Episódios
-
השגרה היומיומית שלנו מנוהלת על ידי הטכנולוגיה וגוגל הוא רק אחת הפלטפורמות שמנהלות אותנו בין היתר באמצעות מיילים, ניווט במרחב, המלצות למסעדות ואירועי תרבות, ואחסון תמונות ומסמכים. ד״ר אסף אוזן משוחח עם ד״ר אושרי בר גיל, מהתוכנית לפרשנות ותרבות על האופן שבו השגרה הזו, משנה את תפיסת המציאות שלנו. האם אנחנו עדיין שולטים בחיינו, או שהעוזר האישי שלנו, שלומד אותנו כל הזמן, מעצב את דמותנו בדרכו? ובאופן כללי, איך זה להיות אדם בעולם רווי טכנולוגיות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
מה הפילוסופיה יכולה ללמד אותנו על התמודדות עם טרור? שאלה זו שבה להעסיק את עולם הפילוסופיה במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר. ד"ר אסף אוזן משוחח עם ד״ר דרור ינון, מהתוכנית לפרשנות ותרבות, על טרור, אלימות, צדק ומוסר בעידן הגלובליזציה.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
Estão a faltar episódios?
-
מלחמת חרבות ברזל גילתה לנו לא מעט גיבורים וגיבורות שהושיטו יד לעזרה וסיכנו את חייהם. האם בכל מצב אנו מושיטים יד לעזרה, או שלפעמים נעדיף להתעלם ולעבור הלאה? נדבר היום על ״אפקט הצופה מהצד״, עם ד״ר טלי גזית, מרצה בכירה במחלקה למדעי המידע המתמחה בפסיכולוגיה של האינטרנט. מראיין - אורי טולידאנועקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
מי היו המכבים, מה הוביל למרד החשמונאים וכיצד המרד הגדול באנטיוכוס עזר לעצב את הנרטיב של חג החנוכה שכולנו מכירים? ד"ר אבנר אקר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מדבר על המקורות ההיסטוריים של חג החנוכה.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
אנו מצויים בתקופה שבה שטף של אלגוריתמים חמושים בבליוני פרמטרים, קוראים אותנו ולומדים אותנו בכל רגע בחיינו. פרופ׳ לירן רזינסקי מהתוכנית לפרשנות ותרבות דן בשאלה מה זה אומר להיות בן אדם בעולם שבו האלגוריתמים רואים אותנו? כיצד הם עלולים להשפיע על תפיסת הזהות העצמית שלנו והאם יש איזו יד נעלמה ששולטת על חיינו באמצעותם? מראיין: ד"ר אסף אוזןעקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
האם המירוץ אחר פיתוחים טכנולוגיים הופך אותנו ליותר חופשיים ומאושרים או שמא ליותר תלותיים והרבה יותר מודאגים? ד"ר אלה קליק מהתוכנית לפרשנות ותרבות עוסקת בשאלה - לאן הטכנולוגיה לוקחת אותנו? מראיין: ד״ר אסף אוזןעקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
מצד אחד מילים הם הבסיס לכל תקשורת ולכל פעולה שלנו בעולם, ומצד שני יש יאמרו שזה פלא שאנו בכלל מבינים אחד את השני. ד״ר דורית למברגר מהתוכנית לפרשנות ותרבות תסביר איך בכלל נוצרת הבנה דרך מילים, אבל גם, איך המילים שלנו פועלות במרחב הממשי ויוצרות מציאות. מראיין: ד"ר אסף אוזןעקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
איך נפער פער כה עמוק בין תומכי ישראל ומבקריה מאז אירועי ה-7 באוקטובר? פרופ׳ ענר גוברין מהתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות בוחן את הקיטוב החברתי הזה דרך דיון בסוגיות של רוע, שיפוט מוסרי ויחסי חזק-חלש, ושואל - האם נותר עוד מקום לתקווה? מראיין: ד"ר אסף אוזן.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
במהלך טריפ של LSD, ג'ון לנון ניגש לחברו הטוב ואמר לו, "אני ישו". פרופ' איל רגב מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מנתח את האמירה הזאת, את שיריו של לנון ואת מסלול חייו, ותוך כדי כך חושף את הביקורת של לנון על הנצרות וכיצד ישו האדם, שימש עבורו כמודל למסר של Love and Peace.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
מקורות שונים חושפים יחסים קשים בין ישו לבני משפחתו. אם מבשר הנצרות לא היה בנו של אלוהים, אז מי היה אביו? ד"ר דן יפה מבית הספר ללימודי יסוד ביהדות מדבר על יחסיו של ישו עם בני משפחתו בפרק חמישי בסדרה
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
מה היה יחסו של ישו ליהדות? האם הוא כפר בה או שמא אמונתו רק שיקפה את הסיכסוך הפנימי ששרר בחברה היהודית? ד"ר דן יפה מבית הספר ללימודי יסוד ביהדות בפרק רביעי בסדרה
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
מדוע בוחר מתי ב״בשורה על פי מתי״ להציג את לידתו של ישו כלידה ניסית? ואל אילו מאמינים הוא מכוון בפניה הזו? ד"ר דן יפה מביה"ס ללימודי יסוד ביהדות בפרק שלישי בסדרה
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
האם ישו היה דמות אמיתית בהיסטוריה? אילו מקורות נוצריים מספרים על חייו ומעשיו? ד"ר דן יפה מביה"ס ללימודי יסוד ביהדות מדבר על משמעות המושג ״נצרות״ ועל ההשלכות הפוליטיות שלו, הנובעות מדמותו של ישו בעולם. פרק שני בסדרה
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
ישוע הגלילי היה יהודי פשוט המחובר לטבע. כיצד קרה שדווקא הוא הצליח ליצור זרם חדש ביהדות שמאוחר יותר הוביל להתפתחותה של הדת הנוצרית? ד"ר דן יפה מבית הספר ללימודי יסוד ביהדות מדבר על צמיחתה של הנצרות.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
הקיסרים רוממו את רומא לדרגת אימפריה, אבל הם גם אלה שהפילו אותה. בפרק החמישי בסדרה על קיסרי רומא העתיקה, מתמקדת ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, בשושלת הסוורית, ומספרת כיצד התנהלותם של קומודוס, סוורוס, קרקלה, גטה, אלגבל וסוורוס אלכסנדר הובילה לנפילתה של האימפריה הרומית.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
מי היו הקיסרים ששלטו ברומא בתקופה בה האימפריה הרומית שגשגה יותר מכל? בפרק הרביעי בסדרה, ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, מציגה את 5 הקיסרים הטובים - נרווה ,טריאנוס, הדריאנוס, אנטינואוס ואורליוס, ומתארת כיצד תרמו הכישורים האישיים שלהם להצלחתה של האימפריה הרומית.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
כיצד הפכה הקיסרות למוסד ברומא? ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, מספרת בפרק השלישי בסדרה את סיפורה של השושלת הפלאבית, ובתוך כך מנתחת את אופיים של 3 הקיסרים בשושלת זו - וספסיאנוס, טיטוס ודומטיאנוס.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
בפרק השני בסדרה מתארת ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, את עלילותיה של שושלת הקיסרים הראשונה -השושלת היוליו-קלאודית. היא מתייחסת לשאלה האם טיבריוס, קליגולה, קלאודיוס ונרון, היו קיסרים טובים? ולמי?עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
מי היו קיסרי רומא וכיצד הם שמרו על ההגמוניה שלהם בעולם העתיק במשך כחמש מאות שנה? בפרק הראשון על קיסרי רומא העתיקה, מתארת ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, את התנאים שהובילו להקמת הקיסרות (או בשמה הרומי - הפרינקיפאט). היא מסבירה מדוע יוליוס קיסר לא היה הקיסר הראשון, אלא אחיינו - אוגוסטוס, וכיצד התפתחו שושלות הקיסרים שבאו אחריו.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
-
מה שיעורן של הנשים בקרב המנהלים הבכירים בישראל? האם חברות שמנוהלות על ידי נשים מצליחות יותר? עירית קליפר אבני מהחוג המשולב למדעי החברה מדברת על הסטטוס העסקי של נשים בחברות הגדולות במשק הישראלי, וגם נותנת כמה טיפים להתנהלות בצמרת.
עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
- Mostrar mais
