Episódios
-
פרופ' עמוס גולדברג עוסק בסוגיות של אלימות ושל זיכרון ומלמד באוניברסיטה העברית. ספרו החדש "וזכרת" מתמודד עם האופנים שבהם אנו זוכרים את השואה ואת הנכבה. השיחה נעה בין היסטוריה לאקטואליה, בין אפשרות פיוס להמשך המלחמה וגם לשאלה האם בעזה מתקיים רצח עם. זה לא פרק קל להאזנה, אבל עמוס הוא בן שיח מרתק.
-
פגשנו את דנאל אל-פלג, במאית הסרט "המושל", לשיחה על סרטה החדש. הסרט, שזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע האחרון בירושלים, נע בין הממשל הצבאי על הפלסטינים אזרחי ישראל (1948-1966) לבין סודות משפחתיים הנוגעים לסבה, צבי אל-פלג, שכיהן מספר פעמים כמושל צבאי.
-
Estão a faltar episódios?
-
בפרק התארחה אילת הלר, שסרטה "דגל שחור" שעוסק בטבח כפר קאסם, זכה בפרס חבר השופטים בפסטיבל דוקאביב האחרון. אילת סיפרה על תהליך העבודה על הסרט, המבוסס על אלפי עמודי הפרוטוקולים של משפט השוטרים שהשתתפו בטבח, על החשש שאחרי 7 באוקטובר הסרט ייגנז, הניסיון של מארגני הפסטיבל לדחות את הקרנתו, ועל הרלוונטיות של מה שהתרחש בכפר קאסם לפני כמעט 70 שנה - להבנת המציאות שלנו כיום.
-
בפרק התארחה הבמאית נטע שושני, לשיחה על סרטה התיעודי "1948- לזכור ולשכוח". הסרט עדיין לא שודר בטלוויזיה, אך שר התקשורת שלמה קרעי כבר הספיק לדרוש מתאגיד השידור לגנוז אותו. בשיחה עם נטע, שהוקלטה לפני 7 באוקטובר, היא סיפרה על המאמץ שלה להבין לא רק מה קרה במלחמה ההיא אלא בעיקר איך אנחנו זוכרים אותה ובאיזה אופן היא נוכחת – או מושכחת – בחיינו כיום.
-
בפרק מתארח ד"ר גיא לרון מהמחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית. גיא עוסק בשנים האחרונות בתפקידם של משאבי אנרגיה – ובעיקר נפט – בהיסטוריה של המזרח התיכון, ובפרט בסכסוך של ישראל עם שכנותיה. לפי גיא, גם את האירועים שהובילו לשבעה באוקטובר יש להבין על רקע עימות בין-מעצמתי הסובב סביב שאלות של אנרגיה.
-
אדם רז משוחח עם הבלשן פרופ' עידן לנדו, בעל הבלוג הפופולרי "לא למות טיפש". שיחה על כתיבה, קריאה ומאורעות השעה, שהחלה בייאוש, עברה דרך אורוול וחומסקי והסתיימה בתקווה.
-
בפרק השני בסדרת השיחות "חלוקת הארץ" אדם רז שוחח עם העיתונאי עקיבא אלדר, שהכיר מקרוב את מה שהתרחש ברשות הפלסטינית בראשית שנות האלפיים. אלדר סיפר מדוע הוא כופר בתפיסה הרווחות שיאסר ערפאת לא היה פרטנר לסיום הסכסוך, ולמה לדעתו ביצוע תוכנית התנתקות היתה הבחירה באפשרות הגרועה ביותר להתמודדות עם הסכסוך.
-
בפרק הראשון בסדרת הפודקאסט של מכון עקבות: "חלוקת הארץ" אדם רז נפגש עם עו"ד דב ויסגלס, לשיחה אינטימית שחושפת את מאחורי הקלעים של התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים מפיו של אחד האנשים הכי בכירים שהיו בחדר המשא ומתן. ויסגלס, יועצו הקרוב של ראש הממשלה אריאל שרון ואחד ממנסחי תוכנית ההתנתקות, מספר על ההיגיון שעמד מאחורי התוכנית, שלדבריו לא נועדה למנוע הקמה של מדינה פלסטינית. לטענתו, ההחלטה על הנסיגה מעזה אמנם התקבלה באופן חד צדדי על ידי ישראל - אך יצאה לפועל בשיתוף פעולה מלא עם הפלסטינים.
.
-
אדם רז בשיחה עם עו"ד מיכאל ספרד, מומחה למשפט בינלאומי ולדיני כיבוש. על רקע המלחמה הנמשכת בעזה, אדם ומיכאל שוחחו על היחסים הדואליים של ישראל עם המשפט הבינלאומי, על השיח הציבורי שהקצין מאז 7 באוקטובר ומשפיע על אופן הלחימה של ישראל בשטח, ועל השינוי שמתרחש באופי ובמנטליות של החברה הישראלית.
-
בפרק זה פגשנו את טל שטיינר, מנכ"לית הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל. שוחחנו עם טל על החשש הכפול מעינויים בימים אלה – של החטופים הישראלים שנמצאים בעזה, אבל גם של מחבלי החמאס ממתקפת ה-7 באוקטובר שמוחזקים כרגע בידי ישראל. שמענו ממנה כיצד ההצרה הנוכחית של חופש הביטוי מייצרת פוטנציאל לאלימות משטרתית ולרדיפה בתוך ישראל, ולמה מחקרים מראים שהשימוש בעינויים לא מביא יותר ביטחון – אלא להפך.
-
בפרק זה שוחחנו עם שירה ליבנה, מנהלת מחלקת שטחים כבושים באגודה לזכויות האזרח. שמענו משירה על הייחודיות והקיצוניות של הסיטואציה הנוכחית - אפילו בשביל ארגון ותיק כמו האגודה. שירה סיפרה על הקושי להסתמך על כלים משפטיים לצורך הגנה על זכויות אדם בימים שבהם בית המשפט מצוי תחת מתקפה, על גל האלימות בגדה המערבית וההפקרה הכפולה של תושבי מזרח ירושלים, ועל המתקפה המיוחצנת של המשטרה על חופש הביטוי בישראל.
-
בפרק זה שוחחנו עם רגד ג'ראיסי – מנכ"לית שותפה של עמותת סיכוי-אופוק. רגד סיפרה על הקושי היומיומי בניהול ארגון משותף ליהודים וערבים בימים שבהם המתח, הדאגה והחרדה נמצאים בשיאם. עוד שמענו ממנה על הפחד שעוררה מתקפת החמאס בקרב האזרחים הפלסטינים, פחד שונה מהפחד היהודי אבל לא פחות עוצמתי ממנו, וגם על העבודה מול משרדי ממשלה לא מתפקדים ועל המחשבות - האופטימיות משהו - ליום שאחרי.
-
בפרק זה שוחחנו עם תניה הארי, מנכ"לית ארגון גישה, שמכיר יותר מכולם את הנעשה ברצועת עזה. שמענו מתניה על הדאגה הכפולה של חברי הארגון, שכמו כולם איבדו בני משפחה, מכרים וחברים באירועי הזוועה של 7 באוקטובר, ובמקביל חרדים כעת לשלומם של מכרים, קולגות ואנשי קשר מרצועת עזה; על העבודה מסביב לשעון כדי לנסות ולעצור את הפגיעה חסרת התקדים באוכלוסייה אזרחית, ועל הקושי לתווך החוצה את מה שהם רואים ברצועה – באופן שיאפשר לאנשים בישראל ובעולם להקשיב.
-
לאחר ההלם הראשוני שחווינו עם חשיפת מעשי הזוועה של ה-7 באוקטובר וכל מה שבא בעקבות אותו יום ומתרחש עדיין, יצאנו למסע בין כמה מחברינו בארגוני זכויות האדם שפועלים בישראל. שוחחנו איתם על פעילותם וכיצד היא השתנתה מאז 7 באוקטובר, ושמענו על הקשיים בעבודה לקידום זכויות האדם בימים אלה, על הדילמות ועל ההתמודדות איתן. בפרק הראשון פגשנו את ד"ר גיא שלו, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם. גיא סיפר על פעילות הארגון בימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר, שכללה ניסיונות לתת מענה לצרכים הרפואיים של החטופים בעזה, תושבי העוטף שפונו, עובדים זרים שנותרו ללא כתובת, וכן של תושבי עזה ואנשי מערכת הבריאות העזתית שאיתה הארגון נמצא בקשר הדוק. עוד שמענו מגיא על הניסיונות להשפיע על המדיניות הישראלית ולרסן את הפגיעה בחפים מפשע, ועל האתגר הגדול של קהילת זכויות האדם: איך לדבר על מעשי הזוועה הנוראיים וחסרי ההצדקה שביצע חמאס באופן שאינו מנותק מהקשר.
-
הפעם התארח לשיחה ההיסטוריון ד"ר עמרי שפר רביב, שסיפר על המחקר שלו שעוסק במינהל הישראלי בשטחים שנכבשו ב-1967. איך התפתחה והתעצבה השיטה הישראלית לשליטה המתמשכת בשטחים שנכבשו ובפלסטינים שחיים בהם? מתי הבינו בממשלה שהשליטה הצבאית בשטחים היא מצב קבוע? ובאילו דרכים פעלה ישראל כדי לעודד את תושבי השטחים לעזוב בהמוניהם ולא לחזור?
-
פרק חדש של הפודקאסט שלנו, שיחות על מחקרים, עלה לאוויר!
בפרק התארחה ד"ר יעל ברדה מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, שסיפרה לאדם רז על המחקר שלה שהתחיל כאשר היתה עורכת דין שייצגה פלסטינים בבתי משפט צבאיים. כיצד עובדים המנגנונים הבירוקרטיים של הכיבוש, ואיך קורה שהפקידים בשטח הם שמייצרים את המדיניות? וכיצד התגלגל המבנה הקולוניאלי הבריטי אל השליטה הישראלית על הפלסטינים בשטחים?
-
כעת באוויר: הפרק השלישי בסדרת הפודקאסט החדשה שלנו – שיחות על מחקרים. הפעם התארחה בפודקאסט ההיסטוריונית ד"ר לינה דלאשה, שסיפרה על המחקר שלה המתמקד בעיר נצרת. מדוע הפכה נצרת אחרי 1948 ל"עיר פלסטינית בעל כורחה"? ואיך העובדה שישראל היא מדינת מעקב הופכת ליתרון למי שחוקר את החברה הפלסטינית?
-
הפעם התארח לשיחה ההיסטוריון בני מוריס, שסיפר לנו מה עוד נותר לדעתו לחקור בנוגע ל-1948, מה השתנה מבחינת הגישה לחומרים ארכיוניים בישראל, ומה הוא חושב על הטענה שמושמעת נגדו לא פעם – על כך ששינה את עמדתו בנוגע להיסטוריה של הסכסוך בעקבות האינתיפאדה השנייה.
-
סדרת הפודקאסט החדשה שלנו עכשיו באוויר! בסדרה "אמצעים וכוונות – שיחות על מחקרים", חוקר המכון, אדם רז, משוחח עם כמה מהחוקרות והחוקרים הבולטים שעוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כדי לשמוע מהם על הזווית הייחודית שלהם. בפרק הראשון התארח ההיסטוריון ד"ר שי חזקני, שסיפר על ספרו החדש שעוסק במלחמת 1948 כפי שחוו אותה אלו שהשתתפו בה, ובאופן שבו המלחמה עיצבה ומעצבת את הסכסוך עד היום. האזינו לפרק הראשון כאן, ובכל פלטפורמות הפודקאסט.
-
באוקטובר 1967 נסעו שני שוטרי מג"ב באזור לטרון כאשר משאית ובה שני עובדי מע"צ פלסטינים כמעט התנגשה בהם. בתגובה הסיעו השוטרים את הפלסטינים לשטח פתוח ושם ירו בהם 17 קליעים בגבם. מה עמד מאחורי הרצח הסתמי? פרק זה חוזר אל אחד המקרים הבודדים – אם לא היחיד – שבהם הורשע איש כוחות הביטחון ברצח פלסטינים.
- Mostrar mais
