Bölümler
-
What would you do if you were told that if you put your heart and soul into one night, your children will be set forever?
pesach, passover, torah, judaism, shlomo katz, shirat david, efrat
-
Based on a teaching from R' Avraham Tzvi Kluger, we took a second to prepare to digest a mitzva, the mitzva of eating matza.
matza, pesach, passover, emuna, faith, belief, shlomo katz, shirat david, efrat
-
Eksik bölüm mü var?
-
Based on a beautiful and heartfelt piece from Rav Kluger, we receive a huge dose of direction towards this year's Seder.
pesach, geula, redemption, shlomo katz, shirat david, efrat, Israel, idf, rav kluger, breslov, baal shem tov
-
from the teachings of Reb Ya'akov Meir Shechter
passover, pesach, torah, judaism, jewish, shlomo katz, breslov
-
When someone knows the halacha - they do not need to take an extra chumros. Rebbe Nachman's approach to Pesach and to mitzvahs in general.
rebbe nachman, breslov, breslev, torah, chassidut, chassidus, shlomo katz
-
מאמרי הראיה/הלילה הזה כולנו מסובין"האדם התלוש" זו היא הזועה היותר מחרידה את הנשמה, האדם מוכרח הוא שיהיה לו מעמד ושמעמדו יהא בלתי מתנודד.הגלות, מהו עיקר צרתה? הוה אומר: התלישות. איום מאד הדבר שהאדם מרגיש שבמובן ידוע ועיקרי הרי הוא תלוש, מתנודד, פורח באויר... עמדתו על הבסיס הטבעי, על גבי הקרקע, איננה עמדה כלל, מפני שאין הקרקע שלו, מפני שבכל יחושיה איננה קנינו ולא קנין עמו, "כל אדם שאין לו קרקע אינו אדם". זאת היא הצרה, צרת הדורות של ישראל, מאז גלה מארצו, מאז נדד בגויים. אמנם במצב של תלישות, לא די שקשה לחיות, אלא שבמובן הכללי והדורי אי אפשר כלל להתקיים, ועל כן חוק היסטורי הוא שהקיבוצים התלושים אבד שמם וזכרם, בזמן קצר לפי הערך.אך בפלא למעלה מכל הנהוג בחוקי הקיום של כל העמים, עם ישראל חי עד כה והתקיים, אם גם קיום של צער ומכאובים, גם במצב תלישותו. ולא עוד אלא שהראה גבורות ברוחו הגדול גם בכל המעברים השונים של גליותיו. כשאנו דנין לדעת מה הוא הכח אשר על ידו התגבר על הצרה האיומה של התלישות, הוה אומר: שמאז, קנה לו העם הנפלא הזה מציאות כפולה וממילא גם מעמד כפול וקרקע רוחנית בטוחה, שהיא מצע איתן לנשמתו, אשר אותה לקח עמו גם בכל ימי נדודיו הארץ הרוחנית, האצילית, העליונה הזאת, היא תורת ד’!התורה, תורת חייו, אשר קשר אותה עם רוחו קשר בל ינתק, היא היא אשר הצילה אותו מתלישותו החומרית שלא תשפיע עליו עד לזועת כליון. והיום, כאשר אנו ב"ה הולכים ושבים לארצנו, הולכים ומתקשרים לבסיס של המציאות העמדתית, כשרגלינו מתחילות לדרוך על אדמתנו אנו, על אותה האדמה אדמת הקודש, שהננו מרגישים בכל חושינו שהיא מוצקה תחת פעמינו, כי בברית ד', ברית עולם, אשר לעד לא תמוט, היא קשורה עמנו קשר עולם הננו הולכים ומתרפאים ממחלת תלישותנו הגלותית. ומתוך החלק המבריא של העם, החלק ההולך ומתקשר עם ארצו, ועם יציקת עמדתו, הננו מרעיפים רסיסי עמדה ובריות גופא הגורמת גם לנהורא מעליא. לכל עם ישראל, הגוי כולו, המתפלל תמיד דרך .אבל, היתכן שבמקום שהגוף שלנו, הפרטי והלאומי, מוצא לו מצב להנצל ממארת התלישות, תשאר דוקא הנשמה הפרטית וקל וחומר הכללית, תלושה מעמדתה? הנשמה הישראלית כשהיא פורחת באויר, כשאין לה היציקות של מעמד החיים בתורה ובמצוה, ברוח ובמעשה, בסדרי יום יום ובחגיגות הימים החגיגיום, זמני שמחה וחגי נדבה, עם כל מצותיהם הרעננות המשמחות כליות ולב והמרנינות כל נפש ורוח, אז הלא הנשמה היא תלושה וכמה עצמו מכאביה האמיתיים וכמה גדול הוא ההרס שלה! על כן, בכפליים נזכור נא בלילה הזה, בליל התקדש חג חרותנו, כי הננו העם אשר אפילו בגלותו לא אבד את איתן עמדתו הרוחנית. ועל אחת כמה וכמה בשובו אל ארצו וחסון עמדתו, שהוא הולך ומתחסן בהם בכל ערכיו, עתה בבוא עת לחננה . זאת היא הוראת ההסבה. מצב של בני חורין שהם קבועים ולא תלושים, מעורים ביסוד חייהם, המזלף עליהם שפעת חיים לרויה לכל מהותם, לגוף ולנשמה, לכל הויתם. אשרי העם שככה לו, אשרי העם שד' אלקיו . הלילה הזה כולנו מסובין!
torah, pesach, seder, passover, shlomo katz, rav kook, bnei machshava tova, freedom, slavery
-
"החודש הזה לכם״חידושי הרי׳םשהכח מסור בידינו, והכל נמצא ברשותינו. ואילו ידענו מה הוא ומש שיש בידינו לעשות, לא היינו מבטלים אפילו רגע.בית אברהםהחודש הזה מסוגל לתקן את הראש שלו, ואפילו אם ראשו ומוחו מלאים מחשבות של פיגול של תאוות ומינות ר״ל, יכול להתחדש בחודש הזה, ולהיעשות כבריה חדשה. ראשון הוא לכם לחדשי השנה - מי שמתחדש ומקבל על עצמו לעבוד ה׳ בחודש הזה, מועיל לו לכל חדשי השנה.זאת היא המצוה הראשונה שה׳ יתברך צוה אותם, ואמר להם עוד בהיותם בארץ מצרים להורות בזה שאיש יהודי הרוצה להתקרב לה׳ יתברך לא יחכה עד שיצא מהבוץ התאוות והטומאה שהוא משוקע בו, אלא בעוד היותו בארץ מצרים משוקע במ׳ט שערי טומאה ובגילולי עבודה זרה יתחיל כבר בעבודתו יתברך״רב בידרמן״ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה׳ אלוקיך״. ופירשו צדיקים דקאי על האדם שעושה את עצמו כ׳מצבה׳ שהיא דבר מוצק ואי אפשר להזיזה ממקומה, והיינו שנשפע מהרהורי יאוש והוא חושב וטועה שכבר אבדה תקוותו ומה שהיה הוא מה שיהיה ולא יוכל עוד להשתנות. והנהגה זו ׳שנא ה׳ אלוקיך׳. והיינו נמי דכתיב ׳אלהי מסכה לא תעשה לך׳ שהיא חתיכת מתכת שעושים בדפוס. ונדמה בעיניו שמצבו דומה לתבנית זו שאי אפשר לשנותה. וזה בחינת עבודה זרה, כי בעבודת ה׳ יתברך יש ביד כל אחד ואחד להתחדש ולהתחזק, ואין לך דבר העומד בפני התשובה.ומשום הכי נמע משתמשים הסנפיר והקשקשת כסימני טהרה במיני דגים, כי הם מסייעים לדגים לשוט נגד זרימת המים. ואכן אין לך סימן טהרה גדולה מזו, כי זה מורה על ההשתנות וההתגברות נגד המים הזידונים, ועל ידי זה בא לידי התחדשות, והכי נמי קיימא לן (שבת קמה: ירושלמי תענית פ׳ד) שהדג שאינו יכול לשוט נגד המים - טמא הוא.שם משמואל (פרשת משפטים תרע׳ה)מביא שיטת הראשונים שמאמר ה׳ יתברך אל משה ״החדש הזה לכם״ היה לפני מכת ארבה, כי בראש חודש ניסם הפיח הקב׳ה חיים חדשים לכל אחד ואחד, וזה הועיל רק לאלו שרצו לצאת מטומאתם ולהתחדש, ואלו שלא השכילו לחזור בתשובה מתו בשלושת ימי אפילה.סנהדרין מבדאמר רב יהודה ברוך [וכו'] אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועלי אמת שפעולתן אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חדשים
torah, chiddushei harim, biderman, michael jordan, Hashem, shlomo katz, efrat, shirat david, pesach, passover
-
מאמרי הראיה/חירותנו
< מאמרי הראיה
בדף זה מוצגים שינויים ממתיניםלא בדוק
קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש
החירות שאנו מתרשמים בה ביותר בליל התקדש חג של זמן חירותנו, בעת אשר גם בעצם ימי הגלות והשעבוד לא חדלנו מלהביע את התגעגעותנו אליה באמרנו "השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין"[1], היא מוכרחת להיות הולכת ומתפתחת בקרבנו פנימה מדריגה אחר מדריגה, עד אשר יבא היום אשר ינוסו הצללים[2], וחירותנו המוחלטת תאיר עלינו באורה המלא כעצם השמים לטוהר[3].אבל להתלמד אנו צריכים איך לסגל לנו את אותו הרוח הגדול של החירות אשר זרח עלינו אמנם בתקופות המאירות שלנו, ואשר יצא כברק[4] נוצץ בהופעתה של הגאולה הראשונה, גאולת מצרים, אשר נגלה עלינו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, בכבודו הגדול, וקרבנו לעבודתו שהיא חירותנו הגמורה, והרים אותנו משפלותה של העבדות הנכריה אשר שוא היא עבודתה.כיצד אנחנו צריכים להבין את אותה החירות המיוחדה שלנו וכיצד יהיה אפשר לנו להסתגל אליה במציאות החיים, וביחוד, כיצד נתאים את מדת החירות הזאת למצעדי חיינו החדשים שברקי חירות לאומית מתחילים להאיר עלינו בזהרם, בחסדי צור ישראל גואלנו מעולם ברוך הוא.ההבדל שבין העבד ובן החורין, איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר, וזה הוא בלתי משועבד. אנו יכולים למצא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפוך, בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החירות הצביונית היא אותה הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכללו מתרומם על ידה, להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם אלקים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים שהם שוים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מעורים בתכונתו הנפשית העצמית כי אם במה שהוא יפה וטוב אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, - במה שאותו האחר מוצא שהוא יפה ושהוא טוב.ואנחנו כבושי הגלות, שכל כך הרבה מאות בשנים היינו משועבדים בידי אדונים קשים, לולא פנימיות נשמתנו העליונה הספוגה רוח של חירות, רוח של הכרה עצמית פנימית "חרות על הלוחות, אל תקרי חרות אלא חירות"[5], לולא זאת המתנה הנפלאה שלנו שנתנה לנו מאז, בעת צאתנו לחירות עולם מיד פרעה מלך מצרים, לולא זאת, היתה הגלות יכולה להפך רוחנו בקרבנו לרוח של עבדים.אבל הננו מפגינים בזה ברוחב לב, בחג זמן חירותנו, כי באמת הננו חשים את עצמנו בני חורין בעצם מהותנו, והשאיפה הנאצלת שלנו אל הטוב ואל הנשגב היא אצלנו השאיפה העצמית שלנו, שאנו חשים ברוחנו פנימה מה הוא הטוב ומה הוא הנעלה. ולאור החירות הזה, החירות הפנימית ההולכת ומתגלה בקרבנו כעת במצעדי תחיתנו הלאומית על כל פנים בשיעורים מוגבלים לפי הערך של תוכני הגאולה המתגלים לנו, רק קמעה קמעה, נטף אחר נטף, לאורה הפנימי של החירות העצמית הזאת נסע ונלך להבליט יותר ויותר את עצמאותנו הרעננה הפנימית, אותה שקנינו על ידי גילוי שכינה, אותה החירות שקנינו על ידי הפלא הגדול היחיד בעולם, שנעשה עמנו בעת אשר גאלנו השם יתברך, וגאל את אבותינו ממצרים לחירות עולם.rav kook, torah, spirit, freedom, seder, passover, shlomo katz, shirat david, pesach, efrat
-
a deeper look into the search for chametz, based on the Apter Rebbe and the Kozhnitzer Maggid
torah, chametz, pesach, tshuvah, shlomo katz, efrat, shirat david, passover
-
Chametz does not only mean something 'blown up', it also has to do with the concept of missed opportunities - להחמיץ הזדמנויות. On Seder night, an incredible opportunity becomes available for all those who are willing to stop for a second, take a look at the matza, and internalize the message. An opportunity, that is really not worth missing out on.
pesach, seder, torah, passover, matza, shlomo katz, efrat
-
a look into the teachings of the Sod Yesharim of Ishbitz on true freedom
ishbitz, chassidut, baal shem tov, shlomo katz, torah, pesach, passover
-
Pesach 5780
Shabbos Hagadol Drasha
Please open your heart, and be okay with not knowing what may arise.matza, pesach, torah, shlomo katz, question, carlebach, mishna, weinberger, aish kodesh, vizh
-
אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים הַזָּן מִקַּרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵי כִנִּים, וְאַתָּה הוּא הַמֵּכִין כָּל צָרְכֵיהֶם, וְנוֹסָף עַל הַצְּרָכִים הַהֶכְרֵחִיִּים אַתָּה הוּא הַנּוֹתֵן בְּמִלּוּי וְרֶיוַח וְעֹשֶׁר וְכָבוֹד.כָּל זֶה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּנִדְבַת לִבְּךָ הַטּוֹב. כִּי אַתָּה הוּא נָדִיב בֶּאֱמֶת, לֹא כְּמוֹ שֶׁקּוֹרִין לִפְעָמִים לְאָדָם אֶחָד נָדִיב, כִּי נִדְבָתוֹ אֵינָהּ אֲמִתִּית רַק לְתַשְׁלוּם גְּמוּל אוֹ בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁקִּדְּמוּהוּ וַהֲרֵי הוּא כְּסוֹחֵר. אָכֵן מִי הִקְדִּימְךָ וְשִׁלַּמְתָּ, וּבְנִדְבַת לִבְּךָ הַטּוֹב – טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה לַכֹּל. וְלִי אֲנִי עַבְדְּךָ הֵטַבְתָּ עַל כֹּל, וְנָתַתָּ לִי עֹשֶׁר וּכָבוֹד מִיָּדְךָ הַכֹּל, בֵּרַכְתַּנִי מִכֹּל בַּכֹּל כֹּל, נָתַתָּ לִי סְפָרִים הַרְבֵּה, וְכֶסֶף וְזָהָב לָרֹב, וּמַלְבּוּשֵׁי כָבוֹד וְדִירָה בְּכָבוֹד, קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ, וְיָרֵא אָנֹכִי מְאֹד לְנַפְשִׁי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם הָעֹשֶׁר שָׁמוּר לִי לְרָעָה לְהַאֲכִילֵנִי הַמְעַט מִזְּכוּיוֹתַי שֶׁבְּיָדִי, וּבְאִם הוּא כֵּן קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי לָעוֹלָם הַבָּא עוֹלָם הַנִּצְחִי, וּבְאִם רְצוֹנְךָ הַטּוֹב לְמֵהַב וְלָא לְמִשְׁקַל, תֵּן בְּלִבִּי וּבְלֵב כָּל הַנִּלְוִים אֵלַי שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַתְּנוֹתֶיךָ לְתַעֲנוּגִים גּוּפָנִיִּים, וְיִתְפַּרְנְסוּ מִמֶּנּוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה, אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים, אֲנָשִׁים הֲגוּנִים, עֲשׂוֹת צְדָקָה הַרְבֵּה וּגְמִילַת חֲסָדִים לִקְרוֹבִים וְלִרְחוֹקִים, וּדְבַר יי יָקוּם.יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יי צוּרִי וְגֹאֲלִי.
shla, parnasa, daven, shlomo katz, nissan, rosh chodesh, money
-
R’ Shlomo Carlebach a’h
Everyone wants to be free, but how do I start believing that I could become free? How do I get my mind out of Egypt?
The Zohar Hakadosh says that a baby does not know whom their father or mother are until it eats bread. That means that bread gives strength to my mind to be connected to those who love me. Only after I eat bread do I know what life is all about, do I know whom my father and mother are. Now listen to something even deeper. Matza gives my mind strength too, but it’s working from another side. Eating matza gives me strength to be connected to myself and to all who are important to me – but this connection is done without thinking about it. How so?
Reb Nachman says there are two kinds of minds. There is a slave mind and a free mind. A slave mind always has ten thousand excuses to not get out of something. Everybody is drowning in something, Egypt is all about getting out of what you drowned in. Everyone is tied to something, chained to something. We need to have serious compassion on our souls to just get out of it.
We all go through plagues, witnessing tremendous miracles, but so many of us are still in Egypt. To really leave the things you are tied to, to leave all the things you had excuses for is the greatest test in the world. Everyone talks about how beautiful it would be if they could set themselves free from whatever is holding them back, but unfortunately most people can’t let go.
How do you get out of Egypt? “Bechipazon” (Shmos 12:11). You have to get out fast. How do you run out of Egypt? Reb Nachman says something unbelievably deep. How fast can I walk while I am thinking? Very slow. When you are talking to someone and are engrossed in conversation, you walk very slowly. But if you want to run, you have to stop thinking.
I must remember that I am not my mind, I am stronger than that. I have to stop my mind. So therefore Reb Nachman says that matza is called the bread of poverty. We are not necessarily talking about poor people can’t afford bread, we are talking about poverty of the mind.This means that in a good way - I have no mind . The Gemara says Ein Ani Ela Beda’as (Tractate Nedarim 21:1). A poor man is someone who doesn't think. But on Pesach I flip this concept over. On Pesach I am so strong, I say to myself 'I want to be poor. I got to get out of Egypt, fast’. If I stop thinking – I become poor, I have no mind. I might be poor, but this is the sign of utmost strength. What’s the sign of having a strong mind? When my mind says to me 'stop thinking, right now there is no time for thinking, just do it’. What does Matza do to my mind? My mind tells me 'let go, let go... it's okay, I know what to do'.
rebbe nachman, reb tzadok, shlomo katz, carlebach, torah, pesach, matza, chametz
-
In this shiur, we spend time delving into this powerful word 'Vayehi'. Some may see this word as being the crucial moment of the hagada of yesterday, the hagada of today, and without a doubt the hagada of tomorrow.
torah, seder, passover, pesach, shlomo katz, judaism, holiday
-
The opportunity which takes place seder night can be overwhelming. Where do we start? what is it that is available?
pesach, seder, emuna, slonim, torah, Israel, shirat david, efrat
-
As we march toward freedom, we can now take the light of Purim as the candle to search for the Chametz, in order to have the cleanest Chametz free pesach
pesach, purim, rebbe nachman, arizal, torah, shushan, Israel, jew, Judaism, holy temple, Shlomo Katz
-
In this beautiful piece from 1929, the Piasetzner Rebbe brings to light the privilege and opportunity Pesach preparation provides for us.
piasetzna, aish kodesh, torah, matza, pesach, passover, shlomo katz, shirat david, efrat
-
The season we are in presents before us a wonderful opportunity to align our physical work with our soul work. In this case - the midda of Nekiyut, Cleanliness.
Pesach, passover, mesliat, cleanliness, shlomo katz, shirat david, efrat, torah, matza
