![כל מה שלא ידעתם על דאטה (חלק ב') [פורצים דרך]](https://is2-ssl.mzstatic.com/image/thumb/Podcasts124/v4/08/f8/39/08f839ff-5d51-0efa-c93b-5cdf9765dc7d/mza_12192810254651804262.jpg/250x250bb.jpg)
Folgen
-
הסנהדרין הייתה בית הדין הגדול של של ימי המשנה המורכבת מתלמידי חכמים. אנשי
הסנהדרין, שהיו גם תנאים וכך הם מופיעים עד היום במסורת היהודית עסקו גם בפירוש
התורה והעברתה מדור לדור. שמו של המוסד העתיק והמפואר הזה כרוך, בדרך כלל,
בשמה של עיר עתיקה אחרת - יבנה, שנמצאת במישור החוף הדרומי. מדוע, אם כן, הקימה
רשות העתיקות את 'שביל הסנהדרין' דווקא בגליל? -
Dr. Moshe Mittelman is hosting the world-leading expert Dr. Michael Savona and they have an attractive conversation on several mechanisms involved in the pathogenesis of MDS, including the interaction between genetics, inflammation and aging.
-
Fehlende Folgen?
-
נדמה שתמיד התחזית במקומותינו מסיימת בביטוי "חם יחסית לעונה", אם כך עולה השאלה הטבעית – מתי "קריר יחסית לעונה" הרי לא יכול להיות שתמיד חם פה. או שמא.... תמיד חם פה?
אז הפעם נעסוק באקלים. לא, לא עברנו פקולטה, אנחנו עדיין בתחום ההיסטוריה באזורינו אך בפרק זה ננסה להיעזר במחקר אודות האקלים הקדום כדי לנסות ולהבין טוב יותר את העולם הקדום.
איך פרופ' לנגוט נעזרת בזיהוי שרידי צמחים כדי להבין את שינויי האקלים אשר התרחשו בעבר? מהם פּוֹלֶן ואיך הוא מסייע למחקר להאיר סוגיות בתולדות האנושות בכלל ובתולדות המזרח הקדום בפרט? איך מופק הפולן? מה קורה לאחר מכן מתחת לעדשת המיקרוסקופ? איך הפולן מספק בסופו של דבר מעין טביעת אצבע אקולוגית-בוטנית של העולם העתיק? לאיזו רזולוציה על ציר הזמן ניתן להגיע בניתוח הממצאים?
בהמשך נבין מהם הכלים המחקריים שיש לחוקרי האקלים הקדום? איך המידע שמתקבל מאותם כלים מתורגם לפרמטרים אקלימיים ואולי יותר חשוב – איך הארכיאולוגיה נתרמת מהממצאים הללו? מה חידש המחקר של פרופ' לנגוט ופרופ' פינקלשטיין ואילו ממצאים מעניינים עלו ממחקר זה? איך מתארכים את הממצאים ואולי יותר חשוב- איך מקבילים אותם לתיארוך הארכיאולוגי המקובל? האם ניתן לדעת באמת מה היה האקלים באזורנו ב"חיתוכים" של כמה עשרות שנים? איך שינויים אפשריים אלה משפיעים על הבנתנו את ההיסטוריה של המזרח הקדום? מה היה אירוע היובש הדרמטי שהתרחש במרחב שלנו אותו זיהו הפרופסורים? כמה זמן הוא נמשך? מה הייתה השפעתו ארוכת הטווח על האזור? האם ניתן לזהות את אירוע הבצורת הזה עם ה"קריסה הגדולה" שהתרחשה באזור בסוף תקופת הברונזה, קריסה הניכרת היטב גם בארכיאולוגיה של כנען? מה אומרת הארכאולוגיה והממצאים בשטח אודות מה שהתרחש במאה -12 לפנה"ס?
האזנה נעימה,
יותם -
"איך ייתכן שזה קרה לנו? " זו היתה השאלה שהעסיקה את הציבור לאחר מלחמת יום כיפור. "איך ייתכן שזה קרה לנו שוב? ולמה לא למדנו מההיסטוריה?" אלו שתיים מהשאלות שחוזרות ונשאלות לאחר אירועי השבעה באוקטובר. בפרק זה מתארח שוב ד"ר אלון גן, היסטוריון וחוקר זהות, לשיחה על הפער בין קונספציה לעובדות. מה ההבדל בין קונספציה להערכה מקצועית? איך נוצר הפער בין העובדות בשטח למערכת האמונות בה אנו נאחזים? אילו טכניקות עוזרות לנו לשמר את האמונה ולהישאר עיוורים אל מול העובדות? ואיך מכל ראשי הממשלה בישראל דווקא לוי אשכול הצליח לראות את העובדות ולא לבלבל ביניהן לבין אמונותיו?
-
Most of us struggle to get funding for industrial cybersecurity. Ian Fleming of Deloitte explains how - because cybersecurity is essential to sustaining the value of industrial assets - how we can embed up to 20 or 30 years of cybersecurity budget into capital plans, rather than fight for budget every year.
-
עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?
-
תהליך השינוי וההתפתחות של היהדות לא הסתיים עם התגבשותה של הדת המונותאיסטית
אי שם לפני למעלה מ-3000 שנה. בפרק זה נספר את סיפורה של המהפכה האדירה
שהתחוללה בסופה של תקופת בית שני בעקבות חורבן בית המקדש. מאורע שבעקבותיו
עברה היהדות תמורות והתפתחויות מרתקות לצד שמירה על צביונה. מאחורי התהליך הזה
עומדים הרבה מאוד אנשי מפתח מההיסטוריה היהודית – ובראשם אדם אחד בשם רבי יוחנן
בן זכאי. -
רצח רבין אורגן על ידי גופי הביטחון, בחיסוני הקורונה השתילו לנו צ'יפים ואף אחד לא נחת על הירח- אלו רק חלק מתאוריות הקוסנפירציה הטוענות שהאמת אפילה יותר מזו שמוצגת לציבור. תוכן התיאוריות משתנה אבל אחוז האנשים המאמינים בתיאוריות האלו נשאר די יציב. בפרק הזה מתארח ד"ר חיים שפירא, סופר, פילוסוף, מרצה וחוקר בילנאומי, שינסה להסביר למה אנשים מאמינים בתיאוריות שכאלה? למה כל כך קשה להפריך אותן? למה בכלל אנשים מאמצים בתוקף רעיונות ללא הוכחות או מגבשים דעות נחרצות על נושאים בהם הם לא מבינים?
-
הפרעת קשב היא אחת הבעיות המאתגרות מולן מתמודדת הרפואה המודרנית: הפרעה שאי אפשר לאבחן אותה בבדיקת דם או צילום, ושהגורמים לה אינם מובנים במלואם.
אבל האתגר האבחנתי הוא רק חלק מהסיבה שבגללה כל כך הרבה מבוגרים מסתובבים בינינו עם הפרעת קשב לא מאובחנת. כדי להגיע למצב שבו רופא או מורה יכולים להצביע על ילד בעייתי לומר - 'יש לו (או לה) הפרעת קשב' - היה צריך להתחולל שינוי עמוק: בפסיכיאטריה, ובחברה המערבית כולה.
אורחים בפרק: אבי גרייניק ("ילדים סורגים לאלוהים"), ד"ר ארז ארמרניק.
האזנה נעימה,
רן -
עבור היהודים היוונים היו לַשירה ולַשירים תפקידים ייחודיים. פרק זה יוקדש לַתופעה המרתקת של שירים ששרו יהודי יוון בְמַחֲנות אושוויץ, שאליהם נשלחו מרביתם, ולסיפור של קהילות שהעבירו את תרבותן השירית לכל מקום.
צוות יד ושם - ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – נעמה גליל; עורכת ראשית: בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה – נעמה גליל -
בחלקה השני של השיחה, מעמיקים אודי שויקי, Cloud Architect בסיילספורס ואמיר גרין, מנכ"ל וממייסדי חברת Mobideo, בקשר שבין דאטה ובינה מלאכותית. השניים עונים על השאלה מדוע דמוקרטיזציה של הדאטה פועלת לטובת הארגון כולו - וכיצד היעדרה פוגעת במטרות הארגון? בנוסף, השניים טוענים שהדור הנוכחי של הבינה המלאכותית יכול לסייע הרבה יותר ממה שאולי חשבתם בטיוב דאטה ובקבלת תובנות ממנו. לדבריהם, חברות רבות לא מבינות עדיין עד כמה עולם הבינה המלאכותית משתנה – והשינוי הזה פועל לטובתן. ואחרי כל שלל הדוגמאות, מגיעות שתי שאלות המפתח הגדולות: מאיפה בכלל מתחילים את השינוי ומהי הטעות הכי שכיחה שארגונים עושים כשהם ניגשים ל"אירוע" הזה?
-
בוקר אחד התעוררו האנשים בעולם וגילו שהשמש כחולה והקיץ נהיה קר. ואף אחד לא ידע למה. עד עכשיו.
-
כיצד משתנה הזהות החברתית שלנו בעקבות מלחמה? באיזה אופן השתנתה ההתנהגות החברתית של החברה הישראלית ממלחמת ששת הימים ועד למלחמת יום כיפור? מה תפקידם של המנהיגים בתיווך מציאות מורכבת שכזו? בפרק זה, ד"ר אלון גן, היסטוריון וחוקר זהות, מסביר מדוע זוכרים דווקא את הניצחון של ששת הימים ולא את החרדה הציבורית שאפיינה את התקופה שלפני פרוץ המלחמה? מהם שלבי החרדה הציבורית? מה קורה כאשר תוצאות המלחמה עולות על כל הציפיות והמדינה משלשת את שטחה? כיצד השתנתה התודעה של החברה הישראלית מתודעת נחיתות לתפיסת עליונות בתוך שישה ימים בלבד וכיצד שינוי תודעתי זה השפיע על זהותה של החברה הישראלית והתנהלותה במלחמת יום כיפור?
-
בשנים האחרונות אנשי הפורום הכלכלי העולמי מדברים, כותבים ועוסקים בתחום חדש שבעיניהם הוא קריטי לעתיד העולם: ביו-קונברג'נס (Bio-Convergence).
לאורך ההיסטוריה דיסציפלינות מדעיות כמו ביולוגיה, פיזיקה או הנדסה, פעלו בנפרד; כמעט ולא היה ביניהן קשר. אבל ההתקדמות בעולם המדע הפכה אותו, את המדע עצמו, למורכב ובינתחומי, מה שאומר שפריצות הדרך העתידיות, כאלו שיטפלו באתגרי רפואה, מזון, אנרגיה, חקלאות או אקלים, יתרחשו כאשר צוותים שונים, מדיסציפלינות שונות, ישתפו ביניהם פעולה ואז יבנו פתרונות וטכנולוגיות בינתחומיות ורב-תחומיות.
התחום החדש זכה לשם Bio-Convergence והוא משלב מגוון של שיטות, רעיונות וטכנולוגיות שהבסיס שלהן הוא ביולוגי כשלצידו ובשיתוף איתו משולבות טכנולוגיות מתחומים אחרים כמו פיזיקה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה והנדסה.
בפרק מיוחד, שמוגש בשיתוף רשות החדשנות, ננסה להבין את התחום החדש ואת הפוטנציאל שגלום בו ולמרות שחלק מהדברים שאני מספר במהלכו נשמעים דמיוניים, אני מבטיח לכם שהם לא, הם ממש לא.
קישורים:
התוכנית ל-Bio-Convergence ברשות החדשנות
http://bit.ly/4fjZoQp
מדריך לבניית איבר-על-שבב
https://www.technologynetworks.com/cell-science/articles/a-guide-to-organ-on-a-chip-381700
הפורום הכלכלי העולמי: האם עתיד המדע נמצא בביו-קונברג'נס?
https://www.weforum.org/stories/2023/01/future-of-science-bioconvergence-davos2023/ -
הפסקת האש עם החמאס והעיסקה לשחרור החטופים שהתגבשה במחצית חודש ינואר 2025, חידדה במידה רבה עוד יותר את הצורך לחקור ולבדוק לעומק את הסיבות שהביאו לשבת הארורה ב 7 באוקטובר ולהשתלשלות האירועים בזירות הקרב השונות מאז.אלוף במיל. יעקב (מנדי) אור עסק רבות בתחקירים מבצעיים לאורך שירותו הצבאי ובמגוון רחב של מטלות ביקורת בתפקידו כמשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה וראש החטיבה לביקורת מערכת הביטחון. בהתבסס על הניסיון העשיר שלו הוא מנתח למה נדרש להקים ועדת חקירה ממלכתית וללא דיחוי.
-
מהפכת ה-AI בפיתוח התוכנה מביאה עמה כלים חדשניים המסייעים במגוון משימות, מהשלמת קוד ועד תכנון ארכיטקטוני. נתונים מראים שכלים אלו מגדילים את הפרודוקטיביות באופן משמעותי, עם שיפור של עשרות אחוזים ביעילות. אולם, מתחת לפני השטח מסתתר אתגר משמעותי - הקושי של כלים אלו להתמודד עם פרויקטים גדולים ומרובי משתתפים. בפרק זה, גלעד שוהם חושף את מגבלות הטכנולוגיה הקיימת ומציע גישה חדשה להתמודדות עם האתגרים.
האזנה נעימה, עמית בן דור. -
בתוך 'אפר ואבק', האלבום הביוגרפי והאינטימי של יהודה פוליקר ושותפו לדרך יעקב גלעד נמצא גם שיר אחד זר לכאורה, הגרעין שממנו התחיל הפרויקט; השיר "התחנה הקטנה טרבלינקה". השיר נכתב בגטו ורשה על ידי ולדיסלב שְלֶנְגֶל, מי שזכה לַכינוי "משורר הגטו". מה ידעו בגטו על טרבלינקה? מתי נכתב השיר? איך הוא הגיע לידיהם של פוליקר וגלעד?
אנחנו מזמינים אתכם להאזין לסיפור המרתק הטומן בחובו השיר הזה.צוות יד ושם - ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; קריינות – נעמה גליל -
כמו כל שנה: מה היו הפרקים שהכי אהבתם בפודקאסט בשנה האחרונה, ומה אפשר ללמוד מזה, אם בכלל
כמו כל שנה: מה היו הפרקים שהכי אהבתם בפודקאסט בשנה האחרונה, ומה אפשר ללמוד מזה, אם בכלל -
תקופת ההמתנה הייתה המשבר המדיני, הפוליטי והאישי המשמעותי ביותר עימו התמודד לוי אשכול. הוא נאלץ להתמודד עם חזיתות רבות בעת ובעונה אחת - לאזן בין לחץ ביטחוני ומדיני, להתמודד עם לחץ ציבורי ולשמור על קור רוח אל מול התנגדות פנימית שכמעט והובילה למרד גנרלים. בפרק זה, ד"ר יניב פרידמן, היסטוריון שעוסק בנושאי ביטחון ומדיניות חוץ וחוקר במחלקת ההיסטוריה של צה"ל, מסביר על תהליך קבלת ההחלטות של אשכול ועל מה שניתן ללמוד ממנו, גם היום, על קבלת החלטות בעתות משבר.
-
בפרק הקודם של "עושים תנ"ך" דיברנו על מלחמה ושלום – על חוקי מלחמה בעולם העתיק. הזכרנו מספר קבצים של חוקים בעולם העתיק ואת הלך המחשבה המניח שהאל הוא חלק בלתי נפרד מהמלחמה עצמה.
הפעם נרד לעומקם של דברים וננתח מקרה בוחן מהתנ"ך אותו נחקור בעזרתה של פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית. הכוונה היא כמובן לדברים פרק כ'.
לאיזו מלחמה מתייחס דברים כ'? האם מדובר בטקסט שנכתב בזמן אמת או שהוא משקף מציאות מאוחרת יותר? האם ניתן לקבוע מי או מתי חובר החוק? ומה הקשר של ממלכת אשור העוצמתית לעניין? האם החוק משקף מציאות משפטית ו\או צבאית או שמדובר במשאלת לב של מחברי החוק?
מה מבנה החוק? מהו חוק קאזואיסטי? מה אומר החוק לגבי ערים רחוקות שמחוץ לכנען? מה הוא קובע לגבי ערים שבתוך הארץ? מה דינם של אזרחי הערים שייכבשו? מה משמעות המצור על ערים בעולם העתיק?
בהמשך נדון בחלקו המפתיע של החוק: לאחר שהחוק דן במלחמה עצמה ובאמצעו של הדיון על דיני מצור עובר החוק לדבר על נושא שלכאורה אינו קשור- דין עצי פרי...במלחמה. בקטע זה גם מופיע הביטוי המוכר בפסוק יט: " לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה...". לכאורה- מה הקשר? מה בין מלחמה לעצי פרי? האם מדובר באידיאליזם הומניטרי או שמא יש לקרוא את החוק לאור התגובה של התנ"ך למעשים ולפרופוגנדה של אשור? מה משמעות העצים והקשר שלהם למלחמה בעולם העתיק? ולבסוף -מה הקריאה הנכונה לחלק זה של החוק על פי דעתה של פרופ' ואזנה? האם באמת מדובר בשאלה רטורית? או שמדובר ב"הוראות הפעלה" המצביעות בפני המצביא על הדרך הנכונה והחכמה שיש לנהוג בה במלחמה? - Mehr anzeigen
![הסנהדרין- מסע בעקבות החכמים [שורשים עמוקים]](https://is2-ssl.mzstatic.com/image/thumb/Podcasts124/v4/08/f8/39/08f839ff-5d51-0efa-c93b-5cdf9765dc7d/mza_12192810254651804262.jpg/80x80bb.jpg)