![כלכלת תשומת לב [עושים טכנולוגיה]](https://is1-ssl.mzstatic.com/image/thumb/Podcasts113/v4/fb/1c/ed/fb1cede9-72a8-26bf-71cb-9f74ac73c0ed/mza_7854782439889698381.jpg/250x250bb.jpg)
Episodi
-
דוח מיוחד שפרסם משרד הבריאות האמריקאי בשנה שעברה מצביע על מגפת בדידות בקרב צעירים ומבוגרים כאחת מבעיות הבריאות הקשות ביותר שאיתה מתמודדת בארה"ב, בעיה שמובילה לא רק לנזקים בריאותיים אלא גם לנזקים כלכליים.
בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה עסקנו בשאלה למה אפליקציות הדייטינג שבורות וניסינו להבין למה המשתמשים נוטשים אותן. אבל הנטישה הזו, ככל שהיא רחבה ומתפשטת, מותירה את בעיית היסוד על כנה: אנשים מחפשים קשר ומתקשים בכך; לפעמים הם מחפשים קשר במשך שנים, לפעמים אפילו אז הם לא מוצאים.
בחלק השני של הסדרה ננסה להבין האם בינה מלאכותית פותרת את הבעיה, האם אנשים מוותרים על קשרים אמיתיים לטובת קשרים עם מערכות בינה מלאכותית, ואם זה קורה, האם זה מדובר ב"פתרון" או שמא יצרנו בעיה חדשה?
קישורים:
דוח הבדידות של הממשל האמריקאי (קובץ PDF)
https://www.hhs.gov/sites/default/files/surgeon-general-social-connection-advisory.pdf
RIZZ AI
https://rizzai.ai
הסיפור על בריאן והחברה שלו
https://www.aol.com/meet-guys-dating-ai-girlfriends-110000910.html
התחתן עם דמות מאוירת וכעת הוא לא יכול לדבר איתה
https://www.entrepreneur.com/business-news/the-man-who-married-a-hologram-in-japan-can-no-longer/426715
הסיפור על התאבדותו של סואול
https://www.nytimes.com/2024/10/23/technology/characterai-lawsuit-teen-suicide.html -
לפני יותר מעשור אפליקציות הדייטינג כבשו את העולם בסערה; הן שינו את האופן שבו אנשים נפגשים, מכירים ומתאהבים, הן הפכו לסנסציה לא רק בארצות הברית אלא בכל העולם, גם בישראל, גם כאן.
אבל מאז התפוגגות מגפת הקורונה נרשמה צניחה במספר הצעירים והצעירות שמשתמשים בהן ורבים טוענים שהן הפכו לבלתי נסבלות: בעשרות כתבות שפורסמו בחודשים האחרונים נטען שאפליקציות הדייטינג לא מבצעות את העבודה שלהן ולא רק שהן לא עוזרות למשתמשים, הן פוגעות בהם.
בחלק הראשון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה, ננסה להבין את המהפכה הטכנו-רומנטית הגדולה ביותר שידעה האנושות, איך היא שינתה את האופן שבו פנויים ופנויות הכירו בני ובנות זוג ולמה היא נשברה.
ננסה גם להבין האם השבר הזה הוא רק דוגמה לתופעה נרחבת הרבה יותר, כזו שבאה לידי ביטוי בתחומים טכנולוגים נוספים.
קישורים:
ירידה במספר הישראלים שמשתמשים באפליקציות דייטינג
https://www.mako.co.il/home-family-relationship/Article-9053d1935476191026.htm
התביעה נגד קבוצת Match
https://www.npr.org/2024/02/14/1231513991/tinder-hinge-match-group-lawsuit
הסקר של פורבס
https://www.forbes.com/health/dating/dating-app-fatigue
אהבה בעידן הקפיטליסטי
https://shado-mag.com/opinion/love-in-the-age-of-platform-capitalism -
באמצע אוקטובר 2024 התקיים מפגש המאזינים הראשון של "עושים טכנולוגיה" במועדון הגריי שבתל-אביב. במהלך האירוע אירחנו את נועם ברדין, מנכ"ל וייז לשעבר ומי ששימש במשך שבע שנים כסגן נשיא בחברת גוגל העולמית. הקהל ואני שאלנו אותו על וייז, תחרות, מונופולים, פוליטיקה פנים-ארגונית, חדשנות טכנולוגית, ניהול של אנשים צעירים, מדיה חברתית, מצב ההייטק הישראלי ועוד נושאים רבים נוספים. זו היתה שיחה מהירה, מרתקת, פתוחה, מצחיקה ומאוד מאוד מפתיעה.
-
בעשרים השנים האחרונות הוצגו תחזיות שונות בנוגע למקצועות שנמצאים בסכנת שיבוש בשל הופעתה של "אוטומציה" – כך זה נקרא לפני הבינה המלאכותית. חלק מהתחזיות התגלו כשגויות אבל על דבר אחד כולם מסכימים גם כיום: ההסתברות שאנשים שעובדים במרכזי שירות לקוחות ותמיכה טכנית טלפוניים, שעובדים במה שמכונה באנגלית בשם Contact Centers, ההסתברות שהם יוחלפו במערכות אוטומטיות עד, נניח, לשנת 2035, נוגעת בוודאות מוחלטת.
אבל הופעתן של מערכות הבינה המלאכותית היוצרות שמסוגלות לייצר טקסט בשילוב עם מערכות שמסוגלות לחקות את הקול האנושי, הופכות את התחזית ממשהו עתידי למשהו ממשי. לא צריך לחכות ל-2035; זה קורה בימים אלו ממש.
איך זה נראה? האם המצב החדש טוב לחברות שמספקות את השירות והאם הוא טוב לנו, הצרכנים? אלו שאלות חשובות מכיוון שבמובנים רבים הסיפור על מרכזי שירות הלקוחות הטלפוניים עשוי להתגלות כסיפור שלנו, של כולנו, סיפור על המקום שאליו צועד שוק העבודה.
קישורים:
מניית חברות שירות הלקוחות צונחות
https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-02-28/teleperformance-sinks-as-klarna-fuels-worries-over-impact-of-ai
בפיליפינים מתמודדים עם הבינה המלאכותית
https://www.bloomberg.com/news/features/2024-08-27/philippines-call-centers-navigate-ai-impact-on-jobs
העדות של סם אלטמן בקונגרס
https://www.youtube.com/watch?v=TO0J2Yw7usM
בוטים מגלים שהם בוטים
https://www.reddit.com/r/notebooklm/comments/1fr31h8/notebooklm_podcast_hosts_discover_theyre_ai_not/ -
בעברית אומרים "שימו לב" אבל באנגלית אומרים "Pay Attention". דווקא הביטוי הזה, באנגלית, מפנה את תשומת הלב שלנו לכך שתשומת לב היא מטבע, משהו שאתה משלם.
אם תשומת לב היא מטבע ברור מדוע אנחנו מוקפים באנשים, גופים וארגונים שמשתמשים בכל הטריקים והשטיקים שקיימים כדי לקחת אותו מאיתנו ולהעביר אותו אליהם. אם תשומת לב היא מטבע הרי שכמו כל מטבע ניתן להמיר אותו, לצבור אותו או לאבד אותו.
איך נראה העולם דרך משקפי כלכלת תשומת הלב, איך כמעט כל מה שמקיף אותנו בנוי כך שיצליח לחטוף את תשומת הלב שלנו?
התכנית שודרה לראשונה לפני יותר משלוש שנים והקלטתי אותה מחדש כדי לעדכן אותה ולטפל בשאלה חדשה: האם בדומה לפלטפורמות המדיה החברתית שידועות לשמצה בכך שהן מנסות לחטוף את תשומת הלב שלנו, גם מערכות הבינה המלאכותית מנסות להשיג את תשומת הלב שלנו, ואם כן, איך הן בדיוק עושות את זה?
קישורים:
מחקר: חנפנות בקרב בוטים
https://arxiv.org/pdf/2310.13548
מייקל גולדהאבר: שימו לב קונים!
https://www.wired.com/1997/12/es-attention
כלכלת תשומת לב
https://www.heise.de/tp/features/The-Economy-of-Attention-3444929.html
ספר: Stand out of our light
https://www.amazon.com/Stand-out-our-Light-Resistance/dp/110845299X -
שאלת האחריות בעידן המכונות החושבות הוצגה לראשונה לפי עשרים שנה ובספרות המקצועית מכנים אותה בשם "פער האחריות". במשך שנים רבות היא נחשבה לתרגיל כמעט תיאורטי, אבל מה שהיה תיאורטי כבר מזמן לא כזה והאתגרים והבעיות האתיות שקשורות במתן דין וחשבון, בסוגיות של אחריות ואשמה נמצאות כבר איתנו.
הנה דוגמה: מערכת בינה מלאכותית שמוטמעת בתוך כלי טיס ללא טייס מחליטה באופן אוטונומי לירות טיל ובטעות הורגת עשרה חיילים (שלא נדע). מי אחראי? הממשלה? הצבא? המפקד שהחליט לשלוח את הכטב"ם? מפעילי הכטב"ם? מה בנוגע למי שפיתח את הכטב"ם? אולי מי שפיתח את האלגוריתם שמוטמע בכטב"ם, אולי הוא זה שאחראי? אולי האחראים הם אלו שבחרו באיזו דאטה להשתמש כדי לאמן את האלגוריתם שהוטמע בכטב"ם שהופעל על ידי המפעילים שנשלחו על ידי המפקד שמונה על ידי הצבא שמקבל הוראות מהממשלה?
מי אחראי כאשר אף אחד לא אחראי ואם אף אחד לא אחראי אז... אז מי אחראי?
קישורים:
הארץ: "האלגוריתם קבע שהיא לא בסכנה"
https://www.haaretz.co.il/magazine/2024-07-31/ty-article-magazine/.highlight/00000191-07e0-df85-a399-eff6db0e0000
פער האחריות: מחקרו של אנדראס מת'יאס
https://link.springer.com/article/10.1007/s10676-004-3422-1
מחקר: ארבעה פערי אחריות
https://link.springer.com/article/10.1007/s13347-021-00450-x -
בראשית אוגוסט 2024 ניתן פסק הדין במשפט ההגבלים העסקיים שמנהל בשנה האחרונה הממשל האמריקאי נגד גוגל. אחרי שהאבק מעט שקע ורגע לפני שהצדדים מציגים בפני השופט את ההצעות שלהם בנוגע לעונשים שיוטלו על החברה, חשבתי שיהיה נכון לנסות ולעשות סדר בפרק עדכון קצר: מה קבע השופט, מה המשמעות של הקביעות שלו והאם בדומה למשפט ההגבלים העסקיים שנוהל נגד מיקרוסופט, גם התביעה נגד גוגל תעצב מחדש את עולם הטכנולוגיה?
במילים אחרות: גוגל הפסידה – מה עכשיו?
קישורים:
בלומברג: הממשל האמריקאי שוקל לבקש את פירוקה של גוגל
https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-08-13/doj-considers-seeking-google-goog-breakup-after-major-antitrust-win
סוף עידן גוגל
https://www.axios.com/2024/08/07/google-antitrust-ruling-end-era -
מנוע החיפוש של Perplexity AI נחשב בעיניי רבים למוצר פורץ דרך, כזה שמכניס לכיס הקטן את כל הגוגל והמיקרוסופט של העולם. מדי פעם אנשים מפרסמים בלינקדאין ובטוויטר ובמקומות נוספים פוסטים שבהם נראה שהם מתחרים ביניהם מי יצליח לכתוב את שיר האהבה הכי מרגש למנוע החיפוש של Perplexity.
אבל למרות שהמוצר של החברה מסקרן ואפילו מרגש כלל לא בטוח שהוא המשיח שלו קיווינו.
בשורה של תחקירים שפורסמו בחודשים האחרונים עולה תמונה מטרידה לפיה Perplexity גונבת תכנים מאתרים, היא פשוט מעתיקה כתבות שלימות ואז מציגה אותן ללא הפנייה, ללא קישור ובעיקר ללא אישור מה שמעלה את השאלה האם מה שאנחנו רואים פה הוא את נאפסטר של עולם החיפוש; חברה שמטלטלת את השוק ומרגשת את המשתמשים אבל שעושה את כל זה באמצעות גניבה?
קישורים:
חברת OpenAI משיקה גרסה ראשונה של SearchGPT
https://openai.com/index/searchgpt-prototype
עמית סינגהאל מדבר על המחשב ב"מסע בין-כוכבים"
https://www.youtube.com/watch?v=0k2ufqVh-pU
פורבס: "כאילו שלוויקיפדיה ול-ChatGPT היה נולד ילד"
https://www.forbes.com/sites/rashishrivastava/2024/04/11/inside-the-buzzy-ai-startup-coming-for-googles-lunch/?sh=3bd446821781
פרפלקיסטי וגניבת ה-AI
https://www.theverge.com/2024/6/27/24187405/perplexity-ai-twitter-lie-plagiarism
פרפלקסיטי היא מכונת בולשיט
https://www.wired.com/story/perplexity-is-a-bullshit-machine
פרפלקסיטי חותמת על עסקה עם שותפות תוכן
https://www.niemanlab.org/2024/07/perplexity-ai-search-engine-launches-revenue-sharing-with-six-news-publishers/ -
בשנת 2020 דיפ-מיינד, חברה-בת של גוגל, השיקה מערכת בינה מלאכותית בשם "אלפא-פולד" שפיצחה תעלומה ביולוגית שהטרידה את המדענים יותר מחמישה עשורים: איך חלבונים מתקפלים. בעקבות פריצת הדרך, פורסמו אינספור כתבות ותחזיות שהעריכו שבתוך זמן קצר נוצף בגל של תרופות חדשות שיפותחו הודות להישג הזה אבל למרות שחלפו מאז ארבע שנים, זה עדיין לא קרה. העובדה הזו הופכת למעניינת במיוחד כשלוקחים בחשבון עוד עובדה: לפני כמה חודשים, במאי 2024, דיפ-מיינד השיקה למערכת שלה גרסה חדשה.
קישורים:
האם בינה מלאכותית יכולה להחליף את המדענים?
https://www.fastcompany.com/91146281/why-ai-wont-swallow-science
דיפ-מיינד מנסה להיכנס לשוק שלל 100 מיליארד דולר
https://www.bloomberg.com/news/articles/2024-05-08/deepmind-ceo-targets-100-billion-plus-ai-drug-discovery-business-with-alphafold
הדרך לאלפא-פולד 2: תיעוד
https://www.youtube.com/watch?v=gg7WjuFs8F4 -
בזמן שהיה סטודנט סם בנקמן-פריד נפגש לארוחת צהריים עם וויליאם מק'סקיל, אחד ממייסדי תנועת האלטרואיזם האפקטיבי. הפגישה שינתה את חייו. הוא סיים את לימודיו, הקים קרן גידור ואז בורסה למסחר בקריפטו. הוא קרא לה FTX. בתוך זמן קצר בנקמן-פריד הרוויח סכומי כסף אדירים והפך לאדם העשיר בעולם מתחת לגיל 30. אבל הקריסה בשווי הביטקוין חשפה את התרמית הפיננסית הגדולה ביותר בתולדות ארה"ב והובילה למעצרו של בנקמן-פריד. בחודש מארס 2024 הוא נשלח ל-25 שנות מאסר.
הפרק הזה, מתוך הפודקסט "סערה מושלמת", מספר את סיפור עלייתו ונפילתו.
קישורים:
הפודקסט "סערה מושלמת" ב-Spotify:
https://open.spotify.com/show/2IIVEx404ubtOF0CsQCjAd -
בשני הפרקים הקודמים הצגתי שתי בעיות שמהן סובלות מערכות בינה מלאכותית. האחת היא בעיית ה"אני לא יודע" והשניה היא בעיית ה"אני יודע הכל". כעת, בפרק האחרון בטרילוגיה, נעסוק בבעיה השלישית, בעיית ההטיה שגורמת לכך שיש מערכות בינה מלאכותית שמעדיפות כיוון פוליטי או תרבותי מסוים כאשר הן נשאלות שאלה ואפילו כאשר הן מתבקשות לצייר תמונה. האם מערכות הבינה המלאכותית הן Woke? האם הן היו מצביעות למפלגות ליברליות?
כמו כל דבר אחר בתקופה שבה אנחנו חיים, גם ההטיה הזו הפכה לסוגיה במחלוקת, סוגיה נפיצה, סוגיה שהובילה לפיתוח מערכות בינה מלאכותית שמוטות לכיוון השני, לכיוון השמרני, הימני, ואפילו הניאו-נאצי, והתוצאה של כל זה היא מהומה.
קישורים:
התגובה של גוגל לבעיות של ג'מיני ביצירת תמונות
https://blog.google/products/gemini/gemini-image-generation-issue
מחקר: הנטיות הפוליטיות של מודלי השפה הגדולים
https://arxiv.org/pdf/2402.01789
ניאו-נאציים משתמשים בבינה מלאכותית
https://www.wired.com/story/neo-nazis-are-all-in-on-ai
המחקר של ארגון MEMRI
https://www.memri.org/dttm/neo-nazis-and-white-supremacists-globally-look-artificial-intelligence-promote-their-message-0 -
הפרק הקודם, "אני לא יודע", עסק בשאלה למה אנחנו לא יודעים מה קורה בתוך מערכות הבינה המלאכותית ומדוע הן מתקשות לומר שהן לא יודעות משהו כאשר הן לא יודעות משהו. בחלק השני של הטרילוגיה אקח אתכם לצד השני של הספקטרום: "אני יודע הכל".
כדי להבין מה קורה בצד הזה אספר את סיפורו של Recall, מוצר שמיקרוסופט רצתה להשיק ושתפקידו היה לדעת הכל ומשום כך הוא יכול לתת תשובה בנוגע לכל שאלה שקשורה לכל פעולה שעשיתם במחשב שלכם.
נשמע טוב אבל לא חלף חודש מאז שמיקרוסופט התגאתה במוצר יודע-הכל שלה עד שהיא גילתה שלידיעה מוחלטת, לזיכרון מוחלט, מתלוות לא מעט בעיות, בלשון המעטה.
קישורים:
תחקיר פרופבליקה
https://www.propublica.org/article/microsoft-solarwinds-golden-saml-data-breach-russian-hackers
מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נדלה, בראיון מצולם ל"וול-סטריט ג'ורנל"
https://www.youtube.com/watch?v=uHEPBzYick0
הסקירה של קווין בימונט
https://doublepulsar.com/recall-stealing-everything-youve-ever-typed-or-viewed-on-your-own-windows-pc-is-now-possible-da3e12e9465e
ᐧ -
אחת הבעיות הגדולות עם מערכות הבינה המלאכותית החדשות היא שקשה לסמוך עליהן ויש לכך שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שאנחנו לא יודעים למה הן פועלות בדרך שבה הן פועלות, למה הן נתנו לנו תשובה א' ולא תשובה ב' והשנייה היא שלא רק שאנחנו לא יודעים מה קורה בתוכן, לפעמים הן מנפיצות תשובות, ממציאות תשובות שאין בינן ובין המציאות שום קשר.
אבל למה זה קורה? למה אנחנו לא מבינים מה קורה בתוך המערכות האלו ולמה הבוטים מתקשים לומר "אני לא יודע"? ובכן אפילו על השאלות האלו קשה לענות ובכל זאת זה מה שאני אנסה לעשות: אנסה גם להסביר את בעיית "אני לא יודע" וגם אספר על התקדמות מעניינת באחת הגזרות, התקדמות ששופכת אור על האופן שבו המערכות האלו פועלות מה שאולי יאפשר לנו קצת יותר לסמוך עליהן. אולי.
קישורים:
אנת'רופיק מסבירה מה קורה בתוך המודל שלה
https://www.anthropic.com/research/mapping-mind-language-model
בעיית ההזיות: הסבר
https://masterofcode.com/blog/hallucinations-in-llms-what-you-need-to-know-before-integration
הבלוג של קובוס גריילינג
https://cobusgreyling.medium.com
ᐧ -
קובלט היא המתכת שנמצאת בכמעט כל מכשיר אלקטרוני שבו אנחנו משתמשים – בין אם זה טלפון סלולרי, מחשב נייד או מכונית חשמלית. היא נמצאת במכשירים שלנו כיוון שברובם יש סוללות ליתיום, שבאופן פרדוקסלי יש בהן יותר קובלט מליתיום.
מתכת הקובלט, ובייחוד האופן שבו כורים אותה, עמדה במרכזה של תביעה ייצוגית שהוגשה בסוף שנת 2019 בארה"ב, נגד אפל, גוגל, מיקרוסופט, דל וטסלה. התביעה סיפרה סיפור שאנחנו, בישראל בפרט ובעולם המערבי בכלל, שומעים עליו רק לעתים רחוקות למרות שהוא מאוד שכיח, סיפור על אלימות, ניצול ועבדות.
הפרק שודר לראשונה בשנת 2020 אבל לפני כמה שבועות פורסם פסק הדין בתביעה הייצוגית הזו שהוגשה נגד כמה מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, ולכן החלטתי להקליט אותו מחדש, לעדכן אותו בנתונים חדשים ולספר מה עלה בגורלה של התביעה.
קישורים:
הדוח של אמנסטי אינטרנשיונל משנת 2016
https://www.amnesty.org/en/latest/news/2016/01/Child-labour-behind-smart-phone-and-electric-car-batteries/
החלטת בית המשפט לערעורים
https://www.reuters.com/legal/us-appeals-court-dismisses-child-labor-case-against-tech-companies-2024-03-05/
התחקיר של SkyNews
https://www.youtube.com/watch?v=JcJ8me22NVs
התחקיר של הגארדיאן
https://www.theguardian.com/global-development/2018/oct/12/phone-misery-children-congo-cobalt-mines-drc
הספר Cobalt Red
https://www.amazon.com/Cobalt-Red-Blood-Congo-Powers-ebook/dp/B09Y462D6Z
ᐧ -
השבועות האחרונים בעולם הבינה המלאכותית היו די משוגעים ולרגע יש תחושה שהדברים מתקדמים במהירות כל כך גדולה עד שקשה לתפוס אותם. קייסי ניוטון, העורך של הניוזלטר Platformer ואחד המגישים של הפודקסט Hard Fork של "הניו-יורק טיימס", קורא לזה בשם "AI Vertigo". זה שם לא רע בגלל ש"וטריגו" מתאר מצב שבו למרות שאנחנו עומדים במקום ולמרות שהסביבה שלנו לא זזה, אנחנו מרגישים שכל מה שסביבנו נמצא בתנועה, שהכל מסתחרר במהירות.
אני בדרך כלל נמנע מלדווח על "החידושים האחרונים" אבל לפעמים יש הצטברות של כל כך הרבה חדשות שאין ברירה אלא לעצור לרגע על מנת לנסות ולעשות סדר.
החזיקו חזק, זה פרק שעושה סחרחורת.
קישורים:
הרובוטית סופיה נושאת את הנאום המרכזי בטקס הסיום
https://www.nytimes.com/2024/05/15/nyregion/dyouville-university-commencement-robot-speaker.html
למה הצוות שאחראי על הבטיחות ב-OpenAI התפרק
https://www.vox.com/future-perfect/2024/5/17/24158403/openai-resignations-ai-safety-ilya-sutskever-jan-leike-artificial-intelligence
סקרלט ג'והנסן כועסת על OpenAI
https://www.theverge.com/2024/5/20/24161253/scarlett-johansson-openai-altman-legal-action -
בשנים האחרונות מתנהלת בין ארצות הברית לסין מלחמה קרה וב"עושים טכנולוגיה" סיקרנו כמה פנים שלה: הצבענו על החשש של ארה"ב מטיקטוק, סיפרנו על המאבק בין המעצמות סביב פיתוח שבבים וגם סביב הנחת כבלים תת-ימיים. בפרק הזה, הרביעי בסדרת "המלחמה הקרה החדשה", אנחנו עוסקים בטכנולוגיה שצפויה לפרוץ את כל ההצפנות שבהן כולנו משתמשים: מחשוב קוואנטי.
הדבר הזה, שרק מעטים מסוגלים להסביר אותו, ועוד יותר מעטים מסוגלים להבין אותו, מתקרב אלינו בצעדי ענק והוא מוביל למרוץ אדיר וחסר רחמים בין המעצמות, שמנסות להגיע ראשונות לקו היעד.
האם אכן כל ההצפנות יפרצו ועד כמה אנחנו קרובים לשם?
ספוילר: כמעט כל ההצפנות יפרצו ואנחנו ממש ממש קרובים.
קישורים:
סרטון: פרויקט וינונה
סרטון: איך מחשב קוואנטי יפרוץ הצפנות
המרוץ הקוואנטי בין ארה"ב לסין
ארה"ב וסין ממהרות להגן על הסודות שלהן -
בשנים האחרונות יש מחשבה אחת, שאלה אחת שאליה אני חוזר פעם אחר פעם: מה קורה כאשר תרבות הופכת אובססיבית לרעיון, ובאופן יותר ספציפי, מה קרה לנו מהרגע שהפכנו אובססיביים למספרים?
אנחנו מודדים הכל, מדרגים הכל, רואים את העולם דרך העיניים של המספרים, אבל למה? למה החלטנו שזו הדרך הכי מוצלחת להבין את המציאות ומה קרה לאופן שבו אנחנו רואים את העולם ואפילו את עצמנו, מהרגע שהתחלנו להצמיד מספר לכמעט כל דבר?
בניסיון לענות על השאלות האלו ועל רבות נוספות, התייעצתי עם מומחים, קראתי מחקרים, ראיינתי אנשים והלכתי לאיבוד בעולמות תוכן שונים ומשונים: כלכלה, אסטרונומיה, צבא, פילנתרופיה, רפואה, פסיכולוגיה ואפילו שוק העבודה. זה היה מסע משוגע. את תוצאות המסע קיבצתי לסדרה אינטימית ואישית בת 11 פרקים שתעלה בפודקסט חדש ששמו "סערה מושלמת".
הפודקסט "סערה מושלמת" יושק בימים הקרובים ובפרק בונוס מיוחד אני מספק למאזיני "עושים טכנולוגיה" הצצה ראשונה.
חפשו את "סערה מושלמת" באפליקציית הפודקסטים שלכם ותקבלו עדכון ברגע שיועלו פרקי הסדרה.
"סערה מושלמת" ב-Apple Podcasts
https://podcasts.apple.com/podcast/id1742404005
"סערה מושלמת" בספוטיפיי
https://open.spotify.com/show/2IIVEx404ubtOF0CsQCjAd
"סערה מושלמת" - עמוד מתעדכן
https://www.popup.co.il/ps -
שנה וחצי לאחר הופעת ChatGPT, נדמה שלכולם כבר ברור שאנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה טכנולוגית נרחבת. כעת נחשפת העובדה שכמו כל מהפכה, בין אם היא מהפכה תעשייתית ובין אם היא מהפכה של בינה מלאכותית, בין אם היא מבוססת על מכונות טקסטיל או על שרתים ומחשבים, גם למהפכה הזו יש השפעה נרחבת, ולעתים הרסנית, על הסביבה.
כשהתחלתי להתעניין בכיוון הזה חשבתי שעיקר הבעיה היא העובדה שחוות השרתים העצומות צורכות הרבה מאוד חשמל – והן אכן צורכות הרבה מאוד חשמל - אבל הן בעיקר צורכות משאב נוסף, שעליו ממש לא חשבתי: מים.
אז בכל פעם שאתם מבקשים מ-ChatGPT לעשות משהו, כמה מים הוא שותה?
קישורים:
מחקר: להפוך את הבינה המלאכותית לפחות צמאה
כמה מים צורכת בינה מלאכותית
הבינה המלאכותית לוקחת מים מהמדבר
משבר האנרגיה והמים באמריקה הלטינית
אירלנד וחוות שרתים -
בחיי היומיום אנחנו משתמשים במטאפורות רבות שקשורות לעולם הטכנולוגיה אבל למה מכל המטאפורות רעיונות מיוצגים בצורה של נורה, נורה שנדלקת.
למה דווקא המטאפורה הזו תפסה ומה היא אומרת על האופן שבו אנחנו חושבים על יצירתיות או חדשנות? האם הנורה, הדרך שבו היא עובדת והאופן שבו היא באה לעולם, מתארת בצורה מדויקת או מוצלחת את האופן שבו רעיונות באים לעולם ומה היה קורה אם היינו משתמשים בטכנולוגיה אחרת כדי לתאר את התהליך הזה?
כדי לענות על השאלה הזו הייתי צריך לצלול לעולם האלקטרוניקה, הפילוסופיה, העסקים ואפילו לעולמם של הסרטים המצוירים ואז גיליתי שזה לא רק תרגיל מעניין, שמערב היסטוריה, טכנולוגיה ודמיון, זה גם תרגיל שיכול ללמד אותנו לקח חשוב על האירועים האלו שכל כך מעניינים אותנו, שאנחנו כל כך חושקים בהם, כמו הופעתו של רעיון מוצלח, כמו אותה יצירתיות מתפרצת שהנורה אמורה לייצג.
קישורים:
התמונה של אדיסון
https://bit.ly/3TDSkWg
סרטון: פליקס החתול והנורה החשמלית
https://www.youtube.com/watch?v=1HuKX7r1vpg -
ההצלחה הגדולה של אלון מאסק, היא לא טוויטר ואפילו לא טסלה. מה שהופך את מאסק לדמות חשובה ומשפיעה היא SpaceX.
החל משנת 2006 מאסק וחברת החלל שלו זכו בשורה של מכרזים של נאס"א ושל הממשל האמריקאי, מכרזים שמטרתם לפתח חלליות מסוגים שונים וטילים מסוגים שונים. במסגרת הפעילות של החברה, SpaceX משגרת אינספור דברים לחלל, חלקם מתפוצצים על כן השיגור וחלקם מתפוצצים כאשר הם מנסים לחזור ולכן מאסק החל לחפש אתר ניסויים שיהיה בבעלותו. הפתרון שלו היה להשתלט על כפר קטן בטקסס ואז לנסות ולקנות אותו ואת תושביו.
המהלך האגרסיבי הזה הוא רק אחד בשורה של מהלכים שחלקם, כך נדמה, מבקשים להחיות קונספט שזכה לפופולריות במאה ה-19, קונספט של "עיירת חברה" שבו התאגיד לא רק מעסיק אותך, הוא גם בעל הבית שלך. אז מה אתם אומרים, הייתם רוצים שהאדם העשיר בעולם יהיה בעל הבית שלכם?
קישורים:
שיר: Sixteen Tons
התחקיר של "מאד'ר ג'ונס"
כתבה מצולמת: מאסק מנסה להשתלט על עיירה
וול-סטריט ג'ורנל: מאסק בונה עיירה בטקסס
הסרטון של צ'אפ אמברוז - Mostra di più
![היא לא אנושית, אבל אני מאוהב [עושים טכנולוגיה]](https://is1-ssl.mzstatic.com/image/thumb/Podcasts113/v4/fb/1c/ed/fb1cede9-72a8-26bf-71cb-9f74ac73c0ed/mza_7854782439889698381.jpg/80x80bb.jpg)