Episoder
-
מהי משמעות בעבודה וכיצד ניתן לדאוג שתהיה לנו אחת כזו? מה התפקיד של המנהלים במציאתה? מדוע חשוב לדבר על הנושאים הלא מדוברים ביחס לעולם העבודה?בשעה שמאירה זרקור על נקודות מפתח בעולם העבודה, ד"ר דנה פרג, ראשת תוכנית התואר השני בהתנהגות ופיתוח ארגונים בבית הספר איבצ'ר לפסיכולוגיה ובבית הספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה תענה על כל השאלות האלה, ותסביר למה לא ניתן לנתק בין העבודה שלנו לבין החיים האישיים.
-
פרופ' תמר שגיא, פסיכולוגית חברתית ומומחית ליחסים בין קבוצות ומגדר מהמחלקה לפסיכולוגיה בביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה חוקרת את סוגיית יחסי הכוחות שבין קבוצות, ובאופן ספציפי ביחסי מגדר.מוזמנים להצטרף לשעה מרתקת בה פרופ' שגיא תספר על מחקר שערכה בו בדקה את ההבדלים בין הסיבות השונות שאנשים מייחסים להבדלים בין המגדרים. מה הם ההסברים השונים שקיימים להבדלים? כיצד הם משפיעים על האופן בו אנשים רואים את ההבדלים המגדריים? מה זה "פסיפס מגדרי"? ומדוע חשוב לדבר על "הורות ממגדרת"?
-
Mangler du episoder?
-
מהי הקשבה? מה הגורמים שלה? מה החשיבות שלה בישיבות צוות? וכיצד הגורמים של הסביבה הארגונית קשורים אליה?ד"ר אוסנת בוסקילה ים עונה על כל השאלות הללו במסגרת המחקר אותו ערכה בעבודת הדוקטורט שלה. באמצעות בחינה של צוותי הייטק, בנתה ד"ר בוסקילה ים מדדים לבחינת ההקשבה, והגיעה לתוצאות ומסקנות מרתקות בנוגע לגורמים המשפיעים על ישיבות הצוות.
-
לכולנו יוצא להיתקל, בעיקר במצבים לא נעימים, במושגים אלצהיימר ודימנציה.פרופ' מיכל בארי מביה"ס ברוך אובצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי, ומנהלת את המרכז לחקר המוח על שם יוסף סגול בביה"ח שיבא חוקרת את תחום הדימנציה ומרצה על הזדקנות קוגנטיבית, מסבירה בשעה מרתקת על דימנציה ואלצהיימר, מספרת על הקושי שבמציאת תרופות לטיפול במחלות ועל בחירתה לעסוק במחקר שעוסק במניעתן, כאשר אלו עוסקים בתחום של מניעת דימנציה דרך בחינת מחלת הסוכרת, והשמנת היתר.
-
אנרגיות מתחדשות- סיכוי מאוד גדול ששמעתם על המושג הזה, אבל האם אתם מדמיינים את היום בו כאשר תשתמשו בטלוויזיה, או תפעילו את המזגן בביתכם, הם יופעלו באמצעות אנרגיית הרוח או אנרגיה סולארית?יש סיבה שאתם אולי מתקשים לדמיין זאת, משום שישנם אתגרים בשימוש באנרגיות מתחדשות לשם הפקת חשמל סדירה, אך במחקרו מסביר ד"ר צבי באום מביה"ס לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה מהם בדיוק האתגרים הללו, כיצד ניתן להתגבר עליהם, ומתאר באמצעות סקר אותו ערך במסגרת מחקרו שבעצם הרבה יותר אנשים מוכנים לעשות שינוי באורח החיים שלהם למען השימוש בחשמל המופק מאנרגיות מתחדשות.
-
בתיזמון כמעט מזעזע, פרופ' בועז גנור, ראש המכון למדיניות נגד טרור (ICT) ולשעבר דיקן בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, מומחה לחקר הטרור הגיע לדבר על מספר מחקרים שפורסמו מטעם המכון.מהי הגדרתו של פרופ' גנור לטרור? למה כה קשה להגיע להסכמות ביחס להגדרה אחת? מיהם הזאבים הבודדים ומה מניע אותם לפעולות טרור? ומה עומדים להיות האתגרים העתידיים ביחס לחקר הטרור?
-
עומדים בפקקים? שורפים זמן מיותר בחיפוש אחר חנייה? אתם ממש לא לבד, ונראה שבזמן הקרוב לא ימצא פתרון לבעיות היומיות הללו.פרופ' עומר מואב מביה"ס טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי ובאוניברסיטת ווריק באנגליה, בעל בלוג הכלכלה "בעיקר כלכלה" ומגיש הפודקאסט "עושים חשבון", מסביר איך הגענו למצב התחבורתי הקיים בישראל, כיצד ניתן לפתור אותו (ולמה לא עושים את זה), תוך כדי הצגת מושגים ונתונים כלכליים כמו אגרת גודש ודיון אודות מצב הילודה בישראל והשפעתו על העומס התחבורתי.
-
מאז הפעם הראשונה בה תהה על סוגיית איחוד ופירוק רשימות מועמדים לכנסת כשהיה בן 13 עברו מספר שנים, וממש בימים אלה עומל גונן אילן על עבודת התזה שלו במסגרת התואר השני במשפטים בביה"ס רדזינר בהנחייתו של פרופ' יניב רוזנאי שעוסקת ממש בנושא זה.גונן מפרט את הסוגים השונים של רשימות מועמדים הקיימות בישראל, מה היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, ופורט את המסגרת הנורמטיבית המאפשרת את המצב הקיים, זאת תוך סקירת דוגמאות למצבים מוזרים והזויים יותר ופחות מהמציאות הפוליטית בישראל הנובעת, בין היתר, מתופעת האיחודים והפירוקים של רשימות המועמדים לכנסת.
-
תחום קבלת ההחלטות הוא רחב ומתפרש על מגוון של נושאי מחקר, וזאת אחת הסיבות שפרופ' אורית טיקוצ'ינסקי מביה"ס ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה כל כך התחברה אליו.במחקריה בתחום קבלת ההחלטות היא נוגעת בנושאים שממעיטים לעסוק בהם, למרות החשיבות הגדולה שלהם עבור כולנו, כאשר במרבית השעה דיברנו על מחקריה העוסקים ונגענו בשאלות רבות דוגמת: מה אנשים עושים עם כספי ירושה ומה אחרים חושבים על כך? למה אנשים עושים ביטוח? האם אנחנו תופסים גברים מבוגרים הנמצאים בזוגיות עם נשים צעירות בצורה מסוימת, ולמה? וגם- היחס שלנו לשבועות ולמסכות התגוננות מפני גזים.
-
מה זאת שיתופיות? כיצד היא קשורה לשיתופי פעולה? ומה אומרים לכך המושגים "אגו סיסטם" ו"אקו סיסטם"?עמרי גפן, מרצה לגישור אירגוני בחוג לפסיכולוגיה חברתית במסגרת התואר השני בבית הספר לפסיכולוגיה על שם איבצ'ר במרכז הבינתחומי, מייסד קבוצת גבים, ושותף בקבוצת גומא גבים, חוקר גישור ושיתופיות ומו"מ, ומרצה על מו"מ באוניברסיטת ת"א, הגיע לספר לנו על שיתופיות במסגרת הספר החדש שלו, בו הוא מציג תפיסה ניהולית חדשנית שעשויה לחולל את השינוי בתחום השיתופיות. בשיחה אודות הספר, עוצמת השיתופיות, גפן מגלה לנו כיצד ניתן להבין, לנתח, ליצור, לשפר ולנהל סוגים שונים של שיתופי פעולה. ספר זה, המלווה בין השאר בדוגמאות מעולמות ההייטק, הקמעונות, מערכת הביטחון והממשלה, מגדיר את הארכיטקטורה השיתופית. זהו ניסיון ליצור שפה משותפת, שיטתיות ומובנוּת בסוגיה מורכבת ומשמעותית לחיינו.מוזמנים לעמוד הפייסבוק ועמוד הלינקדאין של קבוצת גומא גבים.
-
מפעל ההתנחלויות. צמד המילים הללו מעוררות בכל אחד ואחת מאיתנו מטען של רגשות שונים ומשונים, אך האם יצא לכם לחשוב- האם מפעל ההתנחלויות הצליח? פרופ' סיון הירש הפלר, חברת סגל בביה"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, תחום התמחותה הוא התנהגות פוליטית ורדיקליזם פוליטי. במחקריה היא בוחנת את המניעים לקיצוניות ואלימות פוליטית וכיצד ניתן למתן השפעתם של תהליכים אלה על מנת לעודד דינמיקה פוליטית שאינה אלימה, הגיעה לדבר על ספר חדש עליו עמלה כ-10 שנים הבוחן את שאלת ההצלחה של מפעל ההתנחלויות.בספר היא הציגה מהי בעצם קבוצה, סקרה את מפעל ההתנחלויות מרבדים שונים וכמובן- בחנה מהי הצלחה?אז מה אתם מהמרים? מפעל ההתנחלויות הצליח או לא? מוזמנים להאזין לפרק ולהחליט בעצמכם :)
-
בפרק ההמשך הדן על ביהמ"ש העליון יחד עם פרופ' יורם שחר שחוקר שיטות משפט ואת ההיסטוריה של מביה"ס הארי רדזינר ממשפטים, נצלול לדרכו של ביהמ"ש העליון לאחר סיום המנדט וההשפעות של המודל האנגלי על שיטת המשפט הישראלי, מהו עיקרון התקדים העצמי? ונעלה את סוגיית הכיסאות השמורים בביהמ"ש העליון, כאשר השאלות שפרופ' שחר מציג הן האם יש להבטיח שיקוף או ייצוג?
-
בג"צ שיושב בירושלים הוא אחד הגופים הציבוריים שנמצאים בשיח הישראלי מאז ומתמיד, אך האם אתם מכירים את העובדה שבתחילתו הוא בכלל ישב ברחוב יהודה הלוי בתל אביב?אתם מוזמנים להצטרף לשעה בה פרופ' יורם שחר, חוקר שיטות משפט ואת ההיסטוריה של המשפט מביה"ס הארי רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, יביא את ההיסטוריה של בג"צ, מי היו הראשונים שישבו בכס השיפוט? מה הייתה העתירה הראשונה לבג"צ? ועד כמה הוא היה אקטיביסטי? (רמז- מאוד).
-
עו"ד דן חי, המוביל פירמה של 12 עורכי דין ומתמחה במפגש של משפט וטכנולוגיה כאשר תחומי העיסוק העיקריים בהם משרדו מתמחה הינם עולמות הפרטיות, שימושים, דאטה ואבטחת מידע, הגיע להתעסק בעולם הפרטיות והפרסום בדרך לא קונבניצונאלית, כאשר ייצג את שחקני נבחרת ישראל בכדורגל.את התזה שלו שעוסקת בזכות לפרסום, כתב במסגרת תוכנית ה MA במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית בהנחייתו של פרופ' ליאור זמר, והוא בוחן לאיזה עולם זכויות יש לשייך אותה. בשעה מרתקת הוא מסביר את הסטטוס הנוכחי של הזכות, מהי הגישה בפסיקה, ומה עתידה של הזכות.
-
מושגים כמו "בלוקצ'יין" ו-"קריפטו" מקיפים אותנו מכל עבר ועל רשת הבלוקצ'יין שיש המתארים אותה כמהפכה הטכנולוגית הכי גדולה אחרי האינטרנט פועלים הסכמים הכתובים בקוד מחשב אותם מכנים "חוזים חכמים".עו"ד אמיר בושנסקי שכתב את התזה שלו במסגרת תוכנית ה-MA במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית בהנחייתו של ד"ר רונן קריטנשטיין, בחן האם הפרדיגמה החוזית הינה המעטפת הראויה בעבור החוזה החכם חרף המתחים המתקיימים ביניהם.מוזמנים להצטרף לשעה בה נענה על שאלות כמו - מהו חוזה חכם? במה הוא שונה מחוזה רגיל או דיגיטלי? מהם המתחים המתקיימים בינו לבין דוקטרינות חוזיות מוכרות? והאם הפרדיגמה החוזית היא אכן המעטפת הראויה בעבורו?
-
הקורונה מביאה איתה שינויים בכל תחום, ולעיתים האקדמיה מנסה להספיק ולהדביק את הפערים ביחס לשינויים האלה, אבל במקרה של ד"ר יעל בן - דוד שמנחה קבוצות, וחוקרת את התחום, השינוי נגע באופן אישי.מוזמנים להצטרף אלינו לשעה שמאירה זרקור על תחום הנחיית הקבוצות, כיצד הקורונה השפיעה על התחום? כיצד מקיימים מחקר "תוך כדי תנועה"? ומה צפוי לתחום בעקבות אילוצי הקורונה?
-
מי מאיתנו לא מכיר את ההקלטה המפורסמת של דוד בן גוריון מקריא בפאתוס הוליוודי את מגילת העצמאות, כחלק מהכרזת העצמאות, אי אז ב-14.5.1948?פרופ' יורם שחר, חוקר את ההיסטוריה של המשפט בביה"ס רדזינר למשפטים, יצא למחקר מרתק אודות ההיסטוריה של הכרזת העצמאות. מי האנשים שהיו מעורבים בתהליך הניסוח של המגילה (שנמשך הרבה פחות זמן ממה שתוכלו לתאר), מה היו ההשראות לכתיבתה, ומה שכחו להכניס אליה?
-
ממש בקרוב יפתח כאן במרכז הבינתחומי המרכז לחדשנות, וכחלק ממנו, ד"ר יובל דורפן וד"ר יונתן גירון הולכים להנדס את [...]
-
בישראל, מדינה מעודדת ילודה, כולם רוצים להיות הורים. גם הומואים ולסביות.ד"ר גבע שנקמן לכברג פסיכולוג קליני מביה"ס איבצ'ר לפסיכולוגיה, חוקר היבייים פסיכולוגים של נטיות מיניות, ומסביר על מחקריו הסוקרים את הרצון של זוגות הומואים ולסביות להיות הורים- למה בישראל הרצון אפילו גדול יותר ממדינות אחרות, כיצד הנבדקים העריכו את סיכויהם להיות הורים, עד כמה המצב המשפט בישראל משפיע על הערכת הסיכוי, ומהי השפעת הסטיגמה בהקשר של הרצון להפוך להורים?
-
מהי פרסונה? למי מגיע ה"קרדיט" בהקשר של פרסום של דמות? ומה התיאוריות בעזרתן ניתן לבחון שאלות אלה?עו"ד מירה מולדאור, סטודנטית לתואר שני במסלול של משפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית בהנחייתו של סגן הדיקן ביה"ס למשפטים פרופ' ליאור זמר, חקרה במסגרת התזה שלה בדיוק את השאלות האלה.מוזמנים לשעה בה נבחן את כל השאלות הללו (ועוד רבות אחרות), תוך מתן דוגמאות מעולם התרבות :)
- Se mer
