Episodi
-
Maj. Gen. (res.) Tamir Hayman, executive director of INSS, leads a special discussion with INSS experts Sima Shine, Dr. Carmit Valensi, and Orna Mizrahi on the Shiite axis.
The four discuss the implications of the assassination of Hassan Nasrallah, Hezbollah’s secretary-general, which may signal a turning point in the war and a possible strategic shift in Israel’s security balance. They focus on the ramifications of this event for Hezbollah and the state of Lebanon, the identity of Nasrallah’s successor, and the broader regional impact, particularly on the two major strategic players—Iran and the United States. -
ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בדיון מיוחד עם חוקרות הציר השיעי במכון: סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי.
הארבעה ידונו במשמעויות האירוע שנראה שיהווה נקודת מפנה במלחמה – ואולי אף נקודת מפנה אסטרטגית במאזן הביטחוני הישראלי הכולל, ויתמקדו בהשלכות של ההתנקשות במזכ"ל חזבאללה על ארגון הטרור ועל מדינת לבנון, בזהותו של המנהיג החדש, וכן בהשפעות של החיסול על האזור ועל שני המעצבים האסטרטגים הגדולים – איראן וארצות הברית. -
Episodi mancanti?
-
שינוי פני המערכה בצפון: החלטת הקבינט, הפיצוצים והחיסולים בלבנון והרחבת הירי של חיזבאללה (צולם לפני תחילת מבצע "חיצי צפון")
חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים בלבנון ובגבול הצפוני טרם מבצע "חיצי צפון". כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה? איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופות שיש בידיה, ומנגד - איזו תכלית אסטרטגית נועדו המהלכים של חיזבאללה לשרת, בהקשר הלבנוני ובהקשר האזורי, במסגרת הציר בהובלת איראן?
מעבר לרשת | מבצע ״חיצי הצפון״: מגמות השיח בעולם הערבי
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובתגובות ברשתות החברתיות לתחילת מבצע ״חיצי הצפון״. החלק הראשון של הפודקאסט עוסק בהנחות העבודה בקרב ציר ההתנגדות בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע למבצע. מדוע נראה כי חזבאללה אינו מעוניין להרחיב את המלחמה למלחמה אזורית? האם ניתן לנתק את הקשר הגורדי בין חזית הצפון וחזית הדרום באמצעות לחץ צבאי בלבד? מדוע חברי ״ציר התמיכה״ לא תומכים בחזבאללה? ומה האסטרטגיה של הארגון למגמת ההרחבה ושינוי המשוואות מצד ישראל?
בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהתמודדות בלבנון עם מראות העקירה והבריחה הגדולה מדרום לבנון והבקאע, ועם תחושות הנטישה והבגידה מצד איראן, סוריה ומנהיגי מדינות ערב שעוצמים עין ושומרים על שתיקה. כמו כן נברר כיצד השפיעה על השיח מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ואיך בא לידי ביטוי אובדן התמיכה של הציבור הערבי בחזבאללה: לאן נעלמו הפוסטרים של נסראללה שהתנוססו בגאווה בבירות הערביות במלחמת לבנון השנייה ואיך הוחלפו בצהלות שמחה לנוכח המכות שחוטף הארגון מישראל? ולסיום, נלמד מדוע מסרבים הסורים, כמו גם הסונים והנוצרים בלבנון, לקבל הפעם עקורים שיעים ולהעניק להם מקלט ואיך העזתים מגיבים להעברת כובד הלחימה מחזית הדרום לצפון.
פייקלנד - פרק 26 | מי מפחד מחסן נסראללה?
מזכ"ל חיזבאללה היה אחד האנשים החזקים בתחום ההשפעה והתודעה במזרח התיכון. במשך שנים, הישראלים ישבו מרותקים למסכי הטלוויזיה ושתו בחרדה כל מילת תעמולה שיצאה מפיו. אחרי ה-7 באוקטובר, המשוואה השתנתה, ובחודשיים האחרונים נראה כי הישראלים הפסיקו לפחד. האם נסראללה איבד את היכולת להלך אימים על מדינה שלימה, ומה הם כלי ההשפעה שעוד נותרו לו? חוקרת המכון אורנה מזרחי וראש התחום לענייני ערבים בכאן 11 רועי קייס בשיחה עם אטילה שומפלבי על הזאב שהפסיק להפחיד -
מזכ"ל חיזבאללה היה אחד האנשים החזקים בתחום ההשפעה והתודעה במזרח התיכון. במשך שנים, הישראלים ישבו מרותקים למסכי הטלוויזיה ושתו בחרדה כל מילת תעמולה שיצאה מפיו. אחרי ה-7 באוקטובר, המשוואה השתנתה, ובחודשיים האחרונים נראה כי הישראלים הפסיקו לפחד. האם נסראללה איבד את היכולת להלך אימים על מדינה שלימה, ומה הם כלי ההשפעה שעוד נותרו לו? חוקרת המכון אורנה מזרחי וראש התחום לענייני ערבים בכאן 11 רועי קייס בשיחה עם אטילה שומפלבי על הזאב שהפסיק להפחיד.
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. -
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובתגובות ברשתות החברתיות לתחילת מבצע ״חיצי הצפון״.
החלק הראשון של הפודקאסט עוסק בהנחות העבודה בקרב ציר ההתנגדות בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע למבצע. מדוע נראה כי חזבאללה אינו מעוניין להרחיב את המלחמה למלחמה אזורית? האם ניתן לנתק את הקשר הגורדי בין חזית הצפון וחזית הדרום באמצעות לחץ צבאי בלבד? מדוע חברי ״ציר התמיכה״ לא תומכים בחזבאללה? ומה האסטרטגיה של הארגון למגמת ההרחבה ושינוי המשוואות מצד ישראל?
בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהתמודדות בלבנון עם מראות העקירה והבריחה הגדולה מדרום לבנון והבקאע, ועם תחושות הנטישה והבגידה מצד איראן, סוריה ומנהיגי מדינות ערב שעוצמים עין ושומרים על שתיקה. כמו כן נברר כיצד השפיעה על השיח מעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה ואיך בא לידי ביטוי אובדן התמיכה של הציבור הערבי בחזבאללה: לאן נעלמו הפוסטרים של נסראללה שהתנוססו בגאווה בבירות הערביות במלחמת לבנון השנייה ואיך הוחלפו בצהלות שמחה לנוכח המכות שחוטף הארגון מישראל?
ולסיום, נלמד מדוע מסרבים הסורים, כמו גם הסונים והנוצרים בלבנון, לקבל הפעם עקורים שיעים ולהעניק להם מקלט ואיך העזתים מגיבים להעברת כובד הלחימה מחזית הדרום לצפון. -
חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים של הימים האחרונים בלבנון ובגבול הצפוני.
כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה?
איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופות שיש בידיה, ומנגד - איזו תכלית אסטרטגית נועדו המהלכים של חיזבאללה לשרת, בהקשר הלבנוני ובהקשר האזורי, במסגרת הציר בהובלת איראן? -
פיצוץ הביפרים: השיח הציבורי והתקשורתי בלבנון | מעבר לרשת
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה.
על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו:
* חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזבאללה להגן על לוחמיו ואת הפריצה והחדירה של ישראל לשורות הארגון. פרשנים אחרים ציינו כי האירוע הוא ״פיגוע תודעתי״ אדיר וכי ישראל הצליחה להשתלט באופן מוחלט על מרחב השיח בחברה הערבית וליצור תחושה של נחיתות, הלם ופאניקה. זאת ועוד הם תהו האם הפעולה היא מבוא לפתיחת מערכה רחבה יותר או עומדת בפני עצמה.
* בחלק מכלי התקשורת טענו כי על חזבאללה לפעול בניגוד לכוונות האויב (ישראל), כלומר - אם ישראל אינה מתכננת להרחיב את המערכה אל לה לחיזבאללה להיגרר למהלך נקמה שיחרוג מהאינטרסים האסטרטגים של הציר. יש פרשנים שאף הקטינו את חומרת האירוע על מנת להסיר מחזבאללה את הלחץ להגיב באופן שלא תואם את האינטרסים העליונים של הארגון.
* בנוגע לשיח ברשתות, הקו המרכזי שעולה בקרב מחנה פרו-חזבאללה ואף מההודעות הרשמיות הוא שלא משנה איזה מהלך צבאי ישראל תעשה (גדול/קטן) בגזרה הצפונית - תושבי הצפון לא יחזרו לבתיהם ללא סיום המערכה בעזה. הלבנונים מדגישים כי אלו שהאמינו שרק כוח צבאי ישיב חטופים בחיים והתבדו, יתבדו פעם נוספת כאשר יבינו שלחץ צבאי על חזבאללה לא יביא להחזרת התושבים.
עד מתי צו 8: איך ניתן לעצור את שחיקת המילואימניקים?
מאז תחילת המלחמה האריכה הממשלה כבר חמש פעמים את גיוס המילואים בצו 8, ולכאורה - אין ברירה, אך לכך משמעויות רחבות ומצטברות עבור המילואימניקים, משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל. תא״ל (מיל') ד״ר אריאל היימן. חוקר בכיר במכון ולשעבר קצין המילואים הראשי, מנתח את הסוגיה על רבדיה השונים ומציג את מסקנותיו.
מדוע כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה – כאשר הציבור הישראלי נמצא ב"שגרת מלחמה" - גיוס המילואים עדיין מתבצע בצו 8? מהי המשמעות הישירה עבור המגויסים ועבור הציבור בכלל? מה קובע החוק בנושא גיוס המילואים? אילו שינויים עשויים להקל על הנושאים בנטל העיקרי, של מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ובידי מי נתונה ההחלטה? ולסיכום - מה צריך לקרות כעת כדי לעצור את השחיקה במצבם של חיילי המילואים?
רשת ביטחון - פרק 12 | טייוואן - הידידה החשובה של ישראל שלא הכרתם
בפרק זה של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם רועי בן צור ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על מדינת האי הקטנה שהרבה מהישראלים לא מכירים, וכיצד קשריה עם ארה"ב, יריבותה עם סין ותעשיית השבבים המפותחת בה יכולות להשפיע על ישראל. -
\חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה.
על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו:
* חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזבאללה להגן על לוחמיו ואת הפריצה והחדירה של ישראל לשורות הארגון. פרשנים אחרים ציינו כי האירוע הוא ״פיגוע תודעתי״ אדיר וכי ישראל הצליחה להשתלט באופן מוחלט על מרחב השיח בחברה הערבית וליצור תחושה של נחיתות, הלם ופאניקה. זאת ועוד הם תהו האם הפעולה היא מבוא לפתיחת מערכה רחבה יותר או עומדת בפני עצמה.
* בחלק מכלי התקשורת טענו כי על חזבאללה לפעול בניגוד לכוונות האויב (ישראל), כלומר - אם ישראל אינה מתכננת להרחיב את המערכה אל לה לחיזבאללה להיגרר למהלך נקמה שיחרוג מהאינטרסים האסטרטגים של הציר. יש פרשנים שאף הקטינו את חומרת האירוע על מנת להסיר מחזבאללה את הלחץ להגיב באופן שלא תואם את האינטרסים העליונים של הארגון.
* בנוגע לשיח ברשתות, הקו המרכזי שעולה בקרב מחנה פרו-חזבאללה ואף מההודעות הרשמיות הוא שלא משנה איזה מהלך צבאי ישראל תעשה (גדול/קטן) בגזרה הצפונית - תושבי הצפון לא יחזרו לבתיהם ללא סיום המערכה בעזה. הלבנונים מדגישים כי אלו שהאמינו שרק כוח צבאי ישיב חטופים בחיים והתבדו, יתבדו פעם נוספת כאשר יבינו שלחץ צבאי על חזבאללה לא יביא להחזרת התושבים. -
בפרק זה של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם רועי בן צור ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על מדינת האי הקטנה שהרבה מהישראלים לא מכירים, וכיצד קשריה עם ארה"ב, יריבותה עם סין ותעשיית השבבים המפותחת בה יכולות להשפיע על ישראל.
-
מאז תחילת המלחמה האריכה הממשלה כבר חמש פעמים את גיוס המילואים בצו 8, ולכאורה - אין ברירה, אך לכך משמעויות רחבות ומצטברות עבור המילואימניקים, משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל. תא״ל (מיל') ד״ר אריאל היימן. חוקר בכיר במכון ולשעבר קצין המילואים הראשי, מנתח את הסוגיה על רבדיה השונים ומציג את מסקנותיו.
מדוע כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה – כאשר הציבור הישראלי נמצא ב"שגרת מלחמה" - גיוס המילואים עדיין מתבצע בצו 8? מהי המשמעות הישירה עבור המגויסים ועבור הציבור בכלל? מה קובע החוק בנושא גיוס המילואים? אילו שינויים עשויים להקל על הנושאים בנטל העיקרי, של מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה, ובידי מי נתונה ההחלטה? ולסיכום - מה צריך לקרות כעת כדי לעצור את השחיקה במצבם של חיילי המילואים? -
סיכול ממוקד - כלי יעיל במלחמה בטרור?
חוקר המכון יורם שוייצר מנתח את סוגיית הסיכול הממוקד, ומספק מבט השוואתי על תקופות קודמות שבהן ישראל – כמו גם ארצות הברית ומדינות המערב - חיסלו בכירים במסגרת מאבקן בטרור.
האם ישנו עיתוי נכון לחיסול מנהיג טרור לשם השגת תוצאה האפקטיבית? מהו האפקט המצטבר של סיכולים ממוקדים? אילו סיכולים ביצעה ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים לאורך השנים – ומה היו הסיכולים האמריקניים הבולטים נגד הטרור העולמי?
מה הייתה התועלת המשוערת בחיסולם של בכירי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"? וגם: מהן המגבלות של השימוש בסיכול ממוקד? האם ניתן להכריע כך מלחמה?
מגרש הרוסים - פרק 7 | סיפורו של הטלגרם
בפרק השביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה במכון בוחנים האם אפליקציית טלגרם משמשת כשוק האפור של האינטרנט או שמא היא מהווה מקום מבטחים להפצת מידע חסר צנזורה. בנוסף, הם מתעמקים בסיפורו המרתק של מייסדה, פבל דורוב.
בין היואן לריאל: התלות הכלכלית הגוברת של איראן בסין
חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל.
באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת - את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן - מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם המערב, והאם מגמה זו עשויה להשתנות בתקופתו של הנשיא פזשכיאן? -
בפרק השביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה במכון בוחנים האם אפליקציית טלגרם משמשת כשוק האפור של האינטרנט או שמא היא מהווה מקום מבטחים להפצת מידע חסר צנזורה. בנוסף, הם מתעמקים בסיפורו המרתק של מייסדה, פבל דורוב.
-
חוקר המכון יורם שוייצר מנתח את סוגיית הסיכול הממוקד, ומספק מבט השוואתי על תקופות קודמות שבהן ישראל – כמו גם ארצות הברית ומדינות המערב - חיסלו בכירים במסגרת מאבקן בטרור.
האם ישנו עיתוי נכון לחיסול מנהיג טרור לשם השגת תוצאה האפקטיבית? מהו האפקט המצטבר של סיכולים ממוקדים? אילו סיכולים ביצעה ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים לאורך השנים – ומה היו הסיכולים האמריקניים הבולטים נגד הטרור העולמי?
מה הייתה התועלת המשוערת בחיסולם של בכירי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"? וגם: מהן המגבלות של השימוש בסיכול ממוקד? האם ניתן להכריע כך מלחמה? -
חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל.
באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת - את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן - מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם המערב, והאם מגמה זו עשויה להשתנות בתקופתו של הנשיא פזשכיאן? -
ציר פילדלפי: מאתגר ביטחוני לסוגיה מדינית במו״מ | ריאיון עם אלוף (מיל') תמיר הימן
במוקד המחלוקת בין ישראל למתווכות במו״מ עם חמאס על שחרור החטופים והפסקת אש בעזה עומד כעת ציר פילדלפי. ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בוחן לעומק את המרכיבים הביטחוניים, המדיניים והטקטיים שבמוקד הדיון על ״ציר פילדלפי״ והשליטה בו.
באילו נסיבות הנושא השתלב במו״מ ? כיצד מתבצעות הברחות אמצעי הלחימה ממצרים לעזה, ומאידך - מה חלקו של הייצור העצמי בהתעצמות הצבאית של ארגוני הטרור? האם יש תועלת ביטחונית בנוכחות כוחות על הציר עצמו? באיזה אופן הכניסה לציר והאחיזה בו יכולה לשרת את ישראל כטקטיקה של מו״מ? וכיצד יכולה ישראל לקדם את האינטרסים הביטחוניים שלה בציר פילדלפי בטווח הארוך, כחלק מסידורי הביטחון של הגבול הבינלאומי עם מצרים?
חזית איו״ש: פיגועי המטענים, מבצע הסיכול ומצב חמאס והרשות הפלסטינית לקראת שנה למלחמה
חוקרי המכון יורם שוייצר ויוחנן צורף מנתחים את ההתפתחויות האחרונות בחזית יהודה ושומרון, על רקע ההסלמה בפיגועי המטענים והמבצע הנרחב שבו פתחה ישראל לסיכול הטרור בחזית הזאת.
מה יכול להסביר את ההסלמה בעיתוי הזה? האם היא חלק מאסטרטגיה של חמאס לחיבור בין הזירות או ניסיון להפעיל לחץ על ישראל לסיום המלחמה? ולקראת שנה לחרבות ברזל: כיצד משפיעה המלחמה על חמאס ופת״ח והציבור הפלסטיני בעזה ובאיו״ש?
יהדות ארה״ב וישראל: המלחמה, הבחירות, והאנטישמיות הגואה
לקראת כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא יחסי ישראל-ארה"ב, שיתקיים ב-5.9 ויועבר בשידור חי באתר וברשתות החברתיות, פרופ' טד ששון ומנכ"לית קרן רודרמן , שירה רודרמן - שישתתפו בפאנל המתמקד ביהדות ארה״ב, מנתחים את יחסי קהילת יהודי ארה״ב עם ישראל, בעקבות המלחמה ואירועים המבטאים את שותפות הגורל - ובהם, רק השבוע — הלווית הישראלי-אמריקאי הירש גולדברג-פולין שנרצח בעזה.
מהן התגובות בקהילה היהודית בארה״ב למלחמה וכיצד היא משפיעה על הנרטיב הרווח בארה״ב ביחס לישראל וליהודים? כיצד משתלבות הבחירות לנשיאות ארה״ב בשיח היהודי הפנימי ומהי התפלגות התמיכה במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית בקהילה היהודית בארה״ב? מדוע הקשר עם הקהילה היהודית חשוב לישראל, דווקא בתקופה זו, ובחשיבה על עתידם של מדינת ישראל והעם היהודי, ומה ניתן לעשות כדי לשמור ואף לחזק את הקשר בין ישראלים ליהודי ארה״ב? -
חוקרי המכון יורם שוייצר ויוחנן צורף מנתחים את ההתפתחויות האחרונות בחזית יהודה ושומרון, על רקע ההסלמה בפיגועי המטענים והמבצע הנרחב שבו פתחה ישראל לסיכול הטרור בחזית הזאת.
מה יכול להסביר את ההסלמה בעיתוי הזה? האם היא חלק מאסטרטגיה של חמאס לחיבור בין הזירות או ניסיון להפעיל לחץ על ישראל לסיום המלחמה? ולקראת שנה לחרבות ברזל: כיצד משפיעה המלחמה על חמאס ופת״ח והציבור הפלסטיני בעזה ובאיו״ש? -
במוקד המחלוקת בין ישראל למתווכות במו״מ עם חמאס על שחרור החטופים והפסקת אש בעזה עומד כעת ציר פילדלפי. ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בוחן לעומק את המרכיבים הביטחוניים, המדיניים והטקטיים שבמוקד הדיון על ״ציר פילדלפי״ והשליטה בו.
באילו נסיבות הנושא השתלב במו״מ ? כיצד מתבצעות הברחות אמצעי הלחימה ממצרים לעזה, ומאידך - מה חלקו של הייצור העצמי בהתעצמות הצבאית של ארגוני הטרור? האם יש תועלת ביטחונית בנוכחות כוחות על הציר עצמו? באיזה אופן הכניסה לציר והאחיזה בו יכולה לשרת את ישראל כטקטיקה של מו״מ? וכיצד יכולה ישראל לקדם את האינטרסים הביטחוניים שלה בציר פילדלפי בטווח הארוך, כחלק מסידורי הביטחון של הגבול הבינלאומי עם מצרים? -
לקראת כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא יחסי ישראל-ארה"ב, שיתקיים ב-5.9 ויועבר בשידור חי באתר וברשתות החברתיות, פרופ' טד ששון ומנכ"לית קרן משפחת רודרמן, שירה רודרמן - שישתתפו בפאנל המתמקד ביהדות ארה״ב, מנתחים את יחסי קהילת יהודי ארה״ב עם ישראל, בעקבות המלחמה ואירועים המבטאים את שותפות הגורל - ובהם, רק השבוע — הלווית הישראלי-אמריקאי הירש גולדברג-פולין שנרצח בעזה.
מהן התגובות בקהילה היהודית בארה״ב למלחמה וכיצד היא משפיעה על הנרטיב הרווח בארה״ב ביחס לישראל וליהודים? כיצד משתלבות הבחירות לנשיאות ארה״ב בשיח היהודי הפנימי ומהי התפלגות התמיכה במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית בקהילה היהודית בארה״ב? מדוע הקשר עם הקהילה היהודית חשוב לישראל, דווקא בתקופה זו, ובחשיבה על עתידם של מדינת ישראל והעם היהודי, ומה ניתן לעשות כדי לשמור ואף לחזק את הקשר בין ישראלים ליהודי ארה״ב?
לכל הפרטים על הכנס היכנסו: https://www.inss.org.il/he/event/usa-israel-2024/
פודקאסט זה התאפשר בזכות שותפות INSS עם קרן משפחת רודרמן -
חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, מציג את האיומים האוויריים עמם התמודדה ומתמודדת ישראל במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ועוד קודם לכן: ארסנל הנשק שצברו איראן וחיזבאללה, הכולל כטב״מים, טילים בליסטיים, טילים מדויקים ועוד.
מה מקור אמצעי הלחימה שהשיגו או פיתחו, במשך השנים שעברו, איראן וחיזבאללה? מה מייחד את הטילים המדויקים, בהם איים נסראללה לתקוף את ישראל, וכיצד ניתן ליירט או לשבש את פעולתם? מדוע דווקא רקטות לטווח קצר מהוות אתגר מבחינת יירוט וכיצד בכל זאת ניתן להתגבר גם על אתגר זה? ומהם מאפייניה של מתקפה מקדימה באמצעות חיל האוויר ובאיזה סוג של מטרות היא נועדה לפגוע? -
ישראל, חזבאללה והמכה המקדימה: איך האירועים ישפיעו על המשך המערכה?
חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח יחד עם החוקרים סימה שיין, אורנה מזרחי ויורם שוייצר את המכה המקדימה של ישראל נגד פעולת התגמול של חזבאללה על ההתנקשות בפואד שכר, ואת השפעות האירועים על המשך המערכה. מה ניתן ללמוד מהפעולות של ישראל ושל חזבאללה? האם אכן שני הצדדים לא מעוניינים במלחמה רחבה? ואילו סיכונים הם מוכנים לקחת? האם יש לאירועים השפעה על שיחות המו"מ לשחרור חטופים ועצירת המלחמה? האם השיקולים של סינוואר השתנו? מה אפשר ללמוד מנאומו של נסראללה והאם בתוך המציאות הנוכחית ניתן להגיע להסדרה עם חזבאללה שתחזיר את תושבי הצפון לבתיהם ותסיים את מלחמת ההתשה בגבול? כיצד איראן רואה את יום הקרב העצים בין ישראל לחזבאללה? האם האירוע משרת אותם או דווקא מנוגד לאינטרסים שלהם? ואיך האירועים משפיעים על השיקולים בטהראן לגבי התגובה האיראנית להתנקשות באסמאעיל הנייה?
הנשק של איראן וחיזבאללה והמענה בישראל: מהגנה אווירית ועד מתקפה מקדימה
חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, מציג את האיומים האוויריים עמם התמודדה ומתמודדת ישראל במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ועוד קודם לכן: ארסנל הנשק שצברו איראן וחיזבאללה, הכולל כטב״מים, טילים בליסטיים, טילים מדויקים ועוד.
מה מקור אמצעי הלחימה שהשיגו או פיתחו, במשך השנים שעברו, איראן וחיזבאללה? מה מייחד את הטילים המדויקים, בהם איים נסראללה לתקוף את ישראל, וכיצד ניתן ליירט או לשבש את פעולתם? מדוע דווקא רקטות לטווח קצר מהוות אתגר מבחינת יירוט וכיצד בכל זאת ניתן להתגבר גם על אתגר זה? ומהם מאפייניה של מתקפה מקדימה באמצעות חיל האוויר ובאיזה סוג של מטרות היא נועדה לפגוע?
פייקלנד - פרק 25 | זהירות, איראני משחק לך במוח
דו"ח חדש מגלה את עומק המעורבות של האיראנים בשיח הציבורי בישראל. מצויידים בהבנה עמוקה של התהליכים החברתיים והפוליטיים בישראל, צבא ההשפעה של טהראן מנהל קמפיין השפעה רציף ועוצמתי על מנת לפרק את ישראל מבפנים. חוקר המכון דניס סיטרינוביץ וניצן יסעור, חוקרי איראן ודיסיאינפורמציה, בשיחה עם אטילה שומפלבי על צבא ההשפעה של האייתולות
הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל. - Mostra di più
