エピソード
-
יש אנשים שמנתחים את השוק, ויש אנשים שמנסים להבין לאן העולם הולך לפני שהשוק בכלל מבין את זה. חיים ישראל, אסטרטג גלובלי של בנק אוף אמריקה, שייך לקטגוריה השנייה, והמחקר שלו משפיע על השקעות בהיקף שווה לתמ"ג העולמי.
בפרק החדש של פודקאסט הבית של Capital Summit, רכבת ההשקעות, הוא מסביר למה AI אינה בועה אלא "המהפכה הגדולה ביותר שהאנושות ראתה" - ומה ההבדל בין מי שירוויח ממנה למי שיישרף.
הנקודה המרכזית שלו היא שכל הכלכלה שלנו בנויה על ידע שעולה כסף וה- AI מאפס את ההנחה הזו. "פעם הייתי הולך לעבודה ומכיר Word ו-Excel. היום השאלה היא אם אתה מכיר את המודלים", הוא אומר ומזהיר: "מי שלא ינוע מהר, ייעלם יחד עם הכישורים שלא יצטרכו אותם יותר".
ישראל מזהה גם לאן הכסף הגדול נע: אנרגיה עצמאית, תשתיות תקשורת, מרכזי נתונים, מים, ומשאבים טבעיים נדירים שרובם בידי סין. ומעל לכל - הוא מדבר על מחשוב קוונטי, המהפכה שעדיין מתחת לרדאר, שלדבריו תגיע כבר ב-2028 ותחזיר את כל הכללים לנקודת ההתחלה.
האזינו לפרק המלא עם האסטרטג שמייעץ לממשלות ולאחד הבנקים הגדולים בעולם
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
המערכת הבנקאית הישראלית ריכוזית, שמרנית, ורווחית מאוד. ארבעת הבנקים הגדולים מרוויחים מיליארדים בשנה, ואנשים פשוט לא זזים. 230 מיליארד שקל יושבים בחשבונות עו"ש בלי ריבית, למרות שכל לקוח שמרים את הראש יכול להרוויח עוד אלפי שקלים בשנה. מה זה אומר על האוריינות הפיננסית שלנו, ומה זה אומר על ההזדמנויות שנשארות פתוחות?
בפרק החדש של "רכבת ההשקעות", פודקאסט הבית של Capital Summit, שוחח דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ובעלים של סקאלה, עם יאיר קפלן, מנכ"ל בנק ירושלים. קפלן הוביל את הבנק הקטן שבמערכת לתשואה על ההון שהכפילה את עצמה מאז כניסתו, בדרך לא שגרתית בכלל.
בפרק: כיצד הבנק שוויתר על עו"ש הפך לשחקן מרכזי בנישות שהגדולים פחות אוהבים לגעת בהן, מה עומד מאחורי עסקת האיגוח הראשונה מסוגה בישראל ולמה היא שונה לחלוטין מהסאב-פריים, ומה קפלן חושב באמת על שאלת ירידת מחירי הדיור. בנוסף, הוא מספר למה הלך להתנדב בכיתה ד' ומה זה מלמד על מצב האוריינות הפיננסית בישראל.
האזינו לפרק המלא
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
エピソードを見逃しましたか？
-
בחמשת החודשים הראשונים של 2026 שווקו ברשות מקרקעי ישראל 7,000 יחידות דיור בלבד, לעומת 13,000 בתקופה המקבילה אשתקד. בכסף הפער עוד גדול יותר: 2.8 מיליארד שקל לעומת 14 מיליארד. מי שמכיר את הנתונים האלה טוב מכולם הוא יעקב סיסו, שותף מייסד של יסודות, הגוף שפתח לפני 14 שנה את שוק המימון החוץ בנקאי לנדל"ן ומממן כיום מעל 200 פרויקטים ברחבי הארץ.
לפני שיסודות נכנסה לתמונה, שני בנקים גדולים שלטו על מימון הבנייה בישראל כמעט ללא תחרות. יזם שזכה בקרקע במנהל ורצה ליווי פיננסי היה מגלה את התנאים רק ימים ספורים לפני מועד התשלום, בלי אפשרות לבדוק הצעות אחרות. סיסו, שעשה קריירה ארוכה בבנקאות כולל עשר שנים כמשנה למנכ"ל בנק ירושלים, ראה את הכשל מבפנים והביא לשוק מודל חדש: הצעת ליווי על בסיס מצגים בלבד, לפני חיתום מלא, ובמסגרת אחת עם השלמת הון. השוק השתנה.
בפרק החדש של פודקאסט הבית של Capital Summit, "רכבת ההשקעות", סיסו מסביר מה עומד מאחורי המספרים. "זה מקור תקציבי", הוא אומר. "הכסף הזה פשוט נעלם". הוא מותח ביקורת חריפה על הנהלת רמ"י: "אין מנכ"ל ברמ"י, יש ממלא מקום. אם היה מנכ"ל שמקבל משכורת במשק הפרטי, הוא לא היה מרשה לעצמו חמישה חודשים של כמעט אפס שיווקים. רמ"י זה מיקרוקוסמוס על איך נראית המדינה שלנו מבחינת הניהול שלה".
המימון החוץ בנקאי שסיסו הוביל שינה את השוק לטובה, אבל גם יצר שחקנים שנכנסו בלי הכלים לנהל את מה שלקחו על עצמם. "היום", הוא אומר, "אין מצב שלקוח לא מקבל הצעה לליווי במחיר שהוא ירצה".
כיצד משפיעים השינויים בישראל על שוק הנדל"ן ועל המשקיעים בו? מה ההבדל בין ירושלים, באר שבע לאופקים? איך תשפיע ההגירה השלילית על השוק ומה בכלל מניע אותו?
האזינו לפרק המלאSee omnystudio.com/listener for privacy information.
-
רוב האנשים שקונים שוקולד טבעוני בסופר לא יודעים שהם יכולים גם להיות בעלי מניות של החברה שמייצרת אותו. זה בדיוק המהלך שאסף גרינפלד, ממייסדי קבוצת הדסטארט ופלטפורמת פאנדאיט, מנסה להנגיש לציבור הישראלי.
בפרק החדש של פודקאסט הבית של Capital Summit, "רכבת ההשקעות", מסביר גרינפלד איך פלטפורמת פאנדאיט מאפשרת למשקיעים פרטיים להיכנס לאקוויטי של עסקים קטנים ובינוניים: יקבים, רשתות חנויות, מותגי מזון. לא סטארט אפים שחלמו על יוניקורן, אלא עסקים עם הכנסות, עם לקוחות ועם פוטנציאל צמיחה שמחכה למימון.
הסינון קפדני ביותר: מאתיים פניות ברבעון ושלוש עסקאות אושרו. כל חברה עוברת הערכת שווי חיצונית ועמידה בפני ועדת השקעות. הגיוס הממוצע הוא ארבעה עד שישה מיליון שקל, וההשקעה הממוצעת של כל משקיע עומדת על סביב עשרת אלפים שקל.
"זה לא עוד גיוס הון", מסביר גרינפלד, "זה גיוס שהופך לך את הקהל ואת הלקוחות למועדון הלקוחות האולטימטיבי. לקוח שהוא גם שותף ממליץ, נשאר נאמן, ומביא אחרים".
איך בדיוק הופכים לקוח לשותף, ומה קורה אחר כך לעסק? האזינו לפרק המלא
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
איך כותבים טריליון דולר?
טריליון דולר. זה אלף מיליארד, ומיליארד זה אלף מיליון. זה גודל שוק הפנסיה בישראל, ואלדד תמיר, מייסד תמיר פישמן ומנכ"ל פינק, יודע בדיוק איפה השוק הזה נכשל.
"בתי ההשקעות וחברות הביטוח מייצרים מוצרים טובים, אבל כל מערכת ההפצה מקולקלת", אומר אלדד תמיר, מייסד תמיר פישמן ומנכ"ל פינק, בשיחה ל"רכבת ההשקעות". לדבריו, סוכנויות הפנסיה הגדולות נמצאות בבעלות חברות הביטוח והסוכנים מקבלים עמלות שונות על מוצרים שונים ולא תמיד מה שהלקוח צריך. והלקוח עצמו? הוא לא תמיד יודע את זה.
תמיר מציע פתרון שנשמע כמו מדע בדיוני אבל כבר פועל היום: בינה מלאכותית שמביאה לכל אחד את השירותים שרק עשירים מקבלים. איך זה עובד? מה קורה כשמחשב מנהל את הכסף שלך בלי שום בן אדם מתערב?
מעבר לפנסיה, תמיר חושף את דעתו על השווקים ובפרט על שוק הנדל"ן, שלשיטתו רווי בבעיות. אז למה הוא משקיע בארצות הברית ולא בישראל, ומה צריך לקרות כדי שהמחירים בארץ ירדו (רמז: זה לא קשור לריבית)?
התשובות של תמיר פישמן בפרק המלא של "רכבת ההשקעות"
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
קרן משפחתית אמריקאית משקיעה 90 מיליון דולר בישראל אחרי ה-7 באוקטובר, בזמן שרבים בעולם נמנעים מכך. מה הסיבה? לפי ליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון ונצ'רס, אמונה. "אנחנו משקיעים בגדול בישראל מתוך אמונה אמיתית", היא אומרת בפרק חדש של פודקאסט הבית של Capital Summit, "רכבת ההשקעות".
מודל השקעה של בכר מנוח כמעט לא קיים בישראל. באלרון ונצ'רס מובילה בכר מנוח טרנספורמציה שיצרה חברת השקעה ציבורית שפועלת כמו קרן פרטית, רק עם יתרון משמעותי אחד. "זה כלי השקעה רציף. כל הזמן פתוח למשקיעים לעשות השקעות וגם לצאת". התוצאה היא חמישה אקזיטים ב-18 חודשים, אבל הסוד האמיתי טמון במקום אחר - שותפות עם רפאל דרך חברת סייבר פיוצ'ר.
"רפאל מספקת זרימת עסקאות", אומרת בכר מנוח. לדבריה, "כשמדברים על מחשוב קוונטי, קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית, חלל, סנסורים, יש כל כך הרבה טכנולוגיה עמוקה". השותפות הזאת פותחת לאלרון דלת לטכנולוגיות שקרנות רגילות לא יכולות להגיע אליהן.
אבל איך מחליטים מתי למכור חברה? בכר מנוח מתארת את הדילמה המרכזית. "אם בנקודה מסוימת דירקטוריון וההנהלה חושבים שמכירה ב-250 מיליון דולר עדיפה ולא כדאי לחכות עוד שלוש שנים כי לא יודעים מה יקרה - הם לא לוקחים את הסיכון". המבנה הציבורי של אלרון נותן לה גמישות שקרנות מסורתיות לא נהנות ממנה, והיא משתמשת בה באופן אסטרטגי.
החיבור לשוק האמריקאי דרך קבוצת אריאלי מביא עוד שכבה. חברות הפורטפוליו מקבלות לא רק הון, אלא גם גישה לרשת גלובלית של משקיעים ומנהלים מנוסים. המהלך הבא של בכר מנוח כבר ברור - השקעה בטכנולוגיות שרק מתחילות להתגבש. בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, תקשורת לוויינים. איך נראה העתיד של ההשקעות הביטחוניות בישראל? על כך ועוד בפרק המלא.
האזינו לפרק המלא על השקעות מתוך אמונה והמהפך באלרון ונצ'רס
קרן משפחתית אמריקאית משקיעה 90 מיליון דולר בישראל אחרי ה-7 באוקטובר, בזמן שרבים בעולם נמנעים מכך. מה הסיבה? לפי ליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון ונצ'רס, אמונה. "אנחנו משקיעים בגדול בישראל מתוך אמונה אמיתית", היא אומרת בפרק חדש של פודקאסט הבית של Capital Summit, "רכבת ההשקעות".
מודל השקעה של בכר מנוח כמעט לא קיים בישראל. באלרון ונצ'רס מובילה בכר מנוח טרנספורמציה שיצרה חברת השקעה ציבורית שפועלת כמו קרן פרטית, רק עם יתרון משמעותי אחד. "זה כלי השקעה רציף. כל הזמן פתוח למשקיעים לעשות השקעות וגם לצאת". התוצאה היא חמישה אקזיטים ב-18 חודשים, אבל הסוד האמיתי טמון במקום אחר - שותפות עם רפאל דרך חברת1סייבר פיוצ'ר.
"רפאל מספקת זרימת עסקאות", אומרת בכר מנוח. לדבריה, "כשמדברים על מחשוב קוונטי, קריפטוגרפיה פוסט-קוונטית, חלל, סנסורים, יש כל כך הרבה טכנולוגיה עמוקה". השותפות הזאת פותחת לאלרון דלת לטכנולוגיות שקרנות רגילות לא יכולות להגיע אליהן.
אבל איך מחליטים מתי למכור חברה? בכר מנוח מתארת את הדילמה המרכזית. "אם בנקודה מסוימת דירקטוריון וההנהלה חושבים שמכירה ב-250 מיליון דולר עדיפה ולא כדאי לחכות עוד שלוש שנים כי לא יודעים מה יקרה - הם לא לוקחים את הסיכון". המבנה הציבורי של אלרון נותן לה גמישות שקרנות מסורתיות לא נהנות ממנה, והיא משתמשת בה באופן אסטרטגי.
החיבור לשוק האמריקאי דרך קבוצת אריאלי מביא עוד שכבה. חברות הפורטפוליו מקבלות לא רק הון, אלא גם גישה לרשת גלובלית של משקיעים ומנהלים מנוסים. המהלך הבא של בכר מנוח כבר ברור - השקעה בטכנולוגיות שרק מתחילות להתגבש. בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, תקשורת לוויינים. איך נראה העתיד של ההשקעות הביטחוניות בישראל? על כך ועוד בפרק המלא.
האזינו לפרק המלא על השקעות מתוך אמונה והמהפך באלרון ונצ'רס
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
בשנים האחרונות צצה בישראל תופעה מעניינת: מאות משקיעים רוכשים חביות וויסקי סקוטי כחלק מתיק ההשקעות שלהם. לא מדובר בחובבי משקאות אלא באנשים שמחפשים חלופה אמיתית לשוק ההון המסורתי.
ערן לוין, מנכ"ל ומייסד My Whisky, מלווה כיום למעלה מ-500 משקיעים ישראלים בתהליך הרכישה וההחזקה של למעלה מ-1,000 חביות וויסקי בסקוטלנד. בשיחה מרתקת ב"רכבת ההשקעות", פודקאסט הבית של Capital Summit, הוא מסביר את ההיגיון המשכנע: וויסקי משתבח באופן טבעי עם הזמן, הוא נדיר יותר ככל שחולפות השנים, ובניגוד ליין - הוא כמעט ולא יכול להתקלקל בזכות אחוזי האלכוהול הגבוהים שלו.
האם יש גם סיכונים באפיק השקעה זה? לדברי לוין, אין השקעה שהיא בטוחה לחלוטין. בשוק הוויסקי הסיכונים מגיעים מחשיפה למטבע זר (לירה סטרלינג), נזילות נמוכה (תהליך של חודשים עד למימוש), אידוי טבעי של הנוזל, ותנודתיות בשוק. "אין דבר כזה השקעה שאי אפשר להפסיד בה", הוא מדגיש. "אבל בטווח של 8-10 שנים, האלמנט של הזמן מנצח כל תיקון בשוק".
שוק הוויסקי העולמי מגלגל כ-60 מיליארד דולר בשנה. המזקקות מוכרות חביות למשקיעים בעיקר למטרות מימון - כמו חברה שמנפיקה מניות בבורסה. המשקיעים מקבלים בעלות ישירה על החביות, שיושבות במחסנים מוסדרים בסקוטלנד תחת פיקוח רשויות המס הבריטיות.
האם זה גימיק או אפיק השקעה אמיתי? לוין מספר שקרן אמריקאית מנהלת כבר 400 מיליון דולר בחביות, עם בלאק רוק כאחד המשקיעים. בישראל, התחום רק מתחיל - ויש לו עוד הרבה מקום לצמוח.
האזינו לפרק המלא על השקעה בחביות וויסקי עם ערן
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
שוק ההשקעות הפרטיות שינה את פניו לחלוטין בעשור האחרון, ורוב המשקיעים הפרטיים בישראל עדיין לא יודעים מה הם מפספסים. כ-90% מהחברות מעל 250 עובדים הן חברות פרטיות שלא נסחרות בבורסה, כאשר עיקר הרווחיות של חברה גדולה נוצרת עוד לפני שהיא בכלל מגיעה להנפקה. בסופו של דבר, מי שמשקיע רק בשוק הסחיר נכנס בדיוק ברגע שהמסיבה נגמרת.
בפרק החדש של רכבת ההשקעות שוחח מיכאל לביא עם דני צוקרמן ולימור אופז רצון, המנהלים המשותפים של iFunds, הגוף הישראלי של פלטפורמת איי קפיטל האמריקאית שמנהלת נכסים בהיקף של מעל 250 מיליארד דולר בתחום הקרנות הפרטיות. הם מסבירים איך מחברים בין המשקיע הפרטי בישראל לבין קרנות כמו בלקסטון ואפולו.
נושא מרכזי בפרק הוא קרנות האוורגרין, קרנות השקעה פרטיות עם נזילות חלקית שצברו בשנים האחרונות פופולריות רבה. כשהחלו גלי פדיונות בשוק, רבים חששו שמדובר בסימן אזהרה. צוקרמן ואופז רצון מסבירים למה לדעתם החשש מוטעה, ואיך המנגנון של הקרנות האלה עובד בפועל. את התשובות המלאות תמצאו בפרק.
האזינו לפרק המלא ברכבת ההשקעות
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
פרופ' ליאו ליידרמן, יועץ כלכלי ראשי לבנק הפועלים וחברת פעילים, קובע כי העולם נמצא בתקופת מעבר היסטורית, כזאת שקורה פעם ב-70 שנה. מודל הגלובליזציה קרס, המהפכה הטכנולוגית משנה את כללי המשחק, והמלחמות הגיאופוליטיות מאיימות על שרשרת האספקה העולמית. ולמרות הכל, השווקים נמצאים בשיאים של כל הזמנים.
בשיחה עם דן קצ'נובסקי ב"רכבת ההשקעות", ליידרמן מפענח את הפרדוקס הזה. השווקים מגלמים תרחיש אופטימי של חזרה לנורמליות, והוא מזהיר שהמומנטום החליף את המכפילים כגורם הדומיננטי בהחלטות השקעה. "מי שנכנס היום לבונקר על רקע המכפילים, יצטער על זה", הוא אומר, וקובע שזה נכון גם לגבי תל אביב 125.
אז איפה ההזדמנויות האמיתיות? ליידרמן מצביע על אסיה כמנוע הצמיחה של העתיד. 40 אחוז מאוכלוסיית העולם חיים בהודו וסין, וזו היבשת שצריך לשים לב אליה. בישראל הוא רואה פוטנציאל בתעשיות הביטחוניות, באנרגיה חלופית, בתחום הפיננסי ובתשתיות היום שאחרי. הריבית בבנק ישראל, לדבריו, תרד לכ-3.5 אחוזים בעוד שנה, אבל בלי דרמה.
ליידרמן שומר על אופטימיות, בעיקר על רקע החוסן של הכלכלה הישראלית. "המשק הישראלי יודע ליפול, אבל הוא יודע לקום מאוד מאוד מהר", הוא אומר. יחד עם זאת, ליידרמן קורא לשינוי מהותי באוריינטציה הכלכלית של המדינה, מחשיבה קצרת טווח להשקעה בחינוך, בתשתיות ובהגדלת הפריון הלאומי.
האזינו לפרק המלא על העידן החדש של הכלכלה הגלובלית והישראלית
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
כשפרצה המלחמה עם איראן, אסדות הגז הישראליות חדלו מלפעול במשך חודש שלם. ישראל נאלצה לשלם פי שנים עשר על דלק חלופי. בכלל, מחירי האנרגיה זינקו בכל העולם. הדבר הזה חשף עד כמה ריכוזית ושברירית מערכת האנרגיה ועד כמה היא לא בנויה לעמוד בזעזועים.
גלית כהן, מנהלת פעילות ישראל ב-Jewish Climate Trust וחוקרת בכירה ב-INSS, מגיעה לפרק של "רכבת ההשקעות" עם מסר חד: "עיצוב הארכיטקטורה האזורית מתקיים עכשיו ואנחנו חייבים לקחת פעולה. לא לחכות לשום דבר, גם לא לסוף המלחמה".
במרכז השיחה עומד מסדרון IMEC, נתיב סחר שיחבר את הודו, מדינות המפרץ, ירדן ונמל חיפה לאירופה. כהן חושפת שמשאיות כבר עברו בנתיב הזה לפני המלחמה, וכל שחסר הן תשתיות מתאימות. במקביל היא מזהירה שהמתחרים לא מחכים: טורקיה בונה בנחישות מסדרון חלופי שיעקוף את ישראל לחלוטין, ועיראק מקדמת נתיב משלה.
ויש גם לקח מהשלום עם ירדן שכהן לא חוסכת ממנו: "הבטחנו לירדנים שגשוג כלכלי. שום דבר מזה לא קרה". עכשיו יש הזדמנות שנייה, ומי שישקיע בתשתיות התחבורה, הסיבים האופטיים ורשתות האנרגיה לאורך הנתיב ייהנה מהפירות.
האזינו לפרק המלא
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
עליית הריבית ב-2022 חשפה משהו מעניין: בזמן שקרנות פרייבט אקוויטי גדולות שהתבססו על מינוף זול ספגו מכות קשות, דווקא חברות קטנות ומשפחתיות הפגינו עמידות. הן מעולם לא היו ממונפות, ולכן גם לא נפגעו.
רועי אבישי, מנכ"ל שרודרס ישראל, חלק מגוף עם 200 שנות ניסיון וטריליון דולר בנכסים, מסביר בפודקאסט הבית של Capital Summit למה הוא ממקד את ההשקעות בדיוק שם. לדבריו, 85-90 אחוז מהחברות שבהן שרודרס משקיעה הן חברות משפחתיות ומדובר ב"כר הפורה ביותר להשקעות פרייבט אקוויטי".
אז איך עושים את זה? המודל, לפי אבישי, דווקא די פשוט. בעלי חברה משפחתית באירופה או בארצות הברית מחפשים שותף אסטרטגי שיעזור להם לגדול, לייעל ולפתוח שווקים חדשים. יצירת הערך לא מבוססת על חוב אלא על שינוי תפעולי אמיתי. שרודרס לא משקיעה ישירות בחברות אלא בקרנות מתמחות שעושות את העבודה בשטח. אלו קרנות של כ-500 מיליון דולר שמתמקדות בסקטורים ספציפיים, כשהיתרון של שרודרס הוא בפריסה הגלובלית שלה. "אותה קרן יודעת ששרודרס מכירים את הסקטור כי הם רואים אותו מכמה יבשות שונות", מסביר אבישי. "הם יודעים לתת ערך מוסף מאוד חשוב, ולכן הקרנות רואות בשרודרס משקיע אסטרטגי".
כמי שצבר ניסיון רב בהשקעות חובקות עולם, אבישי מבין ויודע היטב מה ההבדל בין השקעה טובה לגרועה. הכל מתכנס לדבריו לפער שבין מנהל השקעות טוב לגרוע. "בחירת מנהל לא נכון זו טעות שתשלם עליה בדמים", הוא מבהיר.
אז אם הצטיידתם במנהל השקעות טוב, ואתם מעוניינים להשקיע בחברה משפחתית, האם יש עדיפות גיאוגרפית? אבישי סבור שכן. אז היכן כדאי להשקיע?
האזינו לפרק המלא על עולם ההשקעות הלא סחירות ותקבלו את כל התשובות
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
54 אחוז מפשעי השנאה בניו יורק כוונו בשנה האחרונה ליהודים. יהודים בארצות הברית משקיעים 750 מיליון דולר בשנה מכיסם הפרטי רק לשמירה על ביטחונם ובמקביל הביקורים בתוכניות חינוכיות לישראל ירדו ב-70 אחוז בחמש שנים. מי שרואה את כל זה מקרוב יותר מרוב האנשים הוא יהודה סטון, מנכ"ל הסוכנות היהודית, שעומד בראש ארגון הפרוס ב-65 מדינות ועוסק יום יום בחיבור בין ישראל לתפוצות.
בפרק החדש של רכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit, סיטון מציג תמונה שלמה ומדאיגה. המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, שהייתה עד לא מזמן בית טבעי לרוב יהודי אמריקה, מתרחקת. "אני מאוד מודאג ממה שקורה בארצות הברית. את המפלגה הדמוקרטית אנחנו בדרך לאבד", אומר סיטון בגלוי. במקביל, מתרחשת תנועה דמוגרפית: יהודים זזים מהחוף המזרחי לפלורידה ולטקסס, מחפשים סביבות שיש בהן פחות עוינות. הדור הצעיר מצד אחד בוחר לעלות לישראל, מצד שני מתנתק לחלוטין. "אנחנו רואים הרבה מאוד צעירים שבוחרים או לעלות לישראל או להתנתק. אנחנו צריכים הרבה יותר אפור".
בשטח, הסוכנות תמכה מאז 7 באוקטובר ביותר מ-27 אלף עסקים קטנים בישראל, ומשקמת בתים שנפגעו (116 בתים בבאר שבע בלבד) דרך חברת עמיגור. לצד זה, סיטון חושף מודל השקעה חדש שנמצא בפיתוח: כניסה של הון יהודי בינלאומי שמממן מקדמה על דירות בצפון ובדרום, כשהרוכש מחזיר את הסכום לאחר עליית ערך הנכס. "לתורם זו גם ציונות וגם רווח". ומדוע כל זה אפשרי? כי על כל דולר פילנתרופי מביאה הסוכנות עוד 21 דולר מהמערכת הבנקאית.
"יהדות העולם הוא מרכיב בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. מי שלא הבין את זה עד כה, מקווה שעכשיו הבין", אומר סיטון ומוסיף: "כשמדינת ישראל חזקה ומשדרת שאנחנו ביחד, לא רק בסיסמאות -אנשים רוצים להיות חלק ממנה".
האם יש דרך לחזק את הקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל ואיך עושים זאת? האזינו בפרק הבא של רכבת ההשקעות
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
״את טעויות ההשקעה שלך תראה רק כשהשוק יצלול״ בשוק שעולה כבר שנים, קל לחשוב שכל אחד יכול לנהל את תיק ההשקעות שלו בעצמו. אבל מה קורה כשהשוק יתממש באגרסיביות? זה בדיוק הזמן שבו הטעויות יוצאות לאור, והמחיר עלול להיות יקר.
בפרק החדש של ״רכבת ההשקעות״, פודקאסט הבית של Capital Summit, גרי ליבנת, מנהל חטיבת ניהול העושר בבנק רוטשילד ושות׳ בישראל, מסביר מהי הדרך הנכונה לבנות תיק השקעות חכם, כזה שמתאים לעשירים, אבל לא רק, ומגלה את הטעויות הקשות של משקיעים חסרי ניסיון. "אני רואה הרבה תיקי השקעות אופורטוניסטיים, אוהבים מניה מסוימת ומשקיעים בה, אין מבנה ויש בלאגן בתיק".
ליבנת משתמש בדימוי חד: אתה יכול לקנות רכב ב-100 אלף שקל או במיליון שקל - שניהם ייסעו, אבל רק לאחד יש מערכות הגנה מתקדמות. אותו דבר עם ניהול הון: אפשר לבנות תיק ולקנות תעודות סל, אבל האם ישנה התייחסות להיבטים מיסויים? להחלטות גיאוגרפיות? לניהול סיכונים לאורך זמן?
לפי ליבנת, כמו שאנחנו בוחרים רופא טוב לבעיה רפואית, כך עלינו לבחור איש מקצוע שילווה את ניהול ההון שלנו ולא מדובר במותרות אלא בהכרח בפרט עבור מי שצבר הון משמעותי. החוזקה של מנהל השקעות טוב נמדדת בדיוק בתקופות הקשות, כשהשוק יורד.
ומה דעתו של ליבנת באשר לבינה המלאכותית? בעידן שבו כלי AI משתלטים על כל תחום, האם כדאי להם לבנות עבורנו את תיק ההשקעות?
האזינו לפרק המלא וגלו את התשובה של ליבנת
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
אנחנו חיים בעידן שבו כל שבוע יוצא פיצ'ר AI חדש, והשאלות הגדולות כבר לא שמורות לפואריסטים: האם ה-AI ישנה את שוק העבודה? מה זה אומר לגבי שוק המשרדים, ההשקעות שלנו, והפנסיה שלנו? מי שרואה את זה מקרוב יותר מרוב האנשים הוא ברק בנסקי, משנה למנכ"ל מנהל חטיבת ההשקעות של כלל ביטוח ופיננסים, שמנהל כ-420 מיליארד שקל.
בפרק החדש של רכבת ההשקעות, פודקאסט הבית של Capital Summit, הוא מדבר בגלוי על מה שמנהלי השקעות בכירים חושבים אבל לא תמיד אומרים על עידן הבינה המלאכותית. "ברור לכולנו שיהיה פה שינוי. אנחנו עומדים בפני שינוי משמעותי בשוק התעסוקה, כמה הוא יהיה גדול, מה יהיה הקצב שלו, זו השאלה הגדולה שכרגע אף אחד לא יכול לענות עליה". כלל כבר מיצבה את עצמה בצד שמרוויח: השקעה בחברת אנטרופי, עמדות גדולות בייצור חשמל ובתשתיות אנרגיה, ועיניים פקוחות לגבי הסקטורים שעלולים להיפגע.
בנסקי מספר שבתחילת 2024 השוק הישראלי נסחר במכפיל של 9, הרחק מתחת לממוצע, ואומר: "אמרנו שזה הזמן לקנות, וקנינו הרבה". כיום המכפיל קפץ ל-19, אבל הוא עדיין רואה ערך באנרגיה, בחברות ביטחוניות ובפיננסים.
וגם: מדוע הוא לא ישקיע בנדל"ן מניב מחוץ לת"א?
האזינו לפרק המלא וגלו את התשובה
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
סטפק, שהגיע לשיחה בהפוגה קצרה משירות מילואים, סיפק הצצה נדירה לאופן שבו מנהלים השקעות במיליארדי שקלים תחת אש. לדבריו, הבורסה והמניות מתנהגות כאילו העתיד כבר ברור, למרות האי-ודאות העמוקה. "ישראל", הוא אומר, "מתמודדת עם מלחמה, המשק בגירעון, ובינתיים הבורסה עולה - שוק ההון תמיד מקדים את המציאות".
סטפק מנתח את האנומליה של השוק הישראלי, מסביר מדוע חשוב לשמור על קור רוח בזמנים לא יציבים ומסביר כיצד הבינה המלאכותית משפיעה על שוק ההון בכלל ועל מיטב בפרט. "השימוש ב-AI מאפשר לנו לרגל אחרי הכסף החכם ולהקטין את מרחב הטעויות באנליזה", אומר סטפק. "תחשבו שהיום אנחנו רואים מה 20 קרנות הגידור הטובות בעולם עושות בזמן אמת. היכולת הזו מאפשרת לצמצם את עולם המניות האינסופי למקבץ קטן ואיכותי של הזדמנויות שעברו סינון טכנולוגי קפדני. קצת כמו שאנשים רצו פעם לדעת מה וורן באפט משקיע".
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
משה ממרוד הגיע למחזור של 400 מיליון שקל במוצרי חשמל. אבל הוא זיהה בזמן שהתחום הופך רווי, המחירים יורדים, והרווחיות נשחקת. במקום להישאר במקום הנוחות שלו, הוא החליט לחשב מסלול מחדש. הוא סגר את כל הפעילות העסקית שלו ועבר לאנרגיה מתחדשת וחוות שרתים.
בשיחה בפודקאסט "רכבת ההשקעות", ממרוד מסביר את השיקול: "אני לא אהיה קודאק, אני לא אהיה נוקיה". חברות שהובילו את השוק אבל לא הבינו לאן העולם הולך ונעלמו.
המסלול החדש של ממרוד משלב בין מיזוג אוויר, הגירה וחוות שרתים. לצידו הידע שצבר בתדיראן שמתחבר ישירות לדרישות של חוות השרתים, שם הביקוש מטורף אבל זמני האספקה מגיעים ל-18 חודשים. גם לכך מצא ממרוד פתרון והוא לייצר הכל בישראל.
ממרוד מפעיל את המפעל היחידי למיזוג בישראל, ולא מתכוון לעצור. הוא מתכנן לייצר ולספק ציוד לחוות שרתים, ולהרחיב את הפעילות האירופאית שהתחילה באיטליה. החזון שלו הוא להפוך את החברה לגלובלית כך שתפעל גם בארצות הברית.
"החברה באמת בסוף של ההתחלה", אומר ממרוד ומוסיף: "הולכת להתפוצץ. אני מרגיש שקיבלנו החלטות טובות. החברה מתנהגת טוב, מנוהלת טוב ואני מאוד מאוד אופטימי".
מה המחזור הצפוי לחברה בשנת 2026 לפי התחזיות של ממרוד? האזינו לפרק המלא
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
מניות הטכנולוגיה צנחו בעשרות אחוזים בתחילת חודש פברואר 2026. הפחד מ-AI מציף את שוק ההון, אבל בן פסטרנק, מנכ"ל ובעלים של קבוצת אמן, אחת מחברות ה-IT הגדולות בישראל עם למעלה מ-5,000 עובדים, רואה את התמונה אחרת.
"אני רואה את ה-AI כפסנתר ואותנו כפסנתרן", הוא אומר בפרק נוסף של ״רכבת ההשקעות" - פודקאסט הבית של Capital Summit. "הוא כלי דרמטי שמשנה תהליכי עבודה, אבל הוא לא מחליף את היצירתיות ואת החשיבה". פסטרנק מסביר שקשה לו לראות ארגון שיתחזק את מערכות הליבה שלו רק באמצעות AI. "אנחנו מייצרים קונצרט", הוא מבהיר, "עולם הסייבר, עולם האפליקציה, עולם הדאטה. הכלים השתנו, אבל עדיין צריך לייצר את התזמורת".
קבוצת אמן החלה את דרכה לפני יותר מ-50 שנה בתחום המחשבים, כשמחשבים היו מוצר חדשני שטרם הכרנו. אז איך החברה הזו נשארת רלוונטית, על אף השינויים הטכנולוגיים ולמרות כניסתה של הבינה המלאכותית? יכול להיות שהסוד טמון במהירות. לפי פסטרנק, מהירות קבלת ההחלטות היא דרך המלך להצליח וגם להישאר רלוונטיים. תוספת שמסייעת לכך היא שדרת הניהול הרזה בקבוצה, שמייצרת קשר טוב בין ההנהלה לעובדים מחד, ומקצרת משמעותית את תהליך קבלת ההחלטות.
אם אתם יזמים מתחילים, זוהי העצה של פסטרנק עבורכם: "התמקדו באנשים, לא בכסף. המשקיעים צריכים להיות ממש קרובים אליך בתחילת הדרך".
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
ערן גולן, מנכ"ל מימון ישיר, מכיר אולי יותר מכולם את ההתנהלות הצרכנית והפיננסית של הישראלים, כמי שמספק להם הלוואות לרכב ומשכנתאות חוץ-בנקאיות. והאופטימיות שלו מדבקת: "בתור כותרת", הוא אומר, "הישראלים מתנהגים באחריות". הוא נשען על מידע ונתונים, ולפיהם יחס החוב תוצר של התושבים בישראל נמוך יחסית למדינות המערביות, והאשראי הצרכני נשאר יציב בסביבות 230-240 מיליארד שקל. גם בשנתיים וחצי האחרונות של מלחמה, המשק שומר על חוסן.
בשיחה עם דור מרקוביץ-רוט בפודקאסט "רכבת ההשקעות", פודקאסט הבית של Capital Summit, גולן מספק תמונה רחבה של השוק הפיננסי הישראלי. הוא מסביר איך מימון ישיר שיפרה את תעשיית מימון הרכב בישראל על ידי קיצור תהליך אישור העמדת הלוואה שנמשך יומיים לתהליך שנמשך כיום לכדי דקות ספורות.
מימון ישיר היא חברת האשראי החוץ-בנקאי הגדולה בישראל. בשנים האחרונות פיתחה החברה מודל עסקי ייחודי ובמסגרתו היא מייצרת תיקי הלוואות ומוכרת אותם לגופים מוסדיים. "זה win-win", מסביר גולן. "אנחנו רצים בשטח, מייצרים תיק הלוואות, ומוכרים לצד שלישי. כל הלקוחות חוזרים - אין אף גורם שעשה אצלנו עסקה אחת ונעלם".
בשנתיים האחרונות, החברה פתחה פעילות חדשה והקימה חברת משכנתאות: הלוואות לכל מטרה כנגד שעבוד הנכס. התוצאות לא איחרו לבוא – בשנת 2024 רשמה החברה 51 מיליון שקל רווח. "חשבנו שיש אוקיינוס כחול, לא הבנו עד כמה גדול וכמה חזקים הביקושים", מספר גולן.
מה חושב גולן על התנהלות הצרכן הישראלי בשנתיים האחרונות? ומה צפוי למדינה בהיבט הכלכלי הלאה בהמשך הדרך?
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
השוק הלא סחיר בישראל עובר מהפכה. פידרים וקרנות פתוחות הופכים השקעות אלטרנטיביות לנגישות יותר מאי פעם, אך ענבר שטיינר מוואליו השקעות מזהירה: "משקיעים כשירים חדשים זקוקים להכוונה מקצועית".
בשיחה מרתקת בפודקאסט רכבת ההשקעות עם דור מרקוביץ-רוט, שטיינר חושפת את ההזדמנויות הגדולות של התקופה הקרובה: עולם התשתיות כמקלט מפני תנודתיות, השוק המשני שמתפתח בעקבות שוק הפריימרי הצומח, והמצב המיוחד שייווצר מחומת הפירעון הצפויה.
"אנחנו הולכים להיכנס לתוך קיר של חובות", מסבירה שטיינר. לדבריה, חברות שלקחו הלוואות בעידן ריבית האפס נתקלות בסביבת ריבית חדשה, דבר שיוצר הזדמנויות לקרנות המתמחות במצבים מיוחדים ((Special Situation, אך גם דורש בחירה קפדנית של מנהלים.
מה הפתרון? לפי שטיינר חובה לבחור מנהלים עם ניסיון מוכח. או, כפי שהיא מסכמת: "ההון האנושי הוא זה שיוצר את ההבדל מגוף לגוף".
See omnystudio.com/listener for privacy information.
-
איך יכול להיות שבמדינה קטנה כמו ישראל נעלמים מדי פעם מאות מיליוני שקלים? עורך הדין איתן ארז, שמייצג מאות קורבנות לעוקצים פיננסיים, ומי ששימש כמפרק לחברות של נוכלים רבים, חושף בפרק החדש של "רכבת ההשקעות" את המנגנונים שמאפשרים לנוכלים כריזמטיים לפעול ללא הפרעה.
עו"ד ארז ליווה בשנים האחרונות את פרשיות העוקץ החמורות והמפורסמות בישראל - פרשיות אברהם גינדי, ענבל אור, אלדד פרי ומייק בן ארי. לדבריו, לפחות 400-500 משפחות נפגעו בעשור האחרון מקבוצות רכישה שקרסו, ובפרשת סלייס בלבד נעלמו 900 מיליון שקל. מהי הסיבה המרכזית לדעתו של עו"ד ארז? ניסיון להרוויח או לחסוך יותר כסף. "סביבת ריבית נמוכה", הוא אומר, "גורמת לאנשים להשתגע שהכסף לא עובד ואז הם נופלים כצאן לטבח".
עו"ד ארז חושף את הדפוס החוזר. מניסיונו הוא יודע שלא כל הנוכלים התחילו ככאלה. האמת היא שמרביתם היו אנשים הגונים. "הנוכלים מתחילים בהגינות", הוא מספר, "נכנסים לקשיים כלכליים ואז מתחילים לערבב כספי לקוחות עם כספיהם. התוצאה: "מכירת אוויר" למאות משפחות, כמו במקרה של ענבל אור שלקחה כסף על קרקע שלא הייתה שלה.
לפני שהוא מחלק טיפים כיצד להימנע מעוקץ, מזהיר עו"ד ארז מאמונה עיוורת אחר הבטחות שיווקיות. "כמי שמייצג את הקורבנות וגם שמי שמשמש כמפרק, אני רואה רק את הסוף", הוא אומר, "לא את ההתחלה הוורודה או את המצגות השיווקיות הנוצצות. אני רואה את הכסף שנעלם ואני זה שנלחם בנוכלים עד הסוף".
אז מה השאלות שכל משקיע חייב לשאול ואיך גם אתם תוכלו להימנע מליפול בעוקץ הבא?
See omnystudio.com/listener for privacy information.
- もっと表示する
