Episoder
-
מוטי בזוקה, חייל פשוט, מוצא את עצמו במלחמת העולם השנייה.סיפור קצר שזכה במקום השני בתחרות הסיפור הקצר של עמק חפר 2024.האזנה מהנה!
"לפני שעתיים ידעתי הכול.הכול היה מסודר.הייתה שעת קפה, שעת סגירה, שעה לרכבת.הטלפון של ליטל באמצע היום, בימי חמישי טלפון לאימא של אלון, שעוד לא התאוששה מהתאונה שלו, חריימה של יום שישי.אימא שלי, שתמיד ביקשה ממני להשלים עם אבא שלי, ואמרה שהריב ביננו יוריד אותה לקבר.פתאום לא ידעתי כלום.ישבתי בפינה יחד עם כל האנשים בבונקר ובכיתי.איך לעזאזל הגעתי לכאן??ואז שמעתי קול בראש. אתה "מוטי בזוקה", אתה "מוטי בזוקה".הפסקתי לבכות.מי קורא לי?לקח לי רגע להבין שאני מדבר לעצמי בקול רם.ניגבתי את הדמעות.ידעתי מה אני עומד לעשות.אף אחד לא מתעסק עם "מוטי בזוקה". -
החלק השלישי והאחרון של פרשת הנוסע הסמוי.
בפרק הזה עו"ד אורון שוורץ יספר על המשפט ותוצאותיו.
רב החובל נחום פורת יסביר על הקושי של נוסעים סמויים והאם לדעתו אבנר גלעד פעל בצורה נכונה.
וגם על משפטי נירנברג, טבח כפר קאסם, טביעתה של ספינת מסדה ועוד...האזנה מהנה!
את הסדרה יצרנו יחד - נתן פוזניאק ויובל מלחי.
תודה לאייל ודוריס פארן, עו"ד אורון שוורץ, רב החובל נחום פורת וכמובן לכם המאזינים.
-
Mangler du episoder?
-
Our story today is a tale of bravery, self-sacrifice, courage, despair, and hope that occurred on October 7th 2023.
Two brothers and a nephew decide to save people in Kibbutz Beeri, while terrorists are still roaming and hiding in the Kibbutz.
It is a unique and moving story told by two eyewitnesses.
We continue to pray for the safe return of the hostages and soldiers, and mourn with the families who have lost their loved ones.
"Though I walk through the valley of the shadow of death, I will fear no evil; for thou art with me." Psalm 23:4
Thanks to everyone who took part in this episode:
Dov Green (the voice of Dany Fuchs)
Fania Tagar (Narrator)
Yuval Malchi (the voice of Menahem Kalmanson)
Ori Ben Dor - Sound Design
Ofir Swaid - Guitar
Adi Harari - Producer
Michal Katz - Transcriber
Maya Thomas - Translation
A special thanks to Menahem Kalmanson, Danny Fooks, Josh Zylbershlag, Daniella and Yosef Ben Nun, Shira Zaguri, and the Shira Banki Way.
Behind the Scenes
A few weeks ago, Yosef and Daniella Ben-Nun contacted us and said they were extremely moved by the Kalmanson episode we produced in Hebrew together with the Shira Banki Way. They enlisted the Jewish Syrian community of NY and NJ, and we got to work. Please share this episode so others will learn what happened in Israel on October 7th.
The Way (sbw.org.il) was established to engage in educational activities and promote positive values and tolerance in the public sphere. The organization was founded in memory of Shira Banki, who was tragically murdered at the Gay Pride Parade in Jerusalem before she turned 16. Shira embodied values and ideals, striving to make the world a better place.
In early 2024, we produced three episodes in Hebrew that share the remarkable stories of heroes who acted on October 7th. Among them are a 50-year-old kindergarten teacher, a Muslim Bedouin minibus driver, and the Kalmanson brothers, who drove from their home to southern Israel to offer assistance.
This episode tells the story of the Kalmanson brothers, their nephew, and the residents of Kibbutz Berri. Through their experiences, listeners can gain insight into the events of October 7th and 8th in one specific location in Israel.
This episode weaves together themes of courage, despair, and hope. We aspire for the message of unity echoed throughout this story to resonate in Israel and beyond.
Menahem Kalmanson
Danny Fooks
Danny Fuchs, Yuval Malchi and Ori Ben Dor in Kibbutz Beeri
-
אחרי שהפרק הראשון עלה, אייל התקשר.
הוא ודוריס התרגשו מהפרק ומשהו קרה להם.
סיפור ישן נושן נפתח והציף המון רגשות.
אז הזמנתי אותם לראיון.
והם באו.
האזנה מהנה!!
תודה לאייל ודוריס פארן, נתן פוזניאק ולכם המאזינים!
את הסדרה יצרנו יחד - נתן פוזניאק ויובל מלחי.
תודה לאייל ודוריס פארן, עו"ד אורון שוורץ, רב החובל נחום פורת וכמובן לכם המאזינים.
-
בשנת 1982 סמוך לחופי אפריקה, מתגלה נוסע סמוי על ספינה ישראלית של הקיבוץ המאוחד.
רב החובל, אבנר גלעד, איש עתיר זכויות, מחליט להוריד אותו לים שורץ כרישים על גבי רפסודה מאולתרת.
באוניה כמעט פורץ מרד.
כעבור שנתיים הסיפור מתפרסם והופך למשפט מתוקשר.
מה בדיוק קרה שם?
מה היה גורלו של הנוסע הסמוי?
כיצד הסתיים המשפט?
סיפור בשני חלקים.
האזנה מהנה!
ראיונות וכתיבה - נתן פוזניאק
עריכה, עריכת סאונד וקריינות - יובל מלחי
-
לפני כמה שנים התחלנו סדרה שמספרת על עולם המשפטים לילדים.
האמת, לא חשבתי שזה יעבוד.
אבל ילדים אוהבים סיפורים (גם גדולים, כן כן) והשילוב בין סיפורים לעולם המשפט עבד.
הסדרה הצליחה בענק.
אחד הסודות הוא חופש הפעולה שהקריה האקדמית אונו נתנה לנו.
הם בחרו לא להתערב בתוכן אלא אמרו לנו זה המקצוע שלכם תעשו את מה שאתם יודעים.
והרבה פעמים זה סוד ההצלחה.
כיום ילדין הוא אחד ההסכתים הכי פופולריים בישראל עם עשרות אלפי האזנות לכל פרק וילדים שכל הזמן שואלים מתי הפרק הבא...
אז קבלו את עונה 4 אותה כתבה וגם הפיקה עדי הררי. בשבילי זו זכות עצומה לעבוד עם עדי.
תודה גדולה לקריה האקדמית אונו ולישי כץ על האמון, לנטע גפן שעזרה לנו בכל צעד, לאורי בן דור שערך סאונד כמו קוסם ולדינה בר מנחם על עריכת הלשון.
תודה לרני שחר שמלווה אותי כבר הרבה שנים ותודה לעמית רכס על הלוגו.
בפרק הראשון של עונה 4, הילדים מתבקשים לכתוב סיפור במסגרת תחרות כתיבה.
חלק מהילדים משתמשים בצ'טג'יפיטי וזוכים בתחרות.
תום ומאיה מתרגזים אך למזלם הם פוגשים את ד"ר ליטל הלמן,מרצה בכירה בפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו, שמסבירה ומציעה פתרונות.
האזנה מהנה!
-
הרב עמרי אלון הוא מחנך כיתות א-ב ביישוב כוכב השחר.
ב-6 באוקטובר נסע עם אישתו מיכל ו-8 מילדיו לבסיס זיקים, לחגוג שבת עם החיילים.
ליל שבת היה נהדר ועמרי הלך לישון עם חיוך על הפנים.
למחרת בבוקר, בשעה 6:29, העולם התהפך.
זהו סיפורה של משפחת אלון.
ליבנו עם משפחות החללים, החטופים, הפצועים וכל האנשים המדהימים שאיבדנו במלחמה הארורה הזאת.
בשורות טובות!
-
אליסף פרץ שכל את שני אחיו אוריאל ואלירז פרץ ז"ל.
בפעם הראשונה הוא עוד היה ילד ובפעם השניה כבר אחרי צבא.
על המקום של אחים שכולים בחברה הישראלית,
ההתמודדות, החלום לרכב על כבשה בניו זילנד,
מדוע אסור היה לו לאכול עוגות גבינה
ועל הארגון שהיה בין מייסדיו - האחים שלנו, עמותה למען אחים שכולים.
האזנה מהנה!
תודה לנתן פוזניאק, אח שכול בעצמו, שערך את תוכן הפרק.
לצפייה בסרטון בפרוייקט פנים יום זכרון של בית אבי חי - מחפש אותם
אוריאל ואלירז פרץ ז"ל
-
בסוף שנות השבעים פרצו מהומות אלימות בטהרן כנגד שלטון השאה (מלך בפרסית).
הישראלים ששהו במדינה מיהרו לעזוב אותה יחד עם משפחותיהם.
בטהרן נשארו עשרות ישראלים, בעיקר נציגי מדינת ישראל באיראן.
בבוקר בהיר בחודש פברואר 1979 חזר חומייני לאיראן ועלה לשלטון.
השלטון החדש רצח מאות קציני צבא בכירים ואלפים ששיתפו פעולה עם שלטון השאה.
בכל פינת רחוב הוקם עמוד תלייה.
היה ברור שחייהם של הישראליים בטהרן בסכנה עצומה.
בארץ רבים האמינו ואף אמרו כי הם לא יחזרו לישראל חיים.
אבל לישראליים בטהרן היו תכניות אחרות.
האזנה מהנה!
תודה לנתן פוזניאק שאסף את עדויותיהם של איציק שגב וחיים שילוח לפרק הזה.
נשים נפגשות עם חומייני, אפריל 1979
-
יוסף אלזיאדנה, בן ארבעים ושבע ואב לשבעה, מתגורר בפזורה הבדואית.
כבר שנים הוא מסיע צעירים מאזור הדרום לבית ספר, טיולים ומסיבות.
בשישה באוקטובר הסיע צעירים לפסטיבל נובה.
למחרת בשש וחצי בבוקר הטלפון שלו צלצל.
מתוך שינה הוא עונה ושומע - "יוסף תציל אותנו"
יוסף יוצא מהבית בריצה ונוסע אל לב התופת.הוא לא שועה לקריאות להסתובב ולחזור ונוסע לחפש את הצעירים שלו.
מה גרם לו לנסוע למסיבה, כיצד הצליח להימלט, הטלפונים שקיבל, השיחה המרגשת עם יעקב ועוד.
פרק נוסף בסדרת הפרקים בשיתוף 'דרך שירה בנקי'.
מתפללים לחזרתם של החטופים במהרה!
הפרק בשיתוף דרך שירה בנקי.
הצטרפו אלינו!
בהכנת הפרק השתתפו:
עדי הררי, אורי בן דור, יובל מלחי, מיכל כץ ושירה זגורי מנכ"לית דרך שירה בנקי.
תודה לאורי ומיקה בנקי, רני שחר וליוסף אלזיאדנה.
-
המשורר האמריקני קארל סנדברג אמר פעם:
"גבורה היא מתנה.
אלו שיש להם אותה,
אף פעם לא ידעו זאת,
עד לשעת המבחן."
בחמישה באוקטובר 2023, טלי חדד מאופקים ביקרה במשתלה.
היא רצתה לקנות עציצים ולהקים גינת פרחים בחצר הקדמית של ביתה.
יומיים אחרי זה היא תמצא את עצמה בסיטואציה בלתי אפשרית,
מפנה את בנה הפצוע ופצועים רבים אחרים ברכבה הפרטי.
טלי חצתה שוב ושוב את אופקים, תחת אש.
והיה לה ברור שזה הדבר הנכון לעשות.
במעשיה הצילה רבים.
סיפור על אומץ לב, גבורה ומסר לאחדות.
הפרק בשיתוף דרך שירה בנקי.
הצטרפו אלינו!
בהכנת הפרק השתתפו:
עדי הררי, אורי בן דור, יובל מלחי, מיכל כץ ושירה זגורי מנכ"לית דרך שירה בנקי.
תודה לאורי ומיקה בנקי, רני שחר ולטלי חדד שאירחה אותנו בביתה.
עדי הררי וטלי חדד
-
אחד הפרקים הכי מרגשים שיצא לי לעבוד עליהם אי פעם.
מנחם קלמנזון מעותניאל ודני פוקס מבארי מספרים על החילוץ ההרואי של כח קלמנזון בשבעה באוקטובר.
מה הוביל שני אחים לרדת דרומה, על דעת עצמם, ולפנות אזרחים מבארי.
סיפור מרגש על גבורה וחיבור ישראלי.
לזכרו של אלחנן קלמנזון ז"ל וכל אנשי בארי שחלקם עדיין בשבי.
מחכים לכם בבית!
בתאריך 19.3.24 נודע כי מנחם ואיתיאל זכו בפרס ישראל, הפרס החשוב והיוקרתי ביותר במדינת ישראל.
הפרק בחסות דרך שירה בנקי.
הצטרפו אלינו!
בהכנת הפרק השתתפו:
עדי הררי, אורי בן דור, נתן פוזניאק, מיכל כץ, מנחם קלמנזון, דני פוקס ושירה זגורי מנכ"לית דרך שירה בנקי.
תודה לאורי ומיקה בנקי, רני שחר ולחברי קיבוץ בארי שאפשרו לנו לסייר במקום.
-
בשנת 1814 התפוצץ מיכל לתסיסת בירה במבשלה לונדונית.
המיכל היה עצום בגודלו ולמעלה משלושה מיליון ליטרים של בירה שטפו רחובות בגל עצום של 4.5 מטרים.
השטפון הרס בתים והביא לטביעתם של אנשים שהתגוררו סמוך למבשלה.
אז איך כל זה קרה, מה זאת בירה פורטר, מה היה שגעון הג'ין ועוד.
האזנה מהנה!
-
דודי רבי חבר כיתת הכוננות של כרם שלום הוא בכלל מורה ומחנך.
ב 7.10 הוא יצא עם חולצת השבת לתפוס עמדה.
הוא לא תיאר לעצמו שהוא עומד להיות מעורב בקרב קשה שבו יהרגו כמה מחבריו הטובים.
משמחת תורה לגיהנום תוך שניות בודדות.
"בשבע ושמונה עשרה דקות אני והצמד שלי, נמצאים במרכז הקיבוץ וקולטים קבוצה של שבעה חיילים, אני אומר חיילים, כי חלקם היו לבושים במדים צבאיים. אנחנו ממש קולטים אותם, במרחק של פחות ממאה מטר, אני רואה את הלבן בעיניים שלהם, של המחבלים הארורים, ואני שומע אותם מדברים בקולניות, בערבית, וככה עם התנועות ידיים, כאילו הם מתכננים לאיפה ללכת, אנחנו עדיין לא קולטים את הסיטואציה, ואנחנו אומרים, בטח זה הגדס"ר הבדואי, שעד לא מזמן היה בקיבוץ, ואנחנו קוראים להם, "צה"ל צה"ל", והם פותחים עלינו באש, ואנחנו רגע חושבים אולי זו טעות בזיהוי, הם לא מבינים מי אנחנו, ושוב אנחנו קוראים "צה"ל צה"ל" ושוב הם יורים עלינו צרור יריות, אז אנחנו מבינים שיש לנו מחבלים בקיבוץ, ומשיבים עליהם באש, מתנהל קרב יריות...."
עמיחי ישראל ויצן וידידיה רזיאל ז"ל
התמונה מאתר כרם שלום - https://keremshalom.org.il/battle-of-kerem-shalom/ -
הרעשה כבדה של הפגזות.
חריגה אפילו ביחס לעוטף.
אני נכנס לממ"ד ומצטרף למיטה של דרור ביתי בת החמש וחצי.
אשתי, אפרת, נכנסת לרכב וטסה בין נפילות טילים כדי להגיע אל הבן הגדול, צור,
ששהה בבית של סבא עם אח שלי ומשפחתו.
היא הגיעה ללא פגע ומאותו רגע אנחנו מפוצלים.
בטוחים שתכף ההפגזה תיגמר ונשוב להיות יחד.
תוך מספר דקות אני מתחיל לשמוע ירי מנשק קל
ומבין שהסיפור שונה הפעם אבל עדיין לא מבין כמה.תודה לשגיא שפרוני ולהגר דרור שדרכה הגעתי לסיפור.
תודה לאורי בן דור שערך את הפרק.
-
גיא גוב ארי מספר על ערבות הדדית בתקופת השבעה של אופק רוסו ז"ל.
"אני הולך לספר לכם כאן משהו אחר, על העם שלנו, עם ישראל.
על אנשים שלא הכרנו מעולם והם פשוט הופיעו, הם פשוט התייצבו והגיעו."
-
סיפורה של ליאת אדמתי מקאי על היום הארור בקיבוץ בארי.
*אני תוך כדי מילואים, מבטיח להעלות יותר עדויות כשיהיה זמן...
קוראים לי ליאת אדמתי מקאי ואני ניצולה של הטבח בקיבוץ בארי.
יום שבת ה 7.10 השעה 6:30 בבוקר אני מתעוררת לקול פיצוצים ענק, הבית רועד.
אני כותבת בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית: מה זה צריך להיות? רעמים?
שואלת ברצינות זה העיר אותי!!!
באותה הדקה אלה אחותי כותבת: נשמע כמו התקפה רצינית.
6:31 אני כותבת לאביתר השכן שלי: שכן סגרו חלונות ברזל שמעתי שיש מטח לעוטף.
הוא מיד עונה: כן, את בסדר? עניתי שכן.
בדקות הבאות קיבלנו התראה על חדירת מחבלים לקיבוץ וכי יש להכנס למרחבים מוגנים ולהסתגר שם.
בשעה 7:05 גל (השכנה, בת הזוג של אביתר) כותבת: ליאתי בואי אלינו.
אני עונה שאני בינתיים בסדר.
בשעה 7:13 יאיר אביטל הגיס שלי, בן הזוג של אחותי אלה, לוחם בכתת הכוננות של בארי כותב שהם בקרבות ירי בפנים ולנעול דלתות.
משהו בתחושת הבטן שלי לא נתן לי מנוח, תחושה שהפעם זה הולך להיות אחרת.
קמתי מהמיטה והתלבשתי. התקשרתי לאביתר וגל ענתה. היא אמרה "ליאתי, בואי לכאן עכשיו!"
שאלתי אותה איך אני אצא מהבית? אמרה קומי, צאי דרך הדלת האחורית, אני מחכה לך בכניסה. בהחלטה של שישים שניות לקחתי את הטלפון שלי ורצתי יחפה לביתם.
טרקנו את דלת הממ"ד והתבצרנו שם כולנו, כולל שלושת הילדים הקטנים כשאחד מהם תינוק בן ארבעה חודשים ואיתנו גם סשה הכלב. הלב שלי פעם בחוזקה וניסיתי להסדיר את הנשימה שלי. לא עברו יותר מכמה דקות ולפתע, דפיקות על דלת הממ"ד.
הסתכלנו אחד על השני ושתקנו.
חשבתי ביני לבין עצמי שכבר עברה חצי שעה וזה בטח הצבא.
שוב דפיקות על הדלת. בשלב הזה אביתר שאל: "מי זה?" שוב דפיקות, ושוב אביתר שואל מי זה.
מבעד לדלת קריאות בערבית.
אביתר צעק אליו: "רוח מן הון!!!"
שוב קריאות בערבית ושוב אביתר אומר לו ללכת מכאן.
והמחבל הלך.
בשלב הזה עוד טעיתי לחשוב כי מדובר במחבל אחד או שניים,
קיללתי על כך שמכל הבתים הגיע דווקא אלינו.
אבל הנה הוא הלך ואני בתמימותי חשבתי שהאירוע לקראת סיום.
ובזה הרגע נפתחו עלינו שערי הגיהנום, גיהינום שגם השטן לא ברא....
-
עדותה של נעמי הירשפלד מכפר עזה.
טבח השבעה באוקטובר 2023.
"6:30 שבת בבוקר
מטחים כבדים מאוד באיזור
קוב ואני קופצים מהמיטה רצים לחלון המטבח רואים את כמות היציאות החריגה, מופתעים.
שומעים צליל שונה מוזר קרוב
צלפים?
לא ברור.
קוב מתחיל להכין קפה,
יאללה התחלנו סבב נוסף -
ככה חשבנו..
אוי כמה טעינו.
מביטים מהחלון
טנדר לבן עוצר בכניסה לשכונה
10 מחבלים (אולי יותר)
לבושים בשחור מסיכות שחורות ונשקים
פורקים מהטנדר
מתפצלים
5 רצים בדשא לכיוון הבית שלנו
5 רצים לכיוון הבית של השכנה האהובה.
לא קולטת עדיין, שואלת את קוב:
מה זה?
קוב גם לא מבין מה הוא רואה.
7:02
כותבת בווטסאפ של נשות כפר עזה:
"יש כאן בשכונה חבורה בשחור רצים עם נשקים ויורים"
מישהי עונה:
זה חיילים שלנו.
אחרת כתבה:
להכנס לממד.
המחבלים מרחק יריקה מהבית
רואה את הסרט הלבן שקשור להם על הראש.
חמאס.
צעקות
איטבח אל יהוד
אללה אכבר
רצים לממד....." -
שלמה רון לא היה בסיירת או משהו. הוא היה אדם מבוגר, חולני למדי.
שלמה אהב תיאטרון ומוזיקה וספרים. הוא אהב את חנה, אשתו עימה חי שנים רבות.
הוא אהב את בנותיו. ואהב מאד את נכדו.
הוא אהב גם את השירה של רחל. וגם את היצירות של נעמי שמר. הוא אהב אמנות.
שלמה וחנה גרו בנחל עוז.
מעולם לא עזבו את המקום.
גם בתקופות מפחידות באמת.
שם גרו.
שם חיו.
שם בחרו לחיות.
שם היו גם בבוקר ה-7 באוקטובר 2023.
כתיבה - דניאל חקלאי
קריינות ועריכה - יובל מלחי -
"שבת 7.10. מתאמנים עם הילדים לטריאתלון.
התקבצנו נערים ומבוגרים מכל אזור עוטף עזה, בתחנת הדלק שבכניסה לקיבוץ כפר עזה.
השעה 6 בבוקר, בחוץ עדיין חושך.
עולים על האופניים, מתחברים, מתחילים לרכב.
אנחנו עוברים בקושי 500 מ' של רכיבה, פתאום מתחיל מטח מטורף של רקטות.
הבנו שהפעם זה משהו אחר..."
- Se mer
