Episoder
-
הרב אברהם גוטליב הוא דמות מאוד יוצאת דופן בציבור החרדי. יש לו פיאות וזקן והוא לבוש שחור, אבל במקביל גם מתחזק פרופיל טיקטוק עם 74 אלף עוקבים ועוד עשרות אלפים בכל זירות הסושיאל האחרות. הוא גדל בבני ברק ואחרי שברח מהבית בגיל תשע בעקבות אלימות משפחתית, התחיל ללמוד קבלה שהובילה אותו לראייה שונה של העולם ובתוכה גם של המקום שהציבור החרדי צריך לקחת בעולם ובחברה הישראלית הכללית. פרק מאוד שונה עם רב ומנהיג שקורא לחרדים להתגייס ולהשתלב בחברה הכללית, וכן גם לצאת מהגטו הרוחני שלהם ולהשתלב בהייטק.
-
רוני זהבי הגיע ממש במקרה להייטק, כמי שטוען שהוא בקושי סיים בגרות 3 יחידות במתמטיקה. הוא היה סמנכ״ל כח אדם בקומטאץ׳ אי שם בתחילת שנות האלפיים העליזות אבל החליט להפוך לאיש מכירות זוטר בחברה, כי הבין ששם נמצא האקשן האמיתי. תוך חמש שנים הוא התקדם להיות סמנכ״ל המכירות הגלובלי ואז הקים חברה שנמכרה תוך שלוש וחצי שנים לאקמאי ביותר מ-300 מיליון דולר. בתשע השנים האחרונות הוא המנכ״ל ואחד המייסדים של הייבוב, פלטפורמה לניהול כח אדם בחברות. עם 1,100 עובדים, יותר מ-100 מיליון דולר של הכנסות וגיוס של מעל חצי מיליארד דולר, שהביאו אותה למעמד של חד קרן. על העליות והמורדות שליוו אותו וגם על פרשת ההטרדה המינית שטלטלה את החברה ומה הוא היה צריך לעשות כדי להתמודד עם הפרשה הכואבת הזו ולהמשיך להצמיח את החברה.
-
Mangler du episoder?
-
פרופ׳ דודי גרשון נולד ביפו, לאב שהיה כימאי במכון ויצמן. בגיל 4 עברה המשפחה לרחובות כדי להיות ליד העבודה של האב, ודודי מצא את עצמו מתאהב בעולם המדע. הוא עשה דוקטורט בפיסיקה וכשהבין שהסיכוי למצוא משרה באקדמיה קלוש, הוא עשה תואר במנהל עסקים והתגלגל להיות טריידר בוולסטריט. תוך כדי העבודה שלו בשוק ההון ואחרי שעשה כמה מיליונים, הוא פיתח מודל תמחור לאופציות שהפך לחברה שנמכרה לימים ב-350 מיליון דולר, החברה הזו נקראה סופרדריבטיבס. שנתיים בפנסיה מוקדמת הספיקו לו ולפני ארבע שנים הוא הקים את קשקאש, אפליקציה שאמורה להחליף את הכסף המזומן שמושקת בימים אלה בישראל. מה החזון שלו לעולם המזומן, איך עוברים מעולם המודלים הפיננסיים לאפליקציה לצרכן הקצה, איך הוא הגשים את החלום להפוך למיליונר ומה השאיפה הבאה שלו? הכל בפרק שלפניכם.
-
לפני כמה שבועות הופיעה באתרים הכלכליים הכותרת הבאה ״קרן הפרייבט אקוויטי בלקסטון רוכשת 70% מפריוריטי סופטוור הישראלית ב-800 מיליון דולר״. פריוריטי שפעם בכלל קראו לה אשבל, קיימת כבר 37 שנים ויש לה לקוחות בשבעים מדינות במגוון תחומים. בראיון ראשון אחרי האקזיט, שגיב גרינשפן מנכ״ל החברה מגיע כדי לספר לנו איך תוך שלוש וחצי שנים פריוריטי תחת הנהגתו רכשה 7 חברות, שילשה את כמות העובדים והגיעה להכנסות של יותר ממאה מיליון דולר עד הרכישה. מה ההבדל בין קרנות פרייבט אקוויטי לקרנות הון סיכון, מי זו בלאקסטון ומה הם מחפשים בחברות שהם רוכשים. מה האתגרים של החברה ואיך אפשר לבנות חברת ענק שהשוק הגדול ביותר שלה נמצא עדיין בישראל.
-
שנייה אחרי שסיימנו להקליט את הפרק, גיא ריינר מהמייסדים של איידוק כעס על עצמו שהוא שכח להזכיר את הסטטיסטיקה שלהם. הטכנולוגיה שאיידוק פיתחה סורקת בכל יום מאה אלף הדמיות סיטי, זה אומר שהם מצילים בכל יום ארבע מאות בני אדם ממוות, בערך אותו מספר עובדים כמו שיש להם היום. לפני שמונה שנים הם הקימו את החברה, שלושה חברים שהכירו בתוכנית תלפיות בצבא והחליטו להקים חברה מיד אחרי השחרור. עד היום הם גייסו כרבע מיליארד דולר, הם מחזיקים בשישה עשר אישורי אף די איי ומכניסים עשרות מיליוני דולרים מבתי חולים וארגוני בריאות שרוכשים את מגוון מוצרי הבינה המלאכותית שלהם, ממערכת שעוזרת לרדיולוגים לפענח בדיקות סיטי ועד מערכת לניהול פציינטים. פרק על בינה מלאכותית, בריאות דיגיטלית ואיך בונים מישראל חברה גדולה.
-
רועי רבהון לא ממש התעניין במחשבים ובתוכנה כשהוא גדל. איכשהו הצבא איתר את הפוטנציאל שלו, ואחרי קורס תכנות הוא השתלב ב-8200. אחרי השירות הוא עבד כמה שנים בלוגז איי או וב-2021 הוא הקים עם שני שותפים, אסף ליויאנו (מנהל מוצר ראשי) ויזהר גלבוע (מנהל טכנולוגיה ראשי) את פינאאוט, פלטפורמה לניהול וייעול תשתיות ענן בארגונים. מאז ההקמה הם גייסו 45 מיליון דולר מפיטנגו, טים 8 וגם רד דוט קפיטל ובין הלקוחות שלה אפשר למנות את הניו יורק טיימס, ליפט ורשת המלונות צ׳ויס, וגם חדי קרן ישראלים כמו וויז ואפספלייר. שיחה על האתגרים של חברה שנמצאת בשלב הצמיחה המוקדמת. איך מגייסים אנשי מכירות אמריקנים? איך בכלל מוכרים ללקוחות בארה״ב? ואיך קונים מתחרים כשאף פעם לא עברת מיזוג או רכישה.
-
הניסיון הראשון של בן אופירי להקים סטרטאפ היה תוך כדי לימוד מדעי המחשב לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, הוא ניסה להקים משהו בעולמות הלימוד מרחוק עם איתיאל שוורץ חבר שלו לספסל הלימודים, אבל המיזם לא צלח. איתיאל הלך לעבוד באיביי ובן בגוגל אבל אחרי שש שנים הם חזרו לשתף פעולה והלכו על תחום אחר לגמרי. את קומודור הם הקימו חודש לפני פרוץ הקורונה כמערכת לניהול קוברנטיס. ארבע שנים אחרי הם כבר גייסו 64 מיליון דולר מקרנות מובילות ומוכרים את המוצר שלהם לארגוני תוכנה בחברות ביטוח, בנקים וחברות הייטק. מה זה קוברנטיס, איך אפשר לבנות על בסיסו חברת ענק ואיך מנתבים חברה בין משברים ואתגרים? הכל בפרק שלפניכם.
-
אמנון כלב תמיד היה טיפוס טכני. עוד כשהחברים שלו בתיכון היו עובדים בתור שליחים של פיצה הוא היה מתקן מחשבים לאנשים בשכונה. הוא למד מדעי המחשב ומנהל עסקים והתגלגל לעבודת סטודנט בחברה יחסית צנועה בשם פלייטיקה. כבר כשהוא נכנס למשרד, שהיה אז במרכז תל אביב הוא הרגיש את האנרגיה והחליט לקחת את המשרה. הוא התחיל בניתוח הדאטה שהגיע ממשתמשי המשחקים ולמד בעצמו את המדע שמאחורי ההתנהגות האנושית והחוויה המשחקית. היום הוא מנהל את אחת החטיבות המצליחות בחברה ומנהל כ-500 עובדים בישראל ובחו״ל בחטיבה העסקית שאחראית על כמה מהמשחקים המצליחים של חברת הגיימינג הישראלית. על פלייטיקה, שלל האקזיטים והגילגולים שלה, על הדאטה שדוחף את החברה ועל איך מפתחים משחקים חדשים בפרק שצולל למספרים של תעשייה מרתקת.
-
הכל התחיל כפרויקט צד, כשאחד החברים של נמרוד קרמר חיפש דרכים להישאר מעודכן ולהגדיל את הידע שלו כמפתח. הם בנו תוסף לכרום שעשה אגרגציה של תוכן למפתחים ומפה לשם צמח בצורה אורגנית, בלי שהייתה להם כמעט יד בדבר והגיע למאה אלף משתמשים ולהכנסות מפרסום של מיליון דולר. ברגע הזה הם הבינו שיש להם משהו עוצמתי ביד, הם גייסו 11 מיליון דולר ויצאו לדרך עם משימה מאוד שאפתנית להיות הרשת החברתית של מפתחי התוכנה, ואולי יום אחד להחליף את לינקדין. זה לא דבר של מה בכך, להקים חברה עם מוצר שפונה למשתמשי קצה מישראל, אבל נמרוד והשותפים שלו החליטו שהם הולכים על זה. נכון להיום יש להם כבר מיליון משתמשים פעילים ועשרות עובדים שחיים בישראל, באירופה ואפילו בפיליפינים בלי משרד עם כל האתגרים שכרוכים בכך. שיחה מרתקת על חברה שונה בנוף הישראלי, עם פוטנציאל עצום להיות הבית של אנשי תוכנה ומוצר מכל העולם.
-
זה סיפור על חברה שלא גייסה מעולם דולר ממשקיעים, שהתחילה בתור אפליקציה לירידה במשקל, והפכה לפלטפורמת פרסום שמגלגלת 150 מיליון דולר ומכניסה עשרות מיליונים. היום בשלושים דקות או פחות אנחנו מארחים את רפי מגן, מנכ״ל קנדגו. רפי התחיל את הקריירה שלו בחיל האוויר אחרי שהשלים שני תארים במסגרת העתודה, הוא הצטרף לסלקום בימים היפים של חברות הסלולר לפני כשמונה שנים גוייס לחברה שלימים תשנה את שמה לקנדגו (פירןש השם ״מזל טוב״ בשפת הנבחו) רפי מספר לנו על הפיווט הגדול שהחברה עשתה ממוצר להרזיה לפלטפורמה טכנולוגית שמשתפת פעולה עם מותגים ברחבי העולם ומנהלת עבורם את הפרסום, השיווק וחוויית המשתמש. פרק לא שגרתי, איך בונים עסק בוטסטראפ שבימים מסוימים הוא המפרסם הכי גדול ביוטיוב.
-
זה סיפור שיש בו הכל, צוות נשי שהקים סטרטאפ בפריפריה, ועל הדרך עוזר לרופאים ברחבי העולם להציל חיים וגם אקזיט שהגיע אחרי הרבה עבודה קשה. הילה גולדמן אצלאן התחילה את הקריירה כעורכת דין בתחום ההייטק. שנתיים שבהן ליוותה יזמים בסיבובי השקעה, במיזוגים, רכישות והנפקות הספיקו לה כדי להבין שהיא רוצה לעבור לצד השני של השולחן. אחרי עבודה כשכירה בסטארטאפ ושתי חברות פחות מוצלחות שהיא הובילה, היא הקימה את דיה, חברה שפיתחה מערכת בינה מלאכותית שמפענחת בדיקות אולטרסאונד. הם הגיעו למכירות של כמה מיליוני דולרים, השיגו תשעה אישורי אף די איי, עד שהגיעה ההצעה מענקית המכשור הרפואי והאלקטרוניקה פיליפס שהסתיימה ברכישה של קרוב למאה מיליון דולר. שיחה עם יזמת שלא רואה בעיניים ועל הסיפור הלא שגרתי שלה, מהחממה באופקים ועד האקזיט.
-
זה מקרה קלאסי של חנון מחשבים, יוצא 8200 שאחרי 6 שנים ביחידה נכנס לעולם הסייבר האזרחי. עמיחי ספיבק פגש את השותף שלו כששניהם עבדו בתפקידי הנדסה בחברת דמיסטו שלימים נמכרה לפאלו אלטו נטוורקס במעל חצי מיליארד דולר. פרוייקט משותף שלהם חשף אותם לפרצת אבטחה ענקית שאליה חשופים ארגונים כשהם עובדים עם חברות צד שלישי. שנתיים אחרי שהם יצאו לדרך עצמאית, וורלון, הסטרטאפ שהם הקימו גייס כבר כ-16 מיליון דולר ויש להם הכנסות של מאות אלפים. איך בונים בישראל עוד חברת סייבר, איך מייחדים אותה מעבר לכל הרעש שיש בתחום ומה מדיר שינה מעיניהם, הכל בפרק עם סמנכ״ל טכנולוגיות שחייב כל הזמן לחשוב ביזנס.
-
החודשים האחרונים בוורביט לא היו שקטים. מהפכת הבינה המלאכותית הכניסה הרבה חוסר וודאות בתעשיית התמלול שבה צמחה ורביט למעמד של חד קרן, וגם שני ראיונות מעוררי מחלוקת שנתן מנ״ל החברה והיזם שלה תום ליבנה לא הוסיפו לתחושת היציבות ובסופו של דבר הוא עזב את תפקיד המנכ״ל וגם כל תפקיד פעיל בחברה. כמה ימים אחרי ההודעה הרשמית של דירקטוריון החברה על המינוי שלו, אנחנו מארחים את המנכ״ל החדש של ורביט יאיר אמסטרדם ומדברים איתו על האתגרים הגדולים שעומדים לפתחה של החברה וגם לפתחו. איך מייצרים מומנטום מחודש? איך מרימים חברה אחרי עזיבה כל כך מתוקשרת, ואיזה שינוי גדול הוא מוביל כדי להתמודד עם המהפכה הטכנולוגית שמאיימת לייתר את השירות שהם מעניקים בתמלול תצהירים משפטיים, דיונים בבתי משפט, תכניות טלוויזיה, הרצאות ועוד.
-
כרמית חושן גליק לא דמיינה שתהיה לה קריירה ארוכה בעולם הספנות והתובלה הימית. הכל התחיל בעבודה זמנית שהיא עשתה כשהחליפה עובדת בחופשת לידה, כפקידת קבלה בסניף האשדודי של חברת הספנות הרב לאומית מרסק. מהר מאוד היא התקדמה בענקית ההובלה הימית מדנמרק, שהוציאה אותה לקורס ניהול ומשם לקריירה של 17 שנים, שלקחה אותה לתקופות של עבודה בהונג קונג, איטליה, הולנד ועוד. לפני שלוש שנים היא הקימה ביחד עם חברת צים את שיפ פורוורד, פלטפורמה שמאפשרת גם ללקוחות קטנים לשנע סחורה באוויר, בים וביבשה במחירים נגישים. עם 60 עובדים והכנסות שמגיעות לעשרות מיליוני דולרים, כרמית הגיעה לפרק לדבר על הסטרטאפ, אבל גם על תחום ההובלה הימית, על מקומן של נשים בספנות ועל האתגרים הגדולים שזימנה 2024 בראשם החותים מתימן.
-
הכל התחיל כשהמטפל של סבא של משה, השותף של יובל גבעון להקמת נימה, ניסה להעביר כסף למשפחה שלו באחת ממדינות אסיה. הקושי הזה שולי חלקכם חווה, להעביר כסף בין מדינות בזמן סביר ובעלות כמה שיותר נמוכה, היה ההתחלה של נימה. היום נימה היא חברה מבוססת שמשרתת מאות אלפי לקוחות בישראל וגם לא מעט גופים במעל 150 מדינות ברחבי העולם. מאז ההקמה הם התרחבו לתחומים נוספים ולא משרתים כבר רק מהגרי עבודה, או עובדים זרים, אלא גם ישראלים צברים שרוצים להעביר כסף יותר בקלות. שיחה על מצב הפינטק הישראלי והגלובלי, ועל ההזדמנויות שמאפשרת הרגולציה החדשה בישראל לנימה ולחברות פינטק אחרות להציע שירותים שעד היום רק בנקים מוסדיים יכלו להציע.
-
איה פטרבורג התגלגלה לעולם ההון סיכון ממש במקרה, כשהתחילה לנהל קבוצת אנג׳לים שהיו קשורים לחברה שבה היא עבדה. משם היא עברה לקרן ההון סיכון סקויה ישראל, שהייתה השלוחה המקומית של אחת הקרנות הידועות בעולם. ב-2018 היא הקימה את אס קפיטל ביחד עם חיים סדגר, קרן שמשקיעה בחברות ישראליות בשלבים מוקדמים. ביחד הם השקיעו בחברות כמו למונייד וארן אי איי שנמכרה לאחרונה לאנבידיה בכ-700 מיליון דולר. שיחה על קריירה של משקיעת הון סיכון, על התחומים שמעניינים אותם, ועל הפילוסופיה שלהם, לכתוב צ׳ק גדול של עד 8 מיליון דולר כבר בשלב הסיד, כדי לתת ליזמים מספיק אוויר לנשימה ומרחב לעשות שינויים.
-
גיל גרון שירת במודיעין חיל האוויר, ואחרי תואר במדעי המחשב באוניברסיטה העברית הצטרף לצ׳קפוינט, 11 שנים אחרי הוא חבר לעוד שבעה קולגות והשמונה הקימו את אורקה סקיוריטי, חברת סקיוריטי בתחום הענן. חמש שנים אחרי החברה, שווה כבר 1.8 מיליארד דולר, הם גייסו מעל 600 מיליון דולר ומעסיקים 360 עובדים בישראל וברחבי העולם. לפני קצת יותר משנה הוא לקח על עצמו את תפקיד המנכ״ל ומנווט את החברה מאז. שיחה על שוק ענק, על הדרך של אורקה וגם על התחרות הגדולה מול וויז, ואי אפשר בלי להתייחס למשפט התביעה שמסעיר את הסייבר הישראלי, שמתנהל עכשיו בין שתי החברות המצליחות, בטענה שוויז גנבה לאורקה את הטכנולוגיה, הפטנטים ואפילו את המסרים השיווקיים.
-
הד קובץ נולד בקיבוץ בעוטף עזה, ועבר עם הוריו, מהנדס ברפאל ואמנית, למשגב שבגליל העליון. כבר בנעוריו הוא צייר ואפילו מכר חלק מהעבודות שלו ולאורך השנים הוא היה בטוח שאחרי השחרור הוא ילך לבצלאל ויפצח בקריירה באמנות פלסטית. אלא שלחיים היו תוכניות אחרות עבור הבחור עם השם הלא שגרתי. הוא גוייס ל-8200 ולמרות שהעבודה הראשונה שלו אחרי השחרור הייתה בכלל בבר ברחוב אבן גבירול, הוא הצטרף לחברת הסייבר ורינט ואחרי שנתיים החליט שהוא רוצה להיות יזם. סילברפורט הוקמה ב-2016 ובחודשים הראשונים אף קרן לא רצתה להשקיע בשלושת היזמים שבחרו תחום שבתקופה ההיא היה פחות חם - הגנה על זהויות. שמונה שנים אחרי, סילברפורט כבר גייסה כ-220 מיליון דולר, 116 מיליון מתוכם גויסו תוך כדי מלחמת חרבות ברזל. עם הכנסות של עשרות מיליוני דולרים, הם כבר לא במשחק של למכר את החברה בכמה מאות מיליונים אלא מכוונים גבוה יותר, לחברה שמצריכה רמת מחויבות גבוהה, כזו שלא מאפשרת להד לסיים ציור שמן על בד, שהוא ניסה להתחיל אי שם בתחילת ימי הסטרטאפ.
-
ולדי סנדלר העביר את הילדות שלו בקריית אתא של שנות התשעים, אחרי שעלה עם הוריו מאוקראינה. את השירות הצבאי שלו הוא עשה בכלל במחלקת ביטחון מידע ולא ב-8200, מה שהביא אותו אחרי השירות להיות חוקר פרצות אבטחה. אחרי עבודה בפירמת ייעוץ גדולה ובחברת הסייבר לרכב שראש השב״כ לשעבר יובל דיסקין הקים ביחד עם פולקסווגן, הוא החליט לקפוץ למים העמוקים של עולם היזמות. את לייטספין הוא הקים יחד עם השותף שלו אור אזרזר ב-2020 בעולם האבטחה לענן ומהר מאוד הם מצאו את עצמם מול שלוש מתחרות ענקיות, אורקה סקיוריטי, וויז, שגייסה לאחרונה סיבוב של מיליארד דולר, ופאלו אלטו נטוורקס. מה ולדי והצוות שלו עשו כדי להיות שונים? איך הכל הסתיים ברכישה של קרוב לרבע מיליארד דולר לסיסקו? ולמה יש לו משקיעים שרצו שהוא לא ימכור את החברה? הכל בפרק שלפניכם.
-
דניאלה גלבוע הייתה בכלל ביולוגית בתחום ההפריות. היא השלימה שני תארים, ועבדה במרפאה להפריה חוץ גופית ברמת החיל. יום אחד נכנס למשרד שלה רופא בכיר וביקש שהיא תעזור לו לפענח צילומים של עוברים כדי לעזור להגיע להחלטה לאילו מהעוברים יש סיכוי גבוה יותר להיקלט אצל אישה שעברה כבר אינספור הפריות כושלות. הרגע הזה הוביל את דניאלה לעשות שינוי גדול בחיים שלה, להקים את הסטרטאפ אי איי וי אף, שרותם את הבינה המלאכותית לשיפור תהליכים בהפריות חוץ גופיות. היום הם כבר עובדים עם כארבעים מרפאות בכל העולם, ועברו לאחרונה את סף מיליון הדולר בהכנסות. החברה גייסה מאז הקמתה כשלושים וארבעה מיליון דולר ומעסיקה כחמישים עובדים רובם כאן בתל אביב, ואגב ההפריה שאותה היא עזרה לבצע הסתיימה בהריון ובלידה של זוג תאומות מקסימות.
- Se mer
