Episodit
-
מוזמנים לפרק מאוד מיוחד עם הגברת דורית חרמון, אשת חינוך מהמעלה הראשונה, מרצה, מחברת הספר בשביל הסמכות. שיחה סופר משמעותית על אחד הנושאים הבוערים באמת בעידן הנוכחי, הסמכות ההורית. רובנו נוטים להתבונן במושג הזה ברגשות אמביוולנטים מאוד, חוששים מאוד ויחד עם זאת מבינים עמוק בפנים את חשיבותה של הסמכות ההורית בחינוך ילדים ובעיצוב תחושת הערך שלהם, תחוש המסוגלות שלהם והחוסן הרגשי. אוהבת מאוד לדון בסוגיה משמעותית זו, ודורית היא קולגה מקצועית ששמחתי מאוד להתלבט איתה על הדיוק המשמעותי של המושג הזה ועל הנוכחות והצורך שלו במציאות ההורית ביום בעיקר בקרב מתבגרים. מוזמנים ומוזמנות לעקוב אחרי דורית חרמון וכמובן להאזין לפרק מלא בתוכן .
להיכנס לאתר שלי ולהכיר אותי יותר:
Dorit-h.co.il
להוריד במתנה קובץ משפטי עידוד לשים בכריך של הילד של כאן--->
https://bit.ly/3sMIRwV
לקרוא פרק מספר ההדרכה שלי להורים על עידוד ילדים כאן----->
https://mobile.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-9e499059d702c71027.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1561188903
-
חרם חברתי - שריטה בנפש
אחת ההתמודדויות הקשות ביותר לאדם היא התמודדות עם דחיה חברתית, לעג חברתי, נידוי וחרם.
חרם חברתי יושב בנפש על קוביית השייכת, הצורך הזה בשייכת
הוא צורך קיומי הישרדותי וחברתי.
לצערי מקרי החרם הולכים ונעשים קשים יותר, מתוחכמים יותר וכאלו שמייצרים כאב פומבי קשה מנשוא. הרשתות החברתיות מייצרות לא מעט תחרות, מחלישות את הנפש ואת תחושת הערך העצמי והתוצאה היא לא מעט פעמים שימוש בהקטנת האחר, הוצאת הזעם על האחר במטרה להרגיש טוב יותר, בעל ערך, שווה ומקבול. התופעה של החרם החברתי יושבת תחת תהליך התנהגותי שמבקשת לקבל מענה לקושי של קבוצה, הקושי הזה יוצא על שעיר לעזאזל, מצטרפים אליו העדר החברתי בעיניים עצומות ולעיתים גם מפחד, הקולות השותקים הם חרם מהחרם, והמטרה שלנו היא לייצר את האמיץ היחיד שיצא הגד הזרם ויעזור לנפגע להתמודד. ילד אחד שיוצא מהמעגל של התקיפה או מפסיק לשתוק ועומד ליד הילד המוחרם הוא זה שמשנה חיים ומציל את הנפש. בפרק זה אני מראיינת את דקלה לבנשטיין שעוסקת בחרם החברתי, מעבירה תוכניות של "באים בטוב" בבתי הספר , השיחה שלי ושל דקלה התייחסה לתופעה וגם לתפקיד ההורי, לחשיבות של ההתנהלות ההורית ככזו שמאפשרת לנפגע לצמוח, להתמודד ולא להתרסק ולחוש בושה יתרה- מוזמנים להאזין וגם לעקוב אחרי דקלה פה (3) Facebook
-
Puuttuva jakso?
-
פרק ההמשך לשיח על הורות למתבגרים בדור האלפא
-
דור האלפא
דור ה Z
דור ה Y
מה זה כל הדורות האלו ?
מה מייצג כל דור? ומה הקשיים והאתגרים בחינוך של מתבגרים בכל קבוצת גיל?.
העברה בין דורית מייצרת בסיס לחינוך, היא בונה את צלם האדם, דרך החינוך, המסורת, הערכים, המנהגים, החברה, ההורות נבנה בסיס הנפש, תפיסת האדם וההבנה שלו לגבי חייו הבוגרים, להעברה בין דורית יש חשיבות עליונה בבניית עמוד שדרה רגשי, חוסן נפשי ויכולת של אדם לשרוד את מציאות החיים, לדעת לשחק על בית החיים.
בדורות האחרונים יש קושי לבצע את ההעברה הזו, יש מין נתק בין דורי, מציאות שבה אין העברה מספקת של שפה, חינוך, שיח , חוסן ועוד.
הדור לומד מציאות חדשה דרך הרשתות החברתיות והנתק בין הורים וילדים גודל ותופס תאוצה.
יש לזה אדוות משמעותית על חוסן נפשי, על משמעות המושג משפחה, על מחויבות אישית, על תקשורת בין אישית, על שוק העבודה ובכלל על האנושות כולה.
בשיחה עם תמיר שוחחנו ארוכות על ההבדל בין הדורות, על האתגרים והמאפיינים של כל דור ובעיקר על התפקיד ההורי המשמעותי שדווקא עכשיו הוא קריטי יותר מתמיד, האחריות להעביר את הידע, את השפה, את המסורת ואת הכלים שיוצרים דור שיש לו צלם אנוש היא קריטית ומשמעותית. מוזמנים לשני פרקים מרתקים - חינוך מתבגרים , הורות צעירה, דור האלפא והZ - ד"ר תמיר ליאון אנטרופולוג יישומי
(5) Tamir Leon | Facebook
-
אומנות הרטוריקה
תקשורת בין אישית היא אחת מהיכולות החשובות באנושות, יכולות ליצור קשר, לקבל תשומת לב, להקשיב לאחר, ליצור קשר עין ולהצליח להעביר מסרים, להיות מובן/ת, להיות נראה בעיני האחר ולא שקוף. להצליח לקיים שיח ובעיקר להשתלב בשיח חברתי, לחזק ולהגדיל את המעגלים החברתיים שלנו.
כל אלו הם צרכים משמעותיים של נפש האדם, ויש להם משקל יתר דווקא בגיל ההתבגרות, שם אנחנו נוטעים בתוכנו את האמונות שלנו על עצמנו ועל העולם, בגיל הזה אנחנו בונים את תפיסת העצמי שלנו, את התובנות שלנו לחיים ואת התדמית הבוגרת שלנו.
אחד הקשיים המרכזיים של דור האלפא והדור ה Z
זה יכולת ליצור שיח פרונטלי, שיח של מבט בעינים, שיח של עומק וישירות בלי פילטרים בלי ורצון פנימי להיעלם.
מתבגרים מתקשים היום לפרוץ את המעגלים הקבועים שלהם, הן לעיתים נשארים כבולים בתוך מעגל חברתי וסובלים רק מתוך הפחד לנסות לייצר תקשורת חדשה, שיח עם מעגל חדש, קושי להציג את עצמם בשיח בין אישי, בכיתה, על הבמה, בכל מקום.
בשיחה עם ד"ר מישל שטיין טיר - מומחית לרטוריקה שוחחנו על הקושי הזה ומישל מפרטת בפרק כלים משמעותיים וטיפים שיכולים לסייע לכם כהורים וגם למתבגרים שלכם לפעול, לייצר קשר עין ותקשורת, להתגבר על הפחד ולצאת לדרך.
חייבת לשתף אתכם שבהקלטת הפרק הצלחתי אני כמי שישבה מול מישל להרגיש איך זה מרגיש כשאתה ממוקד באחר, נותן לו את תשומת הלב הנדרשת ואיך השיח הזה שכולו מכוון גוף, קול, מבט עיניים ומיקוד מייצר התרגשות גדולה , קשיבות וחיבור מרגש עד דמעות . מוזמנים /ות להאזין למופלאה הזו אני התרגשתי ממש
כל הפרטים ליצירת קשר עם מישל פה
(3) Michelle Stein Teer | Facebook.
-
בושה
בושה זה רגש שמנהל אותנו, מוציא אותנו מהפוקוס, מעסיק אותנו בהסתרה/ בהכחשה ובניתוק פנימי עמוק, בעיקר מעצמנו.
הבושה ננעצת בנו בעיקר למול החברה/ הסביבה
היא קשה וכואבת כשהיא מגיעה למול תיוג,
כשהתיוג הזה מוציא אותך מהכלל, שם אותך בקבוצה שלא שייכת/ שונה/ אחרת.
לעיתים לתיוג הזה מצטרפות מילות גנאי, ביקורת, שיפוט, התנשאות, דחייה ועוד.
התרגשתי ממש לארח את Ori Elinor Raz אמא למתבגר שנמצא על הרצף האוטיסטי לשיח על הבושה, על הקבלה או אי הקבלה של החברה את האחר, את מי שלא זהה ועומד בקודים שאנחנו יצרנו לעצמנו.
מה קורה למתבגר שנמא 4 שנים תמימות בבדידות מתמדת, לבד, בלי חברים ועם המון סימני שאלה וכאב ?
בגיל 15 היא גילתה שהוא על הרצף באמצעות קריאה של ספר, היא קראה והבינה שהילד שלה מתואר שם היטב,
איך השיום הזה מאפשר קצת נחת, מרגיע, נותן הסבר להתנהגות ומייצר חמלה ויכולת קבלה ובעיקר הבנה ואמפתיה.
מה ההבדל בין תיוג לשיום ( לתת שם)?
איזה משקל יש לזה למול הכאב הגדול של השיפוט והדחייה.
מה כוחה של מילה? ואיך אמירה חסרת אמפתיה כלפי הילד שלנו נשארת נוכחת היטב ונרשמת בגוף עם כאב גדול שרק צומח.
וגם מה קורה אחרי הגילוי, מה קורה לבושה?
איך מתנהלים נכון בכנות, ביושרה, באותנטיות? כל אלו מקדמים העצמה ולא בושה והם כלים מצויינים לעבודה עם נוער ובכלל לחיים.
מוזמנים לשיח מרגש, מלא השראה, למידה וכוח מאשה שהיא ממש אגדה!, אמא מרגשת מאוד, סיפור מרגש ומדהים ובעיקר המון כנות שהחזירה אותה לפוקוס ואפשרה לה לעזור למתבגר שלה לצמוח ולא להמשיך לצנוח.
-
ניכור הורי
תופעה שהולכת וגדלה בעיקר בנשים האחרונות, הורים שבוחרים לפרק את הזוגיות הפרטית שלהםן ובלי לשים לה מפרקים את הבית ורומסים בדרך את הנפש של המתבגרים שלהם.
פירוק משפחה בגיל ההתבגרות קשה בדיוק כמו פירוק משפחה כשהילדים צעירים, לא מעט פעמים הורים דוחים את הגירושין "חיכינו שהילדים יגדלו", נדבר על ההשפעה של הגירושין ו ניכור הורי על מתבגרים. ניכור הורי קורה בכל שכבות האוכלוסייה, אין לה מגדר ספציפי, יש לה מרכיב אישיותי שמוביל את הניכור הזה. איך נדע שאנחנו מנוכרים?
מהם הסימנים של ניכור הורי?, איך מטפלים? איך מתמודדים רגשית עם סיטואציה כל כך כואבת ומורכבת.
מה לעשות ומה לא לעשות ?
שיחה מרתקת עם עו"ד דנה יצחק פיקר - מומחית בתחום הניכור
ההורי .
פייס בוק
מוזמנים לעקוב אחריה ולהצטרף לקהילת הפייס בוק שלה בעוסקת בניכור הורי
אתר של עו"ד דנה יצחק פיקר
תהנו מהאזנה, אשמח להערות והארות , בקשות/ שאלות
באהבה ליאורה חיים
הצטרפו לקהילת הורים ומתבגרים עושים RESTAR
-
התפקיד של המכינה הצבאית מגדלור הוא לאפשר לבני הנוער עוד שנה של התמודדות, התפקחות ולמידה כמו שאומרת קרן: " זה כמו צ'ולנט שמתבשל היטב עוד קצת מדייק היטב את הטעם ואת המרקם שלו".
במכינה הקדם צבאית מגדלור שהוקמה על שמם ולאורם של האחים עמיחי וברק איטקיס ז"ל ששירתו בחיל האוויר ובחיל הים בני הנוער עובדים על חיזוק תחושת המסוגלות והערך העצמי שלהם דרך הים, הים הוא מרחב ההתמודדות שלהם: הים, המים, הגלים והחוף הם כלי האימון וכלי החינוך במכינה.
הים הוא כלי שמעצים תהליכי חשיבה, חוסן, התמודדות, התמדה ופיתוח החוסן הפיזי והמנטלי של בני הנעור ביציאה שלהם לשער חיים הבוגרים.
שיחה מרתקת עם מי שבחרה כאם להיות הורה מגדלור, הורה שנוכח , מאיר את עצמו ואת הדרך עבור מתבגריו, שותף בחוויות החיים שלהם וממצא את עצמו בצורה הטובה ביותר. שיחה מרגשת מאוד שמסבירה איך ברגע אחד של הארה
" כשתכננתם להיות הורים ככה תירתם את זה קורה?" מה קרה לקרן מהרגע הזה כהורה, איך היא מנווטת את עצמה וממשיכה הלאה , מה הבחירות שלה? ובעיקר מה התוצאות של לבחור להיות, לבחור בעצמך ולהקשיב לעצמך.
שיחה מרתקת מלאה בהבנות חיים משמעותיות, מוזמנים/ות להאזין וללמוד
והנה הקישור לדף המכינה :
https://www.mymigdalor.co.il/
לדף הפייסבוק -https://bit.ly/3OAaUtE
-
"אזור הנוחות" של מתבגרים בעידן החדש הוא המרחב הווירטואלי, הפאסיבי זה שמשאיר אותם מוגנים מאחורי המסך והמקלדת.
.המילים והמדבקות הם הכוח שלהם והם גם האויב הכי גדול שלהם.
מתבגרים בעידן החדש, במיוחד אחרי תקופת הקורונה הפכו את הפאסיביות להרגל, לחלק מהם ויחד איתה מתיישבת בתוכם תחושה שמצמיחה לה שורשים, תחושה של תבוסתנות והעדר מסוגלות, העדר יכולת ותחושת ערך מעורערת.
כדי לייצר בהם תחושה של יכול, רצוי, מצליח אנחנו חייבים להוציא אותם מבעד למקלדת למסך ולאפשר להם לצאת לאתגרים, אתגרים שמוציאים אותם ממעגל ההצלחה = אזור הנוחות לעבר האתגר, המרחב שמצריך אומץ, תעוזה ובעיקר תחושת מסוגלות אישית. זה בדיוק מה שעושה ענבל, בחינוך החברתי היא מוציאה אותם לעמלנות (עמל) לעבודה בידיים, בנגרות וליצירה שמנכיחה במציאות את היכולות שלהם, מחזקת להם את תחושת המסוגלות האישית והערך העצמי ומאפשרת להם להאמין במי שהם, בכוחות שיש בהם גם במציאות החיים עצמם . מוזמנים לפרק שמפרק את המחשבות והתחושות של המתבגרים שלנו מאחורי המקלדת ומאפשר חשיבה מרחיבה שדרכה אפשר להוציא אותם לפעולה לבניית חוסן ויכולות אישית שתשרת אותם בכל מעגלי החיים הבוגרים שלהם . מוזמנים לעקוב אחרי ענבל :
https://www.facebook.com/inbal.inbar.1
ובאתר מנגרים מהלב
https://inbalinbar.com/
-
פרק סופר חשוב על ההכנה לשירות, מה קורה מהרגע הזה שהצו
הראשון נוחת לו בתיבת הדואר ובאותו הרגע אנחנו כהורים נמתחים היטב ונכנסים למין שביל שיש בו המון רגשות שמחים שמהולים בלא מעט פחד , חרדה ובעיקר המון חוסר אונים.
אז כדי לייצר עבורכם תמונה קצת יותר ברורה, לתת לכם כלים להתמודד נכון עם התקופה הזו וגם עם השירות הצבאי של המתבגרים/ות שלכם הזמנתי חברה מאוד מיוחדת מאוד
סא"ל במיל' מיטל מידם, מפקדת מחנה 80 בעבר וכיום הבעלים של "שברת דיסטנס"
מיטל עוסקת בהכנה לשירות הצבאי, גם מרצה, גם יועצת בקליניקה, וגם מעבירה הדרכות כהכנה למסלולי ההכשרה בדרך לגיוס.
לי ולמיטל יש המון מין המשותף
שתינו גדלנו באותו הכפר,
בכפר שבו הולכים עם מדים הרבה מאוד שנים,
בכפר שלנו התגייסנו בגיל 18, גדלנו, צמחנו, הפכנו למפקדות, לאימהות, עשינו קריירה, התמודדנו עם לא מעט אתגרים, צמחנו מתוך לא מעט קשיים, הצלחות וכישלונות.
לקחנו את ההזדמנות של השירות הצבאי, הגענו אליו עם המון מוטיבציה ובחרנו לקפוץ את מקפת החיים,
מקפצה שהכינה אותנו למציאות החיים, לבמת החיים בצורה הטובה ביותר.
אז על מה דיברנו?
* על תהליכי הגיוס החדשים והעדכניים של צה"ל, האם זה טוב או רע, מועיל או מכביד?
מה קורה שם מתחת לפני השטח בתוך הרגשות והמחשבות של המתגייסים החדשים.
*מה היתרונות ומה החסרונות של מיכון תהליכי הגיוס - איך עובד התהליך מהרגע שבו הם מוכתרים בתאר המלש"ב בגיל 16 ועד לרגע הזה שנכנסים לשערי הצבא.
*דיברנו על משולל השיקולים החדש של צה"ל - איך צה"ל מתייחס למשולש של: צרכי המערכת, רצון המלש"ב וכישורי התעסוקה
*מה התפקיד שלנו כהורים בתוך התהליך הארוך והמייגע הזה שיש בו המון המון רגשות ואמוציות
מזמינה אתכםן לעקוב אחרי מיטל מידם
קישורים מעודכנים לרשתות שלי:
אתר:
http://www.shoveretdistance.com
דף עיסקי:
https://www.facebook.com/shoveret.distance/
אינסטוש:
https://www.instagram.com/meitalmidam_shoveretdistance/
לינקדאין:
https://www.linkedin.com/in/meital-midam/
ערוץ יוטיוב:
https://www.youtube.com/channel/UCbwlYWILAjkEnhHvLltXOLg
-
כהורים למתבגרות ולמתבגרים הנושא של הטרדה/ פגיעה מינית מעסיק ובעיקר מטריד את כולנו.
איך מייצרים מרחב בטוח שבו בני בונות הנוער שלנו יכולים לצמוח בלי פחד ובעיקר לפגוש מיניות בריאה, מיניות חיובית ומצמיחה.
מזמינה אתכם לשיחה מרתקת ומלאה בתוכן חשוב לכל הורה, נצלול יחד היקפים של הפגיעה המינית של מתבגרות במדינת ישראל, נקבל פרופורציה על ההיקפים המורכבים והקשים, נלמד איך חינוך
למיניות בריאה מצמצם כניסה למעגל הזנות ומצמצם פגיעה מינית., 70% מהנפגעות ידווחו על הפגיעה רק לאחר עשור אם בכלל, נדבר על הגורמים לחשיפה/ להסתרה של פגיעה מינית, מה התגובה הנכונה ההורית הנדרשת.
פרק מלא בתוכן חובה לכל הורה
מור ארז היא עובדת סוציאלית, מנהלת מקצועית בעמותת תודעה שעוסקת בצמצום הכניסה לזנות, מתנדבת במרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. בעלת ניסיון רב בעבודה עם בני ובנות נוער. מנחה ומעבירה סדנאות בנושא מיניות בריאה
מוזמנים לאתר של מור : https://www.moretime.me/?fbclid=IwAR1fa8a-E9PLIy3mlw7TXRsNFYGZhdk8hRqrNDDGRusg9El_C0q284RVX78
וגם לעקוב אחריה בדף הפייסבוק
https://www.facebook.com/mor.edry
-
הם יודעים את הסוד,
הם מבינים שיש שם עונג ואנחנו עסוקים בלדבר על הסכנות, על הפחדים ובעיקר איך נזהרים.
זה טבוע בנו מהילדות שלנו, מהשיח או מהשתיקה שדרכה למדנו אנחנו על המיניות שלנו,.
היום בעידן החדש אין לנו את הפריבילגיה לשתוק את קולנו , אנחנו חייבים להתגבר על המבוכה, הבושה ולשים את המיניות במקום מאור, מקום שמקושר לעונג, בדיוק כמו שאנחנו בתוכנו היינו רוצים שתהיה להם בבגרות המאוחרת שלהם,
מוזמנים לשיחה מרתקת עם נועה נופר, דוקטורנטית למיניות
חיוביות, מנהלת של קבוצת הפייס בוק - מיניות חיובית - שיח משתף
וגם בעלת טור בעיתון הארץ על מיניות בתודעת עונג.
פרק מלא בכלים שיאפשרו לכם לשחרר את הפחד והמבוכה ולהתחיל לתווך מיניות בריאה, להיות אור גדול עבורם בתוך כל הבלבול והחושך.
שיח שיאפשר לכם להבין את חשיבות השיח החיובי, איך לטפטף מסרים בצורה נכונה , פתוחה ולא פרוצה, מקדמת, מחנכת וכזו שיכולה לטעת בתוכם נקודת יחוס משמעותית לבחינת המציאות, לביצוע בחירות מיטיבות, להקשבה לנפש ולרגש שבתוכם, ליכולת שלהם/ן לקבל בעלות על המיניות שלהם וכך לשמור על עצמם מפגיעות מיניות מחד, ולבנות בתוכם חוסן ויכולת לבחור בעונג ובחיוביות מאידך. פרק מרתק .
הנה קישור גם לפייס בוק של נועה נופר
-
אינטימיות
מושג שבני ובנות הנוער קצת מתקשים להבין, במציאות שבה המצלמה נמצאת בכל רגע בחייהם ובמציאות שבה הם מתעדים את הדוקו המבויים של חייהם הגבול שבין ה"אני" והעולם מטשטש לו , הוא הופך לקו לא ברור.
בסדנה שערכתי למתבגרות על מיניות שוחחנו על מגע מיני, כדי להדגים להן שמגע מיני יכול להיות כל מגע, גם החזקת יד ולא רק פעילות מינית. ביקשתי מאחת המשתתפות בסדנה (בת 15) רשות לגעת לה בכתף, היא התבוננה עלי ולא הבינה מה אני שואלת. "ביקשתי רשות להדגים עלייך מגע", כשהיא נתנה את הסכמתה אחזתי בכתף שלה, הסברתי להן שמגע מיני יכול להיות גם רק חיבוק, החזקת יד וגם אחיזה בכתף. בסיום הסדנה , בסבב השאלות של "מה לקחתי מהמפגש" היא התבוננה בי עיניים מלאות דמעות ואמרה לי , היום למדתי מה זה אינטימיות.
אינטימיות היא המקום הפרטי, האישי וגם הזוגי שלנו, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים להשאיר לעצמנו ולא לצלם ולהפיץ לעיני כל, האינטימיות הזו יש בה קסם, יש בה רגש עמוק ועוצמתי. כשהיא לא קיימת הכל שטוח, כשאין אינטימיות יש עירום פיזי בלי עירום רגשי, יש רגשות שלא קיימים, מודחקים או נוכחים בעוצמה שטוחה ואין חיבור שמייצר עונג, יש יחסים שמלווים בלחץ וחשש ובעיקר בשאלת השאלות "איך אני נירא/ת" , "מה יגידו עלי ?".
כשאין אינטימיות ואין את הרגע הפרטי והמרחב האינטימי הקסם לא קורה, לא נוצר חיבור עומק , הם עושים חיקוי של הפורנו. והתוצאה היא בדר"כ פגיעה רגשית, התוצאה היא כאב, חשש והעדר יכולת לחוש אהבה אמיתית ועמוקה, העדר יכולת לחוש עונג ממיניות. שיחה כל כך חשובה ועמוקה על ההבדל בין העירום הרגשי והעירום הפיזי , וגם טיפים חשובים על התפקיד ההורי, איך מייצרים שיח מכווין עם המתבגרים/ות שלנו בנושא ?.
שמחתי לשוחח עם אדם מדהים - ליאור דואק, מנחה מעגלי גברים, מנחה למיניות בריאה וזוגיות , מחנך כיתה ואיש מלא בהשראה , בידע ובהמון חוכמה שיכולה לתת מענה עמוק ורגשי למתבגרים שלנו - מוזמנים/ות להאזין לו
מוזמנים לעקוב אחרי ליאור בפייס בוק https://www.facebook.com/doueklior
-
גירושין ומתבגרים
תהליך מורכב, קשוח ובעיקר קשה לעיכול לזוג שבוחר להתגרש אבל הוא קשה גם עבור הילדים, במיוחד עם מדובר במתבגרים.
גיל ההתבגרות טומן בחובו לא מעט התמודדויות מורכבות, מלאות בהמון בלבול, חוסר וודאות , ורצון להיות עצמאי ונפרד.
תפקיד ההורים וה"בית" לייצר למתבגר מרחב בטוח ויציב כזה שאפשר לשהות בו ולהתגבר על קשיי המציאות.
כשתהליך גירושין מצטרף להתמודדות עם גיל ההתבגרות יש לו השפעה גדולה על המתבגר/ת שלכם ויש לא מעט נקודות חשובות שיש להתייחס אליהן בהליך הגירושין, ולאחריו .
טיפים שחשוב להכיר וגם עדכונים חשובים לגבי תשלומי מזונות, הסדרי שהייה שכבר לא קיימים, הורות משותפת, חלוקת זמנים ועוד ועוד
מוזמנים לשיחה עם אחת המובילות בתחום עו"ד רות דיין וולפנר, ,מחברת הספר קארמה איז אביץ, מנהלת קבוצת הפייסבוק "בית ספר לקארמה טובה".
מוזמנים להאזין
והנה הקישור לדף העסקי של עו"ד רות דיין וולפנר https://www.facebook.com/RuthDayanlawfirm/
קישור לקבוצת הפייסבוק
מומלץ מאוד להצטרף
https://www.facebook.com/groups/660622764666404
-
שיימינג/ חרם חברתי/ביוש/ דחייה חברתית
תופעות ששורטות את הנפש, משאירות אותה עם צלקת יחד עם תחושת בושה שהופכת את הכאב לסבל מתמשך.
כשהנפש נפגעת אנחנו כהורים לא רואים את הפצע, וגם כשאנחנו יודעים שיש פגיעה אין לנו יכולת להבין ולדעת בוודאות מה עומק הפציעה ועד כמה היא עמוקה וכואבת.
תופעת הביוש גוררת אחריה המון בושה ורצון להסתיר, להתחבא ולפעמים זה מלווה בתחושה של של רצון פשוט :"לא להיות".
יותר מ 40% ממקרי השיימנג נשארים בתוך נפשם של ילידנו, אנחנו לא יודעים עליהם, הם מוסתרים תחת המון פילטרים שהילדים מייצרים כדי לשמור את הסוד הכואב הזה שנמצא בתוכם וכל פעם דוקר ומדמם את הנפש.
שיימינג היא תופעה ישנה מאוד, מוכרת לחלקינו כהורים עוד מתקופת הילדות שלנו.
היום לשיימינג יש תוספת מכאיבה של חשיפה, נפיצות , מרחב לא בטוח ובעיקר העדר מקום בטוח ומכיל, העדר פרטיות ואינטימיות ולכל אלו מצטרפים גם ילדים שנמצאים מול מקלדת ומסך בתהליך עקבי של שחיקת רגש.
השיימינג היום מתוחכם, שקט ומאוד מאוד פוגעני, הוא נעשה בקלות ופוגע בכולם.
תופעה מורכבת וקשה שפוגעת בכל התא המשפחתי ולא רק במתבגר/ת שלנו, יש לנו תפקיד ואחריות לייצר להם מרחב בטוח, מקום שבו אפשר לשתף ולקבל חיזוק ועזרה, ובעיקר מקום שבונה להם חוסן נפשי שמאפשר להם להתמודד עם המציאות של העולם החדש כאשר הנפש שלהם מוגנת ושמורה, והפגיעה בהם תהיה שטחית עד כמה שניתן .
מוזמנים לשיחה מרגשת שלי עם אסף ארבל על חווית השיימינג כהורה למתבגר צעיר וגם סיפור אישי שלי על השיימינג שאני עברתי, .פתאום הכל צף לי והדמעות התחילו לזלוג להם תוך כדי .
שיחה
?מה תקבלו :
ארגז כלים פרקטי להתנהלות מול המתבגרים/ות שלכם במקרה של חרם
מדריך לבניית חוסן נפשי ומנטאלי כזה שיעזור להם להתמודד עם חרם ויאפשר לה לשרוד אותו, להתמודד מולו ולהחלים .
והכי חשוב איך לייצר מציאות שבה המתבגרים/ות שלכם ישתפו אתכם בחרם ולא יישארו אתו בתוך עצמם .
מוזמנים לדף הפייסבוק של אסף
זה קישור לדף פעילויות ורכישת הספר https://lp.vp4.me/pk44
אפשר ליצור קשר במסנג'ר של פייסבוק,
מוזמנים לקהילה שלי בפייס בוק - הורים למתבגרים עושים RESTAR
https://www.facebook.com/groups/557246584959064/?ref=share
לאתר ולבלוג שלי
https://www.liorahaim.co.il/
מוזמנים לשוחח איתי בכל שאלה - 0529284785
-
עבריינות נוער
סדרת הנוער "בני אור" ספקה לנו הצצה לתוך העולם של עבריינות
הנוער, לכולנו זה כאב , נראה לנו אלים ולא מותאם למתבגרים ולילדים שלנו. אכן תוכן קשה, מלא באלימות, בגסויות, שיח קשה והמון המון סמים, אלכוהול ומיניות.
כולנו רוצים להרחיק את המתבגרים שלנו מהכאב הזה, מהסביבה הזו.
לצערי יש מתבגרים/ות שמוצאים בעולם הזה נחמה, אולי מקום שבו 'הם יכולים לקבל ערך, להרגיש "שווים", יכולים, גדולים , חזקים וכו'.
לצערי הסדרה הזו היא הצצה לתוך המציאות של הרבה בני/בנות נוער בעידן החדש.
שימוש בסמים, עישון נרגילות/ סיגריות/ וייפ. שימוש באלכוהול, גזי קצפות, גז מזגנים ועוד
שימוש באלימות, פגיעות מיניות הפכו להיות חלק מהמציאות של בני הנוער ולא רק בפריפריה.
מזמינה אתכם להקשיב לשיחה שלי עם עו"ד מיטל בוארון - מומחית בעבריינות נוער.
קבלו הצצה לתוך העולם שך בני הנוער, תלמדו על הסכנות החדשות שעורבות להם בקיוסקים ובקבוצות הטלגרם וגם תקבלו מידע וטיפים איך להתנהל כדי למנוע , וגם מה נכון וחשוב לעשות במקרה שהם כבר הגיעו או פגשו את המרחב העברייני.
והנה קישור לאתר של עו"ד מיטל בוארון https://meitalbuaron.co.il/
-
כשמגיע הצו הראשון תיבת הדואר יש מין התרגשות מהולה בלא מעט פחדים וחששות, זה בדיוק הרגע שבו נלקחת מאיתנו ההורים השליטה עליהם. הם הופכים לבגירים ואנחנו נדרשים לצאת מהתמונה.
בפרק הזה שוחחתי עם סא"ל הולי שוורץ, עו"ד יוצאת הפרקליטות הצבאית, מנחת תוכנית הרדיו "כי אני חייל".
שיח מרתק על הצד המשפטי של הגיוס לצה"ל
נדבר גם על התוכנית של צה"ל למיגור תופעת השימוש בסמים קלים,
בני הנוער כיום משתמשים בסמים קלים, בכניסה לשערי השירות הצבאי יש לשימוש בסמים מחירים כבדים.
וגם מה קורה רגע אחד אחרי הפרידה מהיקרים שלנו באוטובוס במיטב, איפה אנחנו יוכלים וצריכים להתערב ואיך?, איפה אנחנו נשארים מחוץ לתמונה.
וגם כל מה שאתם והמתבגרים שלכם צריכים לדעת על מקרה של חקירה, מעצר, מתן עדות וכו'
מידע ששווה זהב
