Episoder

  • חזרנו לאולפן מחופשות הפסח עמוסים בחוויות, המלצות חמות במיוחד וקצת עצבים. יהונתן פתח (עוד) חזית עם ארדואן בדרך לכריך דגים של זכרונות מאיסטנבול, נטע אכלה את אחת הארוחות היפניות המיוחדות (והיקרות) בישראל ואילו עמית עלה לירושלים כדי למלא את מאגרי התחמושת בנשק הסודי של הבראנצ'ים – בורקס שאין כמותם בשום מקום בעולם. 
    עשינו סדר בשלל המקומות שנפתחים "אחרי החגים" ושמענו מדין שושני את כל הפרטים על דוכן הראמן החדש והמסקרן שלו וניסינו להבין מה קורה לגוף האנושי אחרי שלוש מנות שווארמה ברצף, מה כדאי לשים על פיצה באשדוד (או בכלל) ולמה לנו לעולם לא יוכלו להיות מסעדות כמו של היוונים?
    וגם – שגיא כהן ואבי אפרתי חוטפים אש, שלל בדיחות לשלל גילאים ואפילו תובנות מפתיעות על תחבורה, פוליטיקה אזורית ו(לא עלינו) פוטבול אמריקאי.

  • ספיישל פסח מיוחד - בסלון של המאסטר שף, האיש והאגדה: ישראל אהרוני.

    על הספר החדש שכתב עם הבת שלו, מאסטר שף, היחסים עם אייל שני, טוסט נקניק, למה הוא כבר לא מסעדן ולאן המטבח הישראלי הולך באופן כללי?
    וגם - עשרת המכות של הקולינריה הישראלית!

  • Mangler du episoder?

    Klikk her for å oppdatere manuelt.

  • בימים שאנו זקוקים לנחמה, אנחנו פונים למקומות הבטוחים שלנו:
    השבוע יהונתן נסע למוסד ירושלמי ותיק, שמגיש תמהיל קולינרי אקלקטי שהחיבור העיקרי בין כל המרכיבים בתפריט הוא החשוב ביותר - נוסטלגיה.
    עמית השתמש בפרוטקציות כדי להשיג כיסוני דג חריג שכבר אי אפשר להשיג: האף מריח ים תיכון, הפה טועם סין.
    ונטע, הלכה ליד הבית והזמינה קינוח מפתיע שמשלב בין מזרח ומערב, בין חלב מרוכז לחמאה שמייצר פלא אדיר.

    המשכנו לדבר על תוצאות פרסי המטבח הישראלי:
    הזכייה המתבקשת של המסעדה הטובה ביותר, למה השף הטוב ביותר זכה ב׳דאבל׳, כמה פרסים אפשר להעניק לאדם אחד, פרסי התיעוד ועוד ועוד.

    על בראנצ׳ים מבורקס ועד נאן, המדריך ללאפה קבב בשכונת התקווה, חזרתו המרגשת של מבקר האוכל הותיק, האם לחוח זה אוברייטד ולמה בסוף הכי טוב להזמין פיצה?

  • בפעם הראשונה בתולדות מדברים מהבטן - סנסציה: ביס השבוע קולקטיבי - מה הוא היה, ולמה אי אפשר להשיג אותו?
    הוספנו גם את כל המקומות שהגיעו למקום השני: החסה שהוציאה את נטע למסע חיפושים, הסנדוויץ׳ האגדי בתל אביב שתלה תמונות של עמית ויהונתן על הקיר ומאסטר הסושי שגרם לעמית להגיד ׳אומאמי על אומאמי על אומאמי׳.

    המשכנו עם סקופים:
    פרסום ראשון לרשימת המועמדים בטקס פרסי המטבח הישראלי - האם אפשר להכריז על חילופי דורות? וגם - המסעדה החדשה של מושיק רוט (והאם הפעם הוא סוף סוף יצליח בקולינריה הישראלית), עגלות קפה מעורבבות במעט נפוטיזם, כשאיטליה פוגשת את אמריקה בתל אביב, חיי לילה בשכונת התקווה וראיון עם שף שרון כהן על התחלות חדשות - ממייפייר למונטיפיורי.

  • השבוע יהונתן מצא מקום קטנטן בלב ליבו של מרכז מסחרי בקטמון, שמגיש אוכל פשוט עם חתימה אישית שכל מנה שם מדויקת להפליא.
    עמית החליט להביא רפרנס ספרותי כדי למצוא מילים על פוגאס הזיתים שאי אפשר להפסיק לאכול גם כשכל המטבלים כבר נגמרו.
    נטע חזרה לבשל, בסבלנות, וחיכתה שעות כדי להכין ראגו קלאסי נהדר כמו שכתוב במקורות.

    בהמשך לפרקים הקודמים - בשורה על עיתונות שמחוללת שינוי במסעדת קרוט, והמשכנו עם אין ספור סיפורים מהרשתות החברתיות:
    על המסע לקובה המושלם של רובי מיכאל, הקרבונרה שהיא לא קרבונרה, החוצפה הקולינרית של המטבח הישראלי והמתכונים המפתיעים של נאור ציון.
    וגם - ארוחת הצהריים הנפלאה אך יקרה מדי של נטע, יהונתן ועמית.

  • ספיישל פורים במדברים מהבטן, והתחפשנו אחד לשני:
    נטע הלכה לאכול שווארמה במוסד ראשוני ותיק, ואחרי מחקר קצרצר - יהונתן אישר את הלאפה.
    יהונתן הפך את עורו ובביקורו בהונגריה אכל מרק שום שמתאים לכל מזג אוויר ולכל אווירה ובעיקר, לא ברור למה המנה הזאת עדיין לא הגיעה למסעדות בארץ.
    עמית לא בחר בדיוק ביס, אבל לראשונה מזה זמן רב זכה לקחת תיירים לסיור קולינרי ולשמחת כולנו הגיע להכרה שיש פה דור חדש ונפלא של שפים מצוינים.

    המשכנו עם הסגירה המפתיעה(?) של מסעדת ל׳אפוק, השף הישראלי החדש עם כוכב מישלן, חודש המטבח הישראלי, הכתבה על הגלגל של שרדר, מסיבת קובות בבני ברק, אוכל פרסי מהטיקטוק ולמה עדיין יש מסעדות שלא לוקחות הזמנות?!

  • נער יום ההולדת שלנו, יהונתן כהן, יצא לחגוג אצל שגרירת הקולינריה של יהדות בוכרה - חנן מרגילן - מקום שכשמסתכלים על התפריט שלו, רק צריך ללחוץ Select All.
    נטע לעומתו, אחרי שבוע עם בריאות רופפת, החליטה שביס השבוע שלה הוא מרק העוף של אמא עם קוסקוס שפתח לדיון את זכות הקיום של אבקת מרק.
    עמית הלך לטעום את הסביח היחיד באשדוד, שהוא בדיוק מה שסביח צריך להיות עם כמה טוויסטים במקום הנכון.

    בפתחה של העונה ה-11 של מאסטר שף, נראה שהסיקו מסקנות: הקצב גבר, הרמה מטורפת, מינון הסיפורים האישיים מבוקר והליהוק של השופטים נפלא.
    ולמרות הכל, מה ערער את עמית וגרם לו להתלבט האם להמשיך לצפות?

    על הקפיטריה שמכניסה את המטבח הדרוזי למאפים קלאסיים, ארוחת צהריים במסעדת שף במחירים הגיוניים, המסעדה המיתולוגית שעדיין מצליחה להפתיע, היפנית הטובה בישראל במיקום מפתיע ועל היכולות הטלפתיות המפתיעות של עמית אהרנסון.

  • כל התלמידים עשו השבוע את שיעורי הבית שלהם: עמית הלך ל-a של יובל בן נריה שסוף סוף נפתחה ואכל ביס שמשלב את ארוחת הבוקר המושלמת עם ארוחת הערב המושלמת.
    נטע זכתה סוף סוף לטעום מנאיפה ונהנתה במיוחד מחווית אירוח נפלאה שעוברת לצוות, לאוכל ולקינוח - ביס מדהים של בסבוסה מלבי.
    יהונתן עבר שבוע בסימן נתניה ואכל בגט שניצל מהאגדות עם חתימת לימון כבוש שלא היה אפשר להישאר אדישים אליה.
    דיברנו עם השף יהונתן בורוביץ׳ ממסעדת M25 שהסביר למה פיתה שווארמה במשלוח לעולם לא תעלה כמו פיתה בסניף, ולמה בעצם כולנו משלמים הרבה יותר על תעשיית הנוחות של וולט, והיינו גם עם הפיצות הישראליות שקיבלו הכרה עולמית, עם המטבח התאילנדי בישראל שלא עוצר לרגע ועם – תאמינו או לא – הקאמבק של לחם חביתה לחיינו.

  • בשעה טובה, יהונתן סיים את שירות המילואים ושמחנו לחגוג לו שתיית שחרור. לרגל המאורע הוא עושה כבוד למוסד ותיק שלא מקבל מספיק קרדיט (ויכול ללמד דוקטורט בהרכבת פיתות). נטע שוב אירחה בבית והעבירה לנו שיעור זריז בתושב"ג (תורה שבפלטת גבינות) וגם הבריקה עם קראמבל זעתר בתוך גלידה. עמית נסע לאוקלהומה דרך מטולה ומצא המבורגר וגם קריספי צ'יקן שכל פרט בהם הכי אמריקה שיש, ואם כבר אמריקה – לא שכחנו את הפתיחה החגיגית של שייק שאק. וגם – גילויי אהבה מפתיעים לאוזני המן, התגובות לסערת המחירים בדבוש, המסעדה ביפו שקיבלה טיפול עשרת אלפים, טורקיה אשר באום אל פאחם ופריז אשר באבן גבירול.

    עורך ומפיק: דניאל גל.

  • גם חמישים המסעדות הטובות בסביבה לא ינצחו זעם על שווארמה: יהונתן פצח במונולוג על קוגל תפחי-אדמה, אבל עצר כדי לסגור (או לפתוח) חשבון עם המקום שלוקח על פיתה במשלוח כמעט 100 שקל (!!!). 
    נטע מעלה את הדרך לירושלים על ראש שמחתה עם סלט קרעי לחם ששווה את הנסיעה, ועמית הלך על בטוח פעמיים - לקח השראה מחיים כהן והכין כריך קציצות מטוגנות. 

    למנה העיקרית עשינו קצת עבודה עיתונאית סביב רשימת הפיפטי בסט במזרח התיכון (כי אף אחד אחר לא ממש עשה) - על הפוליטיקה הפנימית, על המסעדות הישראליות ברשימה ובעיקר על אחת שבכלל לא פתוחה, וגם פינטזנו על מזרח תיכון שבו נוכל ללכת למסעדה שבמקום החמישי בדירוג. 

    היינו גם במסעדה המתחדשת שמקדישה קטגוריה שלמה לדגים נאים, בחברה הכי שקטה בקבוצת "מחניודה", במקום שסגר את הפינה הכורדית השבועית ליהונתן וכמובן - בעצבים גבוהים על שגיא כהן.

  • בפרק שכולו חמסה חמסה דיברנו על שלוש האותיות שהופכות לחשובות ביותר עבור המסעדות וניסינו להכריע - האם אנחנו יותר "ואליו" או יותר "מאני"? זזנו בין המלצות על אוכל יפני של בית לאוכל יפני של מסעדה, וכמובן שלא שכחנו שאי אפשר בלי קובה (או אפילו שתיים). 
    יהונתן ריגש פעמיים, נטע סיפקה מתכון מפתיע לפסטה מנצחת 
     פעמיים, נטע עם מתכון מנצח לפסטה ועמית עם עצבים על מי שקונים ענבים בחורף. שעשועון חדש בכיכובו של שגיא כהן ומה הקשר בין מסעדת מישלן בבודפשט לבין חומוסיה ירושלמית מיתולוגית (רמז: מלי לוי).

    עורך: דניאל גל
    מפיק: אורי ברינקר

  • הגיע הזמן להתעלם מהגשם:
    נטע יצאה לטבע, לפרדס חנה ונתקלה במיקס מהמם בין שישברק לניוקי.
    עמית התקרר מהקור והלך לטעום גלידת גרעיני דלעת
    ויהונתן בקריאת נרגשת לשימור האוכל המסורתי בכלל, והתימני בפרט.

    טופולומפו נסגרת ומה יהיה עם עתידו של אבי קונפורטי, על הקשר בין מסעדנות למשחקי מחשב, עתיד מסעדות היוקרה בארץ, למה אין אוכל כורדי מחוץ לירושלים, האם פיין דיינינג זה משהו שיכול להיות ׳ישראלי׳?
    ואיפה הקפה פטיסרי עם הנוף היפה בארץ?

    עורך ומפיק: דניאל גל

  • שבוע מלא הפתעות עבר עלינו.
    יהונתן עשה לנו בילד-אפ לחומוסיה בלב הבוהמה התל אביבית שהטיסה אותו חזרה לירושלים וגרמה לנו לפתוח דיון על איכות הקולינריה בבית חנינא.
    עמית גם הוא חזר בזמן עם פיצה של בליינים, פיצה שמתדלקים איתה את הלילה ועל גדולת הבצק ואיך זה לאכול שישה סלייסים בלי להתפוצץ.
    נטע נשארה במחוזות המוכר והטוב עם עוד קפה וסנדוויצ׳ים נפלאים מבית R2M שגם שומרים על פרופורציה במחירים.
    המשכנו עם הטוב הרע והמכוער של אוטו אוכל VIP, על המסעדות שנסגרות במלחמה מול אלו שתמיד מלאות, על בר האוכל של המילואימניק בפלורנטין, ורמוטריה בכיכר רבין, מה ההבדל בין סוגי השניצל בצבא ולקינוח - משלוח מפתיע לכבוד יום הקרואסון הבינלאומי. תיזהרו, יהיה קראנצ׳י.

  • כשנטע ועמית מתפלפלים על חמאת הלימון מהפסטה בפלורנטין, יהונתן ממשיך לדבר על שווארמה. ועוד איזה שווארמה, לפעמים ממש מתחת לאף מוצאים את אחד הגלגלים הטובים במרכז.
    בניגוד גמור לנהוג באולפן עמית הביא את ביס השבוע שלו, סחוג שהולך טוב עם הכל, חריף שהוא גם חמוץ וגם נפלא.
    המשכנו עם טלויזיה והרבה ממנה: שום, פלפל ושמן זית חוזרת למסך ומזכירה נשכחות, אבל גם מקבלת ביקורות על חוסר החיבור לעולם שבו מקבלים מתכונים מלאים ב–90 שניות. על ׳הטבח׳ הישראלית, ו-׳הטבח הלא ישראלית׳ הלוא היא - הדב - שגרפה פרסים רבים, ובכלל - על הגדילה של הסדרות הקולינריות בטלויזיה.
    המשכנו עם המלצות לא תל-אביביות, חסה בטאבון, לצאת לאכול ולא ללכת לאכול, קונדיטוריה מפתיעה במקום מפתיע, שגיא כהן מפרגן לחציל שרוף ולסיום: ט״ו בשבט, החג הכי לא קולינרי אי פעם.

    עורך ומפיק: דניאל גל

  • בניגוד גמור לאווירת החורף והמלחמה, בעולם הקולינריה יש תחושה של חזרה זהירה לשגרה, ולכן - פרק עמוס וגדוש.
    ביס השבוע של נסיכת הבראנצ׳ים לבית סלונים לקח אותנו למוסד תל אביבי מוכר, את יהונתן לעיר הולדתו למקום שהוא בעצם לקט של מיטב המאכלים שיש לירושלים להציע ואת עמית הביתה, לארוחה אשכנזית עם צ׳ולנט, סלט מלפפונים עם שמיר וקומפוט.

    המשכנו עם המסעדות החדשות בתל אביב ובראשן הקסטה של אייל שני, למה כולם פותחים פופ-אפים, נטע על המלצה מפתיעה במזכרת בתיה, ההמבורגר החדש של שרון כהן והפנטזיות הקולינריות של יהונתן.

    לקינוח - יענקל׳ה תורג׳מן פותח מסעדה חדשה בירושלים עם השם המיוחד - עשר ומגיע לראיון על איך זה מרגיש לפתוח במלחמה, שימוש בחומרי גלם ישראלים, החיבור לשרינג ולמה הוא רוצה להישאר בירושלים.

  • המצב מקשה עלינו להתנתק, ונורא רצינו לחגוג פרק 50 ושנה חדשה.
    אז נשמור את החגיגות לעת אחרת אבל אנחנו עדיין כאן כדי לתת לכם מנה של אסקפיזם קולינרי מזוקק. 
    ביס השבוע היה נטול הפתעות: נטע ממשיכה לארח ולנצח עם אוכל פשוט אבל מצוין, יהונתן כהרגלו בהמבורגר וצ׳יפס זיגזג שאי אפשר לעשות אותו רע, ועמית עם אוכל הרחוב שהתמקצע - הקריספי צ׳יקן של סילי קיד (שחייב חסה אייסברג).
    המשכנו בשיר הלל למסעדת ברוט האגדית שנסגרת בסוף החודש אחרי 10 שנים ובכלל על נחלת בנימין כמרכז קולינרי חשוב.
    על אוכל צבאי, פלאט איירון סטייק בעסקית צהריים, בר היין הנפלא של נטע ואיך אפשר שלא - עוד המבורגר.

    ואז:
    מבקרים את המבקרים בגרסה מיוחדת.
    נירית וייס, היזמת הקולינרית, בתגובה חריפה מאוד על הטור של שגיא כהן על השינויים שהמסעדות בישראל צריכות לעבור בעקבות המלחמה.

  • כמיטב המסורת (שהתחילה לפני שנה) התכנסנו לסגור את הקולינריה הישראלית לשנת 2023.
    ביס השנה: מדגים נאים וסרטנים, קרוקט חילבה וקובה משכונת התקווה ועד האסיאתיות והמוז׳חאס הארגנטינאי.
    מסעדת השנה בסימן האיטלקיות, על טלוויזית האוכל המשתפרת, שווקי האיכרים והמנה העיקרית מאוד:
    רותי ברודו, המלכה האם, על העבודה של הקבוצה ב-2023, מאיפה היא מקבלת השראה וגם, איך אפשר שלא - מה יהיה עם המצב בארץ?

  • ממשיכים לנסות לחזור לשגרה, ליום הקבוע ולטעמים הכל כך אופייניים לכל אחד.
    נטע לוקחת את הבראנצ׳ים לקצה ונותנת לנו מדריך מפורט איך לארח בראנץ׳ טוב (רמז: תאפו בעצמכם את הבאגטים).
    עמית מפנטז על סלט תמנון ומנסה לפענח את האלכימיה של הויניגרט מגן השקמים.
    ויהונתן, כמו יהונתן: על הקבב הנפלא של שיפודי חזי באור יהודה, ועל הפנים הרבות שיש לקבב.
    על החיתוך הראשון של השווארמה, מאפה 12 האלים והמלצות מעיר הקודש - מהיקר והמצוין ועד הבוטקה הקטן בין המוסכים.

    וגם: ראיון עם לואי חלבי, שף מסעדת AB-CD על הקולינריה הדרוזית בלב תל אביב, כמה קשה לפתוח מסעדה בתקופה הזאת, ומה נסגר עם השם?

    באולפן: עמית אהרנסון, יהונתן כהן ונטע סלונים.
    עורך ומפיק: דניאל גל

  • חודשיים וחצי לא הקלטנו והגענו עם בטן מלאה (או ריקה?!)
    אז אחרי היכרות מחודשת, כי קצת שכחנו אחד את השני, התכנסנו לדבר על האוכל שניחם אותנו בתחילת המלחמה, החריף של הבית התאילנדי מול החריף של סביח יום טוב.
    איזו מהומה נפתחה בגלל פתיתים? שיר הלל לחומוס אל קלחה, הקוקטייל שעוזר לנו לתווך את המציאות, מבקרים את מבקר המסעדות היחיד שעוד עובד, וקוראים לשאר המבקרים לחזור.

    וגם: ראיון עם מדליק המשואה בפוטנציה - אסף דוקטור, על כרבע מיליון (!) מנות שנתרמו לחיילים, המצב המורכב במסעדות שלו והאם, למרות הכל, הוא עדיין אופטימי?

    באולפן: עמית אהרנסון, יהונתן כהן ונטע סלונים
    עורך: דניאל גל

  • בין ארוחה לארוחה, משפחת מדברים מהבטן קיבצה לשולחן החג את ה-שף הכי מדובר בישראל בשנים האחרונות, הבעלים של 'OCD', 'תרצה' ו'אפוי' ושופט מן המניין במשחקי השף - רז רהב שהגיע כדי לעזור לנו לסכם את השנה העברית בקולינריה הישראלית. 

    על ההבדל בין חשיבות עצמית למה שחשוב באמת, המעבר מבישול לניהול, מה קורה לו אחרי 5 סרוויסים רצופים? הלחץ מכוכב המישלן, האמת במשחקי השף, החברות עם אסף גרניט, מה נותן לו השראה? טיימרים לכל דבר, החיבה לאוכל מכוער ומה צופן העתיד?

     

     

     

     

    לאיזור הקוקטיילים של שוופס: 

    https://www.schweppes.co.il/mix-it-yourself/ 

     

     

     

     

    באולפן: עמית אהרנסון, יהונתן כהן, נטע סלונים, רז רהב 

    עורך: ערן פיש