Episodit
-
טילי הנ״ט של החזבאללה מכים בישובי קו העימות בצפון ללא הרף, חלק מהטילים מצליחים לפגוע במתקנים רגישים ובכך הופכים את הנשק הטקטי לאיום אסטרטגי. ישראל עמדה בפני נשקים כאלה כבר במלחמת ששת הימים ב- 1967 וביתר שאת במלחמת יום הכיפורים ובמהלך השהות ברצועת הביטחון בלבנון, בין 1983 ל-2000. במהלך השנים פותחו בישראל אמצעי נגד תוך יישום טכנולוגיות פורצות דרך ברמה בינלאומית, כדוגמת מיגון ראקטיבי לטנקים, שבשים אלקטרו-אופטיים והגנה אקטיבית דוגמת מעיל הרוח המככב כיום בלחימה האורבנית בעזה. אולם, ההכרה בצורך של הגנה סטאטית מפני טילי נ״ט עדיין לא הוטמע במחוזותינו. האם הגיעה השעה לספק הגנה איכותית יותר לנכסים האסטרטגיים שלנו, ולנקודות הרגישות לאורך גבולותנו?
-
מלחמת חרבות הברזל הציבה בפנינו תמונת מראה קשה של הזנחה מתמשכת בלוגיסטיקה של מערך היבשה, וחומר תכנון אסטרטגי ללחימה מתמשכת בזרוע האוויר. המצוקה בפניה אנו עומדים אינה מקרית אלא תוצאה של בחירה שגויה, חלק מתרבות החפיף שאנו מורגלים בה. לא רק שסמכנו על הדוד מאמריקה, אלא שהזנחנו יכולת אסטרטגית של יצור מקומי של תחמושת בעבור אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים ויקרים יותר שמקשים עלינו לצבור בהם מסה קריטית. עוד בנושא זה בפרק זה.
על ישראל לצאת לחרות בייצור תחמושתישראל חייבת להשיב את העצמאות בייצור תחמושת
עוד בנושא זה: -
Puuttuva jakso?
-
הגבול המזרחי לאורך בקעת הירדן והערבה הינו לכאורה גבול של שלום, בין ידידים. אולם, לאחר ה-7.10 ברור שכל חולשה שנחשוף בפני האויב - תנוצל כנגדנו. סגירת הגבול הארוך הזה הינה משימה אסטרטגית בעדיפות גבוהה, אחת מהרבה משימות אסטרטגיות שהוזנחו בעשורים הקודמים, כמו הגנת המכשול לאורך רצועת עזה, הצבא הקטן והחכם שאינו מצליח להביא את ההישגים הנדרשים במערכה רב זירתית, המודיעין שלא ידע, וכיסוח הדשא בגדה שנמשך כבר שנתיים אך לא מצליח להוריד את הלהבות בשטח. בפרק זה אנו דנים בבעיה, במה שהיה, ומה ניתן לעשות בנדון.
-
המורדים החות׳ים בתימן פועלים מטעם המשטר האירני מעל לעשור. מיעוט זה השתלט למעשה על תימן ומתפרנס מהצקה שיטתית ומתמשכת לאויביה של המדינה האיסלמית - תחילה היו אלה איחוד האמירויות וערב הסעודית, כיום, נתיב השייט הבינלאומי העובר במצרי באב אל מנדב נמצא על הכוונת, בטענה שהתנועה בו מיועדת לישראל. החותים תוקפים את הספינות האזרחיות בכל נשק שידם משגת - כלי שייט לא מאויישים, טילי שיוט, כלי טייס לא מאויישים, טילי ים-ים וטילים בליסטיים. הצי האמריקאי החמישי בשיתוף כוחות ימיים מכמה ממדינות אירופה עושים מאמץ ניכר כדי לאבטח את התנועה הימית. מרבית התקיפות על ספינות הצי נבלמות, אך חלק ניכר מהתקיפות של האוניות האזרחיות מצליחות. על-כן, מרבית חברות ההובלה הימית בחרו לעקוף את הבעיה ולהפליג סביב אפריקה, תוך ייקור עלויות ההובלה הימית.
-
עם התמשכות המערכה בצפון אנו חווים התגברות בשימוש החזבאללה במל״טים תוקפים מסוגים שונים, חימושים שמצליחים להסב נזקים ואבדות לכוחותינו. כמה פעמים בכל יום עולה ההתראה על כלי טייס עוין, לרוב ההתראה מסתיימת בלא כלום, או בזיהוי שגוי. תקיפות אחרות מצליחות להסב נזקים ואף לגרום לנפגעים, זאת, בעוד תקיפות ברקטות מסתיימות לרוב ביירוטים מוצלחים של כיפת ברזל או נפילות בשטחים פתוחים. האם המל״טים הם תוקפים מוצלחים יותר? מדוע הם מיורטים במידה פחותה ובאילו דרכים ניתן להתגבר על האתגר?
-
בפרק זה אנו דנים בגורמים שהביאו את ישראל למחדל של מחסור בתחמושת כבר בתחילת הלחימה במלחמת חרבות הברזל. כיצד מדינה שמדורגת כאחת מעשר יצואניות הנשק המובילות בעולם מגיעה למצב כזה ומה ניתן לעשות כדי לתקן המצב, ומהר? התעשייה שהחזיקה בתשתיות הייצור האלה היתה התעשייה הצבאית, שהופרטה ונמכרה לאלביט מערכות, שאכן קבלה בעבר הזמנות רכש נאות מייד לאחר ההפרטה, אך ללא הזמנות המשך לא היה די בהן כדי לקיים ולהרחיב קווי מוצר בעלי ערך מוסף נמוך יחסית שניתן היה לתפעל במדינות בהן עלות העבודה זולה יותר. (עוד על הנושא בפודקסט הקודם המקושר למטה). עתה, נדרשת האצה של הייצור דווקא כאן בישראל היקרה, כדי למלא במהירות את המחסור.
ישראל חייבת להשיב את העצמאות בייצור תחמושת
פרקים קודמים באותו נושא
-
מאבקי הכוח של שר האוצר ומשרד הביטחון אינם רק משחקי כוח בין פוליטיקאים. הם מעכבים תהליכים של התקשרויות בינלאומיות שממילא אורכים שנים, וגורמים להם להתארך הרבה יותר. על התהליך התקוע ומשמעויותיו בפרק החדש.
-
חודש לפני תחילתה של תערוכת FIDAE 2024 הוחלט למנוע את השתתפותן של החברות הישראליות בארוע, מהלך שלא נעשה מתחילת ימיה של התערוכה בשלהי המאה שעברה. המהלך הצ׳ילאני בא בעקבות הידרדרות היחס כלפי ישראל והיהדות בצ׳ילה, בהתאם לקו האנטי ישראלי של הנשיא גבריאל בוריק. בעבר צ׳ילה היתה שוק משמעותי ליצוא הביטחוני לאמריקה הלטינית (אמל״ט), אך בשנים האחרונות סר חינה של ישראל במדינה, ובחודשים האחרונים הצטרפו לקו האנטי ישראלי מדינות חשבות נוספות ביבשת. בפרק זה אנו בוחנים את המהלך, עד כמה התערוכות האלה חשובות ליצוא הביטחוני הישראלי והאם יש סכנה שהתופעה תתפשט לשווקים נוספים?
-
החותים, בחסות האיראנים מרחיבים את האיום על השייט הבינלאומי בים האדום באמצעות שימוש בטילים בליסטיים וכלי שיט צוללים, שני סוגים חדשים של נשק ימי, שפותחו לאחרונה באיראן. כלים אלה, בדומה למל״טים התוקפים שבאים לידי ביטוי נרחב בלחימה הרוסית באוקראינה, מאתגרים את המערב ומחייבים יישום פתרונות מתאימים לאיומים החדשים. פרטים אודות האיום החדש בפרק זה.
-
בימים אלה כל אזרח בישראל ובמרחב חווה את השפעת לוחמת הניווט, בשיבוש פעולת היישומים בטלפון, באי היכולת למצוא יעדי נסיעה מתוכננים וכו׳. זהו חלק מלוחמה אלקטרונית שמתרחשת סביבנו, אם ע״י הצד התוקף או הצד המגן, שמטרתה לנטרל את היכולת לנהל פעילות מבוססת מיקום, כולל תנועה, חבירה, ותקיפה מדויקת במרחב נתון. על כמה מההשפעות של לוחמת הניווט, שיטות הפעולה וההגנה בפרק זה.
-
בחודשים האחרונים אנו נפגשים יותר ויותר התראות פיקוד העורף מסוג חדש - ״התראת כלי טייס עוין״. התרעות אלה מתייחסות בעיקר לאיתור חדירת מל״טים למרחב האווירי של ישראל. בניגוד להתרעת צבע אדום שמתייחסת לטילים ורקטות, שניתן לחזות את אזורי הפגיעה שלהם, כשמדובר כלי טייס, מאויישים או לא, לא ניתן לצפות את מסלול טיסתו, גם כשהוא נשלט ע״י מפעיל מרוחק וגם אם הוא לא נשלט מרחוק. הטווחים של כלי הטייס האלה יכולים להיות ארוכים מאוד, ופגיעתם יכולה להיות משמעותית, בעיקר כנגד מטרות איכות. בפרק זה אנו עוסקים בכלי הטייס הלא מאויישים מתוצרת איראן, אותם פגשנו לאחרונה בנסיונות תקיפה של החזבאללה מלבנון, המיליציות הסוריות והעירקיות והחותים בתימן.
-
לאחר הצקות חוזרות ונשנות של איראן, באמצעות שלוחותיה במרחב, ארה״ב הגיבה בתקיפת מטרות המשויכות לכמה משלוחותיה של איראן בתימן, עיראק וסוריה. התקיפות הגיעו לאחר המתנה ארוכה, שאפשרה לארגונים שהותקפו להערך, לפנות מטרות חשובות מאמל״ח רגיש, ולספוג את התקיפה במינימום נזק. בפודקסט זה נבחן את התגובה האמריקאית מול החות׳ים, נעמוד על הסלמה בתקיפות החות׳ים כנגד מערך ציי מדינות המערב ונעריך את המגמה לעתיד.
-
לאחרונה אנו שומעים שוב ושוב על מחסור בתחמושת ולחצים אמריקנים הגורמים להגבלה באספקת תחמושות לצה״ל. אמנם בכל פעם שנשמע הדבר מגיעות הכחשות רשמיות, אך העקביות של השמועות והעובדה שארה״ב העבירה לישראל כמויות גדולות של תחמושת כבר בתחילת הלחימה מעידות לא רק על הצורך הגדול, אלא גם על החוסר הקיים. בעבר, כשישראל היתה רזה וענייה יותר, הצורך ברציפות אספקת תחמושת היה ברור ונענה בפיתוח כושר יצור והקצאה של תקציבי רכש גדולים. בשנים האחרונות רכש מקומי של תחמושת עומד על מאות מיליוני ש״ח בשנה בהתחייבות מסגרת רב שנתית, אך התלות בארה״ב גרמה לנו להתרגל להספקה שוטפת של אמל״ח ותחמושת שלכאורה העמידו את הצורך ביצור עצמי כמיותר. האם הגיעה השעה לשינוי?
-
החותים בתימן נכנסו למלחמה הרב זירתית נגד ישראל כבר בשלבים הראשונים של הלחימה. נראה כי הם להוטים להשתתף בלחימה הרבה יותר מהלבנונים. עד כה ישראל הצליחה להדוף תקיפות טילים מתימן אך היא מתקשה יותר להגיב על הפגיעה המכוונת בכלי שייט המשוייכים אליה (גם כאלה שמתוכננים לעגון בנמלים הישראל). ישראל דורשת תגובה בינלאומית על הפגיעה בנתיבי הסחר. אמנם ספינות קרב של כוח המשימה 151 הפועל במרחב מסיעות להגן על ספינות הסוחר העוברות במיצרים, אך עד כה הגנה זו לא מרתיעה את החותים והאזור יגיע ככל הנראה לרתיחה ככל שהפעולה בעזה תתמשך.
-
ביום ה- 38 ללחימה, כשהכיתור של העיר עזה הולך ומתהדק, המצב בצפון הולך ומידרדר. האיזון שייצב את הזירה הצפונית במשך 17 שנה מתפורר, כשהצדדים מתגוששים ומנחיתים מהלומות זה על זה, מי יותר ומי פחות, הלבנונים בקריצה לבני הברית בדרום וישראל ברמזים לבעלי הבית ממזרח. כיום ברור כי במצב הקיים המשוואות שהתגאה בהן מנהיג החזבאללה נסראללה כבר אינן תקפות. זה הזמן להציב נוסחאות חדשות שבהן תשלוט ישראל.
-
כפרשנים וותיקים העוסקים בנושאי צבא זמן רב, גם אנו לא חפים מאחריות לעיוורון שאפף את כולנו והביא לכשלון הקונספציה שרווחה בישראל עד ל-06:29 ביום 7.10.2023. מי התריע ומי דמם? עד כמה אנו, הפרשנים הצבאיים, צריכים להעז וללכת מול הזרם, ומהו הקו המפריד בין חשיפת חולשות נקודתיות או מערכתיות ובין עברות בטחון חמורות? לפרשנים הצבאיים שיכולים לגבש דעה עצמאית יש אחריות כבדה. האלוף (מיל) יצחק בריק וסא״ל (מיל׳) מוטי קידר היו בודדים שיצאו כנגד המוסכמות. בתחילה התעלמו מהם ובהמשך הם ספגו קיתונות של רותחין בתגובת התקשורת, עמיתים ובציבור. רק עתה אנו מכירים בחשיבות של ההתראה וחבל שלא הקשבנו יותר.
-
מערך ההגנה הרב שכבתי שהקימה ישראל מספק מענה לאיומים הרקטיים והטיליים שישראל ניצבת בפניהם במרחב. אולם, בעת מלחמה רב-זירתית, או מערכה אזורית, מערך ההגנה הישראלי תוכנן לקבל תגבור אמריקני אינטנסיבי. עיבוי זה מתבסס על מגוון יכולות מהחלל, מהיבשה ומהים. מיום פרוץ המלחמה ב- 7 באוקטובר 2023 אנו רואים זרימה עקבית של אמצעים אמריקנים לאזורנו, חלקם כבר הופעל מול תקיפות מהדרום. בפרק זה אנו דנים במערך ההגנה בכלל ובתרומה האמריקאית בפרט.
ארה״ב מרכזת אגרוף מחץ ימי-אווירי במזרח הים התיכוןישראל וארה״ב נערכות להקמת מערך הגנה אווירי משותף במזה״תביטול אימון ההגנה האווירית עם ארה״ב - האם מדובר בפגיעה בישראל
פרקים נוספים בנושא זה: -
חיל הים הפעיל לראשונה את ספינות סער 6 בלחימה ב׳חרבות הברזל 2023׳. כיצד הספינות החדשות משתתפות בלחימה על היבשה ואיך הן משתלבות במאמץ הימי בלחימה? על כך בפרק זה.
תגבור מערכות ההגנה האווירית בכלי השייטניסוי מוצלח למערכת ברק מגן - יירוט טיל שיוט
פרקים נוספים בנושא זה: -
בימים האחרונים דווח על מספר נסיונות של חזבאללה ליירט כלי טייס מאויישים מרחוק (כטמ״מ) של חיל האוויר הישראלי. לפי המידע שפורסם, מספר נסיונות אלה כשלו והטילים יורטו בעל צפון הגליל ואזור הכנרת, באמצעות טילי נ״מ ישראלים, ככל הנראה טילי פטריוט. בפרק זה אנו בוחנים את הטיל החדש והמשמעויות לחופש הפעולה הישראלי בצפון.
-
במהלך השבוע התמקמה נושאת המטוסים ג׳רלד פורד סמוך לקפריסין, כחלק ממהלך אסטרטגי אמריקאי שיאפשר לארה״ב להשפיע ואף להתערב במקרה של התרחבות הלחימה בין ישראל לחמאס והתחממות הגזרה הלבנונית. בשבוע הבא תצטרף אליה נושאת מטוסים נוספת שיצאה בשבת בערב מנמל הבית שלה בנורפולק, וירג׳יניה למשימה מתוכננת בזירת הים התיכון או הים הערבי (בעת פרסום הכתבה עדין לא הוחלט על אזור הפעילות של האייזנהאור). כל נושאת מטוסים מובילה כוח משימה הכולל סיירת טילים וכמה משחתות, הנושאות מאות טילי שיוט ואלפי מיירטים נגד טילים, כוח מגן עצום שיתגבר את ההערכות להגנה מפני מתקפה מצד איראן או חזבאללה על ישראל. עוד על המהלך האמריקני בפרק זה.
האם איראן רצה לחציית הסף הגרעיני בחסות מסך העשן שיצר החמאס?
פרקים קשורים: - Näytä enemmän
