Episódios
-
לקביעת פגישה ובחינת השקעה עם מנהלי תיקי ההשקעות של אינווסטור >>
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודהאם כשאתם מנפחים בלון אתם מרגישים מתי הוא עלול להתפוצץ?
בעקבות הצלחת הוובינר בנושא "מדד שילר בעידן ה-AI" שקיימנו באוגוסט האחרון וכמות התגובות החיוביות שקיבלנו מכם, הערב באינווסטור לייב, שלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי באינווסטור 360, יחזור לספר לנו עוד על מדד שילר, כיצד הוא פועל ולמה הוא חשוב לכל מי שמעוניין להשקיע.
על פי שלמה: "חשוב שמי שנכנס לשיטת השקעה כזו או אחרת, יעשה זאת מתוך הבנה אמיתית ולא כי מישהו אמר לו". הסיבה לכך היא שברגע שמשקיע מבין לאן הוא נכנס, הוא יהיה מוכן טוב יותר לתרחישים חריגים, שעשויים להגיע. יישום מדד שילר בהשקעות אישיות יכול לסייע למשקיעים לקבל החלטות מושכלות יותר על ידי הערכת תמחור השוק והסיכונים הכרוכים בו.
המדד מאפשר להבין אם השוק מתומחר יתר על המידה או מתחת לממוצע ההיסטורי, מה שמסייע בתזמון הכניסה והיציאה מהשוק. בנוסף, ניתן להשתמש במדד לבחירת סקטורים אטרקטיביים להשקעה על ידי זיהוי סקטורים בתמחור חסר. מדד שילר מסייע גם למשקיעים לטווח ארוך להבין את הסיכונים וההזדמנויות בשוק, ובכך עשוי לשפר את הביצועים על ידי קבלת החלטות מבוססות נתונים והבנה מעמיקה של השוק.
איך ליישם את מדד שילר ולהיעזר בו להתמודד עם תרחישים חריגים בשוק? האם יש סיכונים בשימוש במדד שילר? -
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
אפקט טראמפ - מה מספרים נתוני הצמיחה העולמית? מה קורה עם הדולר / שקל? ומה אומרים משקיעי חוץ על הכלכלה והבורסה בישראל?
מה צפוי בסקירה? גלובלי מה מספרים נתוני הצמיחה העולמית?
ארה"ב
איפה אנחנו במשוואת המיתון / נחיתה רכה? מהי ההשפעה של שר האוצר המיועד על הבורסה? מהן התחזיות העדכניות בנושא האינפלציה והריבית אחרי בחירת טראמפ? מה תומך בהמשך הראלי במניות לתוך השנה הבאה, ומה עלול להקשות? מה היה אומר בנג'מין גרהאם על תמחור שבע המניות המובילות (MAG 7)
אירופה
ממשלת צרפת נפלה, מה קורה שם בכלל? למה זקוקה גרמניה כדי לצאת מהמשבר? סין מה עלולה לעולל העלאת המכסים המתוכננת של טראמפ לסין וארה"ב?
ישראל
האם ההסדרה בלבנון משנה את התחזיות קדימה ואיך? מה אומרים משקיעי חוץ על הכלכלה והבורסה בישראל? מה ההשפעה של ירידת פרמיית הסיכון של ישראל? מה קורה עם הדולר / שקל?
עוד פיקנטריה ותמחור השווקים. -
Estão a faltar episódios?
-
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודארחנו את אחד המומחים הגדולים בישראל לנושא, עדי פנחס, בעלים ומנכ״ל של חברת קומודקס המבצעת השקעות גידור בסחורות ומוציאה ניתוחי חשיפות וחומרי הגלם ותוכניות לניהול סיכונים.
דברנו על סחורות – חיטה, תירס, קקאו, קפה, נפט, נחושת ועוד. גם מי שלא משקיע בסחורות במישרין מושפע ממחירי הסחורות בתיק המניות שלו ובחיים עצמם. כך שחשוב לכולם להבין את ההתנהגות של מחירי הסחורות השונות. דברנו על שרשרת הערך של סחורות, על המחזוריות המובנית בשווקים ועל חוזים ארוכי טווח שיכולים לגרום לחברות לפשוט את הרגל ולמשקיעים חכמים לצאת עם תשואות יפות. לדוגמא – מדוע עלה מחיר הקקאו ב 110% מאז תחילת השנה? ומדוע מחירי הסויה והחיטה בירידה?
היה איתנו אחד המומחים הגדולים בישראל לנושא, עדי פנחס, בעלים ומנכ״ל של חברת קומודקס המבצעת השקעות גידור בסחורות ומוציאה ניתוחי חשיפות וחומרי הגלם ותוכניות לניהול סיכונים. מה הם היתרונות והחסרונות בהשקעה בסחורות, איזה מרכיב סחורות צריכות לקחת בתיק ההשקעות שלנו ומהן ה ״ABCD״, החברות הנסחרות הגדולות בתחום?
-
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
הפעם באינווסטור לייב ארחנו את רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות לשיחה על עתיד הכלכלה העולמית בשנת 2025 כשישנן שאלות רבות העומדות בפני כלכלות העולם, במיוחד בתקופה מתוחה זו.
בארה"ב, השווקים הפיננסיים חווים תגובה חיובית לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לכהונה נוספת כנשיא ארצות הברית. בחירתו הובילה לעלייה בתחושת הביטחון הכלכלי, לפחות בטווח הקצר, וספקולציות לגבי תמריצי מדיניות כלכלית צפויים. עם זאת, תחזיות לטווח ארוך יותר מעלות חששות לגבי יציבות השווקים לאור התנודתיות הפוליטית והכלכלית הגלובלית. השפעות התחרותיות בשוק המט"ח נשארות מורכבות, במיוחד לאור התחזקותו הפוטנציאלית של הדולר ואי הוודאות הגיאופוליטית האופפת את השוק העולמי.
בישראל, המלחמה הנמשכת מזה למעלה משנה יוצרת תחושת אי-ודאות מתמשכת, כאשר הכיוון העתידי של כלכלת המדינה נותר מעורפל. תקציב המדינה, אשר עורר סערה בשבועות האחרונים וצפוי להמשיך לעורר סערה בהמשך, יכלול שינויים במיסים שמטרתם מימון ההוצאות הצבאיות, בעוד הגירעון עומד כעת על 8.5%. בעוד שממשלת ישראל מעוניינת להוריד אותו ל-4%, חברות דירוג האשראי הבינלאומיות כמו מוד'יס ו-S&P הביעו ספקנות בנוגע ליכולתה של ישראל לעמוד ביעדים אלו.
לאחרונה הן אף הורידו את דירוג האשראי של ישראל, מה שעלול להשפיע על יכולתה של המדינה לגייס כספים בתנאים משתלמים בעתיד.בתוך כלל האי-ודאות הזו, הכלכלה הישראלית מתמודדת עם שיעור אינפלציה עומד על 3.5%, מה שמקשה על הצרכנים והעסקים. העליות במחירים משפיעות על יוקר המחיה ועלולות להוביל להפחתת הכוח הקנייה המקומי. השאלה המהותית שנותרת פתוחה היא כיצד ישראל וארה"ב ינהלו את האתגרים הכלכליים הבולטים שהם ניצבים מולם, והאם יצליחו לייצב ולחדש את הצמיחה הכלכלית לנוכח האתגרים הקיימים בשנים הקרובות.
האם כל אלה מהווים הזדמנות חדשה ומרגשת או דווקא אזהרה לקראת העתיד לבוא?
-
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
ארחנו את קרין ויילר, מתכננת פיננסית מוסמכת CFP באינווסטור, לשיחה הכוללת דגשים חשובים לסוף השנה, עצות מועילות לכל ימות השנה ומבט קדימה לשנת 2025 לפעולות שכדאי לבצע.
שנת 2024 מתקרבת לסיומה, והשווקים הפיננסיים נמצאים בתנודה מתמדת. זה זמן טוב לעשות סדר בחסכונות שלכם ע”י תכנון פיננסי מיטבי, ולבצע מספר פעולות חיוניות בין אם אתם עצמאים או שכירים בהפקדות סוף השנה. תכנון פיננסי מיטבי יסייע לכם לשפר את מצבכם הכלכלי ויאפשר יציבות לקראת גיל הפרישה כבר מגיל מוקדם יותר.
ארחנו את קרין ויילר, מתכננת פיננסית מוסמכת CFP באינווסטור, לשיחה שתכלול דגשים חשובים לסוף השנה, עצות מועילות לכל ימות השנה ומבט קדימה לשנת 2025 לפעולות שכדאי לבצע. השנה האחרונה הייתה שנה מלאה בתהפוכות ואתגרים אבל היא בהחלט שנה מצוינת לשווקים. מדד S&P 500 שרק מתחילת השנה הנוכחית זינק בכ-32% ובעל תשואה של 25.48%. האם בעקבות הביצועים בשווקים בשנה האחרונה כדאי לשקול אלוקציה חדשה בתיק לקראת השנה הבאה? רק בשבוע שעבר זכינו לקבל הצצה להשפעת הפוליטיקה בארה”ב על השווקים לקראת השנה הבאה כאשר טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשבוע שעבר ולקראת כניסתו לתפקיד בינואר הקרוב. השווקים הגיבו חיובית עם הניצחון, במיוחד שוק הקריפטו ומדדי הדאו ג’ונס שזינק בכ-4% ומדד הS&P 500 שזינק גם הוא ב2.5%. מנגד יש גם מפסידים מהניצחון של טראמפ, מניות סקטור האנרגיה הירוקה התרסקו והמדד איבד כ-11% לאחר שטראמפ הצהיר בעבר שיפחית את ההשקעה בסקטור ויסיט את הכספים לסקטור התשתיות.האם כדאי לשקול לבצע שינוי בתיקים שלנו לקראת השנה הבאה? בין אם נראה זינוק בשווקים גם בשנה הבאה ובין אם לא, יש חשיבות לביצוע תכנון אסטרטגי חכם לשנת 2025. אז מהן הפעולות שכדאי לעשות כדי להגיע לאופטימום דחיית המס עד סוף השנה ואיזה סדר כדאי לעשות בחסכונות שלנו?
. -
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
ארחנו את גדי טולידאנו, יועץ למנהלי השקעות בהראל פיננסים לשיחה על הצד הטוב והצד הרע של אחד מהמדדים המוכרים ביותר ברחבי העולם ונחשב למדד אמין ויציב ולרוב כולל בתוכו מניות של חברות עם מאזנים חזקים, רווחיות גבוהה, תזרים מזומנים יציב וניהול טוב הוא מייצג את המצב בשוק הכלכלי בצורה קלה ואמינה במיוחד ולאורך עשרות שנים, מדד ה- S&P 500 או בשם השני שלו “סנופי”.
בצד הטוב, המדד מאפשר גם הפחתה של הסיכון הכרוך בהשקעה פרטנית בחברה אחת או בסקטור הבודד, ככה שהמשקיע במדד נהנה מקבלת חשיפה רחבה כמעט לכלכלה כולה. מהסיבה שה-S&P 500 הוא מדד אמין ויציב לאורך שנים, רבים שמו לעצמם מטרה להכות את המדד ולנצח אותו, משימה מאתגרת במיוחד. אחת הדרכים להשגת המטרה היא שימוש באסטרטגיה המבוססת בחינה של הפרמטרים האיכותיים כמו מינוף, יציבות עסקית ואפילו צמיחה להעיד על חוזקה של המדד וחברות הנכללות בו. כך למשל חברות איכותיות עשויות להחזיק מעמד טוב יותר בתקופות של מיתון ולהציע תוחלת שוק גבוהה בטווח הארוך. בצד הרע, השקעה במדד כוללת כמה חסרונות כמו חוסר גיוון בינלאומי והתמקדות בכלכלה האמריקאית בלבד, תלות גדולה בשוק הטכנולוגיה תנודתי (המהווה 30% מסך השוק), חשיפה בעיקר לחברות גדולות ולא לחברות בינוניות וקטנות עם פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, וניהול פאסיבי שלא מבטיח בחירת מניות איכותיות במיוחד.האם ניתן להכות את מדד ה-S&P 500 באמצעות פרמטרים איכותיים? האם החסרונות של המדד עולים דווקא על היתרונות שלו? -
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסי ללא עלות
העשן מתפוגג? נושא המהגרים בבחירות בארה"ב - תעמולה או עובדות? האם מהלכי התמיכה של הממשל בסין מניעים באמת את הכלכלה ואת שוק הדיור?
-
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
לתיאום בדיקת צ'ק אפ פיננסי ללא עלות
ארחנו את עו״ד רם יולוס, בעלים ומייסד של יולוס גזית משרד עורכי דין ובחנו מנקודת המבט שלו מה חשוב לדעת על עולם המיסים בישראל ודברנו על צעדים חשובים לקחת בחשבון בתכנון המס לקראת השינויים הצפויים.בשבועות האחרונים משרד האוצר החל בפרסום צעדים פיסקליים משמעותיים ארוכי טווח שמטרתם לאפשר לממשלה להתמודד עם ההשלכות של המלחמה. השינויים האלו יבואו לידי ביטוי בהצעות חוק במהלך חודש נובמבר, כאשר ישנה שאיפה להוציא אותן לפועל החל מתקציב 2025 והם צפויים לכלול צעדי מיסוי משמעותיים כמו העלאת מס חברות לחברות העונות לקריטריונים מסוימים, הקפאת מדרגות המס לשלוש שנים, הגדלת מס יסף ועוד צעדים נוספים שישפיעו על הכיס, גם של החברות אבל גם של האנשים הפרטיים.
לשינויים אלו תהיה השפעה על הכיס שלנו, כך למשל הקפאת מדרגות מס הכנסה לשלוש שנים לא תמנע עדכון של המס שנשלם ביחס לאינפלציה כשבפועל נשלם יותר או מעצם העובדה שהגדלת שיעור מס היסף יגדיל את נטל המס על השכבות הגבוהות יותר. תכנון מס יעיל יכול לסייע הן לאנשים פרטיים והן לחברות בהפחתת הנטל הכלכלי באמצעות ניצול הסדרי חוק שונים, זכאות להטבות והקלות מס ובחירה בצעדים שונים המיטיבים עם חבות המס שלהם. תכנון מס שמקיף גם את ההיבטים הבינלאומיים מבטיח שהכנסות המתקבלות מחו”ל ימוסו בצורה אופטימלית, במקרים רבים, ייתכן וישנן הטבות מס או הקלות מס בהתאם לאמנות בינלאומיות אשר מדינת ישראל חתומה עליהם.
ארחנו את עו״ד רם יולוס, בעלים ומייסד של יולוס גזית משרד עורכי דין – משרד המתמחה בתחום המיסוי, הבנו מנקודת המבט שלו מה חשוב לדעת על עולם המיסים בישראל ודברנו על צעדים חשובים לקחת בחשבון בתכנון המס לקראת השינויים הצפויים.
-
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
מה צופן העתיד לכלכלה הישראלית? אנחנו חיים בתקופה מאוד מורכבת מבחינה כלכלית, במיוחד לאור העובדה שישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה משנה והסיום שלה לא נראה באופק. עם תקציב מדינה שנוי במחלוקת שצפוי לבוא בפני הממשלה בסוף החודש ע"י שר האוצר ולכלול גזרות מיסוי חדשות שישפיעו על הכיס של כולנו במטרה לממן את ההוצאות המלחמה. למרות שהגירעון בתקציב המדינה היום עומד על 8.5%, שר האוצר הציב יעד מאתגר של 4% גירעון מה שנוגד את ציפיות חברות דירוג האשראי הבינלאומיות מוד'יס ו-S&P שרק בימים האחרונים הורידו את דירוג האשראי של ישראל מה שיכול להשפיע על היכולת של המדינה לגייס כספים בצורה משתלמת בעתיד.
כל המורכבות הזו מתרחשת ברקע של שיעור אינפלציה העומד כעת על 3.6% שמקשה על הצרכנים והעסקים כאחד אך עם תחזית לשיעור אינפלציה של 2.8% בהתחשב במצב הנתון של המלחמה והסביבה הכלכלית בישראל. עליית מחירים משפיעה ישירות על יוקר המחיה שלנו, ויכולה להוביל לצמצום בכוח הקנייה.
כל זה קורה בזמן שישראל מתמודדת עם אי-ודאות כלכלית רבה, והשאלה הגדולה היא לאן אנחנו הולכים מכאן. האם נצליח לייצב את הכלכלה שלנו? מה יהיו ההשלכות של כל האירועים האחרונים על הצמיחה העתידית? הערב באינווסטור לייב נארח את מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים להבין את כל המורכבויות והאתגרים שמחכים לנו בעתיד. -
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
מהם התרחישים האפשריים כעת בארה"ב ומה התחזית להמשך? ומה המשמעות של הורדות הדירוג שספגנו? סקירה חודשית אוקטובר ותמחור השווקים.
-
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
ארחנו באינווסטור לייב את ד"ר נבות בר, דירקטור ומייסד קרן קיסטון, קרן ישראלית ציבורית להשקעה בתשתיות לשיחה על זווית המאקרו של ההשקעה בתשתיות בישראל וניסינו להבין מה צופן העתיד לתחום התשתיות בישראל?
בעקבות הפרק המרתק בשבוע שעבר על תחום התשתיות, ארחנו באינווסטור לייב את ד”ר נבות בר, דירקטור ומייסד קרן קיסטון, קרן ישראלית ציבורית להשקעה בתשתיות לשיחה על זווית המאקרו של ההשקעה בתשתיות בישראל וניסינו להבין מה צופן העתיד לתחום התשתיות בישראל?
בשנים האחרונות, התפתחויות בתחום יוצרות הזדמנויות השקעה מעניינות. למשל בשוק האנרגיה הישראלי צצות הזדמנויות פיננסיות במסגרת מהפכת החשמל והמעבר לגז הטבעי כמקור אנרגיה משמעותי. גם שוק התקשורת מציג הזדמנויות רבות למשקיעים כאשר הביקוש לעולם מחובר יותר יוצר פרויקטיי תשתיות תקשורת מעניינות, כמו פריסת מערכות סיבים בינלאומיות והקמת תשתית סלולרית. שווקים נוספים בהם נוצרות הזדמנויות למשקיעים להשתלב בפרויקטים עם פוטנציאל ממשי מעולם התשתיות הם מים ופסולת ותחבורה ציבורית שגם הם, כמו תחומי האנרגיה והתקשורת, נהנים מתמיכה ממשלתית במימון וקידום פרויקטים במטרה ליצור בארץ תשתיות חזקות, יציבות ובעלות תרומה משמעותית לחיים שלנו כאן בישראל.כיום למשקיעים הפרטיים ישנן אפשרויות השקעה חדשות מעבר לקופות הגמל ופוליסות החיסכון הישנות, כאשר קרנות השקעה ציבוריות מציעות אפשרות להשקעה ישירה בנכסי תשתיות בארץ ובעולם, מה שמאפשר חשיפה ישירה לנכסי תשתיות ועם זאת מצריך הבנה מעמיקה של הסיכונים וההזדמנויות הכרוכים בהשקעות אלו. -
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
משהו מתחיל לזוז בתשתיות הלאומיות שלנו, אבל יש עוד הרבה עבודה. בני אלישע מקרן הריט אלומה מציע אפיק מעניין להשקעות בתחום. ויש לנו גם טיפ להוזלת החשמל הביתי בטלפון אחד.
תחום התשתיות בישראל – שנמצא בפיגור משמעותי אחרי אירופה, ושצרכיו, בדגש על הדמוגרפיה הצומחת, הולכים ומצטברים – צועד בכיוון מעניין למדי. ולצד פיתוח התשתיות כאן, חברות ישראליות משחקות תפקיד משמעותי במספר תתי סקטורים חיוניים וייחודיים.
את הוובינר השבועי שלנו הקדשנו להשקעות בתשתיות, ובפרט למוצר פיננסי שמאפשר גם למשקיעים פרטיים לקחת בזה חלק – ולא רק דרך קרנות הפנסיה. על האופציה הזאת, ועל עולם התשתיות בכלל, הרחיבו בני אלישע, סמנכ”ל הכספים של קרן הריט (REIT) אלומה; ואמיר אלשיך, עורך דין ורואה חשבון שנמצא כבר שנים בצומת שבין שוק ההון לאנרגיה המתחדשת (ובכובע אחר, מנחה כעת את הוובינר שלנו לצד עומר רבינוביץ’). אחד הנושאים החדשניים בתחום נוגע לאנרגיה סולארית. כיום, זו לא רק הדרך הנקייה ביותר שיש לנו להפקת חשמל, אלא גם הזולה ביותר (16-15 אגורות בממוצע לייצור קוט”ש חשמל בישראל, לעומת 36-35 אגורות לייצור בגז טבעי). למה בכל זאת העסק מתקדם אצלנו בעצלתיים, כשרק 11.5% ממשק החשמל מופק כך? סיבה אחת היא הביורוקרטיה והסיכון הרגולטורי, שמציב סימני שאלה על הכדאיות של פרויקטים מן הסוג. הקצאת שטח והסבה של שטחים חקלאיים לשדות סולאריים הן אתגר משמעותי ליזמים, וקשה מאוד להשיג את ההיתרים הנדרשים. בינתיים, בזמן הארוך שחולף, השוק משתנה, סביבת הריבית משתנה וטכנולוגיות חדשות נכנסות. והנה – שחרור קרקעות נוספות לטובת העניין ביישובי עוטף עזה, בניסיון להקל על שיקומם, נתן דחיפה לענף. סיבה שנייה היא טכנית – העובדה שהקרינה החזקה מגיעה בשעות הצהריים, בעוד ששיאי הצריכה הם בערב (ותוסיפו לכל מה שהכרנו את טעינת כלי הרכב החשמליים). הפתרון טמון באגירה. רגולציה ישראלית טרייה מ-2024 נותנת תמריץ למכור בשעות השיא – כשלעצמו, תמריץ לעידוד פתרונות אגירה. במקביל, מחירי הסוללות (הליתיום) ירדו במידה ניכרת, והם מאפשרים תפוצה נרחבת של פתרונות אגירה כדי לתת מענה לאותן 5 שעות של ביקושי שיא וייצור שהולך ופוחת. אבל אגירה היא רק חלק מהסיפור הטכני-תפעולי. כי לצד אתגר שעות האור והחושך, עיקר הייצור יכול להגיע מדרום הארץ בעוד שעיקר הצריכה במרכז. לכן, נדרשים כל העת שדרוגים והרחבות של רשת ההולכה – והמורכבות כאן אדירה. האחריות להולכה תוסיף להיות באחריות חברת חשמל, בשונה מהפרטת הייצור (למשל רמת חובב המוחזקת בידי שיכון ובינוי, אלון תבור בידי מבטח שמיר) והאספקה לצרכני הקצה (בין היתר על ידי ספקים וירטואליים במחירים מופחתים – אפשר לעבור אליהם בשיחת טלפון ולחסוך מאות שקלים בשנה). 100% הצלחהעם השחקניות המשמעותיות בתחום האגירה אפשר למנות את ג’נרל אלקטריק, חטיבה ייעודית בטסלה ועוד. סולאראדג’ הייתה הבטחה גדולה בתחום, כשהפתרון האפליקטיבי שלה מאפשר ניטור ושליטה נוחה עד רמת הפאנל הבודד. למה בכל זאת קרסה המניה? בעיקר בגלל העלאות הריבית החדות (כך שאולי יש תקווה בירידות). צריך להבין: בעולם התשתיות מדברים על פרויקטים ל-25 שנה, כשבתשתיות לאומיות היציבות והצלחה מובטחות על ידי המדינה (אפס אחוז כשל בפרויקטי BOT ו-PPP; אפילו הכלא הפרטי שנפסל בבג”ץ לא נחשב לפרויקט כושל מבחינת היזם, שקיבל פיצוי הגון). בפרויקטי ענק דוגמת עיר הבה”דים וכביש 6, ההוצאה נפרסת על פני תקופה, והיא נוחה מאוד למימון של בנקים ומוסדיים בשל פריחת קרנות הפנסיה והחסכונות ארוכי הטווח. אבל עבור גופים פרטיים, שנזקקים למימון מסיבי כל כך, החשיפה לריבית עלולה להיות מכה קשה. הבטחנו הנגשה של עולם התשתיות למשקיעים הפרטיים – במטרה להזרים עוד הון לתחום הזה, עם פטור ממס חברות – וכאן אנחנו מגיעים לקרן אלומה. המודל המיוחד של הקרן, שהונפקה לפני כשלוש שנים והפכה לציבורית, הוא השקעה בחברות פורטפוליו ולא בפרויקטים עצמם. קונקרטית, מדובר כעת בארבע חברות: טמרס טלקום, שמחברת את ישראל לאירופה בכבל תת ימי ואמורה לסגור את הפינה בין אירופה למזרח דרך המפרץ הפרסי (כלומר לחסוך את העיקוף של תעלת סואץ); תיבר – מגדלי תקשורת; אסקו ישראל, עם פתרונות פורצי דרך באנרגיה ירוקה והתייעלות אנרגטית; וחן המקום העוסקת באיכות סביבה ובטיפול בפסולת. אלומה מחזיקה באחוזים ניכרים בחברות ומשקיעה בהשבחה שלהן. היא לא מחלקת דיבידנד – ההכנסות חוזרות כ-CapEx – אך מרבעון לרבעון שווי החברות עולה והערך מצטבר (מה שהופך, לטענת הקרן, את דמי הניהול שהיא גובה מהמשקיעים ומהחברות למשתלמים מאוד). שווי הנכסים של קרן אלומה הוא סביב 550 מיליון שקל, ושווי השוק שלה הוא 100 מיליון. המינוף הוא ברמת החברות, ולא הקרן. קצב הילודה בישראל והתשתיות המזדקנות – ע”ע הקטסטרופה בכבישים והטיפול הקלוקל בפסולת – הופכים את התחום לעתיר פעילות, עם עיסוק נרחב מצד הגופים הממשלתיים, הרגולטורים והמערכת הבנקאית. למי שמסוגל לעמוד בטווח ההשקעה הארוך, מדובר במוצרים פנטסטיים, ובמקרים רבים עם מאה אחוזי הצלחה. במודל הריט הייחודי של השקעה בחברות ערך, קשה אומנם לשערך את הנכסים, אין FFO לעקוב אחריו ואין אפילו תזרים קבוע – אבל בהחלט יש כאן שווי שעולה באופן עקבי עם פוטנציאל להניב רווחים. -
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
עומר דגני ויונתן נשיא מבית ההשקעות ילין לפידות מתארים את השינויים הדרמטיים שעבר תחום ההשקעות בישראל בשנים האחרונות, ונותנים כמה טיפים חשובים לעת חסרת הוודאות הזאת.
המשקיע הישראלי עבר בשנים האחרונות תהפוכות משמעותיות. הוא בוגר יותר, מתוחכם יותר, יודע שיש לו יותר ויותר אפשרויות ומכשירים, חשוף הרבה יותר למניות, והחשוב מכול – הוא פיתח אורך רוח, בשונה מהתזזית שאפיינה אותו בעבר. ועדיין, הפרדוקס האנושי ניכר היטב בעליות ובירידות בשוק ההון – כאשר הרגש מוביל רבים למכור בזול ולקנות ביוקר.
אירחנו בוובינר השבועי שלנו שניים מבכירי בית ההשקעות ילין לפידות – הסמנכ”ל עומר דגני ומנהל תחום השקעות חו”ל, יונתן נשיא. מפרספקטיבה של 18 שנה בילין לפידות, ויותר מכך בתעשייה, דגני נזכר כי בתחילת הדרך, בעקבות רפורמת בכר, ניהל בית ההשקעות סביב מיליארד שקלים. כיום אנחנו מדברים על 125 מיליארד – צמיחה שללא ספק מדברת בעד עצמה, עם דחיפה משמעותית של הורדות הריבית בשעתן. עם השנים פחת מספר הגופים, כאשר לגוף פיננסי קטן כמעט בלתי אפשרי להתחרות במחלקות האנליזה, השיווק והשירות של הגדולים. ביקשנו מדגני מספר טיפים. לאור ניסיונו עם משקיעים רבים, שבוחרים במסלולים שלא מתאימים להם ופשוט לא עומדים בעומס, הוא הזכיר בראש ובראשונה את חשיבות ההתאמה האישית של המסלול והבית. מוסד פיננסי טוב הוא כזה שמתנהל בשקיפות וללא ניגודי עניינים, שניתן לראות כיצד תפקד בעליות ובירידות, ושמציג תשואות יפות בשנים האחרונות. ילין לפידות, הדגיש דגני, הוביל ב-23′ את התשואות עם 12%, 2.5% מעל הממוצע, וממוקם גבוה אף ב-24′. טיפ קונקרטי יותר הוא משמעת הן בירידות, שנוהגות להזין את עצמן, והן בעליות שמפתות אותנו להגדיל דווקא כשיקר. כלל אצבע שמזכיר דגני: להגדיל בהדרגה את הרכיב המנייתי ככל שהשוק יורד (מובן שזה רק כלל אצבע – אין לראות בכך תחליף לייעוץ פרטני, וגם לא כל משקיע יוכל לעמוד בכל ירידה ברגע נתון). טיפ חשוב נוסף נוגע לניצול יתרונות המס. כך לדוגמה, בתיק השקעות, אם עשינו 10% תשואה, נשלם 2.5% למס הכנסה (ואולי גם מס יסף), 0.5% בגין קנייה/מכירה/דמי משמרת לבנק ועוד 1% לבית ההשקעות – כלומר, נישאר עם תשואה נטו של 6%. לעומת זאת, בקרן השתלמות אין מס הכנסה ועלויות לבנק, ונישאר עם 9% נטו – 50% יותר מאשר בתרחיש הקודם. לעצמאיים כדאי גם להכיר את האופציה של קרן השתלמות מעל התקרה, שאומנם חייבת במס (על החלק שמעל) אך הוא נדחה למועד המשיכה, ללא עלויות בנקאיות, ועם אפשרות להחליף מסלולים ומנהלים ללא עלות. רפורמת האשכולות וסקטורים מענייניםהאורחים הציגו בפנינו את הרפורמה הנוכחית, החותרת לשקיפות רבה יותר וליכולת השפעה גדולה יותר מצד המתכננים הפיננסיים. מלבד קרן השתלמות במסלול הכללי וקופות גמל במסלולים תלויי גיל, שנותרו בעינם, הרפורמה מחלקת את מסלולי ההשקעה לאשכולות: האשכול המוכר לנו כיום; אשכול המשלב דמי הצלחה וניהול בדומה לקרן גידור; אשכול ללא השקעות לא-סחירות, המאפשר הפחתה בהוצאות הניהול; ואשכול מדדים שמאפשר רכישה של S&P 500 או שילוב מדדים. בילין לפידות יצרו מסלול שדומה לכללי וכמעט כולו מט”חי וללא זיקה לישראל: 45% מניות חו”ל דרך מדדים (57% S&P 500, 17% נאסד”ק, 17% אירופה והיתר שווקים מתעוררים) ו-55% אג”ח חו”ל דרך מדדים. למי שמעוניין להסיט כספים לחו”ל, קופת גמל מהסוג הזה היא דרך יעילה ובמינימום עלויות. למה בכל זאת מבקשים יותר ויותר ישראלים להעביר כספים לבנקים זרים? יונתן נשיא הסביר שרבים רואים בכך פוליסת ביטוח נוספת, עם טריגר משמעותי של המלחמה ועוד קודם לכן הרפורמה המשפטית. בית ההשקעות לא מעודד את המעבר, וישמח לנהל את ההשקעות הדולריות בחו”ל דרך בנקים ישראליים, אך הדבר בהחלט אפשרי. במסגרת פעילות החו”ל של ילין לפידות מנוהלים כמיליארד וחצי דולר, ומחצית הסכום מוחזקת במוסדות פיננסיים זרים – לעומת פחות מרבע לפני שנתיים. סקטורים מעניינים שנשיא מצביע עליהם בעת הזאת בשוק המניות האמריקאי: פיננסים, נדל”ן (חברות ה-REIT שקפצו) ושירותי הבריאות שהיו בהאטה – בדגש על חברות Small-cap (מדד ראסל), עם פטנטים רבים שעומדים לפוג, או לפחות Mid-cap (S&P 400 – אלו שלאחר מאה הראשונות בתוך המדד השלם) שעדיין מאפשרות ליהנות ממכפילים נמוכים יחסית. אשר לאג”ח, אומנם, תשואות ה-5% שהיו באוקטובר כבר מאחורינו, והספּרדים אינם גדולים במיוחד, אך עדיין – 3.65% זה לא מעט בפרספקטיבה ארוכה יותר של 15-10 שנים לאחור (ב-2020 האג”ח נסחר בתשואה שלילית, כך שלא הייתה אפשרות אפילו לשמור על ערך הכסף מפני האינפלציה). לא רע לקבע תשואה של 5.5-5% ל-5-4 שנים קדימה, וכך, במקרה הגרוע, להבטיח תשואה ריאלית של 1.8-1.5%. בסוף, הריבית מתקתקת ומצטברת, ואג”ח כזה מקנה יציבות לתיק (ניתן גם ללכת על אג”ח מובטח, עם שעבוד נכסי החברה, או על אג”ח בכיר, Senior, שאין בו שעבוד אך הוא הראשון בתור). ניצלנו את השיחה לדיון על הכלכלה הישראלית בראי המשקיעים, כשיש המאמינים שהשוק המקומי הוא זול מאוד כעת ולכן מהווה הזדמנות, ולעומתם – מי שסבורים כי לא בכדי הוא זול, והסיכונים כאן רבים מדי. כך או כך, המכפילים בישראל הם מהנמוכים בכלכלה המערבית. בית ההשקעות ילין לפידות נמצא במניות בעיקר בחשיפה לחו”ל, אך באג”ח בעיקר בישראל (35-25% בחו”ל, שזה עדיין גבוה היסטורית ועמד בעבר על 10% בלבד). באי ודאות האופיינית למלחמה, שכרגע עלויותיה מוערכות ב-250 מיליארד שקל ואין לדעת כיצד ומתי תסתיים, בכירי בית ההשקעות מציינים כי הדבר החשוב הוא ניהול סיכונים, פיזור נכון ואנשי מקצוע טובים. -
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
עוד ועוד אינדיקטורים מעלים חשש למיתון בארה"ב ובכלכלה בעולמית, וזה גם הסנטימנט של השוק. במצב כזה, קל לעשות טעויות מסוג all in / all out. ריכזנו עבורכם כמה אסטרטגיות עדיפות.
משהו קורה בכלכלה העולמית. יותר ויותר אינדיקטורים מצביעים על אפשרות של מיתון קרוב. הורדות הריבית במרבית הבנקים המרכזיים (למעט ארה”ב ואוסטרליה) טובות אומנם למניות ולאג”ח, אך מעידות כשלעצמן על סוג של האטה – אולי בדרך למיתון. נכון להיערך לכך – לא בהיסטריה, אלא בעזרת כלים אפקטיביים ואסטרטגיות מדורגות ומוכחות.
ארה"בהריבית עדיין גבוהה ריאלית ביחס לאינפלציה, אבל יעד ה-2% טרם הושג, ולכן הפד לא ממהר להוריד (ריבית ה-PCI עומדת כעת על 2.5%, ה-Core PCI על 2.6%). מדד מנהלי הרכש (PMI) במגזרי השירותים נמצא בהתאוששות ומצביע על התרחבות (מעל 50) מאז אוגוסט. בתעשייה יש מגמה מתמשכת של התכווצות, אבל ממילא לא זה החלק החזק בכלכלה האמריקאית. מדד האינדיקטורים המובילים (שילוב של מספר מדדים החוזים קדימה) מצביע על downside זה תקופה, אך עדיין ללא ירידה של ממש במדדים המאחרים – אנומליה שקצת קשה להסביר (וקשורה כנראה לספיחי משבר הקורונה). בינתיים, אנחנו רואים עלייה הדרגתית ומתמשכת במספר פשיטות הרגל, כפי שאופייני לעתות של ריביות עולות. בשוק העבודה רואים מגמה כללית של ירידת שכר, למרות קפיצה נקודתית באוגוסט, וכך גם במשרות החדשות. מנגד, האבטלה דווקא ירדה לאחר תקופה ארוכה של התרחבות. מגמה של היחלשות ניכרת גם בשוק הקמעונאות, ושוק הדיור די רדום (נדל”ן המשרדים בכלל בקטסטרופה) עם פער הולך וגדל בין גובה השכר הממוצע למחירי הדירות. מחירי הנפט נמצאים בירידה כבר תקופה, וכשזה קורה למרות כל מה שמתרחש במזה”ת ובין רוסיה לאוקראינה, זה בהכרח קשור להאטה בכלכלה העולמית. זו ניכרת גם במדד השבבים בארה”ב, כנראה גם כסוג של התפכחות לאחר ההתנפלות של 2023 סביב ה-AI. כשהציפיות בשמיים, האכזבות בהתאם, כפי שהעידה תגובת העדר הקיצונית לדוח האחרון של אנבידיה (שהיה דווקא מצוין, אך נזכר בו צורך להשקיע יותר במרכיב מסוים הקשור בייצור – וזה הספיק כדי להצניח את המניה). גם הפקטור הפוליטי משפיע, כשהאריס מתכננת להעלות את מס החברות ל-28%, ואילו טראמפ מצהיר שיוריד אותו ל-15%. הסקרים תנודתיים, והשוק בהמתנה דרוכה. בסיכום הנתונים האמיתיים, אין כרגע סימנים להרמת ראש מחודשת של האינפלציה, אך גם לא לצמיחה משמעותית – מה שמוביל ל-41% סיכון למיתון בסקר גולדמן זקס ו-35% אצל ג’יי פי מורגן. הסנטימנט של השוק הוא כבר לגמרי צופה פני מיתון, והוא פסימי בהרבה מהערכות הפד. זה משתקף היטב בצפי להורדות הריבית, בעקום תשואות האג”ח ההולך ומתיישר, בתגובות הקיצוניות לחדשות ועוד. צריך לזכור שספטמבר הוא כמעט תמיד חודש חלש. ועדיין – וגם אם הירידות הנוכחיות של S&P 500 הן רק תיקון לאחר שנגע בשיא – סביר שהעליות הגדולות מאחורינו. לא מן הנמנע שבזמן הקרוב נראה את המדד “מטייל” סביב אותה הרמה, פחות או יותר, בהמתנה לבאות. מה אפשר לעשות?מיתון, צריך לזכור, הוא גם הזדמנות. הוא “מנקה” חברות חלשות מהשוק ומביא חדשות. צריך גם לקחת בחשבון שכל האמור לעיל הוא בגדר “התרעות מודיעיניות” – סימנים מעידים שאין ודאות כי יתממשו, אך גם לא נכון להתעלם מהם. כך או כך, אנחנו לא ב-2008, ובהחלט יש גם אינדיקטורים טובים. חשוב גם לשמור על פרופורציות. אפשר לעשות זאת דרך התחזיות קדימה – עדיין קיים צפי לעליות יפות של המדד בשנה הקרובה, או במבט לאחור – אחרי שנים מאוד “שוריות”, הגיוני שיגיע תיקון. כמו כן, הסטטיסטיקה מראה שלמי שנמצא ב-S&P 500 במשך יותר משנתיים יש סיכוי של מעל 80% להרוויח. אסטרטגיה אפשרית, שנחשבת בטוחה ופשוטה לביצוע, היא להחליט שבכל פעם שהמניות יורדות ב-10% נוספים, מעבירים לאג”ח סכום קבוע. ואז, כשהשוק מתחיל לעלות, הרווחים יכולים להיות גבוהים ואפשר לאסוף סחורה. אפשר גם לשקול להסיט כספים לסקטורים שמפגינים חוזק בניגוד למגמה הכללית של המדד (בריאות, מוצרי צריכה, נדל”ן). כמו כן, בזמנים של ריביות יורדות – ו-2025 אמורה להיות כזאת – טוב להימצא במניות קטנות (Small cap). גם אג”ח Treasury עולה כשהריביות יורדות. עוד אופציה מעניינת היא להיצמד להחלטות של וורן באפט, או לרכוש מניות של ברקשייר האת’ווי שלו שזה עתה חצתה לזמן מה שווי שוק של טריליון דולר (רק “שבע המופלאות” עשו זאת לפניה). התמחור של החברה נמוך, באפט ידוע כשמרן, והאסטרטגיות שלו מוכיחות את עצמן כבר עשורים רבים – כך שדרכו ניתן למעשה להיחשף לשוק באופן כללי (אם כי צריך להודות שסיכון מסוים קשור בגילו המתקדם ובשאלה מה יקרה בחברה אחריו). אירופההאינפלציה ממשיכה לרדת וכבר עומדת על 2.2%, שזה קרוב מאוד ליעד. הריבית, שעומדת כעת על 4.25%, צפויה לרדת שוב השבוע בניסיון להחיות את הכלכלה המקרטעת. בינתיים התוצר מדשדש (0.6% צמיחה) וגם האבטלה דורכת במקום (6.4%). מדד מנהלי הרכש המשולב (שירותים וייצור) נמצא “על הקשקש”, 51% – התרחבות קלה מאוד. המכפילים נמוכים בהתאם. המזרח
סין לא ממריאה, והתחזית היא שלא תעמוד ביעד הצמיחה ל-2024 (5%). ניכרת התכווצות בייצור ודעיכה בשירותים. חברות הטכנולוגיה נראות מעט טוב יותר, אבל הן פחות משמעותיות לכלכלת המדינה. יפן מתכווצת יחד עם הדמוגרפיה. פרדוקסלית, היעדר כוח עבודה פנוי הוא דווקא תמריץ להשקעות בהגדלת היעילות והפריון. אך בעטיין, ונוכח השכר המועלה בלית ברירה, לפי החוק הדרוויניסטי – יש יותר ויותר פשיטות רגל. העלאות השכר גם מגבירות אינפלציה, במדינה שלא רגילה לכך ושתושביה מחזיקים כמויות גדולות של כסף מזומן. לא רק התושבים: ההערכות מדברות על 2.4 טריליון דולר שמוחזקים כמזומנים בחברות. כעת, לאור שחיקת הכסף, חלק משמעותי מזה צפוי להיכנס לשוק המניות. ישראל
הריבית אצלנו עומדת על 4.5%, ואין צפי להורדות כלשהן. האינפלציה עלתה מעט ל-3.2%, ופרמיות הסיכון בשיא – אומנם, הכלכלה מדורגת A+, אך בפועל, חוב מגויס בחו”ל ברמה של BB (יקר יותר ממקסיקו). כך שגם אם נראה עוד הורדות דירוג, צריך לזכור שהשוק כבר ממילא מתמחר אותנו גרוע מכך. הצמיחה, בהשפעת המלחמה, חלשה מאוד, גם התמ”ג העסקי ירד, ובנק ישראל מעריך שנסיים את השנה עם צמיחה של 1.1%. אשר ליחס שקל-דולר, שנע בתוך תעלה רחבה של 3.5-3.75, לבנק ישראל יש די והותר רזרבות מט”ח כדי להתערב ולייצב את המטבע במידת הצורך. בבורסה, מדד ת”א 35 דווקא נגע לאחרונה בשיא, למרות המלחמה, ועכשיו נמצא בתיקון מסוים מטה. בשל המצב ובהשפעת השוק האמריקאי, אין לצפות לפריצה קדימה. אבל בהחלט ניתן לשאוב עידוד מנתוני הבסיס, למשל – ההשקעה הישראלית במו”פ ושיעור העוסקים בכך, ביחס לשאר מדינות ה-OECD. יש בישראל מנועי צמיחה איתנים, ועם פיזור חכם, אין סיבה להפסיק להאמין בכלכלה המקומית. -
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
שנת 2024 מסתמנת כשנת מפנה עבור שוק הקריפטו שממשיך לגדול ולהתייצב, כאשר השווי הכולל שלו נע בסביבות 2.5 טריליון דולר. זהו קפיצה משמעותית ביחס לשנים קודמות, והביקוש למטבעות הדיגיטליים הולך וגובר וצובר עניין בקרב משקיעים רבים בארץ ובחו"ל, גם בבחירות הקרובות בארצות הברית נוצר עניין רב בתחום הקריפטו, כאשר דונאלד טראמפ מתחייב להיות "נשיא הקריפטו", לקדם את מעמד המטבעות הדיגיטליים ולהפוך את ארצות הברית לבירת הקריפטו העולמית. מנגד, קמלה האריס, נציגת המפלגה הדמוקרטית לא ממהרת לתפוס צד בנושא אבל נראה כי היא נוקטת בשמרנות וזהירות בנוגע לפיתוח שוק הקריפטו. גם בתחום קרנות הסל, עם תחילת 2024 ואישור רשות ניירות ערך האמריקאית להנפקת קרנות סל של ביטקוין, השנה נרשמו הישגים משמעותיים עם השקתה של קרן סל החדשה המאגדת בתוכה לא רק את ביטקויין ואית'ריום, אלא גם מטבעות קריפטו נוספים כמו קרדאנו וסולי. קרנות אלו מציעות למשקיעים גיוון רחב ותשואה פוטנציאלית גבוהה, והן הופכות לכלי השקעה פופולרי. הביקוש למסחר במטבעות דיגיטליים הולך וגובר וצובר תאוצה, האם אנחנו בדרך להסדרה של שוק הקריפטו ותחילתו של תור הזהב של השוק? הערב באינווסטור לייב נארח את בן סמוחה, שותף מייסד Cryptojungle וקהילת מדברים קריפטו. ננסה להבין מה צופן לעתיד של שוק הקרפטו ומה חשוב לנו המשקיעים לקחת בחשבון לפני השקעה.
-
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
למדנו איך להשתמש במכפיל שילר ובחנו את הרלוונטיות שלו לשוק של היום עם שלמה מרציאנו, מנהל ההשקעות הראשי באינווסטור שאחראי על תחום ניהול התיקים בחברה.
-
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועודאיך בוחנים את איכות ההנהלה כמשקיעים פרטיים?הנהלה טובה היא עמוד השדרה של כל חברה מצליחה ויש לה השפעה על כל היבטי הפעילות העסקית, החל מניהול משאבים ותכנון אסטרטגי ועד ליצירת תרבות ארגונית חיובית בתקופת ההתפוצצות הטכנולוגית הסביבה העסקית משתנה בקצב מסחרר ובחירה בהנהלה טובה לפעמים חשובה לא פחות מבחירה במוצר טוב.
תחשבו על השינויים שמרבית העסקים היו צריכים לעבור בעשרים השנים האחרונות – דיגיטציה, שיווק אונליין, מעבר לענן, עיבוי מערכי סייבר, רגולציית פרטיות, איסוף וניתוח דאטא, הטמעת בינה מלאכותית ועוד. בעת קבלת ההחלטה האם ההשקעה בחברה מסוימת כדאית, ניקח בחשבון גם את החשיבות של גרעין שליטה, בעל מניות או קבוצת בעלי מניות שלהם השפעה מכרעת על קבלת ההחלטות בחברה גרעין שליטה יציב יכול לספק ניהול עקבי ואסטרטגי לחברה, להפחית את החשש משינויים ניהוליים חדים ולהבטיח מיקוד ארוך טווח בפיתוח העסקי.
עם זאת, חשוב שגרעין שליטה יהיה שקוף ופועל לטובת כל בעלי המניות ולא רק לטובת האינטרסים האישיים שלו.
ארחנו את ראובן קפלן, מנכ”ל עמידר ופסגות לשעבר, וניסינו להבין יותר לעומק איך ניתן ללמוד על איכות ההנהלה והדירקטוריון, מהם השיקולים הנוספים שצריך לקחת לגביהן ומה ההשפעה של גרעין שליטה על כדאיות ההשקעה.ן -
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
ההתפתחויות האחרונות בשוק האמריקאי. האם אירופה יוצאת מהמיתון. יפן מעלה ריבית לראשונה מזה שנים, המלחמה במזה"ת מתעצמת, ומה חדש בכלכלת ישראל?איך מתקדמת מגמת הורדות הריבית בעולם? מה הקשר בין מערכת הבחירות בארה”ב לאינפלציה ולריבית? ההתפתחויות האחרונות בשוק האמריקאי, מחליפים שחקנים? איך מתקדמת עונת הדוחות ואלו סקטורים צפויים להוביל?
האם אירופה יוצאת מהמיתון, מה קורה בבריטניה? יפן מעלה ריבית לראשונה מזה שנים, למה מה קרה…? המלחמה במזה”ת מתעצמת, ומה חדש בכלכלת ישראל? -
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
הפעם ניסינו לענות על השאלה – מה קורה בסין בימים אלו והאם למשקיעים יש מה לחפש שם?
לטובת הנושא ארחנו את יובל וינרב מייסד שותף, Krystal Eight ומנחה הפודקאסט ״להבין את סין״.
המשקיעים הקצת יותר ותיקים זוכרים בודאי שלפני עשר שנים סין הייתה אחד מהשווקים הכי חמים להשקעה, משקיעי וול סטריט נהרו למניות הסיניות, וכמעט כל מה שהריח מטכנולוגיה סינית הפך להיות סחורה מבוקשת. לפני כחמש שנים כל זה החל להשתנות כאשר אמון המשקיעים נסדק ולאחר נשבר בסיפור אליבאבא ועצירת ההנפקה של חברת הבת אנט- ומאז הממשל הטיל שלל סנקציות שהגבילו מאוד את תאבון הסיכון של משקיעים להשקעה בחברות סיניות גלובליות ומובילות, אשר ברור לכולם שאם היו מהמערב היו נסחרות במכפילים אחרים לגמרי, אך ״הפרמייה הסינית״ לוחצת אותן למטה. ומידה רבה של צדק יש לומר.
אז מה קורה היום?
האם סין עדיין מקום בו משקיע יכול למצוא הזדמנויות? האם כדאי בכלל להשקיע בסין לאור ההתרחשויות בחמש הנשים האחרונות? ואם כן, מה צריך להבין ולהכיר על סין ועל הממשל כדי בכל זאת למצוא את המקומות שמקבלים תמיכה להשקעות – לעומת אזורים וסקטורים שלא כדאי לשים בהם כסף? שאלה לא פשוטה שמצריכה דיון מעמיק אותו עשינו יחד עם המומחה שלנו לסין – יובל וינרב. -
מוזמנים לקורסים וובינרים בחינם, הצטרפות לרשימת התפוצה שלנו, ערוץ הכשירים, צ׳קאפ פיננסי ועוד
למה, אם וכאשר ענני המלחמה יתפזרו, אפשר לצפות כאן לעליית ערך שלא נראה בשום מקום אחר? רו"ח אמיר איל, בעלים ויו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים, בניתוח מרתק על השווקים
הוא מלווה מקרוב את שוק ההון והכלכלה הישראלית כבר כמה עשורים טובים. הוא מעיד על עצמו שחווה כבר כמה וכמה “סופי עולם”, החל ממפולת הבנקים של 1983. הוא גם אורח קבוע בסלון של כולנו, מ”לילה כלכלי” הוותיקה של ערוץ 10 ועד “הכרישים” של קשת. עם פרספקטיבה כל כך מכובדת, וניהול של 20 מיליארד שקל מכספי הציבור, בהחלט כדאי להקשיב לניתוח שלו – הן במאקרו והן במה שנוגע לשווקים וסגמנטים ספציפיים. ובניתוח של רו”ח אמיר איל, בעלים ויו”ר קבוצת אינפיניטי (בית השקעות וחברת גמל, גם בית ההשקעות הנפרד אילים) – ישראל היא מקום מצוין להיות בו.
כן, גם עמוק בתוך החודש התשיעי למלחמה שעוד לא רואים את סופה, גם מול מערכה דיפלומטית קשה, אנטישמיות מבעבעת ומה שנראה כאמברגו נשק הולך ומתהדק, ולמחרת תקיפה ישראלית בזירה רחוקה ולא מוכרת, עיר הנמל חודיידה שבתימן – איל אופטימי למדי. הוא מזכיר את אירופה המתחמשת לראשונה זה 80 שנה מאימת הרוסים, ופוסק: מי שרוצה להגן על השמיים שלו ורואה יירוטים כל כך מרשימים, את חץ 3 שעושה את העבודה, פחות מתרשם מאיסור כניסה לסלון אווירי כזה או אחר. על הרקע הזה, כשסביב 130-120 חברות – לרבות חברות “ברזלים” ותיקות – הן כיום חלק משרשרת האספקה החיונית של תעשיות הנשק המתוחכמות של ישראל, איל מדבר על עשור זהב שמצפה לכלכלה המקומית, לא פחות. הוא מונה חמישה מנועי צמיחה אימננטיים:1. הדמוגרפיה, החריגה בכל קנה מידה ביחס ל-OECD (גידול של 2.2% באוכלוסייה מדי שנה), ופירושה ביקוש תמידי למגורים, לתשתיות, לעבודה ולכסף נוסף, כדרייב קבוע שמזין את הכלכלה מלמטה.2. הביטחון, בעולם דו-קוטבי וכאוטי שחייב להתמגן ולהיערך לבאות.3. הגז הטבעי וספיחיו (כולל מאגרים שמייצאים נפט וחומרי גלם חיוניים נוספים), על כל העוצמה שעצמאות אנרגטית מביאה איתה. למשל, העובדה שעליית מחירי האנרגיה בעולם הופכת בהדרגה לבשורה טובה עבורנו, כיוון שהפכנו מקונים למוכרים. או העובדה שהעיר הראשונה שתוחשך בעימות נרחב עם חיזבאללה היא בכלל קהיר, התלויה בגז הישראלי. או זה שתקיפת האסדות תהווה למעשה פגיעה ישירה באינטרסים בריטיים ואמריקאיים, בגלל מבנה השותפות העסקית. או האפשרות שהפרוזדור הימי והיבשתי לסין, גם כמחזיקת הנמל החדש בחיפה וכמי ש”קנתה” את איראן לעשרות שנים, יהווה אולי גורם מרסן מול האיראנים.4.הטכנולוגיה, שגם אם היא חווה האטה (שאותה אגב איל מייחס יותר מהכול לריבית האטרקטיבית אשר מרחיקה משקיעים מה-VC), וגם אם אנחנו קצת מאחור בנושא ה-AI, אין תאגיד ענק שלא מחזיק כאן מרכז פיתוח ונשען יותר ויותר על האקוסיסטם הישראלי. 5. הדנ”א החדשני והשוקק שמאפיין אותנו. המנטליות שזורמת לנו בעורקים. לצד כל זאת, צריך גם לזכור את הסכמי אברהם, את הקרע המחריף בין סונים לשיעים ואת התזזית הכללית במזרח התיכון, שיחד עם חמשת מנועי הצמיחה, יוצרים עולם שלם של הזדמנויות לבריתות אסטרטגיות רוויות אינטרסים משלל סוגים. ה"סיפור" הוא לא הסיפורהגישה שלו להשקעות היא זהירה, אפילו שמרנית. הוא למשל לא נוטל חוב, אלא נשען אך ורק על צמיחה גנרית, ומעולם לא שם את כספם של המשקיעים דרכו היכן שאין ודאות שהדאטה אמין (ע”ע סין). להשקעות הוא ניגש תוך ניהול סיכונים הדוק, ללא חשש אך עם תשומת לב יתרה לפרופורציה. והסיפור הגדול מבחינתו הוא לא ה”סיפור” (למשל, מניית זום בתחילת הקורונה) אלא המחיר באותה נקודת זמן. מתוך הגישה הזאת, נכון לעכשיו ובשים לב למחיר, הוא מזהה כסגמנטים מעניינים את תחום התשתיות (חברות בנייה, אגב פינוי-בינוי יותר מיזמות, צורך במגורים לאוכלוסייה הצומחת והשיקום שאחרי המלחמה), הבנקאות והקמעונאות. איל מזכיר שהצטברו כאן סכומי עתק בחסכונות הפנסיוניים שכעת מנהליהם חופשיים יותר להשקיע, ללא הקצאה לאג”ח מיועדות. לכאורה, רק מהסכום שהשתחרר ניתן לפתור את בעיית הבנייה. אבל בסוף, הכול עניין של ניהול והסרת חסמים ביורוקרטיים. מישהו צריך לקבל את ההחלטה, ובהקשר הזה, עם אין סוף ערעורים – חלקם מוצדקים וחלקם פחות – התהליכים מתעכבים לנצח, כמעין פגם קבוע בדמוקרטיה. אבל לא תהיה ברירה: ישראל חייבת לסגור את פערי התשתיות ביחס לאירופה, בדגש על תחבורה ציבורית, ונדרש אקלים מסוים של הנהגה כדי שזה יקרה. כך או כך, ביום שאחרי המלחמה וחוסר הוודאות שמאפיין אותה, איל מניח – וגם מאמין (ובאותה הזדמנות מזכיר שהשקעות זה לא רק אנליטיקה, צריך גם להאמין במשהו) – שהשוק הישראלי “יעוף”. אם ישתחרר מה שצריך להשתחרר כאן, אנחנו צפויים לעליית ערך דרמטית שקשה יהיה למצוא במקומות אחרים. בהשקעות חו”ל, אינפיניטי היא בחשיפה משמעותית לארה”ב, עם השקעות גם באירופה. למי שרוצה לפזר גם מעבר, איל ממליץ על סל מדדים, אולי MSCI שידגום את יפן וה-BRIX, אך ללא חשיפה רחבה לסין מהסיבות שצוינו קודם. גם אירופה, למרות חברות לגסי מצוינות, היא בעייתית בעיניו לטווח הארוך, עם אי שקט פנימי ותהליכים דמוגרפיים שצריך לשים אליהם לב. ניתחנו יחד את שוק האמריקאי, על השסעים, הגירעון והחוב הענק שמאפיין אותו כעת, ואת מלכודת החוב והייצור שהסינים טמנו בהצלחה רבה. ניתחנו את מגמות הדה-גלובליזציה והגלישה בחזרה לעולם מקוטב, על כלל המשמעותיות הכלכליות הנובעות מכך. ולבסוף, גם את הפוליטיקה בוושינגטון, כאשר תוך כדי השיחה שלנו התחוללה שם דרמת ענק עם גלי הדף בעולם כולו – ג’ו ביידן הודיע על פרישה מהמרוץ. את ההשפעות המיידיות על הבורסה נגלה רק למחרת, עם חידוש המסחר. - Mostrar mais
