Episodit
-
אמרו לה שאיך שהקטנה תתחבר לשד וזה יצליח יהיה להן בונדינג מטורף, שאיך שהחלב יזרום היא תהיה באורות, אבל איך שהיא התחילה להניק את הבת שלה התחילה תחושה לא נעימה בגוף, היתה לה ממש בחילה והיא הרגישה עצובה, היועצת הנקה דווקא אמרה לה שהינה עוד רגע היא על הגל, יש לה מלא חלב והקטנה כבר עולה במשקל,
אבל היא רק שאלה את עצמה מתי כבר יעבור הלא נעים הזה.
היא זוכרת את עצמה חושבת על הפעם הבאה שהקטנה תתעורר ויש לה סחרחורת.
בא לה רק לבכות.
הזמנו את דר' גבי אייזנברג רומנו, פסיכיאטרית מומחית, מנהלת מקצועית ומייסדת שותפה של מרכז עולם ומלואה- המרכז הפרטי המתקדם לבריאות נפש האישה וגם מנהלת שירות בריאות נפש האישה בבית חולים איכילוב.
מסתבר שקיימת תופעה הנקראת D-MER – Dysphoric milk ejection reflex-
זאת תופעה פיזיולוגית בה, בד"כ בתחילת ההנקה, מופיעות תחושות פיזיולוגיות ורגשיות שליליות.
הבנו ממנה שלפני שמשתחרר חלב יש תחושות לא נעימות.
זה ממש לא קשור לכאב בפיטמה או חוסר הצלחה בהנקה.
זה קשור לצניחה מהירה ולא פופורציונית של דופמין ומדובר בחוסר איזון כימי למעשה.
יש אפילו תסמינים פיזיולוגים כמו בחילה, יש נשים שמתארות את המצב כמו "חור בבטן", ובמקביל תסמינים רגשיים על קשת רחבה מאד.
האזינו לפרק.
תודה לאיל לנזיני שהקליט וערך את הפרק
-
״אני לא יכולה שלא תהיה מלחמה, אבל אני כן יכולה לעשות משהו סופר מהותי באופן שהילדון הזה יגיע לעולם במציאות הזו. אני כן זאת שיכולה, אני היחידה שיכולה להפוך את זה עבורו לחוויה טובה או הכי שקטה או הכי מטיבה שיכולה להיות…״
* * *
בחוץ בכל מקום הסיסמא "ביחד ננצח",
אבל הפרק הזה מזמין אתכם ביחד למצוא ׳מרחב מוגן׳ סביב הריון ולידה בתקופה הזו. לסייע לכם למצוא חוסן וכוחות.
* * *
נפגשנו לשיחה עם זהר לוי, תמרה אפרת, תאיר שור, ונעם ממן, ששיתפו אותנו בתובנות שלהן.
למדנו יחד מה יכול לשפר את חווית הריון והלידה בתקופה הזו שאחרי ה7 באוקטובר.
אספנו תובנות, ריכזנו טיפים, ראיינו, הקלטנו
והכל מוגש כאן עבורכן.
אז איך כותבות תוכנית לידה בתקופה כזו?
האזינו לפרק😉
.
.
.
תודה ללאיל לנזיני שהקליט וערך את הפרק
-
Puuttuva jakso?
-
״תמיד פחדתי מלידה, תמיד משהו לא נראה לי הגיוני מבחינת תהליך הלידה ומה שהגוף צריך לעבור״
פחדים מלידה כולנו מכירות, הרי לידה היא ארוע משנה חיים, שילוב של אי וודאות, חוסר שליטה ונוזלי גוף.
יחד עם זאת על הרצף של פחד מלידה ישנו מצב הקיצון, הפרעת חרדה הקרויה טוקופוביה.
פגשנו לשיחה את דר׳ גבי אייזנברג-רומנו, פסיכיאטרית מומחית, מנהלת שותפה ומייסדת של מרכז ׳עולם ומלואה׳ כדי להבין עוד על המושג.
הבנו עד כמה חשוב לאבחן, לתת לזה שם וגם להציע טיפול לנשים המתמודדות עם הפרעות חרדה בכלל וטוקופוביה בפרט.
האזנה נעימה
.
.
.
תודה לאיל לנזיני שהקליט וערך את הפרק
-
טריגר הפלה
💔
💔
💔
״איך אף אחד לא הכין אותי? אמרו לי תקחי כדור יהיו התכווצויות ויאללה תגמרי עם זה…״
.
אחרי כל כך הרבה פרקים על הריון ולידה שאלנו את עצמנו מה חשוב שאישה תדע על התהליך של הפלה, הבנושבשלב ראשון אנחנו רוצות שהיא תכיר את האופציות, את המושגים, ואלו פרוצדורות או תהליכים קיימים, שיהיו לאישה נתונים כדי שהיא תוכל לעשות החלטה מודעת.
⬇️
הזמנו לאולפן את דר׳ דליה אדמון,
הרופאה האחראית וממקימות מרכז ״בדרכך״,
מרכז רב תחומי בבית החולים שיבא,
לליווי בתהליך סיום הריון
למדנו ממנה שעשרים אחוזים!! מההריונות מפסיקים להתפתח,
ארבעים אחוזים מהנשים יחוו הפלה טבעית לפחות פעם אחת בחיים.
למדנו על הליכים ולוגיסטיקה אבל גם על רגשות וטיפולים משלימים שמשתלבים או מחליפים הליך רפואי.
אנחנו חושבות שכדאי שכל אישה תאזין לפרק הזה.
הגיע הזמן לנרמל את ההפלות ולדבר גם עליהן.
.
תרמה את קולה היוצרת אביגיל קובארי
הקליט וערך אייל לנזיני
-
!מיילדת לכל יולדתבאופן מפתיע, הגענו לפרק עם מיילדת אורחת, דווקא בחג הפסח. מה הקשר? אתם שואלים?תקציר הפרקים הקודמים: פרעה נותן הוראה מפורשת: 'כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן'. אבל, מה לעשות, התפקיד של המיילדות הוא להביא חיים לעולם. הן כמובן לא היו מוכנות לשתף פעולה עם ההנחיות ההזויות, ואמרו למלך מצטערות, איחרנו, הן ילדו לפני שהגענו: טֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ". יצאו גדולות מהחיים. אז לכבוד חג הפסח ולכבוד מקצוע המיילדות,קבלו אופטימיות לחג בפרק חגיגי במיוחד: ״מיילדת לכל יולדת״ שיחה עם יפעת רובננקו, יושבת ראש ארגון המיילדות ואישה שהיא השראה.
.
הקליט וערך את הפרק: אייל לנזיני.
-
אזהרת טריגר, בפרק זה מתקיים דיון אודות אלימות בשדה הלידה
ישנן בפרק גם קטעי עדויות מוקלטות.
אנו מרגישות מחויבות להקליט פרק בנושא הזה למען העלאת המודעות.
. . .
לפעמים קורים דברים לא נעימים והגיע הזמן להסכים ולקיים דיאלוג על מנת לשפר את המצב
ידוע לכולנו שמיילדות, אחיות, רופאות ורופאים עושים את העבודה הקשה שלהם כדי לעזור לנשים, למשפחות. הם שם כדי ליצור טוב בעולם הזה. שלא ישתמע לרגע שאנחנו חושבות שהמטרה של מישהו היא אחרת.
למרות זאת הרבה נשים משתפות בסיפורי לידה קשים. ניסינו להבין איך זה קורה ומה אפשר לעשות אחרת ולכן הזמנו לאולפן את עורכת הדין רותם אלוני דוידוב
רותם מייצגת נפגעות ונפגעי עבירה ורשלנות רפואית, צורפו לפרק קטעים מוקלטים מראיון עם פרופסור שרה כהן שבוט מאוניברסיטת חיפה, שרה מנהלת התוכנית ללימודי נשים ומגדר, פילוסופית וחוקרת אלימות מיילדותית.
. . .
המושג אלימות מיילדותית מוזכר לראשונה בחוק בדבר זכויותן של נשים לחיים חופשיים מאלימות שנחקק בוונצואלה בשנת 2006
החוק מפרט תשעה עשר סוגים של אלימות נגד נשים. אלימות מיילדותית מוגדרת ״כניכוס הגוף ותהליכי רבייה של נשים עי אנשי הבריאות
המתבטא בדה-הומניזציה, ניצול לרעה של רפואה ובפתולוגיזציה של תהליכים טבעיים, ומביא לאובדן האוטונומיה והיכולת של נשים להחליט באופן חופשי על גופן ומיניותן, תוך השפעה שלילית על איכות חייהן״
. . .
כמו שאמרה עו״ד אלוני בפרק - אנחנו מאמינות שידע הוא כוח.
ככל שיהיה לנשים יותר מידע יהיה להן יותר כח וכח מאפשר להן לקבל החלטות מושכלות
חשוב לנו שתגיעו עם תחושה של אמון, זה הגוף שלכן. זו הלידה שלכן ואתן קובעות בסוף
-
מה דעתכם, יש לכן חופש בחירה בלידה?
🎤
כדי לברר את הנושא הזה הזמנו לאולפן את חיותה גורן, מנכ״לית התנועה לחופש בחירה בלידה, אחות מוסמכת, דולה, מטפלת בהיפנוזה, בעלת תואר ראשון בסיעוד ושני בבריאות אינטגרטיבית ורפואת גוף-נפש.
🎤🎤
יש גישה שטוענת שכשאשה מודעת לזכויות שלה ודורשת אותן - היא מייצרת אנטגוניזם ובאה לחדר לידה כמו למלחמה - ולכן תהיה לה לידה קשה יותר. אנחנו רוצות לטעון אחרת. חשוב לנו שנשים יהיו מודעות לזכויות שלהן.
לצערנו הזכות לחופש בחירה נשללת פעמים רבות ולעיתים בצורות שקשה לנו וליולדות לזהות.למרות שחוק זכויות החולה עוסק בנושא של הסכמה מדעת, לא תמיד זה מתקיים.
🎤🎤🎤
ניסינו להבין מהן הזכויות שמפרים בקלות, ומה ניתן לעשות? חשבנו יחד איך זה יראה בעולם אידאלי, ולאן יש לשאוף? מאוד השתדלנו לשמור על אופטימיות.
תודה למייסדות העמותה- לשעבר ״נשים קוראות ללדת״
לפעילות ולפעילים, לתורמות ולתורמים - מאז ועד היום.
👇🏽👇🏽👇🏽
הכי חשוב אל תשכחו לרגע שזו הלידה שלכן. זה הגוף שלכן. זו התינוקת שלכן.
🎤
הקליט וערך את הפרק אייל לנזיני
-
תדמיינו את צפון תאילנד, אבל לא את הריזורט המפונפן שעלה לכם מול העינים אלא בקתה קטנה רעועה, ברקע ריחות של ג׳ינג׳ר ואדים ממלאים את החדר, נשים עובדות מסביב ומבשלות , מקלפות שורשים ומפצחות בוטנים, מסביב מתרוצצים ילדים ובתוך כל הבלגן הזה אחת מהנשים בצד כורעת ללדת, כמה זה רחוק מהלידות שאנחנו התרגלנו לראות ולחוות.
כדי ללמוד משהו מהקסם של המיילדות המסורתית, השבטית הזמנו לאולפן את ציפי מונט, דולה ואנתרופולוגית, אישה שנודדת בעולם וחוקרת מסורות לידה שבטיות. היא ביקרה בלידות בגמביה, מדגסקר, דרום אפריקה, אוסטרליה, רוסיה, הודו, ספרד, ארצות־הברית, ירדן, מצרים וגם ברשות הפלסטינית.
ניסינו להבין ממנה איך מתייחסים שם לכאב, אם פחד נוכח בלידות ומה יש להציע כדי להתמודד איתו.
כדי להבין מה משותף ללידות באלסקה ובאפריקה, מה עושים עם שומן הליוויתנים ואלו מאכלים, מסורות או טקסי לידה היא פגשה מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק.
ערך והקליט: איל לנזיני
-
היתה להם תוכנית לידה מפוארת, הם בחרו בבית חולים שהכי התאים לתפיסת העולם שלהם, בחדר ללידה טבעית עם מיילדת פרטית, ואפילו ופינטזו על לידת מים עם אורות עמומים ומוזיקה נעימה ברקע בדיוק כמו שראו בסרטי הלידה ביוטיוב
אבל אז בשבוע 36 להריון היא הגיע להערכת משקל
הטכנאית שמה עליה את מכשיר האוטראסאונד והכריזה בהתלהבות ״אופס, היא עכוזית״. והוסיפה ״נו, מקסימום תלכי לקיסרי״
היתה לה תחושה נוראית, הכל התפורר ברגע , המון פחד ותסכול ואפילו עצב
...היא הצליחה להחזיק את הדמעות עד לאוטו ושם התפרקה
הפעם הזמנו לאולפן את קארין אטאלי
אישה שבחרה באופציה של לידת עכוז בלידה ראשונה.
האזינו לפרק כדי להבין מה קרה אחרי אותה פגישה מטלטלת עם טכנאית האולטראסאונד,
זה סיפור על אומץ אבל בעיקר על זכות הבחירה בלידה
-
"בשנת אלפיים, בנוסף להיסטריה של העולם מ"באג אלפיים
(למי שמקשיבה לנו ונולדה בערך אז ולא יודעת על מה מדובר, העולם נכנס להתקף חרדה מקריסה קולקטיבית של המחשבים.
בסוף הסתבר שהחשש היה מופרך.
אבל חוץ מזה, בשנת אלפיים יצא מאמר ששינה את פני המיילדות
חוקרת קנדית בשם דר׳ האנה- פירסמה מחקר
היא הציגה נתונים שהראו באופן גורף שלידות עכוז זה פשוט סכנה וכדאי שנפסיק עם זה ודי
. . .
הנתונים מראים רוב העוברים יתבססו באגן לקראת סוף ההריון
רובם כבר בשבוע 32 יהיו במצג ראש. אבל אחוז מסויים מן העוברים יציג את העכוז.
האזינו לפרק ותגלו מה קרה עם הנתונים שהציגה דר׳ האנה,
איזה אחוז מן העוברים יהיו במצג עכוז, מה ניתן לעשות.
הקליט ערך והפך את הפרק: איל לנזיני
-
.אנחנו חיות איתה חיים שלמים ולפעמים לא מספיק מכירות אותה, את הרחם
.אנחנו יודעות שעבור האקדמיה ללשון עברית אמורים לדבר עליה בלשון זכר.
.אל הרחם שלנו אנחנו מדברות בלשון נקבה
.אז נעים מאוד - רחם היא איבר שרירי בצורה הדומה לאגס או אבוקדו
היא חלולה כמו בלון ומשתנה בגודלה בהתאם לתיפקודה, על פי השלב בחודש, ארועי החיים או השינויים ההורמונליים
למשל, כשאת מדממת, בזמן הווסת - הרחם מכפילה את המשקל שלה
בגילאי הפריון היא מאה עשרים גרם- קצת כמו שקית קטנה של גרעינים, בווסת היא עולה ליותר ממאתיים גרם
במהלך ההריון היא תגדל כמובן הרבה יותר, ותחשבו מה קורה לה במקרה של תאומים
הרחם תלויה על מערכת של רצועות, והן מחזיקות ומקבעות אותה למקומה ומקבעות אותה למקומות קשיחים כמו עצמות
בטח לא תאמיני אבל כל סטייה של הרחם מהמרכז משפיעה על התפקוד והתחושה הכללית
יש עוד המון מה לומר עליה
מוזמנות להאזין
.
הקליט וערך את הפרק -איל לנזיני
-
מסקרן מה עולה לכן בראש כשאתן חושבות על שלייה.
ככל שחשבנו עליה, הבנו שאנחנו מקבלות אותה כמובן מאליו.
ומכיוון שאין לשלייה מספיק יחסי ציבור והכרה, החלטנו שהגיע הזמן להקדיש לה פרק.
אם תחשבו על זה רגע, הריון הוא הדוגמא הביולוגית הנורמלית היחידה שבה מערכת החיסון מקבלת לחלוטין רקמות מגוף זר בלי לדחות אותן.
בשביל הגוף של האמא זה לא נורמלי. הגוף שלנו מתוכנן להפטר מגוף זר, מישהו שהוא לא אני. אבל השלייה הזו ממזרה. היא מחביאה את העובר מהאמא.
מעבר לזה, ידעתם שבמהלך ההריון בנוסף לתפקידה החשוב של העברת גזים, נוטריינטים וסילוק פסולת – תפקידים קריטיים לקיום והתפתחות העובר – השלייה מתפקדת כבלוטה אנדוקירנית זמנית, שמפרישה פפטידים והורמונים סטרואידיים שמאפשרים לשמור על ההריון, להקל על הלידה, להשפיע על ייצור החלב, והתפתחות העובר.
כדי להבין איך זה קורה, האזינו לפרק.
.
.
.
הקליט וערך - איל לנזיני
-
אישה בהריון מקבלת תוצאה של בדיקת חלבון עוברי, זו שבודקת סיכון משוער לתסמונת דאון.
היא רואה שכתוב: "תוצאה חריגה – סיכון לתסמונת דאון 1:200, מומלץ דיקור מי שפיר". משם מתחים סחרור מטורף. כדי להרגיע את מחול השדים הזמנו לאולפן
את דר׳ לנה שגיא-דאין, רופאת נשים וגנטיקאית מבי"ח כרמל, ומרצה בכירה בטכניון.
דיברנו על כךך שישראל מוכרת כאחת המדינות שעושים בה הרבה מאוד בדיקות בהריון, המון בדיקות אולטרה-סאונד, וגם דיקורי מי שפיר ללא סיבה רפואית.
היא עזרה לנו לעשות סדר בבלגן ולהבין את ההבדל בין בדיקות סקר ובדיקות אבחנתיות, מה זה צ׳יפ גנטי, מתי כדאי להתייעץ עם גנטיקאית ומה אפשר לעשות כדי להפחית חרדה.
החדשות המסעירות של הפרק הן שברוב ההריונות בהם מתקבלת תוצאה חריגה או "סיכון מוגבר" בבדיקות סקר, בסופו של דבר העובר יהיה תקין לחלוטין.
כדאי לכן להאזין, יש תובנות ואפילו טיפים שיעזרו לכן לקחת החלטות נבונות.
הקליט וערך את הפרק איל לנזיני.
-
״אין לי כוח לקום בשש בבוקר לצאת להליכה. זה פשוט לא קורה. ובערב, בערב אני סמרטוט.״
כולן יודעות שאימון ופעילות גופנית הם טובים.
אומרים שזה משפר את הפיזור של החמצן, מסלק רעלים.
אבל עבור אישה שזה לא חלק מהיום יום שלה, בשבילה לגייס את עצמה בהריון כשהיא גמורה מעייפות ועם בחילות.
זה מאוד לא פשוט.
רצינו להבין מאיפה מתחילים ולכן הזמנו לאולפן את רות עוז שלם, מדריכה לנשים בהריון, אשת בריאות הציבור, רכזת תחום אימון גופני לנשים בהיריון ולאחר לידה במכון וינגייט וגם מלווה בלידות.
למדנו ממנה שלמרות שהתנועה היא הבסיס לתפקוד תקין של המערכות בגוף, רוב הנשים לא חושבות שכדאי להתאמץ בהיריון ואפילו מפחדות לנוע יותר מידי שמא יפילו את העובר או יזיקו לעצמן.
כדאי לכם להאזין לפרק ולהבין מהי המשמעות של ״לדעת בגוף״ , מהם חמשת העקרונות המובילים שיטיבו עם ההריון ועם הלידה, והכי חשוב מדוע כדאי לבחור שיר אחד ביום.
רמז: סיימנו את ההקלטה באולפן בריקוד סוער, היה שמח!
הקליט וערך את הפרק: איל לנזיני
-
המוח שלי בהריון הפך לעיסה, אני לא זוכרת דברים, אני לא בהירה.
לפעמים ממש שוכחת מילים מרגישה קצת אלצהיימרית. “
טפשת הריון הוא מושג פופולרי, נשים משתמשות בו בדרך כלל בהומור עצמי,
כדי לתאר חוויות שלהן מזמן ההריון.
הוא בא לתאר מצבים שבהן הן מרגישות "לא הן עצמן",
מבחינת התפקוד הניהולי, הזיכרון, ויכולות הריכוז.
לפי מחקרים עדכניים במדעי המוח, במהלך ההריון ואחרי לידה יש שינויים נרחבים במוח האימהי. חלק נחווים כשליליים, אבל ישנן גם יכולות שמשתפרות.
למשל, נשים בהריון מזהות טוב יותר הבעות פנים של רגשות כמו פחד, כעס וגועל,
וגם מבחינות טוב יותר בין ההבעות הללו.
רוב חוקרי המוח סבורים שישנה הכנה של המוח לאימהות. ככל הנראה המוח מכין את האישה להיות מרוכזת בתינוק שלה, להיות רגישה לצרכים שלו.
תפקידם של השינויים הוא להכין אותנו להיות אימהות מסורות יותר, כדי למקסם את סיכויי ההישרדות של הצאצאים שלנו.
נפגשנו עם דוקטור אורלי דהאן, חוקרת ומרצה במכללה האקדמית תל חי, חוקרת תודעה.
למדנו ממנה על תודעת לידה ואיך המוח שלנו מכין את עצמו ומשתנה לקראת הלידה.
בקיצור זו לא טפשת הריון אלא המוח שמתכונן ללידה טובה יותר. תקשיבו לפרק הזה, הוא לגמרי mind blowing
הקליט וערך את הפרק איל לנזיני
-
״האחות בקופת חולים מדדה לי לחץ דם, התוצאות היו גבוהות בטירוף,
150 על 100, ואני אומרת לה עזבי תמדדי עוד פעם אני מאלו שהן בלחץ מהחלוק הלבן,
והיא מודדת וזה רק יותר גבוה ויותר גבוה… הלחץ דם מטפס,
הלחץ בקופת חולים בשמיים, קיבלתי הפנייה למוקד,
משם התגלגלנו לאשפוז ,זירוז, סרט, קיצר לישיבה בעבודה כבר לא הגעתי באותו יום.
תאמיני לי, עד היום אני לא מבינה למה היה צריך לסיים את ההריון בגלל השיט הזה״
מה הסיפור עם לחץ הדם ואת מי מרעילה רעלת ההריון?
פגשנו את דר׳ מתן אלעמי באולפן והבנו ממנו שהחדשות הטובות הן שלא מדובר בהרעלה!
אלא בתגובה חריגה של הגוף להריון.
אם אתן רוצות להבין עוד על מה גורם לזה להתרחש,
איך מטפלים והאם ניתן למנוע את התופעה
האזינו לפרק הזה:
״תעלומת רעלת ההריון״
הקליט וערך את הפרק איל לנזיני
-
״אחרי ההלם של גילוי הסוכרת, קרה לי משהו. זה עודד אותי, לקחתי אחריות על הסיפור הזה של ההריון. אחריות על הבריאות שלי, על העובר שלי. תראי, הריון הרבה פעמים נותן מוטיבציה לקחת את עצמנו בידיים. את יודעת שלחם לבן לא טוב לך, מקפיץ לך הסוכר לשמיים, אז יאללה מגיע הריון ויש התגייסות לעשות את השינוי, לשים לב לאיך אני מזינה את עצמי. אני מנהלת פרוייקטים בעבודה, אז ניהלתי את הסוכרת הזו כמופרוייקט עם דד ליין.״
מה קורה לאחרונה עם הסוכרת בהריון? יש תחושה שלאחרונה כל אישה שניה מאובחנת עם סוכרת.
האמת היא שכל אישה עשירית היום בישראל מאובחנת עם סוכרת הריון.
תשאלו למה זה קורה, מצד אחד אורח החיים שלנו נותן את אותותיו
אבל מצד שני בחלק מן המקרים קורהמשהו מאוד מעניין בגוף בהריון.
אינסולין הוא הורמון המופרש כשיש עליה ברמות גלוקוז בדם.
הוא דואג להכניס את הגלוקוז אל התאים. בהריון לעיתים משהו ישבש את המנגנון הזה.
רוצות לדעת מה קורה שם, איך מאבחנים, מטפלים ואפילו מונעים?
הזמנו לאולפן את דר׳ מתן אלעמי סוזין לשיחה על סוכרת הריון ולמדנו המון.
תקשיבו לפרק הזה.
…
הקליט וערך את הפרק איל לנזיני.
-
״אחרי הלידה אני הרגשתי שהגוף שלי הפך מכונה לילדים, לא מכונה מכוונת מיניות או סקס, זה נשאר בחיים הקודמים שלי…״
אחרי הלידה הגוף זוכר. במקרים רבים, יש בגוף דריכות ולפעמים כאב או
צלקת שנותרה אחרי תפירה ונשאלת השאלה איך ניגשים חזרה?
איך הגוף חוזר להיות אירוטי? ואיך הפות והנרתיק חוזרים להיות איברי מין? הזמנו לאולפן את דר׳ מיכל לוריא, רופאה מומחית בגניקולוגיה,
מטפלת מינית מוסמכת, יושבת ראש החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני
ומנהלת שותפה במרפאת ׳רותםי - המרכז הישראלי לטיפול מיני.
ניסינו לענות יחד על שאלות קשות: האם הנרתיק יחזור לקדמותו?
האם יתהדק כמו לפני הלידה?
וגם, מי אמור ליזום את הסקס אחרי הלידה? מעבר לכל הטלטלה הרגשית, כדי להבין מה עובר עליו -הגוף - כדאי להכיר שחקנים שמאוד משפיעים על החשק המיני.
-
מה זה בכלל חשק?
זו הכימיה במוח או משהו באגן שדוחף?
איפה נכנסת פה המוטיבציה כשיש כבר הריון והבטן גדלה ולוחצת.
מיניות היא עניין בפני עצמו, אבל מיניות היא גם סימפטום לכל כך הרבה דברים אחרים.
בדיוק בגלל הסיבה הזו הזמנו לאולפן את דר׳ מיכל לוריא,
רופאה מומחית בגניקולוגיה, מטפלת מינית מוסמכת ויושבת ראש החברה
הישראלית להפרעות בתפקוד המיני, מייסדת שותפה של ׳מרכז רותם׳ המרכז הישראלי לטיפול מיני.
ניסינו להבין ממנה אם צריך לשבת ולחכות לחשק או לגרום לו להגיע.
פרק שעושה חשק לחשק.
-
מה זה ברור גנטי ולמה בכלל צריך בדיקות גנטיות?
נתחיל מזה שגנטיקה קשורה להכל…
אנחנו עצמנו בין היתר תוצר של המטען הגנטי שהיה בזרע יחד עם המטען הגנטי של הביצית. החיבור הזה של זרע+ביצית=עובר, שוהה ברחם כמה חודשים, ומושפע ממה שקורה שם, ואז יוצא לאוויר העולם ומושפע בהמשך גם ממה שאנחנו אוכלים, שותים, איך שאנחנו מתנהלים, ישנים, ואפילו מהסביבה החיידקית שבגופנו.
כל המידע הגנטי שלנו כתוב בדנא שלנו.
כל ביצית וכל זרע מכילים בדיוק חצי מהמידע הזה. אבל כל פעם החלוקה היא אחרת. הרי יש לנו המון המון תכונות ומאפיינים אפשריים.
לכן יש כל כך הרבה שילובים.
כמעט ארבעה ביליון שנים האבולוציה והברירה הטבעית ניהלו אותנו, החזק שורד, אבל היום ממש ברגעים אלו אנחנו בתקופה שמשנה את חוקי המשחק.
לאחר תגלית המבנה בצורת ההליקס של ה- די.אן.איי שכולנו מכירים כבר, התגלה שמן האותיות שמרכיבות את הדי. אן.איי ניתן לכתוב משפטים ושפה, וישנם מבנה, וחוקיות.
היום אנחנו בתקופה מטורפת בה אנו בני האדם עורכים את השפה ומשפיעים על התוצרים על העוברים ועל היילודים.
מדע בדיוני כבר אמרנו ?!
מוזמנות ומוזמנים להאזין לשיחה עם דר׳ עדי רכס,
פרק מס׳ 50: גנטיקה ״עושות חיים״
- Näytä enemmän
