Bölümler
-
בשיעור נסיים את סיפור מותו של ריש לקיש. החלק האחרון של הסיפור הוא חלק טרגי ביותר - רבי יוחנן מצטער הרבה על מותו של ריש לקיש, וחכמים נחלצים לעזרתו ומביאים את רבי אלעזר בן פדת כמחליף לריש לקיש. אמנם לא התיישבה דעתו של רבי יוחנן וגעגועיו לריש לקיש דווקא גדלים. נבין כי הנקודה ממנה נבעה ההתנהגות של רבי יוחנן היא בגלל דאגתו להמשכיות בית המדרש. ונסביר מדוע רבי יוחנן לא מסופק מרבי אלעזר - נראה את ההבדל בין ריש לקיש לבין רבי אלעזר המתאפיין בשתי צורות לימוד שונות, ונבין מה רבי יוחנן חיפש בבית המדרש ומצא בריש לקיש שאפשר לקיים את בית המדרש בצורה הטובה ביותר.
-
בשיעור נמשיך בסיפורם של ר' יוחנן וריש לקיש. נעסוק בחלק לאחר המחלוקת בבית המדרש, בו מגיעה לר' יוחנן אחותו, ומתחננת על בניה, ובתגובת לכך. קטע זה בסיפור מאוד קשה ולא מובן, ונראה בעקבותיו ובעקבות סיפור מכירת ריש לקיש ללודים שהמחלוקת בבית המדרש היא הרבה יותר עמוקה - מחלוקת של תפיסות עולם.
-
Eksik bölüm mü var?
-
בשיעור נעסוק בחלקו השני של סיפור המפגש בין ר' יוחנן לריש לקיש. לאחר שר' יוחנן הצליח למשוך את ריש לקיש אל התורה, והפך אותו לגדול התלמידים, מסופר על מחלוקת בניהם. מחלוקת זו כפי הנראה מהגמרא, היא לא מחלוקת שגרתית - נראה שתוכן המחלוקת הוא לא כפשוטו, אלא יש בו כוונה אחרת. נראה את הדיאלוג המרתק המתפתח בין ר' יוחנן לריש לקיש בעקבות מחלוקת זו.
-
במהלך השיעורים הבאים נעסוק בסיפור המפורסם על רבי יוחנן וריש לקיש במסכת בבא מציעא (פד.). בשיעור זה נפתח ביופיו של רבי יוחנן - מה מסמל יופי זה? ומה רבי יוחנן מנסה להשיג בעומדו על המקום בו בנות ישראל חוזרות מטבילה? לאחר מכן נעבור למפגש הראשון בין רבי יוחנן וריש לקיש בירדן ונלמד על רבדים שונים בדו-השיח ביניהם. נסיים בתחילת החלק השני של הסיפור - המחלוקת שהביאה לטרגדיה - וברבדים העמוקים בדעותיהם של רבי יוחנן וריש לקיש.
-
בשיעור נמשיך לעסוק במדרש בשיר השירים רבה לגבי הערבות במתן תורה. בשיעור שעבר הסברנו את גדר הערבות הקיים במתן תורה, ושללנו את האפשרות של האבות ושל הנביאים להיות ערבים. כעת נעמיק יותר ביציאה לפועל של ערבות זו. נעיין בנביא ובמקורות נוספים ונענה על השאלה המתבקשות- כיצד הבנים יכולים להיות ערבים לשמירת התורה? האם העובדה שנכחו דורות היסטוריה בהם שכח כל העם את התורה, נוגדת את הערבות? ומה המסר שהקב"ה מעביר לנו בעזרת ערבות הבנים?
-
בשיעור נלמד את אחד המדרשים על מעמד הר סיני וקבלת התורה. המדרש מספר שהקב"ה מבקש מעם ישראל שיביאו ערבים להתחייבות שלהם לקיים את התורה. נעמיק במדרש זה דרך פסוקים מהנביאים ומקורות נוספים ונבין את המשל והנמשל במדרש- מדוע הקב"ה מצריך מאתנו עדים לקיום התורה? מדוע מתן תורה הוא בגדר של הלוואה, וכיצד הערבים יכולים לעזור כדי לקיימה? כמו כן, נבין מדוע האבות והנביאים אינם יכולים להיות ערבים לעם ישראל, והחיוב אותו אנו למדים מערבותם של הבנים.
-
בשיעור נלמד את הגרסה הירושלמית של סיפור העלייה של רב כהנא. נסביר את האגדתא על פי המשך הירושלמי המספר על עליותיהם של רבי זירא ורבי יסא לארץ ישראל. לאחר התבוננות בשלושת הסיפורים ובמקורות נוספים, נבין את ההבדל בין תלמיד חכם שבארץ ישראל לתלמיד חכם שבבל, ונעמיק בסיבות לזלזול ולביזיונם של בני בבל בעיני בני ארץ ישראל. כמו כן, נראה את נקודות השוני והדמיון בין הסיפורים ואת חומרתו של המבזה תלמידי חכמים.
-
בשיעור זה נסיים את סיפורם של רב כהנא ורבי יוחנן. הסיפור ממשיך לאחר שבע שנות הגזרה על רב כהנא, כאשר הוא פותח "דף חדש" בבית מדרשו של רבי יוחנן. נעיין בתיאור ההתנהלות של בית המדרש, כיצד מעמדו של בית המדרש משתנה ומתערער כתוצאה מהקושיות של רב כהנא ומהספקות העולות אצל רבי יוחנן. כמו כן, נלמד את הסיפור מנקודת מבטו של רבי יוחנן- מדוע מוריד מגדולתו ומשפיל את עצמו לפני רב כהנא, מדוע שגה בשפיטתו את רב כהנא, ומה מנע ממנו לראות את התמונה השלמה וכיצד למד את לקחו בעקבות מותו של רב כהנא.
-
בשיעור זה נמשיך את סיפורו של רב כהנא ועלייתו לארץ ישראל. הסיפור מתאר שרב כהנא קיבל הוראה מרב שכאשר הוא עולה לארץ, עליו לחכות לפני שהוא מדבר ומחדש את חידושו בבית מדרשו הארץ-ישראלי של רבי יוחנן. במהלך השיעור נדון במשמעותה של הוראה זו, ובקושי שלה לרב כהנא עצמו. מתוך כך, הרב יסביר את היחס שבין בית המדרש בארץ ישראל ובית המדרש בבבל, ומה גרם לריש לקיש לתאר את רב כהנא כ'ארי שעלה מבבל'.
-
בשיעור נעסוק במדרש המופיע בפסיקתא דרב כהנא ובפסיקתא רבתי - משה רבנו עולה לשמיים ושומע את הקב"ה עוסק בפרשת פרה אדומה ואומר הלכה בשם רבי אליעזר. מדרש זה מהווה יסוד לפרשת פרה, ואפשר למצוא זיקה בינו לבין חטא העגל. ננסה להבין את תמיהתו של משה, ותשובתו של הקב"ה - מה החשיבות בפתיחתו של רבי אליעזר בפרשת פרה? נתבונן בפסוקים הפותחים את הפרשה ונלמד על חשיבותה לאחד היסודות החשובים ביותר ביהדות - המסורת וההלכה מפי הקבלה. כמו כן נלמד על מעלתו וגדלותו של רבי אליעזר, יחסו לחידושים ולמסורת ונבין מדוע הוא פותח בפרשת פרה ומופיע בהתחלה ובסיום של הש"ס, וכיצד רבי אליעזר מקשר בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה.
-
במהלך השיעורים הקרובים נעסוק בסיפור המופיע בשלהי מסכת בבא קמא בו מסופר על עלייתו של רב כהנא לארץ ישראל על פי הוראתו של רב. בשיעור הזה נעסוק בסיבת עלייתו של רב כהנא - הריגת המוסר. נראה כי מלבד הרובד הפשוט של הסיפור בתור מעשה דרמטי, ישנן כמה נקודות עמוקות שניתן להתבונן בהן - הקשר בין הסיפור הזה לבין המעשים הקודמים לו, החידוש ההלכתי במעשה רב כהנא והסתמכות חידוש זה על פסוקים בישעיהו המדברים על צרתם של אנשי ירושלים. כמו כן נלמד על המבט הלימודי של בית המדרש הבבלי לעומת בית המדרש הארץ-ישראלי, והמסר שרב רוצה להעביר לרב כהנא בעקבות בקשתו.
-
בדרשה האחרונה בסדרת הדרשות של רבי עקיבא ופפוס, נחלקו השניים בפירושו של הפסוק בתהילים: "וימירו את כבודם בתבנית שור" (תהלים קו, כ) המדבר על חטא העגל. במה נחלקו? מה הבעייתיות בפסוקים שהביאה לפירושיהם השונים? וכיצד הדרשה הרביעית מהווה חלק מהגישה הכוללת של כל אחד מהחכמים בדרשות הקודמות? בשיעור, נבין את פירושו של פפוס ונראה כיצד בא לידי ביטוי במפרשים ובמדרשים השונים, נראה במה חולק עליו רבי עקיבא, וכיצד מחלוקת זו נותנת נקודת מבט חדשה על חטא העגל.
-
בדרשה השלישית בסדרת הדרשות של פפוס ורבי עקיבא, מפרש פפוס את הפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו" - ממלאכי השרת. רבי עקיבא לא מוכן לקבל את פרשנותו של פפוס, ומוסיף על דבריו: "שהקדוש ברוך הוא נותן לפניו שני דרכים אחד של מות ואחד של חיים ובחר לו דרך המות". מה בעייתי בפרשנותו של פפוס? במה חלוק עליו רבי עקיבא? וכיצד קורא רבי עקיבא את הפסוק, באופן ששולל את הסיפור שמציג פפוס? בשיעור, נבין איזו תפיסה מוסרית בעייתית הציג פפוס ביחסי הקב"ה והאדם, נראה כיצד חלק עליו רבי עקיבא על ידי פרשנות מחודשת לפסוק, ונעמיק בסיפור חטא האדם, וכיצד בחירתו בדרך הרע אינה דווקא רעה.
-
אחר שלמדנו בשיעור שעבר על מחלוקת פפוס ורבי עקיבא בנוגע לתפיסת האלוה, נחלקו התנאים כעת מן הקצה אל הקצה על הפסוק "והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש" (איוב כג, יג). במה נחלקו? מה יסוד דברי פפוס ודברי רבי עקיבא? וכיצד שתי התפיסות ההפוכות יכולות להתלבש באותו פסוק עצמו? בשיעור נלמד על מחלוקתם השנייה של רבי עקיבא ופפוס במסגרת ארבע הדרשות שלהם, על התפיסות השונות שלהם בנוגע להנהגת הקב"ה את העולם, וכיצד עמדתו של פפוס מוצאת מקום גם בזמננו אנו.
-
במכילתא דרבי ישמעאל, אנחנו נחשפים לארבע דרשות סתומות של חכם הנקרא פפוס. בכל דרשה כזאת, מבקר רבי עקיבא את פפוס ונותן אלטרנטיבה לדרשתו. מה פשרן של הדרשות הסתומות? כיצד קורא כל אחד מהחכמים את הפסוקים? וכיצד מחלוקת החכמים על דרשת הפסוק היא בעצם מחלוקת תאולוגית על תפיסת האדם את הא-ל? בשיעור, נבין את דרשתו הראשונה של פפוס על רקע המקבילות במדרשים האחרים, נבין את התעוזה שיש בדבריו וכן את תגובתו החריפה של רבי עקיבא.
-
בשיעורים האחרונים, התוודענו לדמותו של אבא חלקיה, ועמדנו על הביקורת שהייתה לו כלפי חכמי דורו. בשיעור הנוכחי, נלמד את גרסת הירושלמי לסיפור, ונכיר את דמותו של החסיד מכפר אימי. במה באה לידי ביטוי חסידותו של אותו חסיד? באיזו מורכבות נמצא אותו חסיד כאשר מגיעים אליו החכמים? ומה אנחנו יכולים ללמוד עליו מתשובותיו? בשיעור נלמד על מגמת הסיפור הבבלי לעומת זו של הירושלמי, נכיר את דרכי החסיד מתוך הסיפור, ונשלים את התמונה עם הסיפור של חנן הנחבא.
-
בשיעור שעבר, נפגשנו בדמותו של אבא חלקיה: אדם עני, הגון ומקפיד ביותר על זמני העבודה. עם זאת, הוא לא מוכן לדבר עם חכמים, עד שהוא מתפלל ויורד גשם. אבל מדוע הוא לא מוכן לדבר איתם? מה הוא רומז להם במעשיו? וכיצד אשתו של אבא חלקיה עוזרת לו לירידת הגשמים? בשיעור נראה את עומק הביקורת של אבא חלקיה נגד חכמים, נבין את היחסים בין אבא חלקיה ואשתו, ונפיק את המסר שביקשו חכמים ללמדנו בסיפור.
-
על אודות אבא חלקיה, חכמים אינם יודעים דבר. לכן רבה תמיהתם כאשר אומרים לו שלום ואינו משיב להם כלל. אך האם לא היו צריכים לעלות על דעתם שחסיד כמו אבא חלקיה ינהג בצורה כזאת? מדוע בכלל הלכו דווקא אליו? והאם רמת הדקדוק במעשיו של אבא חלקיה בעבודתו היא מעשה חסידות, או המצופה מכל שכיר?
-
בשיעור הקודם, ראינו את אוסף השאלות שיש על סיפור שבי רב עיליש ובנותיו של נחמן. השיעור נבין את משמעותו של כל שלב: מה משמעות בחישת הקדירה בידי בנות רב נחמן? האם לא היה בהבנת רב עיליש את קריאת הציפורים משום דרכי האמורי? כיצד ניתן היה לפרש את העדפת בנות רב נחמן את שוביהם על פני בעליהם? ואיזו תשובה קיבל לבסוף רב עיליש? בשיעור, ננתח את שלביו השונים של הסיפור, נבחן את נקודת המבט של בנות רב נחמן ומעמד השבויות בכלל, ונבין איזו תשובה קיבל רב עיליש על שאלתו.
-
את מצוות פדיון שבויים, העלו חז"ל על נס. אולם, יש הגבלות מסוימות ומצבים מסוימים בהם אנחנו לא פודים את השבויים, ואף לא מבריחים אותם. במסכת גיטין, מסופר לנו על רב עיליש שנשבה עם בנות רב נחמן, והצליח לברוח על ידי עורב, יונה, ואדם שיודע לדבר עם ציפורים. איך ברח רב עיליש ברח כנגד ההלכה לכאורה? איך עשה - לכאורה - כמעשה האמורי, והקשיב לקול המיית היונה? ולמה דווקא הוא הצליח לברוח, ומי שאיתו לא? השיעור, נסקור את אגדת השבייה של רב עיליש ובנות רב נחמן, ונעמוד על הנקודות הקשות בסיפור.
- Daha fazla göster
