Episoder
-
פרופ' מתיו פרנק הנו מנהל עמית של תכנית "ג'יימס מדיסון", ומרצה במחלקה לפוליטיקה באוניברסיטת פרינסטון, ארה"ב; הוא עמית בכיר במכון ווית'רספון, ועורך בכתב העת האינטרנטי שיח ציבורי; הוא גם פרופסור אמריטוס למדע המדינה באוניברסיטת ראדפורד, בה כיהן כיו"ר המחלקה, ולימד קורסים בפילוסופיה פוליטית, משפט חוקתי, ופוליטיקה אמריקנית. בין כתביו, ספר שכותרתו: נגד האימפריה המשפטית: בית המשפט העליון נגד ריבונות העם.
נפגשנו לאחרונה באוניברסיטת פרינסטון, למרות המגפה העולמית השוררת עכשיו. השיחה בינינו התנהלה על מי מנוחות, כשמסביב שקט מוחלט; המשרדים ריקים; דיברנו באנגלית, ואנחנו מביאים כאן את עיקרי הדברים בעברית, וגם, לסירוגין, חלקים מתוך השיחה באנגלית.
עורך: מאור לנדר
-
ד"ר ניקול הוכנר היא מרצה בכירה במחלקה למדע המדינה וראש התכנית ללימודי תרבות באוניברסיטה העברית בירושלים, היא מתמחה בתקופה שבין סוף ימי הביניים וראשית העת המודרנית, וכתבה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה על ייצוגי שלטון בצרפת באותה תקופה. אחד מהוגי הדעות שהיא מלמדת באוניברסיטה ושעליו פרסמה כמה מאמרים הוא ניקולו מקיאוולי, שבהגותו עוסק פרק זה. ד"ר בנימין שוורץ פגש את הוכנר כדי לדון ולהבהיר את הגותו של מקיאוולי שחי לפני 500 שנה באיטליה, ושהשם שלו עדיין מרעיד את האדם הממוצע. השם שלו הפך למושג של רוע מוחלט וציניות מוחלטת בפוליטיקה. השם שלו הפך לסימן היכר לשיטת פעולה חסרת לב בפוליטיקה; 'מקיאווליזם'; שיטה של משחקי כוח, של אינטרס אישי של הפוליטיקאים, שיטה מניפולטיבית הפוגעת באינטרסים של הציבור הרחב. שיחה זו חוזרת להגותו של מקיאוולי האיש מתוך ניסיון להתרחק ממאות שנים של הכפשות נגד ניקולו מקיאוולי, נגד הגותו ונגד כתביו.
-
Mangler du episoder?
-
פרופ' משה הלברטל הנו פרופסור למחשבה יהודית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופסור בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ניו יורק. במחקרים שלו הוא עוסק בשאלות יסוד הקשורות ביחסים בין מסורת, פרשנות וארגון החיים החברתיים. הוא חיבר ספרים רבים בתחומי המחשבה היהודית לדורותיה. בין היתר הוא כתב ספרים על יחסה של היהדות אל האלילות; על תפקידם של טקסטים סמכותיים בגיבוש המסורת היהודית; ועל ערכים כשיקולים פרשניים בספרות חז"ל. כמו כן, הוא כתב ספרים על הוגים יהודים גדולים כמו הרמב"ם, הרמב"ן והמאירי. בפרק זה משוחח הלברטל עם ד"ר בנימין שוורץ על ספרו האחרון, שאותו חיבר יחד עם פרופ' סטיבן הולמס מאוניברסיטת ניו יורק, ושכותרתו: The Beginning of Politics: Power in the Biblical Book of Samuel. הלברטל והולמס טוענים כי המחבר הגאוני של ספר שמואל, שזהותו אינה ידועה לנו, מציג בפני הקורא תמונה מורכבת, מתוחכמת ומדויקת מאוד של הפוליטיקה כפי שהיא מתקיימת מאחורי הקלעים. בשיחה זו מנתח הלברטל את הפעולות והמחשבות של שני מלכי ישראל הראשונים - שאול ודוד - כדי להבהיר את היתרונות והחסרונות בפרויקט הפוליטי המלוכני.
עורך קול: מאור לנדר
-
פרופ' אנבל הרצוג היא חוקרת מחשבה פוליטית באוניברסיטת חיפה; היא מתמקדת בכתיבה ובהוראה על פילוסופים מן המאה ה-20, וביניהם: עמנואל לוינס, חנה ארנדט, ז'אק דרידה ואלבר קאמי. בהמשך לפרק הקודם, עוסק הפרק הזה בהגות החברתית של אלבר קאמי בספרו הקלאסי 'הזר'. במהלך השיחה דנים הרצוג וד"ר בנימין שוורץ בשאלות הבאות: (1) מהו מקור החובה החברתית של האדם? (2) מה הופך את הספר 'הזר' לקלאסיקה כל כך גדולה? (3) מהו השיפוט המוסרי של קאמי ביחס לגיבור ספרו 'הזר'? (4) האם סבר קאמי שאין אלוהים? ומעל לכל השאלות האלה מרחפת השאלה הגדולה: מהו המחיר שבני אדם וחברות אנושיות משלמים על ניהיליזם ועל היעדר משמעות?
עורך קול: מאור לנדר
-
ניר רצ'קובסקי הנו מתרגם וסופר שקיבל תואר אבירות מממשלת צרפת. הוא תרגם לעברית את הספר 'סוויטה צרפתית' של אירן נמירובסקי, וכן תרגם ספרים של מחברים גדולים כמו וולטר, אמיל אז'אר ואלבר קאמי. בפרק זה משוחח רצ'קובסקי עם ד"ר בנימין שוורץ על הספר הדֶבֶר (La peste) של אלבר קאמי לאור מגפת הקורונה העולמית שאנו חווים. כפי שכותב קאמי: "הדבר, יש בו משהו טוב, הוא פוקח את העיניים, הוא מאלץ אותנו לחשוב". פרק זה מבקש לדון בהשלכות של המגפה על היבטים חשובים בחיינו. השיחה מעלה שתי קושיות גדולות: האחת, מה קורה לעיר מודרנית בשעה שהיא פוגשת מגפה? והשניה, כיצד יכולים האדם המאמין והאדם הלא-מאמין להתמודד מבחינה פילוסופית עם הופעתה של מגפה?
עורך קול: מאור לנדר
-
ד"ר יאשיהו (יושי) פרג'ון הנו חוקר ומרצה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן, במכללת הרצוג ובמוסדות נוספים. בפרק זה מנתח פרג'ון את היחס המורכב של המקרא למבנה שלטוני שבראשו עומד מלך, ומשיב לשאלות של ד"ר בנימין שוורץ על המתח הפנימי העולה מעיון בספרי המקרא בין גישות שונות ביחס למלוכה. האם יש סתירה בין הציווי להמליך מלך (בספר דברים) ובין הביקורת של אלוהים על המלכת שאול (בספר שמואל)? כיצד מתיישבים יחד הרעיון על מלכות אלוהים עם מלכות אנושית? היכן מבטא המקרא ביקורת רפובליקנית על המונרכיה? אלה כמה מהשאלות החשובות הנדונות בפרק זה.
עורך קול: מאור לנדר
-
עירית לינור -- סופרת ושדרנית בגלי צה"ל -- מציגה בפרק זה את תפיסתה השמרנית האינטואיטיבית ביחס לנושאים מגוונים כגון: חיי משפחה, זוגיות, פונדקאות, כלכלה. בשיחתה עם ד"ר בנימין שוורץ מתייחסת לינור לכתיבה הספרותית שלה, למחלוקות עקרוניות בין ימין לשמאל בעולם המערבי בכלל ובמדינת ישראל בפרט, ולשינויים שחלו במהלך השנים בגישה הפוליטית שלה. לינור עומדת על דעתה כי פונדקאות מכל סוג כופה על התינוק ניתוק מן ההורה הביולוגי שלו; ומעבר לכך, היא מגדירה את הפונדקאות כסחר בבני אדם.
עורך קול: מאור לנדר
-
אביטל לוי כותבת דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת אריזונה על מושג הנאמנות בתפיסת המוסר כמבוסס רגשות לפי גישתו של הפילוסוף בן המאה ה-18 דיוויד יום. לוי משוחחת בפרק זה עם ד"ר בנימין שוורץ ומנתחת את ההגות המוסרית והדתית של דיוויד יום, ומסבירה כיצד יום ממשיך להיות רלוונטי לחשיבה שלנו על דת, מוסר ופוליטיקה גם במדינת ישראל של המאה ה-21.
עורך קול: מאור לנדר
-
אלון שלו הנו סטודנט לתואר שלישי בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, וסגן עורך כתב העת 'השילוח' של 'קרן תקווה', ובמסגרת זו הוא עוסק בתיאוריה של השמרנות. בשיחתו עם ד"ר בנימין שוורץ מנתח שלו את ספרו של רוג'ר סקרוטון, הוגה הדעות השמרני האנגלו-אמריקאי החשוב ביותר של דורו, שכותרתו - כיצד להיות שמרן. במהלך הפרק עולות שאלות יסוד של המחשבה הפוליטית בת זמננו, כגון: מהי שמרנות? מהי לאומיות? מהו ליברליזם?
עורך קול: מאור לנדר
-
בני ציפר הנו עיתונאי, סופר, מתרגם ספרות מצרפתית לעברית, מבקר ספרות, ואפילו מבקר מסעדות. הוא משמש כבר למעלה מ-30 שנה כעורך 'מוסף תרבות וספרות' של עיתון 'הארץ', ובכך יש לו השפעה על השיח האינטלקטואלי בישראל. בשיחתו עם ד"ר בנימין שוורץ מנתח ציפר את הרעיונות של הסופר הצרפתי, בן המאה ה-19, ז'וריס קרל הויסמנס, ואת הרלוונטיות שלהם להקשר אחר לגמרי: מדינת ישראל בתחילת המאה ה-21. במהלך השיחה מסביר בני ציפר כיצד היצירה הספרותית של הויסמנס השפיעה עליו באופן אישי והובילה אותו לתמוך בעמדות הימין הישראלי.
עורך קול: מאור לנדר.
-
ד"ר עדו נתניהו הנו רופא, סופר ומחזאי. בשיחתו עם ד"ר בנימין שוורץ מנתח נתניהו את הגותו, פועלו ומורשתו של אביו פרופ' בנציון נתניהו ז"ל שנפטר בשנת 2012 והוא בן 102. הפרק הזה עוסק בגישתו ההיסטורית-פילוסופית של פרופ' נתניהו לדת היהודית, במתח שבין מהפכנות ושמרנות, ובהתפתחות הרעיונות של השמאל. לקראת סוף השיחה מנתח עדו נתניהו את התנאים שבהם סבר אביו, בניגוד לעמדת ז'בוטינסקי, שיש להקים מדינה יהודית גם אם היהודים אינם מהווים את הרוב בתוכה.
עורך קול: מאור לנדר.
-
ד"ר עדו נתניהו הנו רופא, סופר ומחזאי. בשיחתו עם ד"ר בנימין שוורץ מנתח נתניהו את הגותו, פועלו ומורשתו של אביו פרופ' בנציון נתניהו ז"ל שנפטר בשנת 2012 והוא בן 102. פרק זה מתמקד בהיבטים ביוגרפיים בחייו של בנציון נתניהו לרבות יחסיו עם זאב ז'בוטינסקי, במחקריו החדשניים על יהדות ספרד ומקורות האינקוויזיציה, ובקשר בין מחקריו אלו ובין הגותו הציונית. כמו כן תעלה בפרק זה השאלה על היחס בין הגותו של בנציון והכתיבה של בנו עדו. במהלך השיחה מספר עדו נתניהו למאזינים על עבודתו בהכנת ספרו האוטוביוגרפי של אביו לקראת הוצאה לאור.
עורך קול: מאור לנדר.
-
עו"ד אהרן גרבר, סגן ראש המחלקה המשפטית של פורום קהלת, מציג בפרק זה את מסקנותיו בסוגיית גבולותיה של "זכות העמידה". בשפה פשוטה, השאלה היא: מי יכול לעמוד בפני בית המשפט ולטעון נגד החלטות של הממשלה או הכנסת? בשיחה זו מבקש ד"ר בנימין שוורץ לברר עם עו"ד גרבר את המשמעות הרחבה של "זכות העמידה" לעיצוב היחסים בין רשויות השלטון, כיצד שינה בית המשפט העליון את גבולות זכות העמידה, ואיזה צעדים יכולים חברי הכנסת לנקוט כדי להשיב את האיזון בין הרשויות על כנו.
עורך קול: מאור לנדר.
-
ד"ר גדי טאוב הנו אחד האינטלקטואלים הציבוריים הבולטים והחידתיים ביותר בישראל. מצד אחד, בהיותו מרצה בכיר באוניברסיטה העברית – הוא חלק מהממסד האקדמי; מצד שני, הוא מביע דעות ביקורתיות ואנטי ממסדיות כלפי מערכות המשפט ואכיפת החוק בישראל. מצד אחד, צמח בתוך השמאל החילוני הישראלי; ומצד שני הפך לאחד הקולות הרהוטים המקדמים עמדות ימין, וימין דתי, בישראל. בשיחתו עם ד"ר בנימין שוורץ מציג טאוב את משנתו הפוליטית במישור התיאורטי ובמישור האקטואלי גם יחד.
-
ד"ר אסף מלאך, ראש המכללה למדינאות, מרצה במרכז האקדמי שלם ויו"ר ועדת המקצוע ללימודי אזרחות במשרד החינוך, משוחח עם ד"ר בנימין שוורץ ומנתח את הרעיונות המרכזיים שפיתח בספרו החדש "מהתנ"ך ועד מדינת היהודית: גלגולי הלאומיות היהודית והפולמוס הישראלי".
עורך קול: מאור לנדר.
-
Professor William Kolbrener analyzes the main principles of John Milton's political thought, and focuses on a book published in 1644 entitled: Areopagitica: A Speech of Mr. John Milton For the Liberty of Unlicenced Printing, to the Parliament of England. In this episode, the host, Dr. Benjamin Schvarcz, presents some questions regarding Milton's historical context, and tries to clarify what are the main lessons, that we in the twenty-first century, can and perhaps should learn from John Milton.
-
ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה, ולשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בשיחה עם ד"ר בנימין שוורץ מתמודד עם כמה מהשאלות הדוחקות העומדות בפני מקבלי ההחלטות בישראל ובמדינות אחרות: כיצד משפיע שיעור הילודה על רמת העוני ועל רמת הרווחה? האם הטבות למשפחות חד הוריות יוצרות תמריץ להמנעות מקשר זוגי? האם כדאי לה למדינה להעניק לכל אזרחיה קצבה שווה לכל? ולבסוף: מהו העיקרון המשותף לכל העמדות שמציג פורום קהלת לכלכלה?
האזינו לנו בכל מקום שתבחרו: http://hyperurl.co/6v4geo
עורך קול: מאור לנדר
-
ד"ר אפרים פודוקסיק, מרצה בכיר למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ומומחה להיסטוריה של המחשבה המדינית, מתעמת בשיחה עם ד"ר בנימין שוורץ, וטוען כי השמרנות אינה טבעית לחברה הישראלית בת זמננו. פודוקסיק מסביר את ההבדל היסודי שבין ימין לשמאל בישראל; הוא מבהיר כי המושג התיאורטי המארגן של הימין הישראלי צריך להיות הרוויזיוניזם מבית ז'בוטינסקי; ועומד על תרומתו הייחודית של בנימין נתניהו לימין בישראל.
-
האם הפולמוס הלוהט בבריטניה על היציאה מן האיחוד האירופי משקף מחלוקת עקרונית שבין ימין לשמאל? אנשיל פפר--כתב האקונומיסט הבריטי, המסקר גם עבור עיתון הארץ את הפוליטיקה הבריטית--מנתח בשיחה עם ד"ר בנימין שוורץ את ההיסטוריה של יחסי בריטניה עם האיחוד האירופי, השיקולים של התומכים והמתנגדים לברקסיט בבריטניה, תפקידם של ראשי הממשלה דיוויד קמרון, ת'רזה מיי ובוריס ג'ונסון בפרשת הברקסיט, וחושף כיצד שינתה מדינת ישראל בהנהגת בנימין נתניהו את יחסה הבלתי רשמי לשאלה פוליטית דוחקת זו שיש לה היבטים החורגים מעבר לגבולותיה של אירופה.
-
האם יש למונרכיה מקום בחשיבה הפוליטית במאה ה-21? כיצד אפשר להבין את מושג החירות מנקודות מבט לא דמוקרטיות?
שאלות מפתיעות אלה נדונו בשיחה בין ד"ר בנימין שוורץ, עמית בפורום קהלת, ויהודה ויזן, עורך כתב העת "דחק לספרות טובה". השיחה מתמקדת ברציונל של מדור "מחשבה מדינית" בכתב העת "דחק" ובארבעה מבין ההוגים שטקסטים שלהם תורגמו והופיעו בכתב העת: שארל מוראס הצרפתי, ג'ובאני ג'נטילה האיטלקי, פרידריך הגדול הפרוסי, והילאר בלוק האנגלי-צרפתי.
האזינו לנו בכל מקום שתבחרו: http://hyperurl.co/6v4geo
עורך קול: מאור לנדר.
- Se mer
