Episodes
-
פרק #22 Jam.Dev בואו להכיר את בואו הקשיבו לראיון של ניצן גולדנברג ונתנאל הרוש מראיינים את הבעלים המשותפים של אחד הכלים העולים בקהילת הבודקים והמפתחים Jam.devתקציר
בפרק הזה אנחנו מארחים את המייסדים של חברת Jam.Dev - דני גרנט ואירפטה.
הפעם אנחנו מבצעים אירוח מרובה משתתפים של 2 מראיינים: נתנאל הרוש וניצן גולדנברג עם 2 המסיידים של חברת Jam.Dev.
דני ואירטפה מספרים למה הם הקימו את החברה, איך הגיעו לשם Jam, ומה צופה העתיד של החברה.אני וניצן מספרים להם על החוויה האישית שלנו משימוש יום יומי במוצר של מעל שנה, למה אנחנו כמשתמשים מצפים לראות בהמשך (סוד קטן - דיווח באגים בקליק במובייל), ואיך היום אנחנו לא רואים את עצמנו מדווחים באגים ב-web ללא הכלי הזה.
Summary
In this episode, we host the founders of the Jam.Dev Company - Danny Grant and Irtefa
This time we are doing a multi-participant hosting of 2 interviewers: Natanel Harush and Nitzan Goldenberg with the 2 hosts of the Jam.Dev company.
Danny and Ertapa tell why they founded the company, how they got there Jam, and what the future holds for the company.
Nitzan and Netanel will tell them about their personal experience from daily use of the product for over a year, what they as users expect to see in the future (a little secret - reporting bugs with a click on mobile), and how today they can't see themselves reporting bugs on the web without this tool.
מראיינים: נתנאל הרוש וניצן גולדנברג.
-
Missing episodes?
-
פרק #21"איך עושים בדיקות על משחקים" בואו לשמוע את נתנאל הרוש ואביתר הכהן , מנהל בדיקות בחברת גיימינג "מטיפיק" מדברים על איך עושים בדיקות למוצר גיימינג.תקציר
אביתר הכהן, יזם בתחום הבדיקות בהתמחות בדיקות בעולם הגיימינג.
כיום אביתר משמש כ-QA & Automation Tech Lead בחברת גיימינג
וכ-QA Architect בחברת סייבר.
"תמיד הייתי גיימר, והייתי משתגע כאשר אני פגשתי באגים במשחקים עוד מהימים של משחקי מחשב על קונסולות ארקייד שלא נדבר על משחקי מחשב של ווינדוס 95"
את עולם הבדיקות בנישה של גיימינג הכיר אביתר לפני כ-5 שנים במהלך פרויקטי בדיקות ועבודות מזדמנות שלקח על עצמו מערוצי טלגרם יעודיים.
מרגע שבדק את המשחק הראשון, ידע שיש בעולם הגיימינג קרקע עשירה לבודקי תוכנה.
בדיקות בעולם הגיימינג זה תחום צעיר לאנשי הבדיקות ויש בו הרבה מקום ליצרתיות והכנסה של מתודולוגיות חדשות כלים מעניינים ודברים שאתה ממש ממציא את הגלגל בהם.
הציטוט של אביתר הוא המשפט הקבוע שלו שאנשים שומעים שהוא בודק תוכנה בעולם הגיימינג, אולי זה גורל אולי זה השגחה אבל בעיניו לא סתם התגלגל לעולם הגיימינג.
מילד ששבר עכברים וקונטרולרים מבאג מעצבן שמונע ממך להגיע ל-game reward chest בנסיך הפרסי של שנת 89 ,ללשבור משחקים כחלק מבדיקות תוכנה בגיל ה-20 המאוחרות.
בפודקאסט שלפניכם אביתר מספר טיפה מן הים הגדול של התהליך אותו עבר בשנים האחרונות, אתגרים בעולם הגיימינג, הצלחות, חשיבה מחוץ לקופסא ובעיקר הצורך הגדול בלהשאר מעודכן בטכנולוגיות מסביב לעולם.
מראיין: נתנאל הרוש.
אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל: [email protected]
קישור לערוץ הפודקאסט שלנו
-
סיכום השורטאקסט
בפרק הפעם נשוחח על טבלאות החלטה.
טבלאות החלטה הן חלק מטכניקות בדיקה של קופסא שחורה, הן כוללות פריסה של תנאי לוגיים שיוצרים מצבי בדיקה שונים כאשר לכל תנאי בדיקה יש היתכנות של חיובי או שלילי כך שכל קומבינציה של תנאים תייצר עבורנו מקרה בדיקה ייחודי.
בשורטקאט אדבר על אופן יצירת טבלת החלטה, על היכולת לצמצם אפשרויות ולייעל את תהליך כיסוי הבדיקות. אסקור את היתרונות והחסרונות של השיטה שמקובלת מאוד במוסדות פיננסים כמו בנקים וחברות ביטוח וגם בגופים ממשלתיים ומוסדיים אחרים ונסיים במשימה לקהילת המאזינים שלנו.
=====================================
משימה למאזינים:
עליכם ליצור טבלת החלטה לפי התנאים הבאים:
התוכנה היא עבור חברת ביטוח ישראלית שמציעה פוליסת ביטוח ייחודית למבוטחיה,
מי שרשאי להיות מבוטח יצטרך לעמוד בקריטריונים הבאים:
הלקוח הינו תושב ישראל
גילו של הלקוח אמור להיות בטווח של 18 עד 65 שנים
לקוח מעשן - יכול להיות מבוטח ללא הנחה
לקוח שאינו מעשן - יכול להיות מבוטח ולקבל הנחה בגובה של 10%
* עליכם ליצור טבלת החלטה, בכדי לשקף את כלל מצבי הבדיקה ולרשום כמה מינימום מקרי בדיקה צריך בכדי לכסות את הפונקציונאליות של הדרישה.
את הפתרון, עליכם לשלוח למייל [email protected] והזוכה הראשון/ה שישלחו את הפתרון הנכון יועלו לשיחה בפודקסט הבא
בהצלחה!
-
פרק #19"ראיון המעלית" - טיפים למחפשי עבודה בואו לשמוע את נתנאל הרוש ולימור שחר משנה למנכ"ל וסמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת UCL מדברים על כל מה שצריך לדעת כאשר מחפשים עבודה בבדיקות תוכנה.תקצירבפרק הזה נתנאל הרוש מדבר עם לימור שחר משנה למנכ"ל וסמנכ"לית משאבי אנוש בקבוצת UCL על ראיונות עבודה, למה צריך קורות חיים ואיך לכתוב אותם, על מה רצוי להתמקד, איך מתמודדים עם שאלות בראיון, איך בכלל מתוכננים לראיון עבודה, ואיך לקבל דחיות (rejects) ולהפיק מהם את מירב התועלת.קבוצת UCL שהוקמה בשנת 2012, החברה מתמחה בפתרונות תוכנה לתחום מערכות מידע. לימור בעלת ניסיון של כ-25 שנים בהובלת פתרונות ללקוחות תוך ליווי המועמדים והתאמת תהליך הגיוס הטכנולוגי לצורך העסקי של הלקוח. החברה משווקת מוצרי תוכנה ופתרונות טכנולוגיים בעולמות הליבה, הדיגיטל וה-DATA. מספקת שירותי ייעוץ ומיקור חוץ ללקוחות בתחום התוכנה. החברה מגייסת גם בימים אלה למגוון תפקידים: מנהלי פרויקטים, מנתחי מערכות, מפתחים ובודקי תוכנה.ניתן להתעדכן במשרות הפתוחות באתר החברה https://ucl-group.co.il ו/או לשלוח קו"ח ישירות ללימור במייל[email protected]
מראיין: נתנאל הרוש.
[email protected] :אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
-
פרק #18בדיקות מבוססות מודל בואו לשמוע את נתנאל הרוש וד"ר מיכאל בר-סיני מחברת Provengo מדברים על בדיקות מבוססות מודל.תקצירמיכאל הוא ה-CTO של חברת פרובנגו, סטארטאפ ישראלי שיצא מאוניברסיטת בן-גוריון ובונה כלים לבדיקות מבוססות מודל. לפני זה היה חוקר באוניברסיטה, ועבד בחברות וגופים שונים בארץ, באנגליה, ובארצות הברית.בפרק זה נדבר עם ד"ר מיכאל בר-סיני על בדיקות מבוססות מודל (MBT - Model Based Testing). גישה זו מאפשרת לבודקים להתמקד באפיון הפונקציונליות של המערכת הנבדקת במקום בכתיבה ותחזוקה של תסריטי בדיקה. את האפיון עושים בעזרת מודל ממוחשב, ממנו ניתן לייצר תסריטי בדיקה רבים, ואף לבנות חבילות בדיקה באופן אוטומטי עבור מטרות שונות (למשל חבילת רגרסיה, חבילת smoke tests, או חבילה המתמקדת בסט פונקציונליות מסויים).בנוסף, מודלים כאלו מאפשרים להבין דרישות מערכות בצורה טובה - למשל על ידי יצירת שרטוטים שלהם, המאפשרים למצוא בדרישות סתירות אפילו לפני שהמערכת נכתבת. כך בודקים יכולים לעזור לאנשי המוצר לגבש את האפיון לפני שהפיתוח מתחיל בכלל לעבוד.
מראיין: נתנאל הרוש.
[email protected] :אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
-
פרק #17ראיון עם מוביל בדיקות נחום דימרנחום דימר, בעלים של חברת Cloudbeatבואו לשמוע את נחום מספר על הדרך שעשה ועל חייו האישיים עד שהגיע לתחום הבדיקות, איך עבר לעולם היזמות ולמה הקים דווקא חברת מוצר אוטומציה.תקצירנחום יספר על חייו האישיים ועל המסלול שעבר עד שהגיע לתחום הבדיקות. איך עבר לעולם היזמות והקים חברת מוצר אוטומציה אחרי שזיהה צורך בתעשייה.במפגש נדבר על עולם האוטומציה, כלים בשוק והבדלים ביניהם. מה נדרש מבודק אוטומציה ואיך עוברים מבדיקות ידניות לאוטומציה.במפגש נשוחח גם על מגמות וטרנדים בתחום הבדיקות האוטומטיות והשילוב של AI.נחום מדבר על עבודה בבדיקות בחו"ל כמי שמרכז הפעילות שלו הוא באירופה (פולין), מה ההבדל בין בודק תוכנה בארץ אל מול בודק תוכנה באירופה או באמריקה.בסוף הראיון שוחחנו על טיפים והיערכות לבוגרי קורס שמעוניינים להיכנס לתחום.איך מוצאים עבודה בבדיקות? איך להגיע מוכן לתעשייה? ומה הם הצעדים שמומלץ לעשות לכל מי שסיים קורס.
מראיין: קובי יונסי. -
פרק #16ראיון עם מובילת בדיקות קארין זלוףקארין זלוף, מובילת בדיקות בחברת Autodeskבואו לשמוע את קארין מספרת על הדרך שעשתה ב-10 שנים האחרונות בתחום הבדיקות, על היוזמות שהניעה, האתגרים ועל קפיצות ההתפתחות ששאפה אליהן בשתי החברות בהן עבדה.תקציר
קארין החלה את הדרך שלה בהייטק בגיל 21, כאשר ביטלה את הרישום לתואר והחליטה לשנות כיוון ולהתחיל קורס בבדיקות תוכנה. בפודקאסט תוכלו לשמוע על הדרך שעשתה בחברה הראשונה בה עבדה 8 שנים במהלכן התנסתה לראשונה בתהליכים שלא נוגעים רק לבדיקות בחברה, הניעה יוזמות, סיימה תואר ב״מערכות מידע״ בהצלחה וזאת תוך קבלת הובלה של הבדיקות על מוצר חדש ומוביל בארגון. אבל, קארין לא נחה שם והחלה לקחת חלק גם בגיוס בודקים וללוות אותם מקצועית בצוותים השונים בחברה.
[email protected]: אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקאסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
זה רק חלק מעוד הרבה אתגרים שלקחה על עצמה וגם זימנה לעצמה כדי להגדיל את סל היכולות שלה כבודקת תוכנה.
ב-2020 הגיעה הקורונה ועם חזרתה של קארין מחופשת לידה, החליטה לחזור לשוק העבודה ולחפש את המקום הבא להתפתח בו והפעם כאמא טריה.
בשנתיים האחרונות, קארין עובדת בחברת אוטודסק כמובילת בדיקות בסייט בת״א וכבודקת ידנית ואוטומציה בצוות פיתוח האחראי על הפיתוח והתחזוקה של שני מודולים - Meetings ו-Correspondence בשני מוצרים המפותחים כאן בישראל - ACC ו-BIM360.
בפודקאסט קארין משתפת בטיפים ועונה גם על שאלות הנוגעות להורות בהייטק, ההתמודדויות ועל איך מתנהלים נכון כשיש לך שני תחומי אחריות בחברה עם מחוייבות כלפי צוות פיתוח ולבודקים מצוותים אחרים. -
בדיקות נגישות חלק ב
חלק ב' בנושא נגישות עם אלון פרידמן ויסברד, מומחה נגישות דיגיטלית בחברת Wix.
נתמקד בכלים ובאיך בודקים נגישות.
בפרק זה נצלול לבדיקות הנגישות עצמן. נכיר כלים ונעשה את הבדיקות hands-on, כאשר למעשה מדובר בפורמט של פודקאסט, המבוסס על שמיעה, אנחנו נתאר הכל באופן שיהיה נגיש למאזינים וגם לעיוורים.
הנחיות WCAG:
פועלים לפי הנחיות של ארגון האינטרנט הבינלאומי. קובץ ההנחיות לתוכן הנגיש באינטרנט הנקרא WCAG. בגרסה עדכנית 2.2. הגרסה מורכבת מעשרות קריטריונים, אשר מחולקים ל-4 קטגוריות-על עיקריות: Perceivable, Operable, Understandable, Robus. הקריטריונים מחולקים לשלוש רמות: A, AA, AAA. רמה A - הדרישות הבסיסיות ביותר.
רמה AA - דרישות חשובות ביותר אבל פחות.
רמה AAA - זה רמת ה nice-to-have שתיתן נגישות טובה מאוד, אבל לא מצופה שכל אתר יעמוד בכל הסעיפים האלה. רוב החקיקות בעולם וגם בישראל, סובבות סביב רמה AA.
כשניגשים לצ'קליסט כזה, חשוב תמיד לזכור קודם כל את המשתמשים ולהבין איך הם משתמשים באינטרנט, וכיצד הקריטריונים האלה עוזרים או מפריעים להם בחוויה שלהם.
בפודקאסט לא נעבור על כל הרשימה. ניקח כמה דוגמאות. מומלץ להיכנס ל WCAG ולקרוא בעצמכם.
בדיקות עם מקלדת:
ציועדת עבור אנשים המסוגלים להשתמש רק במקלדת ולא בעכבר, בגלל מוגבלות פיזית כלשהי משמש גם עבור אנשים שמשתמשים בכל טכנולוגיה מסייעת אחרת (כגון סוויצ'ים, ג'ויסטיקים וכו'). לדוגמה: אדם שמחזיק מקל בפה ומקליד בעזרתה במקלדת שמונחת אנכית מולו. חשוב לזכור את המשתמשים הללו, ולכבד את המאמץ שהם משקיעים.
מה בודקים?
נשתמש במקש ה-TAB המשמש אותנו לעבור בין אלמנטים אינטראקטיביים (קישורים, כפתורים, שדות טפסים וכו'). יש לשים לב שאלמנטים לא אינטראקטיביים כמו סתם טקסט לא אמורים להגיע אליהם עם TAB.
דבר ראשון - לוחצים על כפתור ה-TAB ועוברים על כל העמוד. רוצים לראות שמגיעים לכל דבר אינטראקטיבי. כלומר, אם דילגנו על כפתור, זו בעיה.
דבר שני - לשים לב שתמיד יש סימון ברור לפוקוס (דוגמת המלבן הכחול שיש מסביב). אחרת לא נדע איפה הפוקוס.
לגבי דפדפן הספארי - כברירת מחדל ה-TAB לא עובר בין כל האינטרקטיביים, אז מומלץ להיכנס להגדרות הנגישות ולסדר שיתנהג כ-TAB רגיל.
דבר שלישי - בלי עצירות מיותרות. כלומר, אם יש לנו תבנית של רשימת אירועים, ולכל אחד יש תמונה, כותרת ו"קרא עוד" וכל אחד מהם הוא לינק לאותו מקום, אז יש כאן סתם 3 לינקים במקום אחד. וכאמור, על חלק מהמשתמשים זה ממש מכביד.
דבר רביעי - יש לדאוג שהכל יהיה שמיש במלואו. כלומר, לא מספיק שהגעתי ללינק/כפתור, אם אני הגעתי ואני לוחץ ENTER ולא קורה כלום - זאת גם בעיה. בקיצור - לחזור על אותן בדיקות פונקציונליות של עכבר, עם מקלדת.
דבר חמישי - לוודא שיש "מעקף בלוקים". בשביל להקל על משתמשי מקלדת שכבר נמצאים באתר, ולא רוצים בכל עמוד לנווט דרך כל התפריט שנמצא ב-HEADER, אז מוסיף קישור שמדלג באופן ישיר אל התוכן הראשי. איך בודקים את זה? עושים קליק אחד בשדה של ה-URL בדפדפן, ומשם מתחילים ללחוץ על TAB. הדבר הראשון שאמורים להגיע אליו זה "קישור לתוכן הראשי", ולחיצה על ENTER עליו, הקישור אמור לדלג ישירות לתוכן הראשי.
הערה: ב-WIX זה מוטמע אוטומטית בכל האתרים, כך שגם לבודק אין מה לבדוק את זה בכל אתר מחדש וגם למי שבונה את האתר אין צורך לדאוג לזה. אלון ציין שזה אחד הדברים היפים ב-WIX, כשמוסיפים פיצ'ר כזה זה מתקן בבת אחת עשרות מיליוני אתרים.
נקודה אחרונה לגבי מקלדת - ניהול פוקוס. למשל לחצתי על כפתור - לאן הפוקוס עובר? דוגמה: לחצתי על כפתור לפתיחת מודול. השאלה האם הפוקוס נשאר על הכפתור "מאחורה" או שהוא עובר ישר לתוך המודול שנפתח. ההתנהגות הצפויה בפועל היא - שהפוקוס ייכנס לתוך המודאל (למשל לתוך שדה בטופס), אבל במקרה הכי גרוע - שיישאר מאחור ועם טאבים תשוטט באתר ולא יתאפשר כניסה למודול.
צבעים
נתחיל במה שמפריע למשתמשים שהם עיוורי צבעים: שימוש בצבע כאמצעי יחיד להעברת מידע. אם למשל אני נכנס לאתר של תוצאות כדורסל של קבוצה מסוימת, אם כתוב ליד כל תוצאה W או L לציון ניצחון/הפסד, ומופיע צבע ירוק/אדום בהתאם, זה בסדר. אבל (אם) לא יהיה את הסימון W/L אלא רק את הצבע - אז עיוורי צבעים לא יוכלו לקבל את המידע הזה. תוסף סימולטור של מוגבלויות, כולל עיוורון צבעים מסוגים שונים.
עוד טריק לבדיקה - לעשות "הדפסה בשחור לבן" ואז לראות אם כל התוכן ברור גם ללא צבעים.
ניגודיות צבעים
חישוב הניגודיות/קונטרסט נעשה בעזרת נוסחה מסובכת במסמכי WCAG. היחס בין שני הצבעים תמיד בטווח שבין 1:1 (הצבע על עצמו) לבין 21:1 (שחור על לבן / לבן על שחור - זה אותו דבר מבחינת החישוב).
ב-WCAG הרף המינימלי לניגודיות צבעים בין טקסטים היא 4.5:1.
בשביל לתת קצת מושג - למשל אדום על לבן זה 4:1.
לטקסטים גדולים יש "הנחה" קלה, ומספיק 3:1.
איך בודקים?
השיטה הכי מהירה וקלה - ה-inspector של CHROME - דרך F12 או ישירות CTRL+SHIFT+C שפותח ישר את הסמן של ה-INSPECTOR. ואם אני ארחף עם הסמן מעל טקסט, הוא יכתוב לי את הקונטרסט שלו, וגם יעשה לי V ירוק או X אדום שכבר מחשב אם זה עובר או לא את המינימום הנדרש. שימו לב שהחישוב שלו כבר לוקח בחשבון את גודל הטקסט, ולכן למשל 4:1 יקבל V ירוק אם הטקסט גדול מספיק.
שימו לב שאם רוצים לבדוק מצב HOVER של כפתור - הדבר היחיד שניתן לעשות, הוא לגרום למצב ה-HOVER ואז ללחוץ על קיצור המקלדת CTRL+SHIFT+C לפתיחת ה-INSPECTOR ואז תזוזה קטנה על הכפתור תיתן את קונטרסט הHOVER.
איך בודקים כשזה לא רקע אחיד? או כשזה על רקע של תמונה?
כלי בדיקה ראשון ה-CONTRAST CHECKER של WEBAIM. פשוט נכנסים לאתר שלהם בוחרים את שני הצבעים שרוצים למדוד את היחס ביניהם; כשבאים לבחור צבעים, ניתן להשתמש שם בטפטפת לדגימת צבעים. (שימו לב שצריך דפדפן כרום בשביל שהטפטפת תעבוד.)
כלי בדיקה שני: להשתמש בדפדפן פיירפוקס, ואפשר לעשות שם INSPECT לבדיקת קונטרסט אם יש רקע שאינו חלק, אז הוא נותן את כל טווח הקונטרסטים בין הטקסט לרקעים שסמוכים אליו.
ניגודיות של דברים שאינם טקסט - נגיד למשל אייקון של פייסבוק או של זכוכית מגדלת. שם הדרישה היא ל 3:1 בלבד (בדומה לטקסט גדול).
זום
בעבר הדרישה הייתה רק להגדלה של הטקסט ל 200%, ולראות שלא נעלם שום דבר והכל עובד.
מאז זה הפך להיות דרישה לזום של 400%, וצריך לוודא שלא רק ששום דבר לא נשבר או לא עובד, אלא שגם אין גלילה אופקית (או ליתר דיוק גלילה דו מימדית). כלומר מה שמעוניינים למנוע כאן זה את העובדה שמי שהגדיל את הטקסט יצטרך לגלול ימינה/שמאלה כל הזמן בשביל לקרוא את הטקסט. מה שרוצים שבעצם יקרה זה REFLOW - כלומר שהכל יסתדר בעמודה אחת ויתאים את הטקסט לרוחב הנתון.
מצד אחד צריך לשים לב שבמובייל לא מבטלים את ה-GESTURE של PINCH TO ZOOM. חובה לתמוך באפשרות של היוזר לעשות זום.
מצד שני, כדאי שתדעו, שיש לדפדפנים כיום אפשרות לדרוס את החסימה של האתר, ובכל זאת לאפשר זום במכשירי מגע.
טקסט ספייסינג
עוד בדיקה של מניפולציות של סטיילינג שהיוזר יכול לעשות:
יש דרישה שנקראת TEXT SPACING שאומרת בעצם שאם היוזר עשה רווח מסויים בין אותיות ובין השורות ובין פסקאות עדיין הכל צריך לעבוד ולהיות זמין.
הבדיקה לזה היא בעזרת BOOKMARKLET פשוט - בקישור הזה יש את הכלי - פשוט גוררים את זה לBOOKMARKS BAR ואז בקליק זה מייצר את הריווחים כפי הנדרש.
כיוון המסך
שימו לב שיש בדיקה חשובה - לוודא שבמובייל האתר מתאים את הכיווניות שלו בין מצב של PORTRAIT ו LANDSCAPE. זה נועד עבור משתמשים עם מגבלה פיזית אשר יושבים מול מכשיר שהוא מקובע בכיווניות מסוימת (לדוגמה LANDSCAPE) ואז הוא בעצם לא מסוגל לסובב את המסך ועל כן בלי להתאים את האתר לשני הכיוונים, זה לא יהיה שמיש עבורו.
הערה: יש מקרים חריגים שבהם זה מחייב כיוון מסויים, אז זה בסדר שאי אפשר לסובב. דוגמת אפליקציית פסנתר שהייתה מחייבת תצוגת LANDSCAPE ולא הייתה עובדת ב PORTRAIT וזה לגיטימי. (לעומת בלוג שסתם לא מסתובב - ששם זה באג שצריך לתקן).
קורא מסך
מתחילים בהדגמה קצרה של איך אתר סטארבאקס נשמע עם קורא מסך.
קורא מסך הינה תוכנה שלוקחת את הAPI של ה ACCESSIBILITY TREE שהיא נגזרת של ה DOM. מפשיטים מה HTML את כל הדברים העיצוביים הלא חשובים. מה שחשוב זה התוכן, הסדר שלו, ומה הסמנטיקה של הדברים - האם זה כפתור / לינק / תמונה / כותרת וכו'.
לאחר מכן זה מעביר דרך מנוע דיבור לקול עם מבטא כזה או אחר.
יש דרכים אחרות לתווך את המידע - כגון מסכי ברייל, שבהן המילים במקום להיות מוקראות פשוט מוצגות כטקסט ברייל.
בהדגמה שמענו כשקורא המסך לא מתאר סמנטית במדויק את מה שרואים על המסך. וגם נתקלנו בדוגמה שנעשתה פעולה אבל לא היה שום חיווי לקורא המסך. עשינו שימוש בדילוג אל תוכן ראשי. שמענו את הכותרת הראשית והכרנו את קיצור המקלדת H של קורא המסך NVDA אשר מעביר אותנו בין כותרות בעמוד. בנוסף, יש קיצורים 1-6 לצורך דילוג את הכותרת מסוג H1 / H2 / H3 הבא.
באתר הזה ראינו שיש H1 שהוא קיים ויחיד ברמה הטכנית אבל לא ממש מתאר את העמוד באופן מוצלח.
להורדת קורא המסך NVDA שהוא חינמי ופועל על מערכת ההפעלה WINDOWS.
מקווים שהפרק היה ברור ומועיל.
מוזמנים לשלוח תגובות ושאלות לקראת הפרק השלישי
-
פרק #14בדיקות חוקרות בואו לשמוע את קובי יונסי מרצה מוביל בתחום הבדיקות מציג את אחד מהטכניקות בדיקה מובנות נסיון "בדיקות חוקרות - Exploratory Testing על פי הסמכת ISTQB - איך מבצעים בדיקות חוקרות?, איך מתחילים?, מה החוקים? ועוד.
בשורטקאסט הזה אנו נשוחח על מה הם בדיקות חוקרות?
כיצד מבצעים בדיקות אלו ? נתייחס לאופן שבו אנו ממליצים לפעול כאשר אנו נקלעים לסיטואציה שאין לנו אפיון מעודכן של המוצר או שאינו קיים כלל.
אחת השאלות שתעסיק אותנו תהיה מאיפה להתחיל ומה לבדוק כאשר אנחנו רוצים לממש חקירה של מוצר תוך כדי תהליך הבדיקה.
במפגש אשוחח על היתרונות בבדיקות חוקרות ועל הקשר של בדיקות אלו עם אחד משבעת עקרונות הבדיקה הידועים.
לצד זאת, נציג את החסרונות והחולשות בשימוש בבדיקות חוקרות ובעיקר ממה כדאי להיזהר.
נתייחס לבדיקות חוקרות כאשר לא קיים בתוכנה ממשק גרפי למשתמש והשימוש בבדיקות אלו הופך את התהליך למאתגר מאוד.
מעבר לכל אלו, אסביר למאזינים מה הם בדיקות מבוססות ניסיון ואילו בדיקות נוספות ניתנות לשימוש לצד הבדיקות החוקרות ששייכות לקטגוריה זו.
אם אתם מעוניינים לשמוע על צורת עבודה מהירה לטוב ולרע,
אם אתם עובדים בבית תוכנה שאינו מספק לכם מפרט טכני או שהמפרטים אינם מעודכנים. הפרק הזה הוא בשבילכם.
אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל: [email protected]
-
פרק #12בדיקות ממשק תכנות יישומים (API) עם גיל זילברפלדבואו להכיר ולשמוע את גיל זילברפלד, מספר בפרק "בדיקות ממשק תכנות יישומים (API)" על הדרך שעבר מפיתוח, ולאחר מכן בדיקות ועד לרגע שהתחיל לייעץ ובמהלך השנים התאהב בבדיקות API.תקציר
גיל זילברפלד, גיל זילברפלד, יועץ לעסקים ולחברות הייטק בתחום בדיקות התוכנה ולאחרונה מזה מספר שנים גם בתחום ה-API, מספר בפרק "בדיקות ממשק תכנות יישומים" על הדרך שעבר מפיתוח, ולאחר מכן בדיקות ועד לרגע שהתחיל לייעץ ובמהלך השנים התאהב בבדיקות API.
גיל התחיל את קריירת הייטק שלו עוד מהצבא, שמה פיתח ובדק בעצמו אפליקציה לכיול ויזואלי לטנקים.
לאחר מכן בשחרורו מהצבא המשיך לעולמות הייטק גם כמתכנת, לאחר מכן כבודק ומאוחר יותר גם בתפקידים ניהוליים כראש צוות.
לאחר מכן גיל מספר שהתחיל את הדרך החדשה והעצמאית שלו בתחום הייעוץ וההדרכה לצוותי פיתוח לחברות ההייטק בישראל, במהלך השנים נצמד לעולמות ה-API ובמיוחד לבדיקות API.
גיל מסביר ש-API הינו ממשק שבעזרתו אנחנו מדברים עם תוכנה אחרת. גיל מסביר שלא תמיד אנחנו צריכים לדעת איך הדברים עובדים ומתנהלים אלה רק צריך לדעת איך ומה לבקש מהצד השני ולמה לצפות לקבל בחזרה.
בעזרת ה-API אנחנו יכולים להתממשק עם המון מערכות שונות ומגוונות בצורה מאובטחת וחסויה ולדעת מה לשלוח ולוודא שקיבלנו מה שאנחנו צריכים.
אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל: [email protected]
-
פרק #11עושים רטרוספקטיבה לקריירה עם איילת מלמד-כהןבואו להכיר ולשמוע את איילת מלמד-כהן משתפת דרך הסיפור האישי שלה, בכלים שמאפשרים לפתח את הקריירה, ללמוד מהצלחות ולהתגבר על הנטייה הטבעית שלנו, להתמקד בשלילי בפרק ״עושים רטרוספקטיבה לקריירה״ .
תקציר
איילת מלמד כהן, מאמנת לפיתוח מנהיגות ומנטורית למנהלים ומנהלות בהייטק ומלווה סטאראפים על כל היבטי ה-Delivery וה-QA שלהם אחרי שהייתה בעצמה מנהלת של צוותים וקבוצות QA, דאטה ופיתוח מעל 12 שנים.
בפרק ״עושים רטרוספקטיבה לקריירה״ היא משתפת דרך הסיפור האישי שלה, בכלים שמאפשרים לפתח את הקריירה, ללמוד מהצלחות ולהתגבר על הנטייה הטבעית שלנו, להתמקד בשלילי.
איילת התחילה את קריירת הבדיקות שלה לפני כ-20 שנה, די במקרה. במהלך לימודי התואר הראשון, כשעבדה במשרת סטודנט באלביט מערכות, הוצע לה לעבור לתפקיד בודקת תוכנה, ולמרות שלא ידעה בדיוק מה התפקיד כולל, ולא היה לה שום רקע רלוונטי, אמרה כן.
היא מדברת על זה שבודק תוכנה הוא המון אופי, ולאורך הקריירה, זיהתה שהמקצוע הזה, הוא הפלטפורמה הטובה ביותר לכל התפתחות מקצועית בזכות עבודת הממשקים המרובה, האחריות והכובעים של בודק או מנהל איכות מחזיק בו זמנית.
איילת מגיעה מרקע ניהולי וטכני עשיר בתחום בדיקות התוכנה. היא הקימה אופרציות QA מאפס ובנתה תשתיות בדיקות ותהליכי דליברי (Delivery) בכמה סטאראפים וחברות מבוססות. בזכות הכלים שעליהם היא כותבת, מנחה קבוצות דרכן, היא משתפת הייתה מנהלת פיתוח, דאטה וסמנכל"ית איכות ועד שהפכה לעצמאית.
לפעמים אנחנו נשאבים לשגרה ושוכחים מעצמנו. איילת מספרת שחשוב לשים לב לעצמנו ולרווחה האישית והמקצועית שלנו, ולפעמים לעצור, אך לא פחות חשובה היא הדרך של איך לעשות את זה.
איילת מדברת על הנטייה הטבעית של בני אדם, להעניק משמעות גדולה יותר לדברים הפחות טובים שעשו, מה שחסר להם ול-״כישלונות״ מאשר על הדברים הטובים, ההתהקדמות וההצלחות.
בפרק, איילת משתפת אותנו בכלי שעוזר לנו להתקדם, למרות ההטייה. באמצעות שחזור ומחזור ההצלחות שלנו לאורך הדרך, אנו יכולים לקבל החלטות טובות יותר ולפתח את הבטחון כדי לקדם את עצמינו והקריירה שלנו.
איילת הקימה את ELEVATE ועוזרת כיום לאנשים פרטיים, לצוותי QA ולארגונים לצמוח, גם דרך סדנאות לפיתוח עצמי ומקצועי לצד בניית הכישורים רכים (Soft Skills) הנדרשים בכל תחום שבו יש התנהלות מול אנשים וממשקים קריטים.
איילת, בעלת הטור "עושים QA לקריירה" במגזין "עולם הבדיקות", בוגרת תואר ראשון ושני בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בר אילן, בעלת דרגת PCC ב-ICF, וליוותה בשנים האחרונות מאות מנהלים ברחבי העולם.
[email protected] :אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
-
פרק #12עוברים לצד העסקי" עם נטליה רחמני"בואו להכיר ולשמוע את נטליה רחמני מספרת בפרק "עוברים לצד העסקי" על הדרך שעברה מניהול הבדיקות לצד העסקי ועל איך עולם הבדיקות עוזר לה גם בתפקידה הנוכחי. תקציר
נטליה רחמני, Director of Sales and Marketing Operations בחברת ThetaRay, מספרת בפרק "עוברים לצד העסקי" על הדרך שעברה מניהול הבדיקות לצד העסקי ועל איך עולם הבדיקות עוזר לה גם בתפקידה הנוכחי.
נטליה התחילה את קריירת הבדיקות שלה לפני כ-20 שנה, לאחר שירותה הצבאי היא התחילה ללמוד קורס בדיקות תוכנה במכללת ג'ון ברייס, כבר במהלך הקורס התחילה לעבוד כבודקת תוכנה וחומרה של מצלמות אלקטרו-אופטיות ומכ"מים בחברת אלביט מערכות.
עם השנים נטליה ניהלה בדיקות במערכות מורכבות עתירות אלגוריתמים , AI, SaaS. זה כלל ניהול בדיקות שליטה ובקרה בפרויקטים ביטחוניים רבים וביניהם פרוייקט הלאומי "כיפת ברזל" בחברת MPrest, מערכות מידע רדיאולוגיות בחברת Philips - ישראל וניהול תחום הבדיקות המיועד לאיתור, ניטור ומניעת פשיעה פיננסית למוסדות פיננסיים גדולים וחברות פינטק בעולם.
לאחר קריירה בתחום הבדיקות ואיכות נטליה החליטה לעשות שינוי בקריירה ולעבור לצד העסקי של המוצר - ניהול, תפעול, מכירות ושיווק.
נטליה מספרת שבודקי תוכנה ומנהלי בדיקות צריכים לפתח ולהתמיד בחשיבה של למה צריך את המוצר עליו הם עובדים, למי הוא מיועד, ואיך המשתמש ישתמש בו.
נטליה מסבירה גם שהבנה טכנית ובקיאות בטכנולוגיות רלוונטיות עוזרות למנף את המכירות של אנשי מכירות ללקוח, במיוחד כאשר המוצר הנמכר הוא מוצר טכנולוגי מורכב.
אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל: [email protected]
-
פרק #10מבוא לבדיקות נגישות עם אלון פרידמן ויסברדבואו להכיר ולשמוע את אלון פרידמן ויסברד, חבר בצוות הנגישות בחברת וויקס, מרצה במיטאפים של TestIL וכותב מאמרים במגזין "עולם הבדיקות" בפרק ראשון מתוך סט פרקים בנושא "בדיקות נגישות"תקציר
אלון פרידמן ויסברד הוא מומחה נגישות דיגיטלית וחבר בצוות הנגישות בחברת Wix. בזמנו הפנוי אלון גם חבר פעיל בקהילת בדיקות התוכנה בארץ, עוד מימי קבוצת JeST הירושלמית אשר לימים התפתחה ל TestIL. במסגרת זו, העביר הרצאות ב meetup-ים של הקבוצה, ובנוסף כתב מספר מאמרים במגזין "עולם הבדיקות", כולם בתחום התמחותו - עולם הנגישות הדיגיטלית.
אלון בן 44, גר בראשון לציון, עובד בצוות הנגישות של Wix, צוות קטן שפועל למען אינטרנט נגיש לכולם.
אלון נכנס לעולם ההייטק בשנת 2004 ישירות לתפקיד של בודק תוכנה מיד לאחר הלימודים באוניברסיטה העברית. עם תואר במתמטיקה ופילוסופיה שכלל קורס של מדעי המחשב, התקבל לתפקיד בודק תוכנה בחברת NDS בירושלים. "תוך כדי עבודה גיליתי שזה מה שמושך אותי ושאני טוב בו - למצוא באגים ודברים שלא עובדים".
אלון בעלת הסמכת CTFL של ISTQB והסמכת ה-CTFL-TA.
אלון הגיע לעולם הנגישות לאחר שעזב את חברת NDS ועבר לחברת Ex Libris הירושלמית אף היא. חברה זו עוסקת בפתרונות דיגיטליים לספריות של מוסדות אקדמיים, ביניהן כמה מהמובילים בעולם. במהלך עבודתו כבודק תוכנה, עלה הצורך בהנגשת התוכנות של החברה, בדגש על הממשקים המופנים לסטודנטים, בכפוף לחוקי הנגישות במדינות אלו (למשל ארצות הברית ואנגליה), כל זאת עוד לפני החקיקה בנושא בישראל. לצורך כך, בחברה שלחו את אלון להשתלמויות הן על ידי עבודה צמודה עם יועצת הנגישות של החברה אחד על אחד והן בסדנה חיצונית של נגישות ישראל.
כל תקופת ההתלמדות הייתה מאוד הדרגתית ונכונה וניתן היה לראות שכאשר תופסים איזה עיקרון קטן ופשוט לבדיקה אז ניתן להתחיל ממנו, יש משהו נגיש ביד למרות שאין עוד מערכת נגישה, זה נקרא "Low "Hanging Fruit אשר אומר שניתן בזול לאתר ולתקן באגים גם ללא התמונה המלאה של הבדיקה הכוללת.
למה חברות וארגונים צריכים להשקיע בנגישות? הדבר הבסיסי זה להוריד מחסומים של הגבלות מאנשים. דבר נוסף, זה עושה מוצרים טובים יותר לשוק וזה מעלה את איכות המוצר ודבר שלישי זה התדמית של החברות כארגון שעושה טוב לעולם, לדוגמא הקונטרולר הנגיש ל XBOX אשר Microsoft השקיעה בפרסומו בזמן הסופרבול, זיכה אותה בנקודות זכות רבות כחברה הפועלת למען ילדים עם מוגבלויות.
בנוסף, יש את ההיבט המשפטי של הנושא שמקבל את מירב הפוקוס, במיוחד בישראל אשר חובה להנגיש כמעט כל אתר של עסק הנותן שירות או מידע על שירות. לפרטים בנושא זה, בקרו ב "נגישות אתרי אינטרנט" באתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
התחום בצמיחה בארץ ובעולם וחברות מבינות שצריכים עוד ועוד אנשים שמתעסקים בנגישות. רואים עלייה דרמטית במספר המשרות עם Accessibility בכותרת בשנים האחרונות. מוזמנים לצפות בסרטוני נגישות כקריירה שיצרה Microsoft.
מה אלון ממליץ לאנשים ללמוד בכדי להכנס לעולם הנגישות?
דבר ראשון בתור התנסות מהירה, ניתן להשתמש בתוסף שנקרא Lighthouse כדי לקבל כמה בעיות בסיסיות, ודרך הבעיות הספציפיות ללמוד על העקרונות ומה הבעיות.
הדרך היותר מסודרת היא על ידי קורסים מובנים, כאשר אלון ממליץ על שניים כאלה:
קורס נגישות של גוגל וקורס נגישות של W3C. שניהם חינמיים.
הרבה פעמים שמדברים על נגישות באינטרנט מדברים על עיוורים אבל יש כל מני סוגי משתמשים עם מגבלות שונות וצרכים שונים. אז אמנם חלק באמת בעלי עיוורון מוחלט אבל יש כאלו עם עיוורון צבעים או לקויי ראייה שייצטרכו ניגודיות צבעים טובה באתר, ואפשרויות הגדלה. אנשים עם בעיות שמיעה יצטרכו כתוביות ואנשים עם בעיות מוטוריות שונות יצטרכו שהמערכות יעבדו בשימוש במקלדת או מתגים (switches). ואנשים עם בעיות קוגניטיביות או נוירולוגיות כגון אפילפסיה יצטרכו שהטקסט יהיה ברור, וללא הבזקים. צריך להבין מה המגבלה ואיך לעזור / למנוע חסמים.
התנ''ך של אנשי הנגישות בעולם הוא קובץ הנחיות שנקרא WCAG שזה קיצור ל Web Content Accessibility Guidelines. הגרסה המומלצת הרשמית של ה W3C בימינו, היא WCAG2.2 שאושרה לאחרונה.
בין הנושאים שנלמדים בקורסים הנ"ל: היכרות עם סוגי משתמשים עם מוגבלויות שונות, הכרה של HTML והחשיבות של סמנטיקה נכונה, וכן את האפשרויות לשימוש ב ARIA.
לסיום נזכיר כי חשוב לערב גם אנשים עם מוגבלויות בבדיקות. בדיקות שימושיות (usability) עם משתמשים בעלי מוגבלויות תורמות רבות לאיכות המערכת שכן גם אם נלמד ונכיר את אותם כלים שהם משתמשים בהם, זה אף פעם לא אותן דבר, ותמיד עולים פידבקים בעלי ערך בבדיקות אלו.
אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל: [email protected]
-
פרק #9תקלות ובחירת כלי בדיקה בואו לשמוע את קובי יונסי מרצה מוביל בתחום הבדיקות ידבר על סקירה של סוגי תקלות אופייניות בפיתוח של תוכנה ועקרונות חשובים וכללים לדיווח יעיל של תקלות.
בשורקאסט הפעם נדבר על דיווח תקלות, סקירה של סוגי תקלות אופייניות בפיתוח של תוכנה ועקרונות חשובים וכללים לדיווח יעיל של תקלות.
מהו הפורמט הנכון לדווח תקלה?
מעבר על חלקי התקלה והמידע החשוב שיש להעביר למי שאמור לתקן אותה.
נושאים כמו: סטטוס, רמת חומרה, רמת תיעדוף, סביבה, תיאור הבעיה ואחרים יקבלו הסבר כולל דוגמאות מהשטח.
בחלק זה נכיר שאלה שהופיעה בראיון עבודה לגבי ההבדל בין תיעדוף ורמת חומרה.
בפודקאסט נכיר מי הם בעלי התפקיד שמעורבים במחזורי חיי התקלה משלב הפתיחה ועד שלב הסגירה.
מעבר לכך, הפודקאסט ידבר על כלים מוכרים לדיווח תקלות ועל ההבדלים ביניהם.
כיצד חברה בוחרת כלי מתאים?
מה הם השיקולים שיש לקחת בחשבון בבחירה ואיך זה מתכתב עם פרק 6 בסילבוס של הסמכת ה-CTFL של ISTQB
הנוגע בבחירת כלים לבדיקות.
נרחיב מהו R.O.I ומהי החשיבות בהטמעת כלי באופן מדורג על ידי בדיקת היתכנות עסקית (POC )
כאשר מתחילים בניסוי על חלק קטן בתוכנה ומשם למדים איך להמשיך עם הטמעת המוצר.
אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל: [email protected]
קישור לערוץ הפודקסט שלנו
קישור לרשימת כל הפודקסטים שלנו
-
פרק #6ראיון עם אסתר צבר - מקימת מכללת AQAבואו לשמוע את אסתר מספרת על איך הגיע לעולם הבדיקות ומה משך אותה להקים את המיזם המדהים AQA אשר מכיל תכנית חדשנית להכשרת ושילוב אנשים מהספקטרום האוטיסטי בתפקודים גבוהים, בבדיקות תוכנה בהייטק.תקציר
אסתר צבר מנהלת ומייסדת של AQA - תכנית להכשרה ושילוב בבדיקות תוכנה של אוטיסטים בתפקוד גבוה (אספרגר).
אסתר בעלת תואר ראשון ושני בהנדסה כימית מהטכניון, בעלת הסמכת ISTQB, וחברה בועד היועצים (Advisory Board) של ITCB משנת 2006.
אסתר נכנסה לעולם ההייטק כשעשתה הסבת מקצוע לפיתוח תוכנה בשנת 1985 בתעשייה האווירית תחת קורס ייעודי שהתעשייה סיפקה.
במהלך העבודה שלה בתחום אסתר נחשפה לעולם הבדיקות והחליטה שהיא עושה הסבה לבודקת תוכנה בתוך החברה שבה עבדה. אסתר מייד התחברה לעולם הבדיקות.
בשנת 1997 אסתר עזרה את התעשייה האווירית והמשיכה את קריירת הבדיקות שלה בחברת ECI כמנהלת בדיקות במעבדה של NMS.
לאחר כשנתיים וחצי אסתר עברה לחברת BMC כמנהלת בדיקות על תוכנת Scheduling של החברה.
את AQA הקימה בשנת 2008 בעקבות היכרות עם התכנית הדנית של היזם טורקיל סונה.
אסתר מסבירה את היתרונות, הקשיים, מה זה בכלל אוטיזם בתפקוד גבוה, ולמה דווקא יש התאמה מעולה לתחום בדיקות התוכנה והייטק בכללי.
הביטוח הלאומי מכיר ב-AQA כתכנית שיקום ומפנה אליה מועמדים שעברו את האבחון התעסוקתי שהם עורכים ונמצאו מתאימים. כחלק מתהליך המועמדות לקורס בדיקות התוכנה, המועמדים עוברים סינון נוסף באמצעות תרגיל בית וסדרת ראיונות אישיים.
אסתר מציינת כי תקופת הלימוד אורכת כשלושה חודשים והחומר התיאורטי המועבר הינו הסמכת ISQTB ברמת CTFL.
משהו אחד שלא נהוג בישראל זה ללמד קורסים מסוג זה באנגלית מלאה, אסתר מסבירה כי כל התלמידים העוברים סינון של התכנית נדרשים להגיע עם אנגלית ברמה גבוהה כדי להתקבל ללימודים.
אסתר מסבירה איך היא מאתרת את התלמידים הפוטנציאלים לקורס ומלמדת אותם בעצמה במשך 3 חודשים לאחר מכן היא דואגת להשמה בחברות ההייטק השונות בישראל, ומלווה את התלמיד והחברה המעסיקה במשך שנה שלמה בעזרת שיחות שבועיות ובעצם עוזרת בקבלת פנים אישית ונחיתה רכה יותר גם למעסיק וגם לתלמיד.
מעבר לזה אסתר גם שומרת על קשר עם הצוותים שבהם התלמידים שלה נמצאים בתוך החברות השונות ועוזרת להם בהדרכה צמודה עד להשתלבות מלאה בתוך הארגון.
בנוסף, אנו שמחים להביא לכם את הראיון עם מי שעלה ראשון על ה"באג" של קובי יונסי מפרק מס 3 "משמעות המילה "באג", נדב לוין
https://www.linkedin.com/in/nadav-levin
-
.בואו להכיר את אלכס קומנוב. זוכה תחרות הבדיקות של שנת 2023, מפתח תוכנה בהווה ומפתח אוטומציה בעבר
!בואו לשמוע את אלכס מדבר על פריימוורק לבדיקות שנקרא "פליירייט"! נשמע קצת על ההיסטוריה שלו, על דרך שהוא עובר וקצת על הדברים שעושים את פליירייט לאחד הדברים החמים של שוק האוטומציה היום! בנוסף נדבר על למה זה כל כך מעניין להיות פעיל בקהילה של כלי אוטומציה צעיר וחדש
.Automation Testing Framework לבין Automation of Browser נדבר קצת על הבדלים בין
.דבר קצת על פרוייקט האוטומציה עם פליירייט שאלכס היה חלק ממנו
!נדבר קצת על איך ניגשים לפרוייקט של אוטומציה ולמה לא מומלץ ללכת אחרי הטרנדים
ולסיכום נדבר קצת על מה עלול להביא עלינו העתיד בכל התחום של האוטומציה
-
תקציר
יוני פלנר מנהל ומייסד של מכללת עתיד האוטומציה - הכשרת אנשי בדיקות עם ובלי ניסיון לאוטומציה בבדיקות תוכנה.
יוני כיום במסע מסביב לעולם (״נוודות דיגיטלית״), את יוני תפסתי לראיון קצר במקרה בימים האחרונים שלו בתאילנד.
מיזה כשמונה שנים מנהל יוני את המכללה, מכשיר אנשים מבדיקות ידניות לבדיקות אוטומטיות, עוזר לחברות הייטק להטמיע תהליכי בדיקות אוטומטיות.
יוני מספר שלפני שהגיע לבדיקות התוכנה בהייטק, היה סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטה וכחלק מפרוייקט מיוחד שהפקולטה מציעה לתלמידים מצטיינים, לעבוד בתעשייה כבר מהשנה השנייה שלו בתואר.
יוני התקבל לעבודה בחברת BMC Software בתור בודק תוכנה כסטודנט, בלי הרבה ידע וצבר את מרבית הידע שלו כבר במשרה הראשונה שלו בתחום.
יוני מספר שבחר להפוך את בדיקות התוכנה לקריירה ברגע שהבין שהמקצוע הולך יד ביד עם האופי שלו וסוג העבודה שהוא מחפש.
כחלק מעבודה עם טכנולוגיות שכל הזמן משתכללות, ומתחלפות יוני מחוייב להכיר את הדבר הבא, ולהעריך האם הוא רלוונטי לשוק העבודה שלנו, ובמידה וכן להטמיע אותו בקורסים שהוא מעביר במכללה.
יוני שמע על ChatGPT בפעם הראשונה בתאריך 1.12.2022, הוא מדגיש שהוא זוכר את התאריך הזה באופן מדוייק כי באותו הרגע היה בדרום הודו, חיכה לרכבת עמוסת אנשים, פתח את הליקנדאין שלו, גלל בפיד ופתאום נתקל במקרה בפוסט על ChatGPT באחת מקבוצות הפיתוח אלייה הוא משוייך.
יוני מסביר שיש הבדל בין למידת מכונה (Machine Learning) לבינה מלאכותית (Artificial Intelligence) שבעצם ה-AI מכיל את למידת המכונה בתוכה, וזה מה שיוצר לנו כחלק ממכלול את הבינה המלאכותית.
יוני מסביר שהמטרה של AI היא לחקות התנהגות של בן אדם, והחלק של למידת המכונה בתוך ה-AI בעזרת סט של אלגוריתם מאומן (Trained Algorithm) ודאטה מסויים עוזרים לדמות חשיבה ולמידה כמו של בני אדם.
במילים אחרות למידת מכונה היא חלק מה-AI.
יוני מסביר שכדי להבין את ChatGPT צריך להבין מה זה מודל שפה גדול שפירושו (LLM - Large Language Model).
בגדול כל מודל הוא סט של אלגוריתמים המתאמנים על דאטה מוגדר.
ChatGPT לדוגמה עובד על מודל שפותח בשם GPT.
יוני באותו הרגע הבין את הכוח של ChatGPT והחליט באותו הרגע להכניס שהוא חייב להכניס את המודל הזה כחלק מהסילבוס במכללה שלו בבדיקות האוטומציה. (״זה פשע לא להכניס את זה לקורסים שלנו״).
יוני מעיד שכרגע עדיף ורצוי להיות בבקרה על התשובות ש-GPT מספק לנו, ואת המידע שאנחנו משתפים איתו.
ChatGPT בבדיקות אוטומטיות עוזר לנו ביצירת הקוד, לפענח את הקוד שרשמנו ולדגום את היעילות שלו ולקבל ממנו פידבק על כך, למנוע שגיאות לפני שאנחנו מריצים את הבדיקות, והשלמה אוטומטית חכמה של פונקציונאליות מסויימת בקוד כמו ש-GitHub Copilot יודע לעשות.
-
ISTQB בואו לשמוע את קובי יונסי מרצה מוביל בתחום הבדיקות מציג את 7 עקרונות הבדיקה על פי הסמכתמהם כללי האצבע שחשוב שכל אחד מאיתנו יכיר כאשר בוחרים לעסוק בתחום של בדיקות תוכנה.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
בשורטקאסט נעבור יחד על 7 עקרונות הבדיקה המשמשים כעקרונות מנחים לכל פרוייקט בדיקות באשר הוא.
עקרונות אלו תועדו על ידי ארגון ה-ISTQB אחרי למעלה מחמישים שנה של ניסיון מצטבר.
בשורטאקסט נעבור על כל אחד מהעקרונות כולל דוגמאות מהשטח וסיפורים מעניינים מהתעשייה.
בדיקות מראות שיש תקלות, אך אם לא מצאנו תקלות - זה לא אומר שאין כאלו - Testing shows presence of defects
בדיקות מוקדמות - הבדיקות צריכות להתחיל מוקדם ככל שניתן והתמקדות במטרות שהוגדרו מראש Early testing
בדיקות ממצות אינן אפשריות. שימוש בניתוח סיכונים ותיעדוף, עוזרים בהתמקדות מאמצי הבדיקות - Exhausting test is impossible
אשכול תקלות - חוק 20:80 - התמקדות מצומצמת במודלים שרוב הבעיות נמצאות בו Defect clustering
פרדוקס ההדברה - יש לשנות את תסריטי הבדיקות באופן קבוע כדי למצוא תקלות חדשות Pesticide paradox
בדיקות תלויות הקשר - בדיקת אתר אינטרנט ובדיקת מכשור רפואי יתבצע באופן שונה Testing is context dependent
אשליית היעדר תקלות - מציאת תקלות ותיקונן לא תעזור אם התוכנה לא עומדת בצרכי המשתמש ובציפיותיו Absence of errors fallacy
אם גם אתם מעוניינים להשתתף בפודקסטים, אנא צרו עימנו קשר במייל
-
.Cathworks בואו להכיר את איתי ששון, מוביל בדיקות אוטומציה בחברת
בואו לשמוע את איתי מדבר על הדרך שהוא עשה עד אשר הגיע לתפקיד הנוכחי שלו ועל התפקיד של מוביל בדיקות אוטומציה.
על החשיבות בלהיות בודק איכות בחברה רפואית ועל הסיפור המרתק שהוא נתקל במהלך העבודה. בואו לשמוע על האתגרים ועל הצוות של איתי.
https://www.linkedin.com/in/itay-sasson-793058b8/
- Show more
