Episoder
-
טראמפ חוזר לבית הלבן: אולפן מומחים מיוחד
בעקבות תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית וניצחונו של דונלד טראמפ, התכנסו חוקרי ארצות הברית במכון - אלדד שביט, צ'ק פרייליך ואבישי בן ששון-גורדיס - כדי לדון במשמעויות ובהשלכות של התוצאות על הזירה הבינלאומית, על הזירה האזורית ועל ישראל, הנכנסת לשנתה השנייה של מלחמת "חרבות ברזל".
פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן
הזירה העיראקית: שלוחי איראן שמאתגרים את ישראל
בימים האחרונים גוברות המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על ישראל, והן אף מאיימות להצטרף לתגובת איראן על התקיפה האווירית שביצעה ישראל. בפרק זה של פודקאסטרטגי המנחה ירון שניידר, המומחה לזירה העיראקית, עובר לכיסא המרואיין ודן במליציות השיעיות שמאיימות על ישראל ממזרח.
לאיזה צורך הוקמו וכיצד השתלבו המיליציות בעיראק בציר השיעי בהובלת איראן? מה מאפיין את יחסי המיליציות עם השלטון הנוכחי בבגדאד ומדוע ראש הממשלה והצבא מהססים או אף נמנעים מלפעול נגד המיליציות האלה, נוכח התקיפות המכוונות נגד ישראל? כיצד משפיעה הנוכחות האמריקאית בעיראק על פעילות המיליציות האלה מאז הקמתן וכיצד זה בא לידי ביטוי במלחמה? מהן דרכי התגובה האפשריות נגד המיליציות בעיראק, בתיאום ובשילוב מאמצים בין ישראל לארה״ב?
מעבר לרשת - "איבדו את הראש": השיח בעזה לאחר חיסול סינוואר
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעזה, וכן בסעודיה, עם יוודע דבר חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר.
החלק הראשון עוסק בשיח העזתי שנע בין תומכי חמאס המנסים בכל הכוח לייצר סביב אופן מותו של סינוואר נירטיב של גבורה (״לא הסתתר במנהרה אלא נלחם מעל הקרקע עד רגעיו האחרונים״) אל מול הנרטיב שמטיל עליו את האחריות לקטסטרופה בעזה – להרוגים, לעקורים ולרעב.
החלק השני של השיח העזתי שמוצג בפינה עוסק בוויכוח הפנימי בין אלו הסבורים כי על חמאס ואחרוני ״לוחמי ההתנגדות״ להיכנע, למסור את נשקם ולהציל את עזה מהשמדה מוחלטת לטענתם, לבין אלו הסבורים שיש להילחם עד אחרון העזתים ולו רק מתוך אמונה שכניעה לא תביא שקט ושיקום, אלא לכיבוש מחדש של הרצועה ובניית התנחלויות חדשות בצפונה.
החלק השלישי של הפינה עוסק בשיח בסעודיה בעקבות חיסולו של סינוואר, שקבע מיידית ש״חמאס איבדה את הראש״ וכי ״הטרור גוסס״. השיח הסעודי מצביע על שמחה גדולה בעקבות מותו וצורך אדיר להשחיר את תדמיתו של סינוואר. במקום גיבור ו״לוחם התנגדות״, הוא מוצג כ"עכברוש טיפש" שהביא להרס עזה ולמותם של למעלה מ-40 אלף עזתים. שיח נוסף שניתן לזהות בקרב הסעודים הוא אפולוגטי יותר ומנסה להצדיק את צהלות השמחה שנשמעו לאחר חיסולו בקרב אזרחים סעודים רבים.
בחלק האחרון מנסה פרלוב להבין מיהו הקוורטט ״ששולט״ היום בעזה ואחראי על עתידם של החטופים ומה הרלוונטיות, אם בכלל, של הנהגת חמאס בחו"ל על עזה ביום שאחרי סינוואר. -
בעקבות תוצאות הבחירות לנשיאות ארצות הברית וניצחונו של דונלד טראמפ, התכנסו חוקרי ארצות הברית במכון - אלדד שביט, צ'ק פרייליך ואבישי בן ששון-גורדיס - כדי לדון במשמעויות ובהשלכות של התוצאות על הזירה הבינלאומית, על הזירה האזורית ועל ישראל, הנכנסת לשנתה השנייה של מלחמת "חרבות ברזל".
פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן -
Mangler du episoder?
-
בימים האחרונים גוברות המתקפות של המיליציות השיעיות בעיראק על ישראל, והן אף מאיימות להצטרף לתגובת איראן על התקיפה האווירית שביצעה ישראל. בפרק זה של פודקאסטרטגי המנחה ירון שניידר, המומחה לזירה העיראקית, עובר לכיסא המרואיין ודן במליציות השיעיות שמאיימות על ישראל ממזרח.
לאיזה צורך הוקמו וכיצד השתלבו המיליציות בעיראק בציר השיעי בהובלת איראן? מה מאפיין את יחסי המיליציות עם השלטון הנוכחי בבגדאד ומדוע ראש הממשלה והצבא מהססים או אף נמנעים מלפעול נגד המיליציות האלה, נוכח התקיפות המכוונות נגד ישראל? כיצד משפיעה הנוכחות האמריקאית בעיראק על פעילות המיליציות האלה מאז הקמתן וכיצד זה בא לידי ביטוי במלחמה? מהן דרכי התגובה האפשריות נגד המיליציות בעיראק, בתיאום ובשילוב מאמצים בין ישראל לארה״ב? -
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעזה, וכן בסעודיה, עם יוודע דבר חיסולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר.
החלק הראשון עוסק בשיח העזתי שנע בין תומכי חמאס המנסים בכל הכוח לייצר סביב אופן מותו של סינוואר נירטיב של גבורה (״לא הסתתר במנהרה אלא נלחם מעל הקרקע עד רגעיו האחרונים״) אל מול הנרטיב שמטיל עליו את האחריות לקטסטרופה בעזה – להרוגים, לעקורים ולרעב.
החלק השני של השיח העזתי שמוצג בפינה עוסק בוויכוח הפנימי בין אלו הסבורים כי על חמאס ואחרוני ״לוחמי ההתנגדות״ להיכנע, למסור את נשקם ולהציל את עזה מהשמדה מוחלטת לטענתם, לבין אלו הסבורים שיש להילחם עד אחרון העזתים ולו רק מתוך אמונה שכניעה לא תביא שקט ושיקום, אלא לכיבוש מחדש של הרצועה ובניית התנחלויות חדשות בצפונה.
החלק השלישי של הפינה עוסק בשיח בסעודיה בעקבות חיסולו של סינוואר, שקבע מיידית ש״חמאס איבדה את הראש״ וכי ״הטרור גוסס״. השיח הסעודי מצביע על שמחה גדולה בעקבות מותו וצורך אדיר להשחיר את תדמיתו של סינוואר. במקום גיבור ו״לוחם התנגדות״, הוא מוצג כ"עכברוש טיפש" שהביא להרס עזה ולמותם של למעלה מ-40 אלף עזתים. שיח נוסף שניתן לזהות בקרב הסעודים הוא אפולוגטי יותר ומנסה להצדיק את צהלות השמחה שנשמעו לאחר חיסולו בקרב אזרחים סעודים רבים.
בחלק האחרון מנסה פרלוב להבין מיהו הקוורטט ״ששולט״ היום בעזה ואחראי על עתידם של החטופים ומה הרלוונטיות, אם בכלל, של הנהגת חמאס בחו"ל על עזה ביום שאחרי סינוואר. -
התקיפה באיראן, תגובת המשטר והמשמעויות להמשך הלחימה
ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, סימה שיין, על תוצאות התקיפה של חיל האוויר באיראן: מהם הנזקים שנגרמו לכוח הצבאי של המשטר האיראני? כיצד הגיבו המנהיג ובכירי המשטר ומהן המשמעויות לגבי המשך העימות הישראלי-איראני? ובעקבות זאת, האם אפשר לראות במציאות הנוכחית של חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן הזדמנות להרחבת המתקפה ופעולה נגד מתקני הגרעין? מה חייבת ישראל לקחת בחשבון בהקשר זה וכיצד פועלת איראן כעת עם שותפיה לציר, ובפרט חיזבאללה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?
עזה, חמאס והמלחמה אחרי חיסול סינוואר והמבצע בצפון הרצועה
חוקרי המכון, קובי מיכאל ועפר גוטרמן, מציגים את דעותיהם לגבי המשך המהלכים הצבאיים והמדיניים שישראל תידרש לבצע כדי להשיג את מטרות המלחמה - שחרור החטופים, חיסול תשתיות חמאס הצבאיות וסיום שלטונו ברצועת עזה, אחרי חיסול סינוואר והפשיטה מחדש על ג׳באליה בצפון הרצועה. האם יש להמשיך את המהלך הצבאי או לחתור כעת למהלך מדיני? מי צריך להיות מעורב ישירות בשליטה בעזה, כחלופה לחמאס, עם מיטוט שלטונו: ישראל, הרש״פ או גורם אחר? וגם: מה ההשלכות של החקיקה נגד אונר״א בישראל ומה צריך לבוא במקום הסוכנות הזאת ברצועת הזה?
פייקלנד - פרק 28 | האם ההרתעה הישראלית חזרה?
בשבעה באוקטובר ההרתעה הישראלית התערערה, ובמשך השנה האחרונה כוחות הביטחון פעלו כדי להשיבה. שנה אחרי האסון, האם ישראל חזרה למעמד שירחיק את אויביה לשנים קדימה? הפרשנים אבי בניהו וסמדר פרי וחוקר המכון השגריר ארקדי מיל-מן על מעמדה התודעתי החדש של ישראל במזרח התיכון אחרי חיסול נסראללה והנייה והתקיפה המוצלחת באיראן. וגם: איך משמרים הרתעה במאה ה-21? -
בשבעה באוקטובר ההרתעה הישראלית התערערה, ובמשך השנה האחרונה כוחות הביטחון פעלו כדי להשיבה. שנה אחרי האסון, האם ישראל חזרה למעמד שירחיק את אויביה לשנים קדימה? הפרשנים אבי בניהו וסמדר פרי וחוקר המכון השגריר ארקדי מיל-מן על מעמדה התודעתי החדש של ישראל במזרח התיכון אחרי חיסול נסראללה והנייה והתקיפה המוצלחת באיראן. וגם: איך משמרים הרתעה במאה ה-21?
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. -
חוקרי המכון, קובי מיכאל ועפר גוטרמן, מציגים את דעותיהם לגבי המשך המהלכים הצבאיים והמדיניים שישראל תידרש לבצע כדי להשיג את מטרות המלחמה - שחרור החטופים, חיסול תשתיות חמאס הצבאיות וסיום שלטונו ברצועת עזה, אחרי חיסול סינוואר והפשיטה מחדש על ג׳באליה בצפון הרצועה.
האם יש להמשיך את המהלך הצבאי או לחתור כעת למהלך מדיני? מי צריך להיות מעורב ישירות בשליטה בעזה, כחלופה לחמאס, עם מיטוט שלטונו: ישראל, הרש״פ או גורם אחר? וגם: מה ההשלכות של החקיקה נגד אונר״א בישראל ומה צריך לבוא במקום הסוכנות הזאת ברצועת הזה? -
ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, סימה שיין, על תוצאות התקיפה של חיל האוויר באיראן: מהם הנזקים שנגרמו לכוח הצבאי של המשטר האיראני? כיצד הגיבו המנהיג ובכירי המשטר ומהן המשמעויות לגבי המשך העימות הישראלי-איראני?
ובעקבות זאת, האם אפשר לראות במציאות הנוכחית של חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן הזדמנות להרחבת המתקפה ופעולה נגד מתקני הגרעין? מה חייבת ישראל לקחת בחשבון בהקשר זה וכיצד פועלת איראן כעת עם שותפיה לציר, ובפרט חיזבאללה, במישור הצבאי ובמישור המדיני? -
התמרון הקרקעי בדרום לבנון: חלופות, יעדים ריאליים והחיבור להסדרה מדינית
על רקע תחילת התמרון הקרקעי בלבנון והוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה, חוקר המכון וח"כ לשעבר, עפר שלח, מציג את המשמעויות וההשלכות של מהלך זה כחלק מנייר מדיניות שכתב יחד עם חוקר המכון תא״ל (מיל') גיא חזות.
מהם ההישגים האפשריים של התמרון בשטח לבנון? מהן החלופות להפעלתו ולאיזה תוצאות צריכה ישראל לכוון כדי שתוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם?
לקריאת המסמך המלא>> https://www.inss.org.il/he/publication/ground-maneuver/
מגרש הרוסים – פרק 8 | האם רוסיה תגביר מעורבותה במלחמה במזרח התיכון?
האם עכשיו, אחרי שבמשך שנה נהנה הקרמלין מהמשבר הרב-לאומי שהביא איתו השבעה באוקטובר וכשהמצב מסלים ועלול להידרדר למלחמה אזורית רחבה, מוסקבה תרצה שהמצב יימשך – או דווקא יסתיים במהירות?
חוקרי תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי בוחנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" את האפשרויות שעומדות בפני המשטר הרוסי. מה הוא עלול להפסיד? והאם יעדיף להגביר תמיכתו בציר, או לפעול להרגעה?
שנה למלחמה בראי סקרי המכון - תובנות לגבי אמון הציבור בצה"ל ובהנהגה
חוקרת המכון, ד״ר עידית-גיטלמן שפרן מציגה את תוצאות סקרי דעת הקהל האחרונים שערכו התכנית למדיניות הביטחון ומרכז הנתונים של המכון על השפעת המלחמה על הציבור הישראלי.
כיצד המלחמה משפיעה על מידת האמון של הציבור בשלטון ובצבא, לאורך החודשים האחרונים, והאם המבצע נגד חזבאללה והחיסולים בלבנון השפיעו על אמון הציבור בהנהגה - המדינית והצבאית? מה הדעה הרווחת בקשר להשגת מטרות המלחמה, ובהקשר הפנימי- מה עולה מהסקרים לגבי הסולידריות החברתית והחוסן הישראלי?
לנתוני סקרים נוספים לאורך חודשי המלחמה היכנסו>> https://www.inss.org.il/he/publication/?ptype=986
פייקלנד - פרק 27 | בעולם - 7 באוקטובר נגמר
שנה בדיוק לאחר האסון, חוקר המכון דודי סימן טוב וחוקרת תודעה והשפעה ד"ר ורה מיכלין בשיחה עם אטילה שומפלבי, במטרה לבחון את מעמדה של מדינת ישראל בתודעה העולמית, ואת יכולתה להשפיע על תפיסת העולם של מיליארדי בני אדם.
האם ישראל למדה את הלקח מהכישלון ארוך השנים בתחומי ההסברה וההשפעה, ומי אחראי על אחד התחומים הכי חשובים במלחמה המודרנית?
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. -
שנה בדיוק לאחר האסון, חוקר המכון דודי סימן טוב וחוקרת תודעה והשפעה ד"ר ורה מיכלין בשיחה עם אטילה שומפלבי, במטרה לבחון את מעמדה של מדינת ישראל בתודעה העולמית, ואת יכולתה להשפיע על תפיסת העולם של מיליארדי בני אדם.
האם ישראל למדה את הלקח מהכישלון ארוך השנים בתחומי ההסברה וההשפעה, ומי אחראי על אחד התחומים הכי חשובים במלחמה המודרנית?
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. -
חוקרת המכון, ד״ר עידית-גיטלמן שפרן מציגה את תוצאות סקרי דעת הקהל האחרונים שערכו התכנית למדיניות הביטחון ומרכז הנתונים של המכון על השפעת המלחמה על הציבור הישראלי.
כיצד המלחמה משפיעה על מידת האמון של הציבור בשלטון ובצבא, לאורך החודשים האחרונים, והאם המבצע נגד חזבאללה והחיסולים בלבנון השפיעו על אמון הציבור בהנהגה - המדינית והצבאית? מה הדעה הרווחת בקשר להשגת מטרות המלחמה, ובהקשר הפנימי- מה עולה מהסקרים לגבי הסולידריות החברתית והחוסן הישראלי?
לנתוני סקרים נוספים לאורך חודשי המלחמה היכנסו>> https://www.inss.org.il/he/publication/?ptype=986 -
על רקע תחילת התמרון הקרקעי בלבנון והוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה, חוקר המכון וח"כ לשעבר, עפר שלח, מציג את המשמעויות וההשלכות של מהלך זה כחלק מנייר מדיניות שכתב יחד עם חוקר המכון תא״ל (מיל') גיא חזות.
מהם ההישגים האפשריים של התמרון בשטח לבנון? מהן החלופות להפעלתו ולאיזה תוצאות צריכה ישראל לכוון כדי שתוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם?
לקריאת המסמך המלא>> https://www.inss.org.il/he/publication/ground-maneuver/ -
האם עכשיו, אחרי שבמשך שנה נהנה הקרמלין מהמשבר הרב-לאומי שהביא איתו השבעה באוקטובר וכשהמצב מסלים ועלול להידרדר למלחמה אזורית רחבה, מוסקבה תרצה שהמצב יימשך – או דווקא יסתיים במהירות?
חוקרי תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי בוחנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" את האפשרויות שעומדות בפני המשטר הרוסי. מה הוא עלול להפסיד? והאם יעדיף להגביר תמיכתו בציר, או לפעול להרגעה? -
Maj. Gen. (res.) Tamir Hayman, executive director of INSS, leads a special discussion with INSS experts Sima Shine, Dr. Carmit Valensi, and Orna Mizrahi on the Shiite axis.
The four discuss the implications of the assassination of Hassan Nasrallah, Hezbollah’s secretary-general, which may signal a turning point in the war and a possible strategic shift in Israel’s security balance. They focus on the ramifications of this event for Hezbollah and the state of Lebanon, the identity of Nasrallah’s successor, and the broader regional impact, particularly on the two major strategic players—Iran and the United States. -
ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בדיון מיוחד עם חוקרות הציר השיעי במכון: סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי.
הארבעה ידונו במשמעויות האירוע שנראה שיהווה נקודת מפנה במלחמה – ואולי אף נקודת מפנה אסטרטגית במאזן הביטחוני הישראלי הכולל, ויתמקדו בהשלכות של ההתנקשות במזכ"ל חזבאללה על ארגון הטרור ועל מדינת לבנון, בזהותו של המנהיג החדש, וכן בהשפעות של החיסול על האזור ועל שני המעצבים האסטרטגים הגדולים – איראן וארצות הברית. -
שינוי פני המערכה בצפון: החלטת הקבינט, הפיצוצים והחיסולים בלבנון והרחבת הירי של חיזבאללה (צולם לפני תחילת מבצע "חיצי צפון")
חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים בלבנון ובגבול הצפוני טרם מבצע "חיצי צפון". כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה? איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופות שיש בידיה, ומנגד - איזו תכלית אסטרטגית נועדו המהלכים של חיזבאללה לשרת, בהקשר הלבנוני ובהקשר האזורי, במסגרת הציר בהובלת איראן?
מעבר לרשת | מבצע ״חיצי הצפון״: מגמות השיח בעולם הערבי
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובתגובות ברשתות החברתיות לתחילת מבצע ״חיצי הצפון״. החלק הראשון של הפודקאסט עוסק בהנחות העבודה בקרב ציר ההתנגדות בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע למבצע. מדוע נראה כי חזבאללה אינו מעוניין להרחיב את המלחמה למלחמה אזורית? האם ניתן לנתק את הקשר הגורדי בין חזית הצפון וחזית הדרום באמצעות לחץ צבאי בלבד? מדוע חברי ״ציר התמיכה״ לא תומכים בחזבאללה? ומה האסטרטגיה של הארגון למגמת ההרחבה ושינוי המשוואות מצד ישראל?
בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהתמודדות בלבנון עם מראות העקירה והבריחה הגדולה מדרום לבנון והבקאע, ועם תחושות הנטישה והבגידה מצד איראן, סוריה ומנהיגי מדינות ערב שעוצמים עין ושומרים על שתיקה. כמו כן נברר כיצד השפיעה על השיח מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ואיך בא לידי ביטוי אובדן התמיכה של הציבור הערבי בחזבאללה: לאן נעלמו הפוסטרים של נסראללה שהתנוססו בגאווה בבירות הערביות במלחמת לבנון השנייה ואיך הוחלפו בצהלות שמחה לנוכח המכות שחוטף הארגון מישראל? ולסיום, נלמד מדוע מסרבים הסורים, כמו גם הסונים והנוצרים בלבנון, לקבל הפעם עקורים שיעים ולהעניק להם מקלט ואיך העזתים מגיבים להעברת כובד הלחימה מחזית הדרום לצפון.
פייקלנד - פרק 26 | מי מפחד מחסן נסראללה?
מזכ"ל חיזבאללה היה אחד האנשים החזקים בתחום ההשפעה והתודעה במזרח התיכון. במשך שנים, הישראלים ישבו מרותקים למסכי הטלוויזיה ושתו בחרדה כל מילת תעמולה שיצאה מפיו. אחרי ה-7 באוקטובר, המשוואה השתנתה, ובחודשיים האחרונים נראה כי הישראלים הפסיקו לפחד. האם נסראללה איבד את היכולת להלך אימים על מדינה שלימה, ומה הם כלי ההשפעה שעוד נותרו לו? חוקרת המכון אורנה מזרחי וראש התחום לענייני ערבים בכאן 11 רועי קייס בשיחה עם אטילה שומפלבי על הזאב שהפסיק להפחיד -
מזכ"ל חיזבאללה היה אחד האנשים החזקים בתחום ההשפעה והתודעה במזרח התיכון. במשך שנים, הישראלים ישבו מרותקים למסכי הטלוויזיה ושתו בחרדה כל מילת תעמולה שיצאה מפיו. אחרי ה-7 באוקטובר, המשוואה השתנתה, ובחודשיים האחרונים נראה כי הישראלים הפסיקו לפחד. האם נסראללה איבד את היכולת להלך אימים על מדינה שלימה, ומה הם כלי ההשפעה שעוד נותרו לו? חוקרת המכון אורנה מזרחי וראש התחום לענייני ערבים בכאן 11 רועי קייס בשיחה עם אטילה שומפלבי על הזאב שהפסיק להפחיד.
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. -
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובתגובות ברשתות החברתיות לתחילת מבצע ״חיצי הצפון״.
החלק הראשון של הפודקאסט עוסק בהנחות העבודה בקרב ציר ההתנגדות בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע למבצע. מדוע נראה כי חזבאללה אינו מעוניין להרחיב את המלחמה למלחמה אזורית? האם ניתן לנתק את הקשר הגורדי בין חזית הצפון וחזית הדרום באמצעות לחץ צבאי בלבד? מדוע חברי ״ציר התמיכה״ לא תומכים בחזבאללה? ומה האסטרטגיה של הארגון למגמת ההרחבה ושינוי המשוואות מצד ישראל?
בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהתמודדות בלבנון עם מראות העקירה והבריחה הגדולה מדרום לבנון והבקאע, ועם תחושות הנטישה והבגידה מצד איראן, סוריה ומנהיגי מדינות ערב שעוצמים עין ושומרים על שתיקה. כמו כן נברר כיצד השפיעה על השיח מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ואיך בא לידי ביטוי אובדן התמיכה של הציבור הערבי בחזבאללה: לאן נעלמו הפוסטרים של נסראללה שהתנוססו בגאווה בבירות הערביות במלחמת לבנון השנייה ואיך הוחלפו בצהלות שמחה לנוכח המכות שחוטף הארגון מישראל?
ולסיום, נלמד מדוע מסרבים הסורים, כמו גם הסונים והנוצרים בלבנון, לקבל הפעם עקורים שיעים ולהעניק להם מקלט ואיך העזתים מגיבים להעברת כובד הלחימה מחזית הדרום לצפון. -
חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים של הימים האחרונים בלבנון ובגבול הצפוני.
כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה?
איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופות שיש בידיה, ומנגד - איזו תכלית אסטרטגית נועדו המהלכים של חיזבאללה לשרת, בהקשר הלבנוני ובהקשר האזורי, במסגרת הציר בהובלת איראן? -
פיצוץ הביפרים: השיח הציבורי והתקשורתי בלבנון | מעבר לרשת
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה.
על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו:
* חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזבאללה להגן על לוחמיו ואת הפריצה והחדירה של ישראל לשורות הארגון. פרשנים אחרים ציינו כי האירוע הוא ״פיגוע תודעתי״ אדיר וכי ישראל הצליחה להשתלט באופן מוחלט על מרחב השיח בחברה הערבית וליצור תחושה של נחיתות, הלם ופאניקה. זאת ועוד הם תהו האם הפעולה היא מבוא לפתיחת מערכה רחבה יותר או עומדת בפני עצמה.
* בחלק מכלי התקשורת טענו כי על חזבאללה לפעול בניגוד לכוונות האויב (ישראל), כלומר - אם ישראל אינה מתכננת להרחיב את המערכה אל לה לחיזבאללה להיגרר למהלך נקמה שיחרוג מהאינטרסים האסטרטגים של הציר. יש פרשנים שאף הקטינו את חומרת האירוע על מנת להסיר מחזבאללה את הלחץ להגיב באופן שלא תואם את האינטרסים העליונים של הארגון.
* בנוגע לשיח ברשתות, הקו המרכזי שעולה בקרב מחנה פרו-חזבאללה ואף מההודעות הרשמיות הוא שלא משנה איזה מהלך צבאי ישראל תעשה (גדול/קטן) בגזרה הצפונית - תושבי הצפון לא יחזרו לבתיהם ללא סיום המערכה בעזה. הלבנונים מדגישים כי אלו שהאמינו שרק כוח צבאי ישיב חטופים בחיים והתבדו, יתבדו פעם נוספת כאשר יבינו שלחץ צבאי על חזבאללה לא יביא להחזרת התושבים.
עד מתי צו 8: איך ניתן לעצור את שחיקת המילואימניקים?
מאז תחילת המלחמה האריכה הממשלה כבר חמש פעמים את גיוס המילואים בצו 8, ולכאורה - אין ברירה, אך לכך משמעויות רחבות ומצטברות עבור המילואימניקים, משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל. תא״ל (מיל') ד״ר אריאל היימן. חוקר בכיר במכון ולשעבר קצין המילואים הראשי, מנתח את הסוגיה על רבדיה השונים ומציג את מסקנותיו.
מדוע כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה – כאשר הציבור הישראלי נמצא ב"שגרת מלחמה" - גיוס המילואים עדיין מתבצע בצו 8? מהי המשמעות הישירה עבור המגויסים ועבור הציבור בכלל? מה קובע החוק בנושא גיוס המילואים? אילו שינויים עשויים להקל על הנושאים בנטל העיקרי, של מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ובידי מי נתונה ההחלטה? ולסיכום - מה צריך לקרות כעת כדי לעצור את השחיקה במצבם של חיילי המילואים?
רשת ביטחון - פרק 12 | טייוואן - הידידה החשובה של ישראל שלא הכרתם
בפרק זה של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם רועי בן צור ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על מדינת האי הקטנה שהרבה מהישראלים לא מכירים, וכיצד קשריה עם ארה"ב, יריבותה עם סין ותעשיית השבבים המפותחת בה יכולות להשפיע על ישראל. - Se mer
