Bölümler
-
גליץ' הוא לא רק סגנון אמנותי המסמל התנגדות ושיבוש. יואל בוטביניק מנתח אותו כתופעת תקשורת, ומפתח תיאוריה עם נקודת מבט חדשה על האנושי והמכונה. אם נעקוב אחר החתול השחור שמופיע פעמיים במטריקס, לאן נגיע? ואם נציץ עם יואל אל הבור שנפער לרגע בהבזק של הגליץ', האם נראה את העבר מתפוגג לנגד עינינו כמו אורפאוס, או שמא נגלה עתיד חדש? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
אנחנו מנהלים קשרים עם הרבה יותר אנשים מכל דור אחר בהיסטוריה, והטכנולוגיה כיום מציעה לנו כלי ניהול, שמממשים פנטזיות עתיקות של להיעלם ולהעלים באמצעות פיצ'רים כמו בלוק, הייד, ריסטריקט וכד'. אבל האם המדיה החברתית היא עדיין פלטפורמה לקשרים אישיים, או ש"עידן השיתוף" דעך, ו"חברים" ברשת הם יותר כמו ערוצי מידע? ומה מיוחד בניתוקי קשרים מקוונים על רקע פוליטי בישראל? לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
Eksik bölüm mü var?
-
אם עץ נפל ביער, ומישהו ראה, אבל לא צילם ולא העלה לרשת, האם העץ נפל? במלוא שנה לאירוע ששינה אותנו, אנחנו משתפות מחקר שנמצא בעיצומו, על תופעת התיעוד העצמי בזמן מצב סכנה וטראומה ב7.10. מה שנראה קצת חריג בהתחלה, הוא למעשה תגובה הישרדותית בריאה של סובייקט פוסטהומניסטי, שחי במציאות מורחבת, היברידית, והטכנולוגיה היא חלק מגופו. סובייקט הפועל בעולם של פוסט-אמת, שבו כל אדם הוא גוף תקשורת, תרתי משמע, והנטל לתווך ולהפיץ את החוויה ולהפוך אותה לעדות, נופל על האינדיבידואל. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
מהי הפעולה הפילוסופית מאחורי יזמות, מדוע יש לה משמעות דתית עמוקה, ובאיזה אופן היא אולי מנוגדת באופן מהותי לרעיון של אתיקה? לפי ד"ר ירון כהן צמח, המחבר מחשבה כלכלית עם מדעי הדתות, סוגים שונים של יזמות תואמים סגנונות שונים של פילוסופים, ומהדהדים גם את האופנים שבהם מדע מתפתח. הפרק מדגים זאת על יזמי טכנולוגיה מוכרים כמו ג'ובס, בזוס, צוקרברג ועוד. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
מדעי החברה והרוח הפכו מזוהים לחלוטין עם הפרדיגמה הפוסטקולוניאלית ופוליטיקת הזהויות. אמנם יש פער בין הספרות האקדמית המורכבת לשפה הפוליטית השטוחה, אך גם בראשונה יש זרעים פוסט הומניסטיים אנטי ליברליים. פרופ' מיכל פרנקל מבקשת להעביר את הדיון לזירה של אימפריאליזם, כאשר קולוניות לשעבר הן אימפריות כיום, והן נאבקות על יצירת סדר עולמי חדש עם אימפריות מסוגים חדשים, בדמות חברות רב לאומיות, וגם דתות גדולות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
ה7.10 הביא למרכז השיח הציבורי הישראלי, את החיים במרחב התרבותי שבין חיים למוות, אותו הצגנו בפרק 13, שלפני כן חוו אותו מספר מועט של משפחות, שיקיריהם נעדרו. בעודנו לומדים לנהל שגרה בלימבו, וכותבים יחד את התסריט התרבותי של מה עושים כשיש חטופים, לד"ר אורי כץ יש המשגה רלוונטית להשוות אליה, ממחקריו על נעדרות אזרחית, ועל מקרים קודמים של חטיפות חיילים. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
התיאוריה הביקורתית מפספסת את הדרמה האמיתית של תחום השתלות האיברים, כאשר היא ממוקדת בו כמטאפורה ובפן הדיסטופי של הסחר באיברים. פרופ' חגי בועז, מהמושתלים הראשונים בארץ, עוקב אחר האיברים כשחקנים ברשת סבוכה של כלכלת מחסור תמידי, שלוחות של זהויות, וסוכנים של מיפוי חברתי ויחסי קרבה מסוג חדש. הפרק מתייחס גם לעתיד שבו מחסור זה ייפתר בעזרת בעלי חיים, וטכנולוגיה של הנדסת איברים. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
קארן באראד היא פיזיקאית חלקיקים ופילוסופית שהפכה את המציאות על פיה, והדגימה עד כמה היקום קווירי בבסיסו. מדוע העולם נחווה כיציב כשהוא בעצם מתהווה מחדש כל רגע, ואפילו יוצר עבר חדש בדיעבד לפי ניסוי המחיקה הקוונטית? איך נראית אתיקה שבה אני אחראית לכל מה שקשור אלי ומכונן אותי ואני מכוננת אותו? בפרק נקרא עם באראד גם את עולם הגנים, ונסביר מדוע אי אפשר למחוק מהגוף זיכרונות וטראומות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
הראשון שגידל בשר שלא הגיע מהחי במעבדה, היה אמן ביוארט שעשה זאת כפרויקט ביקורתי, במטרה לעורר שאלות אתיות על יחסינו לחיים. בפרק הוא מסביר מדוע בשר בלי סבל לא באמת אפשרי, מה הוא למד מכלתו של המפלצת של פרנקנשטיין אותה גילה בסקוטלנד, ואיך גם הקסם הטכנולוגי, בדיוק כמו הקסם באגדות, מגיע עם תג מחיר גבוה. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
לפי דונה הרוואי, הסייבורג נתון במשחקי גבול מתמידים בין האורגני, המכאני, והבלתי חומרי. פרק זה ידגיש כמה מהאספקטים הפחות מדוברים של ההתמוססויות הללו, בגוף הפוסט אנושי: הצטלבויות בין חושים, תקשורת בלתי מילולית, אטמוספריקס, אפקט, פרמקולוגיה בגוף, פרוטזות שחשות כאב, ועוד. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
ריח הוא החוש שהמדע יודע עליו הכי מעט. יש בו משהו חייתי קדם-אנושי, וגם רוחני פוסט-אנושי. ריח מטשטש את הגבול בינינו לבין סביבתנו, ובכך מסייע לפתח תודעה פוליטית. בהיסטוריה של המחשבה המערבית, התרבות כוננה על ידי הדחקת הריח והעברת הדגש לראייה. המודרנה השיבה לנו רגישות לריח, והפכה את המרחב הציבורי לפחות מסריח, אבל אם יפן היא העתיד, אז אולי מצפה לנו עתיד נטול ריח. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
מהם המאפיינים של "להיות אנושי" וכיצד הטכנולוגיה משפיעה על מצב זה? מה זה אומר להיות אותנטיים בעידן הפוסט צילומי? האם צ'אטג'יפיטי יכול לנהל דיאלוג "אני ואתה" בובריאני? באיזה מובן יש לנו קושי לדמיין את העתיד? אלו רק כמה שאלות שעלו בשיחה הפילוסופית עם פרופ' חגי כנען, שהחלה בשם של הפודקאסט, והסתיימה בעתיד של מישל וולבק. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
הלוגיקה והמטאפיזיקה של ימי הביניים, היא מסגרת החשיבה המתאימה ביותר להבנת הטכנולוגיה בימינו. הם הבינו מה זה לחיות בתוך מציאות רבודה סימבולית, והתפיסה שלהם לגבי מהי החשיבה, יכולה לספק תשובה מעניינת לשאלה הפתוחה, האם בינה מלאכותית אכן חושבת. המסע למענה על השאלה שאלן טיורינג התחמק ממנה, עובר גם דרך שאלת הממשות של הדיגיטלי, וסוגיית הרצון האלוהי, כשבין הפילוסופיה לתיאולוגיה נמצא את הפסיכולוגיה האנושית. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש
-
שיחה ממקום סובייקטיבי על הסובייקטיביות כצורה של ידיעה, ועל חיי היומיום שאחרי השביעי לאוקטובר, כהלם אונטולוגי, שפותח פתח לשובו של המיתוס לחיינו. זגזגו איתנו ברצינות אבל בקלילות, בין הווייב של חטיפה ע"י עב"מים, לווייב הסיינפלדי של התלמוד, ואיך לצמוח מכאן או לפחות להצליח להיות כאן. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש
-
מושגים אתיים רבים בהקשר של טכנולוגיה מסתברים כמושגים דתיים שחולנו, ולכן המשך ייבוא מושגי מהתנ"ך, יכול לתרום להתפתחות התפיסה המוסרית לגבי טכנולוגיה מודרנית. הפרק מציע, למשל, את מושג הברית התנ"כי, כמסדיר את יחסינו עם חברות הטכנולוגיה הגדולות, שכרגע אפילו אלוהים נותן שירות יותר טוב מהן, מסתבר. כמו כן, יוצע כי טענות השוויון הפוסטהומניסטיות בין בני אדם לבע"ח ולרובוטים, מהוות חילון של מושג האגאפה, האהבה כוללת-כל בנצרות. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש
-
"נאורות אפלה" היא תיאוריית האצה ימנית פוסט-הומניסטית מאד משפיעה, שנבעה מתוך הגות הסייברפאנק. ארי בן אריה, החוקר את הפן המיסטי של הסייברפאנק, משרטט את הדרך הרעיונית לניהיליזם המנומק הזה בשצף תודעה אימננטי, ואילו אני (כרמל) מנסה להכניס קצת סדר בכאוס, ולחפש נקודת התעלות מתוכו. האם יכולה להיות בכלל תקומה, או שהטכנולוגיה והקפיטליזם כאן כדי לאיין את האנושות? אם תצליחו לעקוב, בסוף נסכים על נגנטרופיה כדרך אמצע, ועל כך שדת היא לא רק נחלת העבר, אלא גם הדבר הבא. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה שם ניתן גם להרשם לעדכון במייל כאשר מתפרסם פרק חדש
-
פרק בונוס אקטואלי על השינוי שחל במעמדם של בעלי החיים בעוטף ובעזה, ובייחוד הכלבים, מאז השביעי לאוקטובר. הפסקנו לדבר על ההבדלים בין אדם לחיה ועברנו לדיכוטומיה של "אנחנו מול הם": גורלה של חיית המחמד הישראלית זהה לגורל המשפחה. החיה מספרת את הסיפור המשפחתי, זוכה לסיפור גבורה משלה, והמשפחה הפוסט-הומאנית משתקמת יחד. על בלה ליימברג, רודני ברודץ, בוניטה כהן, טובה קירשט-בוכשטב, ועוד. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
הקפיטליזם הוא נקודת מבט פוסט-אנושית, הרואה את העולם כהשקעה ואת בני האדם כהון, על אף שהיא מתייחסת לצרכנים כאינדיבידואלים שבוחרים בין חלופות. ד"ר אלי קוק חושב שזה בעייתי שכלכלה עוסקת במתמטיקה ומדדים כמותיים, יותר מאשר בעולם העבודה הממשי ומצבים חברתיים. לדעתו, השיח על "פוסט קפיטליזם" מעיד על חוסר היכולת לדמיין חלופה, אך יש זני קפיטליזם שקדמו לניאוליברליזם שעשויים להוות פתרון. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
ההיסטוריה וההמשגה של טראומה הייתה כרוכה מלכתחילה בהתפתחות המדיה. באיזה מובן אפשר לדבר על חוויית טראומה דרך מסך? כיצד המדיה מחליפה את התודעה בתפקיד חומת המגן אבל גם אמצעי ההעצמה של אירוע טראומטי? ואיך תיעוד עצמי ודיווח בזמן טראומה עשויים לעזור להתמודד איתה? פרק בונוס אקטואלי לאור אירועי ה7.10. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
-
הציוויליזציה המערבית בקריסה, ואיבדה את היכולת להתמודד עם אתגרי ההווה. פרק זה מציע עקרונות חכמה ילידית, כמתווה לעולם חדש, שיצליח לממש טוב יותר את ערכי החירות השוויון והאחווה של הנאורות. זה כרוך בנטישת כלכלת החליפין לטובת כלכלת נתינה, המרת פטריארכיה במטריארכיה ועוד. זה לא נאיבי, זה כבר נבנה מלמטה בהמון קהילות ברחבי העולם. לתמלול של הפרק, קישורים ומקורות להרחבה
- Daha fazla göster
