Episodes
-
איזה רגש מופעל אצלך סביב AI? השיחה של מורית עם גלית גולד
גלית גולד היא VP HR @ Mend.io
קיימנו את הוובינר ב 19/11/2024, יום ה-410 למלחמה. 101 חטופים עדיין בעזה 🎗️
סיכום ותקציר השיחה:(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
המסלול של גלית גולד באופן אישי וסביב AI:המסלול האישי של גלית גולד: גלית מגיעה מרקע מגוון בתעשיות שונות – צבא, בזק, ביטוח ופיננסים, ובארבע וחצי השנים האחרונות היא VP HR בחברת מנדי-או, חברת סטארט-אפ בעולמות האפסק עם 250 עובדים. המסע שלה עם AI התחיל מתוך סקרנות ופחד לא להיות רלוונטית, מה שהוביל אותה להיות מהמאמצים הראשונים. היא מקפידה ללמוד שני כלים חדשים כל שבוע, מתוך תפיסה שזו שפה חדשה שצריך ללמוד. היא גם מובילה את השינוי בארגון שלה דרך הצוות שלה, תוך התמודדות עם התנגדויות ופחדים שונים.
המסלול האישי של מורית רוזן סביב AI:מורית, שהייתה מהראשונות שלימדה לינקדאין וגיוס 2.0 (גיוס במדיה חברתית) לפני כמעט 20 שנה, חוותה את כניסת AI באופן שונה. בתחילה לא הבינה את המשמעות והחדשנות, ולקח לה כחצי שנה להתחיל ללמוד בעצמה את הכלים, והיא עדיין מתייחסת לזה כמשימה ולא כתחביב. בניגוד לתחומים אחרים כמו שיווק וכתיבה שבאים לה טבעי, היא מרגישה שAI דורש ממנה מאמץ מכוון. היא מחפשת את הדרך שלה בתוך העולם החדש, מתמקדת בייעוץ ותפירת פתרונות ספציפיים לארגונים במקום הדרכות טכניות /טקטיות כמו שעשתה בעבר סביב לינקדאין.
המסע האישי והרגשי בהתמודדות עם AIהתהליך מתחיל מתערובת של סקרנות ופחד מאיבוד רלוונטיותהמניע העיקרי הוא הרצון להישאר רלוונטי ולהבין את הטכנולוגיה החדשהחשיבות ההתנסות האישית והלמידה המתמשכת למרות החששותהתמודדות עם תחושות של אשמה ולחץ על "לא להספיק" ללמוד מספיקמודל הרגשות בהתמודדות עם AIגלית הציגה את המודל של ראסל
הצגת מודל דו-ממדי של רגשות (פרופסור ג'יימס ראסל)ציר אחד: אנרגיה גבוהה מול נמוכהציר שני: רגשות חיוביים מול שלילייםחשיבות האנרגיה הגבוהה, גם ברגשות שליליים כמו פחד, להנעת פעולההתנגדויות וחסמים בארגוןזיהוי התנגדויות סמויות של מנהלים ועובדיםחשש מנהלים מכך שהצוות ידע יותר מהםחשיבות הגישה האישית והתאמת הפתרונות לכל יחידההתמודדות עם פערי ידע וטכנולוגיה בין דורות שוניםאסטרטגיות להטמעת AI בארגוןהתחלה עם "מאמצים ראשונים" והובלת שינוי דרכםזיהוי "כאבים" ספציפיים בכל מחלקה והצעת פתרונות ממוקדיםיצירת חוויות הצלחה ראשוניות והפצתן בארגוןשילוב בין למידה אישית וקבוצתיתתפקיד ה-HR בהובלת השינוישימוש ביכולות האמפתיה וזיהוי רגשותיצירת שיח פתוח על חששות והתנגדויותהובלת שינוי תוך רגישות לצרכים שוניםשילוב בין טכנולוגיה לאנושיותאתגרי אותנטיות בעידן ה-AIהתמודדות עם סטנדרטיזציה של תוכןשמירה על הקול האישי בשימוש בכלים אוטומטייםאיזון בין יעילות לאותנטיותחשיבות השימוש המושכל בכלים תוך שמירה על זהות אישיתנקודות נוספות שעלו בשיחה:השפעת AI על היחסים הבינאישייםאתגרים אתיים ופרטיות בשימוש בטכנולוגיות רגשיותהתפתחות רגשות כלפי כלים טכנולוגייםיכולת AI לזהות ולנתח רגשות אנושייםהשפעה על תקשורת ויחסים בארגוןסקר הרגשות שמעורר בך עולם ה AI (N=47)כחצי מהמגיבות/ים מנהלות גיוס/משאבי אנוש, רבע רכזות, ורבע מגוון תפקידים במש"א
-
ר להיכרות עם החממה של מורית למנהלות ומנהלי גיוסאורח.ות ומציג.ות:שלומית רחמני-אלמן, מנהלת הגיוס בחברת פיברו רינת חיות-צייג, מנהלת People Experience בחברת יוניליוור עידו קמינצקי, סמנכ"ל משאבי אנוש בעמותת "אנוש" קרן יניב, מנהלת הגיוס במכון וייצמן שלי דואק, מנהלת משאבי אנוש וגיוס ב DPS ארקדיס
קיימנו את הוובינר ב 12/11/2024, יום ה-403 למלחמה. 101 חטופים עדיין בעזה 🎗️
מורית:
בעיניי לנהל גיוס, הרבה פעמים זה כמו להיות קוסמת. נסגרת לך משרה, ורגע אחרי זה נפתחות חמש במקומה. או שאין לך מועמדים, ורגע אחרי זה מגיע מועמד מושלם. דיברתי קודם עם ילנה על זה שסגרת מועמד והוא יתהפך לך אחרי זה. מה ששלחתי בניוזלטר הבוקר. אנחנו נדרשות ונדרשים הרבה פעמים להיות קוסמים. וזה תפקיד שרוב הזמן מרגיש מאוד מאוד בודד. כי אנחנו לא באמת קוסמות ולא קוסמים. ואפילו אם יש לך צוות יש תחושה מאוד של קשה של להיות לבד. לפחות ממה שאני שומעת וגם ממה שאני זוכרת בעברי כמנהלת גיוס, שבאמת לא יודעים לפעמים מאיפה להתחיל ומאיפה לגשת לזה.
וזה לא חייב להיות ככה. יש באמת דרך אחרת וזאת המטרה של החממה מבחינתי. החממה למנהלות מנהלי גיוס, אני אספר על רגל אחת, קמה כבר ב-2010. בגלגול הקודם קראנו לה קבוצת העמיתים. הקמתי אותה אחרי שאני חוויתי כבעלת עסק מה זה להיכנס לצוות של בעלי עסקים. והיינו נפגשים באותו צוות פעם בחודש בתוכנית ליווי עסקי שקיבלתי בזמנו. שהצטרפתי אליה כבעלת עסק כי הרגשתי שאני הכל צריכה לעשות לבד או בזמנו לבד עם יעקב.
וממש בין לילה אפשר להגיד העסק שלי שלנו התהפך. ברגע שגילינו עוד דברים שאחרים עושים קיבלנו ייעוץ אבל גם שמענו מהאנשים אחרים. המהירות שבה יכולנו להגדיל את העסק להכפיל אותו להצליח להגיע ליעדים להגיע ללקוחות. ויש המון המון דמיון בין שיווק ומכירות וגיוס עובדים: צריך להגיע לאנשים צריך לשכנע אותם שהשירות שלך או שהתפקיד אצלך הוא טוב אצלך צריך למשוך אותם אלייך.
אנחנו נפגשים פעם בחודש פנים מול פנים (חוץ מאוגוסט. שזה אוגוסט תמיד חודש שקשה להיפגש בו פיזית). אז 11 פעמים בשנה ועוד פעמיים בזום באוגוסט. זה כמעט תמיד יום רביעי האחרון בחודש אלא אם יש חגים. אני אומרת את זה כי זה אומר שאפשר לתכנן מראש. ואפשר לדעת ביומן תמיד קדימה מתי נפגשים.
המטרה שלנו היא ללמוד ביחד עם קבוצה של עמיתים. וכן להוציא את עצמנו ואחד את השני מאזור הנוחות. לא להיות עוד בדברים שאנחנו מכירים שאנחנו רגילים שעושים אותם. ראיתם כבר שחלק מכם וגם חלק ממי שבתוך הקבוצה כבר עושים גיוס מעל עשור וגם חלק מעל עשרים שנה. ועדיין גיוס הוא אחד התחומים שכל הזמן ממשיכים להשתנות ולהתחדש ואנחנו רוצים דרך החממה גם לחשוף לכלים חדשים. גם לחשוף לסטארט-אפים ישראלים שמתעסקים בגיוס ומציגים. גם להיחשף לסיפורי הצלחה אחד של השני. כדי שכל הזמן נוכל ללמוד ולחשוב ולחשוב על דברים חדשים שאפשר להביא. ומקום שאנחנו מתייעצים בו על דילמות מקצועיות וגם אישיות שמעסיקות אחרים כמוך.
אני רוצה שלא תהיי/תהיה לבד. ככה אפשר להרגיש שיש לך צוות גם אם את one woman show וגם אם יש לך צוות של 20.
יש בכל מפגש שלושה פרקים. נפגשים בין 9:00-15:00.
פרק ראשון הוא הרצאה מקצועית של מורית או של מרצים חיצוניים.
פרק שני הוא פרק של הצלחות, המשתתפים משתפים בהצלחות. בין אם זה הצלחות קטנות - הרצתי קמפיין חבר מביא חבר שמצליח, או סגרתי גיוס אפילו, ובין אם זה הצלחות גדולות שהצלחנו לרתום את כל המנהלים לעשות איזשהו מהלך. אנחנו משתפים תמיד יש הצלחות. כמות ההצלחות היא בעיניי פנומנלית. אבל הרבה פעמים אנחנו אחד או שמים לב שאנחנו עושים דברים מוצלחים. אז גם לעצור ולהסתכל רגע על עצמנו זה חלק מהתהליך.
פרק שלישי הוא פרק של דילמות מקצועיות. שמי שצריכ/ה מקבל/ת זמן אוויר בדרך כלל סביב החצי שעה להתייעץ על דילמה. יש לנו ממש תהליך מובנה שנקרא master mind. ששואלים שאלות מבינים מה הבעיה. נותנים עצות וגם אם העצות הן הפוכות אחד מהשני המטרה היא לתת לכל אחת שבאה להתייעץ את המגוון של האלטרנטיבות. כדי לקבל מתוך זה פרספקטיבה ולקבל את ההחלטות שלך את הצעדים אחרי שקיבלת הרבה מאוד רעיונות לאן אפשר ללכת מפה.
עכשיו אני רוצה להזמין את 5 מנהלות ומנהל הגיוס שחבר.ות בחממה היום ובעבר, לספר על מה קיבלו מהחממה:שלומית רחמני-אלמן, מנהלת הגיוס בחברת פיברו"אני בתחום הגיוס מעל 20 שנה בעולמות של פרמה, ביוטכנולוגיה, ביופרמה, מדיקל, בארץ ובגלובל. בעצם הגעתי לתוכנית האמיתים, לחממה בגלגול הקודם שלה... אם אני מסתכלת על המקום הזה, על החממה על ההזדמנות, זה קודם כל תמיכה. אנחנו נמצאים בתפקידים מאוד בודדים בסופו של דבר עם הרבה קבלת החלטות. בסופו של דבר אני לפעמים מרגישה שיש לי ראש אחד שתי ידיים, כמה רעיונות כבר בן אדם יכול להמציא, איפה אני יכולה להיות לחדש, כבר סחטתי את עצמי מעצמי בכל מקום ובכל כיוון. והחממה נותנת מוחות, נותנת הזדמנות באמת לחלוק, לקבל רעיונות לקבל מעוף.
רינת באמת באחת המפגשים הביאה את תוכנית המנטורינג של תעסוקה שווה ככה לשיח, ושיתפה בהצלחה שלהם, באיך היא הביאה את התוכנית לארגון. מה הם עשו, איך הם שילבו אנשים בעלי מוגבלויות, וזה היה מין "טאבו" כזה שכל הזמן ניסיתי ולא הצלחתי, ולא ידעתי איך לגשת וחששתי מזה. וניסיתי כזה עקב בצד אגודל אבל זה לא צלח. ובדיוק כשאני עסוקה עם זה ובאה לעלות את זה כדילמה, באותו יום רינת מעלה את זה כסיפור הצלחה. ואני אומרת טאנג טאנג נפלו כל האסימונים ישר הוצאתי את המחברת התחלתי לכתוב מה היא עשתה, ביקשתי אנשי קשר למחרת כבר היה לי פגישה עם תעסוקה שווה. זה היה בלוחות זמנים מטורפים. בחודש אחרי זה כבר הבאתי אותם, ידעתי איך התוכנית צריכה להיות בנויה, והתגובות של זה - לקחנו את זה לארגון, הכנסנו לארגון, הצלחנו לגייס כבר אנשים עם מוגבלויות.
מורית: חלק מהרעיון זה שיהיה מתכון לקיצור דרך.
נכון, לקחתי את הדברים, ואני שיתפתי בפייסבוק, ומקום העבודה הקודם שלי (הייתי מנהלת גיוס באומריקס של ג'ונסון אנד ג'ונסון), וזה התגלגל לשם, וזה עובר. הם כבר הטמיעו את זה. רינת הביאה משהו שאני לקחתי, והעברתי אליי וגם לארגון אחר.
החממה: המקום של לקצר תהליכים, רעיונות וזה שאני לא לבד.
עוד משהו קטן (גדול) שאני רוצה לשתף שהבאתי, זה נושא המדדים. בעצם אני חיה נושמת KPIs מדדים. הארגון שאני הגעתי אליו הוא ארגון שלא היה בו תחום גיוס לפני זה. ואני הייתי צריכה בעצם ללקט את המידע, את הדאטה, להבין מה עובד, איך עובד, מה לוחות הזמנים, ממש לאסוף מאפס. ובניתי תשתית של מדדי גיוס. לא כזה חכמה ולא כזאת מעולה באקסל נעזרתי באנשי פייננס שיעשו לי איזה כלי ראשוני. אחר כך עליו עוד שידרגתי את זה. ופעם ראשונה אחרי אולי חודשיים אחרי שהגעתי לפיברו, זה כבר לפני כמעט ארבע שנים, אבל פעם ראשונה הצגתי להנהלה נתונים של גיוס. מה זה אומר בכלל, מה זה הגיוס, מה החשיבות שלו לביזנס, כמה כסף עולה לנו כל משרה פתוחה. הצגתי את זה בחממה ואח"כ אחרים נעזרו בי ובמצגת, כדי להציג גם בארגונים שלהם את נושא המדדים.
רינת חיות-צייג, מנהלת People Experience בחברת יוניליוור"אני בשונה משלומית לא 20 שנה, אני 20 שנה באותו ארגון. 24 שנים יותר נכון. בשלוש שנים האחרונות עשיתי שינוי קריירה, עברתי מעולמות של שרשרת אספקה, מהכי ביזנס, סיימתי תפקיד של מנהלת ייצוא וייבוא של יוניליבר ישראל והחלטתי שאני אעשה שינוי קריירה ועברתי ל-HR.
מנהלת פיפל אקספיריינס ביוניליוור זה אחריות גם על הגיוס, גם על מחלקת שכר וגם על כל רק כזאת משאבי אנוש. יש לי צוות של 17 אנשים. שאחד האתגרים הכי גדולים בתפקיד היו בעצם הגיוס, כי הוא הרבה הוא עבר הרבה טלטלות לפני שהגעתי. מניסיון לאאוטסורס במיין פאוור, דרך מנהלים שלא החזיקו מעמד בתפקיד.
וכשקיבלתי את התפקיד אמרו לי תקשיבי זה, אנחנו נצמיד לך יועץ, תתמקדי בגיוס בחצי שנה הראשונה, את כל השאר זה עוד עובד, אז תגיעי לזה אחר כך. ואז נחשפתי באמת לחממה של מורית. אחת המנהלות ה-HR אצלנו הייתה אצל מורית לדעתי ב-2010 איפשהו ואמרה לי תקשיבי את חייבת, זה יהיה לך הזדמנות טובה.
היום הזה (פעם בחודש, המפגש של החממה), שהכריח אותי להתנתק, לעשות רק למידה, להקשיב לפתוח את הראש, היה בעיניי הצלחה מאוד מאוד גדולה. וכמובן מה שלא פחות חשוב אם לא יותר, זה החיבור בתוך הקבוצה. גם בקבוצת וואטסאפ שאנחנו מתקדמים וגם בפרטי אנחנו מתקדמים. ואנחנו עושים את זה ולוקחים אחד מהשני דברים.
יש משהו בהמשכיות הזאת כי לפעמים כשאתה מביא יועץ, אז הוא זורק לך את הכל, ואז אתה כאילו מה אני אמורה לעשות עם זה. ויש משהו בהמשכיות הזאת שכל פעם לקחתי פלח אחד והתקדמתי איתו. אז אני לקחתי משלומית את כל העולם הזה של המדדים. אגב כשהיא הציגה את זה הסתכלתי עליה קצת בשוק, כי לא באמת, לא היה לי גם מערכת. נכנסתי בלי מערכת גיוס והיה לי מאוד קשה, אז היה עוד כאילו מאוד עמום. אף על פי שאני בן אדם שבא מגנטים ומספרים וחייבת מספרים, אבל היה לי קשה להפיק את הנתונים. אני יכולה להגיד ששנתיים וחצי אחרי, יש לי דשבורד שמפיק לי אוטומטית את הנתונים, אני אפילו לא מורידה דוחות. שזה מאסט וזה מוכיח בארגונים שהגיוס בשליטה. זאת אומרת ברגע שאתה מציג ואתה מראה נתונים, אז מתייחסים לזה באופן מאוד מקצועי ומאפשר גם ללמוד מזה.
חבר מביא חבר היה משהו שלא היה קיים אצלנו. ואני נתתי אותו אגב יחסי די מאוחר כי נתתי לזה. זה עבד אבל זה עבד כזה מכורח זה שאנשים באמת רצו ולא היה איזה משהו מובנה. אני חושבת שלפני שבעה חודשים או חצי שנה ישבתי עם שלומית לעשות טיפה סדר, כי כן בניתי משהו ואז שכללתי אותו בחצי שנה האחרונה עוד טיפה.
אני יכולה להגיד שאצלנו זה ישב תמיד ב-HRBP וכשלקחתי את זה אליי היום אני מבינה כמה זה נכון כשהגיוס רואה את הכל מלמעלה בצורה כמובן שה-HRBP הם חלק מזה אבל זה שהגיוס מוביל את זה ויכול לראות זה ויודע ממש ברמה כלל ארגונית זה נותן לזה נופך הרבה יותר משמעותי.
אני חושבת שמעבר לזה. באמת לקחתי את השיתוף הזה. ואת האפשרות ללמוד. ואני העליתי גם לא מעט דילמות בתוך עולמות החממה. היה לנו סשן כל יום היה נגמר בדילמה. כל מפגש. וזה מאוד עזר לי ברמה האישית.
וכמובן אני רק אגיד שגם מורית הייתה אצלנו בהדרכה של ראיון התנהגותי בארגון. שמאוד שיפר את היכולות של צוות ה-HR. ועשינו הרבה הרבה סדר בתוך התהליכים. וזה דברים שבאמת לקחתי ממש גם מהרצאות שהגיעו מבחוץ. אגב מעבר למה ששלומית הציגה על המדדים. גם היו לנו הרצאות על הנושא של מדדים ועל מה להסתכל.
בסיכום: אני מאוד ממליצה אני חושבת שזה. אני אגיד שזה יותר זול מהשמה. מי שיש לו בעיה עם הבוס שלו. שלא מוכן להוציא ולשלם אז זה הרבה יותר זול מכל השמה אחרת שאתם עושים ואפשר להביא בזה הרבה יותר תועלת מהשמה אחת."
עידו קמינצקי, סמנכ"ל משאבי אנוש בעמותת "אנוש""אני הגעתי בעצם לאנוש לפני קצת יותר כמעט שלוש שנים לא היה פה גיוס, כלומר הייתה פה רק איזה גיוס אחת ואני באתי להקים את מחלקת גיוס. באתי מעולמות של חברת השמה אמנם אחרי תשע שנים עשור כמעט בחברת השמה עם פעילות מאוד מאוד גדולה אבל לא הגעתי מאיזה שהוא רקע בארגון שזה משהו אחר.
יש הרבה דברים שאני חשבתי שצריך ושנכון ואם לא הייתה את החממה בעצם לדחוף אותי לזה או לחזק את מה שאני חושב אז זה מאוד יכול להיות שהם לא היו קורים. כמו שגם שלומית אמרה קודם עם הניודים הפנימיים אז אני התייעצתי איתה על נוהל של ניוד פנימי שהוא מתוכלל אז אם יש נוהל גם אני יכול להגיד שהעלנו בפי שניים את הניודים הפנימיים בתוך אנוש. עשינו את זה גם בעיקר דרך דרך המנהלים.
עוד דבר שעשיתי זה פנייה לעובדים לשעבר. בזכות רינת אגב את אולי לא יודעת אנחנו עובדים עם וובקנד אחרי ששיתפת בחממה, זה היה איתך. רינת סיפרת שרצתם עם וובקנד, אז עשיתי פגישה עם אסף, ואימצנו את וובקנד לסינון של מועמדים חיצוניים. אבל השתמשתי בפלטפורמה גם לפנייה לעובדים לשעבר כלומר הלכתי חמש שנים אחורה הכנסתי את כל המועמדים את כל העובדים לשעבר בוט שבעצם דיבר איתם ושאל אותם אם מחפשים עבודה ואם כן מה הם מחפשים וכו'.
ובסוף זה ייצר לנו איזשהו פייפלין מאוד מאוד מכובד והכניס לנו כמה עובדים לתפקידי מפתח שהיה לנו מאוד מאוד קשה לגייס זו תקופה מאוד ארוכה וזה משהו שאנחנו עכשיו חוזרים עליו ואנחנו נעשה אותו אחת לחצי שנה. ובעקבות זה אנחנו גם ניצר כנראה איזושהי קהילה שאנחנו נהיה בקשר עם העובדים לשעבר.
הקונספט של דילמות והצלחות בעיניי הוא כל כך מוצלח שגם אצלי בצוות זה קיים אחת לרבעון אנחנו יוצאים לגינה ציבורית בחוץ עם קצת נשנושים ומשקיעים איזה שלוש שעות לדילמות והצלחות של כל הצוות שעבר כזאת גיוס וזה מייצר שיח פתוח והרבה עזרה אחת לשנייה."
קרן יניב, מנהלת הגיוס במכון וייצמןטוב אז קודם כל אני אשתף שאני עם מורית כבר הרבה שנים. אני בגיוס כבר מעל 20 שנה כל הקריירה שלי אני בתחום גיוס, עולם התוכן הוא חברות גדולות ותכוניות היום זה מכון ויצמן אז זה אזור האקדמיה. הייתי גם באבן קיסר שזה יותר תעשייה וייצור אז ככה עולמות תוכן שונים ומגוונים.
את מורית אני מכירה הרבה שנים וזה השותפות השלישית שלי בחממה. הייתי עם מורית בעמיתים מהארגון הראשון. בכל ארגון אני מחפשת איך "להשתחל" לחממה כי בכל ארגון יש אתגרים חדשים ואני מוצאת שהסביבה הזאת של גם ההנחיה של מורית שאני משיבה אותה באמת מספר 1 בארץ בגיוס ואני איתה הרבה שנים וגם השותפות עם כל האנשים מסביב שמייצרת את מה שאני תיכף אספר. אז בעיניי זה פרייסלס וזה תורם בדיוק מה שכולם אמרו זאת אומרת שותפות וחיבור ולמידת עמיתים.
עידו היה אצלי באמת, הוא סיפר קודם במפגש של איזה שעתיים וחצי שהיה תענוג ומרים ומעשיר גם עבורו וגם עבורי כי לתת זה זה לקבל כולנו יודעים את זה. ואתה נוצר מאוד מועצם משיתוף ולמידת עמיתים רכשתי גם ממש חברויות לחיים יש לי חברות אני יוצאת איתן לדרינקים והכרתי אותן בחממה אז זה ממש כיף גדול.
להיות חלק מהחממה לי מאוד עזר כי הייתה תקופה שעבדתי באבן קיסר וסיימתי לעבוד שם פשוט עבודת הגיוסיס שם ממש הסתיימה זאת התקופה הקשה בארגון מורית הרשתה לי להישאר בחממה גם בתקופה שלא עבדתי וככה באמת הייתה מאוד נדיבה בהיבט הזה וזה היה מאוד מעצים עבורי בתקופה שלא עבדתי חצי שנה להמשיך לבוא לחממה לראות את האנשים, ליצור את החיבורים וככה גם הצלחתי למצוא את העבודה החדשה שלי במכון, אני כבר שנה וחצי במכון אבל אז זה היה חדש וזה היה מאוד מאוד חשוב השמירת קשר הזאת עם כל האנשים ובתחום הגיוס להיות חלק להמשיך להיות מעודכנת מקצועית.
כשנכנסתי למכון ויצמן באחד הראיונות האחרונים שלי אמרתי שהאופן שאני משתמשת בו כדי להעשיר את עצמי זה גם על ידי שותפות בקבוצת העמיתים או חממה של מורית ואני מאוד רוצה להמשיך להיות חלק בקבוצה בתפקיד החדש ולו בגלל שאני נכנסת לתפקיד חדש מאתגר יותר עם ניהול של צוות גדול יותר ורציתי להכניס את זה. ממש זה היה אחד הבקשות שלי אני במסע ומצען על החוזה שיאפשרו לי שיממנו ויאפשרו לי להיות חלק מהחממה בשנה הראשונה שלי בירגון מבחינת מכון ויצמן זה היה סבבה אין בעיה.
ההשערה ולמידה זה תמיד חלק מזה אז זה היה באמת חשוב מאוד ומפה אני אקח את זה גם לאחת הדוגמאות כי כשנכנסתי, עד שעבדתי במכון ניהלתי צוותים קטנים יחסית בין עובד לשניים ופתאום במכון קיבלתי ניהול של צוות של ארבעה היום הם כבר חמש והיו הרבה אתגרי ניהול שנצבו ככה בפניי ובפניי חממה משום המבנה שלה ומשום הצורת ההתנהלות שלה עם הדילמות וההצלחות אחרי ההרצאות המקצועיות מייצרת מקום מאוד מאוד נוח ומאוד מקבל לשאול שאלות שלא תמיד נעים לך לשאול אנשים אחרים ואתה לא מוצא תשובות בפודקסטים ואתה לא מוצא תשובות במקומות אחרים.
והיו לי דילמות ניהוליות שממש לקחתי לחממה והתייעצתי קיבלתי כלים על איך לבצע אתגרי ניהול ואיך לייצר שוטפות ואיך לפרגן לצוות ואיך לקדם אותם ולפתח אותם זה באמת אחד הכלים שקיבלתי בחממה. ומעבר לכל מה שאמרתי גם כל נושא הדילמות וההצלחות כמו שאמרו פה חבריי אני עושה אותם גם בישיבות צוות שלי יותר מזה בגלל שזה בנוי ובגלל שאני מכירה כוח שיש בשיתוף אני כבר תוך כדי עבודה כל פעם שיש איזשהו דילמה שרכזת מתייעצת איתי מיד רושמת בצד כוכבית אומרת לה יופי של דילמה את תשתפי אותה בישיבת הצוות הבאה רושמת לי בצד ככוכבית ולישיבת הצוות הבאה כבר לכל רכזת יש שיתוף באיזשהו סיפור הצלחה או דילמה זה כבר חלק מהתהליך.
אולי באמת דבר קטן שכבר שיתפו כל נושא הדברים הטכנולוגיים וובקנד הנה איתו הזכיר שרינת התחילה עם זה לקחתי את זה, הבאתי את זה לארגון הצלחה מסחרת חוסך לנו ומייעל את התהליכים בצורה בלתי רגילה ואחר כך גם לקחתי את המצגת שאני הצגתי בפני הנהלה אחרי פיילוט והבאתי אותה בעצמי לחממה כולם שאבו מיד את המצגת כדי להשתמש בה זה דבר שאנחנו עושים הרבה בחממה כמובן הכל היא אף אחת לא משתפת בסודות אבל יש דברים שלראות את הנתונים ולקבל מצגת כבר מוכנה פשוט נורא נורא עוזר.
דבר אחרון זה הראיון התנהגותי. מורית כבר שנים מלווה את כל הארגונים שבהם אני עובדת ומעבירה סדנאות של ראיון התנהגותי לארגון שלי. זה נותן לי הרבה שקט אני יודעת שאולי זה פחות קשור לחממה אבל הארגון יודע לגייס מדויק יותר אז גם זה קשור.
מורית: חברות החממה מקבלות את קורס הראיון שלי למש"א במתנה, הצוות שלהן ב-50%, ויש גם הנחה לסדנת הראיון למנהלים. אז זה מחובר.
אז הנה הדבר הראשון שעשיתי זה קודם כל שהצוות שלי ילך דבר ראשון שכולם נהיה ב"סיים-פילד" כולם באותו קו יודעות את אותה מתדולוגיה ויודעות גם ללמד אותה ואז גם לכל הארגון זה עבר.
שלי דואק, מנהלת משאבי אנוש וגיוס ב DPS ארקדיסאוקיי אז אני שלי דואק ואני מנהלת את משאבי האנוש ואת הגיוס בדי-פי-אס ארקדיס. די-פי-אס ארקדיס היא חברת הנדסה, בניית פרויקטים הולנדית שעובדת בארץ. אני הצטרפתי לך ממש לפני שנתיים ותפקיד הגיוס אני מוצאת אותו שהוא תפקיד כפוי טובה. כשמצליחים אז החברה מצליחה לגייס וכשיש קשיים אז מנהל הגיוס או מנהלת הגיוס לא הצליחה לגייס. והרגשתי מאוד לבד באתי לפגישת חשיפה זה היה נקרא בזמנו ופגשתי, שמעתי הרצאה של רינת והיא אמרה בדיוק את המילים האלה (על להרגיש לבד) וזה פשוט כבש אותי ובאותו יום כבר אמרתי למורית שאני מצטרפת.
באמת יש תמיכה ואת לא לבד אני בדרך כלל אתן לכם דוגמה אני בדרך כלל מגייסת פרופילים של מהנדסים וכל מיני דיסציפלינות ופתאום הצטרכתי לגייס טכנאים ולא היה לי שום דאטה, פרסמתי ולא הצלחתי למצוא כלום אפס פניות, ממש שום דבר העליתי את זה בחממה ושלומית סיפרה את הסיפור שלה על איך שהיא הצליחה לגייס עובדי יצור. ומשהו בסיפור פשוט נתן לי רעיון, זה רק הראה לנו אני אפילו לא ידעת אם היא ידעה את זה שהיא עזרה לי אבל הדבר הזה פשוט הדליק אצלי משהו שיצר מצב שגייסתי שישה אנשים שהיה מטורף מאפס לשישה אפילו בתוך החברה לא הבינו איך אפשר לעשות דבר כזה.
בלי קשר החממה זה באמת זה גב גם לגיוסים, גם לרעיונות גם לסיעור מוחות והעיקרון הוא באמת שאת לא לבד, בלי קשר לדבר הזה אני בחצי שנה האחרונה, אני חושבת שסיפרתי את זה גם בחממה מרצה על קבלת החלטות וחזרתי עכשיו מכנס בהודו שהרציתי על קבלת החלטות זה היה מטורף. וכל מה שאני יכולה להגיד לכם זה שתצטרפו זו ההחלטה הכי טובה שאתם יכולים לקבל.
ההזדמנות שלך להצטרף לחממה החודש (עד סוף נובמבר)החממה היא בדרך כלל ההצטרפות אליה בעבר הייתה לשנה שלמה אבל גיליתי שלהצטרף לשלושה חודשים מאפשר לחוות את זה. בנוסף, אני גם נותנת אחריות לחודשיים כלומר אפשר להצטרף לחודשיים ואם זה לא מתאים אז לא צריכים לשלם גם שקל.
יש שלושה חודשים של התנסות ב-50% הנחה, כרגע זה יוצא פחות מ-2,000 ש"ח, ואני אגיד שאז אני גם נותנת את קורס הראיון ההתנהגותי-מצבי למשאבי אנוש שלי במתנה, אז בעצם אם את מצטרפת לחממה את גם מקבלת את הקורס ראיון שלי למשאבי אנוש וגם את החממה בפחות מהסכום שעולה רק להצטרף לקורס.
למי שמצטרפת בנובמבר אני נותנת אח"כ גם הנחה של 30% על ההצטרפות לתוכנית השנתית, (10,430 ש"ח + מע"מ במקום 14,900 ש"ח).
דרך אגב - לעמותות יש תמיד 50% הנחה
להסכם עם כל הפרטים על ההצטרפות לחממה במבצע
לדף החממה עם סרטונים נוספים של משתתפות נוספות מהעבר
לתיאום שיחה קצרה בזום עם מורית
וואטסאפ של מורית
-
Episodes manquant?
-
איך לקצר ולייעל תהליכי גיוס בעזרת אוטומציה. מורית מראיינת את גיא בראל
קיימנו את הוובינר ב 6/11/2024, יום ה-397 למלחמה. 101 חטופים עדיין בעזה 🎗️
גיא בראל הוא מנכ"ל ויזם משותף בקנדיטק Canditech
סיכום ותקציר השיחה:(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
רקע על מסלול הקריירה של גיא:גיא הוא מנכ"ל ושותף בחברת Canditech. לפני כ-4.5 שנים ניהל סטודיו לפיתוח אפליקציות משחקים, ולפני כן מילא תפקידים בתחומי השיווק והמוצר. כמנהל, נחשף לאתגרי הגיוס וחווה את הקושי בסינון אינסוף קורות חיים ושיחות טלפון, תוך תחושה שפספס מועמדים טובים בדרך. יחד עם ניר דוברת (בן דודו, בעל רקע ב-Microsoft, Google ו-AI) וקנן (חבר ילדות של ניר), הקים את Canditech במטרה לייעל את תהליכי הגיוס.
Canditech פועלת תחת החזון של "עולם ללא קורות חיים" – מתן הזדמנות שווה למועמדים להציג את הפוטנציאל המקצועי שלהם באמצעות כלים המדמים את התפקיד. החברה מספקת פתרון מקיף (full funnel solution) הכולל צ'טבוט בוואטסאפ, ראיונות וידאו, ומבחני סימולציה המותאמים לתפקיד.
עיקרי השיחה בנושא אוטומציה בתהליכי גיוס:סוגי אוטומציה בגיוס:יצירת תוכן: תיאורי משרה, פרסומים, תקשורת עם מועמדיםהכנה לראיון: כלי חדש של מורית להכנת שאלות לראיון,, או סימולציות עם GPT וכלים אחרים לקראת הראיוןהפצת משרות: פרסום אוטומטי ברשתות חברתיות וג'וב בורדיםסינון ראשוני: צ'טבוט לשאלות בסיסיות (מיקום, שכר, דרישות סף)מבחנים והערכות: סימולציות תפקיד, מבחני אישיות, הערכת וידאואוטומציה בתוך מערכת ה-ATS (Applicant Tracking System)יתרונות השימוש באוטומציה:חיסכון בזמן למגייסים ולמועמדיםיכולת להגיע ליותר מועמדיםמתן מענה מיידי למועמדים (במקום המתנה של ימים)הערכה אובייקטיבית יותר של כישוריםשיפור חוויית המועמד כשמיושם נכוןאתגרים וסיכוניםחשש מפגיעה בחוויית המועמדסכנות בשימוש ב-AI לא מבוקרסוגיות של פרטיות ואבטחת מידעחשש מהטיות במערכות AIחשיבות השמירה על האיזון בין אוטומציה למגע אנושיטיפים מרכזיים ליישום:לארגונים מעל 50 עובדים – לשקול הטמעת מערכת ATSלבדוק את כל אפשרויות האוטומציה הקיימות במערכת הנוכחיתלהתאים את רמת האוטומציה לסוג הגיוס והתפקידלשלב וידאו בתהליך לשיפור החיבור האנושילשאול את השאלות הנכונות בבחירת כלי AIלהישאר מעודכנים בחידושים טכנולוגייםהמלצות ליישום:להתחיל בצעדים קטניםלבחון כל שלב בתהליך הגיוס ולזהות היכן אוטומציה יכולה לעזורלשמור על מגע אנושי בשלבים קריטייםלהתאים את רמת האוטומציה לגודל הארגון וסוג התפקידלבחון את התוצאות ולהתאים את התהליך בהתאםגיא הדגיש שאוטומציה אינה "הכל או כלום" אלא כלי שניתן ליישם בצורה מדורגת ומותאמת לצרכי הארגון, תוך שמירה על האיזון הנכון בין יעילות לחוויית המועמד.
כלי גיוס מבוססי AI:על קנדיטקהמערכת של קנדיטק עוזרת לארגונים מובילים בארץ ובעולם לגייס מועמדים חזקים יותר ומהר יותר תוך הפחתה משמעותית של הסיכוי לגיוס כושל (ויקר), ע״י מתן כל הכלים הנדרשים לאוטומציה ויעול תהליכי הגיוס:
צ׳אטבוטים לסינון מקדים ב WhatsAppראיונות וידאו ומבחני סימולציה המדמים כל תפקיד בארגוןכלים מאוד מתקדמים למניעת רמאויותהתממשקות מלאה לכל מערכת הגיוסמצורפת מצגת עם הסבר נוסף על החברה והמוצר.
מערכות גיוס מובילות שאומצו ע״י הרבה חברות ישראליות:ComeetAdam TotalCiviCV NextNilooSoftGreenhouseSmartRecruitersTeamTailorWorkableכלים נוספים:דיברנו על Team Me בהקשר של הוספת סרטונים לעמוד הקריירהWebcand – לצ'ט-בוט עם המועמדים וראיונות וידאו מוקלטים (כולל ניתוח AI של הטקסט בוידאו)https://www.lugo-test.com – לוגו טסט, למבחני ידע למתכנתים / אקסל ותוכנות אחרותכלי לניהול פרסומים במדיה חברתית – https://www.hootsuite.com/מבחני אישיות:
iVerse – חברת בת של פילת
https://logipass.net/
-
קיימנו את הוובינר ב 31/10/2024, יום ה-391 למלחמה. 101 חטופים עדיין בעזה 🎗️
יהודית שרביט, סמנכל״ית לקוחות בחברת Team Me
סיכום ותקציר השיחה:(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
רקע על מסלול הקריירה של יהודית:יהודית התחילה את דרכה בתחום הטכנולוגיה לפני כעשור כסטודנטית ללימודי אפריקה. היא התקבלה לארגון טכנולוגי למרות חוסר הרקע הטכני, בזכות המוטיבציה שלה (ככה אמר לה המנהל שם). אח"כ עברה בין מספר סטארטאפים ו-HR-Tech ולתפקיד האחרון גויסה אחרי חופשת הלידה בעקבות לידת בתה. כיום עובדת בחברת טים.מי – פלטפורמת אתרי קריירה מבוססת וידאו, כסמנכ"לית לקוחות. טים.מי מאפשרת לארגונים לספר את ה-DNA הארגוני שלהם, להציג את האנשים, האתגרים, היתרונות והמוצר דרך וידאו, במטרה: לייצר חוויית מועמד בלתי נשכחת שממירה טראפיק למועמדים מתאימים בכל הזירות.
למה וידאו?אפקטיביות גבוהה בהעברת מסרים: 95% מהמסר נזכר כשצופים בוידאו (לעומת 10% בטקסט)אנשים צופים בממוצע ב- 17 שעות וידאו בשבועוידאו משותף פי 12 יותר מטקסטמועמדים צופים בממוצע ב-14 סרטונים באתר קריירהזמן צפייה ממוצע של 2.2 דקות תוכן למועמדיתרונות שימוש בוידאו בתהליך הגיוס:מאפשר למועמדים להכיר את החברה באופן אותנטימגביר את אחוזי המענה של מועמדים (עלייה של 17% נצפתה במקרה בוחן)עוזר בשימור מועמדים לאורך התהליךמסייע במיתוג המעסיקמגביר את האמון של המועמדים בחברהפרדוקס בין התרבות לתפיסה הארגונית:מצד אחד: כולם חיים היום בוידאו, כל אחד מרים את המצלמה ועושה וידאו – בין אם לשלוח למשפחה או לפרסם לאלפי עוקבים באינסטגרם וטיקטוקמצד שני: כמעט כל מגייסת חוששת ש"העובדים לא ישתפו פעולה"שינוי בגישה:תמיד יש 2-3 עובדים שרוצים להיות מול המצלמהעובדים שרוצים להיות בפרונט, מעוניינים במיתוג אישי ורואים בזה הזדמנות לפיתוח אישי ומקצועייש "אפקט כדור שלג" – מועמד שגויס בתהליך שיש בו וידאו יהיה הרבה יותר נכון אחר כך להצטלם בעצמוכשוידאו נכנס להיות חלק מהאסטרטגיה, הארגון הופך אוטומטית ל"ארגון מגייס" והגיוס הופך להיות של כולם ולא רק של המגייסתהשאלה המרכזית שיהודית הדגישה:יהודית הציעה שאלה חשובה שכדאי לשאול את המנהלים והצוותים: "מה הייתם נורא רוצים שאנשים ידעו על החברה עוד לפני שהם מגיעים לראיון ובדרך כלל אין לכם איך להעביר או אתם חייבים לדבר איתם כדי להעביר?" זו שאלה שעוזרת למקד את התוכן שכדאי לצלם ומייצרת מוטיבציה אצל המנהלים לשתף פעולה, כי היא נוגעת בצורך אמיתי שלהם להעביר מידע חשוב למועמדים בשלב מוקדם של התהליך.
היכן כדאי לשלב וידאו?כדאי לחקור את נקודות המגע עם המועמדים, בעיקר את אלו שאתם מאבדים בהם מועמדים (Drop כפי שיהודית קראה לזה בשיחה):
אתר הקריירה של החברהמיילים אוטומטיים (למשל "תודה על הגשת קו"ח")פרופיל LinkedIn של המגייסים (בקטגוריית Featured)Glassdoorהודעות sourcingקמפיינים שיווקייםכדאי לשים לב במיוחד לאתר הקריירה:
זו הפלטפורמה היחידה בה אין תחרות על תשומת הלבמאפשרת רימרקטינג (קידום ממומן דרך גוגל – מייצר מצב שהמודעה שלך ממשיכה לצוץ למועמדים לא משנה לאיזה אתר הם הולכים)נקודת מפגש מרכזית עם המועמדיםסוגי תכנים מומלצים:סרטונים בסיסיים:
סיור במשרד (או בסביבת העבודה מהבית)טיפים למועמדים לקראת ראיוןסיפור החברה מפי המנכ"להצגת המוצרים על ידי מנהל מוצרעובדים מספרים על חוויית העבודהתכנים ייעודיים:
סרטונים המותאמים לכל שלב בתהליך הגיוסתכנים ספציפיים למחלקות/תפקידיםסרטונים המדגישים את ערכי החברהתכנים המותאמים למצב השוק (למשל בתקופות משבר)טיפים ליישום:תכנון וביצוע:
להתחיל בפשטות – אפילו 10-20 סרטונים קצרים יכולים להספיק לשנה-שנתייםלשמור על אותנטיות – סרטונים פשוטים מהטלפון יכולים לעבוד טוב יותר מהפקות מורכבותלהתמקד בסרטונים קצרים (עד דקה)לוודא שהתוכן משקף את המסרים האסטרטגיים של החברהשיקולים טכניים:
אין צורך בציוד מקצועי – טלפון נייד מספיקניתן להשתמש בכלי עריכה פשוטיםלשקול שימוש בפלטפורמה לניהול תוכן וידאו לסקיילביליותמדידה ובקרה:לעקוב אחר נתוני צפייה ומעורבותלבדוק אילו סרטונים עובדים טוב יותרלאסוף משוב ממועמדים שגויסולהשתמש בנתונים כדי לשפר ולעדכן את התוכןנקודות חשובות נוספות:הוידאו מתאים לכל סוגי התפקידים והתעשיותאין צורך בתקציב גדול להתחלהחשוב לשמור על עקביות במסריםלזכור שהמטרה היא להראות את האותנטיות של החברה והעובדיםלתת לצוות הגיוס שליטה על התכנים ועל אתר הקריירהכמה מהתגובות שקיבלנו בסוף השיחה:נתן לי הרבה בקטע של מיתוג מעסיקתודה רבה, זה ממש פתח לי את הראש ואני מתכוונת ליישםהמון תודהואו, שיחה שנותנת מלא רעיונות. אני עובדת בעמותה והשכר הוא לא מה שמושך מועמדים, אבל אני יכולה לצלם את יום הלימוד שאנחנו נותנים לעובדים, את האווירה ואת סביבה העבודה הירוקה. רק שאתחיל ליישם.תודה רבה! עוד וובינר מוצלח מבית היוצר של מורית.תודה, היה ממש מעניין ומפרה🙏ליצירת קשר עם יהודית שרביט• לינקדין – https://www.linkedin.com/in/judithch/
• להרשמה לניוזלטר – https://teamme.link/newsletter_oct24
• דוגמא לאתר קריירה עם סרטונים – https://www.hibob.com/careers/
• דוגמא לעמוד life בלינקדין עם סרטונים – https://www.linkedin.com/company/hibob/life/lifeathibob/
• ערוץ היוטיוב עם סרטונים בנושא מיתוג מעסיק וגיוס: https://www.youtube.com/@TEAMMEIO/playlists
כלים לעריכת וידאובמחשב: https://filmora.wondershare.com/ זו התוכנה שמורית עובדת איתה. קונים פעם אחת, מקבלים שידרוגים כל החיים. תוכנה מעולה.
תוכנה נוחה וקלה לשימוש בטלפון –
https://play.google.com/store/apps/details?id=geeks.appz.autocaptions
-
בפרק זה נדון בחשיבות המיקוד בעת הכנה לריאיון עבודה, ובשיטות שיאפשרו לנו לשאול את השאלות הנכונות שיביאו לדוגמאות הטובות ביותר מהמועמדים. נדבר על החשיבות של הבנת המצב מנקודת המבט של העובדים והכנת שאלות המכוונות להתנהגות מצבית.
נלמד כיצד להימנע מהגדרות כלליות כמו "עמידה בלחץ" ולמקד את התהליך על ידי הבנת המצבים המאתגרים של התפקיד. נחקור כיצד לשאול שאלות ממוקדות שיאפשרו לנו להבין את התפקוד של המועמדים בעבר ובכך לנבא את הצלחתם העתידית.
-
אתגרי ניהול הגיוס ב-2024 והטרנדים לקראת 2025. הרצאה של מורית רוזן
קיימנו את הוובינר ב 29/9/2024, יום ה-353 למלחמה. 101 חטופים עדיין בעזה 🎗️
(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
אתגרים בגיוס ב-2024הפתרונות שהוצעומה זה דורש מהגיוס1. תחרות על השכר וגיוס מועמדים איכותיים- גיוס מבוסס כישורים- הצעת גמישות בחבילות שכר- הצעת משרות חלקיות וjob sharing- מחקר מעמיק של השוק והתחרות- לקיחת אחריות והשפעה על המשכורות- פתיחת הפרופילים והגדרות התפקיד- חשיבה על יכולת להכשיר מחדש אנשים- הכשרת מנהלים להבנת מצב השוק2. מציאת מקורות גיוס חדשים ואיכותיים- גיוס מבוסס כישורים וחיפוש adjacent skills- פעילות קידום ממומן במדיה חברתית- רתימת עובדים ליצירת תוכן שיווקי- הקמת וניהול קהילות מקצועיות- שיתופי פעולה עם האקדמיה- פתיחות למועמדים מפרופילים שונים- הטמעת כלי מיון מבוססי כישורים- שיתופי פעולה עם מחלקת השיווק- הובלת תהליכים אסטרטגיים לטווח ארוך3. שימור עובדים (במיוחד חדשים)- סקרי שביעות רצון ומעקב אחר קליטה- תהליך מיון קפדני לכל התפקידים- התמקדות בניוד פנימי- upskilling ו-reskilling של עובדים קיימים- אחריות משותפת עם HR על onboarding וניוד פנימי- הפסקת "גיוס דופק"- בניית שאלונים ייעודיים לתפקידים- הכשרת מראיינים- ניהול גיוס מבוסס נתונים4. שיפור חוויית המועמדים- מדידת וסקירת חוויית המועמדים (כולל אלו שלא התקבלו)- קיצור וייעול תהליכים בעזרת טכנולוגיה- הכשרת מראיינים- חיזוק הרגישות למילואימניקים- שימוש בכלים עם חוויית מועמד טובה- העזה לפתוח את "תיבת הפנדורה" של חוויית המועמדים- הצבת יעדי NPS (Net Promoter Score)- מעקב אחר חוות דעת ברשתות חברתיות- הכשרת עובדים לראיין- הטמעת כלים טכנולוגיים5. הטמעת טכנולוגיות חדשות- אימוץ מודלים היברידיים (אנושי + טכנולוגי)- ביצוע פיילוטים והטמעה הדרגתית- הכשרת מנהלים ועובדים על טכנולוגיה ו-AI- מפגשים יזומים עם סטארטאפים- למידה מתמדת של טכנולוגיות חדשות- דרישת תקציבים ללמידה וכלים- יצירת סביבה המעודדת התנסות וחדשנות- מעקב אחר מגמות גלובליות והתאמתן לשוק המקומי5 הטרנדים לקראת 2025:גיוס מבוסס כישורים (Skills-based hiring): התמקדות בכישורים מעשיים על פני תארים פורמליים. גיוס מונע טכנולוגיה (Technology-driven recruitment): שילוב אוטומציה, AI וGen AI בתהליכי הגיוס, כולל פתרונות מונחי פעולה ועובדים דיגיטליים. שעות עבודה ושיטות עבודה גמישות: כולל היברידיות, שבוע עבודה של 4 ימים, משרות חלקיות ומשרות זמניות. ניוד פנימי, re-skilling ו-up-skilling: התמקדות בהכשרה מחדש ושדרוג כישורים של עובדים קיימים. מיתוג מעסיק בעידן הדיגיטלי: שימוש בפלטפורמות גיוס מבוססות קהילה, יצירת תוכן שיווקי על ידי עובדים, והשתתפות בקהילות מקצועיות.למצגת המלאה
ליצירת קשר עם מוריתוואטסאפ ונייד של מורית: 054-2424707
מייל: [email protected]
לפרטים על החממה למנהלות / מנהלי גיוס: https://morit.co.il/hamama
-
איך מודדים גיוס איכותי. השיחה של מורית עם עדי מנדלקרן
קיימנו את הוובינר ב 23/9/2024, יום ה-353 למלחמה. 101 חטופים עדיין בעזה 🎗️
עדי מנדלקרן היא מנהלת הגיוס הגלובלית של חברת SciPlay
סיכום ותקציר השיחה:(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
רקע על מסלול הקריירה של עדי:עדי מנהלת הגיוס הגלובלי בחברת SciPlay, חברת משחקים. היא הגיעה לתפקיד לאחר ניסיון בחברות כמו אמדוקס, סיסקו וויקס.
הגדרת גיוס איכותי:בסייפליי הגדירו גיוס איכותי כגיוס שבו העובד נשאר בחברה לפחות שנה. היעד שהוצב למדד הוא לא יותר מ-10% מהעובדים החדשים יעזבו בשנה הראשונה.
איך עבדו על תהליך שיפור איכות הגיוס:איסוף וניתוח נתונים:
בדיקת נתוני עזיבה של עובדים בשנה הראשונהראיונות עם מנהלים לגבי עובדים שעזבו ועובדים מצליחיםשיחות עם אנשי HR לקבלת תמונה רחבה יותרראיונות עם עובדים חדשים מצליחיםזיהוי גורמי הצלחה:
התאמה לתרבות הארגוניתאותנטיותתשוקה לתחום המשחקיםמוטיבציה פנימית (לא רק שכר)שיפור תהליך הגיוס:
עדכון ה"קיק אוף מיטינג" עם המנהלים המגייסיםהכנסת שאלות ממוקדות לראיונות לבחינת גורמי ההצלחהשיפור תיאום הציפיות עם המועמדים לגבי התפקידהתאמת משימות הבית למה שנדרש בתפקידהדרכה והטמעה:
סדנאות ראיונות למגייסים ולמנהליםליווי צמוד של מגייסים חדשיםשיתוף ההנהלה בתהליך ובתוצאותמדידה ובקרה מתמשכת:
בדיקת נתוני עזיבה כל רבעוןשיחות משוב עם עובדים חדשיםקבלת פידבק ממועמדים על תהליך הגיוסתוצאות: לאחר יישום התהליך, אחוז העזיבה בשנה הראשונה ירד מתחת ל-10% שהוגדר כיעד.
טיפים עיקריים למגייסים:לאסוף ולנתח נתונים על הצלחות וכישלונות בגיוסלעצור מדי פעם ולבחון האם התהליכים עדיין מתאימיםלשתף פעולה עם מנהלים ו-HR כדי ליצור תהליך גיוס אפקטיבילהתמקד בזיהוי המוטיבציה האמיתית של המועמדיםלראות בגיוס תהליך אסטרטגי שמשפיע על כל הארגוןהמסר העיקרי הוא שגיוס איכותי דורש עבודה מעמיקה ומתמשכת, אך ההשקעה משתלמת בטווח הארוך עבור הארגון.
כמה מהתגובות שקיבלנו בסוף השיחה:תודה רבה לשתיכן. היה מרתק ומעשירהיה מעולה, תודה.היה מקסים!!! מקצועיות ונהדרות!!עדי היה סופר מעניין, התהליך שעשית שם נשמע משוגע ולא פשוט בכלל – כל הכבוד!!תודה רבה לשתיכן. היה מאוד מעשיר.נתן כלים מקצועייםתודה רבה. מעניין, מעשיר ומלמד. רואה שיש לנו עוד הרבה עבודה..:-)תודה רבה היה חשוב ופרקטי. אני בדיוק בתקופה של בניית מדדי גיוס אצלנו בארגון וזה מאוד עזר לי 😃תודה רבה, היה מעניין ממש. אני בדיוק בתהליך דומה בארגון וזה נתן לי כמה כיוונים חדשים לעבודה.תודה רבה חשוב ומענייןנהדר אשמח ללינקאדין של שתיכןהיה ממש מועיל. תודה רבהזו קהילה של נהדרותתודה רבה!🥰ליצירת קשר עם עדי מנדלקרןלינקדאין של עדי מנדלקרן
-
לכאורה, כולנו מכירים את החוק. אסור להפלות בין מועמדים על רקע כל דבר מהרשימה הסגורה של החוק: מצב משפחתי, מגדר, מקום מגורים, הריון, מילואים… ויש עוד רשימה ידועה ומוכרת.
מעבר לחוק – אני מאמינה שזו טעות לשפוט מועמדים לפי הנושאים הללו. אין (כמעט) תפקיד שמתאים רק לגברים (אולי חוץ מרב אורתודוקסי), או תפקיד שחייבים לגור בשבילו קרוב למשרד (אולי חוץ ממי שצריך להיות מוקפץ פיזית תוך 10 דקות). אני יודעת שאנשים ונשים יכולים לעשות את רובם המוחלט של התפקידים גם אם יש להם 10 ילדים, גם אם הם גרים רחוק, וזה שגרים קרוב לא אומר שיתמידו או יתפקדו מצוין. אין קשר. למרות שהיינו רוצים להאמין שיש.
ברוב התפקידים נחמד לדרוש שהעובדים יגורו קרוב, אבל זה לא הכרחי. זה לא אומר שמנהלים, מנהלות, או צוותי משאבי אנוש באמת מפסיקים להתחשב בנקודות הללו. מנהלים מסבירים לי שהם שואלים "ספר/י לי על עצמך" כדי לקבל את המידע שאסור לשאול עליו. אחרים אומרים לי שאי אפשר לגייס עובדים בלי לדעת את הדברים הללו, והם שואלים אותם למרות המגבלה המשפטית.
הם מסבירים לי שאין ברירה כי "הלקוחות דורשים רק גברים לתפקיד הזה (או רק נשים לתפקידים אחרים)", אז הם מראיינים גברים ונשים אבל באופן מפתיע רק גברים עוברים את הסינון. או על ענין המרחק, שמעתי משפטים כמו "ראינו שזה לא עובד" (לגייס עובדים שגרים רחוק). "הם לא שורדים". אז לא מגייסים אנשים שגרים רחוק.
אני מודה. כששמעתי לאחרונה את המשפט ש"זה לא תפקיד לנשים" קפץ לי איזה פיוז פנימי שמזמן לא הופעל אצלי… אבל זו המציאות. יש עדיין מנהלים בארגונים גדולים בישראל, שכשלקוח אומר להם "לתפקיד הזה תגייסו רק גברים" אומרים אמן, וחושבים שבאמת הלקוח תמיד צודק.
באותם חדרים שמסבירים לי ש"לא מגייסים אנשים שגרים רחוק" יכולים להיות עובדים שעובדים בארגון וגרים באותו מרחק, אבל עליהם כולם אומרים שהם "חריגים". הם הצליחו איפה שאחרים תמיד נכשלים, אז ממשיכים לפסול אנשים על מרחק מהעבודה.
זה לא שאני תמימהזה לא שאני טומנת את הראש בחולבאופן אישי גייסתי בעבר אנשים שלא התאימו לסטנדרטים הסטטיסטיים, אבל הוכיחו את עצמם דרך הכישורים.
וחוץ מזה, פגשתי כל כך הרבה אנשים ונשים ש"שברו את הסטטיסטיקה". שאף אחד אחר "מהקטגוריה שלהם" לא גויס, עד שהם נכנסו לתפקיד, ופתאום נשברה הסטיגמה. אמר לי מנהל פעם בסדנה, שהוא לא גייס ממכללות, אבל כשגילה שאחד המנהלים המוערכים בצוות שלו למד במכללה מסוימת, הוא התחיל לגייס ממנה. לא ממכללות אחרות, כי עוד לא ראה הוכחה, אבל מאותה מכללה כן – כי היתה לו הוכחה… (ביצה ותרנגולת??)
אני חושבת שבשוק שלנו (2.8% אבטלה, מתחת לקו האדום של 3% אבטלה! כמעט אין מובטלים בישראל. 142,000 משרות פנויות. קרוב לשיא שהיה בשיא הגיוסים של 2022 – 150,000 משרות פנויות), תציצו למספרים העדכניים הללו באתר הלמ"ס, אף ארגון לא יכול להרשות לעצמו לוותר על מועמדים טובים.
ומה זה מועמדים טובים? מועמדים שיש להם יכולות וכישורים, לא דוקא קורות חיים "מדוגמים". שיש להם כישורים, ויש להם מוטיבציה מדויקת לארגון ולתפקיד. גיוס לפי כישורים ומוטיבציה. מוטיבציה לתפקיד דרך אגב, זה לא "ברק בעיניים" בראיון, או שהם יודעים מי אתם. זה ממש לא "מוטיבציה לתפקיד".
כישורים בודקים בראיון התנהגותי-מצבי. מוטיבציה לתפקיד בודקים גם דרך ההתנהגות בעבר, במצבים מורכבים ומאתגרים שהם לב התפקיד – ומחפשים האם המועמד/ת נהנה/נהנתה מסביבת עבודה כמו זו שאתם מציעים לו/לה? ממה הם נהנו, ממה לא נהנו. איך זה מול התפקיד העתידי. אנחנו מחפשים מוטיבציה פנימית שמתאימה לתפקיד הצפוי. (אם אתם רוצים לקרוא עוד על איך מבררים מוטיבציה לתפקיד, יש וובינר ומדריך באתר שלי) אז כן, כולנו מתמודדים עם הטיות. לכולנו יותר קל לגייס אנשים כמונו. אבל כבר מזמן הוכח שארגון חזק יותר כשהוא מגוון ומכיל אנשים שונים. ככל שהארגון מגוון, הוא יכול להתמודד עם אתגרים מגוונים, לתת שירות ללקוחות מגוונים. ככל שאתם משחררים הטיות, אתם מגייסים אנשים מדויקים יותר לארגון שלכם, והם ישרדו יותר זמן, יעבדו יותר טוב, יעלו פחות כסף וייצרו יותר ערך. יש המון סיבות להתאמץ ולשחרר את ההטיות הללו.
התהליך מחיל בלעצור, ולהתבונן בדברים שפעם היינו מקבלים כמובנים מאליהם:האם *באמת* זה תפקיד שמתאים רק לגברים?האם *באמת* זה תפקיד שמתאים רק למי שגר קרוב?האם *באמת* זה תפקיד שמתאים רק למי שמתחת לגיל 40?האם *באמת* זה תפקיד שמתאים רק לחילוניים?האם *באמת* זה תפקיד שמתאים רק לנשים?
אל תחששו לאתגר את המנהלים שאתם ואתן עובדים איתם (למרות שזה לא קל ולא נעים. אני יודעת). ואם אתם רוצים רוח גבית או עזרה – אשמח לחשוב איתכם על הדרך הספציפית אצלכם בארגון.
054-2424707
-
פרופיל אישיותי מרחוק: כלים ודוגמאות פרקטיים לגיוס וקליטה – השיחה של מורית עם ד"ר דר פלג
קיימנו את הוובינר ב 14/8/2024, יום ה-313 למלחמה. 115 חטופים עדיין בעזה 🎗️
ד"ר דר פלג, מרכיב פרופיל אישיותי/פסיכולוגי של אנשים מרחוק (ומקרוב אם צריך :-), בעבר דרך המדור לפסיכולוגיה חקירתית וכיום בשוק הפרטי, בעיקר בהשמת בכירים.
סיכום ותקציר השיחה:(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
ד"ר דר פלג ריכז טיפים וצירף לנו מצגת עם כלים וגם מאמרים שונים למי שרוצה להעמיק את ההבנה על פרופיל אישיותי – איך אנחנו משתקפים מתוך הנוכחות שלנו ברשת. ממש תחושה שיש פה עולם עצום שלא קולטים שהוא כאן…
טיפוס אישיותטיפים לזיהוימוחצן– משתף תמונות של אירועים חברתיים ומסיבות– משתמש במילים הקשורות ל"לילה" ו"כיף"– מראה תמונות עם אנשים אחרים– נוטה להיראות צעיר יותר בתמונותמופנם– משתף יותר תמונות מתוך הבית (אינדור)– משתמש במילים הקשורות למחשבים– פחות תמונות עם אנשים אחריםמצפוני / חרוץ– קוד לבוש גבוה בתמונות– שימוש בתמונות שחור-לבן או עם גוונים מאוזנים– טקסטים מסודרים עם תחביר נכון ומעט טעויות כתיב– שיתוף מידע על ציונים בקורסים ותאריםפתוח לחוויות / יצירתי– שיתוף תכנים שאינם קשורים ישירות לתחום העבודה– ניתן לראות כלי נגינה ברקע של תמונות או שיחות וידאואדיב– שימוש במילים הקשורות למשפחה וחום– תיאור העבודה מזווית של עבודת צוותנוירוטי– שימוש רב בביטויים אמוציונליים– לעתים הצגת יתר של שמחה ואושר (לכיסוי על רגשות שליליים)– תמונות עם אלמנטים כאוטיים או רגשיים מאודבעל צורך גבוה באישור חברתי– ריבוי תמונות סלפי– שימוש בסלפי גם בפלטפורמות מקצועיות כמו LinkedInחומרני– הרבה תמונות של חפצים יקרי ערך– הדגשת עושר חומריכריזמטי (יתר על המידה)– פרופיל שנראה "מושלם" מדי– הצגה עצמית מרשימה במיוחדבעל אישיות דורסנית– שימוש בשפה בוטה– חוסר מתן מקום לדעות אחרות– התבטאויות חזקות וצורמותהערות נוספות:חשוב לזכור את הקונטקסט ולא להסיק מסקנות מאירוע בודד.יש לחפש דפוסים חוזרים ולא להתבסס על פוסט או תמונה בודדת.הניתוח צריך להיעשות על ידי מומחים ורצוי לקבל חוות דעת של יותר מאדם אחד.יש לקחת בחשבון את ההטיות האישיות שלנו בעת ניתוח פרופילים של אחרים.המידע ברשתות החברתיות הוא חלקי ולא תמיד משקף את האדם במלואו.מצגת שדר שיתף איתנו:איפיון-אישיותי-מרחוק-בעידן-הרשתות-החברתיותהורדמאמרים תומכים:Automatic Personality Assessment Through Social MediaWhat your Facebook Profile Picture Reveals about your PersonalityAnalyzing Personality through Social Media Profile Picture ChoiceUsing available signals on LinkedIn for personality assessmentכמה מהתגובות שקיבלנו בסוף השיחה:מעניין מאוד. תודה רבהמרתקמעניין מאודזה מעניין בטירוףמרתק! מרגיש כמו טיפה בתוך תחום עצום ומענייןהרצאה מעולה…משאיר טעם של עוד…היכן אפשר למצוא הרצאות קודמותתודה רבהליצירת קשר עם ד"ר דר פלגאתר http://www.99-rpa.com
ערך על דר פלג בויקיפדיה
לינקדאין דר פלג
-
איך להפוך את הארגון ל"ארגון מגייס". שיחה של מורית עם קארן שלום בהט
קיימנו את הוובינר ב 1/8/2024, יום ה-300 למלחמה. 115 חטופים עדיין בעזה 🎗️
קארן שלום בהט היא Head of Talent Acquisition @ Payoneer
סיכום ותקציר השיחה:(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
רקע: קארן שלום בהט היא מנהלת הגיוס בחברת Payoneer, חברה גלובלית המספקת פלטפורמת תשלומים.היא נכנסה לתפקיד באוקטובר 2021, והיעדים שהוצגו לה בכניסה לתפקיד היו לגייס 500 עובדים חדשים בשנת 2022.המעבר לארגון מגייס כשקארן הגיעה, היו רק 6 מגייסים בצוות הגיוס.הבינו שצריך לשנות את הגישה מ"מחלקה מגייסת" ל"ארגון מגייס".המטרה הייתה לרתום את כל הארגון לתהליך הגיוס, לא רק את מחלקת הגיוס.השינויים העיקריים:שינוי תפיסה:
הפכו את המגייסים ל"שותפים עסקיים" במקום רק "מומחי גיוס" (במקום TA Specialist הוגדרו Recruiting BP)הגדירו מטרות ברורות ויעדים מדידים.יצרו שיתוף פעולה עם ההנהלה, דרך הצגת נתונים ומידע לדרג הבכיר כדי לקבל תמיכה.קיימו פגישות שבועיות עם מנהלים בכירים לעדכון על התקדמות הגיוס.הכשרת מנהלים – לימדו מנהלים כיצד לראיין, לנהל משא ומתן, ולהשתמש בכלי גיוס.הדגישו את חשיבות המעורבות של המנהלים בתהליך הגיוס.שימוש בטכנולוגיה:הכניסו כלים חדשים כמו LinkedIn Recruiter, Greenhouse ATS, Teamme.io, Canditech, Webcand. כלים לסרטונים להצגת החברה, מיון, ניהול התהליך ועוד.פיתחו דשבורד פנימי לשקיפות ומעקב אחר נתוני גיוס.שיפור חוויית המועמד – שיפרו את אתר הקריירה של החברה והוסיפו אפשרות "Easy Apply" להגשת מועמדות דרך לינקדאין (כל המשרות מתפרסמות בפרסום ממומן)תוצאות:הגיעו ל-51% נשים בארגון, כולל תפקידי הנהלה בכירה.שיעור ההפניות (referrals) הגיע ל-51% בישראל ו-47% גלובלית.גייסו 800 עובדים במקום 500 המתוכננים ב-2022.אתגרים – זה לא היה תמיד פשוט. היו אתגרים בדרך כמו התמודדות עם התנגדויות של מנהלים.צורך בתחזוקה מתמדת של התהליך והטמעתו.התאמת הגישה לסביבה גלובלית.הטיפים של קארן למי שרוצה להטמיע את התהליך בארגונים אחרים להגדיר מטרות ברורות ולהציג נתונים להצדקת השינוי.לרתום את ההנהלה הבכירה לתהליך.להיות פתוחים לניסוי כלים חדשים.לעשות התאמות תוך כדי תנועה ולבצע בדיקות תקופתיות.קארן מאמינה שגישת "הארגון המגייס" צריכה להישאר גם כשהביקוש לגיוסים יורד, אך עם התאמות לפי הצורך. הגישה מאפשרת גמישות, שיתוף פעולה, ותוצאות טובות יותר בגיוס.
חלק קטן מהתגובות שקיבלנו בסוף השיחה:מרגש, ממשהיה מרתק! מתי נפתח אצלך תקן 🙂תודה קארן ומורית היה מעניין מאוד!אשמח, להצטרף, הגשתי מועמדות תוך כדי הסאשןאני כבר הגשתי 🙂מדהים, תודה רבה!!!ליצירת קשר עם קארן שלום בהטנייד: 054-212-1886
מייל: [email protected]
-
הרכבת פרופיל אישיותי מטביעת אצבע התנהגותית ברשתות – השיחה של מורית עם ד"ר דר פלג
קיימנו את הוובינר ב 24/7/2024, יום ה-292 למלחמה. 120 חטופים עדיין בעזה 🎗️
ד"ר דר פלג, מרכיב פרופיל אישיותי/פסיכולוגי של אנשים מרחוק (ומקרוב אם צריך :-), בעבר דרך המדור לפסיכולוגיה חקירתית וכיום בשוק הפרטי, בעיקר בהשמת בכירים.
סיכום ותקציר השיחה:(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
כמובן, אשמח לסכם את השיחה המעניינת בין מורית רוזן וד"ר דר פלג:
השיחה עסקה בנושא של "טביעת אצבע דיגיטלית" – המידע שאנשים משאירים אחריהם ברשתות החברתיות ובאינטרנט, וכיצד ניתן להשתמש במידע זה בתהליכי גיוס ומיון של עובדים.
נקודות עיקריות מהשיחה:
רקע של ד"ר פלג:התעניין בפרופילאות (profiling) מגיל צעיר בהשראת סרטים וסדרות טלוויזיה.למד פסיכולוגיה ומשפטים, והתמחה בפרופילאות.עבד במשטרה במדור לפסיכולוגיה חקירתית.כיום עוסק בפרופילאות בשוק הפרטי, בעיקר לצורכי גיוס ומיון עובדים.טביעת אצבע דיגיטליתכל פעולה שאנו עושים ברשת משאירה עקבות שניתן לנתח.ניתן ללמוד רבות על אישיותו של אדם מהתנהגותו ברשתות החברתיות.השוואה בין התנהגויות לאורך זמן ובפלטפורמות שונות מספקת תובנות עמוקות יותר.שימושים בפרופילאות:בעיקר בתהליכי גיוס ומיון עובדים, אך גם במשא ומתן עסקי ובדיקות נאותות.מאפשר להבין טוב יותר את האישיות והצרכים הרגשיים של המועמד.יכול לסייע בזיהוי "דגלים אדומים" כמו נרקיסיזם, פסיכופתיה או מניפולטיביות.אתיקה וחוקיות:שימוש במידע פומבי ברשת הוא חוקי.מומלץ ליידע את המועמדים על השימוש במידע זה בתהליך הגיוס.יש להיזהר משיפוטיות יתר ולהתבסס על מספר רב של אינדיקציות.טיפים למגייסים ומגייסות:לבחון מידע לאורך זמן ובמספר פלטפורמות.לשים לב לדפוסים חוזרים ולא להסיק מסקנות מאירוע בודד.להיזהר ממועמדים שנראים "מושלמים מדי" או כריזמטיים באופן קיצוני.לבחון את ההקשר של ההתנהגות ברשת ולא לשפוט באופן שטחי.אתגרים ומגבלות:לא כל אחד יכול לבצע ניתוח מעמיק כמו פרופילר מקצועי.יש להיזהר מ"פסיכולוגיה בגרוש" והסקת מסקנות שגויות.חשוב להצליב מידע ממספר מקורות ולא להסתמך רק על הרשתות החברתיות.כמה מהתגובות שקיבלנו בסוף השיחה:אני אשמח למפגש נוסף… עם עוד כלים פרקטייםמרתק!!תודה רבה, זה היה מעניין מאוד!תודה. מענייןמרתק ממש. תודה רבההרבה חומר למחשבה, תודה רבההרצאה מרתקת , תודה רבהמענין מאוד. אשמח לפרק נוסף בנושאתודה רבה. בהחלט אשמח למפגשים נוספים פרקטיים בנושאמעניין, חשוב ורלוונטי במיוחד כיום. תודה רבההיה מעניין ומעשיר מאוד! תודה על זה 🙏🏻מעורר מחשבה, מניחה שמפאת דיסקרטיות יש קושי לתת דוגמאות.ליצירת קשר עם ד"ר דר פלגאתר http://www.99-rpa.com
ערך על דר פלג בויקיפדיה
לינקדאין דר פלג
-
משאבי אנוש כשותף עסקי: מדדים, יעדים ואחריות, בגיוס בתקופת שינוי. השיחה של מורית עם עדי פיין
קיימנו את הוובינר ב 15/7/2024, יום ה-283 למלחמה. 120 חטופים עדיין בעזה 🎗️
עדי פיין היא סמנכ״לית משאבי אנוש בחברת elementor הפלטפורמה המובילה בעולם לבניית אתריםסיכום ותקציר השיחה:(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
רקע על אלמנטור: חברה צעירה בת 8 שנים שמפתחת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנטנוסדה על ידי שני יזמים חרדים מבני ברקצמחה במהירות והפכה לפופולרית בקרב מפתחי אתרים בעולםכיום מונה מאות עובדים ב-22 מדינות, עם הבסיס המרכזי בישראלחשיבות הגיוס כשותף עסקי:הגיוס הוא גורם קריטי להצלחת הארגון ועמידה ביעדים עסקייםחשוב להבין את האסטרטגיה העסקית ולהתאים את הגיוס אליהיש להתמקד לא רק בצמיחה, אלא גם ביעילות ורווחיותמדידה ויעדים בגיוס:חשוב להגדיר מדדים ויעדים ברורים לגיוסמדדים מרכזיים: זמן גיוס (Time to Hire), איכות המועמדים, חוויית המועמדעדי סיפרה שאת איכות המועמדים בדקו דרך תשאול (ע"י הגיוס) למנהל/ת המגייס/ת בנקודת הזמן של 3 חודשים אחרי הקליטה. סקר קצר נשלח למנהל/ת לבדוק את איכות העובד/ת החדש/ה מול מה שחשבו מראש. הגיוס לקח אחריות על המעקב ובדיקת האיכות – לפי דיווח המנהל/ת הקולט/ת על הנושא.חשוב למצוא מדדים שהם חלק בלתי נפרד מהתהליך כדי שאנחנו ננהל אותם ולא הם אותנו. לדוגמא, עדי הביאה את המדד של מידת ההיכרות של מועמדים עם החברה (Familiarity). כשמגייסת משוחחת עם מועמד/ת ושואלת "האם את/ה מכיר/ה אותנו" ואח"כ מדרגת את התשובה מ 1-5, יש שיחה שממילא מתרחשת, שאלה שממילא מתרחשת ואפשר לאורך זמן לנטר איתה את רמת ההיכרות עם הארגון.חשוב לא להשתעבד למדדים, אלא להשתמש בהם ככלי לשיפורשותפות עסקית לדוגמא: כבר בשיחת ה kickoff לגיוס לתפקיד, לשאול מה ה- KPIs שלו (Key Performance Indicators):אם בשיחת ההנעה להגדרת התפקיד, המגייס/ת שואל/ת את המנהל/ת המגייס/ת מה ה- KPIs (מדדי ביצוע מרכזיים) שלו, זה מייצר חיבור חזק שלה לביזנס, מסייע בתהליך הגיוס, אפילו עד האונבורדינג והערכת הביצועים של העובד.חשוב לשאול שאלות כמו "האם אפשר שמישהו אחר בצוות יבצע את התפקיד?" וגם "מה יקרה אם לא נגייס לתפקיד הזה" או "כמה עולה לנו לא לגייס"חיבור לעסק והבנת התמונה הרחבה: על אנשי ונשות הגיוס להבין את המקרו-כלכלה והשפעתה על הארגוןאפשר למשל לקרוא עיתונות כלכלית ולהתעדכן בחדשות הרלוונטיות לתעשייהחשוב להבין את היעדים העסקיים של הארגון ואיך הגיוס תומך בהם – דרך שיחה יזומה עם מנהלים בארגוןשקיפות ותקשורת:יש לדרוש מידע על מצב החברה, יעדיה והאתגרים שלהחשוב לשתף את צוות הגיוס במידע זה כדי שיבינו את התמונה הרחבהיש לתקשר באופן ברור עם מועמדים לגבי מצב החברה ויעדיההתמודדות עם שינויים בשוק:יש להתאים את אסטרטגיית הגיוס לשינויים בשוק (כמו מלחמה או משבר כלכלי)חשוב להיות גמישים ולהתאים את הגיוס לצרכים המשתנים של הארגוןיש לשקול גיוס גלובלי ולהתמודד עם האתגרים הכרוכים בכךהמלצות נוספות:להיות פרואקטיביים ולהציע רעיונות לשיפור תהליכי הגיוסלהשתמש בטכנולוגיה ו-AI כדי לייעל את תהליכי הגיוסלהתמקד באיכות המועמדים ולא רק במהירות הגיוסלפתח מודעות לגיוון תעסוקתי ולהבין את חשיבותו לארגוןלסיכום, עדי מדגישה את החשיבות של הבנת העסק, מדידה נכונה, וראייה רחבה כדי להפוך את הגיוס לשותף עסקי אמיתי בארגון.
כמה מהתגובות שקיבלנו בסוף השיחה:מאוד מעניין ומעורר מחשבה.תודה רבה! היה מאוד מענייןתודה על המפגש. היה מעניין מאד.מאד מעניין וחשוב !! תודה. הרבה נקודות למחשבהתודה רבהליצירת קשר עם עדי פייןאתר אלמנטור: https://elementor.com/
מייל עדי פיין: [email protected]
לינקדאין עדי פיין
-
עובדים מבוגרים כמקור גיוס חדש. השיחה של מורית עם רפי אפלר-ח'טאב
קיימנו את הוובינר ב 10/7/2024, יום ה-278 למלחמה. 120 חטופים עדיין בעזה 🎗️
ד"ר רפי אפלר-ח'טאב הוא גרונטולוג ויועץ ארגוני, שותף בקבוצת DNAge המלווה ארגונים בהתאמת תהליכי העבודה להתארכות תוחלת החייםסיכום ותקציר השיחה:הוובינר הדגיש את החשיבות של התייחסות לנושא תעסוקת מבוגרים כחלק אינטגרלי מאסטרטגיית הגיוס והשימור בארגונים, תוך הכרה ביתרונות הרבים שעובדים מבוגרים מביאים למקום העבודה.
רקע וניסיון של רפי אפלר-ח'טאב:בן 65, עם קריירה ארוכה בתחום משאבי אנוש ושכר והטבותעבר משבר תעסוקתי בגיל 54-55 שהוביל אותו לחקור את נושא הגילנותהשלים דוקטורט בגרונטולוגיה והפך למומחה בתחום ההזדקנות והעבודהמהי גילנות ומה זה אומר הטיות גיל גילנות היא דעות קדומות וסטריאוטיפים כלפי אנשים מבוגריםלהבדיל מסוגי אפליה אחרים, רוב האנשים יגיעו לגיל שבו הם עשויים לחוות גילנות (כמו שרפי אמר – כולנו רוצים לחיות לאורך שנים, אבל אנחנו לא רוצים לראות את עצמנו מזדקנים)גילנות יכולה להיות מופנמת – אנשים מבוגרים עשויים להאמין בסטריאוטיפים על עצמםכמגייסות/מגייסים או מנהלים מגייסים, החשש מההתבגרות של עצמנו יכול לפגוש אותנו בנקודת המפגש עם המועמידםהגדרת "עובד מבוגר":אין הגדרה אחידה; תלוי בתרבות ובארגוןבהייטק, עובד עשוי להיחשב "מבוגר" כבר בגיל 40-45במגזר הרפואה, גיל 60 עדיין נחשב לשיא הקריירהיתרונות בהעסקת עובדים מבוגרים:ניסיון רב וידע מקצועייציבות תעסוקתית גבוהה יותרמיומנויות רכות מפותחותזמן למידה קצר יותר בזכות ניסיון קודםאתגרים בגיוס ושימור עובדים מבוגרים:סטיגמות והטיות לגבי יכולות ועלויות העסקהצורך בהתאמת סביבת העבודה לצרכים שוניםחשש מפני שינויים טכנולוגייםטיפים לגיוס ושימור עובדים מבוגרים:להתאים את תהליכי הגיוס כך שיהיו ידידותיים לגיללבחון את ההטיות האישיות והארגוניות כלפי גיללהציע גמישות בתנאי העסקה (משרות חלקיות, שעות גמישות)לספק הזדמנויות למידה והתפתחות מקצועיתליצור תוכניות מנטורינג בין-דוריותלשאול את העובדים עצמם מה יעזור להם להישאר לאורך זמן. רפי הביא מחקר מעולה שפורסם ב HBR על חברת BMW שביררה עם העובדים והטמיעה 70 שינויים ברצפת הייצור, שאיפשרה להם לשמר עובדים במקצועות ש"עוברים מהעולם". הנה הקישור למאמר שפורסם ב HBR
– https://bit.ly/3Wg2sWB
חשיבות הנושא לעתיד שוק העבודה:אחוז המבוגרים באוכלוסייה גדלתוחלת החיים מתארכת, אנשים עובדים יותר שניםצורך בהתאמת הארגונים למציאות של כוח עבודה מגוון בגילאיםהמלצות לארגונים:לבחון נתונים על התפלגות הגילאים בארגוןלהיעזר ביועצים מקצועיים בתחוםלערוך שינויים בסביבת העבודה להתאמה לצרכי עובדים מבוגריםלקיים שיח פתוח בארגון על נושא הגיל והתעסוקהמקורות מידע ותמיכה:ריכזנו לכם רשימה של עמותות וארגונים המתמחים בתעסוקת מבוגרים ומחקרים בנושא
עת התבונה | צבי לניר https://search.app/dfMaH3SePbqpsDdg9 מאמר באנגלית בכתב עת מקצועי: The Role of Organizational Ageism, Inter-Age Contact, and Organizational Values in the Formation of Workplace Age- Friendliness: A Multilevel Cross-Organizational Study/ Raphael Eppler-Hattab· Israel Doron· Ilan Meshoulamותיקים בעבודה https://vatikim-maof.co.il/ מיזם אמצע הדרך (למחפשי העבודה) https://work50.labor.gov.il/עמותת תלם – תעסוקה למבוגרים – https://telem1.org.il/ עמותת חמישים פלוס מינוס https://www.taasuka50.org.il/מאמר שפורסם ב HBR על הפרויקט של BMW לשימור עובדים מבוגרים – https://bit.ly/3Wg2sWB
מאמר מדה-מרקר – ראיון עם רפי אפלר-ח'טאבמאמר מסכם בגלובס עם הדוגמא הזו ועוד אחרותכמה מהתגובות שקיבלנו בסוף השיחה:תודה רבה, היה חשוב ומשכיל🙏❤️תודה רבה !!!שיחה מצויינת. תודה רבה !תודה רבה מורית ורפיליצירת קשר עם ד"ר רפי אפלר-ח'טאבד"ר רפי אפלר=ח'טאב- https://epplerconsulting.com/
-
הרצאת אורחת: Data Story: הצגת נתונים ברורה ומובנת לקבלת החלטות בגיוס עובדים. מציגה – דנה ארנון פרי
קיימנו את הוובינר ב 7/7/2024, יום ה-273 למלחמה. 120 חטופים עדיין בעזה 🎗️
דנה ארנון פרי היא מומחית לאוריינות נתונים, שזה לעבוד לנתח ולהציג נתונים לצורך קבלת החלטותסיכום ותקציר השיחה:(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
דנה ארנון פרי העבירה הרצאה בנושא הנגשת נתונים והצגתם באופן אפקטיבי. היא התמקדה בחשיבות של הצגת נתונים בצורה פשוטה ומובנת שתשפיע על קבלת החלטות.
נקודות מרכזיות מההרצאה:
חשיבות הנגשת נתונים:נתונים לא מדברים בעד עצמם וצריך לתווך אותם.יש להציג נתונים בצורה פשוטה ומובנת שתשפיע על קבלת החלטות.הצגה נכונה של נתונים דורשת מיומנויות רחבות והסתכלות רחבה.אתגרים בהצגת נתונים:המוח שלנו מוצף מהר מאוד ממידע רב.יש צורך להפחית ולהבליט מידע חשוב.קיים פרדוקס הבחירה – ככל שיש יותר אפשרויות, קשה יותר לקבל החלטות.עקרונות להצגת נתונים:להתמקד בתוצאה ולא בתהליך.להתחיל מהסוף – להציג את המסר החשוב בהתחלה.לבחור ולזקק את המסרים החשובים ביותר.להתאים את הצגת הנתונים לקהל היעד ולמטרה.שלבים בהצגת נתונים:א. הגדרת מטרה ברורה
ב. מציאת הסיפור בנתונים
ג. זיקוק המסר המרכזי
ד. בחירת גרף מתאים
ה. הפחתה והבלטה של מידע חשוב
טיפים להצגה אפקטיבית:שימוש בגרפים פשוטים ואינטואיטיביים.הצגת מסר מרכזי בכותרת ולא בתחתית הגרף.שימוש בטכניקות הבלטה כמו צבע, אובייקטים, אייקונים ותמונות.שילוב טקסט בתוך הגרף להדגשת נקודות חשובות.חשיבות כלי עבודה מתאימים:יש צורך בכלי עבודה שמאפשר ניתוח וויזואליזציה של נתונים.דשבורדים יכולים לסייע בזיהוי מגמות ותובנות.דנה הדגישה את החשיבות של התאמת הצגת הנתונים לקהל היעד ולמטרה הספציפית, וכן את הצורך בתרגול ושיפור מתמיד של מיומנויות הצגת נתונים.
ליצירת קשר עם דנה ארנון פריhttps://www.2dpoint.co.il – האתר של דנה. מומלץ להירשם לדיוור
לינקדאין של דנה ארנון פרי
לדף ההקלטה כולל וידאו - https://morit.co.il/knowledge-center/data-story/
להורדת המצגת
-
טעויות נפוצות במיתוג מעסיק. השיחה של מורית עם ורד חורי
קיימנו את הוובינר ב 4/7/2024, יום ה-272 למלחמה. 120 חטופים עדיין בעזה 🎗️
ורד חורי, היא בעלת ניסיון של 20 שנה בעולמות השיווק הקימה לפני 13 שנים את EWISE – השותפה האסטרטגית לפיצוח אתגרים בעולמות מיתוג מעסיק, שיווק וסטוריטלינגסיכום ותקציר השיחה:(תמלול עa"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude)
ליצור את הסיכום הזה היה גם סוג של חוויה. בגלל שהשיחה עסקה בטעויות נפוצות, ומול כל טעות ורד הציעה פתרונות ודרכי התמודדות, ביקשתי מאפליקציית קלוד לסכם לי לתוך טבלה, טעות >> מול התמודדות והופ. ביקשתי – קיבלתי. צריך לדעת מה לבקש (מהעולם וגם מה AI)
טעויות במיתוג מעסיקפתרונות מוצעיםלהתמקד רק בסלוגן או ב-EVP מבלי להטמיע אותו (סביב דקה 14:20 בהקלטה)לפתח תוכנית עבודה מקיפה להטמעת הערכים בכל נקודות המגע עם העובדים והמועמדיםלנסות להוביל מיתוג מעסיק לבד, ללא שיתוף פעולה (סביב דקה 38:20)ליצור שותפויות עם מחלקת השיווק, ההנהלה, ובעלי עניין נוספים בארגוןלהסתמך יותר מדי על הנחות ללא בדיקה ("הטיית האישוש") (סביב דקה 40:10)לגשת לנושא בפתיחות ולבצע מחקר מעמיק על קהל היעדלהתעלם מהמועמדים שלא התקבלו או הסירו מועמדות (סביב דקה 41:57)לבצע סקרים וראיונות עם מועמדים שלא התקבלו כדי ללמוד ולשפר את התהליךלא להשתמש ב-AI באופן אפקטיבי (סביב דקה 51:13)ללמוד כיצד להשתמש ב-AI ליצירת תוכן מותאם אישית ולניתוח נתוניםחוסר במדידה ומעקב אחר תוצאות (סביב דקה 54:28)להגדיר KPIs ולעקוב אחר מדדים רלוונטיים כמו מחוברות עובדים, זמן שהייה באתר, וכו'להתמקד רק בפלטפורמות חדשות ו"שוברות שגרה" (סביב דקה 56:30)להתמקד בתוכן ובמסרים, ולהשתמש בפלטפורמות בהן נמצא קהל היעדלהתעלם מהספקים כקהל יעד פוטנציאלי (סביב דקה 58:56)לשתף את הספקים במאמצי מיתוג המעסיק ולראות בהם שגרירי מותגלא להקשיב מספיק לעובדים הקיימים (סביב דקה 59:13)לקיים שיחות עם העובדים כדי להבין את הצרכים והעניין שלהם לחפש פתרונות "בחוץ" במקום להתמקד ב"פנים" (סביב דקה 00:45 (בסוף השיחה))להתחיל מבפנים – מהעובדים הקיימים – ולבנות את המיתוג על בסיס המציאות בארגוןכמה מהתגובות שקיבלנו בסוף השיחה:תודה לכן ממש!תודה רבהתודה רבהמעניין מאד!תודה לשתיכןמעניין מאוד🙏🙏🙏🙏 תודה מוריתליצירת קשר עם ורד חורי ו EWISEhomehttps://www.ewise.co.il/קבוצת הוואטסאפ מיתוג מעסיק אותי - https://bit.ly/3UA9bZa
לינקדאין Ewise - https://bit.ly/4cQWWPL
לינקדאין ורד - https://bit.ly/4bhCNAY
אינסטגרם - https://bit.ly/3W0Ogkq
פייסבוק - https://bit.ly/3Waf9ST
-
איך משתנים הארגונים בזכות הטמעת כלי AI. השיחה של מורית עם אייל מרקוס
קיימנו את הוובינר ב 23/6/2024, יום ה-261 למלחמה. 120 חטופים עדיין בעזה 🎗️
אייל מרקוס הוא מרצה, חוקר ויוצר בעולמות ה-Generative AIהרקע של אייל:אייל שיתף שהיה עיתונאי במשך עשור במגוון תחומים, הקים עסק להפקת וידאו אינטרנטי בארה"ב. חזר לישראל והקים סוכנות דיגיטל בשם "ספלאש", היה בצוות המייסד של מידברן במשך מספר שנים, מכר את "ספלאש" לפני 4 שנים. היה יועץ לסטארטאפים, גם היום הוא VP מרקטינג בסטארטאפ ובעיקר הוא מתמקד ב-AI, מרצה ויועץ בנושא.
סיכום השיחה:(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude) + תוספות קטנות ממש של מורית
להלן סיכום מפורט של עיקרי השיחה בין מורית רוזן ואייל מרקוס:
התפתחות הבינה המלאכותית:AI קיים משנות ה-40 של המאה הקודמת.המהפכה הנוכחית החלה ב-2017 עם ארכיטקטורת ה-Transformer.ChatGPT יצא ב-30 בנובמבר 2022 והנגיש את המהפכה לכולם.זוהי המהפכה הגדולה ביותר בתולדות המין האנושי.השפעת AI על ארגונים:ארגונים צריכים להטמיע AI כדי לשמור על תחרותיות.נדרשת הקמת ועדת היגוי של AI או צוות AI בארגון, הכולל נציגים מכל המחלקות.HR והגיוס צריכים להוביל את השינוי הארגוני הקשור ל-AI.יש צורך ב-Chief AI Officer בארגונים.שימושים ויתרונות של AI:מגביר פרודוקטיביות ומשפר איכות תוצרים.יכול לסייע בהרבה משימות יומיומיות.מאפשר נגישות למידע וניתוח מהיר של נתונים.אתגרים והתנגדויות:התנגדויות מצד IT בגלל סוגיות אבטחה.חששות מצד המחלקה המשפטית.אתגרים תקציביים.פחד משינוי אצל העובדים.טיפים לשימוש ב-AI:להתחיל עם כלי אחד או שניים, כמו ChatGPT.ללמוד כיצד לכתוב prompts טובים.לזכור שהמוח האנושי עדיין קריטי בתהליך.להיות מודעים להטיות ולבצע בדיקת עובדות.השפעת AI על עולם הגיוס:AI יכול לסייע במשימות חוזרות כמו סינון קורות חיים וראיונות ראשוניים.יש צורך בפיתוח כישורים חדשים כמו גמישות מחשבתית.HR צריך להוביל את השינוי ולהכשיר עובדים לשימוש ב-AI.כלים מומלצים:Perplexity.ai (לחיפוש מידע)Claude / ChatGPT (לחיפוש טקסטואלי, עבודה עם ה GPTs ו… הכל בעצם)Canva (לעיצוב)Midjourney (ליצירת תמונות) הקישור עובד כרגע אם יש לכם כבר 100 תמונות שיצרתם. אם לא – צריך להתחבר דרך Discord ולהפעיל את הבוט של מידג'ורני. חפשו הדרכה ברשת איך להיכנס לכלי.Gamma (למצגות)TimeOS – (ניהול זמן – סיכום ותמלול ישיבות)המלצות לפעולה:להתחיל להשתמש ב-AI באופן אישי.לקדם שימוש ב-AI מלמטה למעלה בארגון.להביא מומחים להרצאות בארגון.להיות פתוחים לשינוי ולהתנסויות חדשות.השיחה הדגישה את החשיבות של הטמעת AI בארגונים, תוך התמודדות עם האתגרים הכרוכים בכך, והדגישה את תפקידו המרכזי של HR בהובלת השינוי הזה.
כמה מהתגובות שקיבלנו בסוף השיחה:תודה רבה!תודה רבה, סופר מעניין ורלוונטיתודה רבה מורית ואייל! היה מרתק!היה נהדר רק ממש קריטי הכלים לדעת ולהתעכב עליהםהיה מעניין, חשוב, ונותן עוד קצת אומץ להתנסויות נוספותתודה היה מעשיר מאוד.תודה היה מאוד מועיל!היה סופר מעניין ורלוונטי ! נשמח לרשימה כתובה של הכלים שציינתם 🙂תודה רבה היה מאוד מענייןתודה רבה! נקודת מבט מעניינת על הנושא ומעודד לפעול בארגוןתודה רבה היה מעניין מאודתודה רבה, היה ממש מענייןתודה רבה !ליצירת קשר עם אייללינק לרישום לניוזלטר: לינק
לינק לפודקאסט: לינק
פרופיל לינקדאין של אייל
-
כלים דיגיטליים מתקדמים בתהליך הגיוס. הרצאה לעמותת "עולים ביחד"
עמותת "עולים ביחד" מלווה עובדים ממוצא אתיופי, עבור מחפשי עבודה
בהרצאה הצגתי את תהליך הגיוס בעידן של היום -
מהגשת קורות חיים (וההפרדה בין ארגונים שיש להם מערכות לניהול גיוס וכאלה שאין להם מערכת), משם לתהליכי סינון ראשוני/ סינון מוקדם - דרך שאלונים ודרך ראיונות וידאו, ותהליכי מיון מעמיק - ראיונות וידאו בזום, ומרכזי הערכה אונליין.
ניתן לראות את המצגת כאן בקישור
לפרטים ולהתקשרות עם עמותת עולים ביחד -
דף הפייסבוק של העמותה
אתר העמותה
077-506-0840 - טלפון
הקלטת הוידאו של המפגש בדף העמותה
-
פרק 151: איך פותחים ראיון
לדרך שבה אנחנו פותחים ראיון יש השפעה עצומה על איך מתנהל כל שאר הראיון, גם כי יש אפקט לראשוניות, יש איזשהו טון או סגנון שאנחנו מייצרים כבר מההתחלה שמשפיע על ההמשך, וגם כי מתוך שאלת הפתיחה הרבה מראיינים, מתוך המענה של המועמדים לשאלת הפתיחה הרבה מראיינים ממשיכים ויוצרים שאלות follow up.
ככל ששאלת הפתיחה שלכם ממוקדת וממקדת יותר, גם התגובות של המועמדים שיגיעו אחריה היו הרבה יותר ממוקדות, היו הרבה יותר תואמות למידע שמעניין אתכם. אני תמיד בסדנאות שואלת בסקר לפני, מי מכם משתמש בשאלה ספר לי על עצמך הסטטיסטיקה נעה בין 80% ל-100% (מהמנהלים בארגון), שמשתמשים בשאלה ספר ספרי לי על עצמך (בפתיחת ראיון בדרך כלל כמובן זה קורה) ויש כמה סיבוב שאנשים משתמשים בשאלה הזאת לפתוח את הראיון. אחת היא הכי נוחה, כולם עושים את זה. אז נדמה לנו שאם כולם עושים את זה אז כנראה שהם צודקים. ספוילר, זה לא נכון.
דבר שני, יש איזה הרגל כזה שדרך ספר לי על עצמך או ספרי לי על עצמך אפשר לאסוף מידע שהוא בעייתים משפטית. במקום לשאול עוד כמה את, כמה ילדים יש לך, איפה אתה גר, שאלות מהסוג הזה אם אני אשאל לספר לי על עצמך אני אשמע את המידע הזה ואני אוכל לאסוף אותו גם בלי לעבור על החוק כי אנשים באופן טבעי מספרים על עצמם דרך מצב משפחתי גיל איפה הם גרים
גם זה בעיניי בעייתי, כי לא סתם אנחנו לא אמורים לשאול את השאלות האלה הם גם יוצרות הטיה, גם הטיה על פי חוק אבל גם הטיה מקצועית כי זה לא באמת משנה לתפקוד של אף אחד ואף אחת מאיתנו, מני כמה אנחנו, איפה אנחנו גרים וכו'.
הבעיה השלישית היא שהשאלה הזאת, היא כללית מדי והיא רחבה מדי ואפשר גם להתכונן אליה. כלומר אנשים שעוברים אותה טוב במרכאות, מתכוננים בבית, עושים טקסט כזה מהונדס ומתייעצים, יושבים עם יועצים תעסוקתיים שעוזרים עליהם להכין ספיצ' טוב ולספר לי לעצמך. ואז בעצם אנחנו משווים בין אלה שהתכוננו כמו שצריך לאלה שלא התכוננו כמו שצריך.
רגע לפני שתגידו לי אוקיי אז זה גם חשוב לי לראות מי התכונן כמו שצריך אני אגיד שיכול להיות שהמועמדים הטובים ביותר לא התכוננו כי הם עובדים כרגע והם נורא עסוקים ואין להם זמן להתכונן ולבוא ולהתקבל לארגון שלכם זה לא הדבר הכי חשוב ביניהם כי לעבוד איפה שהם עובדים כרגע יותר חשוב ביניהם אז מה זה אומר?
האם זה הופך אותם למועמדים פחות טובים? בעיני לא.
כי מועמד טוב זה מישהו שכשהוא ייכנס לתפקיד או כשהיא תיכנס לתפקיד תוכל לעשות את העבודה שלה בצורה הטובה ביותר, לתת לכם את התוצאות הטובות ביותר זה כל מה שאנחנו מחפשים, מי ייתן לנו את התוצאות הטובות ביותר בתפקיד. התרגלנו במשך השנים לחשוב שאיך שהתכוננו לראיון, איך שהם מציגים את עצמם, אם הם עוברים ראיון במירכאות או לא עוברים ראיון, שאלה הפרמטרים.
אחר כך מראיינים אומרים לי, אבל האמת שיש פער בין מה שאנחנו רואים על המועמדים בראיון ומה שאנחנו רואים עליהם בשטח. הנה השורש זה השורש אנחנו עסוקים מדי בלשפוט איך הם מציגים את עצמם אנחנו עסוקים מדי בלשפוט את בלשפוט את, נקרא לזה, צורת ההתראיינות, ואם הם עשו שעורי בית או לא עשו שעורי בית. ולהרבה מראיינים, יש תיאוריות שהם מאוד מאוד בטוחים בהן. למשל שאם מתחילים לספר על העבודה ולא על המשפחה אז הם יותר רציניים, תיאוריה אחת ששמעתי. למשל שאם מתחילים רחוק מדי בספר לעצמך איפה נולדו או איפה הם גרים אז הם לא ממוקדים מספיק.
יש הנחה של הרבה הרבה הרבה מראיינים שאם הבן אדם לא קרא על הארגון לפני שהוא הגיע אליו, כנראה הוא לא רציני או היא לא רצינית. ואני אגיד רגע בסוגריים פגשתי בהרבה ארגונים מנהלים בסדנאות שלי שאמרו - האמת, לפני שהגעתי לארגון, לא ידעתי עליו כמעט כלום, לא קראתי עליו, פשוט הלכתי לראיון כי הזמין אותי, כי מישהו הפנה אותי, מאלף ואחת סיבות. כלומר אנשים שהצליחו בארגון והפכו להיות מנהלים, ולכן הגיעו לסדנה שלי, הרבה מהם לא ידעו מראש על הארגון.
הייתי בסדנה לא מזמן שאחד המנהלים אמר לי, טוב, אבל זה מישהו חריג, לא יכול להיות שזה הסטנדרט. תתפלאו כמה זה לא חריג אנשים שלא יודעים הרבה על הארגון מתקבלים ומצליחים. למה? כי הסיפור של אם ידעת או לא ידעת על הארגון בפתיחה בהצגה עצמית שלך או בתוך הראיון זה לחלוטין לא פרמטר שמעיד על היכולות שלך או שלך, כאיש מקצוע.
ולכן, הפתיחה של הראיון, והציפייה שלנו במהלך הראיון, לפתיחה נורא ממוקדת ומסודרת, ולהצגה שמראה שאני מכירה את הארגון שהגעתי אליו ועוד כל מיני הנחות יסוד כאלה אני מזמינה אתכם לשים עליהם סימן שאלה ולהגיד האם כל הדברים האלה ששמתי באמת בודקים את יכולת התפקוד.
איך אני יודעת שהם באמת בודקים את יכולת התפקוד של אותו עובד או עובדת ברגע שהם ייקלטו לארגון או שאולי זאת הנחת יסוד שאימצתי באיזשהו שלב במשך השנים אבל לא באמת בדקתי אותה. הנחת יסוד שאמרתי אצלי כן אם הוא לא יודע שום דבר על הארגון אז הוא לא רציני אני לא בטוחה שזה הדבר הנכון.
אז איך פותחים ראיון? אני רוצה להציע לפתוח ראיון בשאלות הרקע שמובילות למצב הראשון שעליו אתם רוצים לשאול. אני אזכיר שהשיטה שאני מלמדת נקראת ראיון התנהגותי מצבי.
אם אתם רוצים ללמוד עוד על השיטה אתם יכולים לחזור לפרק 64 בפודקאסט שהסברתי איך להתכונן לראיון, ופרק 87 שהסברתי ממש איך לנהל את הראיון עצמו להתבסס על עבודת ההכנה.
אנחנו חוזרים לפתיחה של הראיון ואם אנחנו חוזרים לפתיחה של הראיון פתיחת הראיון צריכה להוביל אותנו לשאלות ולבקשה של דוגמאות על הסיטואציה הקריטית ביותר לאותו תפקיד. אם החלטתי שהתפקיד, אם אני מראיינת כרגע לתפקיד של איש מכירות או אשת מכירות, והחלטתי שהסיטואציה המורכבת ביותר, החשובה ביותר מבחינתי לברר עם אותם מועמדים זה איך הם תפקדו כשהם היו במצב שלקוח לא רצה לקנות או במצב שלקוח היה מאוד לא מרוצה ממשהו בחנות. מאוד לא מרוצה ממשהו בחנות אז אני אתחיל בפתיחה ואני קודם כל אגיד ברוך הבא / ברוכה הבאה לחנות שלי / או לאותה חברה שאני מגייסת אליה כרגע. ואני אגיד שיש לנו צוות של אנשי מכירות שאני מראיינת אותך כדי להצטרף אליו.
אני אספר גם שאני גם ממליצה מאוד לשלוח מראש סרטון או טקסט שמסביר על התפקיד כך שאני לא צריכה להתחיל את הראיון לחסוך מהראיון את הזמן של לספר על התפקיד. ואז אני אומרת אחרי שאמרתי ברוכה הבאה וברוכה הבאה לראיון, וכשאת מצטרפת כרגע או אני מראיינת אותך להצטרף לצוות של אנשי מכירות בחברה שלנו אני אומרת את המשפט וברשותך אני אצלול ישר לשאול אותך על הדברים שעשית בעבר.
אני אגיד רגע בסוגריים אני גם אמליצה לקראת ראיון להגיד לאנשים שהראיון יהיה ראיון התנהגותי מצבי ושאנחנו נבקש מהם דוגמאות על דברים שהם עשו בעבר כשאנשים יודעים את זה מראש זה לא מפתיע אותם שאנחנו ישר אחרי הפתיחה של משפט שניים על הארגון על התפקיד שאליו מתראיינים, אומרים: ברשותכם אנחנו נצלול כרגע לשאלות כדי להכיר אותך יותר טוב.
וממש השאלה הראשונה שלי אחרי זה זה - אני רואה בקורות חיים שלך שלא היה לך רקע במכירות תגידי יצא לך לעבוד עם לקוחות באיזושהי מסגרת בעבר? או אני רואה שהיית אשת מכירות בתפקיד הזה קודם, בואי תעזרי לי רגע להבין כאשת מכירות בחברה הזאת מול מי עבדת, מי היו הלקוחות שלך?
כלומר אני כמה שיותר מהר צוללת לתוך הרקע הספציפי למפגש עם לקוחות שהוא כמו שאמרנו המצב שהגדרתי שוב איתו אני רוצה לפתוח את הראיון. ברגע שהבנתי איפה היא עבדה בעבר איפה היו הלקוחות אם כן מכרה לא מכרה ויש לי איזשהו רקע כללי אז אני שואלת: אוקיי אז בתוך הרקע הזה באיזה סוגי מקרים קרה שהיו לקוחות שלא רצו לקנות או באיזה סוגי מקרים קרה שהיו לקוחות שהיו מאוד לא מרוצים וכעסו, שזה היה המקרה שרצינו לחקור.
אחרי ששמעתי קצת את הרקע של באיזה סוגי מקרים, אני צוללת ל- אוקיי אז בואי תספרי לי איזה דוגמה אחת שאת זוכרת קונקרטית, ספציפית, איזשהו אירוע כזה שקרה. והיא מתחילה לספר ואני ממקדת רגע אז מתי זה קרה באיזה מקום מי זה היה אני מתמקדת על אותו אירוע ספציפי ומכאן אני ממשיכה הלאה לתוך עוד ועוד ועוד דוגמאות עוד דוגמאות למצב הזה אחר כך אני אוספת גם דוגמאות ממצבים אחרים, אבל הפתיחה מאוד ממקדת אותי, מאוד מכוונת את המרואיין מרואיינת לסוגי הדוגמאות הספציפיים שאני רוצה לשמוע.
אחת הבעיות הנפוצות ביותר שאני פוגשת אצל מראיינים בסדנאות שלי זה שמאוד מאוד מאוד שוקעים ברקע שוקעים באוקיי אז מה היה התפקיד שלך ומי היה הצוות ומי היה המנהל וכמה אנשים הייתם ונכנסים לעשר דקות של תיאור מאוד כללי כי לא נעים לעבור לאוקי אז איפה היו קונפליקטים
הסיפור הוא כמה שיותר מהר לעבור לדוגמאות דרך הדוגמאות הקונקרטיות של המועמדים מאוד קל לספר עליהם גם אם לוקח לפעמים דקה שתיים להיזכר, אבל תעזרו להם להיזכר, תכוונו אותם, ויהיה להם מאוד קל לשתף אתכם. כי אנחנו שואלים על דברים אמיתיים שקרו להם בעבר, הם לא צריכים להמציא שום דבר, הם לא צריכים לנתח את עצמם, הם לא צריכים לתאר שום דבר כללי להפך זה יותר קל מאשר איזה תיאור כללי של ספרי לי על עצמך למה את חושבת שאת מתאימה לארגון כל מיני שאלות כלליות מיותרות ולא רלוונטיות כלליות מיותרות ולא רלוונטיות. כאן נכנס גם כל הסיפור של "לשבור את הקרח". לא באמת צריך לשבור את הקרח אם נוח להם לענות על השאלה על דוגמא ספציפית.
אז הפתיחה שאני ממליצה בשביל לסכם היא קודם כל למשפט או שניים גג, לא יותר מזה על הארגון, על התפקיד, על הצוות שהגעת אליו, ממש משפטים קצרים, ככל אפשר את המידע על הארגון לשלוח מראש, מראש גם להגיד למועמדים שאנחנו נבקש מהם דוגמאות, ואז מיד אחרי המשפט 2 של ההצגה עצמית של התפקיד או שלי אפשר גם להגיד ברשותך אני צוללת ישר לשאלות כדי להכיר אותך יותר טוב על דברים שעשית בעבר ולעבור לשאלות הרקע הספציפיות למצב שהגדרתם שהכי מעניין אותכם לפתוח איתו את הראיון.
אנחנו מראש ממפים מצבים, מסדרים אותם לפי סדר חשיבות, ואז השאלות רקע הראשונות מכוונות למצב הראשון שהכי מעניין אותי לחקור אותו. ואם מעניין אתכם כמובן ללמוד עוד על ראיונות התנהגותיים-מצביים, יש לי סדנה לאנשי משאבי אנוש וגיוס שמתחילה בשלושה בספטמבר, בתחילת ספטמבר תהיה בימי שלישי במהלך ספטמבר: שלושה מפגשים, סדנה היברידית שלושת המפגשים הראשונים הם מפגשים בזום המפגש הרביעי הוא יום שלם מפגש פרונטלי שאנחנו נפגשים בסמינר אפעל לתרגל ולהתנסות בשיטה. ואם אני מתחיל לדבר איתי על המנהלים בארגון שלכם אני מזמינה אתכם להיות איתי בקשר בוואטסאפ 054-242-4707 , תשלחו לי וואטסאפ ואנחנו נדבר ואני אשמח לשמוע על הארגון שלכם, על הצרכים שיש לכם בארגון ולהציע לכם הצעה, להכשיר את המנהלים אצלכם בארגון מתוך מה שאני אשמע מכם במודל שהכי מדויק ומותאם אליכם.
בהצלחה בראיונות ואני אשמח לשמוע אם לוותר על ספר לי על התחלת הראיון איך זה היה לכם. בהצלחה ובשורות טובות לכולנו
לפרטים על הסדנה למשאבי אנוש: https://library.morit.co.il
עוד על ראיון התנהגותי-מצבי: https://morit.co.il
-
קיימנו את הוובינר ב 2/6/2024, יום ה-240 למלחמה. 125 חטופים עדיין בעזה 🎗️
לפרטים על סדנת ראיון התנהגותי-מצבי של מורית לצוותי גיוס ומשאבי אנוש: https://library.morit.co.ilליצירת קשר עם מורית לגבי סדנת ראיון למנהלים בארגון - קליק לוואטסאפ של מורית***************
גיוס בעידן של 100 שנות חיים – הרצאת אורח של מורית רוזן בפורום משאבי אנוש של ג'וינט-אשל והמשרד לשוויון חברתי.
מובילות המפגש: נירית שישון זכוביץ' -מתכללת מהלך תעסוקת מבוגרים ג'וינט אשל. מאיה רענן מנהלת שותפויות מעסיקים מהלך תעסוקת מבוגרים ג'וינט אשל
סיכום השיחה:(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude) + תוספות קטנות ממש של מורית
בוודאי, להלן סיכום של הנקודות העיקריות שעלו בהרצאה של מורית רוזן בנושא "גיוס בעידן של 100 שנות חיים":
תוחלת החיים עולה בהתמדה, ואנשים מעל גיל 50 מהווים חלק משמעותי וגדל מכוח העבודה. יש צורך להתאים את שוק העבודה למציאות משתנה זו.ארגונים צריכים לאמץ גישה של גיוון גילאי, ולראות בעובדים מבוגרים יתרון ונכס עם ניסיון וידע רב. שילוב דורות שונים מייצר חדשנות ופרודוקטיביות.כדאי לגייס ולשמר עובדים מבוגרים בגלל יתרונות כמו מקצועיות, ניסיון, מחויבות ונאמנות ארגונית, יכולת לשמש כמנטורים ועוד.מומלץ לגייס לפי כישורים ויכולות ולא רק לפי תארים פורמליים. ניתן להסתייע בכלים טכנולוגיים למיפוי כישורים, ובראיון התנהגותי-מצבי כדי לבדוק את הכישורים והתפקוד (כאן פרטים על הקורס של מורית)ניתן להתאים את סביבת העבודה לצרכים של עובדים מבוגרים, למשל ע"י משרות חלקיות או משרות משותפות (job sharing).חשוב לקיים דיאלוג פתוח עם עובדים מבוגרים, להבין את הצרכים והחששות שלהם, ולפתח אסטרטגיה ארגונית לשימור וגיוס עובדים מבוגרים.בעידן של תוחלת חיים ארוכה, צריך "לשנות מיינדסט" ארגוני לגבי גיל ופרישה, לתת מענה לצרכי העובדים בשלבי חיים וקריירה שונים.העסקת עובדים מבוגרים היא לא רק "אג'נדה חברתית" אלא בעלת יתרונות משמעותיים לארגון, במיוחד לאור המחסור הצפוי בעובדים צעירים בשנים הבאות.לסיכום, ההרצאה הדגישה את הצורך לשלב עובדים מבוגרים כחלק מהמענה לשינויים הדמוגרפיים ולצורכי הארגון, תוך שינוי תפיסות ופיתוח פתרונות יצירתיים להעסקת עובדים בגילאים שונים.
להורדת המצגת
ליצירת קשר עם נירית שישון זכוביץ' ומאיה רענן – עם ג'וינט אשלנירית שישון זכוביץ' -מתכללת מהלך תעסוקת מבוגרים ג'וינט אשל. מאיה רענן מנהלת שותפויות מעסיקים מהלך תעסוקת מבוגרים ג'וינט אשל
עוד על התוכנית: https://www.multi-age-workforce.org/
מאיה רענן: 054-4753532 [email protected]
-
קיימנו את הוובינר ב 28/5/2024, יום ה-235 למלחמה. 125 חטופים עדיין בעזה 🎗️
טלי סלונים היא The Stetcher – מותחת יכולות של ארגונים וא.נשיםהרקע של טלי:טלי מספרת שיש לה מעל 20 שנות ניסיון בתחומי משאבי אנוש. היא התחילה את דרכה בפיתוח הדרכה, עברה לעסוק בפיתוח ארגוני ולמידה בכל מיני ארגונים. תחילת הקריירה שלה הייתה בפרטנר.
לאחר מכן, היא הגיעה לחברות גלובליות כמו פלייטק, דלתא גליל וקורנית דיגיטל. בשני התפקידים האחרונים שלה היא כבר הייתה HR Director בקורנית דיגיטל. בתפקידה האחרון הייתה סמנכ"לית ה-HR של EMEA בחברת פאנדו וניהלה את הסייטים מבחינת HR בישראל ובספרד.
כיום, היא מאמנת נשים וארגונים למתוח את יכולותיהם ולשמור על רלוונטיות בעולם העבודה החדש, וגם נותנת אימוני קריירה, עובדת עם הנהלות, עם צוותי HR, ומלווה מנהלות ומנהלים.
סיכום השיחה:(תמלול ע"י אפליקציית TimeOS וסיכום ע"י אפליקציית Claude) + תוספות קטנות ממש של מורית
להלן סיכום מפורט של הנקודות המרכזיות מתוך השיחה בין טלי סלונים למורית רוזן:
מגייס/ת צריכ/ה להיות שותפ/ה עסקי/ת (Recruiting Business Partner) ולהוסיף ערך לעסק, לא רק לבצע גיוס בצדדים הטכניים והטקטיים שלו. זה כולל:
הבנה עמוקה של הארגון, האתגרים והצרכים העסקיים שלוהכרת השוק, המתחרים ומגמות בתעסוקה כדי לייעץ למנהליםיכולת לאתגר את המנהלים כשצריך (למשל לגבי פרופילים לגיוס, מבנה צוות וכו')כדי להצליח בתפקיד זה, על המגייס/ת
להאמין ביכולות שלה ולקחת אחריות, לא ליפול למקומות של האשמת הלקוחות הפנימייםלהיות סקרנית, ללמוד ולהתפתח כל הזמןלפעול בפרואקטיביות ולנצל זמנים שקטים כדי ליזום שיפורים בתהליכיםמגייס/ת יכול/ה להשתמש בכלים אימוניים כדי לעבוד עם מנהלים בצורה שיתופית ולסייע להם
לשאול שאלות פתוחות Powerful Questions, כדי להבין את צרכי המנהלים ולסייע להם למצוא פתרונות בעצמם (מורית המליצה על הספר "להפוך לאמן בשאילת שאלות" של יוסי קדמי)לתת למנהלים חיזוקים חיוביים (Acknowledgements) על הצלחות ומאמצים שלהםלחבר את המנהלים לחוזקות ולהצלחות העבר שלהם בהתמודדות עם אתגריםלהוות דוגמה אישית בהתנהלות מול מועמדיםנקודות נוספות שטלי הדגישה: חשוב לבנות אמון עם מנהלים על ידי הקשבה, אמפתיה, מתן פתרונות והימנעות משיפוטיות. אם מנהל לא משתף פעולה, יש להעלות את זה בגלוי ולא להשלים עם זה. מגייסות צריכות להאמין בעצמן, לא להקטין את עצמן, לעמוד על שלהן בדיונים עם מנהלים ולדרוש יחס מכבד. אם יש אפליה או התעמרות, חשוב להציב גבולות ובמקרה הצורך אף לעזוב.
דיברנו הרבה גם על זה שיש מקרים שאותם לקוחות פנימיים בעצם מתעמרים במגייס/ת / מנהל/ת הגיוס. במקרים הללו חשוב לפתוח את זה, לבוא ממקום שבטוח בעצמך ככל האפשר, לערב אחרים. לשים גבול, אבל אם זה לא עוזר – אפילו לקום לעזוב. (טלי המליצה על הפרק בנושא התעמרות בפודקסט פופקורן)
הטיפים המרכזיים למגייס/ת כדי לתת ערך לארגון:
הבנה עסקית ופרואקטיביותלמידה והתפתחות מתמדתאיזון בין דאטה לבין ראיית האדם שמאחורי המספרים (מועמדים).בסיכום, מגייס/ת יכול/ה להוסיף ערך משמעותי לארגון דרך שותפות אסטרטגית, פרואקטיביות, פיתוח מנהלים ואנושיות – ולא רק דרך הביצוע הטכני של תהליך הגיוס.
ליצירת קשר עם טלי סלוניםמייל: [email protected]
אתר אינטרנט: https://useeme.co.il/useeme/tali-slonim/
פייסבוק אישי: https://www.facebook.com/profile.php?id=100000748935894
טלפון: 054-710-0045
הבטחתי קישור לשני הקורסים הקרובים שלי:
- קורס אונליין - איך להטמיע בארגון "חבר מביא חבר" - https://morit.co.il/events/referrals2024/
סדנת ראיון התנהגותי-מצבי למשאבי אנוש (ספטמבר 2024) - https://library.morit.co.il
- Montre plus
