Episódios
-
חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל.
באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת - את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן - מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם המערב, והאם מגמה זו עשויה להשתנות בתקופתו של הנשיא פזשכיאן? -
ציר פילדלפי: מאתגר ביטחוני לסוגיה מדינית במו״מ | ריאיון עם אלוף (מיל') תמיר הימן
במוקד המחלוקת בין ישראל למתווכות במו״מ עם חמאס על שחרור החטופים והפסקת אש בעזה עומד כעת ציר פילדלפי. ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בוחן לעומק את המרכיבים הביטחוניים, המדיניים והטקטיים שבמוקד הדיון על ״ציר פילדלפי״ והשליטה בו.
באילו נסיבות הנושא השתלב במו״מ ? כיצד מתבצעות הברחות אמצעי הלחימה ממצרים לעזה, ומאידך - מה חלקו של הייצור העצמי בהתעצמות הצבאית של ארגוני הטרור? האם יש תועלת ביטחונית בנוכחות כוחות על הציר עצמו? באיזה אופן הכניסה לציר והאחיזה בו יכולה לשרת את ישראל כטקטיקה של מו״מ? וכיצד יכולה ישראל לקדם את האינטרסים הביטחוניים שלה בציר פילדלפי בטווח הארוך, כחלק מסידורי הביטחון של הגבול הבינלאומי עם מצרים?
חזית איו״ש: פיגועי המטענים, מבצע הסיכול ומצב חמאס והרשות הפלסטינית לקראת שנה למלחמה
חוקרי המכון יורם שוייצר ויוחנן צורף מנתחים את ההתפתחויות האחרונות בחזית יהודה ושומרון, על רקע ההסלמה בפיגועי המטענים והמבצע הנרחב שבו פתחה ישראל לסיכול הטרור בחזית הזאת.
מה יכול להסביר את ההסלמה בעיתוי הזה? האם היא חלק מאסטרטגיה של חמאס לחיבור בין הזירות או ניסיון להפעיל לחץ על ישראל לסיום המלחמה? ולקראת שנה לחרבות ברזל: כיצד משפיעה המלחמה על חמאס ופת״ח והציבור הפלסטיני בעזה ובאיו״ש?
יהדות ארה״ב וישראל: המלחמה, הבחירות, והאנטישמיות הגואה
לקראת כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא יחסי ישראל-ארה"ב, שיתקיים ב-5.9 ויועבר בשידור חי באתר וברשתות החברתיות, פרופ' טד ששון ומנכ"לית קרן רודרמן , שירה רודרמן - שישתתפו בפאנל המתמקד ביהדות ארה״ב, מנתחים את יחסי קהילת יהודי ארה״ב עם ישראל, בעקבות המלחמה ואירועים המבטאים את שותפות הגורל - ובהם, רק השבוע — הלווית הישראלי-אמריקאי הירש גולדברג-פולין שנרצח בעזה.
מהן התגובות בקהילה היהודית בארה״ב למלחמה וכיצד היא משפיעה על הנרטיב הרווח בארה״ב ביחס לישראל וליהודים? כיצד משתלבות הבחירות לנשיאות ארה״ב בשיח היהודי הפנימי ומהי התפלגות התמיכה במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית בקהילה היהודית בארה״ב? מדוע הקשר עם הקהילה היהודית חשוב לישראל, דווקא בתקופה זו, ובחשיבה על עתידם של מדינת ישראל והעם היהודי, ומה ניתן לעשות כדי לשמור ואף לחזק את הקשר בין ישראלים ליהודי ארה״ב? -
Estão a faltar episódios?
-
חוקרי המכון יורם שוייצר ויוחנן צורף מנתחים את ההתפתחויות האחרונות בחזית יהודה ושומרון, על רקע ההסלמה בפיגועי המטענים והמבצע הנרחב שבו פתחה ישראל לסיכול הטרור בחזית הזאת.
מה יכול להסביר את ההסלמה בעיתוי הזה? האם היא חלק מאסטרטגיה של חמאס לחיבור בין הזירות או ניסיון להפעיל לחץ על ישראל לסיום המלחמה? ולקראת שנה לחרבות ברזל: כיצד משפיעה המלחמה על חמאס ופת״ח והציבור הפלסטיני בעזה ובאיו״ש? -
במוקד המחלוקת בין ישראל למתווכות במו״מ עם חמאס על שחרור החטופים והפסקת אש בעזה עומד כעת ציר פילדלפי. ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בוחן לעומק את המרכיבים הביטחוניים, המדיניים והטקטיים שבמוקד הדיון על ״ציר פילדלפי״ והשליטה בו.
באילו נסיבות הנושא השתלב במו״מ ? כיצד מתבצעות הברחות אמצעי הלחימה ממצרים לעזה, ומאידך - מה חלקו של הייצור העצמי בהתעצמות הצבאית של ארגוני הטרור? האם יש תועלת ביטחונית בנוכחות כוחות על הציר עצמו? באיזה אופן הכניסה לציר והאחיזה בו יכולה לשרת את ישראל כטקטיקה של מו״מ? וכיצד יכולה ישראל לקדם את האינטרסים הביטחוניים שלה בציר פילדלפי בטווח הארוך, כחלק מסידורי הביטחון של הגבול הבינלאומי עם מצרים? -
לקראת כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא יחסי ישראל-ארה"ב, שיתקיים ב-5.9 ויועבר בשידור חי באתר וברשתות החברתיות, פרופ' טד ששון ומנכ"לית קרן משפחת רודרמן, שירה רודרמן - שישתתפו בפאנל המתמקד ביהדות ארה״ב, מנתחים את יחסי קהילת יהודי ארה״ב עם ישראל, בעקבות המלחמה ואירועים המבטאים את שותפות הגורל - ובהם, רק השבוע — הלווית הישראלי-אמריקאי הירש גולדברג-פולין שנרצח בעזה.
מהן התגובות בקהילה היהודית בארה״ב למלחמה וכיצד היא משפיעה על הנרטיב הרווח בארה״ב ביחס לישראל וליהודים? כיצד משתלבות הבחירות לנשיאות ארה״ב בשיח היהודי הפנימי ומהי התפלגות התמיכה במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית בקהילה היהודית בארה״ב? מדוע הקשר עם הקהילה היהודית חשוב לישראל, דווקא בתקופה זו, ובחשיבה על עתידם של מדינת ישראל והעם היהודי, ומה ניתן לעשות כדי לשמור ואף לחזק את הקשר בין ישראלים ליהודי ארה״ב?
לכל הפרטים על הכנס היכנסו: https://www.inss.org.il/he/event/usa-israel-2024/
פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן -
חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, מציג את האיומים האוויריים עמם התמודדה ומתמודדת ישראל במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ועוד קודם לכן: ארסנל הנשק שצברו איראן וחיזבאללה, הכולל כטב״מים, טילים בליסטיים, טילים מדויקים ועוד.
מה מקור אמצעי הלחימה שהשיגו או פיתחו, במשך השנים שעברו, איראן וחיזבאללה? מה מייחד את הטילים המדויקים, בהם איים נסראללה לתקוף את ישראל, וכיצד ניתן ליירט או לשבש את פעולתם? מדוע דווקא רקטות לטווח קצר מהוות אתגר מבחינת יירוט וכיצד בכל זאת ניתן להתגבר גם על אתגר זה? ומהם מאפייניה של מתקפה מקדימה באמצעות חיל האוויר ובאיזה סוג של מטרות היא נועדה לפגוע? -
ישראל, חזבאללה והמכה המקדימה: איך האירועים ישפיעו על המשך המערכה?
חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח יחד עם החוקרים סימה שיין, אורנה מזרחי ויורם שוייצר את המכה המקדימה של ישראל נגד פעולת התגמול של חזבאללה על ההתנקשות בפואד שכר, ואת השפעות האירועים על המשך המערכה. מה ניתן ללמוד מהפעולות של ישראל ושל חזבאללה? האם אכן שני הצדדים לא מעוניינים במלחמה רחבה? ואילו סיכונים הם מוכנים לקחת? האם יש לאירועים השפעה על שיחות המו"מ לשחרור חטופים ועצירת המלחמה? האם השיקולים של סינוואר השתנו? מה אפשר ללמוד מנאומו של נסראללה והאם בתוך המציאות הנוכחית ניתן להגיע להסדרה עם חזבאללה שתחזיר את תושבי הצפון לבתיהם ותסיים את מלחמת ההתשה בגבול? כיצד איראן רואה את יום הקרב העצים בין ישראל לחזבאללה? האם האירוע משרת אותם או דווקא מנוגד לאינטרסים שלהם? ואיך האירועים משפיעים על השיקולים בטהראן לגבי התגובה האיראנית להתנקשות באסמאעיל הנייה?
הנשק של איראן וחיזבאללה והמענה בישראל: מהגנה אווירית ועד מתקפה מקדימה
חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, מציג את האיומים האוויריים עמם התמודדה ומתמודדת ישראל במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ועוד קודם לכן: ארסנל הנשק שצברו איראן וחיזבאללה, הכולל כטב״מים, טילים בליסטיים, טילים מדויקים ועוד.
מה מקור אמצעי הלחימה שהשיגו או פיתחו, במשך השנים שעברו, איראן וחיזבאללה? מה מייחד את הטילים המדויקים, בהם איים נסראללה לתקוף את ישראל, וכיצד ניתן ליירט או לשבש את פעולתם? מדוע דווקא רקטות לטווח קצר מהוות אתגר מבחינת יירוט וכיצד בכל זאת ניתן להתגבר גם על אתגר זה? ומהם מאפייניה של מתקפה מקדימה באמצעות חיל האוויר ובאיזה סוג של מטרות היא נועדה לפגוע?
פייקלנד - פרק 25 | זהירות, איראני משחק לך במוח
דו"ח חדש מגלה את עומק המעורבות של האיראנים בשיח הציבורי בישראל. מצויידים בהבנה עמוקה של התהליכים החברתיים והפוליטיים בישראל, צבא ההשפעה של טהראן מנהל קמפיין השפעה רציף ועוצמתי על מנת לפרק את ישראל מבפנים. חוקר המכון דניס סיטרינוביץ וניצן יסעור, חוקרי איראן ודיסיאינפורמציה, בשיחה עם אטילה שומפלבי על צבא ההשפעה של האייתולות
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. -
דו"ח חדש מגלה את עומק המעורבות של האיראנים בשיח הציבורי בישראל. מצויידים בהבנה עמוקה של התהליכים החברתיים והפוליטיים בישראל, צבא ההשפעה של טהראן מנהל קמפיין השפעה רציף ועוצמתי על מנת לפרק את ישראל מבפנים. חוקר המכון דניס סיטרינוביץ וניצן יסעור, חוקרי איראן ודיסיאינפורמציה, בשיחה עם אטילה שומפלבי על צבא ההשפעה של האייתולות
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. -
روابط تجاری چین و ایران از ناترازی شدیدی رنج میبرند. اما این روابط بیشتر به نفع کدام یک از کشورهاست؟ و آیا رابطه تجاری با چین مشکلات اساسی ایران را حل م
پادکست موسسه امنیت ملی اسراییل توسط بن سبطی به تحلیل این مسئله می پردازد. -
חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח יחד עם החוקרים סימה שיין, אורנה מזרחי ויורם שוייצר את המכה המקדימה של ישראל נגד פעולת התגמול של חזבאללה על ההתנקשות בפואד שכר, ואת השפעות האירועים על המשך המערכה. מה ניתן ללמוד מהפעולות של ישראל ושל חזבאללה? האם אכן שני הצדדים לא מעוניינים במלחמה רחבה? ואילו סיכונים הם מוכנים לקחת? האם יש לאירועים השפעה על שיחות המו"מ לשחרור חטופים ועצירת המלחמה? האם השיקולים של סינוואר השתנו? מה אפשר ללמוד מנאומו של נסראללה והאם בתוך המציאות הנוכחית ניתן להגיע להסדרה עם חזבאללה שתחזיר את תושבי הצפון לבתיהם ותסיים את מלחמת ההתשה בגבול? כיצד איראן רואה את יום הקרב העצים בין ישראל לחזבאללה? האם האירוע משרת אותם או דווקא מנוגד לאינטרסים שלהם? ואיך האירועים משפיעים על השיקולים בטהראן לגבי התגובה האיראנית להתנקשות באסמאעיל הנייה?
-
חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את הרכב הממשלה המסתמנת של נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן.
מדוע עוד בתהליך הרכבת הממשלה הפר פזשכיאן הבטחות לציבור? מדוע השמרנים הביעו שמחה משמות השרים שהציע הנשיא שנחשב מתון? מהן עמדותיהם של שרי המפתח המוצעים, והאם יש בהן שינוי אמיתי בכל הנוגע לענייני הפנים, ליחס למערב ולהתנהלות מול מדינות ערב המתונות? -
סביב השולחן בדוחא ובקהיר: על המו"מ לעסקת חטופים חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דן יחד עם החוקרים יורם שוייצר ופרופ' קובי מיכאל בהתפתחויות האחרונות הנוגעות לעסקת החטופים – השיחות שנערכו בדוחא בסוף השבוע והמשכן בקהיר. מהם השיקולים המובילים את חמאס בשולחן המו"מ (ממנו הוא נעדר באופן מוצהר)? מהם אמצעי הלחץ המופעלים על סינוואר, האם הוא נתון תחת לחץ זמן וכיצד יוכל ליישב בין רצונו לשחרר אסירים מבתי הכלא הישראליים לבין שאיפתו למלחמה אזורית-צירית נגד ישראל? האם ישנה אפשרות לעסקה ללא הישארותו של חמאס ברצועה? כיצד תשפיע עסקה על המערכה של ישראל מול איראן וחזבאללה, ברקע המשך הרצון להגיב על חיסול אסמאעיל הנייה בטהראן ופואד שכר בביירות? מהם הקווים האדומים של ישראל – וממהו המחיר של אי-הגעה לעסקה? וגם: האם ישראל כבר לא חוששת ממלחמה אזורית? חוקרי המכון חלוקים. קולות מאיראן - פרק 11 | רוצים שינוי? לא הפעם: הממשלה המוצעת של נשיא איראן החדש חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את הרכב הממשלה המסתמנת של נשיא איראן החדש, מסעוד פזשכיאן. מדוע עוד בתהליך הרכבת הממשלה הפר פזשכיאן הבטחות לציבור? מדוע השמרנים הביעו שמחה משמות השרים שהציע הנשיא שנחשב מתון? מהן עמדותיהם של שרי המפתח המוצעים, והאם יש בהן שינוי אמיתי בכל הנוגע לענייני הפנים, ליחס למערב ולהתנהלות מול מדינות ערב המתונות? מגרש הרוסים - פרק 6 | פלישה לשטח רוסיה לראשונה מזה 80 שנה: איך אוקראינה הפתיעה את מוסקבה? חיילים שלא אמורים להילחם, היעדר תגובה במשך ימים ארוכים והשוואה לישראל: בפרק השישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תוכנית רוסיה במכון במשמעויות הפלישה הנועזת של אוקראינה לשטח רוסיה והשפעתה על עתיד המלחמה, ומסבירים כיצד המתקפה נגד מחוז קורסק הרוסי חשפה בקיעים עמוקים במערכת הביטחון הרוסית.
-
חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דן יחד עם החוקרים יורם שוייצר ופרופ' קובי מיכאל בהתפתחויות האחרונות הנוגעות לעסקת החטופים – השיחות שנערכו בדוחא בסוף השבוע והמשכן בקהיר.
מהם השיקולים המובילים את חמאס בשולחן המו"מ (ממנו הוא נעדר באופן מוצהר)? מהם אמצעי הלחץ המופעלים על סינוואר, האם הוא נתון תחת לחץ זמן וכיצד יוכל ליישב בין רצונו לשחרר אסירים מבתי הכלא הישראליים לבין שאיפתו למלחמה אזורית-צירית נגד ישראל? האם ישנה אפשרות לעסקה ללא הישארותו של חמאס ברצועה? כיצד תשפיע עסקה על המערכה של ישראל מול איראן וחזבאללה, ברקע המשך הרצון להגיב על חיסול אסמאעיל הנייה בטהראן ופואד שכר בביירות? מהם הקווים האדומים של ישראל – וממהו המחיר של אי-הגעה לעסקה? וגם: האם ישראל כבר לא חוששת ממלחמה אזורית? חוקרי המכון חלוקים. -
ברקע המהלך לחידוש המו״מ על הסכם לשחרור חטופים והפסקת אש בעזה, ובצל המאמץ למנוע הסלמה אזורית בשל איומי איראן וחיזבאללה, מציג מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, את עיקריה של סימולציה שקיים המכון בנושא והתובנות העולות ממנה: איזה מתווה יאפשר לישראל לסיים את המלחמה ברצועת עזה ולכונן נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל? כיצד ישפיע יישום המתווה על העמדות האזוריות והבינלאומית כלפי ישראל? ואילו גורמים שליליים עלולים להקשות על הביצוע?
-
כיצד לתקוף - ומתי? ההתלבטויות בטהראן בנוגע לתגובה לחיסול הנייה סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון, בשיחה על הלבטים הפנימיים באיראן לגבי התגובה לחיסול אסמאעיל הנייה בטהראן: עוצמתה, מאפייניה, התוצאה הצפויה וההשלכות שלה על המצב הפנימי ברפובליקה האסלאמית. מהי עמדת הצד הנצי במשטר האיראני לעומת עמדת הצד המתון יותר? מדוע נשיא איראן, כך לפי הדיווחים, מנסה לשכנע את המנהיג העליון להימנע מתגובה קשה? האם יכול להיות שאיראן תסתפק בתגובת חזבאללה ותימנע בשלב זה מתגובה משלה? אילו השפעות יש למאמצים האמריקניים למתן או אף לעכב את התגובה של איראן? ואיך המגעים לחידוש המו"מ להפסקת אש ושחרור החטופים יכול להשפיע על השיקול האיראני? ארה"ב והמזרח התיכון: בין היערכות לתקיפה האיראנית לחתירה להסכם חטופים חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך, מנתחים את האסטרטגיה האמריקנית ביחס לאיומי איראן וחיזבאללה לנקום בישראל על חיסול הבכירים, ואת המאמץ המדיני להשלים בימים הקרובים את המו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה. מה ארה״ב מעוניינת להבטיח, ומה היא רוצה למנוע, באמצעות שליחת הכוחות לאזור והלחץ על איראן? מה הציפיות מישראל, הן בנוגע להתנהלות מול התגובה האיראנית לחיסולים והן בנוגע למו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה? כיצד האירועים האלה משתלבים או מושפעים ממסע הבחירות לנשיאות, לאור ההתפתחויות האחרונות? ומהן המשמעויות עבור ישראל, עוד בטרם התרחשו האירועים שלקראתם נערכים צה״ל וצבא ארה״ב יחד? מתווה לסיום המלחמה וכינון קואליציה אזורית: האם זה אפשרי? ברקע המהלך לחידוש המו״מ על הסכם לשחרור חטופים והפסקת אש בעזה, ובצל המאמץ למנוע הסלמה אזורית בשל איומי איראן וחיזבאללה, מציג מנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים" במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, את עיקריה של סימולציה שקיים המכון בנושא והתובנות העולות ממנה: איזה מתווה יאפשר לישראל לסיים את המלחמה ברצועת עזה ולכונן נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל? כיצד ישפיע יישום המתווה על העמדות האזוריות והבינלאומית כלפי ישראל? ואילו גורמים שליליים עלולים להקשות על הביצוע? פייקלנד - פרק 24 | על מי באמת משפיעים הסיכולים בביירות ובטהראן? ידה הארוכה של ישראל חתומה על שני חיסולים מפוארים בצמרת חיזבאללה וחמאס (האחרון - על פי פרסומים זרים). בישראל, כולם חגגו. היה במה להתגאות. אבל האם החיסולים האלה משפיעים על תודעת האויב? האם בעזה, ביו"ש ובעולם הערבי רואים בחיסולם של שני בכירים הצלחה ישראלית או רק עוד תחנה בדרך לניצחון? חוקרי המכון דוד סימן-טוב, יורם שוייצר ויוחנן צורף בריאיון למגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על השפעת החיסולים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.
-
חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט וד"ר צ׳ק פרייליך, מנתחים את האסטרטגיה האמריקנית ביחס לאיומי איראן וחיזבאללה לנקום בישראל על חיסול הבכירים, ואת המאמץ המדיני להשלים בימים הקרובים את המו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה.
מה ארה״ב מעוניינת להבטיח, ומה היא רוצה למנוע, באמצעות שליחת הכוחות לאזור והלחץ על איראן? מה הציפיות מישראל, הן בנוגע להתנהלות מול התגובה האיראנית לחיסולים והן בנוגע למו״מ על הסכם לשחרור החטופים והפסקת אש בעזה? כיצד האירועים האלה משתלבים או מושפעים ממסע הבחירות לנשיאות, לאור ההתפתחויות האחרונות? ומהן המשמעויות עבור ישראל, עוד בטרם התרחשו האירועים שלקראתם נערכים צה״ל וצבא ארה״ב יחד? -
ידה הארוכה של ישראל חתומה על שני חיסולים מפוארים בצמרת חיזבאללה וחמאס (האחרון - על פי פרסומים זרים). בישראל, כולם חגגו. היה במה להתגאות. אבל האם החיסולים האלה משפיעים על תודעת האויב? האם בעזה, ביו"ש ובעולם הערבי רואים בחיסולם של שני בכירים הצלחה ישראלית או רק עוד תחנה בדרך לניצחון? חוקרי המכון דוד סימן-טוב, יורם שוייצר ויוחנן צורף בריאיון למגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על השפעת החיסולים.
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. -
סימה שיין, ראש תוכנית איראן במכון, בשיחה על הלבטים הפנימיים באיראן לגבי התגובה לחיסול אסמאעיל הנייה בטהראן: עוצמתה, מאפייניה, התוצאה הצפויה וההשלכות שלה על המצב הפנימי ברפובליקה האסלאמית.
מהי עמדת הצד הנצי במשטר האיראני לעומת עמדת הצד המתון יותר? מדוע נשיא איראן, כך לפי הדיווחים, מנסה לשכנע את המנהיג העליון להימנע מתגובה קשה? האם יכול להיות שאיראן תסתפק בתגובת חזבאללה ותימנע בשלב זה מתגובה משלה? אילו השפעות יש למאמצים האמריקניים למתן או אף לעכב את התגובה של איראן? ואיך המגעים לחידוש המו"מ להפסקת אש ושחרור החטופים יכול להשפיע על השיקול האיראני? -
ההיערכות למתקפת הציר האיראני: שיחה עם עפר שלח
בעקבות איומי איראן וחזבאללה להגיב על חיסולי הבכירים בטהראן ובביירות, מנתח חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, את המשמעויות וההשפעות של שני החיסולים האחרונים, ודן בהיערכות הישראלית למתקפת תגובה אפשרית של הציר השיעי: מה ניתן ללמוד לגבי המתקפה הצפויה מהתגובה האיראנית לחיסול הבכיר האיראני בסוריה באפריל האחרון? מה נדרש מישראל בכל הנוגע להיערכות למתקפה שתהיה בסדר גודל כזה – וכיצד צריך להיראות שיתוף הפעולה בנושא עם ארה"ב והגורמים האזוריים?
וגם: בהתחשב באתגר שמציבים איראן והציר השיעי לפתחה של ישראל – האם אפשר לנצח מערכה כזו בכלים שמפעילה ישראל היום, ומה נדרש כדי להשיג הכרעה?
מגרש הרוסים - פרק 5 | הסיכולים בביירות ובטהראן: האם רוסיה מתנהגת אחרת?
בפרק החמישי של "מגרש הרוסים" דנים חוקרי תכנית רוסיה של ה-INSS בהבדלים בין היחס הרוסי למתיחות האזורית כיום לעומת התנהלותה בתקופת מלחמת לבנון השנייה. וגם: הסיפור הלא מוכר על חטיפת דיפלומטים סובייטים על ידי המחבלים בלבנון.
לינק לקריקטורה מאתר ה SVR :
https://x.com/ArkadyMan/status/1771905056574439712/photo/1
אז מה כן? - פרק 4 : מחקר - הישראלים בוחרים במלחמה ולא בשלום
פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": עשרה חודשים לתוך המלחמה, בדקנו בקבוצות מיקוד את עמדתם של הישראלים לגבי הסוגיות המדיניות המרכזיות. מסקנותינו: רוב הישראלים מאמינים בהפעלת עוד כוח ולא בהסכמים מדיניים, ומתנגדים לתהליך מדיני שעשוי להוביל למדינה פלסטינית. "יש פה אלמנט מאוד חזק של חוסר אונים", מסבירה ענת נרקיס, פסיכולוגית חברתית שהובילה את קבוצות המיקוד. באשר לעמדות הפוליטיות שלהם, הישראלים נעו ימינה לתפיסה ש"לעולם נחיה על חרבנו". ובכל זאת - מה כן? - הישראלים מבינים שצריך לתקן את הבית לפני שמתקנים את הסביבה האסטרטגית. פרק מיוחד עם ממצאים של מחקר עומק ששופכים אור על המלכוד האסטרטגי בו שרויה החברה הישראלית.
סין, הפלסטינים וחרבות ברזל: מה עומד ברקע מאמצי התיווך הסיניים בין פת"ח לחמאס?
חוקרת הזירה הסינית במכון, גליה לביא, וחוקר הזירה הפלסטינית, פרופ' קובי מיכאל, מנתחים את המעורבות הסינית במאמצים לפייס בין הפלגים הפלסטיניים, בדגש על פת"ח וחמאס, שהובילה ל"הצהרת בייג'ינג" – הכרזה על התקדמות בפיוס והקמת "ממשלת אחדות זמנית".
עד כמה ההצהרה משקפת התקדמות בדרך לפיוס - האם מדובר בהצהרה למראית עין בלבד? מה התמריץ של סין לגלות תוך כדי המלחמה מעורבות פעילה במגעים אלה – מה היא מנסה להשיג בזירה הפלסטינית בפרט ובזירה המזרח תיכונית בכלל? והאם האירוע הזה הוא עוד נדבך בעימות בין סין לארה"ב? - Mostrar mais
