Episodit

  • מגילת אסתר מלמדת אותנו שהגורל אינו קבוע – המן הפיל "פור" להשמדת היהודים, אך מרדכי ואסתר שינו את המציאות. אסתר בוחרת "ללבוש מלכות" ולקחת אחריות, כי שינוי אמיתי דורש מנהיגות ואומץ. השאלה עבורנו: האם גם אנו יכולים לשנות את המציאות או שאנו נכנעים לתכתיבי הגורל?

    פרשת כי תשא מתארת את חטא עגל הזהב – דוגמה לכישלון חוזר בהערצת הכסף והכוח. האם למדנו מאז? או שעגל הזהב רק השתדרג? האם אנו מסוגלים לשבור את התלות בחומריות ולשנות את הדרך?

    כדי להוביל שינוי אמיתי, כמו אסתר, יש צורך באחדות: "לך כנוס את כל היהודים". גם מחצית השקל מזכירה לנו שכדי להשלים את השקל, נדרשת שותפות – רק יחד אפשר לבנות חברה מתוקנת.

    שלושה מסרים לחיים:

    ✅ הגורל אינו קבוע – יש לנו יכולת לשנות מציאות.✅ הכוח שלנו טמון באחדות – "לך כנוס את כל היהודים".✅ האחריות בידינו – עלינו "ללבוש מלכות" ולהוביל שינוי.

    בחג הפורים הזה, בואו ניקח אחריות, נשלב ידיים, וניצור עתיד טוב יותר! 🎭🎉

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • פרשת תצווה היא היחידה מאז ספר שמות שבה שמו של משה אינו מוזכר, מסר עמוק על מנהיגות אמיתית – לדעת מתי להקטין את עצמך למען האחר. התורה מלמדת אותנו שכוחן של מילים רב: כמו שכוס שנשברה לא ניתן להשיבה למצבה הקודם, כך גם מילים שנאמרו מתוך כעס אינן ניתנות להחזרה.

    הפרשה גם מלמדת את ההבדל בין "ויקחו לי תרומה" (בניית מקדש חיצוני) לבין "ויקחו אליך שמן זית זך" (הדלקת האור הפנימי). המסר: לא מספיק לבנות הצלחה חיצונית – עלינו להאיר את עצמנו ואת סביבתנו באור של נתינה וחמלה.

    בנוסף, בפרשתנו מודגשת חשיבות האיזון בין שוויון לייחודיות: האפוד מסמל שוויון בין השבטים, בעוד חושן המשפט מדגיש את הייחודיות של כל אחד. חברה בריאה היא זו שיודעת לשלב בין חיבור ואחדות לבין שמירה על הייחודיות של כל פרט.

    אבני הדרך מהפרשה:

    ✅ לשמור על כוחן של מילים – להשתמש בהן לבנייה, לא להרס.✅ לא רק לבנות מקדש חיצוני, אלא להדליק אור פנימי.✅ להיות שם עבור אחרים – להקדיש רגע להקשבה ולנתינה.✅ למצוא את האיזון בין שוויון לייחודיות – כי אחידות אינה אחדות.

    כך נוכל להוסיף אור לעולם ולבנות חברה חזקה ובריאה!

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • Puuttuva jakso?

    Paina tästä ja päivitä feedi.

  • פרשת תרומה עוסקת בציווי "ויקחו לי תרומה", המלמד שהנתינה אינה רק מעשה פילנתרופי אלא הזדמנות לרומם את עצמנו. כשאדם נותן, הוא לוקח לעצמו עושר רוחני, צמיחה פנימית וחיבור לערכים נעלים.

    בני ישראל, שזה עתה יצאו מעבדות, נדרשים לבנות משכן מפואר, משימה שנראית מעל יכולתם. אך התורה מלמדת אותנו שאין אתגר בלתי אפשרי – כשאדם רוצה, הוא מסוגל!

    הכרובים במשכן מסמלים מסר עמוק: "פורשי כנפיים למעלה" – השאיפה הרוחנית, אך גם "פניהם איש אל אחיו" – הקשר ההדדי והחיבור לאחרים. חברה בריאה מאוזנת בין רוחניות לאחדות.

    רבי ישראל הבעש"ט אמר: "לעולם אל תאמר אינני יכול, אמור אינני רוצה, כי כאשר תרצה, יכול תוכל!"הבחירה לצאת מגלות אישית ולבנות מציאות טובה יותר היא בידינו – עלינו לפעול מתוך רצון אמיתי, נתינה וראיית האחר בגובה העיניים.

    כי הכל תלוי בנו…!

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • פרשת משפטים משמשת גשר בין מתן תורה ליישומה בחיי היום-יום. היא כוללת 53 מצוות העוסקות בצדק חברתי, משפט ואתיקה, ומדגישה שהתורה אינה רק מערכת חוקים, אלא תכנית לתיקון אישי וחברתי.

    בפרשה מופיעים שלושה ציוויים העוסקים בהגנה על החלשים:

    "כל אלמנה ויתום לא תענון" – לא לפגוע בחסרי הגנה."אם חבול תחבול שלמת רעך" – לא לנצל את הנזקק."וגר לא תלחץ" – להעניק יחס מכבד לזרים.

    ללא חמלה ואחריות אישית, החוק לבדו אינו מספיק. התעלמות מהעוול מסכנת את החברה כולה. הפרשה מסתיימת בהבטחה: "הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך", המסמלת קריאה אישית לכל אחד מאיתנו לזהות את הכוח שבתוכנו, להפסיק להיסחף עם הזרם, ולהיות אור שמוביל לשינוי.

    החושך אינו גזירת גורל – אם נאיר, נוכל לשנות.אז בואו נתחיל כאן ועכשיו, כי רק בידנו הדבר!

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • פרשת יתרו עוסקת באירוע המכונן של מתן תורה, אך קרויה דווקא על שמו של יתרו – אדם שבחר לפעול ולא רק להתבונן. חז"ל ביקשו ללמדנו שהתורה אינה רק הצהרה רעיונית, אלא ספר ערכים המדרבן אותנו לשינוי ועשייה. יתרו שמע על קריעת ים סוף ומלחמת עמלק, הבין ששילוב בין נס לעשייה הכרחי – והחליט להצטרף ולהשפיע.

    מתן תורה מדגיש את האחריות האישית שלנו. לא די בכך שהתורה ניתנה, עלינו לבחור אם וכיצד ליישם אותה. לכן רבן שמעון בן גמליאל אמר: "לא הדיבור הוא העיקר, אלא המעשה". התורה קוראת לנו לבנות חברה מוסרית וצודקת, שבה האמונה והמעשה שלובים יחד.

    בדיבר השמיני, "לא תגנוב", רש"י מסביר שהכוונה היא גם לגניבת נפשות ולא רק לרכוש. המשמעות בימינו רחבה: פגיעה בכבוד הזולת, שימוש לא הוגן במשאבים, או חנייה במקום השמור לנכים – כל אלה סוגים של גניבה חברתית.

    פרשת יתרו היא קריאה לפעולה – לא לעמוד מהצד ולהתפעל, אלא לפעול לתיקון החברה ולבניית עולם של צדק וחמלה. התורה היא אבן יסוד, אך השאלה האמיתית היא מה נעשה איתה? הבחירה בידינו.

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • בשבת הזו, שבת הקרויה "שבת שירה", נקרא את פרשת בשלח – ובה האירוע המכונן של קריעת ים סוף. סיפור שהפך לסמל ולמיתוס, אך יש בו מסר עמוק לכל אדם בחייו האישיים.עם ישראל יצא ממצרים אחרי דורות של עבדות, אבל כשהם פוגשים את הים הסוער מולם – הם נתקעים. האם הם נלחמים? האם הם מנצלים את הכוח והחירות שלהם? לא. הם נבהלים, מתלוננים, ולא יודעים כיצד לפעול.🔥 אבל רגע – הרי הם יצאו ממצרים "חמושים"! 🔥 היו להם נשקים! היו להם כוחות! 🔥 אז איך ייתכן שהם פחדו כל כך?!הסביר רבי אברהם אבן עזרא: רוח העבדות עדיין שלטה בהם. הם אולי היו חופשיים בגופם, אבל נפשם עוד הייתה כבולה. הם לא האמינו שהם מסוגלים להילחם.📌 והנה השאלה האישית: כמה פעמים בחיים "נתקענו" מול אתגר, ולא השתמשנו בכוחנו? 📌 כמה פעמים נתנו לעבר שלנו להכתיב לנו מה אפשרי ומה לא? 📌 כמה פעמים ויתרנו מראש – כי לא האמנו שאנחנו מסוגלים לפרוץ דרך?✨ הגיע הזמן להשתחרר מהכבלים של העבר ✨ זה הרגע להבין שאנחנו לא צריכים להמשיך לשאת את "שק העבר" על הגב שלנו. אנחנו לא עבדים למה שהיה – אנחנו בני חורין עם כוח אדיר לבחור.ואם נשב ונתלונן? מה שהיה – הוא שיהיה. אבל אם נבחר לפעול, להעז, "לקפוץ למים" – גם הים ייקרע בפנינו.💬 מהו הים שלך שאתה חושש לקפוץ אליו? מה מחזיק אותך מאחור? שבת שלום ומבורכת! ❤️🌿✨

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • פרשת "בא" מספרת על שלוש המכות האחרונות ויציאת מצרים, אך מעבר לסיפור ההיסטורי, היא מלמדת שכל אחד מאיתנו נושא את "מצרים" שלו – כבלים של אגו, תשוקות ורדיפה אחר החומר. החירות האישית מתחילה בהצבת חזון ובשאיפה ל"ארץ זבת חלב ודבש" שלנו.

    הציווי "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר" מדגיש שחירות אמיתית מתחילה בבית. בעולם שבו ערכי המשפחה מתערערים, עלינו לחזק את הקשרים המשפחתיים, ליצור מרחב של חום, אהבה ותמיכה, ולשמש דוגמה אישית לילדינו.

    שם הפרשה "בא אל פרעה" ולא "לך" מלמד שכדי להשתחרר באמת, עלינו לזהות את הכוחות המעכבים בתוכנו, לומר להם "עד כאן!" ולפעול לחיזוק המשפחה והבית. רק מתוך משפחה מלוכדת נקבל כוח להתמודדות עם אתגרי החיים.

    אז מהו הצעד הקטן שאתם יכולים לעשות היום כדי לחזק את התא המשפחתי שלכם?שבת שלום ובאהבה!

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • פרשת "וארא" מציגה את תחילת גאולת ישראל דרך שבע מעשר המכות וארבע לשונות הגאולה: "והוצאתי...והצלתי...וגאלתי...ולקחתי". לשונות אלו מלמדות על שלבי שחרור המובילים לחירות אישית ולאומית.

    "והוצאתי" – להשתחרר מהעול החיצוני ומהשפעות שליליות."והצלתי" – להשתחרר ממעגלי פחד ותלות פנימיים."וגאלתי" – לגלות את הערך העצמי ואת הייעוד שלנו."ולקחתי" – למצוא חיבור ומשמעות במשהו גדול יותר.

    כל שלב דורש התבוננות פנימית ופעולה. המסר המרכזי הוא: לזהות את "מצרים" האישית שלנו – הקשיים, הפחדים או החלומות שהדחקנו – ולפעול לשחרור ולצמיחה. גאולה אינה מתרחשת ביום אחד; היא מתחילה בצעד קטן מתוך אמונה ואומץ.

    בואו נתחיל את המסע, נדליק את הניצוץ הפנימי ונבנה עתיד טוב יותר לנו ולדורות הבאים.למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • פרשת "שמות" פותחת במניית שמות בני ישראל כדי להזכיר שלכל אדם יש שם, ייחודיות ושליחות בעולם – מעבר לזיהוי בלבד. בפרשה זו מופיע משה, מנהיג יציאת מצרים, שמתמודד עם תחושת חוסר המסוגלות כשהוא אומר: "כבד פה וכבד לשון אנוכי". אך הקב"ה משיב לו: "של נעליך מעל רגליך" – מסר להסרת פחדים והרגלים שמעכבים אותנו מהגשמת ייעודנו.

    משה צועד קדימה למרות חששותיו ומוכיח שגם צעד ראשון קשה יכול להוביל לשינוי עצום. המסר עבורנו הוא להאמין בכוחנו, להשיל ספקות ולגלות את ה"שם" הפנימי שלנו. כשנעשה זאת, נוכל להגשים כל חלום.

    שבת מבורכת ומלאת השראה!

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • פרשת "ויחי" חותמת את חומש בראשית ומתארת את רגעי חייו האחרונים של יעקב אבינו. ברגע של אחדות משפחתית, יעקב מברך את בניו ומשקף להם את מעלותיהם לצד המקומות לשיפור – כי ברכה אמיתית נועדה לעזור לנו לגדול ולממש את הפוטנציאל שלנו.

    יעקב גם מברך את נכדיו, מנשה ואפרים, ומשכל את ידיו כדי להעניק את הבכורה לאפרים. בכך הוא מלמד שאין להישאר כלואים בעבר, אלא להביט לעתיד עם תקווה וליצור מציאות טובה יותר, תוך הפקת לקחים מהעבר.

    צוואתו של יעקב ברורה: למדו מהעבר, העריכו את עצמכם, אך חיו בהווה ושאפו קדימה. כפי שלא ניתן לחזור ולהתחיל מחדש את העבר, תמיד אפשר לבחור להתחיל היום כדי לבנות עתיד מלא אור ומשמעות.

    שבת שלום וחזק ונתחזק!

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • פרשת "ויגש" מגיעה לשיאה ברגע הדרמטי שבו יוסף מתוודה בפני אחיו: "אני יוסף". זהו רגע מטלטל בסאגה המשפחתית של בית יעקב, המלמד אותנו ערכים של אהבה, אמונה ואחריות הדדית. הקנאה, שהחלה בין האחים, הפכה לשנאה ולגלות, ומזכירה לנו את הסכנה שבהתעלמות מהשסעים בתוכנו.

    יעקב, בדרכו לפגוש את יוסף, מקבל מסר מאלוהים: "אל תירא מרדה מצרימה". זהו שיעור עמוק על הפער בין פחד, שמשתק, לצער, שדוחף לפעולה ולשינוי. גם ברגעי ירידה, המסר הוא לשמור על אמונה ולהמשיך לצמוח מתוך הקשיים.

    הפרשה קוראת לנו לקחת אחריות, לגלות מנהיגות אישית ולבנות חברה של אהבה וחמלה. האומץ אינו העדר פחד, אלא היכולת לפעול למרותו. כי מהכאב והצער צומחים השיעורים הגדולים ביותר בחיים, ומהם מתחיל השינוי.

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • פרשת "מקץ" וחג החנוכה מתחברים ברעיון שעצירה ("חנו בכ"ה") חיונית כדי לאזן בין עשייה למנוחה, לראות את "הנושרים בצד הדרך" ולהושיט יד. כשאנו רצים מהר מדי, אנו מחמיצים לא רק את הנוף, אלא גם את האנשים שנזקקים לעזרתנו. כמו נס החנוכה, עליית יוסף מבור החשיכה למעלתו כמשנה למלך מצרים מלמדת שאין מצב אבוד – אפשר להפוך חושך לאור.

    חלומות פרעה ממחישים חשיבה "מחוץ לקופסה": חרטומי מצרים נתקעו בידע המוכר, בעוד יוסף ראה מעבר לגבולות הידועים. גם בתקופות של "פרות שמנות", אין לשכוח את "הפרות הרזות" – את אלה שמתקשים ללכת איתנו, ולשלב ידיים להצלחת הכלל. "שבע שיבולים... בקנה אחד" מזכירות שטוב צומח רק באחדות.

    לבסוף, "קחו מזמרת הארץ..." מזכיר לנו: בכל גלות ומרחק, הניגון שמגיע מבית אבא ושורשינו מחזק את תקוותנו ומאיר דרכנו. כך נשמור על "נר התקווה" דולק, נוכל להדליק נרות כבויים סביבנו, ולהוסיף אור לעולם.חג אורים שמח וחודש טוב!

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • פרשת "וישב" מתחברת לחג החנוכה המתקרב ולרעיון שכל אדם הוא "נר קטן" המסוגל להאיר את העולם. כבחנוכה, כך בחיים: מעט אור דוחה חושך רב, וכל מעשה חסד, מילה טובה או חיוך יכולים לחזק ולהאיר לאחרים. השיר "באנו חושך לגרש" מזכיר לנו שכאשר נתלכד – "כולנו אור איתן".

    הפרשה מספרת על הריחוק והקנאה בבית יעקב, שמביאים למכירת יוסף. "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק" מלמד על סכנת הניכור שנוצר מריחוק פיזי, רגשי ורוחני. גם בימינו אנו מתרחקים זה מזה: מסתפקים במסכים, הודעות ותוויות וירטואליות במקום קשר אמיתי. אולם רבי ישראל מסלנט מזכיר לנו ש"כל עוד הנר דולק – ניתן לתקן".

    בחנוכה אנו נקראים לחזור אל "הילד" שבנו, אל הנשמה הטהורה, ולהדליק מחדש את האור הפנימי. אם ננהג כך, נהפוך מאוסף נרות קטנים לאור גדול ואיתן, ונפיץ תקווה ואחדות סביבנו.

    שבת שלום וחג אורים שמח! למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • פרשת "וישלח" מציגה אירועים דרמטיים בחיי יעקב ומלמדת אותנו שיעורים חשובים על התמודדות אישית ומשפחתית. יעקב שב לארץ אחרי 20 שנה, כעת כבר לא כיחיד חסר כל, אלא כמנהיג משפחה עשיר ברוח ובחומר. הפרשה מתארת כיצד יעקב הסתיר את בתו דינה מפני עשו, ניסיון "לגדר סיכון" שהסתיים באסון: דינה נאנסת בעיר שכם, ושמעון ולוי מגיבים בטבח נקמני. מכאן אנו לומדים שאין טעם לברוח מאתגרים – יש לעמוד מולם באומץ, לנצח ולצמוח מהם.

    בהמשך הפרשה מתואר מות רחל: "ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין." רחל רואה בבן החדש את כאבה, ואילו יעקב בוחר לפרש אחרת – "כוח" במקום "צער". מכאן מובן שאנו יכולים לבחור את נקודת המבט שלנו, להפוך משבר לתקווה, ולשאוב כוח גם מרגעי כאב.

    לבסוף, רש"י עומד על פסוק סתמי למראה ואומר "איני יודע מה מלמדנו". בכך הוא מזכיר לנו שאין בושה להודות שאיננו יודעים. צניעות וענווה הם חלק חשוב מצמיחה אישית וחברתית. אם נאמץ גישה זו, נוכל להפוך את חיינו ואת החברה כולה לטובים ומוארים יותר.

  • פרשת "ויצא" מספרת על מסעו של יעקב – מסע של צמיחה מתוך קושי, המתחיל בבריחה חשוף ופגיע ומסתיים בשובו כמנהיג משפחה עם עושר רוחני וחומרי. יעקב מלמד אותנו על שילוב אמונה ועשייה ועל כוח ההתמדה בזמנים מאתגרים.

    במרכז הפרשה ניצב חלום "סולם יעקב", סמל לאיזון בין חיי המעשה לשאיפות רוחניות. הסולם, שרגליו נטועות בקרקע וראשו מגיע לשמיים, מייצג את המסע האישי של כל אחד מאיתנו. תנועת המלאכים בו מסמלת את העליות והמורדות בחיים, כשכל שלב מקדם אותנו.

    שלושת השלבים המרכזיים במסע האישי שלנו הם:

    אמונה – הכרה בכוחותינו ושימוש בהם להתקדמות.אהבה – חיבור לאחרים מתוך אחווה ודאגה.חזון – שאיפה ליעדים גבוהים ודמות אידיאלית.

    יעקב מזכיר לנו שגם מנקודות נמוכות אפשר להגיע לפסגות, וכל אתגר הוא הזדמנות לצמיחה ולחיים מלאי משמעות.שבת שלום ומלאת השראה!

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • פרשת "תולדות" נפתחת בסיפור לידת יעקב ועשו, שמאבקם התחיל עוד ברחם אמם ונמשך לאורך הדורות. הפסוק "ויתרוצצו הבנים בקרבה" מבטא לא רק מאבק היסטורי בין עמים, אלא גם את המאבק הפנימי שבתוכנו – בין החומר לרוח, בין סיפוקים רגעיים למטרות נעלות.

    התורה מלמדת שהמאבק הזה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים האנושיים. יצר הרע, כשהוא מרוסן, יכול לשמש מנוע לעשייה, בעוד שיצר הטוב מעניק כיוון ומטרה. השילוב בין השניים מאפשר איזון נכון, כפי שמסמל "וידו אוחזת בעקב עשו" – יעקב שולט ומוביל, ועשו משמש כלי עזר.

    חודש כסלו, "חודש האור", קורא לנו לבחור להאיר – גם את דרכנו וגם את סביבתנו. כשנכיר בניצוץ האלוקי שבכל אדם ונשאף לשילוב כוחות הרוח והחומר, נוכל לבנות חברה מאוחדת, לחזק זה את זה ולשנות מציאות. שבת שלום וחודש מואר! למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • פרשת "חיי שרה" מעלה שאלה: כיצד פרשה שכוללת את מותם של שרה, אברהם וישמעאל נקראת דווקא בשם שמדגיש חיים? התשובה טמונה בהבנה שחיי האדם אינם מסתכמים בקיומו הפיזי, אלא במורשתו, ערכיו והשפעתו שנמשכים לעד. שרה, שעל שמה נקראת הפרשה, מסמלת את היסוד הרוחני שעליו נבנה עם ישראל, ואת הכוח לעצב עתיד מלא אמונה ואור.

    האוהל של שרה, שהיה סמל לאמונה, יציבות רוחנית ואור, המשיך ללוות את יצחק, שהכניס את רבקה לאוהל מתוך רצון לשמר את המורשת. הפסוק "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו... ויאהבה" מלמד שאהבה אינה רק רגש רגעי, אלא תוצאה של קשר משמעותי ונתינה, מסר שמזכיר לנו שאהבה אמיתית, כמו חיים מלאי משמעות, נבנית מתוך השקעה ומודעות.

    הפרשה קוראת לנו לשאול: האם אנו חיים רק לעצמנו, או מטפחים מורשת שתאיר גם לאחר לכתנו? כמו שרה, עלינו לבחור בנתינה ושליחות, להפוך כל יום להזדמנות להפיץ אור, אמונה ואהבה למען הדורות הבאים.

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • בפרשת "וירא" עולות סוגיות כמו בשורת הולדת יצחק, סיפור סדום, ועקידת יצחק. בסיפור סדום, חז"ל מציינים את העיר כסמל לרוע ואנוכיות, חברה שדגלה בהקצנה של קניין פרטי ואכזריות כלפי הזולת. חורבנה מהווה אזהרה לדורות על אורח חיים נטול מוסר וערבות הדדית.

    הדיאלוג של אברהם עם הבורא מבטא מסר של אחריות הדדית – אברהם ביקש להציל את העיר מתוך דאגה ותקווה לצדיקים, ומזכיר לנו לפעול למען אחרים ולא לוותר עליהם. דוד המלך ביטא רעיון דומה בתפילתו "יתמו חטאים מן הארץ" – בקשה למיגור החטאים, ולא החוטאים עצמם.

    האמירה ללוט "אל תביט אחריך" מדגישה את הצורך לשחרר את העבר ולהתמקד בהווה ובעתיד. היא קריאה שלא לתת למשקעי העבר לנהל אותנו, אלא לבחור בדרך חסד ואמת, ולהפנות מבט לעבר עתיד חיובי ומשמעותי.

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards

  • שתי הפרשות "בראשית ונח" אותן קראנו בשתי השבתות האחרונות, הותירו אותנו בשבר גדול ותסכול, כי אם שני גיבוריהן שנבחרו להוביל התחלה חדשה ופתחו עידן חדש בתולדות החברה האנושית החדשה שזה עתה נוצרה והפיחו תקווה גדולה סיימו דרכם בכישלון גדול ובקול ענות חלושה של אכזבה גדולה איזו תקווה עוד נותרה כי יכול להיות אחרת?

    למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCardsברטי ונטורה

  • בשבת נקרא את פרשת "נח", המלאה במסרים חשובים לניהול חיינו. הפרשה פותחת במבול ובתיבת נח, ממשיכה במגדל בבל ומסתיימת בעליית אברם. כדי להבין את תובנות הפרשה, נזכיר את המילים מפרשה קודמת: "כי רבה רעת האדם בארץ". החטא החמור היה "חמס" – אובדן החסד והחמלה. ההבנה היא שהעולם לא יכול להתקיים ללא חסד.

    אך אלומת אור פילחה את העלטה: "ונח מצא חן בעיני ה'", reminding us שלא לאבד תקווה גם ברגעים קשים. כל אחד מאיתנו יכול לזהות את ה"תיבה" שלו – הרגלים ישנים או אזורי נוחות, ולשאול אם אנו מוכנים לקחת אחריות ולשנות את חיינו.

    פרשת נח אינה סיפור היסטורי בלבד אלא קריאה לפעולה. עלינו להאמין בכוחותינו ולפעול לשינוי, גם אם הוא קטן. בשוך הסערה, הבורא הבטיח שלא יביא מבול נוסף, אך כיום אנו עדים ל"מבול" של חומרנות, אלימות ושחיתות. בניגוד למבול המקראי, אנו יכולים לשלוט במצב.

    ההוראה "צא מן התיבה!!!" מכוונת אלינו – לצאת מהמקובעות ולפעול. יש לנו את הכוחות לשנות מציאות, ואנו חייבים להתחיל. בואו נהיה אלומת אור שמאירה את הדרך לאחרים.

    שבת שלום, חודש טוב ומואר!

    ברטי ונטורה למידע על קלפי העצמה אישית מחכמת היהדות שפיתחתי לחצו כאן:https://bit.ly/49gatesCards