Episodes

  • לפני שנפגשתי עם ויטלי, נכנסתי לבלוג שלו. התחלתי לגלול ופשוט נהנתי לקרוא את הניתוחים השנונים שלו. ויטלי לא חוסך במילים וזה לא נועד למי שרוצה לקבל את השורה התחתונה, אלא נותן ניתוח מעמיק ומעניין לעיצובים שנתקל בהם ביום יום שלו. הוא מספר על דברים שעובדים מצויין ועל דברים שממש לא. מה ששמתי לב זה שויטלי לא לוקח שום דבר כמובן מאליו, ומנתח חוויות משתמש שנתקל בהן כאילו עיצבו אותן מעצבים חסרי נסיון, ולא כאילו עיצבו את זה באחת החברות הגדולות בשוק.
    זה גרם לי לחשוב על כמה משקל אנחנו שמים בתהליכי העבודה שלנו על מחקר מתחרים, ואיסוף רפרנסים שיכולים לעזור לנו ולהאיץ את תהליכי העבודה, מבלי אולי לחשוב מספיק לעומק על הדברים. ואז חשבתי - למה שלא נדבר על משהו שכולנו עושים כמעט ברמה יומיומית, לוקח אחוז לא קטן מהעבודה, ואף פעם לא הקדשנו לו פרק כמו שצריך, וזה - ניתוח רפרנסים.
    בפרק ״ניתוח רפרנסים - איך לעשות זאת נכון״ ארחתי את ויטלי מיז׳יריצקי, שהוא ראש צוות UX ב HP, מרצה בטכניון, ובעל הבלוג המצליח UXtasy. דברנו על איך לחפש רפרנסים, איך להטמיע אותם במוצר שלי ועל פיתוח חשיבה ביקורתית על רפרנסים.
    ויטלי שם לב שיש בתחום שלנו הרבה העתקה עיוורת של שחקנים גדולים. במחשבה ראשונה זה יכול להשמע כמו מהלך מהיר ובטוח. אבל ויטאלי מסביר שמבחינתו זה ביג נו נו. הוא טוען שאנחנו חייבים לפתח חשיבה ביקורתית כאשר אנחנו מסתכלים ונשענים על רפרנס. גם אם הוא של גוגל! הסיבה היא שאנחנו אף פעם לא יודעים מה היתה הכוונה המדוייקת של מי שעבד על העיצוב המסויים שראינו. איך הם תעדפו את הפרסונות שלהם, מה היה תקציב הפרוייקט, איזה לגאסי היה חייב להלקח בחשבון… אנחנו חייבים לחשוב על כל הדברים האלו כשאנחנו מנתחים רפרנס ומתאימים אותו למוצר שלנו.
    עוד משהו מעניין שקורה לעיתים זה שאנחנו מעצבים למוצר שלנו חווית משתמש שלקוחה ממוצר אחר, ואחרי זמן מה העיצוב התחלף במוצר שעליו נשענו. זה מעלה בנו הרבה שאלות. האם העיצוב נכשל? האם פשוט שינו מטרות? האם זה חלק מאסטרטגיה גדולה יותר? יכולות להיות תשובות רבות, אבל ויטלי מסביר שמה שחשוב לקחת מזה זה שגם בחברות גדולות, בסוף ההחלטות מתקבלות בחדר קטן. לכן, אם מראש נצליח לנתח נכון את מה שאנחנו רואים, שינויים גדולים כאלו לא ישפיעו על הבטחון שלנו בעיצוב שלנו.

    עריכה: מרינה ברודסקי

  • בפרק דיברנו על השנים הראשונות של הקריירה, שהן השנים הקריטיות לפיתוח הקריירה, אך הן בדיוק השנים שבהן אנחנו מגדלות ילדים. וכאן יש בחירה שכל אחת צריכה לעשות. השאלה היא האם אנחנו בוחרות באופן מודע או פשוט נשאבות.

    אני שומעת אמירות מנשים מעוררות השראה באינסטגרם שאומרות "את יכולה הכל", לפעמים המשפטים האלה, במקום לתת לי השראה, רק מלחיצים אותי כי "וואלה, אני לא יכולה הכל". מה רוצים ממני? אני רק בת אדם.

    אני כן רוצה להאמין שלשלב זה אפשרי, אמנם קשה ולפעמים מתסכל עד כדי דמעות, אבל אני חושבת שזו הדרך היחידה בשבילי להרגיש סיפוק מכל העולמות... יש ימים שאצליח להיות עם הילדים ולהכין דברים כיפים יחד... אבל יש ימים שהעבודה תקבל יותר תשומת לב ואני אראה אותם פחות.

    אבל הכי חשוב להיות במודעות כדי שזה יהיה מאוזן.

    ובסופו של דבר, לכל בחירה יש השלכות... הילדים שלי מצד אחד יקבלו פחות "זמן אמא", אבל מצד שני רואים אמא ששמה גם את עצמה במשוואה ועושה דברים שממלאים ומספקים אותה. זו אמא שונה ממה שאני גדלתי עליה.

    בפרק גם שיתפנו בסיפורים שעלו מתוך הקבוצה - נשים בהייטק, על הבחירות של נשים בקריירה והאתגרים שהן חוות סביב האיזון בין בית לעבודה.

  • Episodes manquant?

    Cliquez ici pour raffraichir la page manuellement.

  • ״לכל אחד יש את הדרך שלו, זה שקשה לי כרגע זה לא אומר שזה לא בשביל. תבינו שזה חלק מהתהליך זה לא אומר שאתם לא טובים שאחרי זה לא תצליחו שאתם צריכים להחליף תפקיד או עבודה. אלא כרגע יש לכם אתגר וזה זמני. זה הדרך שלכם. אנשים מחפשים את הקל אבל זה לא תמיד, לפעמים צריך לעבור איזה שיעור מסוים בדרך לייעד״.

    הפעם שמחתי לארח את חיה רוזנצוויג. חיה היא יזמת נדל"ן מצליחה מארה"ב, שכבר בגיל 28 היא בעלת עסק מצליח שמגלגל מעל 300 מיליון דולר

    מה שמיוחד בחיה זה שהיא שונה מהנוף הרגיל של יזמי נדל"ן. חיה פועלת מתוך מקום של שליחות ואמונה בטוב.

    מה שאני לקחתי מהפרק זה שלפעמים אנחנו צריכים את האומץ לעשות את הדברים בדרך שלנו, גם אם הם נראים שונים, ואולי אפילו סוטים ממה ש״מקובל״. אם נפעל ממקום פנימי של אמונה ורצון לעשות טוב, דברים יוכלו לעבוד.

    את הפרק עם חיה הקלטתי לפני ה-07.10, אבל הוא מרגיש לי כל כך רלוונטי גם לימים אלה. היכולת להאמין בטוב, גם כשהכל נראה לא טוב, היא חשובה מתמיד.

    המספר ווצאפ של המשרד לשיחה עם חיה

    +1 (732) 898-0326

    האינסטגרם של חיה: https://www.instagram.com/stories/chaya_rosenzweig/3282947800999636094/

    הפודקאסט של חיה: https://open.spotify.com/show/08dHSBnXIDXZ7HiqXCmsfj

  • את הפרק הזה עדי הקליטה עם יהונתן קינן, מנהל התוכן של ׳כאן דיגיטל׳, והם דיברו על ההסברה הדיגיטלית ש׳כאן דיגיטל׳ עשו בעקבות ה7 באוקטובר. באותה שבת, הם עזבו את הכל, פתחו חמ״ל, ופשוט התחילו לעסוק בהסברה. על הדרך למדו איך הקהל מגיב לתוכן שהוציאו ואיך לשפר אותו, על עבודה מהירה כתגובה לסנטימנט הישראלי, ולמה היה חשוב לזעזע את העולם על ידי שימוש בתוכן קשה לצפייה.

  • מוזמנים להקשיב לפרק המלא בפרוגרס בר

    https://podcasters.spotify.com/pod/show/yudit-asher/episodes/02-e25sfnu?%24web_only=true&_branch_match_id=1128299140054433325&utm_source=web&utm_campaign=web-share&utm_medium=sharing&_branch_referrer=H4sIAAAAAAAAA8soKSkottLXLy7IL8lMq0zMS87IL9ItT03SSywo0MvJzMvWT9V3dC4JLTbLjzRzTAIApy0ZITAAAAA%3D

    אני מרגישה שאני רוצה להתעורר בעוד שנה שנתיים אחרי שהכל יגמר. לטייל בחו"ל בלי לחשוש מאנטישמיות, לטייל בארץ בלי לחשוש מאזקעות ולא לנעול פעמים את הדלת בלילה מחשש לחדירת מחבלים. אני בעיקר מרגישה שזהו, מיצתי ובא לי לדלג שלב ולחזור לימים שבהם היה לנו טוב.

    בשיחה עם אורנה שוורץ, מתמחה בלימודי ימימה ברחבי הארץ היא הסבירה בפרק שיש בתוכנו שני מצבים, לפעמים תקווה אמונה, לפעמים חרדה, חוסר ביטחון.

    גם במצב עכשיו שכולנו חווים קושי, מי שמסתכל במבט אמיתי רואה שזה לא 24ֿֿ.7 יש רגעים שאני קצת יותר מעודדת, ויש רגעים על הפנים. למה? כי אני זזה מהמקום הטוב שלי אל הרע.

    כאנשים שרוצים לעשות עבודה פנימית ורוצים לצמוח ימימה מלמדת אותנו לעלות לקומה גבוהה ולהסתכל על הרגש מלמעלה. מה קורה לי עכשיו?

    איפה זה פוגש אותי. אה זה פוגש אותי בפחד. זה לא פעם ראשונה שאני חווה פחד אבל עכשיו זה מגיע ובגדול וכאן יש לי אפשרות לעשות עבודה פנימית ולצמוח.

    כולנו חיים מהלא טוב שלנו, הרבה יותר קל לנו להתחבר ללא טוב לזכור את הלא טוב.

    אנחנו מסתובבים בעולם כאילו עוד שניה יעלו עלינו והנה הלא טוב שלי התגלה לכולם

    הלימוד מלמד את הדרך חזרה הביתה. לשוב אל המקום האמיתי שיש לכל אחד מאיתנו.

    שזה טוב. כי אנחנו רק רוצים טוב. גם אם טעינו בדרך.

  • את הפרק ״איך מתקנים מוצרים שבורים״ עדי לוין הקליטה עם אודי סלנט ממש כמה ימים לפני השבת השחורה. בתקופה בה הרגשנו בנוח להתלונן על שטויות, ובטוח לא דמיינו מה שהולך לקרות פה. מאז הכל הפך משוגע, כולנו עצרנו במידה כזו או אחרת את החיים שלנו, וההתעסקות הפכה להיות 24/7 במצב. בשבועות האחרונים ניסינו לחשוב איך מתחילים לקיים כמו שגרת מלחמה שכזו, איך חוזרים לחיים לצד כל מה שקורה. אז החלטנו לחזור ולשדר פרקים.
    אודי סלנט הוא מנהל והבעלים של סטודיו סלנט איי די המתמחה באפיון ועיצוב מערכת מורכבות, הוא גם מרצה באוניברסיטת רייכמן, ומנטור במסגרת תוכנית האקסלרטורים הגלובלית של גוגל.
    אודי מספר לנו בפרק על העבודה המעניינת שלו - הוא מייעץ על חווית משתמש לחברות מוצר, ובדרך כלל קוראים לו כאשר לחברה יש מוצר שעתידו לא ברור, מעין ״מוצר שבור״. אודי מספר על איך ניגשים לאתגרים גדולים כאלו ומהן הדרכים היצירתיות בהן משתמש כדי לזהות את שורש הבעיה במוצר. תחילת העבודה מלווה בתצפיות, ניתוח האנליטיקה, ובעיקר זיהוי של מגמות חוסמות שמונעות מהמוצר להתקדם במסלול להצלחה. לאחר מכן מציפים את המגמות לצוות המוצר וכמובן ונותנים המלצות.
    שאלתי את אודי איפה העקב אכילס של מוצרים שהוא פוגש. כמובן שיש המון מקרים ונסיבות, אבל דוגמא מעניינת היא שהוא הסביר שהרבה פעמים מוצרים נופלים על ארכיטקטורת מוצר מסורבלת, עם פיצ׳רים מיותרים שמעמיסים המון. זה יכול לקרות כי למשל הסטארטאפ רץ קדימה במשך כמה שנים, מבלי לעצור ולדייק את העבודה שנעשתה, ונוצר עומס במערכת שגורם לה פשוט להיות מסורבלת ולא מובנת למשתמשים. במקרה זה, לעיתים הכי נכון יהיה פשוט להרוס הכל ולבנות מחדש.
    מה שמאתגר בדבר הזה, הוא הדרך שבה הדברים נאמרים. בסופו של דבר בשביל שיהיה אפשר לתקן מוצר צריך להצביע על הבעיה, וזה עלול לגרום לאי נעימות בצוות. ופה נכנסים הסופט סקילס… אודי מזכיר להם כל הזמן שהוא חלק מהצוות, ובעצם המטרה היא להסתכל קדימה ולהרים את המוצר, ולא לחפש אשמים, כי ברור שהיו נסיבות והשתלשלות אירועים.
    הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס יתקיים ב2 לינואר, ויתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. לצערנו הגדול אודי לא ירצה הפעם, במקומו תרצה אורית דולב על חמ״ל העיצוב שקם בעקבות ה- 7.10 - יהיה מרתק!
    אנחנו וברק דנין נשמח לפגוש אתכםן שם!

  • ֿבתקופה האחרונה קצת נעלמתי. הרגשתי שהכל כבר לא רלוונטי. יש פרקים מעניינים שהקלטתי לפני המלחמה אבל הם פשוט נראים לי מנותקים ממה שקורה עכשיו, ולכן פשוט לקחתי צעד אחורה מהכל. אבל אחרי שקצת התחלתי להתאושש קיבלתי תגובות ממאזינים שכן היו שמחים לשמוע על המצב ומה יהיה כי הם קצת חוששים. זו אכן מציאות הזויה שבה חלק עמוק בתוך הכאב והחלק השני קצת יותר פרווילג. יכול להיות שהפרק הזה יהיה קצת מוקדם לחלק מהאנשים כאן שהם עמוק בתוך השכול אבל אולי כן יעזור לאחרים אז אחרי מאמצים, הצלחתי להוציא את עצמי מהבית ולהיפגש עם ⁠Navot Volk⁠ להקלטה של פרק. בין המחשבות על החטופים, החיילים והפצועים, יש לי שאלה שמרצדת לי בראש: "מה יהיה?" מה יהיה עם ההייטק, שגם ככה לא היה בפריחה לפני? מה יהיה עם המשרות? האם יהיו פיטורים? בשיחה עם Navot Volk, יזם ומשקיע, דיברנו על המצב של ההייטק בישראל. נבות שיתף נקודה מעניינת שלא חשבתי עליה: בעקבות המצב, נוצרות קבוצות חדשות שנפגשות עם סט חדש של בעיות. לדעתו, זו הזדמנות אדירה. כמות הסטארטאפים שיצאו בתחום המנהרות, הרובוטיקה והחפירות היא מטורפת. הוא כבר פגש כמה מהם. זה שינוי שיכול להוביל את ישראל לצמיחה, וזה לגמרי טוב. היינו גם ריאליסטיים ודיברנו על האתגרים שמחכים בטווח הקרוב. אבל תזכרו: יהיה טוב!

  • כדי לנסות ולהסביר לנו איך בינה גנרטיבית יכולה לעזור לנו בפיתוח מוצרים, ד״ר אילת סגל כתבה לצ׳אט ג׳יפיטי את הפרומט הבא:
    ״אתה בן אדם מוגבל פיזית שנמצא בכסא גלגלים. אתה רוצה להשתמש באפליקציית הנגשה שעוזרת להגיע מנקודה אחת ליעד אחר ללא חסמי הנגשה. תאר את חווית המתשמש שלב שלב וכמו כן תציע כמה שמות״
    וזו התוצאה שקבלה:
    ״שלב 1- הורד והתקן את אפליקציית ״נגיש״. שלב 2 - פתיחת האפליקציה והזנת פרטי משתמשים בסייסיים כמו גובה, משקל וסוג הכסא הממונע. שלב 3- הגדרת יעד כמו ״קפה הפינה״. האפליקציה מזהה את המיקום הנוכחי ומציעה מסלולים אפשריים. שלב 4- בחירת מסלול מועדף על פי זמן, מרחק ורמת נגישות. האפליקציה מסמנת נקודות עצירה למנוחה וטעינה בדרך. שלב 5- תנווט צעד אחר צעד עם הוראות קוליות וויזואליות, קבל התראות על מכשולים או שיפועים תלולים…״
    למעשה תוך ממש כמה שניות, קבלנו התחלת אפיון של אפליקציה. ככל שנעמיק את השיחה עם הצ׳ט, נוכל לרדת לרזולוציות יותר ויותר מדוייקות. מובן שבתור מעצבים ומעצבות מוכשרים יכולנו להגיע לפתרונות גם בעצמנו… אבל אי אפשר להתכחש לזה ששיחה כזו עם הצ׳ט מתחילה לגרות לנו את המוח, להפעיל את הגלגלים, להעלות נקודות חשובות במוצר שאולי היינו מפספסים ומגיעים אליהן קצת יותר מאוחר. אולי מאוחר מידי?

    בפרק ״בינה גנרטיבית בפיתוח מוצרים״, ד״ר אילת סגל ועדי לוין דברו על היתרונות של הבינה המלאכותית בכלל והגנרטיבית בפרט, בעולם של שיטות מחקר ובעולם של פיתוח מוצרים חינוכיים. אילת מסבירה שהבינה הגנרטיבית היא בעצם כמו השותפה שלנו לתהליך. היא עוזרת לנו לייעל את התהליכים ולשפר את איכות המוצרים שאנחנו בונים. למשל, בתוך העולם של מוצרי למידה, אפשר לקחת את הפרסונליזציה כמה שלבים קדימה, ולהתאים את דרך הלמידה הנכונה לכל ילד.ה באופן שפעם היה הרבה יותר מסובך ויקר.

    ד״ר אילת סגל היא חוקרת ומרצה בתחום אינטאקציית אדם מחשב וחווית המשתמש, היא סגל וראש הפרקטיקום באוניברסיטת רייכמן, והובילה את מחקר ופיתוח מוצרי החינוך בTouchCast, חברה בתחום הוידאו ובינה גנרטיבית.
    הפרק הזה יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס com.plex, מבית UXI Live, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס. הכנס שיתקיים השנה בפעם השניה, יתמקד במחקר, אפיון ועיצוב של מערכות מורכבות. אנחנו וברק דנין נשמח לפגוש אתכםן שם!

    עריכה: מרינה ברודסקי
    האזנה נעימה🎧

  • בפרק, רון סיפר לי על החשיבות של לא להיצמד ״לטייטלים״, אלא להיות מוכן לוותר עליהם בשביל להתקדם, זהו וויתור קטן בשביל התמונה המלאה.

    רון נתן דוגמה לאנשים שהיו בתפקידים בכירים בסטארטאפים, כשהם עוברים לחברות גדולות, הטייטל שלהם נחתך לחצי, אבל האימפקט של מה שהם עושים הוא משמעותי אולי אפילו יותר.

    מה דעתכם על זה? האם אתם מוותרים על טייטלים בשביל קידום?



    קצת על רון:

    רון גורה הקים עם שותפיו את חברת The Gifts Project בשנת 2010 ומכר אותה ל-ebay כעבור זמן קצר. לאחר מספר שנים בתפקיד מוביל ב-ebay, רון עבר להוביל את המוצר כסגן נשיא בכיר בחברת wework. כיום הוא מוביל כמנכ״ל-מייסד את חברת אמפתי, שמסייעת לאנשים להתמודד עם מוות במשפחות.

  • סימפלי פיאנו היה מוצר מצליח ללימוד פסנתר, שמותאם לשוק ועם קהל יעד ברור, כאשר תמי וייס ושאר חברי צוות המוצר שמו לב למשהו מעניין. הם התחילו לראות יותר ויותר שימוש של ילדים באפליקציה, ומעורבות שלהם בקהילות של המוצר. כאשר הם שמו זכוכית מגדלת על התופעה, הם גילו קהל יעד חדש לגמרי שמשתמש במוצר, מבלי שהמוצר מותאם לו, והפלא ופלא - נוטש מאוד מהר.
    בפרק ״מציאת PMF ומה קורה כשקהל היעד משתנה״, עדי לוין הזמינה את תמי וייס, מעצבת מוצר בכירה בסימפלי, ושוחחו על מציאת פרודאקט מרקט פיט באמצעות קייס סטאדי מאוד מעניין על סימפלי פיאנו. תמי מספרת שצוות המוצר הבין שהמשימה החדשה היא למצוא PMF לילדים, וכדי לצלוח את זה, התחילו במחקר טוב על קהל היעד. בפרק נשמע איך כשהלכו לילדים הביתה לראות ולשמוע אותם, גילו דיסוננס מאוד גדול בין הרצון של הילדים להשתמש באפליקציה, לבין הקושי הגדול שלהם להצליח לסיים את הקורס הראשון. זה הביא את הילדים לאמוציות קשות… ואת צוות המוצר לפתור את האתגר של מציאת PMF חדש למענם.

    מוצר הוא דבר חי ולא סטטי, ואנחנו בתור מעצבי מוצר צריכים להגיב לגלגולים הטבעיים שהוא עובר, ובעיקר להיות ערים לזה. בסופו של דבר זה די מגניב לייצר משהו מדוייק לקהל היעד המסויים שלמענו פיחתנו את המוצר, ולדעת שבעתיד משהו יכול להשתנות בצורה טבעית, ואנחנו צריכים לשנות את המוצר יחד איתו.

  • מוזמנים לעקוב אחרי הפודקאסט החדש פרוגרס בר לעוד פרקים על פיתוח אישי ומקצועי

    https://open.spotify.com/show/0EC1vYtMv8KySqjK6j8q7v?si=sUmA9SjeQ0mCponjPzByPQ

    --------

    אני הרבה פעם מרגישה איזשהו דיסוננס בין ההייטק השפוני לבין החיים שאני רוצה לחיות. כמות האוכל, החד פעמי, המסיבות, האירועים, הטיסת היא לפעמים קצת מוגזמת… מדברים לאחרונה הרבה על לחיות חיים מחוברים יותר, להפחית את כמות הצריכה אבל לפעמים זה מרגיש לי שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. הקלטתי את הפרק עם נבות לפני שמשבר הייטק התחיל. (כן, לפני מלא זמן) בפרק נבות דיבר על הייטקיסטים שחיים כאילו אין מחר, שוכרים דירות יקרות בתל אביב ולא עושים את החישוב שמומלץ לחסוך היום כי לא בטוח שזה יהיה איתך מחר. ואז משום מקום, הגיע משבר הייטק שקצת מכריח אותנו ברצון או שלא ברצון להתחיל לחיות חיים פשוטים יותר. הפרק הזה נראה לי רלוונטי מתמיד, כי אולי הוא יעזור לנו להסתכל על הצדדים החיוביים שהמשבר מביא איתו. בפרק, נבות שיתף שבעבר לא ראה ערך בלחיות חיים צנועים לדוגמה, הדיפולט שלו היה לנסוע במונית, ״מה, הוא יעלה לאוטובוס וידחף עם פשוטי העם?״. אבל אחרי תקופה שהוא חי חיים טובים, הוא חשב, מתי בחיים שלו הוא היה מאושר, זה החזיר אותו לימי הקיבוץ ששם הוא חי בפשטות והחליט שהוא מנסה לאמץ אורח חיים פשוט יותר. כסף לא מביא אושר זה משהו שכולנו יודעים לזמזם, אבל האם אנחנו מצליחים לחיות כך? כמה אנחנו מתבלבלים בחיים שלנו? אני אישית מתבלבלת. ובגלל שאני רוצה לחיות חיים יותר מחוברים. לי השיחה עם נבות ממש עזרה ומדי פעם כשאני שוב מתבלבלת אני חוזרת להקשיב לפרק ומתאזנת.

  • בפרק ״על קהילת WE ומעורבות בקהילות מקצועיות״ עדי לוין הזמינה את סיונה שרלג והן שוחחו על כל העולם של קהילות עיצוב דיגיטליות (ועל הפעמים שהן יוצאות למרחבים הפיזיים…). סיונה היא יועצת אסטרטגיית UX, ועושה עוד המון דברים בעולם הזה. לפרק הזה היא הגיעה בכובע של אחת ממתנדבות קהילת WE ומספרת על הקהילה - למה נוצרה, מה מיוחד בה, והשאלה המתבקשת למאזינינו הגברים - מדוע יש בקהילה רק נשים. קהילת WE מונה כ- 7,000 נשים, ומטרתה להיות בית מקצועי ולקדם יוזמות שונות שעולות מתוך הקהילה למען הקהילה. אחד הדברים שסיונה מאוד התעקשה עליו, הוא שהיא בשום אופן לא רוצה שישתמע כאילו היא הפנים של הקהילה. היא הסבירה שיש המון מתנדבות שמגשימות רעיונות מדהימים, שכולן עובדות יחד בסינרגיה- כל אחת לפי יכולתה בתקופת הזמן הנוכחית. רק אחרי שמבינים את זה אפשר להבין קצת איך הקהילה עובדת.
    סיונה טוענת שאחד מהדברים הכי חשובים שבגללם כדאי להיות מעורב.ת בקהילות מקצועיות - זה מיצוב. אם אני רוצה להתקדם בקריירה חשוב שידעו מי אני, מה אני עושה ובמה אני טוב.ה. הרי יכול להיות שאחד או אחת מפעילי הקהילה יהיה המגייס.ת הפוטנציאלי.ת שלי…
    אבל רגע - אחרי עבודה של 9 שעות ביום, איך אפשר להמשיך ולהתעסק בזה? איך יש פיזית זמן? הכל כמובן קשור לכמה זה חשוב לנו, וכמה אנחנו נהנים ממה שאנחנו עושים. מוזמניםות להקשיב לפרק ולראות מה התחום שאליו אתם מתחברים בתוך כל עולם הקהילות.
    עריכה: מרינה ברודסקי
    האזנה נעימה🎧 קישור לפרק בתגובות 👇🏻

  • מוזמנים להקשיב לפרק המלא בערוץ החדש של פרוגרס בר

    https://podcasters.spotify.com/pod/show/yudit-asher/episodes/02-e25sfnu?%24web_only=true&_branch_match_id=1128299140054433325&utm_source=web&utm_campaign=web-share&utm_medium=sharing&_branch_referrer=H4sIAAAAAAAAA8soKSkottLXLy7IL8lMq0zMS87IL9ItT03SSywo0MvJzMvWT9V3dC4JLTbLjzRzTAIApy0ZITAAAAA%3D

    עופר שני הוא יזם טק והיום גם מורה למדיטציה. מזה שנים רבות הוא משלב בין קריירה ענפה בעסקים ובאקדמיה לחקירה פנימית רוחנית.

    בתקופה האחרונה, אני מנסה להבין מי אני בלי ה״טייטל״, וזה מורכב.

    כי העבודה מגדירה אותי כבר תקופה ארוכה. האם אני כיהודית לא מספיק טובה? האם אני חייבת את גוגל או כל מותג אחר מאחורי בשביל להרגיש שווה?

    בשיחה, עופר שיתף שהרבה פעמים אנחנו מנסים לגלם מישהו אחר, דמות שהסתכלנו לצדדים והייתה נראית דמות מושלמת, כזו שבדיוק אנחנו רוצים להיות. הבעיה, שכשאנחנו מנסים להיות מישהו אחר, אנחנו מתאכזבים מעצמנו ומתוסכלים שאנחנו לא מצליחים להיות מי שאנחנו לא יוכלים להיות.

    כאן מתחילות כל מיני מצוקות, פיזיות ונפשיות.

    בשיחה עם עופר דיברנו על הגבולות שבין אישי למקצועי ועל איך אנחנו יכולים לעבוד מתוך תשוקה במקום להיות מכונות שמייצרות פיצ׳רים.... האם זה בכלל אפשרי?

    רוצים לשתף מי אתם בלי הטייטל שלכם?

  • הפעם עדי אירחה את ג׳ודי סטרווייס, מנהלת צוות עיצוב ב-Waze.
    ג׳ודי סיפרה על הקמת הצוות, העובד על מוצר שנמצא בלב המערכת ולא בחזית ועל כן כנראה רובנו לא מכירים - מוצר לעריכת המפות בו ניתן לעדכן מידע על העולם (למשל - שיש דרך חדשה, כביש שנחסם, אין כניסה ועוד), ובכך לטייב את Waze. המוצר בשימוש קהילה של מאות אלפי משתמשים שמעדכנת את המפות על בסיס קבוע והוא למעשה משרת את כל משתמשי.ות Waze.
    בנוסף, ג׳ודי שיתפה על כך שהצוות בנוי מהתמחויות לפי דומיינים (תחומים), כך שכל מעצב.ת מתעמק.ת בתחום מסוים, מעבר לעבודת העיצוב השוטפת, ואחראי.ת על האסטרטגיה של התחום מול שאר הצוות וצוותים אחרים. מודל זה מאפשר למעצב.ת להתמודד עם אתגרים חדשים, לשמור על העניין ולהתפתח מקצועית. מחוץ לאזור הנוחות (אבל במידה), זה המקום בו טוב לנו להיות כמעצבים.ות כדי להתפתח.
    היה מעניין מאד לשמוע על הגישה של ג׳ודי לניהול ופיתוח מקצועי, האזנה נעימה!

  • הפעם עדי הקליטה פרק עם אריאל ורבר - מעצב ויזם.

    הם דיברו על המסלול שלו מעיסוק בעיצוב, דרך לימודי מדעי המחשב ועד יזמות.
    אמנם בינה מלאכותית קיימת כבר זמן רב, אבל כידוע בשנים האחרונות היו פיתוחים משמעותיים בתחום, כך שהיום היכולות הן מתקדמות מאד, ובעיקר נגישות מאוד. הרמה כיום היא כזו שהטכנולוגיה מנצחת את הגורם האנושי בכל מיני מבחנים, ואז לא נשאר לנו אלא לתהות - איך אנחנו משלבים את זה בתוך העבודה שלנו, ואיך הטכנולוגיה הזאת יכולה לשפר אותנו ולא להחליף אותנו.
    אריאל הסביר בפשטות על איך זה עובד בגדול, על הכלים העיקריים השימושיים, איך הוא משתמש בזה ביום יום וכמה עבודה זה חוסך לו. עדי העלתה נקודה מעניינת, שמי שלא יאמצו את השימוש בכלים, אז ישארו מאחור ולו בגלל התמחור של הזמן.
    אריאל ועדי דיברו על איך בינה מלאכותית יכולה לשפר לא רק תהליך העבודה שלנו כמעצבים ומעצבות, אלא גם שגם אנחנו נוכל לחשוב איפה זה יכול להשתלב במוצרים שלנו.
    לבסוף אריאל סיפר על המוצרים שהוא פיתח בתחום הבינה המלאכותית (שזה מגניב לגמרי לראות מעצב יזם שמגשים את הרעיונות שלו), כמו למשל המיזם האחרון משתמש ביכולת השפה המתקדמות של המודלים, לשיחה לצורך לימוד שפות. (www.langotalk.io)
    עריכה: מרינה ברודסקי

  • פרק 100 - אז מה היה לנו?
    בין 1K - 3K האזנות לפרק.
    מעל 3.3K חברים בפייסבוק.
    קרוב ל-4 שנים שהפודקאסט קיים.

    היו לנו הרבה התלבטויות לגבי מה נעשה בפרק 100. בסוף החלטנו להיפגש יחד אני ועדי ופשוט להיזכר בקטעים מפרקים וגם לדבר על איך הכל התחיל… :)

    אז איך באמת הכל התחיל?
    הייתי מקשיבה להרבה פודקאסטים על עיצוב מוצר בחו״ל אבל לא מצאתי פודקאסט בעברית, בעידודה של שיר זלצברג הבנתי שיש כאן חוסר והחלטתי לפתוח פודקאסט.
    אז פניתי למיכאל שוורץ שלו כבר היה פודקאסט מצליח בתחום העיצוב לעצמאים. הוא עזר לי להבין איך להקים פודקאסט. בסוף השיחה הוא אמר לי ״אני עושה את השיחות האלה הרבה, מקווה שלא בזבזת לי את הזמן״ .
    אז אמרתי לו - ״אתה יודע מה, תוך חודש יש פודקאסט באוויר״ - וזה מה שקרה.

    כשהקמתי את הפודקאסט הייתי מלאת חששות, אם רק מישהו היה אומר לי שזה כל כך יצליח כנראה שהייתי פועלת הרבה יותר בבטחה. אבל האמת היא שכל יוזמה שמתחילים אין באמת מושג לאין זה יוביל ומה יהיה. והפחד לעשות טעויות כל כך מלווה אותנו לאורך הדרך. אבל הנה זה מסוג הרגעים שעוזרים לי לחשוב על כמה אנחנו צריכים להיות חיובים ופשוט להאמין בעצמנו. כי אנחנו טובים ואין סיבה שלא נצליח.

    כל ההצלחה של הפודקאסט לא הייתה קוראת בלי עדי שמובילה ומראיינת יחד איתי בתקופה האחרונה, מרינה שאחראית על ההפקה והעריכה של הפרקים ויעל מנהלת האינסטגרם.
    וכמובן כמובן אתם ואתן - המאזינים והמאזינות שלנו, תמיד כאן לתת פידבק איכותי ולגרום לנו להשתפר כל הזמן.
    אם תקשיבו לפרק תשמעו שאני משתפת קצת על הפודקאסט החדש שאני הולכת לפרסם בקרוב.

  • בפרק הזה עדי אירחה את נועה שטרן, והן דיברו על עיצוב בעולמות לא קונבנציולניים. גם הפרק הזה כמו קודמו, יצא כחלק משיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI Live, בו אנחנו מארחות א.נשים שהולכים להרצות שם, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות בכנס.
    נועה היא Lead Product Designer ב-FIDO, והיא בחרה את המסלול קריירה שלה לפי חברות שמעניינות אותה ועושות משהו טוב. היא התחילה את דרכה בעולם ה-HealthTech ועבדה על מוצר שהוא למעשה משחק במציאות מדומה, שמטרתו לתרגל תרגילים שהפיזיוטרפיסטים נותנים, ומאמן את האזור הפגוע תוך כדי משחק שמכוון להתמקד באותו אזור. אחרי כמה שנים, כשחשבה שהקריירה שלה תתמקד בעולם ה-HealthTech, היא עברה לעבוד בFido - חברה בתחום ה-FinTech, שמפתחת מוצרים פיננסים ללקוחות באפריקה. התחומים האלו מאוד שונים אחד מהשני, אבל מה שמשותף להם (חוץ מזה שהם פשוט מרתקים), הוא שלשניהם יש אתגרים ייחודים שעולים - צריך ללמוד עולם תוכן חדש, ולהכיר משתמשים עם צרכים מאוד מיוחדים וספציפים, ולאחר מכן להתאים להם חוויה שנכונה להם. נועה מספרת איך היא התמודדה עם האתגרים האלו, ומה היא עשתה כדי לצלול לעולמות החדשים הללו כמה שיותר בקלות.
    בכנס עצמו, נועה הולכת לספר על העבודה שלה בפידו - ״בעיצוב לקהל משתמשים באפריקה שום דבר לא ברור מאליו. המרחק הפיזי מהם והפערים התרבותיים הקיימים יוצרים אתגרים בהכרת ובהבנת המשתמשים וכתוצאה מכך – בעיצוב פתרונות וחוויות נכונים עבורם. כשפרטים בסיסיים כמו כתובת דוא״ל או אפילו כתובת מגורים לא קיימים, התהליכים הרגילים שאנו מכירים מוטלים בספק…״ (לקוח מתוך אתר הנכס).
    מי שמצא את הפרק והנושא מעניין - ניתן עוד להזמין כרטיסים אחרונים! קישור מצורף :)

    עריכה: מרינה ברודסקי

  • אתחיל בזה שהפרק הזה יצא תחת שיתוף הפעולה שלנו עם כנס UXI live. ברק דנין איפשר לנו הזדמנות מגניבה מאוד - להזמין אלינו לפודקאסט מרצים שהולכים לתת הרצאות מרתקות בכנס, ובכך לתת לכםן הצצה למה הולך להיות שם. ראשון הזמנו את ישי כהן, שההרצאה שלו בכנס נקראת ״מי פנוי להובלה״. אז הפרק לא יהיה על נושא ההרצאה כדי שיהיה למה לצפות… אבל נראה לי שכמוני, גם אתםן תוך כמה רגעים תתרשמו ששווה להקשיב לישי - ולא משנה על איזה נושא הוא מדבר :)
    אז ישי הוא head of UX בחברת evinced, מרצה בקורס UX בטכניון, ועושה מנטורינג בתוכנית Google Experts. ישי ואני מדברים בפרק על ״העצמת משתמשים - הדור הבא של חווית משתמש״, (ובאנגלית UED - User empowerment by design), שזה אומר איך ניתן ליצור מוצרים דיגיטלים שמעצימים אותנו כבני אדם. אחד הרעיונות החשובים של UED הוא לקחת את התכונות האנושיות שלנו - החולשות והחוזקות שלנו, ולהתייחס אליהן בכבוד, ולא בניצול. ישי ושותפיו במכון UED, מפתחים מתודולוגיה שאמורה להוכיח את היתרון הכלכלי לחברות שמעצימות את המשתמשים שלהם.
    מודל מעניין שישי דיבר עליו הוא מודל האדוות - מודל זה מדבר על כך שמוצר יכול להיות בעל מטרות טובות בהתחלה, אבל לאט לאט הופך להרסני. למשל - תארו לכם שהיה כפתור של דיסלייק בפייסבוק. הרי אפשר היה אפשר להכניס פיצ׳ר כזה, וכנראה להגביר את האינגייג׳מנט בקלות. אבל פייסבוק החליטו להמנע ממשהו שיכל להיות הרסני. מעניין לחשוב על המקומות האלו שאנחנו חווים בחיי היומיום שלנו - בהם אנחנו נמצאים במרכז החלטה של אם בא לנו לקחת חיסרון של משתמש/אדם, ולנצל אותו בצורה ערמומית לטובתנו (יכולה להיות לגמרי חוקית), או להפוך את החיסרון להזדמנות, ולגרום לו להבין שחשבנו עליו. איך התכונה שלו מתחברת למוצר שלנו? איך אנחנו יכולים לעזור לו?

    עריכה: מרינה ברודסקי