Episoder
-
איזה כיף היה בקיץ, נכון? 😊 איזה כיף היה להיות בחופש, לעשות שופינג, להפעיל את המזגן 24/7, לקנות אוכל יקר, לשלם לקייטנות ועוד ועוד הוצאות מתוכננות ולא מתוכננות.
בדיוק עכשיו שהקיץ נגמר, במקום שנוכל לחזור לשפיות, לאזן את החשבון, להחזיר לתוקף את השגרה המבורכת ולהתרגל בחזרה לעבודה, תיכף מתחילה התקופה של "החגים", שגם היא אסון תקציבי בפני עצמו. איך לחזור לתפקוד בתקופה כזו, שמרגישה כל כך זמנית אבל ארוכה?
-
Mangler du episoder?
-
"ראיתי את הכתבה עלייך בחדשות. בפסח זרקתי המון דברים שסתם שכבו לנו בבית שעלו לנו המון כסף. חשבתי ברוח הכתבה שעדיף לחיות בצורה מינימליסטית. מה את אומרת?"
בגדול? כן! והנה איך לעשות את זה. -
כאילו לא מספיקים כל הניקיונות וההתארגנויות לחג, גם המתנות ומוסיפות לנו עוד קצת בלגן וכאב ראש. בואו נשים את הדברים על השולחן: למרות שיש פה גם משמעויות כלכליות זו בעיקר שאלה מתחום הנימוסים וההליכות. אם יש משפט אחד שכדאי לך לצאת איתו מהשידור זה המשפט הבא: מתנות זה בונוס, ממש לא חובה
-
הלכתי לאיבוד עם כל ההוצאות וההכנות לפסח. אני אפילו לא בטוחה מה אני שואלת, רק שאני לא מסתדרת
-
מבצעים זה דבר שחוזר על עצמו. עסק שיכול להרשות לעצמו לא לעשות מבצעים זה נדיר ובענפים מסוימים מבצעים זה ממש חלק מרכזי במודל הרווח של העסק. יותר מזה: יש מוצרים שנמכרים במעין מבצע קבוע כמעט לאורך כל השנה. ובכל זאת, גל מבצעים כמו שמחכה לנו עכשיו לא קורה הרבה לאורך השנה.
כדי להתמודד עם ההצפה של המבצעים שתיכף תהיה פה בכל פינה, הקלטתי כמה המלצות ממני.
-
כולם אומרים שכדי לבנות תקציב "כמו שצריך" צריך לתעד, אבל מה הלאה? איך עוברים משלב התיעוד לשלב שבו מצליחים לעשות עם זה משהו? איך בכלל אפשר להחליט מה אנחנו רוצים לעשות עם הכסף הזה?
-
עם יד על הלב, אנשים (זה חוצה מגדרים) שונאים ניירת. יש כמה בודדים ובודדות כמוני שרק המחשבה על תיוק מעלה חיוך על פנינו, אבל רובנו ממש שונאים לתייק. אנחנו גם לא קוראים את המסמכים שלנו. לניירת יש המון חסרונות: היא תופסת מקום, היא מבולגנת, חלק גדול ממה שמגיע אלינו הוא בכלל זבל (פרסומות, דפי מידע שממילא אין צורך לשמור, מעטפות), תופסת אבק, לא אסתטית - והרשימה רק החלה.
הרבה פעמים זה נראה ממש מפתה לקחת את כל הניירת שהגיעה הביתה, לסרוק או לצלם אותה ופשוט לשלוח לעצמנו באימייל. קל, פשוט, אלגנטי. לא תופס מקום. לא סופח אבק. אממה, בעיניי זו טעות מצערת (הכוונה היא לא למה שממילא מגיע במייל - זה יכול להישאר שם). ואני לא לבד בזה: גם Edna Eliad שמתמחה בארגון וסידור ניירת חושבת ככה, אם כי היא הרבה יותר קיצונית ממני באהבה לניירת, לאותו הארד-קופי של מסמכים.
הפרק הנוכחי מוקדש לשאלה המעצבנת הזו של "איך כדאי לשמור את הניירת". -
לתעד רצוף זה קשה ולקבוע תקציב עוד יותר, ואז הפיתוי לקחת יועץ כלכלי גדל. לא בטוח בכלל שאתם צריכים, וכאן נדבר בדיוק על המצבים שבהם צריך יועץ כלכלי ועל מצבים שבהם הוא לא הכתובת
-
כבר כמה עשורים טובים שהדרך העיקרית להביע אהבה היא קניות. עם הזמן התחלנו לקנות בתבניות: תכשיטים, פרחים, יין, שוקולד, כרטיסי טיסה ועוד מתנות גנריות לגמרי. בהתאמה, גם מפלס השמחה של מי שמקבל או מקבלת את המתנה די ירד. אם תקשיבו מספיק טוב תגלו שיש הרבה דברים סמליים שיספקו לצד השני את התחושה שהוא אהוב, שזוכרים אותו ושמתייחסים אליו.
-
בהרבה משפחות לחסוך לילדים זה ערך עליון וקשה יהיה למצוא הורים שלא רוצים שהילדים ייצאו לחיים עם קצת כסף ואפשרויות. בפרק הזה אסביר איך לעשות את זה בצורה שלא תפגע במשפחה בטווח המיידי והבינוני, איך להתכונן לתת לילדים את הכסף מבחינת השימוש בכסף
-
הרבה פעמים נדמה שלהתייעל זה בעצם כינוי אחר לצמצום, אבל יש הבדל בין המונחים. כאן אסביר מה ההבדל ביניהם מבחינת ניהול התקציב בבית ולמה אין מה לחשוש מאף אחד מהם
-
אין מה לפחד מלפתוח לדיון את הנושא של מותגים מול הילדים. גם הילדים מבינים מצוין שלא תמיד מתאים או מתאפשר לקנות להם מותגים
-
מחיר לא תמיד מעיד על איכות, אבל זאת עדיין מחשבה שממשיכה ללוות אותנו, וככה אנחנו מוצאים את עצמנו מוכנים לשלם יותר ולשכנע את עצמנו שמה שקנינו באמת שווה את הכסף
-
האוכלוסיה בגדול מתחלקת לשני חלקים: אלה שממש מפחדים מנובמבר כי הם יודעים שיבזבזו ויאבדו שליטה בגלל שטויות, ואלה שמחכים לנובמבר כדי להצטייד בזול. איך להיות חלק מהקבוצה הראשונה ולא מהשנייה?
