Episódios
-
שמענו הרבה בחודשים האחרונים על איך הבינה המלאכותית הגנרטיבית הולכת לשנות את חיינו, ושמענו גם לא מעט על הסכנות הפוטנציאליות הרבות שהטכנולוגיה מציבה לנו ולמערכת הכלכלית כפי שאנו מכירים אותה. אבל איך מתמודדים עם הסכנות האלו באופן שיאפשר עדיין להנות מיתרונות הבינה המלאכותית? זו שאלה שמדינות שונות בעולם מנסות להשיב עליה. לד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ייתכן שיש את התשובה, אחרי שחיברה ספר שעוסק באתגרי האסדרה של בינה מלאכותית ובדרכים להתמודד איתם.
"אני לא בוטחת בחברות שייקחו אחריות על עצמן", היא אומרת. "דרושה התארגנות ברמה עולמית כדי להתמודד עם האחריות ועם הנזקים. בישראל, הצורך לאסדר לא נמצא על השולחן של מקבלי ההחלטות. צריך אוריינות דיגיטלית, מקבלי ההחלטות לא מבינים בתחום הזה שום דבר. העולם של בינה מלאכותית יביא הרבה התמודדויות חברתיות, ולכן דווקא בזמן כל כך משמעותי צריך חוזה יציב בין הממשלה לאזרחים שלה. זה מה שמאוד חסר לנו עכשיו. אני חוששת שפוליטיקאים בקונסטלציה הנוכחית ישתמשו בבינה מלאכותית לצרכים שלהם, אבל לא ידאגו לצרכים שלכם, שלי ושל הילדים שלנו".
השבוע בקוקיות: עומר על יום מושלם עם הילדים בחיפה, שירלי על ספר הביכורים העצוב של לילך וולך.
-
זום, מבשרת עידן העבודה מהבית, הודיעה על החזרת העובדים למשרדים. דיברנו עם סופי שולמן, פרשנית ההייטק ושוק ההון של כלכליסט, שאומרת על עבודה מהבית: "הפרודוקטיביות יורדת. לא צריך להיות מומחה או אנליסט, מספיק לרדת למטה בצהריים לסופר השכונתי, לבריכה או לשטיפת רכב כדי לגלות שהרבה אנשים מסתובבים בחוץ בזמן שהבוס שלהם בטוח שהם עובדים".
שולמן מסבירה כי "גם אם הטרנד עכשיו נוטה לחזרה למשרד, יישאר איתנו השינוי הקונספטואלי העמוק, שנותן לגיטימציה לעבוד מהבית לפחות יום-יומיים בשבוע. אבל היום כולם מבינים שאי אפשר לגמרי לא להגיע למשרד, שזה פוגע במעסיק וגם בעובד".
וגם: מה למדנו מהדו"חות הרבעוניים של ענקיות הטכנולוגיה.
השבוע בקוקיות: מה הקשר בין בעל חנות רהיטים לג'קסון פייב, ואיך זה יכול להיות שמחלקה גניקולוגית באנגליה היא בול כמו בישראל.
-
Estão a faltar episódios?
-
מיקרוסופט השיקה החודש שבב חדש שישמש באז'ור, פלטרפורמת הענן הענקית שלה, והשבב הזה פותח בישראל. אירחנו לפרק מיוחד של קוקיז את ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח.
סיימון מספר ש"עשרות רבות עובדים על זה, מכל המגזרים בחברה, מהנדסי תוכנה וחומרה, דיפ טק, המהנדסים הטובים ביותר שישראל יכולה להציע. כל זה כדי להציע את החדשנות הזאת למאות מיליונים של משתמשים שהולכים ליהנות מהפיתוח הנעשה שנעשה בחיפה".
לדברי סיימון, הדומיננטיות הישראלית נמשכת ובאה לידי ביטוי גם במיקרוסופט: "שלוש ההכרזות הראשונות של החברה בעניין שילוב GPT במוצרים יצאו ממרכז הפיתוח בישראל ומאז יצאו עוד ועוד הכרזות. יש פה מומחיות מאוד עמוקה ורחבה בבינה מלאכותית והרבה מהעשייה העולמית של הטמעת טכנולוגיות openAI מתבצעת פה. יש מעל 40 קבוצות מוצר שונות ומרבית ההטמעה של GEN-AI מתבצעת מישראל".
בדקנו עם סיימון האם כל ה-AI הזה זה לא רק באזז וורד: "פתאם כל מהפכת המחשוב, בינה מלאכותית, כל מה שקרה בעשרים שנה האחרונות – הכל זמין לכולם, בשפה טבעית. לא צריך שפת קוד, אפשר לדבר אל המחשב והוא פשוט מבין אותי. וזה גודל המהפכה, וגם הדמוקרטיזציה של זה כי זה לא רק לעשירים, זה זמין לכולם בדפדפן".
והיו גם קוקיות: עומר על ספר מדע בדיוני חדש של סופר שהוא אף תירגם ספר שלו בעבר! ושירלי מצליחה ליהנות מאופרה גם בשיא הקיץ, וממליצה לנסות גם עם ילדים.
-
ההשקעות בירידה, חברות מוקמות בחו"ל במקום בישראל - "זה נזק מטורף לדורות": טל ברנוח וגיגי לוי, שניים מהמשקיעים הבכירים בהייטק הישראלי, מסבירים למה הקדימו להתריע מפני המהפכה המשפטית ואיך נראות כבר עכשיו ההשלכות
-
החשד להונאת ענק בחברת הפינטק הישראלית וסטו פגע אפילו באופטימיות של חושף הפרשה, מאיר אורבך, כתב ההייטק של כלכליסט. וסטו, שמפעילה פלטפורמה למכירת ביטוחי משנה, גילתה שהרוכשים סיפקו לכאורה כתבי ערבות מזויפים, ועתידה כרגע נתון בספק כשהיא גם סובלת מעזיבה מסיבית של בעלי תפקידים בכירים בחברה.
לדברי אורבך, השלכות הסיפור ימשיכו להדהד באקוסיסטם של ההייטק הישראלי. "הרבה משקיעים מגלים עכשיו שהם צריכים לבדוק טוב טוב את החברות שלהם", אמר. "הליכי הבדיקה יהיו הרבה יותר מדוקדקים ויכללו גם בדיקות אמינות של היזמים עצמם".
אפרופו רמאויות - נטפליקס, שפעם היתה מעודדת "שיתוף" סיסמאות למנוי שלה, חסמה את האפשרות והתחילה להפעיל שיתוף סיסמאות בתשלום מופחת – ורשמה בדו"ח הרבעוני השבוע עלייה במספר המנויים וברווח. זה עדיין לא שיכנע את עומר שהתוכן שם שווה את זה, וסחטנו ממנו וידוי שהחודש צפה שם בעיקר ב"קופה ראשית"....
וקוקיות לקיץ חם מדי: שירלי ממליצה על המשקה ליולי המהביל, באבל טי, ועומר על ספר לילדים שבמרכזו חזיר יבלות מפליץ.
-
אחד המקומות שבהם ביטול עילת הסבירות יפגוש אותנו בחיי היומיום הוא הפרטיות המקוונת והלא-מקוונת שלנו. פרופ' ערן טוך מאוניברסיטת תל אביב וחבר המועצה להגנת הפרטיות מזכיר שבתי המשפט השתמשו בעבר בעילת הסבירות על מנת להגן על פרטיות האזרחים, למשל כשבית המשפט העליון הורה לממשלה להגביל את הפעלת כלי השב"כ נגד אזרחים במסגרת המאמצים לבלימת הקורונה. "הרבה מהחקיקה שפוגעת בפרטיות אפשר לפסול על פי עילת הסבירות, בלעדיה נהיה נתונים להחלטות שרירותיות של כל גוף שלטוני", אמר.
בנוסף, מתריע טוך שפגיעה במערכת המשפט עלולה למנוע את חידוש התאימות בפרטיות מול האיחוד האירופי, מהלך שיפגע מיידית ומשמעותית בכל עסק שעובד מול מדינה באיחוד: "עסק בינוני יצטרך לשלם 50 אלף יורו בשנה אם אין את התאימות הזו. הנזק מאוד משמעותי".
ואיך הגיב שר המשפטים יריב לוין למכתב מפברואר של טוך ועמיתיו למועצה על הסכנות האלו? "לשכת השר אמרה שהמכתב התקבל, וזהו. אין קול ואין עונה, לא קיבלנו שום תגובה. הוא פשוט התעלם מזה". -
נתונים של חברת המחקר SNPI ודו"ח של קרן ויולה חושפים ירידה חדה בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי בחציון הראשון ב-2023, גם בשעה שבארה"ב ובאירופה ההשקעות חוזרות לנתיב העלייה. מאיר אורבך, כתב ועורך ההייטק של כלכליסט, מתריע שהירידה מתרחשת דווקא בנקודה הקריטית שבה צריכים לקום בישראל מאות סטארט-אפים בתחום ה-AI, על מנת לאפשר לתעשייה המקומית להשתלב במגמה שתוביל את העולם בשנים הקרובות. "אם ישראל לא תתנפל בקרוב על מהפכת הג'נרטיב AI, מאוד יכול להיות שההייטק הישראלי יהפוך ללא רלוונטי בתוך שלוש-ארבע שנים", אמר.
וגם: על רקע המחסור במורים, משרד החינוך מקים "בית ספר וירטואלי" שיספק לתלמידים גישה לשיעורי חיזוק ותגבור במקצועות ליבה מהמורים הטובים בתחום, ואף ללמוד קורסים אקדמאיים. שחר אילן, הכתב והפרשן החברתי של כלכליסט, אומר שהפיתוח הכרחי לאור המחסור במורים במקצועות כמו מדעים ומחשבים, אך חושש שבפועל הוא יסייע בעיקר לתלמידים החזקים ולא יקדם תלמידים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית: "ככל שיעבור הזמן, באזורים חלשים יהיו יותר שיעורים מקוונים ובאזורים חזקים יהיו מורים".
השבוע בקוקיות: שירלי על למה דווקא עכשיו זה הזמן הכי טוב ללכת לים ועומר עם שלוש סדרות שחזרו לעונות חדשות. -
פודקאסט קוקיז על הליך הקיצוצים בבילד הגרמני, שהודיע כי מטלות עיתונאיות מסוימות יוחלפו בכלי בינה מלאכותית. כדי לגלות האם גם המשרות שלנו בסכנה הלכנו למומחה הטוב ביותר בתחום – צ'טבוט הבינה המלאכותית הג'נרטיבית של גוגל, בארד, ושאלנו אותו.
וגם: ההונאה שנחשפה בהייטק הישראלי - הסטארט-אפ הוותיק ג'ונקו ניפח משמעותית את מספר הלקוחות העסקיים שלו, וכתוצאה הצליח לסגור סבב גיוס של 20 מיליון דולר. שאלנו את כתב ועורך ההייטק מאיר אורבך איך זה שקרנות הון סיכון גדולות ומנוסות נפלו בתרמית, מה יקרה עם הכסף ואיך הפרשה תשפיע על תעשיית ההייטק המקומית: "דפקו את המשקיעים מאוד, אבל זה מקרה חד פעמי. עכשיו בודקים כל השקעה הרבה יותר. זה לא האטרף של 2020 ו-2021".
השבוע בקוקיות: עומר על מה חייבים לקחת לחופשה בחו"ל, ושירלי מבקשת עזרה מבארד. -
קריסת סיליקון ואלי בנק, הבנק של הסטארט-אפים, הכניסה לסחרור את תעשיית ההייטק העולמית המקומית, כשחברות רבות היו בסכנה לאובדן גישה לחלק מהותי מההון שלהם. במהדורה מיוחדת של קוקיז, כתבי ההייטק של כלכליסט, סופי שולמן ומאיר אורבך, מסבירים איך קרס פתאום הבנק, למה החרדתיות הישראלית הצילה את הכסף של מרבית הסטארט-אפים המקומיים בשעה שמקביליהם האמריקאים נתקעו, האם זו תחילתה של תגובת שרשרת שתסחוף את הכלכלה למשבר נוסף, ואיך הקריסה צפויה להשפיעה על היציבות הכלכלית של סטארט-אפים ועל מערכת היחסים שלהם עם המשקיעים.
"יהיה מעניין לבחון את מערכות היחסים בין החברות לקרנות הון סיכון", אומרת שולמן. "היו משקיעים שאמרו שהם נותנים ערך מוסף, שיעזרו בשעת צרה. היו קרנות שעזרו, היו שם והציעו הלוואות גישור, והיו כאלו שפחות. יהיה מעניין לראות איך זה ישפיע לאורך זמן".
אורבך מוסיף: "יש חברות שחיות על קווי אשראי, וזו נקודה שיכולה לתקוע אותן. זו שנה שקשה לגייס בה כסף, וחלק בנו על קווי האשראי של הבנק ככסף לחיות איתו. אם אי אפשר לקבל קווי אשראי, יש חברות בסכנה, כאלו שבתוך כמה חודשים אין להן כסף. לא אתפלא אם נשמע על קריסה או פיטורים בכמה חברות עקב חוסר יכולת לשלם משכורות". -
2022 היתה שנת "הנגאובר" לסטארט-אפים ולמניות של חברות טכנולוגיה, עם ירידה בשוויים, צניחה במניות וקיצוצים רחבים, שהגיעו אחרי סיום מסיבת הכסף הגדולה. כתבת כלכליסט סופי שולמן לא בטוחה ש-2023 תהיה הרבה יותר טובה. "השנה הכסף יתחיל להיגמר לחברות, הן יצטרכו לגייס. לא כולן יצליחו לגייס, וחלק ייסגרו", היא אומרת. "השאלה העיקרית היא האם מהלך העלאת הריבית יגרום למיתון עמוק בארה"ב. חברות כבר חושבות איך לקצץ בהכל, איך להתייעל. הפיטורים של 2022 לא היו פיטורים של האטה משמעותית, אלא הורדת שומנים. יכול להיות שב-2023 נראה פיטורים אמיתיים של 30% או 40% מהחברה. אני מעריכה שיהיו לא מעט חברות שיצטרכו לעשות את זה".
לאן תלך השנה הזו נדע כבר בשבועות הקרובים: "אם בדו"חות שיתפרסמו בינואר החברות לא יורידו את התחזיות, זה יהיה איתות מצוין שהפד הצליח לעשות את הבלתי ייאמן ולהנחית את הכלכלה האמריקאית נחיתה רכה, ללא מיתון עמוק".
ויש גם מקום לקצת אופטימיות. "זו לא בועת הדוטקום. זה כמו שיגידו בכל פעם שיש משבר נדל"ן שלא צריך יותר בניינים. הטכנולוגיה היום כל כך עמוק בכל מקום, גם בתעשייה המסורתית, שזה בכלל לא בר השוואה". -
מה עושים אחרי הפיטורים? ההייטקיסט רן בר-זיק, שכמו רבים פוטר באחד מגלי הקיצוצים האחרונים, מגיע כדי לספר מה צריך לעשות, ואיך לחזור הכי מהר למעגל העבודה. "דבר ראשון נכנסים להלם, וזה בדיוק מה שקרה לי", הוא אמר. "זו חוויה שמשותפת לכל מי שמפוטר. זו הרגשה פסיכולוגית מאוד לא נעימה".
אחרי שיוצאים מההלם, ואולי גם לוקחים הפסקה קטנה, הגיע הזמן להתחיל לחפש עבודה, ולגלות שאולי יש צרות של עשירים. "יש עדיין המון הצעות. זה מעולה ומופלא, ולא שם אותנו באותו מצב כמו מובטלים בתעשיות אחריות. אבל זה מכניס אותך לקונפליקטים אחרים. יש המון הצעות, ואני לא ידעתי מה לעשות' כי אתה לא רוצה לחוות את אותה חוויה שוב. מה שאני עשיתי שזה למיין הצעות לפי קריטריונים קשיחים, כמו שאיפה ליציבות ורצון להתפתח".
ואם אין הצעות עבודה? "יכול להיות שעוד חודש-חודשיים המצב יהיה יותר גרוע ולא יהיו הצעות עבודה. במצב כזה צריך לקחת הרבה אוויר, ולעשות מה שאני מכנה פיתוח סיגנלים. להפוך את עצמך ליותר אטרקטיבי למקום עבודה. זה אומר מאמרים מקצועיים, פרופיל ב-stackoverflow, הרצאות, תגובות בקבוצות מקצועיות, תרומה לקוד פתוח, משהו שמאפשר לי לבלוט קצת יותר".
-
אחרי שאולטימטום שהציב לעובדי טוויטר התפוצץ לו בפרצוף והוביל לפרישת שליש מעובדי החברה הנותרים, הסתובב מאסק והחזיר לפלטפורמה את חשבונו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, שנחסם בעקבות חלקו בעידוד ניסיון ההפיכה בגבעת הקפיטול. רויטל סלומון מ-SharkLady ועידו קינן מסייבר סייבר ופוקאסטיקו מצטרפים כדי לנתח את ההשלכות של המהלך, להתאבל על מה שעבד ולנחש מה עוד יקרה.
"יש למאסק אג'נדה ברורה של להחזיר חשבונות ימניים, שזו הנטייה הפוליטית הברורה שלו", אמרה סלומון על החזרת טראמפ. "זה לא קשוור לחופש ביטוי, אין פה שום עניין של חופש ביטוי, הוא משתמש בטוויטר ככלי פוליטי נטו לקדם את האג'נדות שלו. כסף הוא כנראה לא הולך להרוויח כאן בזמן הקרוב, אז מה שנשאר זה כוח ופוליטיקה".
ויש גם הרגעה לחוששים לעתיד המיידי של טוויטר. "רשתות חברתיות וגופי רשת גדולים עם הרבה משתמשים קורסים לאט לאט", אמר קינן. "אפילו מייספייס לא ממש נעלמה, פשוט לאף אחד לא אכפת ממנה".
-
בתוך שלושה שבועות קצרים הביא אלון מאסק את טוויטר לרמות טירוף וטרלול שאף אחד לא יכול היה לחזות. החל מחשבונות מזויפים שחמושים בווי כחול ומביאים לקריסת מניות של חברות ענק, דרך מריו שמאיים להשמיד את ישראל, עבור בפיטורים המוניים והעברת השורדים לשבוע עבודה של 80 שעות, ועד אזהרות של מאסק מפשיטת רגל קרובה ותוכניות מופרכות כמו הפיכת טוויטר לבנק. כל אלו מעלים חשש אמיתי ליציבות טוויטר בטווח הקרוב, ותהייה שאי אפשר לפסול על הסף: האם מאסק רכש את טוויטר רק כדי לחסל אותה?
וגם: מטא מפטרת 11 אלף עובדים, 13% מכוח העבודה שלה. איך ההימור הכושל של צוקרברג בתקופת הקורונה הביא את פייסבוק למצב הזה, והאם המהלך יפרוץ את השכר ויביא לגלי פיטורים גם בענקיות טכנולוגיה אחרות?
השבוע בקוקיות: מעיין הלכה לחי בר בכרמל, עומר לגן החי בפתח תקווה ושניהם חזרו מרוצים.
-
פודקאסט קוקיז בפרק מיוחד לקראת יום הבוחר: מערכת הבחירות הנוכחית, כמו אלו שלפניה, לוותה בשטף של פייק ניוז, הסתה, שנאה ושטנה ברשתות החברתיות שלובו על ידי רשתות השפעה של חשבונות מזויפים. לאחיה שץ, מנכ"ל ארגון פייק ריפורטר שעוקב אחרי פעילות זו ברשת, אין יותר מדי מילות הרגעה: "אנחנו ממש לא בשיא של ניצול הרשתות כדי לעצב את תודעת הבוחרים. זה כלי קל, פשוט זול ויעיל לעצב את תעמולת הבחירות. ביום שאחרי הבחירות נראה עלייה בכמות הפייקים והספינים. כולנו צריכים להיות מוכנים להמון פייק ניוז, להמון מידע שמנסה לעצב את דעת הציבור. אנחנו צריכים להיות מודעים וחכמים".
וגם: עידו קינן מפודקסט סייברסייבר מגיע לדבר על דליפת מערכת ניהול הבחירות של ש"ס, ובה פרטים מזהים ורגישים על מיליוני אזרחים. "צריך להשגיח על המידע הזה, אבל שוב ושוב אנחנו רואים מידע מאוד רגיש של אנשים שנחשף או עולה בטעות לאינטרנט. מפלגה שמחזיקה מאגר כל כך גדול של מיליוני אנשים - איפה האבטחה? איפה חרדת הקודש? למי אתה מצביע - זה מידע מאוד רגיש, מידע על נטיות מיניות, מחלות או מחלות נפש יכול לשמש לסחוט אנשים. אם יש לך אותו אתה צריך להיות ממש ממש זהיר, כי אתה עוסק פה בדיני נפשות. וזה מרגיז כמה מתייחסים בשוויון נפש למידע שלנו".
-
ירידה של 70% בגיוסים הגדולים ברבעון השלישי של השנה מאותתת שהמשבר בהייטק עוד רחוק מסיומו. "יש משקיעים שפחות רוצים להשקיע, ואף חברה לא רוצה לגייס בשווי מופחת, שזה אסון נורא גדול לחברות", אומר כתב ועורך ההייטק של כלכליסט, מאיר אורבך. "מכל הסיבות שבעולם לא רוצים לקחת כסף, פחות רוצים לתת כסף ויש הרבה כסף ששוכב כרגע בבנק וצובר ריבית סתם. זה מה שקורה כרגע. מפחדים מ-2021 שיצרה סטנדרטים שאי אפשר לעמוד בהם".
וגם: נטפליקס סיכמה רבעון מעולה עם זינוק מפתיע במנויים לשיא כל הזמנים. מה הסדרות שהביאו לה את הזינוק הזה, איך אסטרטגיית פיתוח התוכן שלה מצליחה לנפק להיטים על בסיס קבוע למרות כמות אדירה של תכני זבל, ולמה מודל הבינג' שלה עובד, למרות כל הביקורת של פרשנים?
השבוע בקוקיות: מעיין על הקסם הנצחי של אחד הסרטים הקלאסיים של שפילברג (לא פארק היורה), ועומר על הסדרה שהפכה מדרמה היסטורית לטיול נוסטלגי
-
בשנות ה-80, היתה לנו MTV שהכתיבה את הטעם המוסיקלי העולמי. היום יש את טיקטוק, שהפכה להאב של גילוי ויצירת מוסיקה מסוג חדש. "המקום שבו הדור הצעיר פוגש היום שירים ואמנים חדשים הוא טיקטוק", אומרת ענבל גזית, עורכת תרבות בגלי צה"ל. "בלי טיקטוק אתה לא מוכר, לא מגיע לקהל שקונה את המוסיקה היום. זה כוח אדיר שיש לטיקטוק".
הפורמט של טיקטוק גם מחייב שינויים באיך שהמוסיקה היום נשמעת: "טווח הקשב היום הולך ופוחת. קשה לשמוע שיר של שלוש דקות. זה 15 או 30 שניות של המשפט שהכי תופס את האוזן בתוך השיר, ובמובן הזה זה ממכר".
השעות האבודות שמשתמשים רבים מוציאים את עצמם מבלים בטיקטוק העלו את התהייה: האם האפליקציה ממכרת כמו קראק? "כמובן שלא", אומר הפסיכיאטר ד"ר ירון לוינסקי. "זה לא מפעיל את הגוף כמו מערכות סמים. אבל צריך לזכור שמדובר באפליקציות שכל מטרתן לגרום לנו להישאר בתוכן יותר. זה הביזנס. והאלגוריתם של טיקטוק עושה את העבודה בצורה יותר טובה ויותר מדויקת".
השבוע בקוקיות: מעיין ממליצה לקחת את הילדים לפארק אוטופיה, למרות התוכי שנשך אותה, עומר על הסדרה שמגיבה לשטף הריבוטים בקומדיה על הפקת ריבוט.
-
היסטורית האייפון של אפל היה מכרה זהב בעבור ספקיות סלולר, בעולם ובישראל. אבל האייפון 14, הדגם החדש שהושק בשבוע שעבר, מגיע עם שני גורמים שמהווים איום ישיר על המודל העסקי שלהן: תמיכה בתקשורת לוויינית והיעדר תמיכה בכרטיס Sim פיסי. לדברי רפאל קאהאן, כתב טכנולוגיה בכלכליסט, ייתכן שבעתיד במקום ספק סלולר מקומי שירותי התקשורת לאייפון יגיעו מספק לווייני עולמי. "תקבל אייפון עם חבילת גישה לאינטרנט לווייני, ובגדול לא תצטרך אף אחד אחר", הוא אומר.
ובטווח המיידי יותר, הפרידה מה-sim הפיסי לטובת eSim צפויה להקל על מעבר בין ספקיות ולתת דחיפה משמעותית במיוחד לשחקניות קטנות יותר. "זה נורא מפחיד ספקיות, כי בעצם נקבל גישה לשוק חופשי. זה נוראי, נוכל להחליף מספרי טלפון כמו שמחליפים גרביים", אמר קאהאן.
השבוע בקוקיות: מעיין ועומר ממליצים כל אחד על מסעדה קטנה, ותיקה ומצוינת, אחת עם אוכל בולגרי השנייה עם אוכל רוסי.
-
האם ההסכם עם הסתדרות המורים יפתור את הבעיה האקוטית של מעמד המורה? "תוספת השכר היא לא העניין", אומר שחר אילן, כתב החינוך של כלכליסט. "בהקשר הזה, יש למורים קושי מרכזי עם ההתעמרות של הורים, שחלק גדול ממנה קורה בווטסאפ. ביקורת, קיטורים ושיימינג של ההורים חודרים לחיים של המורה. הם הופכים את חיי המורים לגיהנום. מורים סובלים מאלימות מילולית, מפחד מתמיד מתלונות. האם מורה חושב שהוא יכול לטפל בעיה מול המורה כמו בבעיה עם נותן שירות חד פעמי?".
בירוחם לומדים אנגלית בזום עם מורים מהודו, בתל אביב לומדים אנגלית מאפליקציות, אבל בגדול יש נסיגה משמעותית בלמידה מקוונת וחזרה כמעט מוחלטת ללימודים פיזיים. "חזרנו אחורה, ומהלמידה המקוונת לא נשאר כמעט כלום", אומר שחר. "השקענו 1.2 מיליארד שקל בתקשוב מערכת החינוך, מתוכם 400 מיליון שקל בקניית מחשבים לתלמידים. אבל אין תוכנית לאומית לקידום למידה מקוונת. צריך טכנולוגיה לפתרון המחסור במורים, ולא עושה רושם שמשרד החינוך מנהל את זה".
השבוע בקוקיות: עומר לא ממליץ על הסדרה החדשה על מייק טייסון, מעיין לא ממליצה על העונה החדשה של בואו לאכול איתי. -
וויז, חברת 6 מיליארד הדולר של אסף רפפורט, מצדיקה את השווי שלה עם דיווח על קצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר. לדברי מאיר אורבך, עורך וכתב ההייטק של כלכליסט, ההצלחה של החברה דווקא בתקופת המשבר המתפתח בהייטק הישראלי והעולמי לא מפתיעה: "חברות יעדיפו לוותר על עוד תוכנת שיווק, אבל לא יוותרו על עדכון של מערכת סייבר - כי הפושעים לא קיבלו הודעה שיש משבר וצריך להפסיק לעבוד, וכי סייבר זה משהו שמנכ"לים מפוטרים בגללו".
וגם: דיסני צוברת תאוצה וגונבת מנטפליקס את כתר חברת הסטרימינג הגדולה בעולם. עומר מסביר מה האסטרטגיה שאפשרה לה לעשות את זה, איך שונה מהאסטרטגיה של נטפליקס, ולמה בטווח הארוך היא הרבה יותר מוצלחת.
השבוע בקוקיות: עומר על הסדרה החדשה של אפל TV+ שמדגישה את כמה רופפים הקשרים שמחברים אותנו לנוחיות העולם המודרני, מעיין על סרטוני הטיקטוק והיוטיוב שחייבים כדי להעביר את הימים האחרונים של החופש הגדול.
-
מנוע הבינה המלאכותית DALL-E-2 חרך את הרשת עם יכולתו לחולל תמונות, ציורים ואיורים מקוריים על סמך תיאור טקסטואלי פשוט שמוזן לו. כתבת כלכליסט ויקי אוסלנדרר מסבירה שכל היצירות הללו לא הגיעו יש מאין, אלא מבוססות על מאות מיליוני יצירות של מעצבים ומאיירים שנקצרו על ידי מפתחי דאלי 2 והוזנו לאלגוריתם הבינה המלאכותית שלו.
"כשדאלי 2 מציג עבודות כאילו הן היו שלו, כאילו הן מקוריות, אבל לפעמים זה ברור איזה סגנון הוא מחקה, זה ברור את מי הוא מעתיק. אני לא בטוחה שלזה המשורר התכוון כשהוא אמר 'שימוש הוגן'", היא אומרת. "נשאלת השאלה האם האמנות של דאלי היא יצירתית, היא חדשנית, או שהיא בעצם גניבה?".
וגם: הפרשן המשפטי של כלכליסט, משה גורלי, על החלטת בית הדין האזורי לעבודה לאשר את התביעה הייצוגית נגד וולט, שדורשת ממנה להכיר בשליחים שלה כעובדים מהמניין והשלכות הרוחב שלה: "לא מן הנמנע שישראל, שתמיד צעד וחצי אחרי העולם, תקלוט מודל ביניים שבו עובדים זוכים לחלק מההטבות הסוציאליות שנלוות להכרה בעובד, אבל לא בקולן. משהו שיאפשר הטלת עומס כלכלי, אבל לא גדול מדי, על וולט".
- Mostrar mais
