחה עם שולמית פרבר ושרון כהן על מרכיבי החברה הישראלית. על המאבק האזרחי לשוויון ושלום, החתירה להשגת שוויון הזדמנויות, על מאבקים חברתיים וכמובן - על פוליטיקה. שולמית פרבר, מתכנתת, מאיירת ופעילה חברתית, ממקימות האתר הפמיניסטי ״פוליטיקלי קוראת״ ויוצרת הקומיקס ״למה את חייבת להרוס״; שרון כהן היא אשת במה והוראה, עוסקת ומלמדת תיאטרון ופרפורמנס ואחת המובילות של ״קולקטיב מזרחי אזרחי״, תנועה הוקמה על ידי פעילים מזרחיים שהיו שותפים לעתירה נגד חוק הלאום ועל רקע ההפיכה המשטרית. הקולקטיב קורא לשינוי משטרי בין הירדן לים באופן שמקדם דמוקרטיה מהותית, צדק חברתי ושלום. שיחה על מזרחיות כעמדה פוליטית, על מעמדות בחברה, על חלוקת עושר, על מוביליות חברתית ועל הקשר שבין עמדות פוליטיות למוצא, ביטחון כלכלי וביטחון בכלל | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
המנהיגים שהיו בטוחים שלישראל לא תהיה בעיה להתמודד בהצלחה במלחמה רב-חזיתית, נמצאים בימים אלה במצוקה רב-תחומית. בשיחה עם נווט הקרב בדימוס והחוקר היום עמר דנק, הוא מפרט את שלל מרכיבי הקושי והדילמות שעומדות בפני נתניהו וממשלתו בכל המישורים: בצד הצבאי הוא יתקשה להגיע להכרעה בדרום ובוודאי שלא לנטרל ולהעביר מן העולם את החמאס; וככל הנראה גם לא יצליח להביא להגליית סינוואר; והכי קשה עבורו: בסופו של דבר, ההסכם להפסקת אש ולשחרר החטופים (שאלה גדולה) תתבצע מול חמאס, כי אין אף אחד אחר. וגם בצפון, גם אם תהיה הפסקת אש בשלב כלשהו (לא לפני שתושג רגיעה בדרום) - חיזבאללה יהיה שם גם ביום שאחרי. ועל הדרך נאלצת מדינת ישראל להתמודד עם מגבלות הכוח, הכסף, הצבא, הרס הדיפלומטיה ואובדן התמיכה הבינלאומית | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
אחרי כמעט שמונה חודשים מדממים; עמוק בכאוס החדש של רפיח וגם בזה הישן של צפון הרצועה; מול מערכת פוליטית שמטרפדת כל שביב של סיכוי לעסקה לשחרור חטופים שמשמעותה סיום המלחמה - נדמה שצמרת צה"ל נמצאת על פרשת דרכים. שיחה עם עמוס הראל, הפרשן הצבאי של הארץ, על העובדה המדהימה שכל בכירי המערכת עדיין על מקומם; על התסכול מול הפקרת החטופים; על העומס הבלתי נסבל שנופל שוב ושוב על מגויסי המילואים; על חיילים צעירים שנשלחים לחזית אחרי הכשרה מינימלית; על ניצני האנרכיה בתוך הצבא, בעיות המשמעת, הביזוי והביזה, הקריאות לנקמה, הפרת פקודות בוטה וגם רשלנות לשמה. ובעיקר: על ההבנה המחלחלת שלא יהיה "ניצחון מוחלט" וששום דבר מבטיח לא מחכה לאף אחד ביום שאחרי | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
ללא תכנון מוקדם ומבלי שהיה למישהו מושג כלשהו מה הולך לקרות ולאן כולנו הולכים, יצא שהפודקאסט "על הדרך" ליווה אותנו ואת מדינת ישראל בשלוש השנים המוטרפות, הקשות, המכוננות והמרות בתולדותיה. אם תרצו, בימים הקשים ביותר שידע העם היהודי (ובוודאי זה הישראלי) ב-80 השנים האחרונות. פרויקט צנוע שיצא לדרך בהיסוס ובזהירות בשלהי תקופת הקורונה; במקביל להשבעת ממשלת השינוי (שהבטיחה הרבה וקיימה מעט מדי); לאורך הקמפיין המופקר לפירוקה; משם לבחירות הנוראיות שהעלו את ממשלת הזוועות; לנאומו של לוין שהוציא את כולנו לרחובות למסע ארוך ומתיש של מאבק ומחאה חסר תקדים שנמשך עשרה חודשים. ואז הגיע ה-7 באוקטובר 2023 ואיתו החורבן. ובחודשים שחלפו מאז ועד לרגע זה נכתב סיפור ה"חורבן" - הרקוויאם למה ולמי שהיינו | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
לפני מספר שבועות, כשנודע שבנימין נתניהו מקיים ההתייעצויות קדחתניות בדבר האפשרות שבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג יוציא נגדו צו מעצר, זה נראה כמו התקף פניקה והיסטריה שכה אופייני לאיש. עכשיו מסתבר שזה בהחלט עשוי לקרות ואפילו בקרוב. עו"ד שחר בן-מאיר חוזר ומפרט את ההבדלים שבין בתי הדין השונים השוכנים בהאג, מסביר את פרוצדורת צווי המעצר הבינלאומיים, מסביר על סמכויות בית הדין ועל חובותיהן של המדינות החתומות על אמנת רומא שעל בסיסה פועל בית הדין הזה (ומזכיר את אלה שלא מכירות בו). ובתמצית: בלי קשר לרצחנות והפשעים החמורים בעליל של ראשי החמאס (שגם נגדם מתבצע הליך דומה), ברור בעליל שממשלת ישראל בכלל ונתניהו וגלנט בפרט הביאו עליהם את הצרה הזו: בהובלת המלחמה, באחריות הכוללת, בהצהרות המופקרות לאורך חודשי המלחמה הארוכים ובסירוב המתמשך להקל על האוכלוסייה הבלתי מעורבת | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
בשנה האחרונה בכלל ומאז השבת ההיא באוקטובר, קשה החמיץ את הידע, המומחיות, שיקול הדעת ונועם ההליכות של נמרוד שפר, פרשן מבוקש ורהוט באולפני הטלוויזיה (בעיקר בחדשות 13). כאלוף (מיל'), טייס קרב שמילא שורה של תפקידים בכירים בחיל האוויר ובתעשייה האווירית, מציע שפר מבט רגוע ומפוכח על מהלכיה של מדינת ישראל, של הממשלה וגם של עמיתיו וממשיכיו בצבא. שיחה על היהירות הבלתי נתפסת שהביאה אותנו לאותה השבת; על ההתמכרות להפעלת כוח, שאין לה שום תוחלת צבאית ובעיקר לא מדינית; על אופן ניהול המלחמה אחרי השבועות הראשונים (מלחמה שאינה באמת מלחמה, שמנוהלת בידי הממשלה באופן מחפיר); על "המאפשרים" - בעיקר גנץ ואיזנקוט - שחייבים לצאת בדחיפות מהממשלה ולהוביל מהלך של בחירות בהקדם האפשרי (בעיקר על רקע קריאת התיגר לכאורה של שר הביטחון גלנט); ובעיקר על ההכרח לתכן ולהוביל את מדינת ישראל ליום שאחרי המלחמה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
אחרי שנות שירות ארוכות (בחטיבת המחקר באמ"ן ובמנהל האזרחי), סא"ל (מיל') אבי שלו קובע שישראל תקועה במלחמה בעזה (ובכלל) ללא שום אסטרטגיית יציאה. מצד אחד לא הוגדרו מטרות המלחמה ונקודות הסיום האפשריות ומצד שני ישראל הולכת ומסתבכת באחריות לחייהם, רווחתם, כלכלתם וחייהם של יותר מ-2 מיליון פלסטינים שמתגוררים ברצועה - האזור הצפוף ביותר בעולם. במקביל, דוחה הממשלה את כל היוזמות האמריקניות והבינלאומיות לסיום המלחמה, פתיחת מעברים לסיוע הומניטרי (נמל ימי, שדה תעופה, מעברים בטוחים עם שמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל) והעברת השלטון ברצועה לגורמים פלסטיניים ואזורים בגיבוי רב-לאומי. לדעת אבי שלו, הגיע הזמן למעשה דרמטי שינתק אחת ולתמיד את הקשר הגורדי שבין עזה לישראל | לקמפיין התמיכה בפודקאסט הספר "יומן אל-קאסמי שכתב אבי שלו (בעברית)הגרסה באנגלית מאמר (באנגלית) על היום שאחרי בעזה
-
בכל מאבק ומחאה יש את אלה שמובילים ואת האחרים שמצקצקים; אלה שיוצאים שוב ושוב מהאזור הבטוח והבית הנוח ואת האחרים שנמנעים. ד"ר יולנדה יבור, תושבת אור עקיבא ומוחה מתמידה ועיקשת במוקד קיסריה, בהחלט שייכת לזן הראשון. וזו גם דעתה של המשטרה, שזיהתה אותה בתור מי שמובילה את השיירה ועוצרת אותה שוב ושוב (ושוב). בשיחה איתה ועם שותפתה ל"מוקד קיסריה" אורלי מור ועם אסתי סגל, שמקבלת ומרכזת וחושפת את כל מוקדי וקבוצות המאבק, אפשר ללמוד מה באמת מפריע למשפחת הנאשם, כיצד היא מפעילה את המשטרה, איך זה עובד בפועל ועד כמה זה אפקטיבי ובעיקר: מה נשאר, אם בכלל, מהדמוקרטיה הישראלית. ולא שכחנו להזכיר את העבודה המופלאה של חברות וחברי מערך עוטף העצורים שעושים עבודת קודש ממש | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
בעקבות השיחה עם מי שהיה רמטכ"ל ושר ביטחון, בוגי יעלון, שקרא לסגירת המכינה הצבאית בעלי - חזר הפודקאסט לפילוסוף, פרופ' אבי שגיא. שגיא מכיר היטב את התופעה אבל טוען שחברה דמוקרטית, ליברלית ופלורליסטית מחויבת לשמור על זכותם של כל הזרמים ומנהיגיהם להביע את דעותיהם, גם אם הן חשוכות ומקוממות (היחס לנשים במרחב הציבורי ובצבא, איסור על שירת נשים בצבא ובכלל, אפליית ודחיית הומוסקסואלים ועוד). מצד שני, כמי שהיה ממנסחי "רוח צה"ל", הוא מטיל על הפיקוד הבכיר את האחריות על המגמות המשיחיות בצבא, מאפייני הנקמה במלחמה, הפגיעה בחפים מפשע, הביזה, מעורבות הרבנים הצבאים והמשמעת הרופפת. ועדיין הוא עומד על שלו: כל זמן שאין חשש ממשי לנזק ישיר ומיידי - חובה לשמור על חופש הביטוי של כל הזרמים | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
בשיחה שעשתה גלים במערכת הפוליטית והתקשורתית, התבטא משה בוגי יעלון נגד המכינה הקדם-צבאית "בני דוד" שבעלי (יעלון קרא לסגור את המכינה בתגובה לשאלה על המגמות המשיחיות שמוליכות אותנו במלחמה הנוכחית ועל השקפת העולם וההתבטאויות של ראשיה). עו"ד יאיר נהוראי, מחבר הספר "המהפכה השלישית", סוקר את תולדות הזרם המשיחי שצמח בישראל על בסיס משנתו של הרב קוק, התנחל במוסדות השלטון (שרידי המפד"ל ההיסטורית, פורום קהלת, בנט, שקד ויורשיהם) ובעיקר בשדרות הפיקוד בצבא, וקובע שהזרם הזה - שהיום רואה עצמו "הציונות הדתית" (החדשה?) - היא בעצם הכת המשיחית והזרם שמוליכים את כולנו באף. במידה רבה, זו מלחמתו של שבט יהודה בישראליות כולה. בפועל ובאופן מעשי, קובע נהוראי, חסידי הרב קוק שולטים היום בישראל | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
למרות שבחודשים האחרונים אפשר למצוא אותו במחאות ובמאבקים נגד ממשלת הזדון הנוכחית, קורא לשחרור החטופים וקורא לבחירות עכשיו; ולפני כן במאבק הגדול נגד ההפיכה המשטרית - צריך להגיד: משה בוגי יעלון לא נעשה שמאלן. ממש לא. ועדיין, המציאות היא המציאות והיום הוא קרוב הרבה יותר לעמדות המרכזיות של השמאל הציוני (שהן לא בהכרח עמדות "שמאל") אבל רחוק מרחק שנות אור מהימין ה"חדש", זה שמיוצג על-ידי ממשלת הימין הקיצוני המשיחית הנוכחית. הוא קובע שהמלחמה הסתיימה ותומך בעסקה שתחזיר את החטופים, גם במחיר סיום מוחלט של המלחמה ושחרור אלפי אסירים ועצירים פלסטינים (למרות שהיה בעבר נגד עסקת שליט); בעד היפרדות מדינית מהפלסטינים ויצירת מנגנון ערבי פלסטיני אזורי שיחליף את שלטון החמאס בעזה (גם אם הוא יקום על בסיס ובשיתוף הרשות הפלסטינית); מזהיר מפני המגמות המשיחיות פשיסטיות של הממשלה (וגם של חלקים בצבא) והעומד בראשה ושותפיו, שחותרים למלחמת גוג ומגוג; ובעיקר הוא קורא לבחירות עכשיו, מהלך שיהיה חייב להתחיל ביציאתם מהממשלה של הקולגות שלו בצבא בעבר, גנץ ואיזנקוט | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
כמו בכל שנה, להקליט שיחה במהלך פלייאוף ה-נבא זה סוג של הימור שעלול להתברר כניחוש מוצלח או שייזכר כתחזית כושלת. וכך, רגע אחרי שציפי שמילוביץ' ואני דיברנו על ג'ואל אמביד והפציעה המטרידה שלו, הוא קלע 50 נקודות וניצח את הניקס במשחק מס' 3; ואחרי ששיבחנו את קליבלנד שהציגה ניסיון ובגרות והובילה בבטחה 0-2 על אורלנדו, היא פשוט לא הופיעה למשחק 3 וחטפה תבוסה אסטרונומית. וכמובן, איך אפשר בלי: דיברנו על ההפסד הבלתי נתפס של בוסטון לנאחסית הקבועה שלה, מיאמי; וגם על האלופה מדנוור, שבינתיים הספיקה לעלות ל-0-3 על הלייקרס ונראית כמי שבשלה לזכות שוב בתואר; ודיברנו לא מעט גם על החייזרים יוקיץ' ודונצ'יץ' (ולא שכחנו להזכיר את הפלא המכונה ויקטור ונבניאמה). היה כיף | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
אחרי שהייתה עיתונאית, פרשנית וחברת כנסת, ובמקביל לפעילותה כחוקרת וכותבת מאמרים בנושאים אסטרטגיים בינלאומיים ואזוריים, קסניה סבטלובה מנהלת היום את ארגון "רופס" (חבלים / קשרים) שעיקר עיסוקו הכשרת קאדר צעיר שיעסוק בקידום שיתופי פעולה אזוריים, בילטרליים ומולטילטרליים - ארגון שמחבר בין אנשים צעירים מכל מדינות המרחב, מנהיגי העתיד (יש לקוות) שיובילו עידן חדש בין כל השחקנים שואפי השלום והנורמליזציה במזרח התיכון והקרוב. ויש לקוות ששיתוף הפעולה המדהים שהיינו עדים לו לפני כמעט שבועיים, בבלימת המתקפה האיראנית על ישראל, היה סוג של תרגיל על מודל לקראת עתיד של שיתופי פעולה ובריתות אזוריות. ויש גם פודקאסט בשם "רופס-קאסט" | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
-
אחת התופעות מעוררות ההשראה ביותר בתקופה הסוערת הזו, היא ההתגייסות הגורפת של עורכי דין להגנה ללא תנאים על אנשי המחאה שנעצרים ומוטרדים על-ידי המשטרה והשלטון. אחת הבולטות שבהם היא עו"ד גבי לסקי, חברת מרצ ולשעבר ח"כית מטעם המפלגה ולשעבר נציגת מרצ במועצת עיריית ת"א. וגם ובעיקר פעילה נמרצת למען זכויות אדם ולוחמת בלתי נלאית במאבק על צביון חברה הישראלית והדמוקרטיה השבירה שלה. בשיחה בהשתתפות אסתי סגל מדברת לסקי על האיחוד המיוחל בין מרצ לעבודה בהובלת יאיר גולן, על העבודה מול המשטרה ובתי המשפט במסגרת מערך "עוטף עצורים" וככל שהיא אופטימית - גם היא היססה כשהתבקשה לענות לשאלה האם אנחנו עדיין דמוקרטיה | לקמפיין התמיכה בפודקאסט
- Näytä enemmän