Relacionados
-
החדשות מתקדמות מהר ולפעמים קשה לעמוד בקצב, להבין מי נגד מי, ולמה זה בכלל חשוב. אלעד שמחיוף משוחח עם אנשי החדשות, כדי להבין יותר טוב מה קורה סביבנו - סיפור אחד ביום. ראשון עד חמישי, אצלכם על הבוקר.
-
ד''ר גדי טאוב והעיתונאי אורי משגב הם שני ניצים ידועים ובולטים ורחוקים מאוד בדעתם אחד מהשני. בפודקאסט הם יעלו לדון ולהתווכח על הנושאים שהכי מעסיקים את הוויכוח הבלתי נגמר בין ימין ושמאל בישראל.
-
לקראת בחירות 2020 בארה"ב, טל שניידר ואורי פסובסקי מפרקים את הדרך לחדר הסגלגל - מהמירוץ הסוער להנהגת המפלגה הדמוקרטית ועד שנת האימפיצ'מנט של טראמפ ● פודקאסט שבועי, פרק חדש מדי יום רביעי
-
היי תושבי כפר יונה היקרים, שמי עו"ד ליהי איינס ואני מועמדת לראשות עיריית כפר יונה בבחירות הקרובות. אני מגיעה אליכם על מנת להעביר בצורה הטובה ביותר את מה שאני חושבת שנכון בשביל העיר כפר יונה המדהימה שלנו. בואו להאזין ולא לשכוח לבחור נכון, יחד.
מוזמנים לעקוב אחריי ברשתות החברתיות:
לאתר: https://tinyurl.com/peuvzuna
לפייסבוק: https://www.facebook.com/lihieinestogether
לאינסטגרם: https://www.instagram.com/lihi_eines/
-
פודקאסט מבית המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן.
האיום הנשקף מצד איראן, היחסים עם ארה"ב, הזירה הפלסטינית, היחסים עם מדינות ערב, הזירה הפנימית וחוסנה החברתי של מדינת ישראל, כיצד הפרמטרים השונים בפסיפס הביטחון הלאומי משפיעים על מדינת ישראל? מהי תמונת המצב האינטגרטיבית ומהן התובנות האסטרטגיות וההמלצות המרכזיות?
"בהערכת מצב" נתמקד בסוגיות אלה ובזיהוי הזדמנויות וסיכונים לישראל, בזירה הפנימית, המזרח תיכונית והגלובאלית. -
פודקאסט מאחורי הכותרות הפוליטיות של "גלובס". בהנחיית ליאת רון
-
תוכניות ותכנים לימודיים והסברתיים אודות מלחמת "חרבות ברזל".
-
הסיפורים של החטופים והחטופות.
לאה אסטליין בשיחות עם משפחות החטופים.
BRONGTHEMHOMENOW#
-
תנועת הביטחוניסטים הוקמה על ידי בכירים במערכת הביטחון המאמינים בדרך הציונית ובאמת בסיסית שלה שותפים רוב הישראלים: ביטחונה הלאומי של ישראל, כמדינת הלאום של העם היהודי, חייב להיות מבוסס על יכולתה להגן על עצמה בכוחות עצמה ולמנוע באופן אקטיבי התפתחות איומי פנים וחוץ על ביטחונה. בנוסף, הביטחון הלאומי מושתת על אתוס לאומי, כלומר אמונה בצדקת הדרך שחייבת לקבל דגש במערכת החינוך מגיל צעיר ולהוות מרכיב מפתח בקבלת ההחלטות בדרגים המדיניים. התנועה, בה חברים עשרות אלפי קצינים בכירים, מפקדים ולוחמים במיל', יוצאי משטרה בדימוס ואזרחים פטריוטים יוצאי כלל זרועות הביטחון, נשים וגברים המזדהים עם ערכיה מכל גווני האוכלוסייה, מאמינה שחזון המבוסס על קיומה ושגשוגה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית לדורי דורות צריך להעמיד בראש ובראשונה את צרכי הביטחון הקשיחים של המדינה ואת האינטרסים הלאומיים של ישראל. המטרה שלנו היא עיצוב והשפעה על תודעת הציבור וההנהגה בארץ ובעולם באמצעות מפגשים ופעילות מגוונת בשדות החינוך, התקשורת, המחקר ועוד.
-
ראיונות ממטה משפחות החטופים.
פרויקט משותף של בית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, מטה משפחות החטופים ו"קול האוניברסיטה". -
UN Chief's Rare Invocation of Article 99: A Bold Gambit for Middle East Peace
On December 8th, 2023, United Nations Secretary-General António Guterres took the weighty step of triggering Article 99 of the UN Charter, granting him authority to bring urgent matters directly before the Security Council. His aim - jolting the international community into securing an immediate Gaza ceasefire and reinvigorating stagnant Middle East peace efforts. This seldom-used maneuver signals that finally, the endless violence devastating Palestinians and Israelis has become politically and morally untenable even for cautious global powers.
Unlike rhetorical statements or behind-the-scenes diplomacy, the UN chief’s invocation of Article 99 carries tangible significance and obligations. Drafted in 1945 as an institutional check against Security Council inaction, it enables the Secretary-General himself to place conflicts directly into their agenda if deemed severe threats to international security. Out of 9 Secretary-Generals over 75+ years, only Hammarskjöld, Waldheim and now Guterres have ever triggered this nuclear option - underscoring its weight. Each time Article 99 emerged, it reflected crises so dire morally that passive hand-wringing ended in favor of robust intervention.
From the UN’s inception, Article 99 sought to empower moral leadership counterbalancing the realpolitik jockeying between competing member states. After the flaccid League of Nations failed preventing WWII, these kinds of mechanisms aimed to prevent mass atrocities by compelling action regardless of excuses. As Secretary-General, Hammarskjöld first invoked Article 99 highlighting the 1960 Congo Crisis moments before perishing himself in a suspicious plane crash seeking to broker peace. Waldheim triggered it over Argentina’s refusal to withdraw from the Falkland Islands in 1982, though the measure proved ineffectual.
Now in 2023, Guterres dusts off this dormant accountability lever as a last resort bid to halt the latest Gaza war threatening to spiral regional chaos. His familiarity with the enduring conflict equips moral authority. As former UN High Commissioner for Refugees, Guterres repeatedly condemned conditions for Palestinians as appalling and unsustainable years before assuming his current leadership role. One colleague remarked resignation that if anything could possibly bring sustainable peace, they would have tried it already. Yet Guterres deemed the present 11-day (and counting) skirmish incentivizing enough to break inertia. Even if unsuccessful in coercing cooperation, the maneuver spotlights a human rights disaster warranting the planet's highest interventions. The Secretary General’s willingness to jeopardize political capital through such an assertive tactic indicates he deems current circumstances uniquely urgent and unacceptable.
Since 2008, Israel and Gaza militant group Hamas have waged four major military operations over the narrow Palestinian enclave housing 2 million residents. Current clashes exploded on August 5th when Israeli forces arrested a senior Palestine Islamic Jihad commander in the West Bank, sparking retaliatory rocket attacks from Gaza and relentless Israeli air strikes. In over a week since, nearly 250 Palestinians including dozens of children have perished along with 13 Israelis. Both sides exchange allegations, though the Palestinian civilian death toll starkly overshadows Israeli losses.
Beyond Gaza’s long-smoldering conflict, regional stability worries intensify from Lebanon sinking into further political/economic chaos while ISIS-aligned groups revive terrorism across the Levant. November saw rockets launched towards northern Israel from Syria, with more attacks anticipated. Neighboring Egypt also grows increasingly distracted from mediating Middle East disputes by domestic troubles like high inflation and deadly floods. Meanwhile, the Abraham Accords formalizing relations between Israel, Bahrain and the UAE fracture Palestinian solidarity. Hamas possibly aims to assert itself as valid representative fighting for Palestinian rights as West Bank moderate leader Mahmoud Abbas declines.
Within this fragmentation, radical elements gain operating space threatening Israeli counter-attacks, thereby endangering surrounding areas. Guterres cited these interconnected powder kegs making the present Gaza war an ideal flashpoint for widescale intervention restructuring regional security frameworks. If key players finally enforce an unconditional ceasefire between Israel and Hamas, associated negotiations could establish accountability measures preventing repetitive skirmishes. That path opens an opportunity to rebuild the broken sequence of violence, retaliation, and lulls defining Gaza’s traumatic cycle since partitioning first displaced Palestinians 75 years ago.
But beyond moral arguments that the Gaza bloodshed must cease, raw Machiavellian calculations likely weighed on Guterres’ choice to engage Article 99 authority. Since Russia’s invasion of Ukraine resulted in their Security Council dismissal, some experts argue the UN stands newly empowered tackling thorny disputes without Russian obstructionism. Before February 2022, over 75 resolutions addressing the Israeli-Palestinian conflict got vetoed by Moscow across decades. Their absence cracks open geopolitical deadlocks. Meanwhile, China occupies itself minimizing COVID backlash. The timing for a bold UN maneuver proves opportune.
Cynics even posit that after years of widespread criticism over inefficacy in preventing human rights crises, the UN needed an audacious showing to rehabilitate its hobbled reputation as an impartial guardian of peace. Public faith wanes in plodding bureaucratic solutions detached from ground-level suffering. By radically breaking convention under Article 99, Secretary-General Guterres reasserts institutional relevance. If successfully coercing even incremental de-escalation, the prestige lift could reengage dispirited member nations towards United Nations initiatives. Nothing captures global attention like an abrupt procedure even if largely symbolic.
Domestically, both Israeli Prime Minister-elect Benjamin Netanyahu and Palestinian Authority President Mahmoud Abbas also want to project strength in rallying constituents amidst threats. For Netanyahu, appearing allied with foreign leaders serves fresh tenure launching his sixth term marred by corruption allegations. Abbas also placates cynics calling for the dissolution of the Palestinian Authority after 30 years of lacking progress on statehood or controlling violence. If Gaza tensions ease, each could claim some credit for realigning local perceptions at a relatively safe political moment before regional stability erodes further out of control.
Of course, critics argue years of atrocities in Syria, Yemen and Myanmar without UN intervention expose these Gaza gestures as selective theater. They accuse the body of ignoring ongoing genocides while performing concern over flashier clashes stoking Western outrage thanks to lopsided media coverage. Secretary-General Guterres himself admits the UN falls short of upholding moral consistency everywhere crises fester. Yet he decided conditions aligned currently in Israel and Palestine for calculable positive impact, even if chiefly symbolic. Only time will reveal if these gambles for diplomatic legitimacy intersect with preventing further loss of innocent life.
By triggering Article 99, Secretary-General Guterres directed global focus onto the Gaza conflict’s escalating humanitarian emergency. But what comes next and what actual authority does the UN Security Council hold enforcing resolutions over sovereign nations? Specifically regarding the current Gaza crisis, which intervention options appear most viable or ineffectual?
Of course, no guarantees exist that the 15-member Security Council will pass any form of ceasefire agreement given frequent obstructionism. But possible actions include resolution formally condemning violence and demanding immediate truce alongside some combination of threats: sanctions, indictment in the International Criminal Court, even peacekeeping deployment. Yet experts debate such coercive measures often backfire or get ignored without cooperative incentives or robust monitoring mechanisms. Any lasting Gaza solution relies on both Israelis and Palestinians willingly foregoing retaliation whenever new micro-aggressions inevitably resurface post-ceasefire.
If the Security Council overcomes divisions issuing a strongly worded ceasefire resolution, realistic next steps include: **1) Deploying unarmed observers:** Similar to 1960s/90s, dispatching hundred of neutral monitors to conflict zones preventing seizures of land or lives could temper aggression and enhance transparency. **2) Funneling in humanitarian aid:** Restoring over $600 million recently cut from UN Palestinian relief services and challenging Israel’s blockade helps remedy the despair fueling Hamas’ grip. **3) Freezing weapons sales:** Halting advanced arms and intelligence sales to all offending parties prevents resources enabling further attacks on civilians.
More federal interventions like international peacekeeping forces or criminal tribunals seem unlikely given Gaza’s political volatility. Yet some Security Council members may threaten economic sanctions or indictments to pressure good faith concessions if veto issues get resolved. Even Secretary-General Guterres acknowledges that beyond an urgent ceasefire, sustainable Gaza peace requires external mediators aligned with internal leaders legitimately representing Palestinians. Until President Abbas strengthens credibility or Hamas moderates rejectionist positions, more ambitious UN peacebuilding goes nowh -
בתקופה האחרונה, בעקבות הצלחת עמוד הטלגרם שלי, החלטתי לדבר קצת עם אנשים שאני מאמין שיש בידם ידע שמאד מעניין אותי. אני מתאר לעצמי שאם זה מעניין אותי אז אולי זה יעניין עוד מספר אנשים. דיברתי עם הרבה! החלטתי שהגיע הזמן לשתף אתכם בשיחות האלה. סוג של פודקאסט שכל מטרתו היא שאבין מעט יותר את המציאות בה אני חי.
האזנה עריבה
-
נדמה שלא משנה בכמה מהדורות חדשות נצפה וכמה ויכוחים פוליטיים ננהל, משהו מהותי עדיין יחמוק מאיתנו: מהם הרעיונות הגדולים שמניעים את נבחרי הציבור, את היריבים הפוליטיים שלנו ואותנו? איך המחלוקות של ימינו קשורות לדיונים הסוערים שהתנהלו לפני אלפי שנים באקדמיה האפלטונית, במנזרים הטאואיסטיים ובבתי המדרש היהודיים?
במפלגת המחשבות ד״ר מיכה גודמן ואפרת שפירא רוזנברג עושים זום-אווט מאירועי השעה, ומנתחים את הפוליטיקה הישראלית בעזרת התיאוריות של גדולי הפילוסופים וההוגים. עם מיליוני האזנות וקהילת מאזינים מעורבת, ההסכת מוכיח שוב ושוב שכשחושבים על זה לעומק, אין באמת דבר כזה פוליטיקה קטנה.
רוצים לחשוב ולכתוב על הרעיונות של מפלגת? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו >> -
מדי שבוע נארח מומחים מובילים מתחומי הכלכלה, הגיאופוליטיקה והחברה בישראל ובעזרתם נצלול לנושאים מרתקים שעל סדר היום בישראל ובעולם. עורכת ומגישה: הילה ויסברג. פרק חדש בכל יום חמישי.
-
במציאות המורכבת של היום צריך להקשיב בין המילים. בכל בוקר כתבי ynet ומומחים נוספים בוחנים את הכותרת המרכזית שעל סדר היום.
-
שמי אריאל ויטמן.
בחרתי ליצור סדרת פודקאסטים המציגה את אתגרי המערב במאה ה- 21 מתוך ראיית עולם ליברלית קלאסית, ולא רק.
ניגע בכל הנושאים תוך מתן דגש לחיינו במדינת ישראל וננסה להביא את כל הזוויות האידיאולוגיות הקיימות בחברה הישראלית.
בין היתר תוכלו לשמוע בסדרת הפודקאסטים שלי אנשי מקצוע רבים, פילוסופים, אנשי רוח ודעה מהארץ ומחו'"ל.
אתם יותר ממוזמנים להצטרף אליי.
My name is Ariel Whitman and I live in the heart of Israel.
This podcast series will focus on the challenges the West faces, in the 21st century, from a conservative, classicaly liberal, and libertarian perspective. -
רן הר נבו ומעין לאוב מחליפים את מכונת הרעל במכונה של תקווה 💙🤍 אורח חשוב כמעט בכל פרק חדש💙🤍 התוכנית מכילה תכנים סאטירים, ויש להתייחס אליהם כך בהקשר זה
-
הצטרפו לקבוצת הטלגרם שלנו https://t.me/alhamashmaut —
הפודקאסט עוסק ברעיונות ובהוגים שמעצבים את פני החברה.
💰https://bit.ly/3O32cok💰💰 לביצוע מנוי
בפרקים השונים אנחנו בוחנים את ההיקף הראוי של חירות הפרט, אחריות אישית ומעורבות אזרחית.
--- ---הפודקאסט עוסק בנושאים רבים שעל סדר היום הישראלי בניהם: המסורת היהודית בחיים המודרניים, היהודים ושמרנות ליברלית, עתיד המשפחה המודרנית, עתיד מדינת הרווחה, ביטחון, לאומיות, מסורת וחופש, דת ומדינה, משבר אירופה המודרנית, הקפיטליזם הדמוקרטי, משילות, משפט ודמוקרטיה, אקטיביזם שיפוטי, המזרח התיכון, תרבות האיסלאם ועוד
רשימת ההמלצות שנאמרו במהלך הפרקים - קריאה סרטים פודקאסטים וכו'https://docs.google.com/document/d/1mOoUK69TwMq1n7moVJP5BASgwuNq6xwBFXy3KQmQSn4/edit?usp=drivesdkמוזיקת הפתיח באדיבות - [email protected] יאיר הוכנר -
In uncertain times what’s needed is not just clarity about today’s pandemic, but insight into the challenges that lie ahead as America recovers and returns to normal. GoodFellows, a weekly Hoover Institution broadcast, features senior fellows John Cochrane, Niall Ferguson, and H.R. McMaster discussing the social, economic, and geostrategic ramifications of this changed world.
