Folgen
-
האורח שלנו היום הוא מר גיא יהושוע – נציג הקהילה השומרונית בישראל.
במסגרת הריאיון, גיא פותח לנו צוהר לעולם הקהילה העתיקה הזו ומתאר את מנהגיה המיוחדים.
גיא מסביר כי הקהילה השומרונית הינה שריד אחרון לממלכת ישראל הקדומה וכי חבריה מקיימים את הכתוב בתורת משה ככתבה וכלשונה עד היום.
במילים אחרות הם מאמינים בתורה אך לא בנביאים ובכתובים.
כיצד יתכן שכיום מונה הקהילה כ - 850 איש (בחולון ובהר גריזים הסמוך לשכם, גם יחד) בלבד, שעה שבתחילת המאה החמישית לספירה מנתה מעל מיליון איש?
מדוע בבתי הכנסת של הקהילה אין כיסאות ושולחנות?
מה לובשים חברי הקהילה בשבת?
מדוע אינם משתמשים בשבת בפלטה, במיחם ובמקרר?
כיצד עוברת ההנהגה בקהילה השומרונית מדור לדור?
מדוע חברי הקהילה לא מגישים בקשות לצו ירושה לאחר פטירת מי מיקיריהם?
גיא בשפתו הציורית והקולחת משיב על שאלות אלו ועוד...
למעוניינים להרחיב ידיעותיהם ביחס לקהילה השומרונית בישראל - נא לחצו על הקישור המצ"ב:
הקהילה השומרונית בישראל
האזנה מהנה ומועילה!
-
בפרק זה מראיינים עוה"ד מנחם פשיטיצקי ובת שבע אברך ברטוב את פרופ' איילת בלכר-פריגת ופרופ' יובל מלמד בנושא של "מתמודדי נפש וצוואות".
פרופ' בלכר-פריגת משמשת כדיקנית בית הספר למשפטים במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
תחומי ההתמחות שלה הם: דיני משפחה, דיני ירושה וזכויות ילדים.
פרופ' מלמד הינו פרופ' חבר קליני באוניברסיטת תל אביב - החוג לפסיכיאטריה, מנהל המרכז לבריאות הנפש "אברבנאל ויו"ר יוצא של "איגוד הפסיכיאטריה בישראל".
שוחחנו על סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וסעיף 26 לחוק הירושה המסייגים את העיקרון הקבוע בסעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפיו "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו" ולפיהם, צוואה שנערכה על ידי אדם שלא ידע להבחין בטיבה של צוואה, פסול דין או קטין - הצוואה בטלה, וכך גם אם נשללה או הוגבלה כשרותו של אדם בפסק דין.
ענינו על השאלה האם אדם שמונה לו אפוטרופוס יכול לכתוב צוואה.
כן הדגשנו את חשיבות קבלת חוו"ד רפואית, עובר לעריכת הצוואה, המעידה על כשירות אדם שהוא "מתמודד נפש" או שהוא סובל ממחלה העלולה לפגוע ביכולתו הקוגנטיבית וכפועל יוצא לפגוע ביכולת השיפוט שלו.
נציין כי פרופ' בלכר פריגת התראיינה אצלנו בעבר:
בפרק 18 שעסק ב"צוואות הדדיות", בפרק 29 שעסק ב"פרשנות צוואה" ובפרק 78 שעסק ב"חידושי פסיקה בדיני ירושה".
כמו כן התראיינה בצוותא עם פרופ' רות זפרן בפרק 92 שעסק ב"הולדה לאחר המוות והיבטי ירושה".
למעוניינים לקרא את פסקי הדין עליהם דיברנו:
1. ע"א 1212/91 (קרן ליב"י)
2. בע"מ 5921/22 (השופטת וילנר)
האזנה מהנה ומועילה!
-
Fehlende Folgen?
-
בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה לשעבר ועו"ד מנחם פשיטיצקי, רשם לענייני ירושה, מראיינים את השופט דניאל טפרברג.
השופט טפרגר שימש כשופט בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע ובהמשך כשופט מחוזי בירושלים עד לפרישתו מכס השיפוט בחודש 3/21.
כחצי שנה לאחר מכן מונה לכהונת "שופט עמית" בבית המשפט המחוזי בירושלים, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.
במסגרת ראיון זה, השופט טפרברג סקר שלושה פסקי דין פרי עטו שעניינם – התנגדות לצוואה:
1. ת.ע 2171/05 (בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע)– שם דובר על מנוח שהורה בצוואתו למסור את המשק החקלאי שהיה ברשותו לנכדו, כאשר ביתו (דודתו של הנכד) התנגדה לקיום הצוואה שהרי אם היא תיפסל, ביתו של המנוח תהפוך ליורשת על פי דין...
2. עז 1390 (בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע) – שם דובר על אדם שכתב שתי צוואות: הראשונה (בפני עדים) נערכה בסמוך למחלתו ובה כלל רק כספים (כ - 150,000 ש"ח) ובצוואה השנייה (נוטריונית), התייחס לדירה בלבד.
ביתו של המנוח התנגדה לצוואה האחרונה בנימוק לפיו הנוטריון לא פעל כדין, לא ביקש להציג בפניו תעודה רפואית למרות שהמנוח היה מרותק למיטתו.
כמו כן נטען כי המנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואה שכן היה חולה, עיוור ומבולבל..
3. ת.ע 2060/05 (בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע)– שם דובר על מנוחה שנפטרה בשנת 2004 כשהיא מותירה צוואה לפיה ביתה היא היורשת היחידה.
בנה של המנוחה ביקש שלא לקיים את הצוואה שכן לטענתו היא זויפה וכי המנוחה הייתה תלותית ולא הבינה עברית..
בפרק זה תלמדו מהן העילות שנקבעו בחקיקה ובפסיקה להתנגדות לצוואה.
האזנה מהנה ומועילה!
-
בפרק זה מראיינים עוה"ד מנחם פשיטיצקי ובת שבע אברך בר טוב את ד"ר טל מורס - חוקר מוות בעידן הדיגיטלי, בהקשר של חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד-2024 אשר פורסם בספר החוקים ביום 23/7/2024 ויכנס לתוקף שנה לאחר מכן.
ד"ר מורס מסביר מהם זיכרונות דיגיטליים ומדוע אינם מוגדרים כעיזבון דיגיטלי או צוואה דיגיטלית.
עוד שוחחנו על המעמד החוקי של נכסים דיגיטליים (תמונות, פלייליסט, סרטוני וידאו ועוד) לעומת מידע אישי (למשל מסמכים פיננסיים של בנקים וחב' ביטוח) ורכוש דיגיטלי כגון מטבע דיגיטלי.
ענינו על השאלה האם יש לבני המשפחה זכות או אפשרות להיכנס לחשבונות שהותיר אחריו מנוח בפייסבוק, גוגל וכו' ובוואטסאפ.
ד"ר מורס סקר את הפתרונות הקיימים כיום להעברת זיכרונות דיגיטליים ואת החידושים שמביא עימו החוק שהינו חדשני ביותר גם מנקודת מבט השוואתית בינלאומית.
לסיום שוחחנו על עתיד המוות הדיגיטלי בעידן הבינה המלאכותית.
מאזינים המעוניינים להעמיק בנושא – נא לחצו על הלינקים המצ"ב:
1. מאמר טל מורס ומיכאל בירנהק – על גישה למידע דיגיטלי אחרי-מות בעקבות חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם, התשפ"ד - 2024
2. טל מורס ומיכאל בירנהק – מחפצי זיכרון לזיכרונות דיגיטליים
3. מאמר באנגלית – טל מורס ומיכאל בירנהק4. חוק הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם
-
בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה לשעבר ועו"ד מנחם פשיטיצקי, רשם לענייני ירושה אנו מארחים את: רוני שלו – מנהלת מחלקת נכסי נספי שואה, עו"ד סימונה טננבוים – אחראית תחום השבה ודפנה דולינקו – היסטוריונית וחוקרת
איתור יורשים.
דיברנו על עבודת מחלקת השבת נכסי נספי שואה (במסגרת משרד האפוטרופוס הכללי) להוכחת זהות הנספה בשואה כבעלי הנכס שנרכש לפני מלחמת העולם השנייה, בשלב הראשון.
ובשלב השני, להוכחת הקשר של המבקש כיורש חוקי של בעלי הנכס – הזכאי לנכס, הכול בהתאם לשלושת מעגלי הקרבה (פרנטלות) הקבועים בחוק הירושה.
עוד למדנו על חנ"ש (צו בדבר חליפיו של נספה שואה) שניתן במקרים אלה במקום "צו ירושה" או "צו קיום צוואה" בנפטרים "רגילים" שאינם נספי שואה.
לעיון במסמכים עליהם דיברנו נא לחץ על הקישורים המצ"ב:
https://www.gov.il/BlobFolder/news/holocaust-victims-assets/he/holocaust-victims-assets.pdf
https://www.gov.il/he/service/returning_abandoned_asset
https://docs.google.com/document/d/16j5cK1FWX6P5I_mGxJp7mWmidlhGzs6j/edit
https://drive.google.com/file/d/1ye9mDFXWaqZyyy4skgrMoIvZi7FwG5_l/view?usp=sharing
-
בפרק זה מראיינים עוה"ד מנחם פשיטיצקי ובת שבע אברך ברטוב את המשנה לאפוטרופוס הכללי, עוה"ד גלי גרוס.
דיברנו על התפקידים השונים שממלא האפ"כ במלחמת "חרבות ברזל" ובכלל זה הזכרנו תיקוני חקיקה שונים שקידם לטיפולהולם ברכוש החטופים וסיוע לבני משפחתם.
עו"ד גרוס משתפת אתכם בבעיות שונות שעלו מיד בראשית המלחמה בנושא החטופים ורכושם:
ניהול עסק שבעליו נחטף.
עסקת רכישת רכב שלא הושלמה ברישום במשרד הרישוי.
הוצאות שכר דירה של חטופים שהכנסותיהם פסקו וההוצאות ממשיכות להתקיים ועוד כיוצ"ב.
כמו כן דנו בשאלות בנוגע ליתומים ששני הוריהם נחטפו/נרצחו במלחמה (ישנם למעלה מ – 20 ילדים שהתייתמו משני הוריהם במהלך המלחמה):מינוי אפוטרופוס ליתומים אלה.
קידום תיקון לחוק שיאפשר לקבל אישור מהאפ"כ, במקום לפנות לבימ"ש בבקשה לאישור עסקאות בנכסיהם כמקובל בשגרה.
מי שמעוניין להעמיק בנושא, מוזמן להאזין לפרק 102 "ירושה משותפת לאלמנים וקטינים" בו רואיינו בצוותא ח"כ לשעבר יהודה גליק ורעייתו הדס וכן לפרק 76 שעניינו "ירושות וחוק הירושהבעת מלחמה".
האזנה מהנה ומועילה!
-
האורחת שלנו היום היא עו"ד טל גטרר, יועצת משפטית באגף המשפטי במטה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ואיתה דיברנו על הנקודות הבאות:
· מהי נחלה?
· מהם הכללים שנקבעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל ביחס לנחלות.
· הזכות המשפטית של בעל הזכויות בנחלה.
· הסכמי משבצת.
· ירושה של נחלות לגביהן נחתמו הסכמי חכירה פרטניים.
· עמדת הפסיקה בנוגע לצוואה המנוגדת לתנאי העבירות שנקבעו בהסכמי המשבצת.
· היחס בין סעיף 114 לחוק הירושה לבין הכלל שבהסכמי המשבצת.
· הסדר "חוזים לדורות" ופתרונות לסכסוכים בין בני המשפחה בעניין ירושת נחלות.
· "בן ממשיך" – בישובים סוכנותיים, מעמד ההתחייבות כלפי הבן להעברת המשק לאחר הפטירה.
פסקי דין רלוונטיים בנושא של ירושת נחלות בהתאם להוראות הסכם המשבצת + בן ממשיך:
1. ע"א 633/82 לוקוב נ' מגדל
2. ע"א 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס
3. ע"א 3836/93 ברמלי נ' ברמלי
4. ע"א 1662/99 חיים נ' חיים
5. בע"מ 3996/12 פלוני נ' פלונית
6. בע"מ 3606/17 פלוני נ' פלונית
7. בע"מ 1813/18 פלוני נ' פלוני
האזנה מהנה ומועילה!
-
בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה לשעבר מראיינת את עו"ד רני נויבואר (ראש תחום חקיקה ומדיניות באפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה ומי שכיהנה בעבר כראש אשכול משפט אזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים) בעקבות תיקון חקיקה חדש שנכנס לתוקף ביום 7.7.24 ועניינו "הרצחת וגם ירשת?"
עד לתיקון האמור, בהתאם לסעיף 5 לחוק הירושה, רק מי שהורשע בפלילים כי גרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו, היה פסול מלרשת.
סעיף זה גרם למציאות בלתי סבירה/הגיונית ולפיה אדם שמסיבה כזו או אחרת לא הורשע בפלילים (התאבדות, בריחה, רקע נפשי וכו'), יכול היה לרשת את האדם שאותו הוא המית.
עו"ד נויבואר תסביר לנו כיצד תיקון החוק כאמור, נותן פתרון לבעיה שהוצגה לעיל.
מומלץ להאזין לראיון עם אריאל בר (פרק 105) ובו היא משתפת את סיפורה המשפחתי הטרגי, עת בעלה של אמה גרם למותה וביקש לרשת אותה...
האזנה מהנה ומועילה!
-
בפרק זה, עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה ועו"ד מנחם פשיטיצקי, רשם לענייני ירושה, מארחים את הגב' אריאל בר.
אריאל בר, בת 36, הבכורה מבין שבעה אחים, חוותה טרגדיה משפחתית בשנת 2021, עת בעלה של אמה, גרם למותה לאחר שזו בקשה להתגרש ממנו.
אריאל נכנסה לתפקיד ראש המשפחה ופעלה במספר חזיתות שנוצרו לאחר האסון.
במקביל, החלה לפעול (במסגרת ארגון "משפחות נרצחים ונרצחות") להעלאת המודעות לאתגרים הניצבים מול בני המשפחה במצבים אלה, ולשינוי חקיקה.
אריאל מספרת על ממדי הפגיעה הרוחביים, על חוסר ההלימה בתמיכת המדינה בנפגעי עבירות המתה לעומת נפגעי פעולות טרור ועל העדר סנכרון בין המערכות השונות.
עד לאחרונה, סעיף 5 לחוק הירושה קבע, כי אדם שהורשע בפלילים בכך שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לעשות כן, פסול מלרשת את אותו אדם, בחינת "הרצחת וגם ירשת"?
ואולם, הסעיף תוקן ממש לאחרונה (7.7.24), בשל האבסורד שהיה קיים עד כה, לפיו אדם יכול היה להמית מישהו, ואם לא הורשע בבית משפט פלילי (למשל: בשל הימלטות, טענת אי שפיות, התאבדות...), זכאי היה גם לרשת את אותו אדם שהמית...
לאחר הריאיון אריאל ביקשה להוסיף את הדברים הבאים:
"צו קיום הצוואה של אבא של אמא (כלומר סבא של אריאל) שנפטר ארבעה חודשים אחריה, היווה לנו בעיה, מכיוון שבאותה נקודת זמן לא יכולנו להגיש צו קיום צוואה של אמא בעצמה. עם כל הבלגן שהיה לנו, נאלצנו להתמודד גם עם זה".
הערה:
המשפט הפלילי טרם הסתיים ולכן בעלה של אמה של אריאל בר, עדיין נהנה מחזקת החפות.
למעוניינים להעמיק בנושא נא לחצו על הלינקים המצ"ב:
המקור עונה 21 פרק 16: בשם האם אתר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות ארגון משפחות נרצחים ונרצחות - תרומות -
בפרק זה אנו מארחים את עו"ד רחל ווזנר, הממונה על הקדשות דתיים בבתי הדין הרבניים (עד לאחרונה), בכירה במשרד המשפטים (לשעבר).
איתה נדבר על פסק דין מרתק שפורסם ביום 26.6.24 על ידי בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, שעסק בממשק שבין עולם הצוואות לעולם ההקדשות.
מה היה הסיפור שם?
תהילה הייתה אישה ערירית שהלכה לעולמה בשנת 2010 בגיל 91, כשהיא מותירה אחריה נכסים בראש העין, לגביהם כתבה שתי צוואות שונות.
על פי הצוואה הראשונה (1992), עיזבונה אמור היה לעבור לעמותה/כולל ועל פי הצוואה השנייה (1998), עיזבונה אמור להתחלק בין קרוב משפחתה לבין אותה עמותה.
קרוב משפחתה הגיש בקשה לצו קיום צוואתה השנייה והצו נחתם בשנת 2020 על ידי הרשמת לענייני ירושה בתל אביב.
ואולם, לאחר שקרוב המשפחה ביקש לרשום את הנכסים על שמו ב"טאבו", נתקל בסירוב בהעדר "הסכם בין יורשים" או צו שיפוטי (שכן על פי הצוואה השנייה, הוא אינו הזוכה היחיד...).
בנסיבות אלה נפתח תיק בבית הדין הרבני בפתח תקווה שקבע כי תהילה ביקשה למעשה ליצור "הקדש" בנכסיה לטובת לומדי תורה.
עו"ד ווזנר תנתח את פסק הדין הנ"ל, תוך הבהרת מושגים שונים בנושא של הקדשות הדתיים בבתי הדין הרבניים.
לעיון בפסק הדין האמור ובפסקי דין נוספים שנתנו לאחרונה בסוגייה זו לחץ על הקישורים המצ"ב:
1. 1364334/1 בית הדין הרבני האזורי פתח תקווה – נשוא הפרק
2. ע"א 2364/04 הקדש דתי כאישיות משפטית נפרדת
3. 1347097/1 בית הדין הרבני האזורי תל אביב יפו – בית הרב קוק
4. 1464212/2/2 בית הרבני הגדול – הוועד הכללי – ר' מאיר בעל הנס
5. 1098800/1 בית הדין האזורי תל אביב – עץ חיים
6. 1310115/2 בית הדין הרבני הגדול – בית חינוך יתומים
7. 1063227/2 בית הדין הרבני האזורי תל אביב – הוועד הכללי כנסת ישראל
8. 943290/1 בית הדין הרבני האזורי ירושלים – צוואה מול הקדש
האזנה מהנה ומועילה!
-
מאזינים יקרים,
אנו מגישים לכם את הרצאתה של פרופ' רחל אלתרמן על "זכויות במקרקעין של משקי בית במושבים".
פרופ' אלתרמן - מתכננת ערים ומשפטנית בטכניון, נבחרה כחברה באקדמיה הלאומית למדעים (2022).
הרצאה זו היא חלק מפרויקט מחקר שהשיקה ב"מוסד נאמן לחקר מדיניות לאומית".
פרופ' אלתרמן תנפץ מיתוסים בכל הנוגע לתפקיד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ולזכויות במקרקעין/ירושה של משקי הבית במושבים ובכלל זה, תדבר על השלכות הפגיעה הקניינית במשפחות בני המושבים, לדורותיהם.
פרופ' אלתרמן תגלה ממצאי סקר סטטיסטי המוצג פה לראשונה, שבדק את ההשלכות של הרגולציה הקרקעית על סכסוכים במשפחות במושבים.
הסקר בוצע בשיתוף החוקרת עו"ד אפרת ואש אבירם וד"ר גיא כגן (פוסט-דוקטורנט).
סקרנים לדעת מהן תוצאות הסקר? מוזמנים להיכנס לפרק ולהאזין להרצאה...
עניינה של פרופ' אלתרמן במושבים ובקיבוצים הוא מדעי בלבד ומבוסס על הידע הבין-לאומי ההשוואתי הרב שנצבר.
פרופ' אלתרמן מבקשת להדגיש:
רגולציה נוספת שטעונה בדיקה עמוקה, היא הלקיחה של קרקע חקלאית ללא פיצוי משמעותי.
על קרקע זו מוקמות שכונות וערים ברחבי המדינה, כאשר ממלוא ערך הקרקע, נהנה אוצר המדינה ולא המשפחות במושבים.
בשעה זו אנו בודקים את ההשלכות של זילות הקרקע החקלאית כגורם לפגיעה בעתודות החקלאות בישראל.
האזנה מהנה ומועילה!
-
בפרק זה אנו מארחים את יהודה גליק (ח"כ לשעבר) והדס רעייתו בנושא של ירושת אלמנים שהינם הורים לקטינים.
הדס הינה מייסדת ומנכ"לית של ארגון "אמיצי"ם" (אלמנים אלמנות ויתומים צעירים) – משפחות בהן בן זוג צעיר אלמן/נה עם ילדים שנותרו יתומים, הנאלצים להתמודד יומיום עם "אבדן מגן" וזקוקים למעמד מחוזק והגנה חברתית, ללא הבדל בסיבות המוות: בין אם ההורה נפטר מסרטן המעי הגס, מדום לב, תאונה ובין אם נרצח מירי של מחבל.
ישנם שני חוקים עיקריים הרלוונטיים למשפחות אמיצי"ם:
1. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - סעיפים 14, 28, 28א.
2. חוק הירושה - סעיף 11(א)(1).
לטענתם של יהודה והדס גליק, המצב המשפטי נכון להיום פוגע פעמיים בבני הזוג הצעירים שנותרו בחיים עם ילדים קטינים:
פעם ראשונה בכל מה שקשור להתערבות בית המשפט באופן הטיפול בקטינים ובקשר עם בני משפחתו של בן הזוג שנפטר (למשל: סבתא יכולה לפנות לבימ"ש ולדרוש ביקורים בניגוד לרצון האלמנה..).
ובפעם השנייה בענייני ירושה: על פי דיני הירושה הקיימים, עזבון בן הזוג שהלך לעולמו, מתחלק בין בן הזוג הנותר בחיים (מחצית) לבין הילדים (מחצית) ובן הזוג מנוע מלבצע דיספוזיציות בנכסים ללא אישור בית המשפט.
רוצים לדעת מה הפתרונות שמציעים יהודה והדס גליק? מוזמנים להאזין לפרק.
לעיון בנייר העמדה של אמיצי"ם לחץ על הקישור המצ"ב:
משפחות אמיצי"ם
האזנה מהנה ומועילה!
-
האורח שלנו היום הוא הרב מרדכי בוגיוב – דיין וראש מכון "יסודות במשפט העברי", איתו דיברנו על תביעת מזונות וכתובה מהעיזבון בבתי הדין הרבניים.
הנקודות בהן עסקנו:
1. כתובה – פירוש המושג על פי הדין העברי.
2. זכות האלמנה לקבל מזונות היא רק בתנאי שהיא לא תובעת כתובתה.
3. פירעון הכתובה לאלמנה בעל כורחה (על מנת להפטר ממזונותיה).
4. הערכאה המוסמכת לדון בתביעת מזונות מן העיזבון.
5. הערכאה המוסמכת לדון בתביעת כתובה מן העיזבון.
6. בג"צ לוי נ' בית הדין הרבני ירושלים (2621-00) – סמכות בית הדין לדון בתביעת כתובה, מותנית בהסכמה בכתב של הצדדים (האלמנה והיורשים).
7. פסק דין 1128082-2 (בית הדין הרבני הגדול בירושלים) – הסמכות לדון בכתובה מהעיזבון נמצאת גם בסמכות בית הדין הרבני וגם בבית המשפט והסמכות נקנית על פי קדימה במרוץ הסמכויות.
8. תקנת טוליטולה – על פיה האלמנה לא יכולה לגבות את כתובתה אלא כדי מחצית מהעיזבון (על מנת שהילדים היורשים לא יוותרו חסרי כל, עקב ריקון העזבון לטובת הכתובה...) ויישומה במשפט האזרחי.
9. סעיף 11(ג) לחוק הירושה – האלמנה אינה יכולה לקבל גם את כתובתה וגם חלק מעיזבון בעלה וכי מה שתקבל האישה כסכום
כתובתה יקוזז מהעיזבון (אין "כפל מבצעים").
11. פסק דין 1303958-1 (בית הדין האזורי בחיפה) – אישה נישאה בזיווג שני והתאלמנה. בטרם הספיקה לגבות את כתובתה (126,000
ש"ח) נפטרה אף היא. בית הדין פסק כי חוב הכתובה עובר בירושה לבנותיה והם זכאיות לקבל את הכתובה במקומה.
לעיון במצגת ובפסקי הדין שאוזכרו נא לחץ על הקישור:
1. https://drive.google.com/file/d/1W4ZrihlHvl6akhXz3NxTgf-cwNPdADds/view
2. https://docs.google.com/document/d/1tyGN01OJ5Ovcr4b4PJsO71WttwKPSxow/edit
3. https://docs.google.com/document/d/1tyGN01OJ5Ovcr4b4PJsO71WttwKPSxow/edit
4. https://drive.google.com/file/d/1WMHP7tZOP5YNyWHDJaM-ZzumCzfv9QGz/view
5. https://drive.google.com/file/d/1W4ijhCxeEqbbPrtAIjkMdQ3ZGEzCwwyw/view
האזנה מהנה ומועילה! -
האורח שלנו היום הוא עו"ד צבי קויש, רשם לענייני ירושה במחוז באר שבע והדרום.בפרק זה אנו מתמקדים בניסיונו של זוכה על פי צוואת אימו, להסתלק מחלקו לטובת אחותו (לאחר שחלפו 26 שנים ממתן הצו!) וזאת במסגרת דיון שהתקיים בבית הדין הרבני.תיק זה שעבר שתי ערכאות ולבסוף הגיע לבג"צ בעתירה נגדבתי הדין הרבניים - האזורי והגדול, עוסק בסוגיית תנאי הסתלקות על פי דין לפי סעיף 6 לחוק הירושה (כל עוד לא חולק העיזבון, הסתלקות לטובת בן זוג, ילדו או אחיו של המנוח ועוד).וכמו כן מעורר שאלות לגבי משמעות שיהוי האחים, עד לפנייתם בעתירה לבית הדין לתיקון צו הירושה שניתן בשנת 1997 (למרות שמדובר במנוחה שכתבה צוואה...). בנוסף דיברנו על התיקון החדש לחוק הירושה בכל הנוגע להסתלקות בתקופת מלחמת "חרבות ברזל". כן תקבלו "טיפ" חשוב - החלופה המתאימה להסתלקותהינה "הסכם לחלוקת עיזבון". למבקשים להעמיק ולעיין בפסק הדין נשוא הפרק, נא לחצו על הקישור המצ"ב:
בג"צ 3998/24
-
ביום 18.6.24 ועדת המרחב הכפרי במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין ערכה כנס בנושא "מרחב כפרי – אתגרים ופרספקטיבה".
במושב נשוא הפרק נערך דיון מקצועי בנושא: "צוואות בנחלות – או לא להיות"?
אנו מגישים לכם את דבריהן של עו"ד ציפי סולומון דרמר, רשמת לענייני ירושה ומנהלת מערך הממונה על ענייני ירושה ושל עו"ד טל גטרר מהאגף המשפטי ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
לצפייה במצגות על "נחלות" לחץ על הקישורים המצ"ב:
מצגת מרחב כפרי – מושגי יסוד
מצגת 2 מרחב כפרי
האזנהמהנה ומועילה!
-
ביום 18.6.24 ועדת המרחב הכפרי במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין ערכה כנס בנושא "מרחב כפרי – אתגרים ופרספקטיבה".
במושב נשוא הפרק נערך דיון מקצועי בנושא: "חזון הבנייה הרוויה במשבצת הצהובה בנחלה – ברכה או קללה"?
אנו מגישים לכם את דבריהם של חלק משתתפי הדיון:
גב' גלית שאול, ראשת המועצה האזורית "עמק חפר" ומר רענן אמויאל, מנהל אגף בכיר תכנון וקרקע חקלאית במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
האזנה מהנה ומועילה!
-
בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב, רשמת לענייני ירושה לשעבר ועו"ד מנחם פשיטיצקי, רשם לענייני ירושה מראיינים את פרופ' שחר ליפשיץ.
שחר ליפשיץ הינו פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן".
בשנת 2015 הקים את "המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי" וכיום משמש כיו"ר שלו.
בעבר כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן" ואף שימש כפרופ' אורח בבתי ספר למשפטים בחו"ל.
פרופ' ליפשיץ נחשב כחוקר מוביל בתחום דיני המשפחה בישראל ומאמריו צוטטו לא פעם בפסיקות בתי המשפט.
פרופ' ליפשיץ התראיין בעבר במסגרת זו בפרק 5 שעסק בממשק שבין הסכם ממון וצוואה ובפרק 43 בו למדנו על ירושת "בן זוג".
היום נדבר על החלק השני בנושא של "הסדרה זוגית של ירושה" (הסכמי ממון), תוך התייחסות לחידושים בכל הנוגע ל"ידועים בציבור" בהקשר זה.
בחלק הראשון התמקדנו ב"צוואות הדדיות".
לעיון במאמר של פרופ' ליפשיץ ובפסיקה שאוזכרו במהלך הריאיון - נא לחץ על הקישורים המצ"ב:
פרופ' שחר ליפשיץ – הסדרה חוזית של יחסי הממון בין בני זוג לעת מוות (2014)
פרופ' שחר ליפשיץ – תכנון זוגי של התוצאות הכלכליות של המוות (2023)
בע"מ 5252-23
31306-01-19 אולם השמחות
עז (ירושלים) 289-97 אחירם
בע"מ 1811-20
ע"מ חיפה 306-06
ע"מ 1002-00 זמר
בע"מ 7468-11
בג"ץ 4940-20
עמ"ש (ת"א) 11700-12-16 הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור אל מול הוראות סעיף 55 לחוק הירושה
עמ"ש 44688-10-22
האזנה מהנה ומועילה!
-
בפרק זה עו"ד בת שבע אברך ברטוב - רשמת לענייני ירושה לשעבר ועו"ד מנחם פשיטיצקי - רשם לענייני ירושה, מראיינים את פרופ' שחר ליפשיץ.
שחר ליפשיץ הינו פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן".
בשנת 2015 הקים את "המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי" וכיום משמש כיו"ר שלו.
בעבר כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן" ואף שימש כפרופ' אורח בבתי ספר למשפטים בחו"ל.
פרופ' ליפשיץ נחשב כחוקר מוביל בתחום דיני המשפחה בישראל ומאמריו צוטטו לא פעם בפסיקות בתי המשפט.
פרופ' ליפשיץ התראיין בעבר פעמיים במסגרת זו - בפרק 5 שעסק בממשק שבין הסכם מון וצוואה ובפרק 43 בו דיברנו על ירושת בן זוג.
היום נדבר על "הסדרה זוגית של ירושה".
בחלק הראשון של הריאיון נתמקד ב"צוואות הדדיות" ובחלק השני - ב"הסכמי ממון" תוך התייחסות לחידושים בכל הנוגע ל"ידועים בציבור" בהקשר זה.
לעיון בפסק הדין שאוזכר במהלך הריאיון נא לחץ על הקישור המצ"ב:
עמ"ש (ת"א) 41825-10-22
האזנה מהנה ומועילה!
-
בפרק זה אנחנו מארחים את פרופ' פנחס שיפמן בהמשך לפרק 64 שעסק במושגי יסוד בדיני ירושה (חלק א').
פרופ' שיפמן הינו פרופסור אמריטוס ב"אוניברסיטה העברית" בירושלים, שימש בעבר כנשיא "המרכז האקדמי למשפט ועסקים" ברמת גן וכראש החטיבה לדיני משפחה במוסד זה.
פרופ' שיפמן הוא ממניחי היסוד לתאוריה האזרחית של דיני המשפחה בישראל ובין היתר טבע את המונח "פונדקאות".
כמו כן, חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחום דיני המשפחה והירושה, אשר קטעים מהם מצוטטים לא פעם בפסקי הדין של בית המשפט העליון ובכך תרומתו החשובה לעיצוב הפסיקה בישראל.
בפרק זה דיברנו על הנקודות הבאות:
· צוואות הדדיות.
· עקרון ההסתמכות לפי הפסיקה שקדמה לסעיף 8א לחוק הירושה.
· ההסדר בסעיף 8א.
· לקונות בסעיף 8א.
· בן זוג בלתי כשיר – האם יכול בן הזוג הכשיר ליתן הודעת ביטול לצוואה לבן זוגו הדמנטי?
· העברות מחיים.
· יורש במקום יורש (יורש אחר יורש).
· ירושה על פי דין בעין ביקורתית.
· חופש הציווי.
· מרכיבי היסוד בצוואה.
· כתובה.
· חוק יחסי ממון.
· ירושה משוריינת.
· מזונות מן העזבון.
· ועוד ועוד
פסקי דין שאוזכרו:
1. ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן
2. בע"מ 10807/03 זמיר נ' גמליאל
3. ע"א 37/80 באומן נ' נתן
4. רע"א 5103/95 דשת
5. ע"א 4402/98 מלמד
6. ע"א 598/75 רזניק
האזנה מהנה ומועילה!
-
בפרק זה אנו מארחים את הגברת אילנה שילת.
אילנה באה מתחום החינוך הבלתי פורמלי ואיתה נדבר על "קבלת החלטות נתמכת" מנקודת מבטה כתומכת של בחור עם שיתוק מוחין, חסר עורף משפחתי, שהיה זקוק לכך.
לפני כ - 15 שנים אילנה החלה לעבוד (לדבריה, בטעות...) עם אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ונשבתה בקסם.
בתחילה ליוותה צעירים בוגרי השירות לאומי בייעוץ קריירה, ובהמשך הצטרפה לקורס הראשון של "תמיכה בקבלת החלטות".
מהי קבלת החלטות נתמכת?
כולנו מבקשים מעת לעת להיוועץ עם מאן דהוא, בטרם נקבל החלטות חשובות, אך ישנם אנשים הזקוקים כמו אויר לנשימה, לאדם אחר שיעזור להם לקבל החלטות במהלך חייהם.
מדובר בכלי משפטי חדש יחסית (2018) המסייע לאדם בגיר המתקשה בהבנת מידע ובקבלת החלטות בענייניו, אך מסוגל לקבלן עם עזרה ותמיכה.
אדם המעוניין בתמיכה שכזו, רשאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולבקש למנות אדם אחר לתפקיד "תומך בקבלת החלטות".
בית המשפט ישקול את כל השיקולים הרלוונטיים ובסופו של דבר יוכל למנות לתפקיד זה "תומך קרוב" (בן משפחה) או "תומך מתנדב" שימלא את תפקידו ללא שכר, או תומך מקצועי, שימלא את תפקידו תמורת תשלום.
אילנה, היא כמובן תומכת מתנדבת.
במסגרת הפודקאסט דיברנו על הנושא בהרחבה, בפרק 50 בו התראיינה הגברת אורנית דן, הממונה הארצית על צוות "קבלת החלטות נתמכת" באפוטרופוס הכללי.
האזנה מהנה ומועילה!
- Mehr anzeigen
