Episodes
-
פרק קצרצר שמספר את ההיסטוריה (החלקית) של האופיום במאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים, ומתאר כיצד אופיום והמאמצים הדיפלומטיים לשלוט בסחר בו, היו חלק ממשחק העוצמה הבין לאומי ומאבקי הסחר שבין ארה"ב, סין ובריטניה, וכיצד אלו הביאו להולדת משטר הפיקוח הבין לאומי על סמים בתחילת המאה העשרים.
-
הפרק מספר כיצד זיגמונד פרויד, נשיא אמריקאי גוסס והמצאת ה"קוקה-קולה" קשורים לצמח הקוקה שהוא הבסיס לסם קוקאין, וכיצד הפיכת "קוקה-קולה" למשקה פופולארי בשלהי המאה התשע-עשרה וראשית המאה העשרים, תרמה להתפשטות הגזענות באמריקה. הפרק מסביר מדוע בעיני רבים באמריקה הלטינית המדיניות האמריקאית כלפי גידול שיח הקוקה נתפסת כצביעות ומדוע גם זה קשור ל"קוקה-קולה".
-
Episodes manquant?
-
אלכוהול זרם בעורקיה של הפוליטיקה האמריקאית עוד מראשית ימיה כקולוניה בריטית. הפרק מספר כיצד חלוקת שתייה חריפה הייתה פרקטיקה מקובלת ביחסים שבין נשיאי ארה"ב והבוחרים שלהם, וכיצד לאורך המאה התשע-עשרה המאבק באלכוהול התחרה במאבק נגד העבדות, ובהמשך תרם למאבק הפמניסטי על זכות ההצבעה לנשים באמריקה.
-
בישראל מתחבא אדם בשם תומאס זרון שמבוקש במקסיקו בגין עינויים ושיבוש חקירה. בפרק הזה אני מספר את סיפור המעורבות שלו בטיוח חקירת פרשת איוצ'ינאפה. מקרה טרגי מזעזע של טבח סטודנטים שהתרחש במקסיקו ב-2014. הפרק מתבסס על תחקיר עומק של מגזין אמריקאי בשם REVEAL שלינקים אליו תוכלו למצוא בבלוג ופה מטה. המטרה שלשמה יצרתי את הפרק הזה, היא כדי שהסיפור יגיע לכמה שיותר ישראלים. בתקווה שזה יעורר מישהו בממשלת ישראל לשנות את עמדתה, שנכון להיום מתנגדת להסגרת זרון למקסיקו. אשמח אם תשתפו ותפיצו את הפרק.
בנוסף, מצורפת רשימת השירים המופיעים בפרק, לא כבידור. אלו שירי מחאה ממקסיקו, שמבטאים את עומק הפצע הפתוח שהנושא מהווה במקסיקו.
Ayotzinapa (Somos 43) - Barrio LM
Yo Soy Ayotzinapa · Flaco del barrio · Flaco del Barrio · Serack
Hasta Encontrarlos - Lian Ventura
Ahora soy #43 - Ayotzinapa: Miguel Ángel Carrillo Figueroa "EL JIMBA'O
הקישור לסדרת הפרקים בנושא ב-REVEAL
https://revealnews.org/topic/accountability/after-ayotzinapa/
-
הפרק התשיעי והאחרון בסדרה "בחזרה לאפגניסטן" מתאר את המציאות הגיאופוליטית במרכז אסיה, שנה לאחר היציאה האמריקאית מאפגניסטן. הפרק מתאר כיצד "דיפלומטיית הסמים" של ארגון הטאליבן, משתלבת ביחסים שלו עם המעצמות ועם מדינות האזור, עתה שהוא שליט אפגניסטן. הפרק מספר כיצד ההצעה של הטאליבן "לחסל את תעשיית הסמים האפגנית" נתקלת במציאות, שבה שלל נושאים ואינטרסים הופכים חשובים יותר. החל מזכויות נשים, מאבק בטרור, ועד הגירה, כלכלה, מסחר ועוד. הפרק מתאר כיצד בליל האינטרסים הזה בגיאופוליטיקה של מרכז אסיה, הופך את הניסיון של הטאליבן לרתום את "דיפלומטיית האופיום" במטרה לזכות בהכרה מדינית וסיוע כלכלי, למשימה מורכבת ומאתגרת.
בחלק האחרון של הפרק תמצאו שני אפילוגים. הראשון מתאר את מצבה של תעשיית האופיום האפגנית, שנה לאחר עליית הטאליבן. והאפילוג השני, מנסה להעריך משמעויות עבור ישראל מהמציאות הגאופוליטית החדשה במרכז אסיה, והשפעה אפשרית על ישראל, מתרחיש של קריסת תעשיית הסמים האפגנית.
החלקים העיקריים של הפרק:
1. פתיחה: זכויות נשים ודיפלומטיית הסמים של הטאליבן מול ארה"ב = עד דקה 09:25
2. ארה"ב והמציאות הגיאופוליטית במרכז אסיה שנה לאחר מהיציאה מאפגניסטן = מדקה 09:25
3. האם סין היא הישועה הכלכלית והמדינית של הטאליבן ואפגניסטן? = מדקה 15:00
4. דיפלומטיית הסמים של הטאליבן ביחסים עם אירן, פקיסטן והודו = מדקה 21:18
5. הדילמה של המערב: מאבק על זכויות נשים, סיוע לאפגניסטן, רעיון תעשיית אופיום חוקית, או השלמה עם המציאות הקיימת כרע במיעוטו = מדקה 26:45
6. אפילוג ראשון: מצב תעשיית הסמים האפגנית בשלהי שנת 2022 = מדקה 31:35
7. אפילוג שני: השפעת שלטון הטאליבן ועתיד תעשיית האופיום האפגנית על ישראל = מדקה 37:45
-
הפרק השמיני של הסדרה "בחזרה לאפגניסטן" מסתכל על השנה הראשונה של שלטון הטאליבן, מאז השתלט על אפגניסטן בקיץ 2021. הפרק בוחן כיצד יחס הטאליבן לתעשיית הסמים האפגנית, משקף את הדילמות השלטוניות עמן מתמודד הארגון. החל מהדילמה הדתית של שלטון תאוקרטי-טוטליטרי שחי עם תעשיית סמים משגשגת, ועד לדילמות שמייצר לטאליבן המשקל המיוחד של תעשיית הסמים בחיים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים של אפגניסטן. הפרק מנתח את המשמעויות של חרם הסמים עליו הכריז הטאליבן באפריל 2022, ואת ההשלכות של תרחיש, שבו תעשיית הסמים האפגנית תקרוס, עם כל ההשלכות של כך על שלטון הטאליבן, על היציבות הפוליטית באפגניסטן, ועל מצב הביטחון במרכז אסיה.
החלקים העיקריים של הפרק:
1. פתיחה: תעשיית הסמים האפגנית תחת שלטון הטאליבן – הדילמה הדתית = עד דקה 05:00
2. ההכרזה על חרם סמים באפגניסטן והפוליטיקה הפנים-אפגנית = מדקה 05:00
3. חרם הסמים של הטאליבן. מניפולציה כלכלית או הצגה מדינית? = מדקה 15:00
4. ההשפעות של חרם סמים "אמיתי" על תעשיית הסמים האפגנית = מדקה 19:10
5. פנטניל - האיום הגדול ביותר על תעשיית האופיום האפגנית = מדקה 22:50
-
הפרק השביעי בסדרה "בחזרה לאפגניסטן" מתחיל בכלל בשכנה ממערב לה, אירן. הפרק מספר כיצד סנקציות הגרעין על אירן, חוללו "משק כנפי פרפר" שהצמיח בעשור האחרון תחום חדש בתעשיית הסמים האפגנית, תעשיית האפדרה וייצור המת'אמפטמין. הפרק צולל לסיפור המרתק של תעשיית הסמים הממריצים באפגניסטן ומראה כיצד יוזמה ונחישות הם מאפיינים אפגניים, שהולידו ענף כלכלי חדש שמשתווה בחשיבותו לתעשיית האופיום.
החלקים העיקריים של הפרק:
1. פתיחה: עלייתה של אימפריית הממריצים האפגנית = עד דקה 03:40
2. סנקציות הגרעין על אירן והשפעתן על הופעת תעשיית האפדרה באפגניסטן = מדקה 04:25
3. חומרי הבסיס לתעשיית הממריצים: אפדרין ופסאודו-אפדרין = מדקה 11:45
4. תעשיית קציר האפדרה: הבוננזה החדשה של אפגניסטן = מדקה 17:20
5. מתכונים "טבעוניים" לאפדרין ומת'אמפטמין = מדקה 21:30
6. הערכת שווי כלכלית לתעשיית הממריצים האפגנית = מדקה 28:55
7. ההשפעות הכלכליות והחברתיות של תעשיית האפדרה על אפגניסטן והטאליבן = מדקה 36:45
-
הפרק השישי בסדרה "בחזרה לאפגניסטן" מתמקד בשאלה "כמה אתה מרוויח?" והפעם השאלה מופנית לטאליבן. הפרק מפרק את המיתוס בדבר העושר העצום שהרוויח הטאליבן מתעשיית האופיום ומסביר מדוע המציאות, כרגיל, מורכבת ופחות נוצצת. הפרק מתאר כיצד שיקולים כלכליים היו חלק מהאסטרטגיה הצבאית של הארגון לאורך השנים, בדרכו להשתלט על אפגניסטן. הפרק מסביר מדוע לצד ההכנסות היחסית צנועות שגורף הטאליבן מתעשיית האופיום, זו מטילה עליו גם עלויות פוליטיות וחברתיות שהוא לא יכול להתעלם מהן.
החלקים העיקריים של הפרק:
1. תעשיית האופיום ואסטרטגיית ההשתלטות של הטאליבן על אפגניסטן = פתיחה עד דקה 05:15
2. "הזקאט" שיטת המיסוי של הטאליבן = מדקה 05:15
3. הוויכוח על הכנסות הטאליבן מתעשיית הסמים = מדקה 10:55
4. המגבלות שמטילה תעשיית הסמים על הטאליבן = מדקה 20:25
-
הפרק החמישי בסדרה "בחזרה לאפגניסטן" הוא הראשון מבין שלושה פרקים שעוסקים בצד הכלכלי של תעשיית האופיום והסמים האפגנית ובהשפעה שלה על החברה והפוליטיקה האפגנית. הפרק יספר מדוע הסתכלות על תעשיית האופיום האפגנית רק דרך נתונים כמו תל"ג הכנסות ורווחים, מציגה תמונה חלקית בלבד ומשם הפרק יצלול לעומק המציאות הכלכלית-חברתית המורכבת שמאחורי התעשייה הזו.
החלקים העיקריים של הפרק:
1. פתיחה: מורפין הרואין ושאר אופיואידים – מה הם בכלל? = עד דקה 07:45
2. גודלה ושוויה של כלכלת האופיום האפגנית = מדקה 07:45
3. שוק האשראי הבעייתי שמניעה תעשיית האופיום = מדקה 13:20
4. המחלה ההולנדית של האופיום האפגני = מדקה 23:00
-
הפרק הרביעי בסדרה "בחזרה לאפגניסטן" ממשיך את סיפור ההרפתקה האמריקאית באפגניסטן ומתאר את העשור השני לשהות בשדות האופיום. הפרק מספר כיצד גם אובמה וגם טראמפ ניסו, כל אחד בדרכו, לחסל את תעשיית האופיום האפגנית וכשלו. אובמה ניסה לחלץ את ארה"ב מאפגניסטן בעזרת הרבה כסף ותוכניות רווחה, וכשל. טראמפ, כמו טראמפ, הפציץ בקתות בוץ ואז הלך לעשות מו"מ עם הטאליבן. בסופו של כל זה, ארה"ב עזבה את אפגניסטן, הטאליבן חזר ותעשיית האופיום שגשגה.
החלקים העיקריים של הפרק:
1. פתיחה: אובמה מפסיק את ביעור שדות האופיום ובמקום לרסס חומרי הדברה על שדות האופיום, מרסס כסף על האפגנים = עד דקה 06:00
2. "פרויקט אזור המזון של חבל הלמנד" היה אמור ליצור תחליף לתעשיית האופיום. אבל כמו בעבר, הוא רק הניח לה תשתית ותמריץ לגדול =מדקה 07:10
3. אובמה מחליט לצאת מאפגניסטן ואז נאלץ להישאר בה, גם בגלל האופיום = מדקה 13:10
4. טראמפ מנסה אף הוא לכבוש את הר האופיום האפגני, באמצעות הפצצות מהאוויר ונכשל = מדקה 21:00
5. טראמפ נוטש את המלחמה באופיום ועובר למו"מ עם הטאליבן לקראת היציאה מאפגניסטן. מה שמביא את תעשיית האופיום לשיא של כל הזמנים = מדקה 28:40
-
הפרק השלישי בסדרה "בחזרה לאפגניסטן" מספר על העשור הראשון של השהות האמריקאית באפגניסטן. הפרק מתאר כיצד עבר ממשל ג'ורג' בוש הבן מאדישות יחסית לתעשיית האופיום, לאובססיה לחסל אותה בכל כוח ודרך. זאת רק כדי לגלות שכל המאמצים להיאבק בה, לא רק שלא הצליחו, אלא בעיקר שיקעו את ארה"ב עמוק יותר בבוץ האפגני וגרוע מכך – עזרו לטאליבן לצבור כוח והשפעה ועזרו לו לחזור למאבק על שליטה במדינה.
החלקים העיקריים של הפרק:
1. פתיחה: מה עושים עם תעשיית האופיום? הדילמה של ארה"ב עם שחרור אפגניסטן.
2. מדיניות המאבק באופיום של ג'ורג וו. בוש: מאדישות לאובססיה = מדקה 4:23
3. מה היא "השיטה" של אפגניסטן? וכיצד השחיתות שהיא הולידה קשורה לתעשיית האופיום? = מדקה 9:53
4. איך מדיניות המאבק באופיום של ממשל בוש חיזקה את הטאליבן? = מדקה 20:45
-
הפרק השני בסדרה "בחזרה לאפגניסטן" צולל לתקופת השלטון הראשונה של הטאליבן בשנות התשעים ומספר על אתגרי השלטון והיחס הגמיש אידאולוגית-דתית שהפגין הטאליבן לתעשיית האופיום. הפרק מספר כיצד גם הטאליבן, כמו קודמיהם, השתמשו בתעשיית האופיום ככלי לדיפלומטיה מול הקהילה הבין לאומית ובמיוחד מול המערב וארה"ב, וגם מספר מדוע האגדה שהטאליבן "חיסל" את האופיום באפגניסטן, רחוקה מלהיות נכונה.
חלקים עיקריים של הפרק:
1. מה זה בכלל אופיום? (הסבר חקלאי קצרצר והיסטוריה כללית) = בפתיחה.
2. עליית הטאליבן לשלטון והיחס לתעשיית אופיום = החל מדקה 04:10
3. טאליבן ודיפלומטיית האופיום עם האו"ם וארה"ב = החל מדקה 12:40
4. אגדת חרם האופיום של הטאליבן = החל מדקה 21:25
-
זהו הפרק הראשון בסדרת פרקים בבלוג ובפודקאסט שבה, כמו שכתוב בכותרת, אני מבקש לקחת אתכם המאזינים "בחזרה לאפגניסטן". לרגל שנה ליציאה האמריקאית מאפגניסטן שסיימה שני עשורים של שהות בה, אני חוזר לעסוק באפגניסטן אבל מהזווית שאני מכיר: זו של הקשר בין פוליטיקה וסמים. בכל פרק בסדרה אפרק וארכיב מחדש נושא אחר מההיסטוריה וההווה של המדינה המתוסבכת, עמוסת הטרגדיות הזו, אבל אעשה זאת דרך הפרספקטיבה המיוחדת שיש לסמים, ולתעשיית האופיום וההרואין בפרט באפגניסטן.
הפרק הראשון בסדרה צולל אל ההיסטוריה המורכבת שיש לאפגניסטן עם אופיום, החל מהמאה התשע-עשרה, שבה סחר באופיום היה כלי להתנגדות פוליטית כנגד הכיבוש הבריטי. ועד למקום המיוחד שתעשיית האופיום האפגנית קיבלה ביחסים של אפגניסטן עם המערב וארה"ב בפרט. הפרק בוחן גם את צמיחת תעשיית האופיום האפגנית, מסיום מלחמת העולם השנייה ולאורך המלחמה הקרה ועד לרגע שאפגניסטן הופכת לאסם ההרואין של העולם, בראשית שנות התשעים.
-
הפרק עוסק באחת הטענות הגדולות שמקדמים מי שתומכים בלגליזציה של קנאביס, והיא שלגליזציה תעלים את השוק השחור ורק תייצר רווחים לתועלת המדינה. המציאות באורגון שבארה"ב, שש שנים אחרי שעברה בה לגליזציה, מלמדת אחרת. המקרה של אורגון מדגים מדוע ההבטחה להעלים את השוק השחור מעולם לא יכלה להתקיים ועשוי ללמד תומכי לגליזציה בישראל כמה שיעורים בדרך להשיג אותה.
-
הפרק בוחן מחדש את פרשת טלגראס, אותה רשת סחר בסמים שפעלה דרך אפליקציית טלגרם, שהפכה ליעד חקירה משטרתית, עד שזו עצרה את חברי הרשת ב-2019 במבצע שזכה להד תקשורתי רב. בפרק אני בוחן מחדש מחשבות והערכות שעלו אצלי אז בנוגע ללקחים שאפשר ללמוד מהפרשה על שוק הקנאביס הלא-חוקי בישראל ועל המשמעויות שיש בפרשה ביחס לספקולציות הנזרקות שוב ושוב סביב פוטנציאל שוק הקנאביס החוקי בישראל.
-
מה יקרה לחשיש המרוקאי אם האירופאים יתחילו לעשן גזרים? האם לגליזציה של קנאביס רפואי היא הישועה הכלכלית של מרוקו? איך קשורים קרוסבי סטילס ונאש לכל זה? תשובות לאלו ועוד בפרק חדש בבלוג-פודקסט. לצערי, עדיין אין תשובה לשאלה מי היה מגלגל הג'וינטים של המלך.
-
זה סיפור על צבא שיש לו מדינה ועל מנהיג לאומן-פופוליסט שמשתמש בעימות עם ארה"ב כדי לחזק את מעמדו בבית לצרכיו הפוליטיים. זה גם סיפור על מערכת חוק ומשפט שעברה רפורמה, אבל עדיין צריכה תיקון עמוק כדי לנקות אותה משחיתות וזאת כדי למנוע מפוליטיקאים ואנשי צבא לבחוש בה בניסיון להבטיח לעצמם חסינות מהחוק. ולא, זה לא סיפור על ישראל. פרשת סיאנפואגוס מתמצת את יחסי ארה"ב-מקסיקו ואת המורכבות של מקסיקו פנימה וגם, את האופן בו כל אלו משקפים פיאסקו נוסף בסאגה הבלתי נגמרת של המלחמה בסמים.
-
סיפורו של פאבלו אסקובר וחשוב מכך, סיפורו של הקוקאין בקולומביה הוא לא רק רקע לסדרות טלויזיה וסרטי קולנוע, הוא סיפור על הדרך בה צמיחת תעשיית הקוקאין יצרה שינוי עמוק בחברה הקולומביאנית דרך "נרקו-דמוקרטיזציה". בפרק תוכלו לשמוע כיצד זה קרה, מה הן ההשפעות של כך עד היום ומדוע זה מקבע את פאבלו אסקובר כמיתוס נערץ עבור רבים, עד היום.
