エピソード

  • iFocus בפרק הפעם פגשתי את עדי דינר מייסדת הסטארטאפ טכנולוגיה מהפכנית שמסייעת לבדוק באמצעות מבחן קריאה ובדיקת תנועות עיניים האם הטיפול בהפרעת הקשב אפקטיבילעדי שלל תארים ועיסוקים בנוסף להיותה אמא של שיר ואפיק הנהדרים. אפיק אובחן בזמן הקורונה עם הפרעת קשב ובעקבות האבחון של אפיק עדי צללה למסע חקירה על הפרעת הקשב. השיחה שלנו היא שיחה מלב אל לב שבה כל אחת מביאה אל הפרק את החוויה האישית שלה ואת הלמידה שלה על הכלים והאסטרטגיות המסייעים להתנהלות מיטיבה עבור עצמנו ועבור ילדינו. מה קורה לנו לדימוי ההורי שלנו ? כאשר עולמות הקשב מקשים עלינו להיות ההורה שהיינו רוצים להיות מה יעזור לנו להתחבר ליכולת שלנו להרחיב את המושג איזה הורה נרצה להיותהפרק עמוס דוגמאות מחיי היום יום , תובנות שאספנו במהלך השנים נותן הרבה אוויר חמלה והזדהות לכל מי שמכיר את האתגרים כהורה עם הפרעת קשב

    את עדי ניתן למצוא כאן

    iFocus

    brain in support of Ahive DHA - fb group

    הצטרפות לניסוי

  • בפרק הפעם פגשתי את עמית עוזר אשת אשכולות, שחקנית, יוצרת, סופרת, מטפלת ומדריכה למיניות בריאה שיחה כנה , מרגשת, מצחיקה, מלאת חמלה, ממש מרגישים את העיניים הטובות של עמית בראיית המציאות ואת החיבור לילד.ה / בן.בת הנוער שהיינו והאדם המבוגר שנולד מאלופרק עמוס וחשוב מאין כמוהו העוסק בהבניית זהות מינית מטיבה, מאפשרת ,בריאה המייצרת חיבור בין נפש לגוף. עמית משתפת אותנו בחוויה האישית שלה וכיצד למדה להבין וליצור גשר בין העולם הפיזי לעולמה הנפשי. אנחנו משוחחות על כלים ופרקטיקות רחבות החל מדימוי עצמי, שייכות, קרבה, שיתוף שמייצרות תשתית לבן.בת הנוער להבין למה הם ראויים, וכיצד לתקשר יותר טוב את הצרכים שלהם ולא להגיע לעולמות של ריצוי וחשש להרגיש לא אהוביםשוחחנו על גילאים, גבולות, טעויות,יחסים. על המתח שבין להיות הורה נוכח ולא נפקד לבין להיות הורה חודרני ונוכח מדי. על התפקיד ההורי בלייצר הדהוד של עולם אחר, שונה מעולמם של קבוצות השווים מהמדיות ולהיות משמעותי בפיתוח החשיבה הביקורתית. דיברנו על אהבה, על קבלה, על התובנה שיש לנו תפקיד , השפעה ומשמעות לעזור למתבגרות ולמתבגרים שלנו להיכנס לעולם המיניות בצורה מדורגת, עם כלים ויכולות שיאפשרו להם להרגיש בנח לתהות ולטעות וגם לדעת להגיד מה מתאים להם , לעשות דברים מתוך מחשבה ,ידע זמין ורציני וגב יציב להישען עליו. שיחה בגובה העיניים שמפשטת את המורכבות בשיח מיני עם מתבגרים בטוחה שתצאו ממנה עם הרגשת מסוגלות ושזה אפשרי ואף חיוניאת עמית והפרויקטים המעולים שלה שמנגישים מיניות בריאה אפשר למצוא כאן https://amitozer.com/

    עמית עוזר יו טיוב

    גברים אמיתיים חושפים

    https://www.facebook.com/Amit-Ozer-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%A8-107072764205514

  • エピソードを見逃しましたか?

    フィードを更新するにはここをクリックしてください。

  • בפרק הפעם שיחה בה אני משתפת אתכם ההורים במחשבות על הקושי לדעת לאתר את הקו הדק בין סיוע, תמיכה ,מענה לצרכים והרצון שלנו להיות בשליטה, למנוע, לגונן. פעמים רבות אנו חווים בלבול ביננו לבינם ולא בטוחים איפה אנחנו נגמרים והם מתחילים. לעיתים חוויות הילדות שלנו מרימות את ראשן ולא מאפשרות לנו לראות את המצב בבהירות. אנחנו מתבלבלים בין הזדהות לאמפתיה בין תמיכה ונוכחות הורית להרגשה שאני חווים את החוויות שלהם בעצמנו. הרצון שלנו כהורה למנוע כאב, סבל או התמודדות מבן או בת הנוער שלנו עשויה לפעמים להיות גוננות יתר שתאותת לבן או בת הנוער שהם לא מסוגלים /חסרי אונים ברקע תמיד הכוונות טובות ומלאות באהבה לעיתים בביצוע אנחנו לא מצליחים. בשיחה דיברתי על מדוע קשה לנו לייצר את הנפרדות הזו. מהם כפתורי ההפעלה שלנו, מה המטרה שלנו כשאנו פועלים מול בני הנוער ועל מה שווה לשים לב ולהתאמן.

  • בפרק הפעם פגשתי את אפרת חנן , מדריכת הורים בגישת אדלר ומדריכה צוותי חינוך וכיום בתפקיד רכזת תחום הורות בעמותת רקפת. שוחחנו על נושא החרדה החברתית, הפעם התמקדנו בזווית של ההורים. מה עובר על הורה למתבגר.ת עם חרדה חברתית . איך נראה המסע הזה , על אילו התמודדויות מדובר על התקשורת ועל ציפיות ועל התפקיד ההורי על היכולת של ההורה לייצר סביבה מיטיבה , מצמיחה ומבינה לנער.ה שלהם וחשוב מכל על התובנה שהורה יכול להיות המפתח לסייע לנער.ה גם אם הם בעצמם לא מוכנים להגיע לטיפול או מפגש קבוצתישוחחנו על מה כן אפשר לעשות, על איך לא להרים ידיים ולבחור בייאוש כי יאוש או ויתור הן כלל לא אופציהשוחחנו גם על תחום ההורות בתוך עמותת רקפת שנותן מענה מקצועי להורים הללו באמצעות קבוצות והדרכה פרטנית. עסקנו הרבה ביכולת שלנו ההורים להחזיק את התקווה, למסגר את המצב ולתת אופק גם אם למתבגר.ת יש תחושה זה יהיה מצבו לנצח

    מוזמנות ומוזמנים לפגוש את אפרת בעמוד שלה בפייסבוק

    וכמובן בעמותת רקפת

  • בפרק הפעם פגשתי את שירה אהרוני רוקמת חיבורים בעלת סטודיו לטיפול באמנות, המטפלת במתבגרים ובמבוגרים צעירים. שיחה מרתקת הצוללת אל עולמם הרגשי של בני ובנות נוער. מהן בעצם אותן חוויות המלוות את היום יום שלהם.ן? אנו מאפשרות הצצה לנפש המתבגרת על הסערות ,הקשיים, ההצפה, חוסר היציבות, חוסר באהבה עצמית וקושי בקבלה עצמית אשר הם פוגשים בדרכם לבניית הזהות שלהם דיברנו על מרכיבי הגיל מול מרכיבי אישיות ספציפיים לבן.בת נוער ועל הקשיים שהביאה איתה הקורונה גם לעולמם של המתבגרים וגם לעולמם של ההורים. שוחחנו על החוויה ההורית מול המתבגר מול תהליכי ההיפרדות והסתגלות למקומם החדש בעולמו של המתבגר. זהו תהליך שהרבה פעמים מביא הורים לייאוש והתרחקות או לחודרנותשוחחנו על מה אפשר לעשות ואיך להבין את הנפש של המתבגר.ת ולדעת להיות שם עבורם בצורה מותאמת ובעיקר זרענו הרבה אהבה וחמלה להורים ולמתבגרים.ות סביב הרגשות הדרמטיים והקשיים המאפיינים הייחודים

    את שירה תמצאו

    האתר של שירה רוקמת חיבורים

    בפייסבוק בדף המקצועי

  • בפרק הפעם שיחה על נושא מעורר סערה ,ויכוחים ואף יכול לחרב יחסים במשפחה: מתבגרים ומטלות הביתעולם מטלות הבית הוא רחב והוא טומן בחובו את האפשרות לחבר את המתבגרים לאחריות, נתינה, שייכות , אלו הן למידות רבות ומגוונות אשר יועילו להם כעת ובטווח הארוך. מטלות הבית הן חשובות, לא רק בשדה הצורך בעזרה, גם כשדה חינוכי חברתי משמעותי. אולם למטלות הבית יש צד פחות אטרקטיבי הוא דורש מהמתבגר להתגייס לטובת משהו שנמצא למטה בסדר העדיפויות שלו אם בכלל , אין לו רווחים מידיים, הם.ן מתקשים להתנתק ממשהו אחר, מספק ומפתה הרבה יותר . הורים פעמים רבות מצפים שבני הנוער יבצעו את המשימות ברגע בו ביקשנו מהם, בדייקנות ומסירות בפועל פעמים רבות זה מתבצע בסטנדרט של המתבגר.ת ולא תמיד לשביעות רצונם ואז הם נוזפים / מתאכזבים/ מקניטים וכו' . הורים מרגישים פעמים רבות שמתעלמים מהם ומהבקשות שלהם ומרגישים שהנער.ה כפויי טובה, עצלנים ועוד. בשיחה זו אני מדברת מדוע חשוב להתעקש על מטלות הבית , איך להציב אותן בצורה שתשפיע לטובה על שיתוף הפעולה של המתבגרים.ות ועל התפקיד ההורי לוודא שהמשימות תתבצענה באמצעות כלים שיאפשרו לשמר יחסים וקשר טוב

  • בפרק הפעם שיחה מורכבת על הורים גרושים למתבגרים. סיטואציה של גירושים הינה משבר מתמשך עבור ההורים וילדיהם. אחד הדברים שמסייעים לנו בעתות משבר זו יציבות, הרגשת בטחון, בסיס בטוח במשבר גירושין ההורה, הבית, העוגנים של חיינו נמצאים בעין הסערה. חלק ממאפייני גיל ההתבגרות הם סערה וחוסר יציבות רגשי , רכבת הרים של רגשות. בתוך כל הסערה הזו הקוגניטיבית, ההורמונלית, בתקופה של שינויים מהירים, המתבגרים שלנו צריכים להתמודד גם עם השינוי במשפחה שלנו, להיפרד מהחיים שחיו ולהסתגל לחיים חדשיםבשיחה עם מאיה נגענו בקשיים של המבוגרים: הצורך לבנות מחדש בית, דימוי עצמי, מצב כלכלי , חברתי , הקושי לפעול והצורך להתגבר להתמודד עם המשבר. מול זה עולמם של המתבגרים, מה המצב הזה גורם להם להרגיש, ללמוד על העולם בזמן כה רגיש בו הם בונים ומחפשים את זהותם. שוחחנו על הצמתים בהם עולה קושי, נוצרים חיכוכים , בני הנוער בוחנים את המבוגרים בחייהם ,את הערכים, את כל מה שידעו על החיים לפני הם מעמידים לבדיקהבחלק השלישי של הפרק אנחנו נוגעות בעשייה שתאפשר ליצור גשר בין המבוגרים לבני הנוער. דיברנו על כלים ועל איפה למקד את הפוקוס על מנת לנהל בצורה מיטבית את המשבר הזה שכל המשפחה חווה ולצאת ממנו לתהליך של צמיחה לעבר יציבות שונה וחיים אחרים וטובים

    את מאיה אפשר למצוא באתר מאיה גולדברג וגם בקבוצת הפייסבוק באתר מחכה לכם השאלון עליו דיברנו בפרק

  • בפרק הפעם על מתבגרים שחיים כשנתיים בעולם שנמצא במשבר עולם בו הם למדו מושגים כריחוק חברתי ,עולם בו הגבולות בין המציאות והמסכים הולכים ומטשטשים, עולם בו הם מוקפים במבוגרים מודאגים לגבי עתידם המקצועי על היכולת כלכל את משפחותיהם , על דאגה וגעגוע למשפחה, לחברים. עולם שבו כל מה שהם הכירו השתנה בעולם הזה נוכחות הורית משמעותית הנושאת את לפיד התקווה ומנרמלת את העולם חשובה לעין ערוך יותר. השבת הגבולות שנמחקו, תיווך, גמישות ,שמירה על סדרי עולם ככל שניתן בתוך הכאוס, עמדה שקולה ,ניהול סיכונים וקבלת המצב של ההורה בשיח הביתי מסייעים לייצר תחושה של יכולת וכלים להתמודד עם מציאות בלתי רצויה חשוב לי לציין שהעצות והכלים שאני מדברת עליהם בפרק יכולים לסייע למתבגרות.ים שלנו להתמודד טוב יותר אבל באותה נשימה חשוב לשים לב למצבם הרגשי ולקשיים שיתכן ודרושים טיפול ותמיכה מקצועיים

  • בפרק הפעם פגישה שניה עם שי-לי בן-אור ממשיכות את השיחה בנושא זהות מינית ומגדרית. בפרק הזה דיברנו על הבניית זהות מגדרית, על השלבים השונים ,על אבני הדרך בבניית זהות זו. בשיחה יש חיבור בין עולם תיאורטי וספרות מקצועית למציאות. את הידע שי-לי מנגישה באמצעות שיתוף חלקים מסיפורה האישיציר משמעותי בשיחה שלנו דיברנו על יציאה מהארון כתהליך ,מורכב ולא חד פעמי, על שלבים שהנפש עוברת בדרך, על אבל ופרידה ממה שהיה ומנגד רווח, התפתחות וקירבה לעצמי השיחה מאפשרת ידע והבנה אוניברסליים שחשוב לרכוש אבל לזכור שלכל אחד יש את הדרך שלו ולא חייבים לעשות וי על כל השלבים המתוארים

    לינקים למקומות /מקורות מידע ותמיכה

    מעברים לקשת הטרנסית

    איגי

    פרויקט גילה

    ברית הלביאות

    האגודה

  • בפרק הפעם אני מארחת את יעל קרן שהיא מטפלת רגשית מורה לקורסי תטא הילינג ורייקי‏. יעל הגיעה לשוחח איתי בנושא הפרעות אכילה והיא שוזרת בפרק את סיפורה האישי, ניסיון חייה, כלים להורים והמון תקוה גם כשנדמה שהיא כבר לא בנמצאהגרף של הסובלים/סובלות מהפרעות אכילה עלה בצורה דרסטית ,בעיקר בעולם המתבגרים מאז שנכנסה הקורונה לחיינו. המחלקות השונות המטפלות, וכן המסגרות הטיפוליות מדווחות על עליה ניכרת בפניות וברשימת הממתינים/ות לטיפול. הגורמים לכך בין היתר הם הבדידות, הריחוק החברתי, המון זמן לבלות בחברת המחשבות הטורדניות, הלחץ, השהייה שעות ארוכות מול מסכים כשהם מצולמים, הגלישה האינסופית בטיק טוק ובאינסטגרם המציגים פרופיל אחר פרופיל של התעסקות אובססיבית במראה וברדיפה אחר שלמות. כל אלו עשויים להפעיל טריגר אצל בני ובנות נוער ולהביא למצב של הפרעת אכילה פעילהיעל משתפת אותנו בלב פתוח ובלי להסתיר בתחושות שלה כמתבגרת, בקושי, בהסתרות , בשקרים בפחדים ברדיפת המצוינות והפרפקציוניזם שהם פעמים רבות מנת חלקן.ם של הרבות הסובלות מאנורקסיה (בנות חולות וגם מאובחנות יותר מבנים). אנחנו משוחחות איך זה נראה כלפי חוץ ואיך זה נראה מתוככי הנפש. מדברות על חשיבותה של סביבה תומכת. על הרעיון שההורים אשמים (ספוילר – הם לא) על הטיפול, על התהומות ועל הצמיחה מהתהומות. לקראת סוף השיחה עשינו סיכום שמתעכב על איך להתמודד ועל מתי ואיך זהות נורות אזהרה. זהו פרק שעוסק בקושי וכאב ממקום של אור ותקווה ושני אלו חשוב שיהיו בתוך המסע הזה כמצפןבואו לפגוש את יעל קרן בפייסבוק

  • בפרק הפעם אני מארחת את שי בן-עטר לשיחת המשך על עקרונות אימון בני נוער. (חפשו את השיחה הראשונה בפרק 26) שי עוסק באימון בני נוער ומשפחות, הוא הבעלים של המרכז לאימון נוער, מתבגרים ומשפחה שמכשיר מזה עשר שנים מאמני נוער שעושים עבודה חשובה בבתי הספר ברחבי הארץ. בפרק הפעם שוחחנו על שני עקרונות חשובים, באמצעותם אפשר לסייע לבן.ת הנוער להכיר את עצמו.ה טוב יותר, להבין את החיים שלהם באופן עשיר ומורכב יותר ,להיות ערים לכך שהרחבת אוצר המילים, העמקה בשיח יסייעו לנער.ה לראות שהם לא מחוברים לרגש או לצורך ויעזרו להם להבין למה הם זקוקים כעת. בהרחבת אוצר המילים הם יוכלו להבין ולחבר את מה שקורה לי כרגע במציאות בהתנהגות /בבחירות / בתקיעות בכל דבר שלא משרת אותי , לרדת לעומק העניין ולהנכיח אותו במודעות. בעקרון הזה נבין עד כמה משפט קצר בן ארבע מילים פשוטות יכול להיות מפתח לעולם פנימי, סוער, מחשבות מגוונות, אמונות ורגשות העיקרון השני ששוחחנו עליו הוא להתאהב בלקוח, אם אנחנו מתרגמים את זה להתנהלות הורית הכוונה להתאים את ההורה שאני לילד הספציפי , לצרכים שלו, לקשיים שלו, לאופן התקשורת שיהיה מטיב איתו. כל ילד.ה זקוק להורה שלו באופן קצת אחר. העיקרון מדבר על חליפה ייחודית לנער.ה הייחודי הזה וכיצד זה ישפיע על חייו לאורך זמן. בניית חליפה שתהלום את יכולותיו ותצית בו את יכולותיו האישיות. זהו פירוט על קצה המזלג, זוהי שיחה מעמיקה על האפשרות להרחיב את העולם של בני הנוער שלנו ולאפשר להם להכיר את עצמם ואת המניעים שלהם ואת העולם הפנימי שלהם טוב יותר מה שהופך להיות יציבות פנימית וחיבור ליכולות שישרת אותם בעתיד

    הקליקו : תמצאו את שי כאן

  • פרק שמונה בקצרצרים.פוד ממשיך לדבר על נושא שיח רגשי. הפרק מרחיב את השיחה ומדבר על צרכים יום יומיים שלאדם יש בחייו וכיצד אלו פעמים רבות מסתירים צרכים פסיכולוגיים עמוקים בפרק נדבר כיצד לתת לגיטימציה לצורך, כיצד לתווך צורך ועל האפשרות לבקש עבור עצמנו מסובבינו, ללמוד לקבל באהבה וחשוב לא פחות ללמוד לקבל גם את התשובה לא ולחוות אכזבותבפרק זה אני פותחת את האפשרות עבורכם ללמוד כיצד ניתן לסייע לילדים/מתבגרים/מתבגרות/ילדות וגם לנו ההורים לנהל שיח משמעותי , מחובר פנימה שמאפשר גם מענה מדויק יותר וגם אינטימיות והבנה עמוקה יותר זה של זה

  • בפרק הפעם פגשתי את שי-לי בן – אור לשיחה מאירה ומעירה על הרצף המגדרי, מיניות, זהות, משיכה וכל מה שכל אדם והורים בפרט חשוב שידעו ,יבינו , ישמעו על מיניות ועל מגדר. הנוער שאנו מגדלים ומגדלות אלו הם בני דור ה - זד , דור ששם את הייחודיות שלו במרכז, את ההבנה שכל אדם הוא "יוניקי". דור המאפשר לעצמו להתחבר לעולם רחב של זהויות מגדריות אפשריות וחיפוש אחרי הגדרות שיתאימו להם בדיוק ולא מסתפקים במובן מאליו. זהו דור שבא לטלטל את המבנים החברתיים המיושנים, שלא עונים על הצרכים שלהם ונראים להם לא רלוונטיים ומיושנים. דור שמחפש ייצוג רחב ומקבל את השונה בכך שהוא דוחף אותו מהשוליים למרכזבאותה נשימה אלו בני נוער שזקוקים לקבלה, אהבה ושצריכים את ההורים שלהם איתם ,ללוות אותם, להכיל, לתווך. הורים שיודעים, מבינים ולא נבהלים. כל אדם הוא מי שהוא נולד להיות, כשהוא מחובר לחיפוש של עצמו ממקום של בטחון שיאהבו אותו, ויהיו איתו לא משנה מה הוא יגלה במסע הוא יכול ללכת את המסע באומץ ובהרגשת מסוגלות. בני ובנות נוער שלא זוכים לתמיכה והבנה יכולים לחוות חיים של שנאה עצמית, דה לגיטימציה למי שהם , להיות חשופים לפגיעות, לדיכאון ולחרדה שעלולים להביא לאובדנות. שי – לי שהיא אנציקלופדיה של ידע מחד ומצד שני רגישה וחומלת מעשירה את עולמנו בשיחה הכנה והאמיצה הזו. זהו פרק ראשון מתוך סדרה של שלושה פרקים. זה פרק הבסיס בו שי – לי מלמדת אותנו את המושגים ומניחה את הקרקע ליצירת שיח משותף להמשך החקירה והבנת הנושא. פרק מלא תובנות ומרתק ממליצה לכל הורה (ואדם) להאזין ולהרחיב את המודעות ואת עולמו הפנימימי שמעונין למצוא את שי – לי שנותנת יעוץ וליווי מקצועי למשפחות והרצאות לנוער ואנשי מקצוע מוזמן למצוא אותה בלינק או במייל

    [email protected]

    שי - לי

  • פרק שבע בקצרצרים.פוד עוסק בפיתוח מיומנות של שיח רגשי. נדבר על מהו שיח רגשי, מה החשיבות שלו. בראש ובראשונה לקבל את הלגיטימציה להרגיש רגשות קשים או טובים ככל שיהיו , תהיה עוצמתם גבוהה או נמוכה. נלמד איך להכיר את התחושות שעוברות לנו בגוף ולתת להם שם נוביל לפתוח עוד מרחב אינטימי בטוח שמאפשר לנו לגעת במנגנונים הפנימיים שלנומנגנון של ויסות רגשי הוא משהו שאנחנו לומדים לעשות עם הגיל, על די אינטראקציה חברתית ורכישת מיומנויות חברתיות ,התבוננות, תובנות. כאשר אנו מנותקים מהרגש , לא נותנים לו מקום , לא יודעים לתת לו שם, התייחסות ,לפרק אותו ,קשה לנו לווסת את עצמנו והתגובות שלנו פעמים רבות יהיו לא בהלימה למצב (בכי לא פוסק של שעות, אלימות וכו') אנחנו מתנהגים את הדברים שאנחנו לא יודעים לומרבפרק אני משתפת אתכם כיצד ניתן לסייע לילדים/מתבגרים/מתבגרות/ילדות שלנו להיפתח , להתנסות וללמוד את המיומנויות של חקירה פנימית ושיח רגשי. בפרק הבא נדבר על כלים נוספים שיאפשרו לשיח הזה לצמוח. כשנער או נערה מכירים את עולמם הרגשי, מודעים למה שעובר עליהם, לומדים לתקשר את זה, להתבונן בזה, להתאמן בפרשנויות נוספות זה מאפשר להם התמודדות בטוחה, מסוגלות מול החיים והכדורים המסובבים שהם מחזירים לנו

  • בפרק הפעם פגשתי את ענבל רוט ,מנחת הורים, אימא לשלושה וחברה לשיחה העוסקת בהובלת הילדים.ות, נערים/ות שלנו לעצמאות אחראידיברנו על החשיבות של חינוך לעצמאות, על האפשרות לתת לילדים שלנו לפגוש את העולם ולהגיב אליו במנעד רגשי רחב , לתת להם מרחב התמודדות עצמאישוחחנו על הילד.ה הפנימי השוכן בכל אחד מאיתנו ואנו כהורים נמצאים איתו בדיאלוג שלא תמיד מודע אך הוא מנהל אותנו ומשפיע על ההתנהגות שלנו בסיטואציות שונות מול ילדינו. המודעות למניעים הפנימיים שלנו , יחד עם החיבור למטרות שלנו בחינוך ילדינו יכול להיות קרש קפיצה לשינוי ההתנהגות שלנו על פי הדגשים שנרצה להביא לחיי ילדינו. בפרק הפעם אנחנו נועצות את הדגש על החשיבות של חינוך לעצמאות בכל המישורים פיזית, קוגניטיבית, רגשית בנשימה אחת עם חינוך לאחריות עצמית. ללמד את הילד.ה לקבל בעלות על חייו ומעשיו מבלי לחפש אישור /האשמה חיצוניים

    :את ענבל ניתן למצוא כאן

    ענבל רוט - הדרכת הורים

  • פרק שש בקצרצרים.פוד עוסק בתחושת שייכות וממשיך את הפרק הקודם בו למדנו על מהי שייכות ,על כך שהצורך בשייכות הוא חיוני כמו אוויר לנשימה וכאשר אינו בנמצא האדם יפעל בדרכים שונות ואף מפריעות כדי להשיג את התחושה הזו. הפעם בשיחה אנו מפרקים את תחושת השייכות לחמישה מרכיבים שכאשר נבין מהם אותם מרכיבים וכיצד עלינו לפעול ולהתנהל עם הילדים כך שהצורך של הילד/ה להרגיש שייך, להרגיש אני = אהוב, נחוץ, יכול ,(כפי שכותבת אורית רוזנבוים בספרה , "תפקיד חייך") ,יהיה מלא, מטיב ויאפשר לילד/ה להיות פנוי לעסוק בהתפתחות ,בחיים עצמם ולא לחפש מענה לצרכים. כאשר תחושת השייכות חזקה ויציבה הילד יוצא מחממת ביתו אל העולם כשהוא מצויד בתחושת ערך ומסוגלות גבוהים, ועם מיומנות טובות להתנהל ולהתערבב בחברה. מאזינים שמעוניינים שאשלח להם גלויה על מרכיבי תחושת השייכות מוזמנים להגיב או ליצור קשר בערוץ המועדף עליהם ולהשאיר שם וכתובת ואשלח להם בדואר. [email protected] מפלונטר לקשר מתבגרים.פוד

  • בפרק הפעם פגשתי את נטלי לשיחה מרגשת, אינטימית ופתוחה על התבגרות לצד מגבלה גופנית. בשיחה נטלי לוקחת אותנו חזרה איתה ביחד אל תקופת ההתבגרות שלה. היא משתפת אותנו באומץ לב בשיעורים שהיא למדה בדרך וכן באתגרים ובתובנות שאספה שבדרך , מה (לא) ידעו אז איך לעזור ולחבר ומה המסע הזה שהיה בעל מהמורות לימד אותה על החיים והפך אותה לאשה המיוחדת שהיא היום. נטלי היום היא עובדת סוציאליות העובדת עם נוער בעל מוגבלויות ומדריכת הורים בגישת אדלר וכן מעבירה הרצאה על כל מה שעברה ולמדה בחיבור לגישת אדלר ולנפש האדם. בפרק שוחחנו על ההרגשה של להיות שונה, על הצורך לחבר את הנער/ה לקבוצת שווים עם מוגבלויות בנוסף לקבוצת השווים ללא מוגבלויות, על המשמעות של שיח, תמיכה, על איך אפשר להיות שם איתם ולצמוח ביחד. על החשיבות של עצמאות ואמונה וחיבור ליכולות ועל אהבה ככח מניע

    את נטלי אפשר למצוא כאן

  • פרק חמש של קצרצרים עוסק במושג שייכות. מה ההבדל בין להיות שייך לאיזשהו מעגל לבין להרגיש תחושת שייכות. הרגשה כזו שעונה על הצורך הבסיסי המשמעותי ביותר שיש לכל אדם להיות חלק ממשהו ולהרגיש בעל משמעות וייחודי. צורך שבא לידי ביטוי החל משייכות למשפחת המקור שבה גדל דרך שאר הקבוצות במעגלי חייו. בפרק נבין שהרגשת תחושת שייכות היא צורך בסיסי לאדם בדיוק כמו אוויר לנשימה וכאשר תחושה זו אינה יציבה או נוכחת בחייו אדם ינסה להרגיש אותה בכל מחיר גם במחיר של יחס שלילי. תנועה זו עשויה ליצר מעגל של התנהגות מפריעה אשר ימשיך ויזין את תחושת חוסר השייכות . הפרק הפעם עוסק בשאלה מהי שייכות מטיבה ועל הקשיים כשהיא לא בנמצא. בפרק הבא של קצרצרים, נדבר על מרכיבי תחושת השייכות ואיך אנחנו ההורים יכולים ליישם ביום יום התנהגות שתשפיע לטובה על תחושת השייכות של בני הנוער בבית ותסייע לבנית יחסים טובים

    מוזמנות/ים ליצור קשר במייל [email protected]

    מוזמנות/ים לעקוב

    מפלונטר לקשר

    מתבגרים.פוד

  • בפרק הפעם פגשתי את שי בן-עטר שעוסק, חי, נושם אימון בני נוער ומשפחות, שי הקים את המרכז לאימון נוער, מתבגרים ומשפחה שמכשיר מזה עשר שנים מאמני נוער שעושים עבודה חשובה בבתי הספר ברחבי הארץ. את הפרק הקלטנו בקליניקה של שי שהיא מעין אי של שלווה ונועם, כזאת שעושה חשק לא לצאת ממנה אף פעם ומצד שני היא בחצר ביתו ומדברת עם הבית והמשפחה בדיוק החיבור ששי עושה באימון שלו בין הכרת העצמי, היכולות, החוזקות ,המסוגלות ,הביטחון וחיבור כל הטוב הזה למערכות היחסים המשמעותיות בחיינו החל ממערכת היחסים עם עצמי, דרך המשפחה, בית הספר, חברים ועם הגוף השפה של שי היא שפה מחברת המאפשרת לנו ההורים , להתבונן רגע ממרחק על העקרונות הנדרשים לנו כדי לייצר שיח מקרב ואינטימיות עם בני הנוער הפרטיים שלנו. השיח הולך ממקום של הוויה, רעיון מופשט אל עבר הדרך ליישום העיקרון בחיים באופן שמותאם כחליפה ייחודית לכל משפחה ומשפחה תוך שימוש בדוגמאות. הגישה של שי היא גישה של תקוה ואופטימיות וודאות בשינוי שיכול לקרות בצעדים קטנים ופריצת דרך במקום אחד שיגלגל אחריו הרבה שינויים

    מצרפת קישור לאתר של שי שיש בו הרבה תוכן וערך , מוזמנים לעיין בו

  • בפרק הפעם נדבר על הקשבה ככלי משמעותי בארגז הכלים בתיאוריה האדלריאנית. על מנת שנוכל להשתמש במיומנות של הקשבה ככלי המסייע לנו לייצר תקשורת מקרבת ,תחושת בטחון אצל בני הנוער שלנו, תפיסה של הבית כמקום בטוח. צריך להבין שהקשבה היא פעולה מאומצת ולא תנועה טבעית של האדם. בפרק אני מדברת על הפעולות שצריך לעשות לטובת הקשבה, על המוטיבציה הפנימית , ועל הרווחים שגם אנחנו וגם בני הנוער שלנו מקבלים כתוצאה ממפגשים יזומים מראש שמיועדים להקשבה אמפטית. בעולם שאנו חיים בו היום , בו אנו נלחמים על הקשב שלנו שמוסח בקלות על ידי כל הטכנולוגיה חשוב אף יותר ללמוד לשים את המציאות בצד לזמן קצוב ולהיות נוכחים באופן מלא עם בן או בת הנוער שלנו שלהם נרצה להקשיב ולהיות חלק מעולמם. זאת מיומנות וככל מיומנות היא דורשת תרגול. ככל שנתרגל יותר, יהיה לנו קל יותר לסגל את הכלי הזה בכל מעגלי חיינו