Episoder
-
אתם מבטיחים לעצמכם שתעשו משהו ולא מקיימים? - לקום בבוקר ולעשות יוגה? לסדר את הניירת שיש על השלחן? לסיים איזשהו פרויייקט שהתחלתם? לשים לב לנשימה? לאכול מסודר?
לצד אלפי פעולות שאנחנו עושים ביום יום מבלי להסתבך - יש לנו את אלו שהולכות ומסתבכות - משהו שם לא קורה.
ההתמקדות באה לעזרנו ומציעה לנו לשים לב שיש במצב הזה שני חלקים:
החלק בנו שרוצה שנעשה את הפעולה - ואיתו אנחנו מזדהים
והחלק שבנו שלא רוצה שנעשה את הפעולה - אנחנו לא מודעים עליו, מתעלמים לגמרי מקיומו - למרות שידו על העליונה והוא מכתיב את מה שקורה. עובדה - אנחנו לא עושים את הפעולה.
הדבר נכון גם לגבי כל התלבטות שיש לנו.
ומה עושים? - מזהים את החלק בנו שרוצה בשני החלקים.
כלומר: החלק בנו שרוצה שנעשה את הפעולה - רוצה משהו ולא רוצה משהו אחר. והחלק שבנו שלא רוצה שנעשה את הפעולה - לא רוצה משהו, אבל רוצה משהו אחר.
ההתמקדות מזמינה אותנו להיות עם שני החלקים שרוצים, להחזיק בגוף את התחושה של שניהם - ולראות מה מגיע.
ועוד - כמה מיתוסים לא נכונים על פעולה מיטיבה, האם ניתן להתחבר לאיכות שבה נרצה לעשות את הפעולה ואיך נרגיש אם כל החסמים שהיו קשורים לפעולה הזו ולמצבים חסומים אחרים בכלל - היו נעלמים.
-
כולנו חווים קולות של ביקורת פנימית, אבל מניחים שאין לנו מה לעשות איתם. הקולות הפנימיים אומרים עלינו דברים רעים (כגון: "את/אני כשלון, את/אני שמנה, את/אני מאכזבת) ומעבר ללשמוע את הקולות ולתת להם לחלוף, אנו לא עושים דבר.
בנוסף, הרבה פעמים לימדו אותנו לחשוב שהביקורת הפנימית היא הדרך היחידה שלנו להשתפר. שאנחנו צריכים ללחוץ על עצמנו כדי להשתנות.
ההתמקדות מציעה בפנינו צורת עבודה פנימית שונה ממה שהכרנו.
-
Mangler du episoder?
-
שוק טראומה הינה תגובה לאירוע קשה שקרה – Toomuch, too soon, Too fast too
אירוע שבו שגרת החיים הנורמלית הופסקה,בגלל מצב של סכנה או איום על החיים (או תחושה שיש איום על החיים).
האירוע מפתיע, מהר מידיי, חזק מידיי, מאיים מידי ומערכת הגוף נפשצריכה מיד להגיב אליו.
מה עושים ואיך מטפלים? - נדבר על שלושת המוחות, נדבר על ה
fight, flight, freeze
נדבר על הצפות של כימיקלים שיש במוח, חזרה כפייתית, על מערבולות הטראומה והריפוי ונסיים במשפט המנצח של פיטר לוין:
"בעוד הטראומה עשויה להיות גיהינום עלי אדמות, טראומה שנפתרה היאמתנת האלים – מסע הרואי השייך לכל אחד מאיתנו"
-
ההתמקדות (פוקוסינג) נותנת לנו את הכלים לממש את הציווי המיתולוגי:
דע את עצמך. והיא מגלה לנו את הדרך המסעירה והמרתקת ביותר של אדם לדעת את עצמו - ללכת ישירות אל מימד החוויה אל הגוף.
כאשר אנו אומרים גוף, או האני השלם – אנו מתכוונים לכלהחלקים שיש באדם, האני על כל רמות התודעה והתפקודים שלו:
החלק החושב
החלק המרגיש
החלק הפועל
החלק שרוצה
החלק החולם / המדמיין
החלק הפיזי, הגופני, התחושתי
החלק הרוחני
ההתמקדות מוסיפה מושג נוסף: Bodily living forward
שאנו הולכים לגוף, שמים לב לגוף, אנו מגלים שבגוף ישנה התשובה הכי מדויקת וישירה על מצבנו.
בגוף יש ידע אינסופי – תמיד יש עוד
הוא מכיל מורכבות מעבר למה שנוכללהמשיג – implicit intricacy
הוא איננו סטאטי – יש בו זרימה ותנועה קדימה
והגילוי המרגש - הגוף הוא שואף לטוב - הגוף כל הזמן רוצה לנוע למקום טוב יותר עבורנו. אם במחשבות או ברגשות יש dead end – בגוף תמיד ישנה תנועה קדימה ותנועה לקראת מקום מיטיב עבורינו.
מזמינה אתכם להכיר את הגישה המהירה, הזמינה, העמוקה והמעניינת ביותר להכרות עם האדם הכי חשוב - אתם.