Episoder
-
מבצע הרשות הפלסטינית בג׳נין: כוונות אבו מאזן והמשמעות לישראל
בעקבות המבצע להשבת השליטה והפקעת הנשק מחוליות הטרור במחנה הפליטים ג׳נין, חוקר המכון יוחנן צורף מסביר מה דחף את הרשות לבצע את המהלך החריג אחרי שנים של אובדן שליטה ואנרכיה במחנה.
מה דוחק באבו מאזן כעת? כיצד השפיעו המלחמה בעזה ומצב חמאס על החשיבה בצמרת הרש״פ, לצד הניסיונות הכושלים להגיע לפיוס עם חמאס והשאיפה לאכוף את סדר היום המדיני על מתנגדי הרשות והמאתגרים אותה מבית? כיצד קשור המהלך לתמורות האזוריות של השבועות האחרונים, ובפרט הרגישות בירדן? ובאופן כללי יותר - מה ניתן ללמוד מהמהלך האחרון על ניסיונותיו של אבו מאזן לשמר את הרש״פ ואף לפעול נגד מי שמאיים עליה, אחרי שהתעקש על המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, והאם צעדיו האחרונים יוצרים הזדמנות ממשית לשיתוף פעולה, בתקופה שבה גם ישראל מעלה הילוך בלחימה נגד הטרור בחזית הזאת?
כתבות, פוסטים ופרסומים בנושא מלחמת חרבות ברזל באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי -
https://www.inss.org.il/he/publication/war-data/
מתקפות החות'ים לא פוסקות: איך מתמודדים עם הזירה השביעית?
חוקר התוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, דני סיטרינוביץ, מנתח את תמונת המצב ואת התוצאות של מתקפות החות׳ים נגד ישראל ונגד כלי שיט בים סוף, בתום שלוש תקיפות עומק של חיל האוויר נגד מטרות כלכליות ותשתיות של החות׳ים בתימן, שגם אחריהן המתקפות בירי בליסטי ובשיגורי כטב״מ אינן פוסקות.
כיצד הפכו החות’ים לחזית החמה ביותר של המלחמה בימים האחרונים? מה מניע אותם ומה הקשר של איראן למהלכיהם האחרונים, והאם יש ביכולתה לאכוף עליהם שליטה? האם תקיפה באיראן תעזור בנושא? ובעיקר, כיצד יכולה ישראל להסתייע בארה״ב ובשותפות נוספות מהאזור, שיש להן אינטרס משותף להכניע את החות׳ים צבאית ואף להביא למיטוט שלטונם? מה נחוץ לשם כך?
היכנסו והאזינו לפודקאסטים מומלצים באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי -
https://www.inss.org.il/he/podcast/
טיקטוק וביטחון לאומי
רשת הטיקטוק היא כבר מזמן לא רק רשת חברתית פופולרית בקרב צעירים, עם מיליוני משתמשים בישראל ועוד רבים ברחבי העולם, אלא כלי רב השפעה על התודעה ואף על הביטחון הלאומי. חוקרת המכון אופיר דיין מסבירה את הליך החקיקה בארה״ב שנועד להציב גבולות לשימוש ברשת הטיקטוק ולפקח עליה, ומציגה בהמשך לכך את תמונת המצב בישראל.
אילו אתגרים יוצרת טיקטוק לרשויות בישראל ובאילו תחומים? מדוע ישראל נמצאת מאחורי מדינות מתקדמות במערב בתחום הפיקוח על תכני טיקטוק והניסיונות למנוע שימוש מזיק ברשת על ידי גורמים עוינים? מה ניתן ללמוד מפעולות שהתבצעו בימים האחרונים ברומניה ובאלבניה, כהתגוננות בפני ניצול לרעה של טיקטוק לצרכי השפעה פוליטית של מדינה זרה או פגיעה בביטחון האישי של המשתמשים? -
בעקבות המבצע להשבת השליטה והפקעת הנשק מחוליות הטרור במחנה הפליטים ג׳נין, חוקר המכון יוחנן צורף מסביר מה דחף את הרשות לבצע את המהלך החריג אחרי שנים של אובדן שליטה ואנרכיה במחנה.
מה דוחק באבו מאזן כעת? כיצד השפיעו המלחמה בעזה ומצב חמאס על החשיבה בצמרת הרש״פ, לצד הניסיונות הכושלים להגיע לפיוס עם חמאס והשאיפה לאכוף את סדר היום המדיני על מתנגדי הרשות והמאתגרים אותה מבית? כיצד קשור המהלך לתמורות האזוריות של השבועות האחרונים, ובפרט הרגישות בירדן? ובאופן כללי יותר - מה ניתן ללמוד מהמהלך האחרון על ניסיונותיו של אבו מאזן לשמר את הרש״פ ואף לפעול נגד מי שמאיים עליה, אחרי שהתעקש על המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, והאם צעדיו האחרונים יוצרים הזדמנות ממשית לשיתוף פעולה, בתקופה שבה גם ישראל מעלה הילוך בלחימה נגד הטרור בחזית הזאת? -
Mangler du episoder?
-
חוקר התוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, דני סיטרינוביץ, מנתח את תמונת המצב ואת התוצאות של מתקפות החות׳ים נגד ישראל ונגד כלי שיט בים סוף, בתום שלוש תקיפות עומק של חיל האוויר נגד מטרות כלכליות ותשתיות של החות׳ים בתימן, שגם אחריהן המתקפות בירי בליסטי ובשיגורי כטב״מ אינן פוסקות.
כיצד הפכו החות’ים לחזית החמה ביותר של המלחמה בימים האחרונים? מה מניע אותם ומה הקשר של איראן למהלכיהם האחרונים, והאם יש ביכולתה לאכוף עליהם שליטה? האם תקיפה באיראן תעזור בנושא? ובעיקר, כיצד יכולה ישראל להסתייע בארה״ב ובשותפות נוספות מהאזור, שיש להן אינטרס משותף להכניע את החות׳ים צבאית ואף להביא למיטוט שלטונם? מה נחוץ לשם כך? -
רשת הטיקטוק היא כבר מזמן לא רק רשת חברתית פופולרית בקרב צעירים, עם מיליוני משתמשים בישראל ועוד רבים ברחבי העולם, אלא כלי רב השפעה על התודעה ואף על הביטחון הלאומי. חוקרת המכון אופיר דיין מסבירה את הליך החקיקה בארה״ב שנועד להציב גבולות לשימוש ברשת הטיקטוק ולפקח עליה, ומציגה בהמשך לכך את תמונת המצב בישראל.
אילו אתגרים יוצרת טיקטוק לרשויות בישראל ובאילו תחומים? מדוע ישראל נמצאת מאחורי מדינות מתקדמות במערב בתחום הפיקוח על תכני טיקטוק והניסיונות למנוע שימוש מזיק ברשת על ידי גורמים עוינים? מה ניתן ללמוד מפעולות שהתבצעו בימים האחרונים ברומניה ובאלבניה, כהתגוננות בפני ניצול לרעה של טיקטוק לצרכי השפעה פוליטית של מדינה זרה או פגיעה בביטחון האישי של המשתמשים? -
הפסקת האש בלבנון: הפגיעה בחיזבאללה ושעת המבחן המתקרבת
חוקרת לבנון וחזבאללה במכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי, על מצב חיזבאללה אחרי הפסקת האש, סדר העדיפויות שהשתנה בעקבות הפגיעה הקשה בכוח הצבאי של הארגון ובדרג ההנהגה שלו, והחולשות והחוזקות של הסכם הפסקת האש.
מדוע המבחן הגדול ליציבות ההסכם מתחיל אחרי 60 הימים שבהם אמורה להתבצע פריסה מחדש של צבא לבנון ויוניפי״ל מדרום לליטאני, ובמקביל נסיגה של צה״ל מדרום לבנון? מה סוכם בין ארה״ב לישראל בעניין המשך פעילות נגד חיזבאללה אחרי הפסקת האש? מה הבעייתיות שעדיין קיימת לגבי תפקוד צבא לבנון כחלק מההסכם? כיצד ניתן בכל זאת לאכוף את הביצוע על חיזבאללה בכלים שיש בידי ישראל? ומהן השלכות המלחמה על מעמדו של חיזבאללה והבחירות לנשיאות לבנון?
מעבר לרשת – חלק א' | מהפכה על סטרואידים: מי נגד מי בסוריה?
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה במהפכה בסוריה ובנפילת משטר אסד.
בחלק הראשון של הפינה, נבחן מי הם השחקנים שלקחו חלק במהפכת ה-7 בדצמבר - איפה הם נמצאים על המפה הגאוגרפית, מהי האוריינטציה הפוליטית-דתית של הקבוצות השונות, ואיך כל זה קרה כל כך מהר ללא מאבק וללא שפיכות דמים? ננסה גם להבין את המהלכים הדיפלומטים האזוריים: מדוע המדינות הערביות כל כך מבוהלות? כיצד נשבר הציר האיראני? ומה מבטיח לנו המשטר החדש בדמשק ?
בחלק ב' של הרצועה תעסוק אורית בשיח בסוריה לפני ואחרי המהפכה.
מעבר לרשת – חלק ב' | המהפכה בסוריה: השיח ברחובות דמשק, ומי אתה אל-ג'ולאני?
אחרי שבחלק א' עשתה אורית פרלוב סדר ביחסי הכוחות בסוריה, בחלק השני היא עוקבת אחר השיח ברשתות החברתיות בסוריה ובעולם הערבי.
נלמד מה הן הסיבות, בראייה ציבורית, לנטישתן של איראן ורוסיה את בשאר אל-אסד, מה החלק של יחיא סינוואר, ״מבצע מבול אל-אקצא״ ותבוסת חזבאללה בלבנון בנפילת אסד.
כמו כן נבין מה הן החלופות השונות ל״יום שאחרי״ בסוריה - האם סהר סוני של אסלאם פוליטי בהנהגת טורקיה יחליף את הסהר השיעי בהנהגת איראן? האם אנחנו נראה השתלטות של ג׳יהאד סלאפי בדומה לאפגניסטאן או אולי מלחמות אזרחים בדומה לעיראק ולבנון?
לבסוף, נכיר את איש השעה בסוריה, ראש ארגון הייאת תחריר א-שאם ומנהיג המהפכה - מוחמד אל-ג׳ולאני הרי הוא אחמד א-שרע. האם האיש עם הזקן השחור והרקע הג׳האדסטי שישב בכלא בוקה בעיראק ונמצא ברשימת בטרור של ארה״ב יהיה יום אחד נשיא סוריה? מהמסלול להקמת השלוחה של אל-קאעידה בסוריה ועד למאבק בבשאר אל-אסד, הכינוי שקיבל ״ג׳׳ולאנסקי״ והפיכתו לג׳נטלמן הלבוש בחליפות איטלקיות ומקבל משלחות מאירופה וארה״ב בארמון הנשיאות. היהפוך נמר חברבורותיו?
רוסיה/סוריה: האם פוטין מאבד את הנכס החשוב שלו במזרח התיכון?
חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, מנתח את הדרמה בסוריה ומשמעויותיה מהזווית הרוסית. מדוע רוסיה לא נלחמה כדי להציל את משטר אסד עם התרחבות המתקפה של המורדים? מה ההשלכות המיידיות של קריסת המשטר על הנוכחות הרוסית בסוריה? האם רוסיה יכולה להסתמך על שיתוף פעולה עם המורדים כדי לשמר את האינטרסים שלה בסוריה? מה טיב היחסים בין רוסיה לטורקיה, שהשפעתה בזירה הסורית גברה מאוד בעקבות חילופי השלטון בדמשק? -
חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, מנתח את הדרמה בסוריה ומשמעויותיה מהזווית הרוסית. מדוע רוסיה לא נלחמה כדי להציל את משטר אסד עם התרחבות המתקפה של המורדים? מה ההשלכות המיידיות של קריסת המשטר על הנוכחות הרוסית בסוריה? האם רוסיה יכולה להסתמך על שיתוף פעולה עם המורדים כדי לשמר את האינטרסים שלה בסוריה? מה טיב היחסים בין רוסיה לטורקיה, שהשפעתה בזירה הסורית גברה מאוד בעקבות חילופי השלטון בדמשק?
-
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה במהפכה בסוריה ובנפילת משטר אסד.
בחלק הראשון של הפינה, נבחן מי הם השחקנים שלקחו חלק במהפכת ה-7 בדצמבר - איפה הם נמצאים על המפה הגאוגרפית, מהי האוריינטציה הפוליטית-דתית של הקבוצות השונות, ואיך כל זה קרה כל כך מהר ללא מאבק וללא שפיכות דמים? ננסה גם להבין את המהלכים הדיפלומטים האזוריים: מדוע המדינות הערביות כל כך מבוהלות? כיצד נשבר הציר האיראני? ומה מבטיח לנו המשטר החדש בדמשק ?
בחלק ב' של הרצועה תעסוק אורית בשיח בסוריה לפני ואחרי המהפכה. -
אחרי שבחלק א' עשתה אורית פרלוב סדר ביחסי הכוחות בסוריה, בחלק השני היא עוקבת אחר השיח ברשתות החברתיות בסוריה ובעולם הערבי.
נלמד מה הן הסיבות, בראייה ציבורית, לנטישתן של איראן ורוסיה את בשאר אל-אסד, מה החלק של יחיא סינוואר, ״מבצע מבול אל-אקצא״ ותבוסת חזבאללה בלבנון בנפילת אסד.
כמו כן נבין מה הן החלופות השונות ל״יום שאחרי״ בסוריה - האם סהר סוני של אסלאם פוליטי בהנהגת טורקיה יחליף את הסהר השיעי בהנהגת איראן? האם אנחנו נראה השתלטות של ג׳יהאד סלאפי בדומה לאפגניסטאן או אולי מלחמות אזרחים בדומה לעיראק ולבנון?
לבסוף, נכיר את איש השעה בסוריה, ראש ארגון הייאת תחריר א-שאם ומנהיג המהפכה - מוחמד אל-ג׳ולאני הרי הוא אחמד א-שרע. האם האיש עם הזקן השחור והרקע הג׳האדסטי שישב בכלא בוקה בעיראק ונמצא ברשימת בטרור של ארה״ב יהיה יום אחד נשיא סוריה? מהמסלול להקמת השלוחה של אל-קאעידה בסוריה ועד למאבק בבשאר אל-אסד, הכינוי שקיבל ״ג׳׳ולאנסקי״ והפיכתו לג׳נטלמן הלבוש בחליפות איטלקיות ומקבל משלחות מאירופה וארה״ב בארמון הנשיאות. היהפוך נמר חברבורותיו? -
חוקרת לבנון וחזבאללה במכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי, על מצב חיזבאללה אחרי הפסקת האש, סדר העדיפויות שהשתנה בעקבות הפגיעה הקשה בכוח הצבאי של הארגון ובדרג ההנהגה שלו, והחולשות והחוזקות של הסכם הפסקת האש.
מדוע המבחן הגדול ליציבות ההסכם מתחיל אחרי 60 הימים שבהם אמורה להתבצע פריסה מחדש של צבא לבנון ויוניפי״ל מדרום לליטאני, ובמקביל נסיגה של צה״ל מדרום לבנון? מה סוכם בין ארה״ב לישראל בעניין המשך פעילות נגד חיזבאללה אחרי הפסקת האש? מה הבעייתיות שעדיין קיימת לגבי תפקוד צבא לבנון כחלק מההסכם? כיצד ניתן בכל זאת לאכוף את הביצוע על חיזבאללה בכלים שיש בידי ישראל? ומהן השלכות המלחמה על מעמדו של חיזבאללה והבחירות לנשיאות לבנון? -
נפילת משטר אסד: דיון מומחים
בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי דנה ראשת תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, עם המומחה לענייני איראן במכון ד"ר רז צימט והמומחית לענייני טורקיה במכון ד"ר גליה לינדנטראוס, על השפעות והשלכות נפילתו של משטר אסד בעקבות מתקפת הפתע של כוחות המורדים. בין היתר ידונו המומחים במאבקי הכוחות שמעצבים את המציאות בשטח, בעתידה של המדינה הסורית ושל האזור, וכמובן – באופן שבו כל זה על ישראל.
החזרת תושבי הצפון לבתיהם – ההיבט הצבאי
מעל לשבועיים ששוררת הפסקת אש שברירית בצפון, ומרבית תושבי אזור הגבול טרם שבו לביתם. בפרק זה של פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, תא"ל (מיל') גיא חזות, על הצעדים שעל צה"ל לעשות להבטחת בטחונם של תושבי הצפון מול ההפרות האפשריות של חיזבאללה והמציאות המתהווה בסוריה, כמו גם לשיקום האמון בינו לבין התושבים בתקופה הקרובה.
פייקלנד - פרק 30 | מבט מבפנים: כך נראית ה"הסברה ישראלית"
אילון לוי, לשעבר דובר ממשלת ישראל במלחמת חרבות ברזל, ועו"ד גדי עזרא, לשעבר מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, דנים בפרק זה של פייקלנד במערך ההסברה הישראלי, ומתארים את בעיית חוסר התכנון והמדיניות הסדורה ואת הכשלון בניהול דו-שיח מוצלח עם דעת הקהל העולמית.
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל -
אילון לוי, לשעבר דובר ממשלת ישראל במלחמת חרבות ברזל, ועו"ד גדי עזרא, לשעבר מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, דנים בפרק זה של פייקלנד במערך ההסברה הישראלי, ומתארים את בעיית חוסר התכנון והמדיניות הסדורה ואת הכשלון בניהול דו-שיח מוצלח עם דעת הקהל העולמית.
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל -
בפרק מיוחד של פודקאסטרטגי דנה ראשת תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, עם המומחה לענייני איראן במכון ד"ר רז צימט והמומחית לענייני טורקיה במכון ד"ר גליה לינדנטראוס, על השפעות והשלכות נפילתו של משטר אסד בעקבות מתקפת הפתע של כוחות המורדים. בין היתר ידונו המומחים במאבקי הכוחות שמעצבים את המציאות בשטח, בעתידה של המדינה הסורית ושל האזור, וכמובן – באופן שבו כל זה משפיע על ישראל.
-
מעל לשבועיים ששוררת הפסקת אש שברירית בצפון, ומרבית תושבי אזור הגבול טרם שבו לביתם. בפרק זה של פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם חוקר המכון, תא"ל (מיל') גיא חזות, על הצעדים שעל צה"ל לעשות להבטחת בטחונם של תושבי הצפון מול ההפרות האפשריות של חיזבאללה והמציאות המתהווה בסוריה, כמו גם לשיקום האמון בינו לבין התושבים בתקופה הקרובה.
-
מתקפת המורדים בסוריה: ההפתעה, המבחן הגדול לציר האיראני והמשמעויות לישראל
חוקרי המכון - ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר גליה לינדנשטראוס והשגריר ארקדי מיל-מן - בשיחה על הדרך למתקפת הפתע, הסיבות להצלחת המורדים, הקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ והמשמעויות וההשלכות עבור משטר אסד, טורקיה, רוסיה, איראן והציר בהובלתה וישראל.
תקציב 2025: השלכות המלחמה, הגזירות הכלכליות ודירוג האשראי של ישראל
חוקרי התחום הכלכלי במכון, פרופ' אסטבן קלור וד"ר תומר פדלון, על המאפיינים המרכזיים של תקציב 2025 בכלל ותקציב הביטחון בפרט.
אילו שינויים ניכרים בתקציב ומה המשמעות שלהן לציבור, על מגזריו השונים? אילו שינויים יכלו להיכלל ולא נכללו? על רקע הורדת דירוג אשראי של ישראל, האם התקציב מספק מענה לדוחות חברות הדירוג? והאם הפסקת האש בלבנון יכולה לשנות במשהו את התקציב?
גרמניה על פרשת דרכים
English follows Hebrew
גרמניה היא אחת המדינות החשובות באירופה, וגם אחת הידידותיות ביותר כלפי ישראל ביבשת. עם זאת, לאחרונה נכנסה המדינה למשבר שהוביל להתפרקות הקואליציה בברלין, כמו גם להודעת הקנצלר על רצונו לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות בפברואר. לפי הסקרים, גרמניה עומדת בפני מהפך פוליטי, וזאת באמצע תקופה מתוחה ביותר בתוך המדינה ובסביבתה.
ברקע האירועים האחרונים, הזמין חוקר אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, את ד"ר פטר לינטל - חוקר במכון המחקר הגרמני SWP המומחה ליחסים בין גרמניה לישראל, לדיון מיוחד: איך הגיבו בממשל ובחברה בגרמניה לאירועי ה-7/10 ולמלחמה בעזה עד כה? האם הממשלה בברלין תציית לצוי המעצר נגד נתניהו וגלנט? איך נכנסה גרמניה למשבר הפוליטי הנוכחי? ומה מצפה לה, לאירופה וליחסי ברלין-ירושלים לאחר הבחירות הצפויות?
הדיון נערך בשפה האנגלית
Germany at a Crossroads
Germany is one of the most important countries in Europe and one of the friendliest toward Israel on the continent. However, the country has recently entered a crisis that led to the dissolution of the coalition in Berlin, as well as an announcement by the chancellor regarding his intention to dissolve parliament and call for elections in February. According to polls, Germany is facing a political upheaval during an exceptionally tense period both within the country and in its surroundings.
Against the backdrop of recent events, INSS researcher Dr. Remi Daniel, invited Dr. Peter Lintl—a researcher at the German research institute SWP and an expert on German-Israeli relations—for a special discussion: How has the German government and society reacted to the events of October 7th and the ongoing war in Gaza so far? Will the Berlin government comply with arrest warrants against Netanyahu and Gallant? How did Germany enter its current political crisis? And what lies ahead for Germany, Europe, and Berlin-Jerusalem relations after the upcoming elections? -
חוקרי התחום הכלכלי במכון, פרופ' אסטבן קלור וד"ר תומר פדלון, על המאפיינים המרכזיים של תקציב 2025 בכלל ותקציב הביטחון בפרט.
אילו שינויים ניכרים בתקציב ומה המשמעות שלהן לציבור, על מגזריו השונים? אילו שינויים יכלו להיכלל ולא נכללו? על רקע הורדת דירוג אשראי של ישראל, האם התקציב מספק מענה לדוחות חברות הדירוג? והאם הפסקת האש בלבנון יכולה לשנות במשהו את התקציב? -
חוקרי המכון - ד"ר כרמית ולנסי, ד"ר גליה לינדנשטראוס והשגריר ארקדי מיל-מן - בשיחה על הדרך למתקפת הפתע, הסיבות להצלחת המורדים, הקשר למלחמת ״חרבות ברזל״ והמשמעויות וההשלכות עבור משטר אסד, טורקיה, רוסיה, איראן והציר בהובלתה וישראל.
-
English follows Hebrew
גרמניה היא אחת המדינות החשובות באירופה, וגם אחת הידידותיות ביותר כלפי ישראל ביבשת. עם זאת, לאחרונה נכנסה המדינה למשבר שהוביל להתפרקות הקואליציה בברלין, כמו גם להודעת הקנצלר על רצונו לפזר את הפרלמנט ולקרוא לבחירות בפברואר. לפי הסקרים, גרמניה עומדת בפני מהפך פוליטי, וזאת באמצע תקופה מתוחה ביותר בתוך המדינה ובסביבתה.
ברקע האירועים האחרונים, הזמין חוקר אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, את ד"ר פטר לינטל - חוקר במכון המחקר הגרמני SWP המומחה ליחסים בין גרמניה לישראל, לדיון מיוחד: איך הגיבו בממשל ובחברה בגרמניה לאירועי ה-7/10 ולמלחמה בעזה עד כה? האם הממשלה בברלין תציית לצוי המעצר נגד נתניהו וגלנט? איך נכנסה גרמניה למשבר הפוליטי הנוכחי? ומה מצפה לה, לאירופה וליחסי ברלין-ירושלים לאחר הבחירות הצפויות?
הדיון נערך בשפה האנגלית
Germany at a Crossroads
Germany is one of the most important countries in Europe and one of the friendliest toward Israel on the continent. However, the country has recently entered a crisis that led to the dissolution of the coalition in Berlin, as well as an announcement by the chancellor regarding his intention to dissolve parliament and call for elections in February. According to polls, Germany is facing a political upheaval during an exceptionally tense period both within the country and in its surroundings.
Against the backdrop of recent events, INSS researcher Dr. Remi Daniel, invited Dr. Peter Lintl—a researcher at the German research institute SWP and an expert on German-Israeli relations—for a special discussion: How has the German government and society reacted to the events of October 7th and the ongoing war in Gaza so far? Will the Berlin government comply with arrest warrants against Netanyahu and Gallant? How did Germany enter its current political crisis? And what lies ahead for Germany, Europe, and Berlin-Jerusalem relations after the upcoming elections? -
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בהקמת ״יחידת סהם״ ע״י משטרת חמאס.
ננסה להבין מה תפקידה של היחידה במצוד אחר משתפי פעולה עם ישראל ובחלוקת הסיוע ההומניטארי בתוך עזה. כיצד הצליחה חמאס לצוד את משתפי הפעולה ולחסלם ברפיח, חאן יונס, נוציראת, דיר אל-בלח ובעיר עזה? כמו כן, נבחן מה הטעויות שישראל עשתה בניסיון ליצור חלופת בעזה לחמאס ומדוע נכשלה. -
ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון, מסביר מדוע לדעתו איראן בוחרת להשהות את תגובתה על התקיפה הישראלית באיראן בחודש שעבר, ומנתח לעומק את מרכיבי תפיסת הביטחון של המשטר האיראני, כפי שגובשו מאז המהפכה האסלאמית ועד היום: הסתמכות על מיליציות "שלוחים", פיתוח טילים וכטב"מים, טרור והתעצמות גרעינית.
לאחר מכן, צימט בוחן את השלכות המלחמה על מרכיבי תפיסת הביטחון האיראנית וסדרי העדיפויות של המשטר. מהם הספקות שהתעוררו במשטר בנוגע להפעלת השלוחים, בעקבות ה-7.10, התלכדות הזירות והלחימה עד לימים שקדמו להפסקת האש בלבנון? מה למד המשטר משתי המתקפות הישירות שלו על ישראל, לגבי יכולותיו הצבאיות האסטרטגיות ובמיוחד לגבי יכולתו להרתיע את ישראל באמצעותן? ולבסוף, מהם האיתותים שהופיעו בחודשים האחרונים לכך שהמשטר עשוי לשנות את דוקטרינת הגרעין שלו ואף ללכת מעבר ל״סף״ - קיצור זמן הפריצה לנשק גרעיני? -
שלוחים, טילים וגרעין: לקראת שינוי אפשרי בתפיסת הביטחון של איראן?
ד"ר רז צימט, חוקר איראן במכון, מסביר מדוע לדעתו איראן בוחרת להשהות את תגובתה על התקיפה הישראלית באיראן בחודש שעבר, ומנתח לעומק את מרכיבי תפיסת הביטחון של המשטר האיראני, כפי שגובשו מאז המהפכה האסלאמית ועד היום: הסתמכות על מיליציות "שלוחים", פיתוח טילים וכטב"מים, טרור והתעצמות גרעינית.
לאחר מכן, צימט בוחן את השלכות המלחמה על מרכיבי תפיסת הביטחון האיראנית וסדרי העדיפויות של המשטר. מהם הספקות שהתעוררו במשטר בנוגע להפעלת השלוחים, בעקבות ה-7.10, התלכדות הזירות והלחימה עד לימים שקדמו להפסקת האש בלבנון? מה למד המשטר משתי המתקפות הישירות שלו על ישראל, לגבי יכולותיו הצבאיות האסטרטגיות ובמיוחד לגבי יכולתו להרתיע את ישראל באמצעותן? ולבסוף, מהם האיתותים שהופיעו בחודשים האחרונים לכך שהמשטר עשוי לשנות את דוקטרינת הגרעין שלו ואף ללכת מעבר ל״סף״ - קיצור זמן הפריצה לנשק גרעיני?
"חזבאללה מניף דגל לבן": השיח בלבנון בעקבות הפסקת האש | מעבר לרשת – חלק א'
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בלבנון בנוגע להסכם הפסקת האש עם ישראל, שקובע באופן נחרץ: "חזבאללה הובס ונכנע". פרלוב מנסה להסביר מה גרם לציבור הלבנוני להפנות גב באופן מוחלט לחזבאללה וכן להפנות את חיצי הביקורת והזעם כלפי האוכלוסייה השיעית והארגון ולא כלפי ישראל.
צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט: התקדים המסוכן, העיוות המשפטי ודרכי ההתגוננות
בעקבות החלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, מסבירה חוקרת המכון ד"ר עו"ד תמי קנר את המשמעויות להחלטה התקדימית הזו, ומוסיפה: כיצד ההחלטה עלולה להשפיע בעתיד על קצינים בכירים ואישים נוספים המעורבים במלחמה? מהם העיוותים בהחלטת בית הדין ובדרך שבה היא מציגה את החשדות נגד נתניהו וגלנט? מה יכלה ישראל לעשות כדי לנסות ולמנוע את ההחלטה הזו? וגם: על האופן בו הזירה המשפטית הפכה לחלק בלתי נפרד מהמלחמה.
יחידת סהם: ציידי המשת"פים של חמאס | מעבר לרשת – חלק ב'
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בהקמת ״יחידת סהם״ ע״י משטרת חמאס.
ננסה להבין מה תפקידה של היחידה במצוד אחר משתפי פעולה עם ישראל ובחלוקת הסיוע ההומניטארי בתוך עזה. כיצד הצליחה חמאס לצוד את משתפי הפעולה ולחסלם ברפיח, חאן יונס, נוציראת, דיר אל-בלח ובעיר עזה? כמו כן, נבחן מה הטעויות שישראל עשתה בניסיון ליצור חלופת בעזה לחמאס ומדוע נכשלה. - Se mer
