Folgen

  • הפרק המיוחד הזה של עושים תוכנה כנראה לא יעזור לכם או לכן לעשות ריפרקטורינג לקוד, או לנהל את הענן שלכם בצורה חסכונית יותר. אבל הוא מעניק הצצה אל אחד המאמרים המוזרים ביותר בהיסטוריה של הבינה המלאכותית, ואולי יצליח לפתוח לכם כיוונים חדשים בחשיבה על קוד ופיתוח תוכנה. הוא עוסק בשפה הודית עתיקה בשם סנסקריט ובעובד נאסא אמריקאי, שספק אם היה קיים. האזנה נעימה!

  • מודלי השפה הגדולים (LLMs) הם ההבטחה הגדולה של תקופתנו, וייתכן שמהם יגיח ה-AGI, אותו קונספט בדבר בינה כמו-אנושית. אבל עד כמה הם באמת משנים את עולם הפיתוח, כבר היום? ואיך אפשר לדעת אם השימוש בהם יוביל לגילוי שדה נפט עסקי-פיתוחי, או לחלופין – רק לאדמה חרבה?

    עמית בן-דור הגיע לשיחה מיוחדת על ההייפ, ההבטחות והמציאות, שמציבים מודלי השפה הגדולים בפני ארגוני הפיתוח. למה צ'ט בוטים הם לאו דווקא השימוש הכי רלבנטי עבורם? כיצד CoPilot כן משנה את חוקי המשחק? ומדוע אוטומציה של תהליכים – לאו דווקא התחום הסקסי ביותר – הוא המקום שבו מתגלה ההשפעה הדרמטית באמת של LLMs?

    האזנה נעימה,
    בועז לביא

  • Fehlende Folgen?

    Hier klicken, um den Feed zu aktualisieren.

  • גילדה היא מושג שנמצא איתנו לפחות מאז ימי הביניים: גוף של בעלי מקצוע כמו צורפים, או נפחים, שאחראי על ההון ההדרכתי, ועוסק בין השאר בהכשרה של אנשי מקצוע חדשים. בעידן הנוכחי נולדה הגילדה מחדש, במקצוע המשמעותי ביותר אולי של זמננו – פיתוח תוכנה.

    איך מקימים גילדת מפתחים בתוך ארגון? מה הקשר בין Hyper Growth לבין הצורך בגילדה? איך בוחרים מי יוביל את הגילדה? כיצד מגדירים עבורה יעדים? כמה זמן לוקח לחברה לראות את הערך שבגילדה? והאם מתישהו יתחילו חברות לחפש בשוק ראשי גילדות, באופן יזום?

    על השאלות הללו, ורבות אחרות, שוחחתי עם לירון שטרייכמן, VP Core ב-Global-e, בעל ניסיון של כ-20 שנה בתעשייה, בחברות קטנות וגדולות, בין השאר בתפקידי VP R&D, ועם נתנאל אברג'יל R&D Director ב-Global-e, מוביל את צוותי האינפרא ואת הגילדה למפתחים.

    פרק בשיתוף Global-e.

    האזנה נעימה,
    בועז לביא

  • גיבוי הוא מסוג הדברים שאף פעם לא עומדים בראש סדר העדיפויות. אבל כמו בסרטי אימה, מה שהתעלמנו ממנו עלול לצוץ ולרדוף אותנו, בדיוק ברגע הכי לא מתאים. איך מונעים מראש את הקטסטרופה שכולנו חוששים ממנה? איך מוודאים שכל מה ששמרנו דיגיטלית, לא יעלם?

    לרן בר-זיק יש הרבה מה לומר על גיבויים, גם ברמה המקצועית, כמפתח וארכיטקט, וגם ברמה האישית, כעיתונאי, כאדם פרטי וכאיש משפחה. שוחחנו על סיפורי אסונות בז'אנר הגיבויים, על האחריות של בוני אתרים ביחס לגיבוי, על מה זה Disaster Recovery, על גיבוי קר ועל גיבוי חם, על פרוטוקול הגיבוי האישי אצל בר-זיק בבית, על מה לא לגבות ואפילו לבער ולהשמיד, ועל למה כדאי לכתוב דוקומנטציה רק אחרי שאוכלים ארוחת צהריים.

    האזנה נעימה,
    בועז לביא

    לספר The Phoenix Project:https://www.amazon.com/Phoenix-Project-DevOps-Helping-Business/dp/0988262592

    פוסט של ערן שפירא על חיסכון בגיבוי:https://medium.com/@lxeran/how-we-decreased-our-monthly-aws-costs-from-10-000-to-1-500-f926f1fd4eef

  • איך משפיעה הבחירה בשפת תכנות על העולם שלנו? מתי קוד מתומצת מדי הופך לבלתי מובן? ומהו הקשר העמוק בין כתיבת שירה לכתיבת תוכנה?

    לרגל שבוע הספר, התארח ב"עושים תוכנה" ערן הדס – תוכניתן, משורר ואמן מדיה. ערן עבר בתעשייה דרך של תוכניתן, ראש צוות, מנהל פיתוח ולתקופה קצרה גם היה מנכ"ל. הוא מלמד במסלול מדיה דיגיטלית באוניברסיטת תל-אביב ובביה"ס למדעי המילה בירושלים, וחוקר יצירתיות בתחום החינוך. הוא פרסם תשעה ספרי שירה, השתתף בפרויקטים כמו מערכת שכותבת שירה על סמך גלי המוח, רובוטית שמראיינת אנשים לסרט תיעודי, ואוצר דיגיטלי של יצירות אמנות.

    שוחחנו על שפות תכנות ועל שפות טבעיות, על קרבות היסטוריים בין פרדיגמות בכתיבת קוד, על תכנות בתור כישוף ועל ריבונותן של המכונות, ועל למה הוספה של הערות בתוך הקוד, היא לאו דווקא עניין מומלץ.

    האזנה נעימה,
    בועז לביא

  • איך בונים מודלי שפה בעברית? למה זה כל כך מורכב, יקר, ודורש כל כך הרבה מתנדבים? והאם מודלים מקומיים בקוד פתוח יכולים באמת להתחרות במפלצות הבינה המלאכותית של OpenAI וגוגל?

    בפרק הזה של "עושים תוכנה" מתארח, שוב, ים פלג. לים יש רקורד עשיר מאוד בפיתוח ומחקר סביב AI. הוא מדורג בין המובילים בעולם במדע נתונים תחרותי והחזיק לאורך השנים בכמה שיאי עולם בקטגוריות השונות בתחום. הוא אחד ממפתחיה הראשונים של ספריית הבינה המלאכותית הפופולרית: Keras, ומשמש כמנכ"ל חברת סטארט-אפ שאותה הקים, Deep Trading Ltd, חברת מסחר פיננסי גלובלית, שנשענת על ניסיונו במדעי הנתונים, תכנות ואלגוריתמים.

    אבל ל-"עושים תוכנה" הוא הגיע הפעם בעיקר כדי לדבר על פרויקט מיוחד, מקומי, שבו הוא מעורב: Ivrit.AI. מיזם ללא מטרות רווח שמטרתו לאפשר תמיכה איכותית בעברית בכלי בינה מלאכותית. אלפי מתנדבים בפרויקט אוספים ומתייגים מאגרי מידע בעברית שלבסוף משוחררים לקהל הרחב ברישיון נוח לשימוש המאפשר לפתח מודלים ושירותי בינה מלאכותית בעברית. המיזם הושק לפני כשנה ואחד היישומים הראשונים שלו הוא מודל תמלול ראשון בעברית, שלפי הדיווחים מתעלה על ביצועי כל המודלים האחרים הקיימים כיום.
    תפקידו של ים הוא אימון המודל, ויש לו המון דברים מרתקים לספר עליו, על עתיד מודלי השפה, ועל הדרך קדימה עבור הבינה המלאכותית בכלל.

    האזנה נעימה,
    בועז לביא

    לפרק הקודם עם ים:https://www.osimhistoria.com/software/ep123-machine-language

    לאתר הפרויקט של Ivrit.AIhttps://www.ivrit.ai/en/ivrit-ai-2/

  • ההייפ סביב מילת הקסם AI לא נגמר, אבל באופן מפתיע – חברות בתחום ההייטק לא תמיד יודעות מה לעשות עם המילה הזאת ולאן לקחת אותה, ולפעמים היא אפילו מעוררת פחד. איך מעמידים את ה-AI בקדמת הבמה? איך בונים אמון והבנה עם עולם מושגים טכנולוגי חדש?

    עמית בן דור, שהיה עד לאחרונה ראש מחלקת AI ב-Artlist והיום הוא ה-CTO והמוביל הטכנולוגי ב-Fintastic, חברה שמפתחת פלטפורמה לניהול תקציב וחיזוי לחברות גדולות, הגיע כדי לדבר בדיוק על זה. שוחחנו על הרוד-שואו המתמיד שחייבים לעשות בתוך הארגון סביב נושא ה-AI, על החששות ועל הדימוי הבעייתי של מילת הבאזז, על צורת הפיתוח החדשה סביב AI, שמזכירה יותר מחקר מדעי מאשר בנייה הנדסית סטנדרטית, על הפרויקט הנכון להתחיל איתו, ועל החשיבות הקריטית של מיקום מחלקת ה-AI בתוך החברה: למי היא כפופה ואיך מביאים אותה לעמדת השפעה נכונה.

    האזנה נעימה,
    בועז לביא

  • קוד ריוויו הוא עניין רגיש. הוא מפגיש את הקוד שכתבת עם עיניים של אדם אחר, שיש לו (או לה) ציפיות, תפיסות ודרישות משל עצמם. איך נכון לנהל את התהליך הזה? איך להיכנס אליו ברוגע, ולצאת שלמים?

    רינה ארטשטיין היא Tech Lead בגוגל קלאוד, יוצרת תוכנה באמצעות הקשבה ושיחה פתוחה, מרצה ומנטורית, ועוסקת בקידום נשים בהייטק. היא שבה ל-"עושים תוכנה" כדי לתת את הזווית המיוחדת שלה על קוד ריוויו, דרך הפרספקטיבה של המושג "כנות רדיקלית". שוחחנו על מטרותיו של הקוד ריוויו (לאו דווקא לתפוס באגים), על "חוק הגבות", על מדוע כדאי להבחין בין העדפות אישיות לבין מה שחשוב באמת בקוד, על המשמעות של readability בגוגל, על הקשר בין קוד ריוויו לבין הקונספט של "אדם סביר והגיוני", על איך עושים ריוויו לקוד שיצר AI, ועל למה הכלי התכנותי הכי חזק שיש לה, הוא דווקא מילון למילים נרדפות.

    האזנה נעימה,
    בועז לביא


    הספרים שעליהם המליצה רינה:https://www.amazon.com/Radical-Candor-Revised-Kick-Ass-Humanity/dp/1250235375https://www.amazon.com/Crucial-Conversations-Talking-Stakes-Second/dp/1469266822

    לשרוכים שעליהם המליצה רינה: https://he.aliexpress.com/item/4000189870865.html?spm=a2g0o.order_list.order_list_main.4.21ef586aZe5QpT&gatewayAdapt=glo2isr



  • מחוללי סרטונים הם התחום הלוהט בחזית הבינה המלאכותית. OpenAI הציגה לאחרונה את Sora, אבל גם בירושלים לא שוקטים על השמרים. חברת Lightricks הישראלית, שידועה באפליקציות עיבוד התמונה הפופולריות שלה, חשפה לא מזמן מוצר חדש, LTX studio, שמאפשר יצירה של וידאו ערוך, שלם, מפרומפט טקסטואלי. מה קורה שם מאחורי הקלעים? איך נראית המהפכה הזו מבפנים?


    הראל קין הוא חוקר ראייה חישובית בחברת Lightricks וגם מתרגם ספרותי מגרמנית. שוחחנו על תפקידו כחוקר, על השילוב שעושים ב-Lightricks בין גישות קלאסיות למודלים חדישים, על הדמוקרטיזציה שעובר התחום ועל האתגר שבמעקב אחר שטף החידושים הבלתי פוסק; אבל גם על הדמיון בין תרגום ספרותי לבין פיתוח תוכנה, על איך נראה באג בתרגום, ועל המשמעות של עליית ה-AI עבורו כמתרגם.


    האזנה נעימה,
    בועז לביא



    LTX Studiohttps: https://ltx.studio/
    מנדל של הספרים / שטפן צוויג (תרגום: הראל קין) https://9livespress.com/product/%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/

  • השפעתה של שפת התכנות Go הולכת וגדלה. בסקר TIOBE האחרון, שמדרג את הפופולריות של שפות תכנות, תפסה Go את המקום הגבוה ביותר שלה אי-פעם: מקום שמיני. קצת מתחת לג'אווה-סקריפט ו-#C. ולא נראה שהיא עומדת לעצור.
    נטלי פיסטונוביץ' ביקרה כבר ב"עושים תוכנה" בתפקידה כשגרירת OpenAI, אבל הפעם היא באה לדבר על Go – שפה שקרובה לליבה במיוחד. נטלי למדה הנדסת חשמל בטכניון, ואחר-כך עבדה בסטארטאפים באירופה, אפריקה וארה״ב בתחום הבקאנד וה-DevOps (עם פוקוס על Go), והרצתה על כל זה בכנסי הייטק ברחבי העולם. היא גרה בברלין, מייעצת בתחום ה-AI לחברות, וגם מארגנת כנסי Go, סקיוריטי ו-AI באירופה. שוחחנו על סיפור הלידה של Go, על הבעיות שהיא באה לפתור, על הפופולריות המיוחדת של Go בעולם הפינטק, על הקשר המיוחד של Go לברלין, ועל הסיבות שבגללן Go היא השפה המתאימה ביותר, לדעתה של נטלי, לפיתוח תוכנה בעידן ה-AI.

    האזנה נעימה,
    בועז לביא


    הספר שעליו המליצה נטלי:
    https://www.manning.com/books/go-in-action
    להרצאה של נטלי על Go ו-DevOps:
    https://www.youtube.com/watch?v=PZkx4Ai55s0
    להרצאה של נטלי על Go ו-AI:
    https://www.youtube.com/watch?v=TBKQkjt_Q_4

  • מה בדיוק עושה ארכיטקט תוכנה? כל ארכיטקט או ארכיטקטית שתשאלו, יגידו לכם, כנראה, משהו אחר. לאו דווקא כי יש המון הגדרות לתפקיד, אלא כי הוא מאוד אינדיבידואלי, וכל ארכיטקט לוקח אותו לעולם שלו. איך נכנס ארכיטקט לתוך פרויקט? מהן הדרישות שמעניינות אותו? באיזה אופן הוא מעדיף להציג את הארכיטקטורה של המערכת? מהם הכישורים הדרושים לתפקיד? האם צריך לדעת לתכנת? האם כדאי להתמקצע בהופעה מול קהל?

    ממי לביא הוא ארכיטקט תוכנה וענן עם שנות ניסיון רבות, כיזם כשכיר וכיועץ. יש לו גם 20 קורסים דיגיטליים, פופולריים מאוד, על ארכיטקטורה וענן, שנרכשו על-ידי למעלה מ-250,000 סטודנטים. דיברנו על מקצוע ארכיטקט התוכנה, על הייחוד ועל האתגרים שבו, וממי חלק סודות ועצות, וגם פתח כמה נושאים כאובים: למשל, למה פייתון היא שפה בעייתית כל-כך בעיניו, ואיך הוא שרף את עצמו פעם כארכיטקט, כשהיה בתחילת דרכו.

    האזנה נעימה!


    פרק מומלץ של "עושים תוכנה" שהזכרנו, בנושא "הובלה ללא סמכות", עם רינה ארטשטיין:https://www.osimhistoria.com/software/ep135-being_ic

  • נגישות היא לא רק נושא חשוב. נגישות היא נקודת פתיחה להתייחסות יסודית וטובה יותר לפיתוח תוכנה בכלל. מפתחים ומפתחות שיבינו את שאלת הנגישות לעומק, יורידו מעצמם לחץ, ויוציאו תחת ידיהם קוד איכותי, שיתקבל בהערכה ויחסוך בעיות.

    לרן בר-זיק יש תשוקה מיוחדת לענייני נגישות, והמון מה לומר בנושא. נגענו בשאלות רבות: למה כדאי להשתמש בספריית קומפוננטות נגישה? מדוע תוסף נגישות הוא בעייתי ולא בהכרח רלבנטי? איך כלי בדיקות אוטומטיים עשויים לעזור ומתי הם מזהים בעיות לא אמיתיות? למה חשוב לתעד את הטיפול בבעיות הנגישות? מהי בעיית השווארמה? מהי מלכודת טאבים? מה קורה, תמיד, אך ורק בכריסטמס? ובעיקר – כמה עמודים בשעה יכול בר זיק לקרוא?

    לפרק הקודם שלנו בנושא נגישות (מומלץ מאוד!)https://www.osimhistoria.com/software/ep103-accessibility

    לתקן של WCAG:https://www.w3.org/WAI/standards-guidelines/wcag/

    לאתר של WebAIM:https://webaim.org/

  • לכל צוות פיתוח יש יעדים, לוחות זמנים, ונהלי עבודה. אבל לפעמים - כל אלו לא אומרים הרבה. יכול להיות שזזים מהר מאוד, אך בלי ליצור ערך אמיתי, והיעילות היא רק למראית עין. איך משפרים באופן מהותי את עבודת הצוות? איך מודדים את מה שחשוב באמת?

    רם מרזין הוא מנהל פיתוח במרכז הפיתוח של AT&T בישראל. לאחרונה הוא הפך גם ליזם, בתוך הארגון, והוביל את בנייתו של מוצר פנימי חדש, TeamUp, שמסייע מהותית לעבודת הצוות. TeamUp עוזר לשפר את האופן שבו קוד ריוויו עובד, להבין מתי ואיך חשוב להכניס טסטים לקוד, ובכלל - למדוד בצורה מדויקת את מה שקריטי לדעת, ולפעמים קשה לאתר.
    דיברנו לעומק על TeamUp וגם, קצת, על שגרת העבודה תוך כדי מלחמה, ועל דרך ההתמודדות של הארגון עם המצב הנוכחי.

    פרק בשיתוף מרכז הפיתוח של AT&T בישראל.
    האזנה נעימה.

  • תקינה, הסמכה, חתימה – מלים שנראות אפרוריות, ושלא נמצאות בראש מעייניהם של אף מפתח או מפתחת, בטח לא בישראל. אבל את הרשויות האמריקאיות הן דווקא מעניינות מאוד. ולמעשה, הן חייבות לעניין גם את כל מי שעוסק בתחום. כי מוצר תוכנה שלא יעמוד בדרישות התקינה של ארצות הברית, המיוצגות למשל על ידי ראשי תיבות מסתוריים כמו FIPS או FEDRAMP, ימצא את עצמו מחוץ לשוק החשוב בעולם.
    על הנושא המרתק (והבלתי-זוהר) הזה, דיברתי לעומק עם שניים: גיל עדה, ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, שמתמחה בתחומי התקשורת, מערכות ניהול ובקרת גישה, והנדסת מערכות. ולצדו – מי אם לא - רן בר זיק! אורח סדרתי בפודקאסט, שגם הוא ארכיטקט תוכנה בכיר בסייברארק, ואף עיתונאי בדה-מרקר ומרצה בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת חיפה.
    פרק סוער על האותיות הקטנות, שמעטים טורחים לקרוא ולקודד.

    האזנה נעימה,
    בועז לביא


    לינקים:
    מאמר של גיל על FIPS:https://medium.com/cyberark-engineering/navigating-fips-compliance-for-go-applications-libraries-integration-and-security-42ac87eec40b

    האתר של FEDRAMP:https://www.fedramp.gov/

    פרק קודם עם רן בר זיק וארז ויסברד, על הכנה להתמודדות עם סיכוני המחשוב קוונטי:https://www.osimhistoria.com/software/ep138-quantum

  • הדרמה האחרונה סביב פיטוריו וחזרתו לתפקיד של סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, מגמדת כל סדרת טלוויזיה. נטלי פיסטונוביץ', שגרירה של OpenAI, שהתארחה כבר אצלנו בפרק מרתק (ראו לינק למטה) חוזרת כדי לדבר על האירועים האחרונים.
    דיברנו לעומק על הסיפור שכיכב בכותרות, ובהמשך על GPTs ועל איך הם יהפכו לחלק מן האפסטור העתידי של OpenAI, מהי הדרך שעושה החברה לשיפור שליטת המודלים בשפות קטנות, כמו עברית או איסלנדית, ומהן סכנות האבטחה החדשות, והמפתיעות, שמביאים מודלי השפה לעולם. וכמובן - אי אפשר בלי האלגוריתם המסתורי *Q, שמעורר שמועות, וייתכן שיאיץ את הדרך ל-AGI - בינה מלאכותית כללית.

    האזנה נעימה,
    בועז לביא

    הפרק הקודם עם נטלי:
    https://www.osimhistoria.com/software/ep129-open_ai

  • האם ניתן לפתח שפת תכנות שאת כל הפקודות בה יבין גם כלב? מתי הפסיקה לעבוד שפת התכנות 2014? מי המציא את השפה הבלתי קיימת Parrot? ומה הקשר בין ההרכב הקומי ״מונטי פייתון״ לבין שפת תכנות פופולרית שבסמל שלה מופיע נחש?

    כל זאת ועוד, בפרק סיפורי-היסטורי של ״עושים תוכנה״.

  • מהו קוד ספגטי? מדוע הפקודה GoTo מסוכנת כל כך? ואיך כל זה קשור לבאג 2000?

    פרק היסטורי-סיפורי, שהולך אחורה אל ראשית המילניום (ואפילו קודם), אל המצאתה של שפת התכנות CLU, ואל התובנה שהובילה להתפתחותו של התכנות מונחה העצמים (Object Oriented Programming).

  • [פרק זה הוקלט לפני תחילת המלחמה]

    האם ניתן למדל את הנפש האנושית? לבנות תוכנה שתפענח אותנו באופן מלא, ותדע עלינו הכול?

    שחר קמיניץ הוא מהנדס תוכנה, שהקים וניהל שתי חברות בתחום הכלים למפתחים: Worklight ו-Insert, שנרכשו שתיהן. כיום הוא חוקר מודלים של שפה ולומד ספרות באוניברסיטה. לאחרונה ראה אור ספרו הראשון, "משאבי אנוש" (בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן-דביר) - ספר שבמרכזו חברת סטרט-אפ, המפתחת תוכנה המציגה תמונה מלאה של הנפש הפרטית, באמצעות הצלבה של אינפוט מהיוזר, עם מאגר ספרותי עצום. שוחחנו על הקשרים העמוקים, והמפתיעים, בין כתיבת קוד לכתיבה ספרותית, על למה קשה כל-כך לכתוב ספרות שעוסקת בטכנולוגיה עכשווית, על פונקציית המטרה של רומן, על הביקורת שיש לו על עולם הטכנולוגיה הקפיטליסטי, ועל עתיד הכתיבה האנושית בעידן הבינה המלאכותית.

  • גיטהאב הוא שירות לניהול גרסאות, אבל הוא גם הרבה יותר מזה. כאשר נולד הוא היווה מהפכה, פלטפורמה שהגדירה את עולם הפיתוח, כמעט דת. זה קרה ב-2007, ומאז זרמו אינסוף Pull Requests בשרתים שלו. ב-2018 נרכש השירות על-ידי מיקרוסופט, בכ-7.5 מיליארד דולר. איך כל זה התחיל? ולאן זה הולך מכאן?

    סקוט צ'אקון הוא אחד המייסדים של גיטהאב. הוא אוונגליסט של גיט, מרצה ומפתח, והיום הוא כבר מרים בעצמו סטרטאפ חדש, GitButler, גם הוא בתחום ניהול הגרסאות. הוא הגיע לתל-אביב לכנס המפתחים של WIX, וזאת היתה הזדמנות נהדרת בשביל עמית בן דור ובשבילי לפגוש אותו לשיחה, שניים על אחד, על רקע קולות רחוקים, של משתתפי הכנס: שיחה מרתקת על העבר, ההווה והעתיד של תחום הפיתוח ועליית הבינה המלאכותית.

    האזנה נעימה,
    בועז לביא

    לינק לאתר הסטארט-אפ החדש של סקוט :https://gitbutler.com/

  • מה ההבדל בין מנועי חיפוש לקסיקליים למנועים סמנטיים? כיצד מצליחים מנועי החיפוש הסמנטיים להבין מה באמת אנחנו מחפשים? איך הם פותרים בעיות של שגיאות כתיב ומשמעויות מרובות? ולמי בדיוק ייבנו מנועי החיפוש של העתיד - לאדם או למכונה?

    זהו הפרק השני (מתוך שניים) על מנועי חיפוש, עם עמית בן דור, ממייסדי הפודקאסט וראש מחלקת AI בארטליסט. בפרק הזה התמקדנו במנועים סמנטיים. דיברנו על אמבדינגס, על ההבדל בין אימון לבין Inference, על כיצד עובד אלגוריתם Learning to Rank, על מנוע החיפוש Vespa, על איך מתבצע חיפוש בדאטה ארגוני, על למה לפעמים עדיף חיפוש בלי אף תוצאה, על האם כדאי לנו לשנות את הדרך שבה אנחנו מחפשים בגוגל, ועל האופן שבו מודלי שפה גדולים משתמשים היום במנועי חיפוש בעצמם, ועושים זאת במקומנו.

    האזנה נעימה,
    בועז לביא